Return to Video

מדוע הרוב תמיד טועה - פול רולקנס - TEDxMaastricht

  • 0:08 - 0:12
    ב- 1942, אלברט איינשטיין
    לימד באוניברסיטת אוקספורד,
  • 0:13 - 0:16
    ויום אחד, הוא נתן מבחן בפיזיקה
  • 0:16 - 0:18
    לסטודנטים לפיזיקה שנה רביעית.
  • 0:18 - 0:21
    הוא הסתובב בקמפוס עם העוזר שלו,
  • 0:21 - 0:24
    ופתאום, העוזר הסתכל על
    אלברט איינשטיין ואמר,
  • 0:24 - 0:29
    "ד"ר איינשטיין, המבחן הזה
    שכרגע נתת
  • 0:29 - 0:31
    לסטודנטים לפיזיקה שנה רביעית,
  • 0:31 - 0:36
    האין זה בדיוק אותו מבחן
    שנתת לאותה כיתה בדיוק
  • 0:36 - 0:37
    לפני שנה?"
  • 0:39 - 0:42
    "כן, כן" אמר אלברט איינשטיין,
    "זה בדיוק אותו אחד."
  • 0:43 - 0:46
    "אבל ד"ר איינשטיין, איך יכולת
    לעשות את זה?", שאל העוזר.
  • 0:47 - 0:50
    "ובכן," אמר איינשטיין,
    "התשובות השתנו."
  • 0:50 - 0:53
    (צחוק)
  • 0:57 - 0:58
    התשובות השתנו.
  • 0:58 - 1:02
    במילים אחרות, מה שהיה נכון ב-1942
    נכון עוד יותר כיום.
  • 1:02 - 1:05
    אנחנו חיים בעולם שבו יתכן
    שהשאלות נותרו זהות,
  • 1:05 - 1:07
    אבל התשובות השתנו.
  • 1:07 - 1:11
    במילים אחרות, מה שהביא אתכם לכאן,
    כבר לא יביא אתכם לשם.
  • 1:11 - 1:14
    ואם אתם רוצים לקבל תוצאות
    שלא קיבלתם עד כה,
  • 1:14 - 1:17
    ובכן, אתם צריכים להתחיל לעשות
    דברים שלא עשיתם עד כה.
  • 1:18 - 1:22
    שאלת המפתח כיום היא כמובן:
    האם יש הגיון בשגעון?
  • 1:23 - 1:28
    האם יש דרך שבה כל אחד מאתנו
    יוכל לעשות דברים בלתי אפשריים
  • 1:28 - 1:30
    כדי לקבל באמת תוצאות דרמטיות?
  • 1:31 - 1:34
    החדשות הטובות הן שהתשובה לשאלה הזו
    היא 'כן'.
  • 1:34 - 1:36
    מפני שמה שאני עומד להסביר היום הוא
  • 1:36 - 1:41
    מדוע כשמדובר בביצועים גבוהים,
    הרוב תמיד טועה,
  • 1:42 - 1:44
    ואיך אתם יכולים לנצל זאת
  • 1:44 - 1:47
    כדי להשיג כל מה שניתן
    מתוך מה שעומד לרשותכם.
  • 1:49 - 1:52
    אבל ראשית הרשו לי להציג בפניכם
    משהו מעניין.
  • 1:53 - 1:54
    תובנה מעניינת.
  • 1:54 - 1:58
    אנשים, צוותים וארגונים,
    כאשר הם נתקלים בקיר,
  • 1:58 - 2:00
    הם נוטים לעשות אחד משני דברים:
  • 2:00 - 2:05
    או שהם עושים אותו דבר רק יותר
    או שהם עושים אותו דבר רק פחות.
  • 2:06 - 2:08
    אבל זה די נדיר לראות
  • 2:08 - 2:11
    שהם מתחילים לעשות דברים אחרים.
  • 2:11 - 2:13
    זה מעניין, אם בוחנים את הנתונים,
  • 2:13 - 2:18
    ל-3 אחוזים מהאנשים בערך
    יש נטיה לעשות דברים אחרים.
  • 2:19 - 2:23
    יתר 97 האחוזים ממשיכים להתנגש בקיר,
  • 2:23 - 2:26
    כמו שפן אנרגיה על סטרואידים.
  • 2:28 - 2:30
    למה זה כך?
  • 2:31 - 2:34
    כדי להבין מה קורה כאן,
    אנחנו צריכים לשאול שאלה אחרת.
  • 2:34 - 2:38
    השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא:
    מהי מטרת החשיבה?
  • 2:38 - 2:40
    מהי מטרת החשיבה?
  • 2:41 - 2:44
    אם תשאל חוקרת מוח את השאלה הזו,
  • 2:44 - 2:45
    חוקרת המוח תגיד,
  • 2:45 - 2:48
    "ובכן, מטרת החשיבה היא להפסיק לחשוב".
  • 2:50 - 2:52
    מטרת החשיבה היא להפסיק לחשוב.
  • 2:52 - 2:53
    למה היא מתכוונת בכך?
  • 2:53 - 2:54
    זה העניין:
  • 2:54 - 2:58
    חשיבה היא פעילות עתירת אנרגיה;
    נדרשת אנרגיה רבה כדי לחשוב.
  • 2:58 - 3:02
    כך שכשאנחנו חושבים,
    אנחנו מנסים לחשוב לזמן קצר ככל שניתן,
  • 3:02 - 3:05
    ואז אנחנו חוזרים לטייס אוטומטי.
  • 3:07 - 3:11
    במשך מעל ל-95% מחיינו,
    אנחנו פועלים על טייס אוטומטי.
  • 3:12 - 3:14
    למשל, אם נהגתם פעם במכונית,
  • 3:14 - 3:17
    ופתאום הבנתם: וואו!
    מה עשיתי בחצי השעה האחרונה?
  • 3:17 - 3:19
    זה המוח שלכם שהיה על טייס אוטומטי.
  • 3:21 - 3:22
    דוגמה נוספת.
  • 3:22 - 3:27
    רבים מכם עכשיו
    מקשיבים לי על טייס אוטומטי.
  • 3:29 - 3:31
    ואני יודע מי אתם.
  • 3:31 - 3:33
    (צחוק)
  • 3:35 - 3:38
    העניין הוא, שאם המוח שלכם על טייס אוטומטי,
  • 3:38 - 3:41
    זה מוביל למה שמדענים מכנים
    קוצר ראייה מנטלי,
  • 3:41 - 3:43
    שמוכר גם כצרות אופקים.
  • 3:45 - 3:48
    אם אתם לוקים בצרות אופקים,
    זוהי בעיה
  • 3:48 - 3:51
    מפני שזה גורם לבלבול אצל אנשים
    לגבי הביצועים שלהם.
  • 3:51 - 3:54
    זו הסיבה לכך שאנשים רבים
    עוברים חיים שלמים
  • 3:54 - 3:57
    כמו נהג מירוצים ממוצע
  • 3:57 - 4:00
    שיושב במכונית שלו,
    מביט במראה האחורית,
  • 4:00 - 4:01
    רואה את המתחרים שלו,
  • 4:01 - 4:05
    והוא כל כך רחוק מאחור
    עד שהוא חושב שהוא ראשון.
  • 4:05 - 4:08
    (צחוק)
  • 4:11 - 4:14
    במילים אחרות, גבירותיי ורבותיי,
    אנחנו נוטים לחשוב בתוך הקופסה,
  • 4:14 - 4:17
    והקופסה במקרה הזה היא מטאפורה טובה מאוד.
  • 4:17 - 4:19
    אז הרשו לי לצייר קופסה.
  • 4:21 - 4:23
    אם תסתכלו מקרוב על הקופסה,
  • 4:23 - 4:26
    תראו שהגבולות של הקופסה הזו
    מוגדרים בבירור.
  • 4:27 - 4:31
    אנחנו חושבים בתוך גבולות מוגדרים.
    אני אתן דוגמה.
  • 4:31 - 4:37
    גבול אחד הוא גבול משפטי,
    ואנחנו חושבים בתוך המסגרת המשפטית.
  • 4:37 - 4:38
    אתן לכם דוגמה.
  • 4:38 - 4:44
    מעטים מכם יחשבו לגנוב
    את הארנק של האדם שיושב לידכם
  • 4:44 - 4:47
    כדי לממן את הסטארטאפ המגניב הבא שלכם.
  • 4:50 - 4:51
    לפחות כך אני מקווה.
  • 4:52 - 4:55
    אנחנו חושבים בתוך גבולות משפטיים,
    אבל ישנם גם גבולות אחרים.
  • 4:55 - 4:58
    אנחנו חושבים בתוך גבולות טכנולוגיים,
    גבולות פיזיקליים,
  • 4:58 - 5:01
    אבל אנחנו חושבים גם בתוך גבולות מוסריים.
  • 5:01 - 5:04
    זו הסיבה לכך שאנחנו חושבים בתוך הקופסה.
  • 5:04 - 5:07
    לפחות זה מה שאנחנו חושבים.
  • 5:08 - 5:12
    מפני שהמציאות היא שהקופסה,
    שבתוכה אנחנו חושבים, נראית יותר כך.
  • 5:18 - 5:20
    לאלו מכם שנמצאים מאחור
    ואינם יכולים לראות אותה,
  • 5:20 - 5:22
    זה משום שזו קופסה קטנה מאוד.
  • 5:22 - 5:25
    (צחוק)
  • 5:26 - 5:29
    הרשו לי להדגים עד כמה קטנה
    הקופסה יכולה להיות.
  • 5:29 - 5:32
    למשל, אם אני אומר הערב:
    "בואו נאכל משהו,
  • 5:32 - 5:35
    "בואו נאכל ארוחת ערב",
    מה יהיו האפשרויות לכך?
  • 5:35 - 5:38
    כנראה תחשבו על
    "בואו נקנה פיצה",
  • 5:38 - 5:42
    "נלך למסעדה", "נאכל בבית",
    כל מיני רעיונות נחמדים.
  • 5:43 - 5:46
    אבל אני מאמין שמעטים מכם
    ירימו יד ויגידו,
  • 5:46 - 5:49
    "היי, בואו נלך לכביש המהיר, כאן בסביבה,
  • 5:49 - 5:52
    "נראה אם נצליח לאסוף
    כמה חיות מתות בצד הדרך
  • 5:52 - 5:55
    ונכין לעצמנו ארוחת ערב פריכה".
  • 5:55 - 5:58
    (צחוק)
  • 5:59 - 6:01
    זוהי מחשבה מטרידה.
  • 6:03 - 6:04
    אבל הנה העניין המצחיק,
  • 6:04 - 6:07
    עבור רבים בעולם
    זו תהיה תגובה נורמלית לחלוטין,
  • 6:07 - 6:09
    אין בה כל רע.
  • 6:09 - 6:11
    מה שזה מראה הוא,
    שהקופסה שבתוכה אנחנו חושבים
  • 6:11 - 6:13
    היא למעשה מאוד מאוד קטנה.
  • 6:14 - 6:19
    אם תתבוננו מקרוב על התחום המקצועי שלכם,
  • 6:19 - 6:22
    גם שם אתם חושבים בתוך קופסה קטנה מאוד.
  • 6:23 - 6:27
    גבולות הקופסה הזו נקראים
    סטנדרטים תעשייתיים,
  • 6:27 - 6:29
    או נורמות מקצועיות.
  • 6:30 - 6:33
    למשל, אם אתם בעסקי המסעדנות,
  • 6:33 - 6:37
    הסטנדרט התעשייתי הוא
    שאנשים מגיעים למתחם שלך,
  • 6:37 - 6:39
    הם אוכלים ואז הם משלמים.
  • 6:39 - 6:42
    זה הסטנדרט;
    כך כולם עושים זאת.
  • 6:42 - 6:45
    דוגמה נוספת:
    אם אתם בעסקי הבנקאות,
  • 6:45 - 6:49
    הנורמה היא שאנשים נותנים לכם כסף,
    אתם אומרים תודה רבה,
  • 6:49 - 6:50
    ואתם נותנים את הכסף למישהו אחר.
  • 6:50 - 6:51
    (צחוק)
  • 6:51 - 6:53
    כלומר, זו בנקאות!
  • 6:55 - 6:59
    אז אלו סטנדרטים, אלו נורמות
    בתעשיה או בתחום מקצועי.
  • 6:59 - 7:01
    אבל זה מה שאתם צריכים לדעת:
  • 7:01 - 7:04
    המילה 'נורמה' היא קיצור של 'נורמלי'.
  • 7:05 - 7:08
    במילים אחרות, אם תעשו
    את מה שכולם עושים,
  • 7:08 - 7:10
    תקבלו תוצאות שכולם מקבלים,
  • 7:10 - 7:13
    ואלו תוצאות נורמליות.
  • 7:14 - 7:18
    והעניין הוא שמה שאנחנו מחפשים היום
    הוא תוצאות יוצאות מגדר הרגיל.
  • 7:20 - 7:24
    לכן שאלת המפתח היא כמובן:
    איך אתם יכולים לבעוט את עצמכם מתוך הקופסה?
  • 7:24 - 7:27
    לצאת מחוץ לקופסה הקטנה
    של התעשיה או התחום המקצועי שלכם,
  • 7:27 - 7:29
    ולעבור למקום השמח,
  • 7:31 - 7:33
    שבו מתרחשת חדשנות מגניבה.
  • 7:33 - 7:34
    איך אתם יכולים לעשות זאת?
  • 7:35 - 7:36
    הרשו לי להציג לכם
  • 7:36 - 7:39
    את המקרה המוזר של נהגי המוניות בלונדון.
  • 7:40 - 7:43
    אם אתם רוצים להיות נהג מונית בלונדון,
  • 7:43 - 7:47
    אתם צריכים להכיר בעל פה את כל העיר,
    וזה נקרא 'הידע'.
  • 7:47 - 7:50
    אתם יכולים לדמיין שלוקח שנים
    כדי לצבור בראש את כל 'הידע'.
  • 7:51 - 7:55
    וזו בעיה אם אתם רוצים להרחיב במהירות
    את עסק המוניות שלכם.
  • 7:56 - 7:58
    אז הם שאלו את עצמם שאלה:
  • 7:58 - 8:00
    איך נוכל להרחיב במהירות
    את עסק המוניות שלנו
  • 8:00 - 8:04
    ובאותו זמן להעסיק נהגי מוניות
  • 8:04 - 8:07
    שאינם יודעים דבר על העיר לונדון?
  • 8:08 - 8:11
    והם המציאו פתרון גאוני.
  • 8:11 - 8:14
    הם אמרו: ובכן,
    ניצור שני סוגי מוניות.
  • 8:14 - 8:18
    האחת היא מונית נורמלית,
    ועל המונית השניה יש שלט גדול שבו כתוב:
  • 8:18 - 8:23
    "נהג הרכב הזה אינו יודע דבר...
  • 8:23 - 8:25
    (צחוק)
  • 8:25 - 8:30
    אודות העיר לונדון,
    אבל ישמח לקבל הנחיות ממך".
  • 8:31 - 8:34
    זה רעיון מבריק,
    משום שהוא משך את אותם אנשים
  • 8:34 - 8:37
    שגרו בלונדון,
    שמכירים את העיר היטב,
  • 8:37 - 8:42
    וסוף סוף יכולים להיות הבוס במונית.
  • 8:42 - 8:45
    (צחוק)
  • 8:45 - 8:47
    מבריק!
  • 8:48 - 8:51
    גבירותיי ורבותיי,
    זה נשמע כמו סיפור חמוד מאוד,
  • 8:51 - 8:53
    אבל יש בו הרבה מעבר
    למה שרואים על פני השטח.
  • 8:53 - 8:55
    מפני שמה שמצאנו
  • 8:55 - 8:59
    הוא שחדשנות פורצת דרך,
    תוצאות יוצאות מגדר הרגיל, מתרחשות
  • 8:59 - 9:03
    כשאנשים מחליטים סוף סוף
    לשבור את הסטנדרטים או את הנורמות
  • 9:03 - 9:06
    בתעשיה או בתחום המקצועי שלהם.
  • 9:08 - 9:09
    אפשר לראות את זה שוב ושוב.
  • 9:09 - 9:12
    למשל, אם יש לכם עסק של רהיטים,
  • 9:12 - 9:14
    ויום אחד אתם מחליטים
  • 9:14 - 9:17
    לא להרכיב עוד רהיטים עבור הלקוחות שלכם,
  • 9:18 - 9:22
    כנראה תמצאו את עצמכם עם חברה
    בשם IKEA.
  • 9:24 - 9:26
    דוגמה נוספת,
    אם היה לכם עסק של מחשבים,
  • 9:26 - 9:29
    ויום אחד אתם מחליטים
    לא למכור עוד את המחשב
  • 9:29 - 9:31
    באמצעות חנות פיזית,
  • 9:32 - 9:36
    כנראה תמצאו את עצמכם
    עם חברה שנקראת DELL מחשבים.
  • 9:38 - 9:42
    גבירותיי ורבותיי, מה שזה אומר
    הוא שיש הגיון בשגעון.
  • 9:43 - 9:46
    ועל ידי הבנה שהרוב תמיד טועה,
  • 9:46 - 9:48
    כשמדובר בביצועים גבוהים,
  • 9:48 - 9:53
    סוף סוף יש לכם את ההזדמנות
    להפסיק לתקן דברים,
  • 9:53 - 9:57
    ולעבור לחדשנות גדולה במקום.
  • 9:59 - 10:01
    גבירותיי ורבותיי,
  • 10:01 - 10:04
    הקיסר הרומי מרקוס אורליוס
  • 10:04 - 10:07
    אמר פעם שמטרת החיים
  • 10:07 - 10:09
    אינה לתמוך ברוב,
  • 10:10 - 10:12
    מטרת החיים
  • 10:12 - 10:16
    היא להפסיק למצוא את עצמנו
    מצטרפים לשורות של הלא-שפויים.
  • 10:19 - 10:21
    אם אתם עושים את מה שכל האחרים עושים,
  • 10:21 - 10:25
    אינכם מבדלים את עצמכם,
    ואתם כנראה תקועים.
  • 10:25 - 10:28
    לכן כאשר מדובר בביצועים גבוהים,
  • 10:28 - 10:30
    הרוב תמיד טועה.
  • 10:32 - 10:33
    זה מה שאנחנו יודעים:
  • 10:33 - 10:38
    אנחנו יודעים ש- 3 אחוזים מהאנשים
    מסוגלים להגיע לתוצאות יוצאות מגדר הרגיל.
  • 10:39 - 10:43
    כל אחד מכם יכול להיות חלק
    משלושת האחוזים האלו
  • 10:43 - 10:45
    על ידי כך שתחליטו, החל מהיום,
  • 10:45 - 10:48
    לשבור את הסטנדרטים ואת הנורמות
    של התעשיה שלכם.
  • 10:50 - 10:51
    האלטרנטיבה, כמובן,
  • 10:51 - 10:54
    היא שתהיו חלק מה- 97%
  • 10:54 - 10:58
    שבסופו של דבר עובדים עבור
    אותם 3 אחוזים.
  • 10:58 - 11:00
    (צחוק)
  • 11:00 - 11:04
    החל מהיום, הבחירה הזו
    היא לגמרי שלכם.
  • 11:05 - 11:06
    תודה רבה לכם.
  • 11:06 - 11:09
    (מחיאות כפיים)
Title:
מדוע הרוב תמיד טועה - פול רולקנס - TEDxMaastricht
Description:

פול רולקינס הוא מומחה בהשגת יעדים גדולים בדרך הקלה, המהירה והאלגנטית ביותר האפשרית. הכשרתו המקורית היא מהנדס כימי, אך הוא הסיט את הפוקוס שלו לתחום המרתק של ביצועים גבוהים. עבודתו מבוססת על הידע והנסיון שלו ביישום מעשי של פסיכולוגיה התנהגותית, מדעי המוח ובעיקר הגיו ןבריא. כיום הוא עובד ברחבי העולם בלגרום לאנשים, צוותים וארגונים מצליחים להיות מצליחים עוד יותר. הוא גר עם אשתו ושני ילדיו במאסטריכט.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
11:26

Hebrew subtitles

Revisions