Return to Video

מה הדת שלי באמת אומרת אודות נשים

  • 0:01 - 0:04
    בדרכי לכאן,
  • 0:04 - 0:08
    הבחור שישב לידי ואני
    ניהלנו שיחה מעניינת מאוד
  • 0:08 - 0:10
    במהלך הטיסה
  • 0:10 - 0:14
    הוא אמר לי, "נדמה שנגמרו
    המשרות הפנויות בארה"ב,
  • 0:14 - 0:16
    כי את חלקן פשוט ממציאים:
  • 0:16 - 0:23
    פסיכולוג חתולים, לוחש לכלבים,
    רודף טורנדו."
  • 0:23 - 0:26
    אחרי מספר שניות,
    הוא שאל אותי
  • 0:26 - 0:28
    "אז במה את עוסקת?"
  • 0:28 - 0:31
    ועניתי, "בונת-שלום?"
  • 0:31 - 0:33
    (צחוק בקהל)
  • 0:35 - 0:39
    כל יום אני עובדת
    כדי להגביר קולות של נשים
  • 0:39 - 0:42
    ולהדגיש את חוויותיהן
  • 0:42 - 0:48
    ואת השתתפותן בתהליכי שלום
    ופיתרון סכסוכים
  • 0:48 - 0:50
    ובזכות עבודתי
  • 0:50 - 0:56
    אני מאמינה שהדרך היחידה להבטיח את השתתפותן
    המלאה של נשים בסדר גודל עולמי
  • 0:56 - 0:59
    היא ע"י תביעתה בחזרה של הדת.
  • 0:59 - 1:03
    העניין הזה חשוב לי מאוד.
  • 1:03 - 1:08
    בתור אישה מוסלמית צעירה
    אני גאה מאוד באמונתי
  • 1:08 - 1:13
    היא נותנת לי את הכוח ואת הביטחון
    לעשות את עבודתי כל יום
  • 1:13 - 1:15
    זו הסיבה שאני יכולה להיות פה היום,
    מולכם.
  • 1:16 - 1:21
    אבל אני לא יכולה לפסוח
    על הנזק שנעשה בשם הדת
  • 1:21 - 1:26
    לא רק בשם הדת שלי,
    אלא בשם כל האמונות הראשיות בעולם.
  • 1:26 - 1:30
    סילוף, שימוש שגוי
    ומניפולציה של כתבי דת
  • 1:30 - 1:34
    השפיעו על הנורמות החברתיות
    והתרבותיות שלנו
  • 1:34 - 1:37
    על החוקים שלנו,
    על חיי היומיום שלנו
  • 1:37 - 1:40
    עד כדי שלפעמים אנחנו לא מזהים את זה בכלל.
  • 1:41 - 1:45
    הוריי עברו מלוב, צפון אפריקה, לקנדה
  • 1:45 - 1:47
    בשנות ה-80 המוקדמות.
  • 1:47 - 1:51
    ואני "ילדת הסנדוויץ" מתוך 11 ילדים.
  • 1:51 - 1:52
    כן, 11.
  • 1:53 - 1:56
    אבל בזמן ילדותי, ראיתי את הוריי
  • 1:56 - 1:59
    שניהם אדוקים באמונתם וברוחניותם,
  • 1:59 - 2:02
    מתפללים ומהללים את אלוהים עבור ברכותיהם,
  • 2:02 - 2:07
    בעיקר אני, כמובן. בין היתר.
    (צחוק בקהל)
  • 2:07 - 2:10
    הם היו אדיבים ומצחיקים וסבלניים
  • 2:10 - 2:16
    סבלניים עד אין-קץ, בעלי סוג סבלנות
    שהורים ל- 11 ילדים מוכרחים לפתח.
  • 2:16 - 2:18
    והם היו הוגנים.
  • 2:18 - 2:23
    מעולם לא נחשפתי לדת דרך היבט תרבותי.
  • 2:23 - 2:25
    התייחסו אלי באופן שווה.
  • 2:25 - 2:27
    וציפו ממני לאותם הדברים.
  • 2:28 - 2:32
    אף פעם לא לימדו אותי
    שאלוהים שופט באופן שונה על בסיס מגדר.
  • 2:33 - 2:38
    והבנתם של הוריי את אלוהים
    כחבר רחום וחנון
  • 2:38 - 2:42
    וכמספק, עיצבה את הדרך בה
    התבוננתי בעולם.
  • 2:42 - 2:47
    מן הסתם, לחינוך שלי היו יתרונות נוספים.
  • 2:47 - 2:52
    להיות אחת מ-11 ילדים זה כמו
    קורס בסיסי בדיפלומטיה.
  • 2:53 - 2:55
    עד היום,
    שואלים אותי איפה למדתי,
  • 2:55 - 2:58
    "למדת בבית הספר לממשל ע"ש קנדי?"
  • 2:58 - 3:00
    ואני מסתכלת עליהם ועונה, "לא,
  • 3:00 - 3:02
    למדתי בבית הספר ליחסים בין-לאומיים
    ע"ש "מוראביט"
  • 3:02 - 3:08
    זה מוסד אקסקלוסיבי מאוד.
    תצטרכו לדבר עם אמא שלי כדי להתקבל.
  • 3:08 - 3:10
    למזלכם, היא פה."
  • 3:12 - 3:16
    להיות אחת מ-11 ילדים
    ולהיות בעלת 10 אחים ואחיות
  • 3:16 - 3:21
    מלמד הרבה על מבני כוח ובריתות.
  • 3:21 - 3:23
    זה מלמד אותך להתרכז,
    צריך לדבר מהר או להגיד פחות
  • 3:23 - 3:26
    כי תמיד יקטעו אותך.
  • 3:26 - 3:29
    זה מלמד אותך את החשיבות של העברת מסרים.
  • 3:29 - 3:33
    יש לשאול את השאלות בדרך הנכונה
    כדי לקבל את התשובות הרצויות לך,
  • 3:33 - 3:37
    ויש לסרב בדרך הנכונה
    כדי לשמור על השלום.
  • 3:37 - 3:41
    אבל הדבר החשוב ביותר שלמדתי בילדותי
  • 3:41 - 3:45
    הוא החשיבות של להיות נוכח בשולחן.
  • 3:45 - 3:49
    כשהמנורה האהובה על אמי נשברה
    הייתי צריכה להיות שם כשהיא ניסתה
  • 3:49 - 3:53
    להבין איך היא נשברה וע"י מי,
    כי הייתי צריכה להגן על עצמי,
  • 3:53 - 3:57
    כי אם אתה לא נוכח,
    האצבע המאשימה תכוון אליך.
  • 3:57 - 4:00
    ולפני שתשים לב,
    תהיה מקורקע.
  • 4:00 - 4:03
    אני לא מדברת מניסיון, כמובן.
  • 4:04 - 4:10
    כשהייתי בת 15 בשנת 2005,
    סיימתי את לימודי התיכון ועברתי
  • 4:10 - 4:12
    מקנדה - ססקטון -
  • 4:12 - 4:16
    לזאוויה,
    העיר בה הוריי התגוררו במקור בלוב,
  • 4:16 - 4:19
    עיר מאוד מסורתית.
  • 4:19 - 4:24
    שתדעו, לפני כן ביקרתי בלוב רק
    פעם אחת בחופשה,
  • 4:24 - 4:28
    וכילדה בת 7,
    זה היה קסום.
  • 4:28 - 4:33
    היתה גלידה, טיולים לחוף הים
    וקרובי משפחה נרגשים.
  • 4:33 - 4:38
    מסתבר, שזה לא אותו הדבר
    כבחורה צעירה בגיל 15.
  • 4:38 - 4:44
    נחשפתי במהרה להיבט התרבותי של הדת.
  • 4:44 - 4:49
    המילים "חרם"
    (שמשמעותה: "אסור ע"פ הדת")
  • 4:49 - 4:52
    ו-"אייב" -
    (משמעותה: "לא נאות תרבותית")
  • 4:52 - 4:55
    הוחלפו בלי משים,
  • 4:55 - 4:59
    כאילו שמשמעותן היתה זהה
    והיו להן את אותן ההשלכות.
  • 4:59 - 5:04
    מצאתי את עצמי בשיחה
    אחר שיחה עם חבריי לכיתה
  • 5:04 - 5:08
    עם עמיתים, פרופסורים,
    חברים, אפילו עם קרובי משפחה,
  • 5:08 - 5:12
    מתחילה להטיל ספק בתפקידיי ושאיפותיי.
  • 5:12 - 5:16
    אפילו עם הבסיס שהוריי סיפקו לי,
  • 5:16 - 5:20
    מצאתי את עצמי מהרהרת
    בתפקידן של נשים בדת שלי.
  • 5:20 - 5:24
    בבית הספר "מוראביט" ליחסים בין לאומיים,
  • 5:24 - 5:27
    אנו חזקים בתחום הוויכוח,
  • 5:27 - 5:33
    וחוק מספק אחד הוא לחקור את הנושא,
    אז זה מה שעשיתי,
  • 5:33 - 5:36
    והופתעתי לגלות כמה קל היה
  • 5:36 - 5:40
    למצוא נשים בדת שלי,
    שהיו מנהיגות.
  • 5:40 - 5:44
    שהיו חדשניות, שהיו חזקות -
  • 5:44 - 5:47
    פוליטית, כלכלית, אפילו צבאית.
  • 5:47 - 5:51
    חדיג'ה כלכלה את התנועה האיסלאמית
  • 5:51 - 5:52
    כשהיתה התנועה בחיתוליה.
  • 5:53 - 5:55
    לא היינו כאן אלמלא היא.
  • 5:56 - 5:58
    אז למה לא למדנו עליה?
  • 5:58 - 6:01
    למה לא למדנו על הנשים הללו?
  • 6:01 - 6:04
    למה נשים הורדו בדרגה
    לתפקידים שקדמו
  • 6:04 - 6:07
    את לימודי הדת שלנו?
  • 6:07 - 6:09
    ולמה, אם אנחנו שווים בעיניי האל,
  • 6:09 - 6:12
    אנחנו לא שוות בעיני גברים?
  • 6:13 - 6:18
    מבחינתי, הכל התחבר
    לשיעורים שלמדתי כילדה.
  • 6:18 - 6:22
    מקבל ההחלטות,
    האדם ששולט במסר,
  • 6:22 - 6:25
    הוא זה שיושב בשולחן.
  • 6:25 - 6:30
    ולמרבה הצער, בכל זרם דתי בעולם,
  • 6:30 - 6:32
    היושבים בשולחן - אינן נשים.
  • 6:32 - 6:35
    מוסדות דתיים נשלטים ע"י גברים
  • 6:35 - 6:37
    ומובלים ע"י מנהיגות גברית.
  • 6:37 - 6:41
    והם יוצרים מדיניות בדמותם,
  • 6:41 - 6:45
    ועד שנוכל לשנות את המערכת בכללותה,
  • 6:45 - 6:48
    לא נוכל לצפות באופן ריאלי
    להשתתפות כלכלית
  • 6:48 - 6:52
    ופוליטית מלאה של נשים.
  • 6:52 - 6:55
    הבסיס שלנו שבור.
  • 6:56 - 7:01
    אמא שלי אומרת שאי אפשר
    לבנות בית ישר על יסודות עקומים.
  • 7:03 - 7:09
    ב-2011, המהפכה הלובית פרצה,
    ומשפחתי היתה בחזית.
  • 7:10 - 7:13
    במלחמה קורה משהו יוצא דופן,
  • 7:13 - 7:16
    תזוזה תרבותית שכזו, זמנית ביותר.
  • 7:16 - 7:19
    זו היתה הפעם הראשונה שהרגשתי
    שלא רק שזה מקובל
  • 7:19 - 7:22
    שאתערב, זה גם עודד.
  • 7:22 - 7:24
    זה נדרש.
  • 7:24 - 7:27
    לי ולנשים נוספות
    היה מקום בשולחן.
  • 7:27 - 7:31
    לא היינו בתפקיד החזקת ידיים, או תיווך.
  • 7:31 - 7:32
    היינו חלק מתהליך קבלת ההחלטות.
  • 7:32 - 7:36
    היינו שיתוף מידע.
    היינו חיוניות.
  • 7:36 - 7:41
    ואני רציתי והייתי צריכה
    שהשינוי הזה יהפוך לדרך קבע.
  • 7:42 - 7:45
    מסתבר שזה לא כל כך פשוט.
  • 7:45 - 7:50
    תוך מספר שבועות בלבד
    הנשים שעבדתי איתן קודם לכן
  • 7:50 - 7:52
    חזרו בחזרה לתפקידיהן הקודמים,
  • 7:52 - 7:55
    ורובן הונעו ע"י מילות עידוד
  • 7:55 - 7:58
    ממנהיגים דתיים ופוליטיים,
  • 7:58 - 8:02
    שרובם ציטטו כתבים דתיים כהגנתם.
  • 8:02 - 8:06
    זו הדרך בה השיגו
    תמיכה המונית לדעותיהם.
  • 8:07 - 8:12
    אז תחילה, התמקדתי
    בהעצמה כלכלית ופוליטית של נשים.
  • 8:12 - 8:16
    חשבתי שזה יוביל לשינוי תרבותי וחברתי.
  • 8:16 - 8:20
    מסתבר שזה משפיע קצת,
    אבל לא המון.
  • 8:20 - 8:25
    החלטתי להשתמש בהגנתם כהתקפתי,
  • 8:25 - 8:29
    והתחלתי גם אני לדקלם כתבים איסלאמיים.
  • 8:29 - 8:34
    ב-2012 ו-2013, הארגון שלי הוביל
  • 8:34 - 8:36
    את הקמפיין הגדול והרחב ביותר בלוב.
  • 8:36 - 8:41
    נכנסנו לבתים, לבתי ספר ואוניברסיטאות,
    אפילו למסגדים.
  • 8:41 - 8:43
    דיברנו ישירות ל-50,000 איש,
  • 8:43 - 8:47
    ולמאות אלפים נוספים
    באמצעות שלטי חוצות ופרסומות טלויזיה,
  • 8:47 - 8:50
    פרסומות רדיו ופוסטרים.
  • 8:50 - 8:53
    אתם בטח תוהים איך ארגון לזכויות נשים
  • 8:53 - 8:56
    הצליח לעשות את כל זה
    בקהילות שבעבר התנגדו
  • 8:56 - 8:59
    לקיומנו.
  • 9:00 - 9:02
    אני השתמשתי בכתבים דתיים.
  • 9:02 - 9:08
    השתמשתי בפסוקים מהקוראן
    ובמשפטים של הנביא,
  • 9:08 - 9:12
    "חדית'", אמירותיו, שהן לדוגמה,
  • 9:12 - 9:15
    "הטובים שביניכם הם הטובים למשפחותיהם."
  • 9:15 - 9:19
    "אל תתן לאחיך לדכא אחר."
  • 9:19 - 9:24
    בפעם הראשונה, דרשות שישי
    בהובלת אימאמים של הקהילה
  • 9:24 - 9:26
    קידמו זכויות נשים.
  • 9:26 - 9:30
    הם עסקו בענייני "טאבו",
    כמו אלימות במשפחה.
  • 9:31 - 9:34
    המדיניות שונתה.
  • 9:34 - 9:37
    בקהילות מסוימות,
    היינו צריכים להרחיק עד כדי
  • 9:37 - 9:41
    שאמרנו שהצהרת זכויות האדם הבין-לאומית
  • 9:41 - 9:45
    שאליה כל כך התנגדו כי לא נכתבה
    בידי אנשי דת מלומדים,
  • 9:45 - 9:50
    ובכן, אותם עקרונות מופיעים בספר שלנו.
  • 9:50 - 9:54
    אז בעצם,
    האו"ם פשוט העתיקו מאיתנו.
  • 9:56 - 9:59
    באמצעות שינוי המסר,
    הצלחנו לספק
  • 9:59 - 10:03
    סיפור חלופי שקידם
    את זכויות הנשים בלוב.
  • 10:03 - 10:08
    זה דבר שהועתק ויושם
    בזירה הבינלאומית.
  • 10:08 - 10:13
    אני לא אומרת שזה קל -
    תאמינו לי, זה לא.
  • 10:13 - 10:16
    ליברלים יגידו שאתם משתמשים בדת
    ויקראו לכם "שמרנים גרועים".
  • 10:16 - 10:20
    שמרנים יכנו אתכם
    בהרבה שמות ססגוניים.
  • 10:20 - 10:24
    שמעתי הכל, החל מ"הורייך
    בטח מאוד מתביישים בך" -
  • 10:24 - 10:26
    זה לא נכון - הם מעריציי השרופים ביותר שלי -
  • 10:26 - 10:29
    וכלה ב"את לא תזכי לחגוג
    את יום הולדתך הבא" -
  • 10:29 - 10:32
    טעות נוספת, כי זכיתי.
  • 10:33 - 10:35
    אני נותרתי
  • 10:35 - 10:41
    באמונתי שזכויות נשים ודת
    לא סותרים זה את זו.
  • 10:42 - 10:45
    אבל אנחנו חייבות לשבת בשולחן.
  • 10:46 - 10:50
    אנחנו חייבות להפסיק לוותר על עמדותינו,
    כי כשאנו שומרות על שתיקה,
  • 10:50 - 10:55
    אנחנו מאפשרות את רדיפת הנשים המתמשכת
    וההתעללות בנשים ברחבי העולם.
  • 10:56 - 10:59
    כשאנחנו אומרים שאנחנו עומדים
    להילחם עבור זכויות נשים
  • 10:59 - 11:03
    ולהילחם בקיצוניות
    באמצעות פצצות ולוחמה,
  • 11:03 - 11:07
    אנחנו פוגעים בקהילות מקומיות
    שצריכות להתייחס לנושאים האלה
  • 11:07 - 11:09
    על מנת שהם יהיו ברי קיימא.
  • 11:11 - 11:17
    זה לא פשוט, לאתגר
    מסרים דתיים מעוותים.
  • 11:17 - 11:22
    אתם תזכו להעלבות,
    עלבונות ואיומים.
  • 11:22 - 11:24
    אבל אנחנו חייבים לעשות את זה.
  • 11:24 - 11:29
    אין לנו אפשרות אחרת מלבד
    לתבוע בחזרה את המסר של זכויות האדם,
  • 11:29 - 11:32
    את עקרונות אמונתינו,
  • 11:32 - 11:34
    לא בשבילנו,
    לא בשביל הנשים במשפחותיכם,
  • 11:34 - 11:36
    לא בשביל הנשים בחדר הזה,
  • 11:36 - 11:39
    אפילו לא בשביל הנשים אי שם,
  • 11:39 - 11:43
    אלא בשביל החברות שישתנו
  • 11:43 - 11:45
    עם השתתפותן של נשים.
  • 11:46 - 11:48
    והדרך היחידה בה נוכל לעשות את זה,
  • 11:48 - 11:50
    האפשרות היחידה שלנו,
  • 11:50 - 11:54
    היא להיות, ולהשאר, בשולחן.
  • 11:54 - 11:56
    תודה רבה.
  • 11:56 - 12:00
    (מחיאות כפיים)
Title:
מה הדת שלי באמת אומרת אודות נשים
Speaker:
עלא מוראביט
Description:

משפחתה של עלא מוראביט עברה מקנדה ללוב כשהיתה בת 15. לפני כן, היא חשה שווה לאחיה, אך בסביבתה החדשה היא חשה איסורים גדולים לגבי מה שהיא יכולה להשיג. כאישה מוסלמית גאה, היא תהתה: האם זו באמת הדוקטרינה הדתית? בהומור, תשוקה ורוח מרדנית מרעננת, היא משתפת כיצד היא גילתה דוגמאות למנהיגות נשית לאורך ההיסטוריה של אמונתה - וכיצד היא השיקה קמפיין שמטרתו להילחם על זכויות נשים באמצעות שימוש בפסוקי הקוראן.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:13

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.