איך ניצחתי את פחד הבמה
-
0:01 - 0:02ג'ו קוואן: יש לי פחד במה.
-
0:02 - 0:04תמיד היה לי פחד במה,
-
0:04 - 0:05ולא רק קצת,
-
0:05 - 0:07זה קצת גדול.
-
0:07 - 0:10וזה בכלל לא היה חשוב עד שהייתי בן 27.
-
0:10 - 0:13זה הזמן שהתחלתי לכתוב שירים, וגם אז
-
0:13 - 0:14אני ניגנתי אותם רק לעצמי.
-
0:14 - 0:18רק לדעת שהשותפים לדירה שלי היו
באותו בית גרם לי אי נוחות. -
0:18 - 0:21אבל אחרי שנתיים,
רק לכתוב שירים לא היה מספיק. -
0:21 - 0:24היו לי את כל הסיפורים והרעיונות האלה,
ורציתי לחלוק אותם עם אנשים, -
0:24 - 0:27אבל פיזית, אני לא יכולתי לעשות זאת.
-
0:27 - 0:30היה לי את הפחד הלא הגיוני הזה.
-
0:30 - 0:32אבל ככל שכתבתי יותר,
וככל שהתאמנתי יותר, -
0:32 - 0:33כך רציתי להופיע יותר.
-
0:33 - 0:36אז בשבוע של יום הולדתי השלושים,
-
0:36 - 0:39החלטתי שאני הולך לארוע מקומי של מיקרופון פתוח,
-
0:39 - 0:40ושם את הפחד הזה מאחורי.
-
0:40 - 0:43אז, כשהגעתי לשם, זה היה מלא.
-
0:43 - 0:45היו שם בערך 20 אנשים.
-
0:45 - 0:47(צחוק)
-
0:47 - 0:50וכולם נראו עצבניים.
-
0:50 - 0:53אבל לקחתי נשימה עמוקה, ונרשמתי לנגן,
-
0:53 - 0:55והרגשתי די טוב.
-
0:55 - 0:58די טוב, עד בערך 10 דקות לפני שהגיע תורי,
-
0:58 - 1:03כשכל הגוף שלי התנגד,
וגל של חרדה פשוט שטף אותי. -
1:03 - 1:07עכשיו, כשאתם חווים פחד,
מערכת העצבים הסימפתטית שלכם נכנסת לפעולה. -
1:07 - 1:10אז יש לכם פרץ אדרנלין,
קצב הלב שלכם מאיץ, -
1:10 - 1:11הנשימה שלכם הופכת למהירה.
-
1:11 - 1:17אחר כך המערכות שאינן נחוצות לכם מתחילות להכבות
כמו עיכול. (צחוק) -
1:17 - 1:21אז הפה שלכם מתייבש,
ודם מנותב מהגפיים שלכם, -
1:21 - 1:23אז האצבעות שלכם לא עובדות יותר.
-
1:23 - 1:26האישונים שלכם מתרחבים, השרירים שלכם מתכווצים,
ויש לכם תחושת נימול מדגדגת, -
1:26 - 1:31בעצם כל הגוף שלכם קל על ההדק.
(צחוק) -
1:31 - 1:36המצב הזה לא תורם
לביצוע של מוזיקה עממית. -
1:36 - 1:38(צחוק)
-
1:38 - 1:40אני מתכוון, מערכת העצבים שלכם אידיוטיות.
-
1:40 - 1:44באמת? מאתיים אלף שנים של אבולוציה אנושית,
והיא עדיין לא יכולה להבדיל -
1:44 - 1:47בין נמר שן-חרב לבין 20 זמרים עממיים
-
1:47 - 1:49בערבי שלישי של מיקרופון פתוח?
-
1:49 - 1:50(צחוק)
-
1:50 - 1:54מעולם לא הייתי יותר מפוחד - עד עכשיו.
-
1:54 - 2:00(צחוקים ותרועות)
-
2:03 - 2:06ואז הגיע תורי,
-
2:06 - 2:09ואיכשהו, העלתי את עצמי על הבמה,
התחלתי את השיר שלי, -
2:09 - 2:11פתחתי את פי כדי לשיר את השורה הראשונה,
-
2:11 - 2:13והויברטו הנוראי לחלוטין הזה -
-
2:13 - 2:16אתם יודעים, כשהקול שלכם מהסס
מגיע בזרם החוצה. -
2:16 - 2:19וזה לא הסוג הטוב של ויברטו,
כמו שיש לזמרי אופרה, -
2:19 - 2:21זה כל הגוף שלי פשוט רועד מפחד.
-
2:21 - 2:23אני מתכוון, זה סיוט.
-
2:23 - 2:25אני נבוך,
ברור שהקהל לא חש בנוח, -
2:25 - 2:28הם ממוקידם על חוסר הנוחות שלי.
-
2:28 - 2:31זה היה כל כך רע.
-
2:31 - 2:35אבל זאת היתה ההתנסות האמיתית הראשונה שלי
ככותב-זמר סולו. -
2:35 - 2:38ומשהו טוב כן קרה --
הייתה לי הצצה פצפונת קטנה ביותר -
2:38 - 2:41לחיבור עם הקהל שאני קיוותי לו.
-
2:41 - 2:45ורציתי יותר. אבל אני ידעתי
שאני צריך לעבור את העצבים האלה. -
2:45 - 2:48בלילה ההוא אני הבטחתי לעצמי:
אני אחזור כל שבוע -
2:48 - 2:50עד שאני לא אהיה עצבני יותר.
-
2:50 - 2:53וכך עשיתי, חזרתי כל שבוע,
-
2:53 - 2:57ואכן, שבוע אחרי שבוע,
-
2:57 - 3:01אני לא השתפרתי. אותו הדבר קרה כל שבוע.
(צחוק) -
3:01 - 3:03לא הצלחתי להתנער מזה.
-
3:03 - 3:05ואז היתה לי התגלות.
-
3:05 - 3:11ואני זוכר את זה ממש טוב.
מפני שאין לי הרבה התגלויות. (צחוק) -
3:11 - 3:14כל מה שהייתי צריך לעשות זה לכתוב שיר
שמנצל את העצבנות שלי. -
3:14 - 3:16זה נראה אמין רק כשיש לי פחד במה,
-
3:16 - 3:18וככל שהייתי יותר עצבני,
-
3:18 - 3:20כך השיר היה יותר טוב. קל.
-
3:20 - 3:25אז התחלתי לכתוב שיר על פחד במה.
-
3:25 - 3:27ראשית, להתמודד עם הבעיה,
-
3:27 - 3:29הביטויים הפיזיים, איך הייתי מרגיש,
-
3:29 - 3:30איך המאזין עלול להרגיש.
-
3:30 - 3:33ולאחר מכן לקחתי בחשבון
דברים כמו הקול הרועד שלי, -
3:33 - 3:36וידעתי שאני אשיר
חצי אוקטבה גבוה יותר מהרגיל, -
3:36 - 3:38מפני שהייתי עצבני.
-
3:38 - 3:41על ידי שיר שמסביר
מה קורה לי, -
3:41 - 3:43בזמן שזה קורה,
-
3:43 - 3:44זה נתן לקהל את האישור לחשוב על זה.
-
3:44 - 3:47הם לא היו צריכים להרגיש רע
בשבילי מפני שהייתי עצבני, -
3:47 - 3:49הם יכלו לחוות את זה איתי,
-
3:49 - 3:54והיינו כולנו משפחה גדולה, שמחה,
עצבנית, לא מרגישה בנוח. (צחוק) -
3:54 - 3:59על ידי חשיבה על הקהל שלי,
על ידי אימוץ וניצול הבעיה שלי, -
3:59 - 4:02הייתי מסוגל לקחת משהו
שחסם את ההתקדמות שלי, -
4:02 - 4:06ולהפוך אותו למשהו שנחוץ להצלחתי.
-
4:06 - 4:09ושיר פחד הבמה
נתן לי לעבור את הבעיה הגדולה ביותר -
4:09 - 4:11ממש בתחילת הופעה.
-
4:11 - 4:12ואז אני אוכל להמשיך,
ולנגן את שאר השירים שלי -
4:12 - 4:15רק עם קצת יותר קלות.
-
4:15 - 4:22ולבסוף, עם הזמן, לא הייתי צריך בכלל
לשיר את שיר פחד הבמה. -
4:22 - 4:27חוץ מאשר כשהייתי ממש עצבני, כמו עכשיו.
(צחוק) -
4:29 - 4:32האם זה יהיה בסדר שאשיר את שיר
פחד הבמה עבורכם? -
4:32 - 4:37(מחיאות כפיים)
-
4:41 - 4:44האם אני יכול לקבל לגימה של מים?
-
4:44 - 4:48(מוזיקה)
-
4:48 - 4:51תודה לכם.
-
4:55 - 4:58(מוזיקה) אני לא צוחק, אתם יודעים,
-
4:58 - 5:04(מוזיקה) פחד הבמה הזה הוא אמיתי.
-
5:04 - 5:07(מוזיקה) ואם אני פה רועד ושר,
-
5:07 - 5:12(מוזיקה) ובכן, אתם יודעים איך אני מרגיש.
-
5:12 - 5:15(מוזיקה) והטעות שאני אעשה,
-
5:15 - 5:19(מוזיקה) הטרמולו שנגרם מכל הגוף הרועד שלי .
-
5:19 - 5:23(מוזיקה) כשאתם יושבים שם מרגישים נבוכים בשבילי,
-
5:23 - 5:26(מוזיקה) ובכן, אתם לא צריכים להיות.
-
5:26 - 5:28(מוזיקה) ובכן, אולי רק קצת.
-
5:28 - 5:30(צחוק)
-
5:30 - 5:38(מוזיקה) ואולי אני אנסה לדמיין אתכם בלי בגדים.
-
5:38 - 5:46(מוזיקה) אבל לשיר מול אנשים זרים ערומים,
מפחיד אותי יותר ממה שכל אחד יודע. -
5:46 - 5:50(מוזיקה) שלא לדבר על זה באריכות,
-
5:50 - 5:55(מוזיקה) אבל דימוי הגוף שלי מעולם לא היה החוזק שלי.
-
5:55 - 5:58(מוזיקה) אז למען האמת, אני מקווה שכולכם תתלבשו,
-
5:58 - 6:03(מוזיקה)אני מתכוון,
אתם אפילו לא באמת ערומים. -
6:03 - 6:07(מוזיקה) ואני זה עם הבעיה.
-
6:07 - 6:14(מוזיקה) ואתם אומרים לי, אל תדאג כל כך,
אתה תהיה נהדר. -
6:14 - 6:17(מוזיקה) אבל אני זה שחי עם עצמי
-
6:17 - 6:19(מוזיקה) ואני יודע איך אני נהיה.
-
6:19 - 6:23(מוזיקה) העצה שלכם היא עדינה אך באיחור.
-
6:23 - 6:27(מוזיקה) אם לא קצת מתנשאת.
-
6:27 - 6:31(מוזיקה) והטון הציני הזה לא עוזר לי כשאני שר.
-
6:31 - 6:35(מוזיקה) אבל אנחנו לא צריכים לדבר על
הדברים האלו עכשיו, -
6:35 - 6:42(מוזיקה) באמת, אני על הבמה, ואתם בקהל. הי.
-
6:42 - 6:51(מוזיקה) ואני לא עושה צחוק מפחד הגיוני, מטופח,
-
6:51 - 6:54(מוזיקה) ואם לא הייתי מוכן להתמודד עם זה,
-
6:54 - 6:59(מוזיקה) אני בטוח לא הייתי כאן.
-
6:59 - 7:04(מוזיקה) אבל אבל אם אני אשחרר
תו אחד החוצה בצורה ברורה, -
7:04 - 7:08(מוזיקה) אתם תדעו שאני מתאושש לאט אבל בטוח.
-
7:08 - 7:12(מוזיקה) ואולי שבוע הבא, אני אנגן עם הגיטרה שלי.
-
7:12 - 7:17(מוזיקה) הקול שלי צלול כמים, וכולם שרים.
-
7:17 - 7:20(מוזיקה) אבל כנראה אני אקום ואתחיל לעשות גרוב,
-
7:20 - 7:24(מוזיקה) מיתרי הקול שלי זזים,
-
7:24 - 7:32(מוזיקה) במהירות קצת גבוהה ממהירות הקול
-
7:36 - 7:42(מחיאות כפיים)
- Title:
- איך ניצחתי את פחד הבמה
- Speaker:
- ג'ו קוואן
- Description:
-
more » « less
התחושה של פחד אנושי שירתה אותנו היטב כזן צעיר, נתנה לנו את מיקוד חד כדי להימנע מלהאכל על ידי חיות מתחרות. אבל זה פחות נפלא כאשר את אותה תחושה של פחד משתק גוף מקבלים מול 20 אוהדי מוזיקה עממית ביום שלישי של מיקרופון פתוח. כפות ידיים מזיעות, ידיים רועדות, ראייה מטושטשת , והמוח אומר לברוח: זה פחד במה. בהרצאה מלודית מקסימה, ג'ו קוואן מדבר על איך הוא ניצח אותה.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 08:03
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How I beat stage fright | |
|
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for How I beat stage fright | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How I beat stage fright | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for How I beat stage fright | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How I beat stage fright | |
|
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for How I beat stage fright | |
|
|
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for How I beat stage fright | |
|
|
Tal Dekkers edited Hebrew subtitles for How I beat stage fright |