Return to Video

איסלאמופוביה הרגה את אחי. בואו נעצור את השנאה.

  • 0:01 - 0:03
    בשנה שעברה
  • 0:03 - 0:05
    שלושה מחברי המשפחה שלי
    נרצחו בצורה מבעיתה
  • 0:05 - 0:07
    בפשע שנאה.
  • 0:08 - 0:10
    מובן מאליו שבאמת קשה לי
  • 0:10 - 0:12
    להיות פה היום,
  • 0:12 - 0:14
    אבל אחי דיא,
  • 0:14 - 0:15
    אשתו יוסור,
  • 0:15 - 0:17
    ואחותה רזאן
  • 0:17 - 0:19
    לא מותירים לי ברירה.
  • 0:19 - 0:23
    כולי תקווה שעד סיום ההרצאה תעשו בחירה
  • 0:23 - 0:25
    ותצטרפו אליי בלעמוד נגד שנאה.
  • 0:27 - 0:30
    27 בדצמבר, 2014
  • 0:30 - 0:32
    הבוקר של יום הנישואין של אחי.
  • 0:32 - 0:34
    הוא ביקש ממני ללכת לסרק לו השיער
  • 0:34 - 0:36
    בהכנה לצילום תמונות נישואין.
  • 0:37 - 0:42
    בגיל 23, 190 ס"מ קנאי
    כדורסל במיוחד סטף קרי
  • 0:42 - 0:44
    (צחוק)
  • 0:46 - 0:49
    ילד אמריקאי סטודנט רפואת שניים
    מוכן להשתלט על החיים.
  • 0:50 - 0:52
    כשדיא ויוסור נכנסו לריקוד הראשון
  • 0:53 - 0:54
    ראיתי את האהבה בעיניו
  • 0:54 - 0:56
    האושר ההדדי שלה
  • 0:56 - 0:58
    והרגשות שלי התחילו להציף אותי.
  • 0:59 - 1:02
    הלכתי לאחורי האולם ופרצתי בבכי.
  • 1:03 - 1:05
    ומיד אחרי שהסתיים השיר
  • 1:05 - 1:06
    הוא הלך ישירות אלי,
  • 1:06 - 1:07
    עטף אותי בזרועותיו
  • 1:07 - 1:08
    ונדנד אותי קדימה ואחורה.
  • 1:09 - 1:10
    גם ברגע הזה
  • 1:10 - 1:12
    כשהכל היה מסיח דעת,
  • 1:12 - 1:14
    הוא היה מכונן אליי.
  • 1:14 - 1:16
    הוא שם ידיו על פני ואמר,
  • 1:16 - 1:17
    "סוזאן,
  • 1:17 - 1:19
    אני מי שאני בגללך
  • 1:23 - 1:25
    "תודה על הכל
  • 1:25 - 1:26
    אני אוהב אותך."
  • 1:27 - 1:31
    אחרי כמעט חודש חזרתי
    לצפון קרוליינה לביקור בית קצר
  • 1:31 - 1:33
    ובערב האחרון רצתי למעלה לחדרו של דיא
  • 1:33 - 1:37
    נלהבת לדעת איך הוא מרגיש
    בהיותו גבר נשוי חדש.
  • 1:37 - 1:39
    בחיוך נערי גדול הוא אמר לי
  • 1:39 - 1:43
    "אני מאושר מאוד. אני אוהב אותה.
    היא בחורה מקסימה."
  • 1:43 - 1:44
    והיא באמת כך.
  • 1:45 - 1:48
    רק בגיל 21, התקבלה להצטרף לדיא
  • 1:48 - 1:49
    בפקולטת רפואת שיניים
    באוניברסיטת צפון קרוליינה.
  • 1:50 - 1:53
    היא שתפה אהבתו לכדורסל.
  • 1:53 - 1:57
    ולפי הדחף שלה התחילו את ירח הדבש שלהם
    במשחק כדורסל של הנבחרת האהובה עליהם
  • 1:57 - 1:59
    באן-בי-איי, האל איי לייקרס.
  • 1:59 - 2:00
    כאילו באמת, תסתכלו עליה.
  • 2:00 - 2:04
    (צחוק)
  • 2:07 - 2:10
    לעולם לא אשכח את הרגע הזה
    כשישבתי עמו
  • 2:10 - 2:13
    כמה שהיה משוחרר בתוך האושר שלו.
  • 2:13 - 2:15
    אחי הקטן, ילד אובססיבי לכדורסל,
  • 2:15 - 2:19
    הפך להיות איש צעיר מוצלח.
  • 2:19 - 2:22
    היה הראשון במחזורו בפקולטת רפואת שיניים,
  • 2:22 - 2:23
    ולצד יוסור ורזאן,
  • 2:23 - 2:27
    היה חלק בפרויקטיי
    שירות ציבוריים מקומיים ובינלאומיים
  • 2:27 - 2:30
    שמוקדשים לחסרי בית ופליטים,
  • 2:30 - 2:32
    כולל מסע טיפול בשיניים שתכננו
  • 2:32 - 2:34
    לפליטים סוריים בטורקיה.
  • 2:35 - 2:37
    רק בגיל 19, רזאן,
  • 2:37 - 2:40
    ניצלה את היצירתיות שלה
    כסטודנטית להנדסת ארכיטיקטורה
  • 2:40 - 2:42
    לשרת הסובבים אותה,
  • 2:42 - 2:44
    לעשות חבילות טיפוליות לחסרי בית המקומיים,
  • 2:44 - 2:46
    בין פרויקטים אחרים.
  • 2:46 - 2:48
    ככה הם היו.
  • 2:49 - 2:51
    עמדתי שם בלילה ההוא,
  • 2:51 - 2:54
    לקחתי נשימה עמוקה
    והסתכלתי על דיא ואמרתי לו,
  • 2:54 - 2:57
    "אף פעם לא הייתי כל כך גאה בך
    כמו שאני ברגע הזה."
  • 2:58 - 2:59
    הוא משך אותי למבנה הגבוה שלו,
  • 2:59 - 3:01
    חיבק אותי ללילה טוב,
  • 3:01 - 3:03
    ועזבתי בבוקר בלי להעיר אותו
  • 3:03 - 3:04
    כדי לחזור לסן פרנסיסקו.
  • 3:05 - 3:07
    זאת הייתה הפעם האחרונה שחיבקתי אותו.
  • 3:11 - 3:14
    אחרי עשרה ימים, הייתי במשמרת
    בבית חולים כללי בסן פרנסיסקו
  • 3:14 - 3:17
    כשקיבלתי מטח של הודעות
    מעורפלות המביעות תנחומים.
  • 3:18 - 3:20
    מבולבלת, התקשרתי לאבא, והוא דקלם ברוגע,
  • 3:20 - 3:23
    "היה ירי בשכונה של דיא בצ'אפל היל.
  • 3:23 - 3:25
    "הכל בנעילה זה כל מה שאנחנו יודעים."
  • 3:26 - 3:29
    אני סוגרת ומהר מגגלת "ירי בצ'אפל היל".
  • 3:29 - 3:31
    תוצאה אחת מופיעה
  • 3:31 - 3:32
    ציטוט:
  • 3:32 - 3:35
    "שלושה אנשים נורו בראשם מאחור
  • 3:35 - 3:36
    והוכרזוומתים בזירה."
  • 3:37 - 3:38
    משהו בתוכי ידע.
  • 3:38 - 3:42
    עפתי מהכסא והתעלפתי
    על רצפת בית החולים המחוספסת,
  • 3:42 - 3:43
    ויבבתי.
  • 3:43 - 3:46
    לקחתי את טיסת הלילה הראשונה
    מסן פרנסיסקו,
  • 3:46 - 3:47
    רדומה ומבולבלת.
  • 3:47 - 3:51
    נכנסתי לבית ילדותי
    והתעלפתי בידי הוריי
  • 3:51 - 3:52
    בהתייפחות.
  • 3:52 - 3:55
    אחר כך רצתי לחדרו של דיא
    כמו שעשיתי הרבה פעמים
  • 3:55 - 3:57
    רק לחפש אותו.
  • 3:57 - 4:00
    רק כדי למצוא ריק שלעולם לא יתמלא.
  • 4:04 - 4:07
    חקירה ודווחי נתיחה בסופו של דבר חשפו
  • 4:07 - 4:09
    את רצף האירועים.
  • 4:10 - 4:13
    דיא ירד מהאוטובוס אחרי לימודים,
  • 4:13 - 4:14
    רזאן ביקרה אותם לארוחת ערב,
  • 4:14 - 4:16
    כבר בבית עם יוסור.
  • 4:17 - 4:19
    כשהתחילו לאכול, שמעו דפיקה על הדלת.
  • 4:19 - 4:21
    כשדיא פתח אותה,
  • 4:21 - 4:24
    השכן שלהם התחיל לירות כמה יריות עליו.
  • 4:27 - 4:28
    לפי השיחה למשטרה,
  • 4:28 - 4:30
    הבנות נשמעו צועקות.
  • 4:32 - 4:35
    האיש הלך למטבח וירה פעם אחת
    בירכה של יוסור
  • 4:35 - 4:36
    והשבית אותה.
  • 4:36 - 4:38
    אחרי כך הוא ניגש אליה מאחור,
  • 4:38 - 4:40
    לחץ על הקנה של האקדח נגד ראשה,
  • 4:40 - 4:43
    וביריה אחת, שסע את המוח התיכון.
  • 4:44 - 4:47
    אחרי כך הלך לרזאן שצעקה למען חייה,
  • 4:47 - 4:50
    ובסגנון הוצאה להורג, ביריה אחת,
  • 4:52 - 4:53
    לאחורי ראשה,
  • 4:53 - 4:55
    הרג אותה.
  • 4:56 - 4:57
    בדרכו החוצה,
  • 4:57 - 5:00
    ירה על דיא פעם אחרונה -- קליע בפה --
  • 5:00 - 5:02
    סך הכל שמונה קליעים:
  • 5:02 - 5:04
    שניים פגעו בראש,
  • 5:04 - 5:05
    שניים בחזה
  • 5:06 - 5:08
    והשאר בגפיים שלו.
  • 5:09 - 5:12
    דיא, יוסור ורזאן הוצאו להורג
  • 5:12 - 5:15
    במקום שצריך להיות מוגן: הבית שלהם.
  • 5:16 - 5:18
    במשך חודשים האיש הזה הטריד אותם:
  • 5:18 - 5:20
    דפק על דלתם,
  • 5:20 - 5:22
    נופף באקדח שלו בכמה הזדמנויות.
  • 5:23 - 5:26
    הפייסבוק שלו היה מלא בפוסטים אנטי-דתיים.
  • 5:27 - 5:29
    יוסור הרגישה מאויימת במיוחד ממנו.
  • 5:30 - 5:31
    כשעברה לבית,
  • 5:32 - 5:36
    אמר ליוסור ולאמה שלא אהב איך הם נראים.
  • 5:37 - 5:40
    בתגובה, אמה אמרה לה להיות נחמדה לשכנה,
  • 5:40 - 5:42
    שכשיכיר אותם
  • 5:42 - 5:43
    יבין מי הם באמת.
  • 5:45 - 5:48
    אני חושבת שכולנו הפכנו לחסרי רגש לשנאה
  • 5:48 - 5:51
    שלעולם לא דמיינו אותה
    הופכת לאלימות קטלנית.
  • 5:54 - 5:57
    האיש שרצח את אחי הסגיר את עצמו למשטרה
  • 5:57 - 5:58
    מעט אחרי הרציחות,
  • 5:59 - 6:01
    אמר שהרג שלושה ילדים,
  • 6:01 - 6:02
    בסגנון הוצאה להורג,
  • 6:02 - 6:04
    בגלל ויכוח חניה.
  • 6:05 - 6:08
    המשטרה הוציאה הצהרה ציבורית
    מוקדמת בבוקר ההוא,
  • 6:08 - 6:11
    שחוזרת על הטענות שלו
    בלי לטרוח להטיל ספק בהן
  • 6:11 - 6:12
    או להמשיך לחקור.
  • 6:13 - 6:16
    מסתבר שלא היה ויכוח חניה.
  • 6:16 - 6:17
    לא היה ויכוח.
  • 6:17 - 6:19
    לא הפרה.
  • 6:19 - 6:21
    אבל הנזק כבר נעשה.
  • 6:21 - 6:23
    במחזור 24-שעות במדיה,
  • 6:23 - 6:27
    המילים "ויכוח חניה" כבר הפכו למבזק המספק.
  • 6:30 - 6:32
    ישבתי על מיטתו של אחי
    וזכרתי את המילים שלו,
  • 6:33 - 6:36
    המילים שאמר לי כל כך בחופשיות
    ועם המון אהבה,
  • 6:36 - 6:38
    "אני מי שאני בגללך."
  • 6:39 - 6:42
    זה מה שגרם לי לטפס מצערי המשתק
  • 6:42 - 6:43
    ולהתבטא.
  • 6:43 - 6:46
    אני לא אתן למוות של המשפחה שלי
    להיות מופחת לסגמנט
  • 6:46 - 6:48
    שבקושי מדברים עליו בחדשות מקומיות.
  • 6:49 - 6:52
    הם נרצחו על ידי השכן שלהם בגלל אמונתם,
  • 6:52 - 6:56
    בגלל חתיכת בד שבחרו ללבוש על ראשם,
  • 6:56 - 6:58
    כי היו מוסלמים בעליל.
  • 7:02 - 7:03
    חלק מהזעם שהרגשתי בזמנו
  • 7:03 - 7:05
    היה שאם התפקידים היו הפוכים,
  • 7:05 - 7:09
    וערבי, מוסלמי או אדם הנראה מוסלמי
  • 7:09 - 7:14
    היה הורג שלושה סטודנטים אמריקאיים לבנים
    בסגנון הוצאה להורג,
  • 7:14 - 7:15
    בביתם,
  • 7:15 - 7:17
    איך היינו קוראים לזה?
  • 7:18 - 7:19
    התקפה טרוריסטית.
  • 7:20 - 7:23
    כשגברים לבנים מבצעים
    פעולות של אלימות בארה"ב,
  • 7:23 - 7:25
    הם זאבים בודדים,
  • 7:25 - 7:26
    מופרעים מנטלית
  • 7:26 - 7:28
    או שעשו את זה בגלל ויכוח חניה.
  • 7:31 - 7:34
    אני יודעת שאני צריכה לתת קול למשפחה שלי,
  • 7:34 - 7:36
    ואני עושה את הדבר היחיד שאני יודעת:
  • 7:36 - 7:39
    אני שולחת הודעת פייסבוק
    לכל מי שאני מכירה במדיה.
  • 7:41 - 7:43
    אחרי כמה שעות,
  • 7:43 - 7:47
    באמצע בית כאוטי מלא חברים וקרובי משפחה,
  • 7:47 - 7:50
    שכננו ניל בא, ישב ליד ההורים שלי
  • 7:50 - 7:52
    ושאל, "מה אני יכול לעשות?"
  • 7:53 - 7:57
    לניל היה שני עשורים של ניסיון בעיתונאות,
  • 7:57 - 8:00
    אבל הוא מבהיר שהוא
    לא אצלנו בגלל תפקידו כעיתונאי,
  • 8:00 - 8:02
    אך כשכן שרוצה לעזור.
  • 8:02 - 8:04
    אני שואלת אותו מה אנחנו צריכים לעשות,
  • 8:04 - 8:07
    בגלל הפצצת בקשות לראיונות מהמדיה המקומית.
  • 8:07 - 8:12
    הוא מציע שנארגן מסיבת עיתונאים
    במרכז קהילתי מקומי.
  • 8:13 - 8:16
    עד היום אין לי מילים להודות לו.
  • 8:17 - 8:20
    "רק תגידי מתי, ואדאג
    שכל ערוצי החדשות יהיו נוכחים" הוא אמר.
  • 8:21 - 8:23
    הוא עשה לנו מה שלא הצלחנו לעשות לעצמנו
  • 8:23 - 8:25
    ברגע של חורבן.
  • 8:26 - 8:27
    העברתי הצהרת עיתונות,
  • 8:27 - 8:29
    כשהייתי עדיין בחלוק שלי מהלילה הקודם.
  • 8:30 - 8:32
    ובפחות מ-24 שעות מהרציחות,
  • 8:32 - 8:34
    הייתי בסי-אן-אן בראיון עם אנדרסון קופר.
  • 8:35 - 8:37
    ביום שאחרי, עיתונים מרכזיים
  • 8:37 - 8:40
    כולל ניו יורק טיימס, שיקגו טריביון
  • 8:40 - 8:42
    פירסמו סיפורים על דיא, יוסור ורזאן,
  • 8:42 - 8:45
    ואפשרו לנו לתבוע בחזרה את העלילה
  • 8:45 - 8:48
    ולמשוך תשומת לב
    לזרם המרכזי שמתנגד לשנאת מוסלמים.
  • 8:51 - 8:52
    בימים האלה,
  • 8:53 - 8:57
    יש הרגשה שאסלאמופוביה
    היא צורת קנאות מקובלת חברתית.
  • 8:58 - 9:00
    רק צריכים לסבול אותה ולחייך.
  • 9:01 - 9:03
    המבטים המגעילים,
  • 9:03 - 9:05
    הפחד הממשי כשעולים על מטוס,
  • 9:05 - 9:09
    החיפוש הגופני האקראי
    בשדות תעופה שמתרחש 99% מהזמן.
  • 9:10 - 9:11
    וזה לא נגמר פה.
  • 9:12 - 9:16
    יש פוליטיקאים שקוצרים רווחים
    פוליטיים ופיננסים מגבינו.
  • 9:16 - 9:17
    פה בארה"ב,
  • 9:17 - 9:20
    יש מועמדים נשיאותיים כמו דונאלד טראמפ,
  • 9:20 - 9:22
    שקוראים לרשום אמריקאים מוסלמים כלאחר יד,
  • 9:22 - 9:26
    ולמנוע ממהגרים מוסלמים ופליטים
    מלכנס למדינה זו.
  • 9:26 - 9:29
    לא במקרה פשעי שנאה עולים
  • 9:29 - 9:32
    במקביל לתקופות הבחירות.
  • 9:35 - 9:37
    רק לפני כמה חודשים, ח'אלד ג'בארה,
  • 9:37 - 9:39
    נוצרי אמריקאי-לבנוני,
  • 9:39 - 9:42
    נרצח באוקלהומה ע"י שכנו
  • 9:42 - 9:44
    איש שקרה לו "ערבי מלוכלך."
  • 9:45 - 9:47
    האיש הזה נאסר שמונה חודשים בלבד לפני כן,
  • 9:47 - 9:50
    בגלל ניסיונו לדרוס את אמו של ח'אלד ברכב.
  • 9:52 - 9:54
    רוב הסיכויים שלא שמעתם את סיפורו של ח'אלד,
  • 9:55 - 9:57
    כי הוא אפילו לא שודר בחדשות ארציות.
  • 9:57 - 10:00
    המינימום שאפשר לעשות זה
    לקרוא לו מה שהוא באמת:
  • 10:00 - 10:01
    פשע שנאה.
  • 10:01 - 10:04
    המינימום שאפשר לעשות זה לדבר עליו,
  • 10:04 - 10:08
    כי מאחורי אלימות ושנאה יש סיבה.
  • 10:12 - 10:13
    זמן לא רב אחרי שחזרתי לעבודה,
  • 10:13 - 10:15
    אני עושה ביקור רופאים בבית חולים,
  • 10:15 - 10:18
    כשאחת מהמטופלות מסתכלת על העמית שלי,
  • 10:18 - 10:22
    ומחוה בעיגול סביב פניה
    ואומרת, "סן ברנרדינו,"
  • 10:22 - 10:24
    מתייחסת להתקפה טרוריסטית חדשה.
  • 10:25 - 10:28
    לאחרונה איבדתי שלושה מחברי
    משפחתי בגלל אסלאמופוביה,
  • 10:28 - 10:30
    בהיותי גם דוברת בעלת קול בתוך התכנית שלי
  • 10:30 - 10:33
    שמדברת על אופן ההתעסקות עם
    מיקרו-אגרסיה כזאת,
  • 10:33 - 10:34
    ועדיין,
  • 10:34 - 10:35
    שקט.
  • 10:36 - 10:37
    נרפו לי הידיים.
  • 10:37 - 10:39
    מושפלת.
  • 10:39 - 10:41
    אחרי כמה ימים, בביקור
    אצל אותה מטפלת,
  • 10:41 - 10:43
    הסתכלה עליי ואמרה,
  • 10:43 - 10:46
    "האנשים שלך הורגים אחרים בלוס אנג'לס."
  • 10:47 - 10:49
    הסתכלתי סביבי בציפייה.
  • 10:49 - 10:51
    שוב:
  • 10:51 - 10:52
    שקט.
  • 10:53 - 10:55
    הבנתי שגם הפעם,
  • 10:55 - 10:56
    אני צריכה להתבטא בשביל עצמי.
  • 10:58 - 11:00
    ישבתי על מיטתה ושאלתי אותה בעדינות,
  • 11:00 - 11:04
    "אי פעם התייחסתי אלייך בחוסר כבוד ונחמדות?
  • 11:05 - 11:09
    "אי פעם לא טיפלתי בך ברחמנות?"
  • 11:09 - 11:12
    הסתכלה למטה והבינה שמה שאמרה היה טעות,
  • 11:12 - 11:13
    ומול כל הצוות,
  • 11:13 - 11:15
    התנצלה ואמרה,
  • 11:15 - 11:17
    "הייתי צריכה להבין יותר.
    אני אמריקאית-מקסיקנית.
  • 11:18 - 11:20
    "מתנהגים אליי כך כל הזמן."
  • 11:23 - 11:27
    הרבה מאתנו חווים מיקרו-אגרסיה
    באופן יום-יומי.
  • 11:27 - 11:30
    רוב הסיכויים, שאת חוויתם אותה,
  • 11:30 - 11:31
    אם בגלל הגזע שלכם,
  • 11:31 - 11:32
    המגדר שלכם,
  • 11:32 - 11:33
    המיניות שלכם
  • 11:33 - 11:35
    או אמונות דתיות.
  • 11:35 - 11:38
    כולנו היינו במצבים בהם היינו עדים לפגיעה
  • 11:38 - 11:39
    ולא התבטאנו.
  • 11:39 - 11:43
    אולי לא היינו מצוידים בכלים
    להגיב באותו רגע.
  • 11:43 - 11:46
    אולי לא היינו מודעים
    לדעות הקדומות המרומזים שלנו.
  • 11:47 - 11:51
    כולנו מסכימים שקנאות אינה מקובלת,
  • 11:51 - 11:52
    אבל כשרואים אותה,
  • 11:52 - 11:53
    אנחנו שקטים.
  • 11:53 - 11:55
    כי זה לא נוח לנו.
  • 11:56 - 11:58
    אבל הצעד שלנו לתוך אי-הנוחות הו
  • 11:58 - 12:01
    אומר שגם צועדים לתוך אזור בעלי הברית.
  • 12:01 - 12:05
    בארה"ב יש יותר משלושה מיליון מוסלמים.
  • 12:05 - 12:08
    וזה רק אחוז אחד מכל האוכלוסיה.
  • 12:09 - 12:11
    מרטין לותר קינג פעם אמר,
  • 12:11 - 12:12
    "בסוף,
  • 12:12 - 12:14
    נזכור לא את המילים של אויבינו,
  • 12:15 - 12:17
    "אלא את השקט של חברינו."
  • 12:22 - 12:25
    אז מה גרם לעזרת שכננו
    ניל להיות משמעותית ?
  • 12:25 - 12:27
    כמה דברים.
  • 12:27 - 12:29
    הוא עזר כשכן שדאג לנו,
  • 12:29 - 12:33
    וגם הביא מהמשאבים והמומחיות המקצועית
  • 12:33 - 12:34
    כשהגיע הזמן לכך.
  • 12:35 - 12:37
    גם אחרים עשו כך.
  • 12:37 - 12:40
    לריסיה הוקינס ניצלה את
    הפלטפורמה שלה
  • 12:40 - 12:43
    כפרופסורית אפריקאית-אמריקאית ראשונה
    במכללת ויטון
  • 12:43 - 12:45
    ללבוש חיג'אב בסולידריות
  • 12:45 - 12:48
    עם נשים מוסלמיות שמתמודדות
    עם אפליה כל יום.
  • 12:48 - 12:50
    כתוצאה, פוטרה מעבודתה.
  • 12:52 - 12:53
    בתוך חודש,
  • 12:53 - 12:56
    הצטרפה לפקולטה באוניברסיטת וירג'יניה,
  • 12:56 - 12:59
    שם היא עובדת על פלורליזם,
    גזע, אמונה ותרבות.
  • 13:01 - 13:03
    המייסד השותף של רדיט, אלכסיס אוהניאן,
  • 13:03 - 13:07
    הראה שלא כל עזרה פעילה
    צריכה להיות רצינית.
  • 13:07 - 13:10
    הוא בא לתמוך במשימת
    מוסלמית בת 15 שנה
  • 13:10 - 13:12
    להציג אימוג'י של חיג'אב.
  • 13:12 - 13:14
    (צחוק)
  • 13:14 - 13:16
    מחווה קטנה,
  • 13:16 - 13:18
    אבל יש לה השפעה תת-מודעת משמעותית
  • 13:18 - 13:21
    בנרמול והאנשת מוסלמים,
  • 13:21 - 13:24
    בהכלת הקהילה כחלק מ"איתנו"
  • 13:24 - 13:26
    במקום "אחר."
  • 13:27 - 13:30
    העורכת הראשית של כתב עת Women's Running
  • 13:30 - 13:34
    שמה אישה עם חיג'אב לראשונה
    על דף השער של כתב עת אמריקאי שמוקדש לכושר.
  • 13:35 - 13:37
    אלה דוגמאות שונות
  • 13:37 - 13:40
    של אנשים שניצלו את המשאבים
    והפלטפורמות שלהם
  • 13:40 - 13:42
    באקדמיה, טכנולוגיה ומדיה,
  • 13:42 - 13:44
    להביע תמיכתם בצורה פעילה.
  • 13:46 - 13:49
    איזה משאבים וממחיות אתם מביאים לשולחן?
  • 13:50 - 13:52
    האם אתם מוכנים לצעוד לתוך אי-הנוחות
  • 13:52 - 13:54
    ולהתבטא כשאתם עדים לקנאות של שנאה?
  • 13:55 - 13:56
    האם תהיו ניל?
  • 13:57 - 14:00
    הרבה שכנים הופיעו בסיפור הזה.
  • 14:00 - 14:03
    ואתם, בקהילות שלכם, יש לכם שכן מוסלמי,
  • 14:03 - 14:05
    עמית
  • 14:05 - 14:07
    או חבר לילדכם
    שמשחק איתו בבית ספר.
  • 14:07 - 14:08
    הושיטו להם יד.
  • 14:08 - 14:11
    תנו להם לדעת שאתם בסולידריות עמם.
  • 14:11 - 14:13
    אולי זה מרגיש כמשהו קטן,
  • 14:13 - 14:16
    אבל אני מבטיחה לכם שיעשה שינוי.
  • 14:17 - 14:21
    כלום לא יחזיר את דיא, יוסור ורזאן.
  • 14:22 - 14:24
    אבל כשאנו מרימים קולותינו הקולקטיביים,
  • 14:24 - 14:26
    אז אנחנו עוצרים את השנאה.
  • 14:26 - 14:28
    תודה.
  • 14:28 - 14:36
    (מחיאות כפיים)
Title:
איסלאמופוביה הרגה את אחי. בואו נעצור את השנאה.
Speaker:
סוזאן באראקאת
Description:

הב 10 בפברואר, 2015, דיא, אחיה של סוזאן באראקאת, אשתו יוסור ואחותה רזאן נרצחו ע"י שכנם בצ'אפל היל, צפון קרולינה. הסיפור שלו , שהרג אותם בגלל ויכוח חניה, לאנ חקר במשטרה ובמדיה עד שבאראקאת התבטאה במסיבת עיתונאים, וקראה לרציחות מה שהן באמת: פשעי שנאה. כשהיא מדברת על איך היא ומשפחתה תבעו בחזרה את העלילה, היא מבקשת מאיתנו להתבטא כשאנחנו עדים לקנאות של שנאה ולהביע הזדהות עם אלה שחווים אפליה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
14:48

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.