Return to Video

מחסה-שמש בצורת פרח העשוי לסייע לנו לאתר כוכבי-לכת דמויי הארץ.

  • 0:01 - 0:04
    היקום משופע בכוכבי-לכת.
  • 0:04 - 0:06
    אני שואף שבעשור הבא
  • 0:06 - 0:08
    יהיה לנו טלסקופ חלל
    שיוכל לראות
  • 0:08 - 0:10
    כדור ארץ סביב כוכב אחר
  • 0:10 - 0:13
    ולומר אם הוא יכול לקיים עליו חיים.
  • 0:13 - 0:15
    עמיתיי במעבדת הנעה סילונית של נאסא
  • 0:15 - 0:18
    בפרינסטון ואנוכי עובדים על טכנולוגיה
  • 0:18 - 0:22
    שתהיה מסוגלת לעשות
    בדיוק את זה בשנים הבאות.
  • 0:22 - 0:24
    כיום האסטרונומים מאמינים שליד
  • 0:24 - 0:26
    כל כוכב בגלקסיה יש כוכב-לכת,
  • 0:26 - 0:28
    והם משערים שעד כחמישית מהם,
  • 0:28 - 0:29
    הם דמויי כדור-הארץ
  • 0:29 - 0:31
    המסוגלים לקיים עליהם חיים,
  • 0:31 - 0:33
    אבל עוד לא ראינו אף אחד מהם.
  • 0:33 - 0:35
    איתרנו אותם אך ורק באופן עקיף.
  • 0:35 - 0:38
    זוהי תמונה מפורסמת של נאסא
    של הנקודה הכחולה החיוורת.
  • 0:38 - 0:41
    היא צולמה על-ידי חללית וויוג'ר ב-1990,
  • 0:41 - 0:44
    כאשר סובבו אותה בזמן
    יציאתה ממערכת השמש
  • 0:44 - 0:46
    כדי לצלם את כדור-הארץ
  • 0:46 - 0:48
    ממרחק של 6 מיליארד קילומטר.
  • 0:48 - 0:50
    אני רוצה לצלם ככה
  • 0:50 - 0:52
    כוכב-לכת דמוי כדור-הארץ
    ליד כוכב אחר.
  • 0:52 - 0:55
    מדוע לא עשינו זאת עד כה? מדוע זה קשה?
  • 0:55 - 0:56
    כדי להבין, נדמיין שלוקחים
  • 0:56 - 0:58
    את טלסקופ החלל האבל,
  • 0:58 - 1:00
    מסובבים אותו ושולחים אותו
  • 1:00 - 1:01
    למסלול התנועה של מאדים.
  • 1:01 - 1:02
    אז נראה משהו כזה,
  • 1:02 - 1:05
    תמונה קצת מטושטשת של כדור-הארץ,
  • 1:05 - 1:07
    כי יש לנו טלסקופ די קטן
  • 1:07 - 1:08
    הנמצא במסלול של מאדים.
  • 1:08 - 1:10
    כעת ננוע פי-10 יותר רחוק.
  • 1:10 - 1:12
    כאן אנו במסלול של האורנוס.
  • 1:12 - 1:15
    רואים אותו יותר קטן, פחות ברור, פחות מפורט.
  • 1:15 - 1:17
    עדיין אפשר לראות את הירח,
  • 1:17 - 1:19
    אבל הבה ננוע עוד פי-10 יותר רחוק.
  • 1:19 - 1:20
    כעת אנו בקצה מערכת השמש,
  • 1:20 - 1:22
    בחגורת קויפאר.
  • 1:22 - 1:23
    עכשיו אין בכלל פירוט.
  • 1:23 - 1:26
    זוהי הנקודה החיוורת הכחולה של קרל סגאן.
  • 1:26 - 1:28
    אבל הבה נתרחק עוד פי-10.
  • 1:28 - 1:30
    כאן אנו בתוך עננת אורט,
  • 1:30 - 1:31
    מחוץ למערכת השמש,
  • 1:31 - 1:33
    ומתחילים לראות את השמש
  • 1:33 - 1:34
    הנכנסת לשדה הראיה
  • 1:34 - 1:36
    ולהימצא היכן שהכדור-הארץ נמצא.
  • 1:36 - 1:38
    עוד פעם, נרחיק עוד פי-10.
  • 1:38 - 1:40
    כעת אנו באלפא סנטאורי,
  • 1:40 - 1:41
    הכוכב השכן הכי קרוב אלינו,
  • 1:41 - 1:42
    וכדור-הארץ נעלם.
  • 1:42 - 1:45
    כל מה שרואים היא הדמות
    הענקית הקורנת של השמש
  • 1:45 - 1:48
    הזוהרת פי-10 מיליארד מאשר כדור-הארץ,
  • 1:48 - 1:50
    האמור להימצא בתוך העיגול האדום הקטן.
  • 1:50 - 1:52
    דבר כזה אנו רוצים
    לראות ולכן זה כה קשה.
  • 1:52 - 1:54
    האור מהשמש נשבר.
  • 1:54 - 1:56
    הוא מתפזר בתוך הטלסקופ,
  • 1:56 - 1:57
    מה שיוצר את הדמות הבוהקת
  • 1:57 - 1:59
    המאפילה על דמות כוכב-הלכת.
  • 1:59 - 2:00
    לכן כדי לראות את כוכב-הלכת,
  • 2:00 - 2:03
    עלינו לעשות משהו בקשר לכל האור הזה.
  • 2:03 - 2:04
    עלינו להיפטר ממנו.
  • 2:04 - 2:05
    רבים מעמיתיי עובדים על
  • 2:05 - 2:07
    טכנולוגיות באמת מדהימות כדי להשיג זאת,
  • 2:07 - 2:09
    אבל ברצוני לספר לכם על אחת היום
  • 2:09 - 2:11
    שלדעתי היא הכי מגניבה,
  • 2:11 - 2:13
    ושקרוב לוודאי בעלת
    הסיכוי הטוב ביותר
  • 2:13 - 2:14
    להשיג לנו כוכב-לכת בעשור הבא.
  • 2:14 - 2:16
    היא הועלתה לראשונה על-ידי ליימן שפיצר,
  • 2:16 - 2:20
    אבי טלסקופ החלל, ב-1962,
  • 2:20 - 2:22
    והוא קיבל את השראתו מליקוי-חמה.
  • 2:22 - 2:24
    כולכם כבר ראיתם זאת. זהו ליקוי-חמה.
  • 2:24 - 2:26
    הירח ניצב בחזית פני השמש.
  • 2:26 - 2:28
    הוא חוסם את רוב האור
  • 2:28 - 2:30
    ולכן אנו יכולים לראות
    את ההילה העמומה סביבו.
  • 2:30 - 2:32
    יהיה זה אותו הדבר אם אחסום
  • 2:32 - 2:34
    באמצעות האגודל את אלומת
    האור הנכנסת ישר לעיניי,
  • 2:34 - 2:36
    אני יכול לראותכם בשורה האחרונה.
  • 2:36 - 2:38
    אז מה קורה כאן?
  • 2:38 - 2:40
    הירח מטיל צל
  • 2:40 - 2:42
    למטה על כדור-הארץ.
  • 2:42 - 2:45
    אנו מציבים טלסקופ או מצלמה בתוך אותו צל,
  • 2:45 - 2:47
    מביטים בחזרה אל השמש,
  • 2:47 - 2:48
    ובגלל שרוב האור חסום,
  • 2:48 - 2:50
    ניתן לראות את המבנה העמום והעדין
  • 2:50 - 2:52
    בתוך ההילה.
  • 2:52 - 2:54
    שפיצר הציע שנבצע זאת בחלל.
  • 2:54 - 2:57
    נבנה מסך גדול, נטיס אותו לחלל,
  • 2:57 - 2:59
    נציב אותו בחזית הכוכב,
  • 2:59 - 3:01
    נחסום את מרבית האור,
  • 3:01 - 3:04
    נטיס טלסקופ חלל
    אל תוך אותו צל שנוצר,
  • 3:04 - 3:06
    והנה, נצליח לראות כוכבי-לכת.
  • 3:06 - 3:08
    זה ייראה בערך כך.
  • 3:08 - 3:10
    הנה אותו מסך גדול, אבל
  • 3:10 - 3:11
    אין כוכבי-לכת,
  • 3:11 - 3:13
    כי לצערי זה לא כל-כך עובד טוב,
  • 3:13 - 3:16
    בגלל גלי האור שנשברים
  • 3:16 - 3:18
    בהיקף המסך
  • 3:18 - 3:20
    באותו אופן שזה קרה בטלסקופ.
  • 3:20 - 3:23
    זה כמו שזרם מים מתעקם ליד סלע,
  • 3:23 - 3:25
    וכל זה פשוט הורס את הצל.
  • 3:25 - 3:27
    זהו צל גרוע ואי-אפשר לראות כוכבי-לכת.
  • 3:27 - 3:29
    אבל שפיצר בעצם ידע את התשובה.
  • 3:29 - 3:32
    אם נחליק את הקצוות, נרכך אותן
  • 3:32 - 3:33
    כך שנוכל לשלוט בשבירת האור,
  • 3:33 - 3:35
    ואז נוכל לראות כוכב-לכת.
  • 3:35 - 3:37
    ב-10 השנים האחרונות, עלינו על
  • 3:37 - 3:39
    פיתרונות אופטימליים
    כדי להשיג זאת.
  • 3:39 - 3:43
    זה נראה בערך כך.
  • 3:43 - 3:45
    אנו קוראים לזה מחסה-שמש
    בצורת עלי-כותרת.
  • 3:45 - 3:48
    אם אנו יוצרים את קצוות
    עלי-הכותרת בצורה המדוייקת,
  • 3:48 - 3:49
    אם אנו שולטים על צורתם,
  • 3:49 - 3:51
    אפשר לשלוט על השבירה,
  • 3:51 - 3:52
    ואז יש לנו צל נפלא.
  • 3:52 - 3:55
    הוא בערך פי-10 מיליארד
    יותר עמום ממה שהיה קודם,
  • 3:55 - 3:58
    וכך ניתן לראות בקלות
    את אור כוכבי-הלכת.
  • 3:58 - 4:00
    זה צריך להיות יותר גדול מהאגודל שלי.
  • 4:00 - 4:02
    מחסה השמש הזה,
  • 4:02 - 4:03
    גודלו כמחצית מגרש כדורגל
  • 4:03 - 4:07
    ועליו לטוס 50 אלף ק"מ הרחק מהטלסקופ,
  • 4:07 - 4:09
    שצריך להחזיקו בדיוק בתוך צל המחסה,
  • 4:09 - 4:11
    ואז נוכל לראות את כוכבי-הלכת.
  • 4:11 - 4:12
    זה נשמע דמיוני,
  • 4:12 - 4:15
    אבל מהנדסים מבריקים,
    שהם עמיתיי במעבדת הנעה סילונית,
  • 4:15 - 4:18
    עיצבו משהו מהאגדות שיאפשר זאת
  • 4:18 - 4:19
    וזה נראה כך.
  • 4:19 - 4:21
    המחסה מתחיל במצב מקופל סביב טבור.
  • 4:21 - 4:23
    הוא משתחרר מהטלסקופ.
  • 4:23 - 4:25
    עלי-הכותרת נפרשים, הם נפתחים,
  • 4:25 - 4:27
    הטלסקופ מסתובב.
  • 4:27 - 4:29
    ואז נראה אותו מסבסב וטס משם
  • 4:29 - 4:32
    למרחק 50 אלף ק"מ מהטלסקופ.
  • 4:32 - 4:35
    הוא יתמקם מול הכוכב
  • 4:35 - 4:38
    ממש כך, ייצור צל נפלא,
  • 4:38 - 4:42
    והנה, נראה כוכבי-לכת חגים סביבו.
  • 4:42 - 4:44
    (מחיאות כפיים)
  • 4:44 - 4:46
    תודה.
  • 4:46 - 4:48
    זה לא מדע בדיוני.
  • 4:48 - 4:51
    אנו עובדים על זה במשך 5 או 6 שנים.
  • 4:51 - 4:53
    בקיץ האחרון, עשינו ניסיון משגע
  • 4:53 - 4:56
    בחברת נורתרופ-גרומן בקליפורניה.
  • 4:56 - 4:57
    הנה ארבעת עלי-הכותרת.
  • 4:57 - 4:59
    זהו דגם מוקטן של המחסה.
  • 4:59 - 5:01
    גודלו כמחצית ממה שראיתם קודם.
  • 5:01 - 5:03
    תראו את עלי-הכותרת נפתחים.
  • 5:03 - 5:05
    ארבעה סטודנטים בנו את ארבעת
  • 5:05 - 5:07
    עלי-הכותרת האלה בזמן
    התמחות קיץ במעבדה שלנו.
  • 5:07 - 5:09
    כעת רואים אותם נפתחים.
  • 5:09 - 5:11
    הם צריכים להסתובב ולהגיע למקומם.
  • 5:11 - 5:12
    הבסיס של עלי-הכותרת
  • 5:12 - 5:14
    צריך להגיע לאותו מקום בכל פעם
  • 5:14 - 5:16
    בדיוק של עשירית המילימטר.
  • 5:16 - 5:17
    ביצענו את הניסוי הזה 16 פעמים,
  • 5:17 - 5:20
    ובכל הפעמים הוא
    הגיע בדיוק לאותו מקום
  • 5:20 - 5:22
    בדיוק של עשירית המ"מ.
  • 5:22 - 5:24
    זה צריך להתבצע בדיוק מירבי,
  • 5:24 - 5:26
    אבל אם אנו מסוגלים לעשות
    זאת ולבנות טכנולוגיה כזו,
  • 5:26 - 5:28
    ואם אנו מסוגלים להביא את זה לחלל,
  • 5:28 - 5:29
    ייתכן ונראה משהו כזה.
  • 5:29 - 5:32
    זו תמונה של אחד מהכוכבים
    הכי קרובים אלינו
  • 5:32 - 5:34
    שצולמה מטלסקופ האבל.
  • 5:34 - 5:37
    אם ניקח טלסקופ דומה,
  • 5:37 - 5:38
    קצת יותר גדול,
  • 5:38 - 5:39
    נמקם אותו שם,
  • 5:39 - 5:41
    נטיס את המחסה אל מולו,
  • 5:41 - 5:43
    ייתכן ונראה משהו כזה --
  • 5:43 - 5:46
    זוהי תמונה משפחתית של
    מערכת שמש כמו שלנו -- לא שלנו.
  • 5:46 - 5:48
    אנו מקווים שזו תהיה
    מערכת שמש אחרת
  • 5:48 - 5:50
    כפי שנראית בעזרת המחסה שלנו,
  • 5:50 - 5:51
    בעזרת מחסה-שמש כמו זה.
  • 5:51 - 5:53
    ניתן לראות את צדק, את שבתאי,
  • 5:53 - 5:56
    אורנוס, נפטון, ושם במרכז,
  • 5:56 - 5:57
    ליד האור שנותר, רואים את
  • 5:57 - 5:59
    הנקודה הכחולה החיוורת.
    זהו כדור-הארץ.
  • 5:59 - 6:01
    אנו רוצים לבדוק אחד כזה,
    לבדוק אם יש עליו מים,
  • 6:01 - 6:03
    חמצן, אוזון,
  • 6:03 - 6:05
    דברים העשויים לומר
    לנו שייתכן ויש שם חיים.
  • 6:05 - 6:08
    אני חושב שזהו המדע הכי מרגש שקיים.
  • 6:08 - 6:09
    זו הסיבה שנכנסתי לזה,
  • 6:09 - 6:11
    כי אני חושב שזה ישנה את עולמנו.
  • 6:11 - 6:14
    הכל ישתנה ברגע שנראה דבר כזה.
  • 6:14 - 6:15
    תודה.
  • 6:15 - 6:19
    (מחיאות כפיים)
Title:
מחסה-שמש בצורת פרח העשוי לסייע לנו לאתר כוכבי-לכת דמויי הארץ.
Speaker:
ג'ירמי קאסדין
Description:

אסטרונומים מאמינים שלכל כוכב בגלקסיה יש כוכב-לכת ושחמישית מהם עשויים לאכלס חיים. אלא שעדיין לא ראינו אפילו אחד מהם. ג'ירמי קאסדין וצוותו מחפשים דרך לשנות מצב זה בעזרת עיצוב ותכנון הנדסי של ציוד יוצא-דופן: מחסה-שמש בצורת עלי-כותרת שיאפשר לטלסקופ במרחק 50 אלף ק"מ לצלם כוכבי-לכת. הוא טוען שזה המדע הכי מרגש שקיים.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
06:38

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.