1
00:00:00,515 --> 00:00:04,118
היקום משופע בכוכבי-לכת.

2
00:00:04,118 --> 00:00:05,994
אני שואף שבעשור הבא

3
00:00:05,994 --> 00:00:08,387
יהיה לנו טלסקופ חלל 
שיוכל לראות

4
00:00:08,387 --> 00:00:10,488
כדור ארץ סביב כוכב אחר

5
00:00:10,488 --> 00:00:13,232
ולומר אם הוא יכול לקיים עליו חיים.

6
00:00:13,232 --> 00:00:15,392
עמיתיי במעבדת הנעה סילונית של נאסא

7
00:00:15,392 --> 00:00:18,253
בפרינסטון ואנוכי עובדים על טכנולוגיה

8
00:00:18,253 --> 00:00:21,791
שתהיה מסוגלת לעשות 
בדיוק את זה בשנים הבאות.

9
00:00:21,791 --> 00:00:23,776
כיום האסטרונומים מאמינים שליד

10
00:00:23,776 --> 00:00:25,716
כל כוכב בגלקסיה יש כוכב-לכת,

11
00:00:25,716 --> 00:00:27,992
והם משערים שעד כחמישית מהם,

12
00:00:27,992 --> 00:00:29,068
הם דמויי כדור-הארץ

13
00:00:29,068 --> 00:00:30,760
המסוגלים לקיים עליהם חיים,

14
00:00:30,760 --> 00:00:32,522
אבל עוד לא ראינו אף אחד מהם.

15
00:00:32,522 --> 00:00:35,260
איתרנו אותם אך ורק באופן עקיף.

16
00:00:35,260 --> 00:00:38,493
זוהי תמונה מפורסמת של נאסא 
של הנקודה הכחולה החיוורת.

17
00:00:38,493 --> 00:00:41,290
היא צולמה על-ידי חללית וויוג'ר ב-1990,

18
00:00:41,290 --> 00:00:44,048
כאשר סובבו אותה בזמן
יציאתה ממערכת השמש

19
00:00:44,048 --> 00:00:45,760
כדי לצלם את כדור-הארץ

20
00:00:45,760 --> 00:00:48,082
ממרחק של 6 מיליארד קילומטר.

21
00:00:48,082 --> 00:00:49,650
אני רוצה לצלם ככה

22
00:00:49,650 --> 00:00:52,232
כוכב-לכת דמוי כדור-הארץ 
ליד כוכב אחר.

23
00:00:52,232 --> 00:00:54,632
מדוע לא עשינו זאת עד כה? מדוע זה קשה?

24
00:00:54,632 --> 00:00:56,054
כדי להבין, נדמיין שלוקחים

25
00:00:56,054 --> 00:00:58,000
את טלסקופ החלל האבל,

26
00:00:58,000 --> 00:00:59,698
מסובבים אותו ושולחים אותו

27
00:00:59,698 --> 00:01:01,232
למסלול התנועה של מאדים.

28
00:01:01,232 --> 00:01:02,440
אז נראה משהו כזה,

29
00:01:02,440 --> 00:01:04,508
תמונה קצת מטושטשת של כדור-הארץ,

30
00:01:04,508 --> 00:01:06,829
כי יש לנו טלסקופ די קטן

31
00:01:06,829 --> 00:01:08,368
הנמצא במסלול של מאדים.

32
00:01:08,368 --> 00:01:10,384
כעת ננוע פי-10 יותר רחוק.

33
00:01:10,384 --> 00:01:12,320
כאן אנו במסלול של האורנוס.

34
00:01:12,320 --> 00:01:14,806
רואים אותו יותר קטן, פחות ברור, פחות מפורט.

35
00:01:14,806 --> 00:01:16,591
עדיין אפשר לראות את הירח,

36
00:01:16,591 --> 00:01:18,704
אבל הבה ננוע עוד פי-10 יותר רחוק.

37
00:01:18,704 --> 00:01:20,435
כעת אנו בקצה מערכת השמש,

38
00:01:20,435 --> 00:01:21,733
בחגורת קויפאר.

39
00:01:21,733 --> 00:01:23,439
עכשיו אין בכלל פירוט.

40
00:01:23,439 --> 00:01:26,103
זוהי הנקודה החיוורת הכחולה של קרל סגאן.

41
00:01:26,103 --> 00:01:28,303
אבל הבה נתרחק עוד פי-10.

42
00:01:28,303 --> 00:01:29,927
כאן אנו בתוך עננת אורט,

43
00:01:29,927 --> 00:01:31,487
מחוץ למערכת השמש,

44
00:01:31,487 --> 00:01:33,103
ומתחילים לראות את השמש

45
00:01:33,103 --> 00:01:34,415
הנכנסת לשדה הראיה

46
00:01:34,415 --> 00:01:35,879
ולהימצא היכן שהכדור-הארץ נמצא.

47
00:01:35,879 --> 00:01:38,010
עוד פעם, נרחיק עוד פי-10.

48
00:01:38,010 --> 00:01:39,663
כעת אנו באלפא סנטאורי,

49
00:01:39,663 --> 00:01:40,903
הכוכב השכן הכי קרוב אלינו,

50
00:01:40,903 --> 00:01:42,252
וכדור-הארץ נעלם.

51
00:01:42,252 --> 00:01:44,860
כל מה שרואים היא הדמות 
הענקית הקורנת של השמש

52
00:01:44,860 --> 00:01:47,817
הזוהרת פי-10 מיליארד מאשר כדור-הארץ,

53
00:01:47,817 --> 00:01:49,623
האמור להימצא בתוך העיגול האדום הקטן.

54
00:01:49,623 --> 00:01:51,823
דבר כזה אנו רוצים 
לראות ולכן זה כה קשה.

55
00:01:51,823 --> 00:01:54,143
האור מהשמש נשבר.

56
00:01:54,143 --> 00:01:55,884
הוא מתפזר בתוך הטלסקופ,

57
00:01:55,884 --> 00:01:57,388
מה שיוצר את הדמות הבוהקת

58
00:01:57,388 --> 00:01:59,140
המאפילה על דמות כוכב-הלכת.

59
00:01:59,140 --> 00:02:00,411
לכן כדי לראות את כוכב-הלכת,

60
00:02:00,411 --> 00:02:02,671
עלינו לעשות משהו בקשר לכל האור הזה.

61
00:02:02,671 --> 00:02:03,902
עלינו להיפטר ממנו.

62
00:02:03,902 --> 00:02:05,347
רבים מעמיתיי עובדים על

63
00:02:05,347 --> 00:02:07,362
טכנולוגיות באמת מדהימות כדי להשיג זאת,

64
00:02:07,362 --> 00:02:09,177
אבל ברצוני לספר לכם על אחת היום

65
00:02:09,177 --> 00:02:10,674
שלדעתי היא הכי מגניבה,

66
00:02:10,674 --> 00:02:12,874
ושקרוב לוודאי בעלת 
הסיכוי הטוב ביותר

67
00:02:12,874 --> 00:02:14,410
להשיג לנו כוכב-לכת בעשור הבא.

68
00:02:14,410 --> 00:02:16,482
היא הועלתה לראשונה על-ידי ליימן שפיצר,

69
00:02:16,482 --> 00:02:19,642
אבי טלסקופ החלל, ב-1962,

70
00:02:19,642 --> 00:02:21,758
והוא קיבל את השראתו מליקוי-חמה.

71
00:02:21,758 --> 00:02:23,941
כולכם כבר ראיתם זאת. זהו ליקוי-חמה.

72
00:02:23,941 --> 00:02:25,981
הירח ניצב בחזית פני השמש.

73
00:02:25,981 --> 00:02:27,741
הוא חוסם את רוב האור

74
00:02:27,741 --> 00:02:30,117
ולכן אנו יכולים לראות 
את ההילה העמומה סביבו.

75
00:02:30,117 --> 00:02:31,780
יהיה זה אותו הדבר אם אחסום

76
00:02:31,780 --> 00:02:34,365
באמצעות האגודל את אלומת 
האור הנכנסת ישר לעיניי,

77
00:02:34,365 --> 00:02:36,277
אני יכול לראותכם בשורה האחרונה.

78
00:02:36,277 --> 00:02:37,579
אז מה קורה כאן?

79
00:02:37,579 --> 00:02:39,524
הירח מטיל צל

80
00:02:39,524 --> 00:02:41,939
למטה על כדור-הארץ.

81
00:02:41,939 --> 00:02:45,174
אנו מציבים טלסקופ או מצלמה בתוך אותו צל,

82
00:02:45,174 --> 00:02:46,685
מביטים בחזרה אל השמש,

83
00:02:46,685 --> 00:02:48,325
ובגלל שרוב האור חסום,

84
00:02:48,325 --> 00:02:50,415
ניתן לראות את המבנה העמום והעדין

85
00:02:50,415 --> 00:02:51,690
בתוך ההילה.

86
00:02:51,690 --> 00:02:54,357
שפיצר הציע שנבצע זאת בחלל.

87
00:02:54,357 --> 00:02:57,134
נבנה מסך גדול, נטיס אותו לחלל,

88
00:02:57,134 --> 00:02:59,181
נציב אותו בחזית הכוכב,

89
00:02:59,181 --> 00:03:00,965
נחסום את מרבית האור,

90
00:03:00,965 --> 00:03:03,981
נטיס טלסקופ חלל 
אל תוך אותו צל שנוצר,

91
00:03:03,981 --> 00:03:05,758
והנה, נצליח לראות כוכבי-לכת.

92
00:03:05,758 --> 00:03:08,421
זה ייראה בערך כך.

93
00:03:08,421 --> 00:03:10,010
הנה אותו מסך גדול, אבל

94
00:03:10,010 --> 00:03:10,885
אין כוכבי-לכת,

95
00:03:10,885 --> 00:03:13,389
כי לצערי זה לא כל-כך עובד טוב,

96
00:03:13,389 --> 00:03:16,309
בגלל גלי האור שנשברים

97
00:03:16,309 --> 00:03:17,989
בהיקף המסך

98
00:03:17,989 --> 00:03:19,773
באותו אופן שזה קרה בטלסקופ.

99
00:03:19,773 --> 00:03:22,910
זה כמו שזרם מים מתעקם ליד סלע,

100
00:03:22,910 --> 00:03:24,700
וכל זה פשוט הורס את הצל.

101
00:03:24,700 --> 00:03:27,373
זהו צל גרוע ואי-אפשר לראות כוכבי-לכת.

102
00:03:27,373 --> 00:03:29,140
אבל שפיצר בעצם ידע את התשובה.

103
00:03:29,140 --> 00:03:31,645
אם נחליק את הקצוות, נרכך אותן

104
00:03:31,645 --> 00:03:33,411
כך שנוכל לשלוט בשבירת האור,

105
00:03:33,411 --> 00:03:35,126
ואז נוכל לראות כוכב-לכת.

106
00:03:35,126 --> 00:03:36,925
ב-10 השנים האחרונות, עלינו על

107
00:03:36,925 --> 00:03:38,969
פיתרונות אופטימליים 
כדי להשיג זאת.

108
00:03:38,969 --> 00:03:42,501
זה נראה בערך כך.

109
00:03:42,501 --> 00:03:44,846
אנו קוראים לזה מחסה-שמש 
בצורת עלי-כותרת.

110
00:03:44,846 --> 00:03:47,806
אם אנו יוצרים את קצוות 
עלי-הכותרת בצורה המדוייקת,

111
00:03:47,806 --> 00:03:49,230
אם אנו שולטים על צורתם,

112
00:03:49,230 --> 00:03:50,788
אפשר לשלוט על השבירה,

113
00:03:50,788 --> 00:03:52,234
ואז יש לנו צל נפלא.

114
00:03:52,234 --> 00:03:54,878
הוא בערך פי-10 מיליארד 
יותר עמום ממה שהיה קודם,

115
00:03:54,878 --> 00:03:58,324
וכך ניתן לראות בקלות
את אור כוכבי-הלכת.

116
00:03:58,324 --> 00:04:00,182
זה צריך להיות יותר גדול מהאגודל שלי.

117
00:04:00,182 --> 00:04:01,640
מחסה השמש הזה,

118
00:04:01,640 --> 00:04:03,216
גודלו כמחצית מגרש כדורגל

119
00:04:03,216 --> 00:04:06,806
ועליו לטוס 50 אלף ק"מ הרחק מהטלסקופ,

120
00:04:06,806 --> 00:04:08,866
שצריך להחזיקו בדיוק בתוך צל המחסה,

121
00:04:08,866 --> 00:04:10,830
ואז נוכל לראות את כוכבי-הלכת.

122
00:04:10,830 --> 00:04:12,238
זה נשמע דמיוני,

123
00:04:12,238 --> 00:04:15,246
אבל מהנדסים מבריקים, 
שהם עמיתיי במעבדת הנעה סילונית,

124
00:04:15,246 --> 00:04:18,126
עיצבו משהו מהאגדות שיאפשר זאת

125
00:04:18,126 --> 00:04:19,200
וזה נראה כך.

126
00:04:19,200 --> 00:04:20,988
המחסה מתחיל במצב מקופל סביב טבור.

127
00:04:20,988 --> 00:04:22,967
הוא משתחרר מהטלסקופ.

128
00:04:22,967 --> 00:04:25,238
עלי-הכותרת נפרשים, הם נפתחים,

129
00:04:25,238 --> 00:04:26,998
הטלסקופ מסתובב.

130
00:04:26,998 --> 00:04:29,142
ואז נראה אותו מסבסב וטס משם

131
00:04:29,142 --> 00:04:32,357
למרחק 50 אלף ק"מ מהטלסקופ.

132
00:04:32,357 --> 00:04:34,827
הוא יתמקם מול הכוכב

133
00:04:34,827 --> 00:04:38,110
ממש כך, ייצור צל נפלא,

134
00:04:38,110 --> 00:04:41,914
והנה, נראה כוכבי-לכת חגים סביבו.

135
00:04:41,914 --> 00:04:43,638
(מחיאות כפיים)

136
00:04:43,638 --> 00:04:45,997
תודה.

137
00:04:45,997 --> 00:04:47,950
זה לא מדע בדיוני.

138
00:04:47,950 --> 00:04:50,513
אנו עובדים על זה במשך 5 או 6 שנים.

139
00:04:50,513 --> 00:04:53,116
בקיץ האחרון, עשינו ניסיון משגע

140
00:04:53,116 --> 00:04:55,555
בחברת נורתרופ-גרומן בקליפורניה.

141
00:04:55,555 --> 00:04:57,138
הנה ארבעת עלי-הכותרת.

142
00:04:57,138 --> 00:04:58,850
זהו דגם מוקטן של המחסה.

143
00:04:58,850 --> 00:05:01,347
גודלו כמחצית ממה שראיתם קודם.

144
00:05:01,347 --> 00:05:02,807
תראו את עלי-הכותרת נפתחים.

145
00:05:02,807 --> 00:05:04,874
ארבעה סטודנטים בנו את ארבעת

146
00:05:04,874 --> 00:05:07,289
עלי-הכותרת האלה בזמן 
התמחות קיץ במעבדה שלנו.

147
00:05:07,289 --> 00:05:08,535
כעת רואים אותם נפתחים.

148
00:05:08,535 --> 00:05:10,517
הם צריכים להסתובב ולהגיע למקומם.

149
00:05:10,517 --> 00:05:11,687
הבסיס של עלי-הכותרת

150
00:05:11,687 --> 00:05:14,060
צריך להגיע לאותו מקום בכל פעם

151
00:05:14,060 --> 00:05:15,683
בדיוק של עשירית המילימטר.

152
00:05:15,683 --> 00:05:17,443
ביצענו את הניסוי הזה 16 פעמים,

153
00:05:17,443 --> 00:05:20,282
ובכל הפעמים הוא 
הגיע בדיוק לאותו מקום

154
00:05:20,282 --> 00:05:21,723
בדיוק של עשירית המ"מ.

155
00:05:21,723 --> 00:05:23,655
זה צריך להתבצע בדיוק מירבי,

156
00:05:23,655 --> 00:05:26,163
אבל אם אנו מסוגלים לעשות 
זאת ולבנות טכנולוגיה כזו,

157
00:05:26,163 --> 00:05:27,647
ואם אנו מסוגלים להביא את זה לחלל,

158
00:05:27,647 --> 00:05:29,448
ייתכן ונראה משהו כזה.

159
00:05:29,448 --> 00:05:31,720
זו תמונה של אחד מהכוכבים 
הכי קרובים אלינו

160
00:05:31,720 --> 00:05:34,314
שצולמה מטלסקופ האבל.

161
00:05:34,314 --> 00:05:36,698
אם ניקח טלסקופ דומה,

162
00:05:36,698 --> 00:05:37,956
קצת יותר גדול,

163
00:05:37,956 --> 00:05:39,378
נמקם אותו שם,

164
00:05:39,378 --> 00:05:40,764
נטיס את המחסה אל מולו,

165
00:05:40,764 --> 00:05:42,954
ייתכן ונראה משהו כזה --

166
00:05:42,954 --> 00:05:45,890
זוהי תמונה משפחתית של 
מערכת שמש כמו שלנו -- לא שלנו.

167
00:05:45,890 --> 00:05:48,412
אנו מקווים שזו תהיה 
מערכת שמש אחרת

168
00:05:48,412 --> 00:05:50,044
כפי שנראית בעזרת המחסה שלנו,

169
00:05:50,044 --> 00:05:51,114
בעזרת מחסה-שמש כמו זה.

170
00:05:51,114 --> 00:05:53,139
ניתן לראות את צדק, את שבתאי,

171
00:05:53,139 --> 00:05:55,762
אורנוס, נפטון, ושם במרכז,

172
00:05:55,762 --> 00:05:57,102
ליד האור שנותר, רואים את

173
00:05:57,102 --> 00:05:59,007
הנקודה הכחולה החיוורת.
זהו כדור-הארץ.

174
00:05:59,007 --> 00:06:01,381
אנו רוצים לבדוק אחד כזה,
לבדוק אם יש עליו מים,

175
00:06:01,381 --> 00:06:02,786
חמצן, אוזון,

176
00:06:02,786 --> 00:06:05,309
דברים העשויים לומר 
לנו שייתכן ויש שם חיים.

177
00:06:05,309 --> 00:06:07,718
אני חושב שזהו המדע הכי מרגש שקיים.

178
00:06:07,718 --> 00:06:09,371
זו הסיבה שנכנסתי לזה,

179
00:06:09,371 --> 00:06:11,341
כי אני חושב שזה ישנה את עולמנו.

180
00:06:11,341 --> 00:06:13,779
הכל ישתנה ברגע שנראה דבר כזה.

181
00:06:13,779 --> 00:06:15,365
תודה.

182
00:06:15,365 --> 00:06:19,365
(מחיאות כפיים)