Return to Video

ג'ון מקוורטר: סמס הורג את השפה. JK!!!

  • 0:01 - 0:04
    אנחנו תמיד שומעים ש"סימוס" (כתיבת מסרונים) היא מקור לפורענות
  • 0:04 - 0:08
    החשיבה היא שסימוס משמעו נסיגה וכשלון
  • 0:08 - 0:12
    של כל סוג של קרוא וכתוב או לפחות יכולת כתיבה רצינית,
  • 0:12 - 0:15
    אצל צעירים בארצות הברית
  • 0:15 - 0:17
    ובעולם כולו כיום.
  • 0:17 - 0:20
    העובדה היא שזה ממש לא נכון,
  • 0:20 - 0:23
    וקל לחשוב שזה נכון,
  • 0:23 - 0:25
    אבל כדי לראות את זה בדרך אחרת,
  • 0:25 - 0:28
    על מנת לראות שסימוס הוא למעשה דבר נפלא
  • 0:28 - 0:31
    לא רק מלא אנרגיה, אלא ממש מופלא.
  • 0:31 - 0:33
    סוג של מורכבות מתהווה
  • 0:33 - 0:35
    שאנו רואים שמתרחשת ממש עכשיו.
  • 0:35 - 0:38
    עלינו להתרחק מעט
  • 0:38 - 0:41
    ולראות מהי בעצם שפה,
  • 0:41 - 0:43
    בכל מקרה, דבר אחד שאנחנו רואים
  • 0:43 - 0:48
    הוא שסימוס אינו כתיבה כלל.
  • 0:48 - 0:49
    למה אני מתכוון?
  • 0:49 - 0:52
    בעקרון, אם אנחנו חושבים על שפה,
  • 0:52 - 0:56
    שפה קיימת כבר בערך 150 אלף שנה,
  • 0:56 - 0:58
    או לפחות 80 אלף שנה,
  • 0:58 - 1:02
    והצורה שבה היא קמה היא כדיבור, אנשים דיברו.
  • 1:02 - 1:05
    זה כנראה מה שאנחנו מתוכננים גנטית לעשות.
  • 1:05 - 1:07
    זאת הצורה בה אנו משתמשים בשפה הכי הרבה.
  • 1:07 - 1:11
    כתיבה היא משהו שהגיע הרבה יותר מאוחר,
  • 1:11 - 1:13
    וכפי שראינו בהרצאה האחרונה,
  • 1:13 - 1:16
    ישנה מחלוקת קלה לגבי בדיוק מתי זה קרה,
  • 1:16 - 1:18
    אבל לפי ההערכות המסורתיות,
  • 1:18 - 1:21
    אם האנושות התקיימה 24 שעות,
  • 1:21 - 1:27
    אז הכתיבה רק הגיעה בסביבות 23:07.
  • 1:27 - 1:30
    זה רק ממחיש כמה הכתיבה היא דבר מאוחר.
  • 1:30 - 1:34
    אז קודם היה דיבור, ואז הכתיבה הצטרפה
  • 1:34 - 1:35
    כסוג של קישוט.
  • 1:35 - 1:39
    אל תבינו אותי לא נכון, לכתיבה יש יתרונות מסויימים.
  • 1:39 - 1:42
    כשאתה כותב, מכיוון שזה תהליך מודע,
  • 1:42 - 1:44
    בגלל שאתה יכול להסתכל אחורה,
  • 1:44 - 1:47
    אתה יכול לעשות הרבה יותר דברים עם השפה
  • 1:47 - 1:49
    מאשר אם אתה רק מדבר.
  • 1:49 - 1:53
    לדוגמא, דמיינו פסקה מספרו של אדוארד גיבון
  • 1:53 - 1:57
    "שקיעתה ונפילתה של האימפריה הרומית":
  • 1:57 - 2:00
    "כל האירוע ארך מעל שנים עשר שעות,
  • 2:00 - 2:03
    עד שהנסיגה ההדרגתית של הפרסים הפכה
  • 2:03 - 2:05
    למנוסה פרועה, כשהדוגמא המבישה ביותר
  • 2:05 - 2:08
    ניתנה על ידי המנהיגים הגדולים וסורינאס עצמו".
  • 2:08 - 2:12
    זה יפהיפה, אבל בא נודה, אף אחד לא מדבר ככה.
  • 2:12 - 2:17
    או לפחות, אסור להם אם הם מעוניינים
  • 2:17 - 2:19
    להתרבות. זאת
  • 2:19 - 2:22
    (צחוק)
  • 2:22 - 2:25
    היא הצורה בה בן אדם מדבר באופן רגיל.
  • 2:25 - 2:27
    דיבור רגיל הוא משהו די שונה.
  • 2:27 - 2:29
    בלשנים למעשה מצאו
  • 2:29 - 2:32
    שכשאנחנו מדברים באופן רגיל בצורה לא מודעת
  • 2:32 - 2:35
    אנחנו נוטים לדבר ביחידות מילים של אולי
  • 2:35 - 2:36
    7 עד 10 מילים.
  • 2:36 - 2:39
    אתם תראו את זה אם אי פעם יצא לכם להקליט את
  • 2:39 - 2:42
    עצמכם או קבוצה של אנשים מדברים.
  • 2:42 - 2:44
    ככה הוא הדיבור.
  • 2:44 - 2:48
    דיבור הוא הרבה יותר משוחרר, הוא הרבה יותר טלגרפי.
  • 2:48 - 2:52
    הוא הרבה פחות רפלקטיבי - מאוד שונה מכתיבה.
  • 2:52 - 2:54
    אז באופן טבעי אנחנו נוטים לחשוב, בגלל שאנחנו רואים את השפה
  • 2:54 - 2:57
    כתובה פעמים כל כך רבות, שזה מה ששפה היא,
  • 2:57 - 3:01
    אבל למעשה שפה היא דיבור. היא שני דברים.
  • 3:01 - 3:04
    עכשיו ברור, ככל שההיסטוריה חולפת,
  • 3:04 - 3:07
    שבאופן טבעי תהיה כמות מסוימת של זליגה
  • 3:07 - 3:10
    בין דיבור וכתיבה.
  • 3:10 - 3:15
    אז, לדוגמא, בתקופה מרוחקת מהיום,
  • 3:15 - 3:17
    היה נפוץ שכשאדם נשא נאום
  • 3:17 - 3:20
    הוא דיבר כמו בכתב.
  • 3:20 - 3:23
    אז אני מתכוון סוג של נאום שאתם רואים שמישהו נושא
  • 3:23 - 3:25
    בסרט ישן כשהוא מכחכח בגרון, ואומר
  • 3:25 - 3:28
    "אהם, גבירותי ורבותי", ואז הם מדברים
  • 3:28 - 3:31
    בצורה כזאת שאין לה שום קשר לדיבור רגיל.
  • 3:31 - 3:35
    זה פורמלי. זה משתמש במשפטים כמו זה של גיבון.
  • 3:35 - 3:39
    זה בעצם לדבר כמו שאתה כותב, ואז, לדוגמא,
  • 3:39 - 3:41
    אנחנו חושבים כל כך הרבה בימים אלה על לינקולן
  • 3:41 - 3:43
    בגלל הסרט.
  • 3:43 - 3:46
    נאום גטיסבורג (נאום מפורסם של לינקולן)
    לא היה האירוע המרכזי של אותו ערב.
  • 3:46 - 3:50
    כיוון ששעתיים לפני כן, אדוארד אברט דיבר
  • 3:50 - 3:53
    על נושא, שבכנות, לא יכול לעניין אותנו היום
  • 3:53 - 3:55
    ובקושי עניין אז.
  • 3:55 - 3:57
    הנקודה היתה לשמוע אותו
  • 3:57 - 3:59
    מדבר כמו בכתיבה.
  • 3:59 - 4:01
    אנשים רגילים עמדו והקשיבו לזה במשך שעתיים.
  • 4:01 - 4:03
    וזה היה טבעי לחלוטין.
  • 4:03 - 4:05
    זה מה שאנשים עשו אז, דיברו כמו בכתיבה.
  • 4:05 - 4:08
    אז, אם אתם יכולים לדבר כמו בכתיבה,
  • 4:08 - 4:11
    אז הגיוני אם כן שתרצו גם
  • 4:11 - 4:14
    לפעמים לכתוב כמו שאתם מדברים.
  • 4:14 - 4:16
    הבעיה היתה רק שבמובן
  • 4:16 - 4:20
    החומרי, המכני, זה היה יותר קשה אז
  • 4:20 - 4:23
    בשל הסיבה הפשוטה שהאמצעים לא היו ממש מתאימים לזה.
  • 4:23 - 4:25
    כמעט בלתי אפשרי לעשות זאת באמצעות כתיבה ביד
  • 4:25 - 4:28
    למעט בקצרנות, אבל אז התקשורת היא מוגבלת.
  • 4:28 - 4:31
    זה היה מאוד קשה לכתוב על מכונת כתיבה ידנית,
  • 4:31 - 4:33
    ואפילו כשהיתה לנו מכונת כתיבה חשמלית,
  • 4:33 - 4:35
    או אחר כך מקלדת מחשב, העובדה היא
  • 4:35 - 4:38
    שאפילו אם אתה יכול להקליד במהירות מספיקה לעמוד
  • 4:38 - 4:40
    בקצב של דיבור, פחות או יותר, אתה צריך
  • 4:40 - 4:43
    שמישהו יקבל את ההודעה שלך במהירות.
  • 4:43 - 4:46
    ברגע שיש לנו מכשירים בכיס שלנו שיכולים לקבל את ההודעה הזאת,
  • 4:46 - 4:49
    אז יש לנו את התנאים שמאפשרים
  • 4:49 - 4:52
    שנוכל לכתוב כמו שאנחנו מדברים.
  • 4:52 - 4:55
    וכאן נכנס הסימוס.
  • 4:55 - 4:59
    וכך, סימוס הוא בעל מבנה רופף מאוד.
  • 4:59 - 5:03
    אף אחד לא חושב על אותיות גדולות או פיסוק כאשר הוא מסמס,
  • 5:03 - 5:06
    אבל אז, האם אנחנו חושבים על הדברים האלה כשאנחנו מדברים?
  • 5:06 - 5:09
    לא, ולכן למה שנעשה זאת כשאנחנו מסמסים?
  • 5:09 - 5:13
    הסימוס הוא, למרות העובדה שהוא כרוך
  • 5:13 - 5:15
    במכניקה הבסיסית של משהו שאנחנו קוראים לו כתיבה,
  • 5:15 - 5:19
    זהו דיבור מוקלד. זה מה שסימוס הוא.
  • 5:19 - 5:22
    עכשיו אנחנו יכולים לכתוב בצורה בה אנחנו מדברים.
  • 5:22 - 5:25
    וזה דבר מאוד מעניין, אבל עדיין
  • 5:25 - 5:30
    קל לחשוב שעדיין זה מייצג סוג של נסיגה.
  • 5:30 - 5:33
    אנחנו רואים התרופפות של המבנה,
  • 5:33 - 5:36
    היעדר תשומת הלב לחוקים והצורה בה אנחנו רגילים
  • 5:36 - 5:39
    ללמוד על לוח, ואז אנחנו חושבים
  • 5:39 - 5:42
    שמשהו השתבש.
  • 5:42 - 5:45
    זוהי תחושה מאוד טבעית.
  • 5:45 - 5:49
    אבל העובדה היא שמה שקורה
  • 5:49 - 5:53
    הוא סוג של מורכבות מתהווה
  • 5:53 - 5:55
    זה מה שאנחנו רואים בדיבור המוקלד הזה.
  • 5:55 - 5:58
    ועל מנת להבין אותו, מה שאנחנו רוצים לראות
  • 5:58 - 6:03
    היא הצורה, בסוג החדש הזה של שפה,
  • 6:03 - 6:07
    בה עולה מבנה חדש.
  • 6:07 - 6:12
    ואז, לדוגמא, יש בסימוס מוסכמה,
  • 6:12 - 6:15
    שהיא LOL
  • 6:15 - 6:18
    עכשיו LOL, אנחנו בדרך כלל חושבים
  • 6:18 - 6:20
    שמשמעותו "צוחק בקול".
  • 6:20 - 6:23
    ובוודאי, שתיאורטית, זה נכון.
  • 6:23 - 6:25
    ואם תסתכלו בטקסטים מוקדמים יותר, אז אנשים השתמשו בזה
  • 6:25 - 6:28
    כדי ממש לומר שהם צוחקים בקול.
  • 6:28 - 6:32
    אבל אם תסמסו עכשיו, או אם אתם מישהו
  • 6:32 - 6:35
    שמודע לדקויות של סימוס כפי שהוא התפתח,
  • 6:35 - 6:37
    תשימו לב ש LOL
  • 6:37 - 6:39
    אינו משמעו לצחוק בקול יותר.
  • 6:39 - 6:43
    זה התפתח למשהו בעל משמעות יותר דקה.
  • 6:43 - 6:46
    זה טקסט אמיתי שנכתב
  • 6:46 - 6:50
    על ידי אשה בערך בת 20
  • 6:50 - 6:52
    לפני לא מזמן.
  • 6:52 - 6:55
    "אני אוהבת את הפונט שאת משתמשת בו, דרך אגב."
  • 6:55 - 6:58
    ג'ולי: "LOL תודה ג'ימייל ממש איטי כרגע"
  • 6:58 - 7:00
    עכשיו אם תחשבו על זה, זה לא מצחיק.
  • 7:00 - 7:03
    אף אחד לא צוחק.
    (צחוק)
  • 7:03 - 7:05
    ועדיין, הנה זה, אז אפשר להניח
  • 7:05 - 7:06
    שהיתה כאן סוג של טעות.
  • 7:06 - 7:08
    אז סוזן אומר "LOL, אני יודעת,"
  • 7:08 - 7:10
    שוב יותר צחוק קולני ממה שאנחנו רגילים לו
  • 7:10 - 7:14
    כשמדברים על התקלות האלה.
  • 7:14 - 7:16
    אז ג'ולי אומרת, "כרגע שלחתי לך אימייל".
  • 7:16 - 7:18
    סוזן: "LOL, אני רואה אותו".
  • 7:18 - 7:22
    אנשים מאוד מצחיקים, אם זאת המשמעות של LOL.
  • 7:22 - 7:24
    ג'ולי אומרת, "אז מה קורה?"
  • 7:24 - 7:26
    סוזן: "LOL, אני צריכה לכתוב עבודה של 10 עמודים".
  • 7:26 - 7:29
    היא לא צוחקת. בא נחשוב על זה.
  • 7:29 - 7:31
    LOL מיושם בצורה מאוד מסוימת.
  • 7:31 - 7:35
    זהו סימן של אמפתיה. זה סימן של השלמה.
  • 7:35 - 7:38
    אנו הבלשנים קוראים לדברים כאלה חלקיקים פרגמטיים
  • 7:38 - 7:42
    בכל שפה מדוברת שמדוברת על ידי אנשים אמיתיים יש אותם.
  • 7:42 - 7:44
    אם אתם מדברים יפנית, תחשבו על
  • 7:44 - 7:47
    המילה הקטנה "ne" שאתם משתמשים בה בסוף הרבה משפטים.
  • 7:47 - 7:50
    אם תקשיבו לצורה שצעירים שחורים מדברים היום,
  • 7:50 - 7:51
    תחשבו על השימוש במילה "yo".
  • 7:51 - 7:53
    אפשר לכתוב על זה דוקטורטים שלמים,
  • 7:53 - 7:56
    וכנראה שאכן כותבים אותם.
  • 7:56 - 7:59
    חלקיק פרגמטי, זה מה ש LOL הפך להיות בהדרגה.
  • 7:59 - 8:03
    זה צורת שימוש בשפה בין אנשים אמיתיים.
  • 8:03 - 8:07
    עוד דוגמא זה "לוכסן" - /
  • 8:07 - 8:10
    עכשיו, אפשר להשתמש בלוכסן בדרך שאנחנו רגילים להשתמש בו,
  • 8:10 - 8:11
    כמו "אנחנו מארגנים
  • 8:11 - 8:15
    מסיבה / סדנת מפגשים".
  • 8:15 - 8:17
    זה בערך איפה שאנחנו היום.
  • 8:17 - 8:20
    לוכסן מופיע בצורה מאוד שונה
  • 8:20 - 8:23
    בסימוס בין צעירים היום.
  • 8:23 - 8:25
    הוא משמש לשנות את האוירה.
  • 8:25 - 8:28
    אז לדוגמא סאלי כאן אומרת,
  • 8:28 - 8:30
    "אני צריכה למצוא אנשים לבלות אתם"
  • 8:30 - 8:31
    וג'ייק אומר, "האהא"- (או "חחחחח" בעברית)
  • 8:31 - 8:34
    אפשר לכתוב דוקטורט על "האהא" גם, אבל אין לנו זמן לזה -
  • 8:34 - 8:37
    "האהא אז את הולכת לבד? למה?"
  • 8:37 - 8:39
    "סאלי: "בשביל תכנית קיץ באוניברסיטת ניו יורק".
  • 8:39 - 8:42
    ג'ייק: "האהא, לוכסן אני צופה בוידאו של שחקני כדורסל
  • 8:42 - 8:44
    שמנסים לקלוע עם עין אחת".
  • 8:44 - 8:45
    הלוכסן הוא מעניין.
  • 8:45 - 8:48
    אני אפילו לא באמת יודע על מה ג'ייק מדבר אחרי זה,
  • 8:48 - 8:53
    אבל אתם שמים לב שהוא משנה את הנושא.
  • 8:53 - 8:55
    עכשיו זה נראה די רגיל,
  • 8:55 - 8:56
    אבל תחשבו איך בחיים האמיתיים,
  • 8:56 - 8:59
    אם אנחנו מנהלים שיחה ואנחנו רוצים לשנות את הנושא,
  • 8:59 - 9:01
    יש דרכים לעשות את זה יפה.
  • 9:01 - 9:02
    אתם לא פשוט רצים לתוך זה.
  • 9:02 - 9:07
    אתה תטפח על הירכיים שלך ותבהה במרחק,
  • 9:07 - 9:11
    או שתגיד משהו כמו, "המממ, מעניין --"
  • 9:11 - 9:13
    כשזה באמת לא מעניין, אבל מה שאתה באמת
  • 9:13 - 9:15
    (צחוק)
  • 9:15 - 9:18
    מה שאתה באמת מנסה לעשות זה לשנות את הנושא.
  • 9:18 - 9:20
    אי אפשר לעשות את זה כשאתה מסמס.
  • 9:20 - 9:24
    ואז נוצרות דרכים לעשות את זה בתוך המדיום.
  • 9:24 - 9:26
    לכל השפות המדוברות יש את מה שבלשנים קוראים לו
  • 9:26 - 9:29
    סימן מידע חדש - או שניים או שלושה.
  • 9:29 - 9:34
    הסימוס פיתח סימן כזה מהלוכסן.
  • 9:34 - 9:37
    אז יש לנו סוללה שלמה של מבנים חדשים
  • 9:37 - 9:39
    שמתפתחים, ועדיין קל לחשוב
  • 9:39 - 9:42
    טוב, משהו עדיין לא בסדר.
  • 9:42 - 9:45
    יש חוסר מבני כלשהו.
  • 9:45 - 9:47
    זה לא כל כך מתוחכם
  • 9:47 - 9:50
    כמו השפה ב"וול סטריט ג'ורנל".
  • 9:50 - 9:51
    טוב, העובדה היא,
  • 9:51 - 9:54
    תסתכלו על האיש הזה מ 1956,
  • 9:54 - 9:56
    וזה כשסימוס לא קיים,
  • 9:56 - 9:58
    "אני אוהב את לוסי" (סדרת טלויזיה) עדיין משודרת.
  • 9:58 - 10:02
    "רבים לא מכירים את האלף בית או טבלת הכפל,
  • 10:02 - 10:03
    לא יכולים לכתוב בצורה תחבירית נכונה"
  • 10:03 - 10:05
    כבר שמענו דברים מסוג כזה לפני כן
  • 10:05 - 10:09
    לא רק ב 1956.
    1917, מורה מקונטיקט
  • 10:09 - 10:12
    1917, זאת התקופה שכולנו הנחנו
  • 10:12 - 10:15
    שאיכשהו כל מה שקשור בכתיבה היה מושלם
  • 10:15 - 10:18
    בגלל שהאנשים ב"דאונטאון אבי" (סדרת טלויזיה) הם רהוטים,
  • 10:18 - 10:19
    או משהו כזה.
  • 10:19 - 10:22
    אז "מכל קולג' במדינה עולה הזעקה,
  • 10:22 - 10:24
    התלמידים שלנו אינם יכולים לאיית, אינם יכולים לפסק."
  • 10:24 - 10:27
    וכולי. אתם יכולים אפילו ללכת עוד יותר אחורה מזה.
  • 10:27 - 10:30
    זה נשיא הרווארד ב1871.
  • 10:30 - 10:32
    אין חשמל, לאנשים יש שלושה שמות.
  • 10:32 - 10:35
    "איות גרוע,
  • 10:35 - 10:38
    חוסר דיוק כמו גם חוסר אלגנטיות של הבעה בכתב".
  • 10:38 - 10:40
    והוא מדבר על אנשים שלמעט זה
  • 10:40 - 10:42
    הם מוכנים היטב ללימודים בקולג'.
  • 10:42 - 10:44
    אפשר ללכת אפילו יותר אחורה.
  • 10:44 - 10:48
    1841, איזה מפקח בתי ספר נשכח מוטרד
  • 10:48 - 10:51
    כיוון שכבר הרבה זמן הוא "שם לב לצערו
  • 10:51 - 10:55
    להזנחה הכמעט כוללת של ה..." בלה בלה בלה בלה
  • 10:55 - 11:00
    או אפשר ללכת אפילו יותר אחורה ל63 לספירה
    (צחוק)
  • 11:00 - 11:02
    והנה אותו אדם מסכן שלא אוהב את הצורה
  • 11:02 - 11:03
    שאנשים מדברים לטינית.
  • 11:03 - 11:07
    מסתבר, שהוא כתב על מה שהפך לצרפתית.
  • 11:07 - 11:13
    ואז, יש תמיד (צחוק)
    (מחיאות כפיים)
  • 11:13 - 11:15
    יש תמיד אנשים שדואגים לדברים האלה
  • 11:15 - 11:18
    וכדור הארץ איכשהו ממשיך להסתובב
  • 11:18 - 11:23
    ואז, הצורה שבה אני רואה סימוס היום היא
  • 11:23 - 11:27
    שמה שאנחנו רואים הוא צורה חדשה של כתיבה
  • 11:27 - 11:28
    שצעירים מפתחים.
  • 11:28 - 11:32
    בה הם משתמשים במקביל לכישורי הכתיבה הרגילים שלהם,
  • 11:32 - 11:35
    כלומר שהם מסוגלים לעשות שני דברים.
  • 11:35 - 11:38
    יש יותר ויותר הוכחות לכך שלהיות דו- שפתי
  • 11:38 - 11:40
    זה דבר מועיל קוגניטיבית.
  • 11:40 - 11:43
    אותו הדבר נכון לגבי דו- דיאלקטיות (ניבים).
  • 11:43 - 11:46
    ובוודאי נכון נכון לגבי דו-דיאלקטיות במובן של הכתיבה שלכם.
  • 11:46 - 11:51
    ואז סימוס למעשה הוא הוכחה לאיזון
  • 11:51 - 11:54
    שצעירים עושים היום, לא באופן מודע, כמובן,
  • 11:54 - 11:58
    אבל הוא הרחבה של הרפרטואר השפתי שלהם.
  • 11:58 - 11:59
    זה פשוט מאוד.
  • 11:59 - 12:02
    אם מישהו מ 1973 היה מסתכל על
  • 12:02 - 12:07
    מודעה שהיתה תלויה על לוח מודעות במעונות ב 1993,
  • 12:07 - 12:08
    הסלנג היה משתנה במעט
  • 12:08 - 12:10
    מאז התקופה של "סיפור אהבה" (סרט),
  • 12:10 - 12:14
    אבל הם היו מבינים מה שהיה כתוב באותה מודעה.
  • 12:14 - 12:16
    קחו את אותו אדם מ 1993 - לא לפני הרבה זמן,
  • 12:16 - 12:20
    האנשים האלה מהסרט "ההרפתקה המעולה של ביל וטד".
  • 12:20 - 12:22
    קחו את האנשים האלה והם קוראים
  • 12:22 - 12:25
    סמס טיפוסי שנכתב על ידי צעיר בן 20 היום.
  • 12:25 - 12:28
    לרוב לא יהיה להם מושג מה הפירוש של חצי ממנו
  • 12:28 - 12:32
    בגלל ששפה חדשה לחלוטין התפתחה
  • 12:32 - 12:34
    בין הצעירים של היום שעושים משהו כל כך רגיל
  • 12:34 - 12:36
    כמו מה שאנחנו רואים כשהם מקלידים
  • 12:36 - 12:38
    במכשירים הקטנים שלהם.
  • 12:38 - 12:42
    אז לסיכום, אם הייתי יכול לקפוץ לעתיד,
  • 12:42 - 12:46
    אם הייתי יכול ללכת ל 2033,
  • 12:46 - 12:49
    הדבר הראשון שהייתי שואל הוא האם דיוויד סיימון
  • 12:49 - 12:53
    עשה סרט המשך ל"the wire". הייתי רוצה לדעת.
  • 12:53 - 12:56
    והייתי באמת שואל את זה
  • 12:56 - 12:59
    ואז הייתי רוצה לדעת באמת מה קורה ב"דאונדאון אבי".
  • 12:59 - 13:00
    זה היה הדבר השני.
  • 13:00 - 13:03
    ואז הדבר השלישי יהיה,
  • 13:03 - 13:06
    בבקשה תראו לי חבילה של סמסים
  • 13:06 - 13:08
    שנכתבו על ידי בנות בנות 16,
  • 13:08 - 13:10
    בכלל שאני רוצה לדעת לאן השפה הזאת
  • 13:10 - 13:12
    התפתחה מאז זמננו,
  • 13:12 - 13:16
    ואז באופן אידילי הייתי שולח אותם בחזרה אליכם ואלי עכשיו
  • 13:16 - 13:19
    כדי שנוכל לבחון את הפלא הבלשני הזה
  • 13:19 - 13:21
    שמתרחש ממש מתחת לאפים שלנו.
  • 13:21 - 13:22
    תודה רבה רבה.
  • 13:22 - 13:28
    (מחיאות כפיים)
  • 13:28 - 13:31
    תודה רבה
    (מחיאות כפיים)
Title:
ג'ון מקוורטר: סמס הורג את השפה. JK!!!
Speaker:
John McWhorter
Description:

האם סימוס (כתיבת מסרונים) משמעותו מותם של כישורי כתיבה טובים? ג'ון מקוורטר טוען שיש לסימוס השפעות רבות - מבחינה שפתית, תרבותית - ממה שנראה, והכל לטובה.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:48
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Txtng is killing language. JK!!!
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Txtng is killing language. JK!!!
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Txtng is killing language. JK!!!
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Txtng is killing language. JK!!!
Yael Ring edited Hebrew subtitles for Txtng is killing language. JK!!!
Yael Ring edited Hebrew subtitles for Txtng is killing language. JK!!!
Yael Ring edited Hebrew subtitles for Txtng is killing language. JK!!!
Yael Ring added a translation

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.