Return to Video

האובססיה הלא בריאה שלנו עם בחירה

  • 0:01 - 0:03
    כשהתכוננתי לשיחה הזאת,
  • 0:03 - 0:05
    הלכתי לחפש כמה ציטוטים
  • 0:05 - 0:07
    שאני יכולה לחלוק איתכם
  • 0:07 - 0:09
    חדשות טובות: מצאתי שלושה
  • 0:09 - 0:11
    שאהבתי במיוחד,
  • 0:11 - 0:14
    הראשון מפי סמואל ג'ונסון, שאמר:
  • 0:14 - 0:17
    "כשאתם עושים את הבחירה
    שלכם בחיים,
  • 0:17 - 0:19
    אל תשכחו לחיות."
  • 0:19 - 0:23
    השני של אייסכילוס, שהזכיר לנו
  • 0:23 - 0:27
    ש"אושר הוא בחירה שדורשת מאמץ."
  • 0:27 - 0:31
    והשלישי הוא של גראוצ'ו מרקס
  • 0:31 - 0:34
    שאמר: "אני לא הייתי רוצה לבחור להשתייך
  • 0:34 - 0:39
    למועדון כלשהו שיהיה מוכן
    לקבל אותי כחבר".
  • 0:39 - 0:41
    עכשיו, חדשות רעות:
  • 0:41 - 0:43
    לא ידעתי באיזה מהציטוטים האלה
  • 0:43 - 0:46
    לבחור ולשתף אתכם.
  • 0:46 - 0:49
    החרדה המתוקה של הבחירה.
  • 0:49 - 0:53
    בימינו אלה של קפיטליזם
    פוסט תעשייתי,
  • 0:53 - 0:57
    בחירה, יחד עם חופש הפרט
  • 0:57 - 1:00
    והרעיון של מימוש עצמי
  • 1:00 - 1:04
    הועלה לכדי אידיאל.
  • 1:04 - 1:07
    עכשיו, יחד עם זה,
    יש לנו גם אמונה
  • 1:07 - 1:10
    בהתקדמות אינסופית.
  • 1:10 - 1:13
    אבל בתחתיתה של אידיאולוגיה זו
  • 1:13 - 1:16
    גברה החרדה,
  • 1:16 - 1:19
    רגשי אשם,
  • 1:19 - 1:22
    תחושה של אי-התאמה
  • 1:22 - 1:27
    הרגשה שאנחנו נכשלים
    בבחירות שלנו.
  • 1:27 - 1:31
    למרבה הצער, אידיאולוגיה זו
    של בחירה אישית
  • 1:31 - 1:36
    מנעה מאיתנו לחשוב על שינויים חברתיים.
  • 1:36 - 1:39
    נראה שאידיאולוגיה זו הייתה למעשה
  • 1:39 - 1:42
    יעילה מאד בהשקטתנו
  • 1:42 - 1:45
    כהוגי דעות פוליטים וחברתיים
  • 1:45 - 1:47
    במקום להעביר ביקורת חברתית,
  • 1:47 - 1:51
    אנחנו יותר ויותר עסוקים
    בביקורת-עצמית,
  • 1:51 - 1:55
    לפעמים עד לכדי הרס עצמי.
  • 1:55 - 1:58
    עכשיו, איך זה שהאידיאולוגיה
    של בחירה
  • 1:58 - 1:59
    עדיין כל כך חזקה,
  • 1:59 - 2:03
    גם בקרב אנשים שאין להם
  • 2:03 - 2:05
    הרבה דברים כדי לבחור מביניהם?
  • 2:05 - 2:08
    איך זה שגם אנשים שהם עניים
  • 2:08 - 2:13
    עדיין מזדהים מאוד עם הרעיון של בחירה,
  • 2:13 - 2:15
    הסוג של רעיון רציונלי של בחירה
  • 2:15 - 2:17
    שאנו מאמצים?
  • 2:17 - 2:21
    כעת, אידיאולוגיית הבחירה
    מאד מצליחה
  • 2:21 - 2:25
    לפתוח עבורנו מרחב כדי לחשוב
  • 2:25 - 2:29
    על איזשהו עתיד מדומיין.
  • 2:29 - 2:31
    הרשו לי לתת לכם דוגמה.
  • 2:31 - 2:33
    חברתי מניה,
  • 2:33 - 2:36
    כשהייתה סטודנטית באוניברסיטה בקליפורניה,
  • 2:36 - 2:38
    הרוויחה כסף
  • 2:38 - 2:41
    מעבודתה אצל סוחר מכוניות.
  • 2:41 - 2:43
    כעת, כשמניה נתקלה
  • 2:43 - 2:45
    בלקוח הטיפוסי, היא הייתה
    דנה אתו

  • 2:45 - 2:47
    על סגנון החיים שלו.
  • 2:47 - 2:50
    כמה כסף הוא רוצה להוציא,
  • 2:50 - 2:52
    כמה ילדים יש לו,
  • 2:52 - 2:54
    לשם מה הוא צריך מכונית?
  • 2:54 - 2:57
    הם היו מגיעים בדרך כלל
    למסקנה טובה
  • 2:57 - 2:59
    מה תהיה המכונית המושלמת,
  • 2:59 - 3:03
    כעת, לפני שהלקוח של מניה
    היה הולך הביתה
  • 3:03 - 3:05
    וחושב על הדברים לעומק,
  • 3:05 - 3:07
    היא הייתה אומרת לו,
  • 3:07 - 3:11
    "המכונית שאתה קונה עכשיו היא מושלמת,
  • 3:11 - 3:13
    אבל תוך מספר שנים
  • 3:13 - 3:15
    כאשר הילדים שלך
    כבר יהיו מחוץ לבית
  • 3:15 - 3:18
    כאשר יהיה לך קצת יותר כסף ,
  • 3:18 - 3:21
    המכונית השנייה ההיא תהיה
    אידאלית.
  • 3:21 - 3:25
    אבל מה שאתה קונה כעת זה מצוין."
  • 3:25 - 3:27
    עכשיו, רוב הלקוחות של מניה
  • 3:27 - 3:29
    שחזרו למחרת
  • 3:29 - 3:32
    קנו את המכונית השנייה ההיא,
  • 3:32 - 3:34
    המכונית שהם לא היו צריכים,
  • 3:34 - 3:37
    המכונית שעלתה הרבה יותר מדי
    כסף.
  • 3:37 - 3:40
    כעת, מניה הפכה כל כך מצליחה
    במכירת מכוניות
  • 3:40 - 3:43
    שתוך זמן קצר היא עברה למכירת מטוסים.
  • 3:43 - 3:47
    (צחוק)
  • 3:47 - 3:51
    והידע הרב שהיה לה על
    הפסיכולוגיה של האנשים
  • 3:51 - 3:53
    הכינה אותה היטב לתפקידה
    הנוכחי,
  • 3:53 - 3:57
    שהוא זה של פסיכואנליטיקאית,
  • 3:57 - 4:01
    עכשיו, למה הלקוחות של מניה
    היו כל כך לא הגיוניים?
  • 4:01 - 4:04
    הצלחתה של מניה היתה בכך
    שהיא הצליחה
  • 4:04 - 4:07
    לפתח בדמיונם דימוי
  • 4:07 - 4:10
    של עתיד אידיאלי,
  • 4:10 - 4:12
    דימוי של עצמם
  • 4:12 - 4:16
    כשהם כבר מצליחים יותר,
    חופשיים יותר,
  • 4:16 - 4:19
    ועבורם בחירת הרכב האחר
  • 4:19 - 4:22
    היתה, כאילו הם כבר
    מתקרבים לאידיאל הזה
  • 4:22 - 4:27
    שבו היה מה שמניה כבר חזתה
    עבורם.
  • 4:27 - 4:31
    כעת, אנו לעיתים רחוקות
    עושים באמת בחירות לגמרי רציונליות.
  • 4:31 - 4:35
    בחירות מושפעות מהלא-מודע
    שלנו,
  • 4:35 - 4:36
    מהקהילה שלנו,
  • 4:36 - 4:38
    לעתים קרובות אנו בוחרים
  • 4:38 - 4:40
    על ידי ניחוש, של מה עשויים
    אנשים אחרים
  • 4:40 - 4:43
    לחשוב על הבחירות שלנו?
  • 4:43 - 4:45
    אנו גם בוחרים
  • 4:45 - 4:47
    על ידי התבוננות
    במה שאחרים בוחרים.
  • 4:47 - 4:52
    אנחנו גם מנחשים מהי הבחירה
    המקובלת מבחינה חברתית
  • 4:52 - 4:55
    כעת, בגלל זה אנחנו למעשה
  • 4:55 - 4:57
    אפילו גם לאחר שכבר בחרנו,
  • 4:57 - 4:59
    למשל, קנינו מכונית,
  • 4:59 - 5:02
    אנו קוראים ביקורות אינסופיות
    על מכוניות,
  • 5:02 - 5:04
    כאילו עדיין אנו רוצים
    לשכנע את עצמנו
  • 5:04 - 5:07
    שעשינו את הבחירה הנכונה.
  • 5:07 - 5:10
    כעת, בחירות מעוררות חרדה.
  • 5:10 - 5:13
    הן קשורות לסיכונים, להפסדים.
  • 5:13 - 5:15
    הן מאוד בלתי צפויות.
  • 5:15 - 5:17
    כעת, משום כך,
  • 5:17 - 5:20
    לאנשים יש כעת יותר ויותר בעיות
  • 5:20 - 5:23
    שהם לא בוחרים כלום.
  • 5:23 - 5:27
    לפני זמן לא רב, הייתי במסיבת
    חתונה,
  • 5:27 - 5:30
    ופגשתי אישה צעירה, יפה
  • 5:30 - 5:34
    שהחלה מייד לספר לי
    על חרדת הבחירה שלה.
  • 5:34 - 5:36
    היא אמרה לי "לקח לי חודש
  • 5:36 - 5:39
    להחליט איזו שמלה ללבוש."
  • 5:39 - 5:42
    ואז היא אמרה: במשך שבועות
    חקרתי
  • 5:42 - 5:45
    באיזה מלון לשהות למשך לילה אחד.
  • 5:45 - 5:49
    וכעת, אני צריכה לבחור
    תורם זרע."
  • 5:49 - 5:52
    (צחוק)
  • 5:52 - 5:56
    היבטתי באשה זו נדהמת.
  • 5:56 - 5:59
    "תורם זרע? מה בוער?
  • 5:59 - 6:03
    היא אמרה, "אני אהיה בת 40
    בסוף שנה זו,
  • 6:03 - 6:08
    והייתי כל כך גרועה בבחירת
    הגברים בחיי."
  • 6:08 - 6:12
    כעת, בחירה, משום שהיא
    קשורה לסיכון,
  • 6:12 - 6:14
    היא מעוררת חרדה,
  • 6:14 - 6:17
    וזה היה כבר הפילוסוף
  • 6:17 - 6:20
    הדני המפורסם סרן קירקגור
  • 6:20 - 6:23
    שהדגיש שחרדה
  • 6:23 - 6:26
    קשורה לאפשרות של אפשרות.
  • 6:26 - 6:30
    כעת, אנחנו חושבים היום
    שאנחנו יכולים למנוע את הסיכונים הללו.
  • 6:30 - 6:33
    יש לנו ניתוחי שוק אינסופי,
  • 6:33 - 6:36
    שמשקפים רווחים עתידיים
  • 6:36 - 6:39
    אפילו עם שוק שזה עניין של סיכוי,
  • 6:39 - 6:43
    באקראיות אנו חושבים שאנו
    יכולים לחזות באופן רציונלי
  • 6:43 - 6:44
    לאן זה הולך.
  • 6:44 - 6:49
    כעת, סיכוי למעשה
    הופך להיות מאד טראומטי.
  • 6:49 - 6:52
    בשנה שעברה, חבר שלי
    ברנרד הרקורט
  • 6:52 - 6:56
    באוניברסיטת שיקגו ארגן אירוע,
  • 6:56 - 7:00
    כנס על הרעיון של סיכוי.
  • 7:00 - 7:02
    הוא ואני השתתפנו יחד בפנל,
  • 7:02 - 7:04
    וממש לפני מסירת המסמכים שלנו -
  • 7:04 - 7:07
    לא ידענו זה על מאמרו של האחר --
  • 7:07 - 7:09
    החלטנו לקחת סיכוי ברצינות.
  • 7:09 - 7:11
    אז הודענו לקהל שלנו
  • 7:11 - 7:13
    שמה שהם עומדים כעת לשמוע
  • 7:13 - 7:16
    יהיה מאמר אקראי
  • 7:16 - 7:18
    עירוב של שני המאמרים
  • 7:18 - 7:22
    שלא ידענו מה כל אחד כתב.
  • 7:22 - 7:26
    כעת, העברנו את הכנס בצורה כזו.
  • 7:26 - 7:28
    ברנרד הקריא את
    הפיסקה הראשונה שלו,
  • 7:28 - 7:30
    הקראתי את הפיסקה הראשונה שלי
  • 7:30 - 7:32
    ברנרד הקריא את
    הפיסקה השנייה שלי
  • 7:32 - 7:34
    אני הקראתי את הפיסקה השנייה שלי,
  • 7:34 - 7:37
    באותה צורה עד סוף
    המאמרים שלנו.
  • 7:37 - 7:39
    כעת, תהיו מופתעים
  • 7:39 - 7:41
    שרובו של הקהל שלנו
  • 7:41 - 7:44
    לא חשב שמה שהם שמעו
    זה עתה
  • 7:44 - 7:47
    היה מאמר אקראי לחלוטין.
  • 7:47 - 7:49
    הם לא יכלו להאמין
  • 7:49 - 7:52
    שדברים מעמדה של סמכות
  • 7:52 - 7:54
    כמו שני פרופסורים שהיינו,
  • 7:54 - 7:57
    היינו לוקחים סיכוי ברצינות
  • 7:57 - 7:59
    הם חשבו שהכנו את המאמרים יחד
  • 7:59 - 8:03
    ורק התלוצצנו שהם היו
    אקראיים.
  • 8:03 - 8:07
    כעת, אנו חיים בזמנים
    טעונים במידע,
  • 8:07 - 8:09
    ביג דאטה,
  • 8:09 - 8:12
    הרבה ידע על מה שבתוך גופנו
  • 8:12 - 8:13
    פיענחנו את הגנום שלנו.
  • 8:13 - 8:17
    אנחנו יודעים על המוח שלנו
    יותר מאשר בעבר.
  • 8:17 - 8:19
    אבל למרבה הפלא, אנשים יותר ויותר
  • 8:19 - 8:24
    מעלימים עין אל מול
    הידע הזה.
  • 8:24 - 8:29
    בורות והכחשה נמצאים בעלייה.
  • 8:29 - 8:32
    עכשיו, בכל מה שקשור למשבר הכלכלי הנוכחי,
  • 8:32 - 8:35
    אנחנו חושבים שאנחנו פשוט
    נשוב ונתעורר
  • 8:35 - 8:37
    והכל ישוב ויהיה כמו קודם,
  • 8:37 - 8:40
    ואין צורך בשינויים פוליטיים
    או חברתיים.
  • 8:40 - 8:42
    בהקשר למשבר אקולוגי,
  • 8:42 - 8:45
    אנו חושבים ששום דבר לא צריך
    להיעשות כעת,
  • 8:45 - 8:48
    או שאחרים צריכים לפעול לפנינו.
  • 8:48 - 8:52
    או אפילו כשמשבר אקולוגי כבר קורה,
  • 8:52 - 8:54
    כמו האסון בפוקושימה,
  • 8:54 - 8:57
    לעתים קרובות יש לנו אנשים
    שחיים באותה הסביבה
  • 8:57 - 8:59
    עם אותה הכמות של מידע,
  • 8:59 - 9:02
    וחצי מהם יהיו מודאגים לגבי קרינה
  • 9:02 - 9:06
    וחצי מהם יתעלמו מכך.
  • 9:06 - 9:08
    כעת, פסיכואנליטיקאים
    יודעים טוב מאוד
  • 9:08 - 9:11
    שלאנשים באופן מפתיע אין
  • 9:11 - 9:13
    תשוקה למידע
  • 9:13 - 9:16
    אלא תשוקה לבורות.
  • 9:16 - 9:17
    עכשיו, מה זה אומר?
  • 9:17 - 9:19
    למשל, כשאנו עומדים בפני
  • 9:19 - 9:22
    מחלה מסכנת חיים,
  • 9:22 - 9:25
    הרבה אנשים לא רוצים לדעת
    את זה.
  • 9:25 - 9:28
    הם מעדיפים להכחיש את המחלה,
  • 9:28 - 9:32
    שזו הסיבה שזה לא כל כך חכם ליידע אותם
  • 9:32 - 9:33
    אם הם לא שואלים.
  • 9:33 - 9:36
    באופן מפתיע, מחקרים מראים
    שלפעמים
  • 9:36 - 9:38
    אנשים שמכחישים את מחלתם
  • 9:38 - 9:42
    חיים זמן רב יותר מאשר אלה
    שבאופן רציונאלי בוחרים
  • 9:42 - 9:44
    את הטיפול הטוב ביותר.
  • 9:44 - 9:46
    כעת, בורות זו, יחד עם זה
  • 9:46 - 9:51
    אינה מועילה מאוד ברמה החברתית.
  • 9:51 - 9:54
    כאשר אנו בורים לגבי השאלה
    לאן פנינו מועדות,
  • 9:54 - 9:58
    הרבה נזק חברתי יכול להיגרם.
  • 9:58 - 10:00
    כעת, בנוסף לבורות
  • 10:00 - 10:03
    אנו גם מתמודדים היום
  • 10:03 - 10:06
    עם סוג מסוים של ודאות.
  • 10:06 - 10:08
    כעת, זה היה פילוסוף צרפתי
  • 10:08 - 10:10
    לואי אלתוסר שהצביע על כך
  • 10:10 - 10:13
    שאידיאולוגיה פועלת בצורה כזו
  • 10:13 - 10:17
    שהיא יוצרת מעטה של ודאות.
  • 10:17 - 10:20
    לפני שאנחנו עושים ביקורת
    חברתית כלשהי,
  • 10:20 - 10:25
    יש באמת להרים את רעלת הוודאות
  • 10:25 - 10:28
    ולחשוב בצורה קצת שונה.
  • 10:28 - 10:30
    אם נשוב לאידיאולוגיה זו
  • 10:30 - 10:33
    של בחירה אינדיבידואלית רציונלית
  • 10:33 - 10:35
    שאנו לעיתים קרובות מאמצים
  • 10:35 - 10:37
    דווקא כאן זה הכרחי
  • 10:37 - 10:39
    להסיר את הוודאות הזו
  • 10:39 - 10:42
    ולחשוב בדרך קצת שונה.
  • 10:42 - 10:45
    עכשיו, בשבילי השאלה לעיתים
    קרובות היא
  • 10:45 - 10:50
    למה אנחנו עדיין מאמצים את
    הרעיון הזה של אדם שבונה את עצמו
  • 10:50 - 10:53
    שעליו הקפיטליזם הסתמך
    מראשיתו?
  • 10:53 - 10:56
    מדוע אנון חושבים שאנו
    אדונים
  • 10:56 - 10:59
    על חיינו כך שאנחנו יכולים באופן
    רציונלי
  • 10:59 - 11:01
    לעשות את הבחירות האידאליות,
  • 11:01 - 11:04
    שאיננו מקבלים הפסדים וסיכונים?
  • 11:04 - 11:08
    ובשבילי, זה מאוד מזעזע
    לראות לפעמים אנשים עניים מאוד,
  • 11:08 - 11:10
    לדוגמא, שאינם תומכים ברעיון
  • 11:10 - 11:14
    שעל העשירים יוטל מס
    גבוה יותר.
  • 11:14 - 11:16
    לעתים קרובות הם עדיין מזדהים
  • 11:16 - 11:18
    עם סוג של מנטליות של הגרלה.
  • 11:18 - 11:22
    טוב, אולי הם לא חושבים
    שהם יוכלו לעשות זאת
  • 11:22 - 11:23
    בעתיד, אבל אולי הם חושבים,
  • 11:23 - 11:26
    "בני עשוי להיות ביל גייטס הבא."
  • 11:26 - 11:29
    ומי ירצה להטיל מסים על הבן שלו?
  • 11:29 - 11:33
    או שאלה שאני שואלת את עצמי גם,
  • 11:33 - 11:36
    מדוע אנשים שאין להם ביטוח בריאות
  • 11:36 - 11:39
    לא מאמצים את שירותי הבריאות
    האוניברסליים?
  • 11:39 - 11:40
    לפעמים הם לא מאמצים זאת,
  • 11:40 - 11:43
    כשהם שוב מזדהים עם הרעיון
    של בחירה,
  • 11:43 - 11:45
    אבל אין להם שום דבר לבחור ממנו.
  • 11:45 - 11:50
    כעת, ידוע שמרגרט תאצ'ר אמרה
  • 11:50 - 11:53
    שאין שום דבר שמשתווה לחברה.
  • 11:53 - 11:56
    חברה לא קיימת, אלה רק
    יחידים
  • 11:56 - 11:58
    ובני משפחותיהם.
  • 11:58 - 12:03
    למרבה הצער, אידיאולוגיה זו עדיין
    רווחת היטב,
  • 12:03 - 12:06
    וזו הסיבה שבני אדם
    עניים עלולים לחוש
  • 12:06 - 12:07
    בושה בשל העוני שלהם.
  • 12:07 - 12:10
    אנחנו עשויים להרגיש אשמים
    כל הזמן שאנחנו
  • 12:10 - 12:12
    לא עושים את הבחירות הנכונות,
  • 12:12 - 12:14
    וזו הסיבה שבגללה לא הצלחנו.
  • 12:14 - 12:18
    אנחנו מודאגים מזה שאנו
    לא מספיק טובים.
  • 12:18 - 12:20
    ולכן אנו עובדים מאד קשה,
  • 12:20 - 12:21
    לאורך שעות ארוכות במקום
    העבודה
  • 12:21 - 12:26
    ובאותה מידה שעות ארוכות
    בלבנות את עצמנו מחדש.
  • 12:26 - 12:28
    כעת, כאשר אנו מודאגים
    בקשר לבחירות שלנו,
  • 12:28 - 12:32
    לפעמים אנו מוותרים על
    כוח הבחירה שלנו.
  • 12:32 - 12:34
    אנו מזדהים עם הגורו
  • 12:34 - 12:35
    שאומר לנו מה לעשות,
  • 12:35 - 12:38
    מדריך מטפל לעזרה עצמית
  • 12:38 - 12:41
    או שאנו מאמצים מנהיג טוטליטרי
  • 12:41 - 12:44
    שנראה שאין לו כל ספקות
    בקשר לבחירות,
  • 12:44 - 12:46
    שאיכשהו יודע.
  • 12:46 - 12:49
    עכשיו, לעתים קרובות אנשים
    שואלים אותי,
  • 12:49 - 12:51
    "מה למדת מלימודי הבחירה?"
  • 12:51 - 12:54
    ויש מסר חשוב שלמדתי.
  • 12:54 - 12:57
    כשחשבתי על בחירות,
  • 12:57 - 13:02
    הפסקתי לקחת את הבחירות
    ברצינות רבה מדי, באופן אישי.
  • 13:02 - 13:04
    ראשית, הבנתי שהרבה מהבחירות
    שאני עושה
  • 13:04 - 13:06
    אינן רציונליות.
  • 13:06 - 13:08
    זה קשור ללא-מודע שלי
  • 13:08 - 13:10
    לניחושים שלי של מה
    שאחרים בוחרים,
  • 13:10 - 13:13
    או מהי בחירה שהחברה מאמצת.
  • 13:13 - 13:16
    אני גם מאמצת את הרעיון
  • 13:16 - 13:17
    שאנו צריכים להרחיק לכת
  • 13:17 - 13:19
    מעבר למחשבה על בחירות
    של הפרט,
  • 13:19 - 13:23
    שזה חשוב מאוד לחשוב מחדש
    על בחירות חברתיות,
  • 13:23 - 13:27
    מאחר ואידיאולוגיה זו של בחירה
    אישית השקיטה אותנו.
  • 13:27 - 13:30
    זה באמת מנע מאתנו לחשוב
    שינוי חברתי.
  • 13:30 - 13:33
    בזבזנו כל כך הרבה זמן
    בבחירת דברים בשביל עצמנו
  • 13:33 - 13:35
    ובקושי חשבנו על
  • 13:35 - 13:37
    בחירות קהילתיות
    שאנחנו יכולים לעשות.
  • 13:37 - 13:39
    כעת, אל לנו לשכוח שבחירה
  • 13:39 - 13:42
    תמיד קשורה בשינוי.
  • 13:42 - 13:44
    אנחנו יכולים לעשות שינויים
    אישיים,
  • 13:44 - 13:46
    אבל אנחנו יכולים
    לעשות שינויים חברתיים.
  • 13:46 - 13:50
    אנחנו יכולים לבחור שיהיו לנו
    יותר זאבים.
  • 13:50 - 13:52
    אנחנו יכולים לבחור לשנות
    את הסביבה שלנו
  • 13:52 - 13:55
    שיהיו לנו יותר דבורים.
  • 13:55 - 13:59
    אנחנו יכולים לבחור שיהיו לנו
    סוכנויות דירוג שונות.
  • 13:59 - 14:02
    אנחנו יכולים לבחור
    לשלוט בתאגידים
  • 14:02 - 14:05
    במקום לאפשר לתאגידים
    לשלוט בנו.
  • 14:05 - 14:09
    יש לנו אפשרות לעשות שינויים.
  • 14:09 - 14:12
    כעת, אני פתחתי
    בציטוט מסמואל ג'ונסון,
  • 14:12 - 14:15
    שאמר שכאשר אנחנו עושים
    בחירה בחיים
  • 14:15 - 14:17
    אל לנו לשכוח לחיות.
  • 14:17 - 14:20
    לבסוף, אתם יכולים לראות
  • 14:20 - 14:21
    עשיתי בחירה
  • 14:21 - 14:22
    לבחור באחד משלושת הציטוטים
  • 14:22 - 14:26
    שבו רציתי להתחיל
    את ההרצאה שלי.
  • 14:26 - 14:28
    היתה לי ברירה,
  • 14:28 - 14:31
    כמו למדינות, כמו לאנשים,
  • 14:31 - 14:33
    יש לנו גם כן ברירות
    כדי לחשוב עליהן מחדש
  • 14:33 - 14:36
    באיזה סוג של חברה
    אנחנו רוצים לחיות בעתיד.
  • 14:36 - 14:38
    תודה
  • 14:38 - 14:43
    (מחיאות כפיים)
Title:
האובססיה הלא בריאה שלנו עם בחירה
Speaker:
רנטה סלקל
Description:

עומדת בפנינו שורה אינסופית של בחירות, שגורמות לנו לחוש חרדה, אשמה וסבל בשל חוסר התאמה, שאולי אנו עושים את הבחירות הלא נכונות, אבל הפילוסופית רנטה סלקל שואלת: האם ייתכן שבחירות אישיות מסיחות את דעתנו ממשהו גדול יותר - מהכוח שלנו כהוגי דעות חברתיים? היא יוצאת בקריאה נועזת אלינו להפסיק להתייחס לבחירות אישיות ברצינות כה גדולה ולהתמקד בבחירות שאנו עושים באופן קולקטיבי.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
15:02

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.