Return to Video

שתים-עשרה אמיתות שלמדתי מהחיים ומהכתיבה

  • 0:01 - 0:04
    נכדי בן השבע ישן בחדר הסמוך
  • 0:04 - 0:06
    ובבקרים רבים הוא מתעורר
  • 0:06 - 0:07
    ואומר,
  • 0:08 - 0:10
    "אולי זה יהיה היום הכי טוב בעולם."
  • 0:11 - 0:13
    בפעמים אחרות, באמצע הלילה,
  • 0:13 - 0:16
    הוא קורא לי בקול רועד,
  • 0:16 - 0:19
    "סבתא, האם פעם תחלי ותמותי?"
  • 0:19 - 0:24
    לדעתי זה די ממצה
    מבחינתי ומבחינת רוב האנשים שאני מכירה
  • 0:24 - 0:27
    את היותנו תערובת של ציפיה שמחה
  • 0:27 - 0:28
    ושל אימה.
  • 0:29 - 0:33
    אז כמה ימים לפני
    יום הולדתי ה-61 התיישבתי,
  • 0:33 - 0:37
    והחלטתי לערוך רשימה
    של כל מה שאני יודעת לבטח.
  • 0:38 - 0:41
    יש כה מעט אמת
    בתרבות הפופולרית,
  • 0:41 - 0:44
    אז טוב להיות בטוחה
    בכמה דברים.
  • 0:45 - 0:48
    למשל,
    שאני כבר לא בת 47,
  • 0:49 - 0:52
    למרות שאני מרגישה בגיל הזה,
  • 0:52 - 0:54
    ואוהבת לחשוב שזה הגיל שלי.
  • 0:55 - 0:57
    ידידי, פול, נהג לומר
    בסוף שנות ה-70 שלו
  • 0:57 - 1:01
    שהוא מרגיש כמו בחור צעיר
    שמשהו ממש לא בסדר אצלו.
  • 1:01 - 1:04
    (צחוק)
  • 1:05 - 1:08
    האני האמיתי שלנו
    נמצא מחוץ לזמן ולמרחב,
  • 1:08 - 1:09
    אבל ממבט בניירות
  • 1:09 - 1:13
    אני רואה שבעצם נולדתי ב-1954.
  • 1:13 - 1:16
    האני הפנימי שלי
    נמצא מחוץ לזמן ולמרחב.
  • 1:16 - 1:18
    אין לו גיל.
  • 1:18 - 1:22
    אני בכל גיל שאי-פעם הייתי,
    וגם אתם,
  • 1:22 - 1:24
    אם כי אני חייבת
    להעיר הערה צדדית,
  • 1:24 - 1:26
    שהיה מועיל מאד
  • 1:26 - 1:30
    אילו לא צייתתי לכללי
    טיפוח העור של שנות ה-60,
  • 1:30 - 1:33
    שכללו חשיפה מקסימלית לשמש
  • 1:33 - 1:36
    לאחר התמרחות נדיבה בשמן תינוקות
  • 1:36 - 1:40
    ורחצה בזוהרו של מחזיר-אור
    עשוי נייר אלומיניום.
  • 1:40 - 1:42
    (צחוק)
  • 1:42 - 1:44
    אבל זה היה כה משחרר
    לקבל את האמת
  • 1:44 - 1:48
    שכבר עברתי את אחרוני הייסורים
    של גיל העמידה,
  • 1:48 - 1:52
    עד שהחלטתי לרשום
    כל אמת שאני מכירה.
  • 1:52 - 1:55
    אנשים מרגישים היום המומים
    ושגורלם נחרץ,
  • 1:55 - 1:58
    והם כל הזמן שואלים אותי מה נכון.
  • 1:58 - 2:05
    אז אני מקווה שרשימת הדברים
    שאני בטוחה בהם כמעט לגמרי
  • 2:05 - 2:08
    תציע הוראות הפעלה בסיסיות כלשהן
  • 2:08 - 2:11
    לכל מי שמרגיש ממש המום ומכותר.
  • 2:12 - 2:13
    מס' 1:
  • 2:14 - 2:18
    הדבר הכי אמיתי הראשון הוא
    שכל אמת היא פרדוקס.
  • 2:18 - 2:22
    החיים הם גם יקרים,
    מתנה נפלאה ובלתי-נתפשת,
  • 2:22 - 2:27
    וזה גם בלתי-אפשרי כאן,
    בצד הגשמי של הדברים.
  • 2:27 - 2:28
    זה לא היה בכלל כוחות,
  • 2:28 - 2:32
    לאלה מאיתנו, שנולדו רגישים ביותר.
  • 2:32 - 2:35
    זה כל-כך קשה ומוזר,
    שלפעמים אנו חושדים
  • 2:35 - 2:36
    שעובדים עלינו.
  • 2:37 - 2:42
    החיים מלאים בו-זמנית
    במתיקות ויופי שוברי-לב,
  • 2:42 - 2:44
    בעוני מייאש,
  • 2:44 - 2:47
    בשטפונות, תינוקות, פצעי בגרות ומוצרט,
  • 2:47 - 2:49
    הכל מעורבב ביחד.
  • 2:49 - 2:52
    לא נראה לי שזאת מערכת אידאלית.
  • 2:52 - 2:55
    (צחוק)
  • 2:55 - 2:59
    מס' 2:
    כמעט כל דבר יחזור לפעול
  • 2:59 - 3:01
    אם מוציאים מהתקע לכמה דקות --
  • 3:01 - 3:04
    (צחוק)
  • 3:04 - 3:07
    (מחיאות כפיים)
  • 3:07 - 3:08
    כולל אתכם.
  • 3:08 - 3:11
    (צחוק)
  • 3:11 - 3:14
    3: אין כמעט שום דבר
    מחוצה לכם
  • 3:14 - 3:17
    שיעזור איכשהו לנצח,
  • 3:17 - 3:19
    אלא אם אתם מחכים להשתלת איבר.
  • 3:20 - 3:25
    אי-אפשר לקנות, להשיג
    או לקבוע פגישה עם שקט ושלווה.
  • 3:25 - 3:29
    זאת האמת הכי נוראה
    והיא מרגיזה אותי.
  • 3:29 - 3:32
    זאת עבודה פנימית,
  • 3:32 - 3:34
    ואיננו יכולים לארגן
    שלווה או שיפור נצחי
  • 3:34 - 3:37
    לאנשים הכי אהובים עלינו.
  • 3:37 - 3:39
    הם צריכים למצוא בעצמם
    את הדרך שלהם,
  • 3:39 - 3:41
    את התשובות שלהם.
  • 3:41 - 3:44
    את לא יכולה לרוץ
    ליד ילדייך הגדולים
  • 3:44 - 3:49
    עם קרם שיזוף ומקלון שפתיים
    ב"מסע הגיבור" שלהם.
  • 3:49 - 3:51
    את צריכה לשחרר אותם.
  • 3:51 - 3:54
    זה חוסר כבוד,
    לא לעשות זאת.
  • 3:55 - 3:57
    ואם זאת בעיה של מישהו אחר,
  • 3:57 - 3:59
    סביר להניח שממילא
    אינך יודעת את התשובה.
  • 3:59 - 4:00
    (צחוק)
  • 4:01 - 4:03
    העזרה שלנו בד"כ לא עוזרת במיוחד.
  • 4:04 - 4:06
    לעתים קרובות העזרה שלנו מרעילה.
  • 4:07 - 4:10
    ו"עזרה" היא הצד המואר של "שליטה".
  • 4:11 - 4:13
    הפסיקו לעזור כל-כך הרבה.
  • 4:13 - 4:17
    אל תשתפכו על כולם
    עם עזרתכם וטוב ליבכם.
  • 4:17 - 4:19
    (צחוק)
  • 4:19 - 4:21
    (מחיאות כפיים)
  • 4:21 - 4:23
    זה מביא אותי למס' 4:
  • 4:23 - 4:27
    כולם דפוקים, שבורים, נצמדים ומבוהלים,
  • 4:27 - 4:30
    אפילו האנשים שנראים הכי מסודרים.
  • 4:30 - 4:32
    הם דומים לך יותר
    מכפי שהיית מאמינה,
  • 4:32 - 4:37
    אז נסי לא להשוות את פנימיותך
    לחיצוניות של אחרים.
  • 4:37 - 4:40
    זה רק יעשה אותך
    גרועה ממה שאת ממילא.
  • 4:40 - 4:43
    (צחוק)
  • 4:44 - 4:48
    וגם אל תנסי להציל,
    לתקן או להושיע מישהו מהם
  • 4:48 - 4:50
    או לגרום למישהו להתפכח.
  • 4:50 - 4:52
    מה שעזר לי להתנקות ולהתפכח
    לפני 30 שנה
  • 4:52 - 4:56
    היה הקטסטרופה
    של ההתנהגות והחשיבה שלי.
  • 4:56 - 4:58
    אז ביקשתי את עזרתם
    של חברים פכחים,
  • 4:58 - 5:00
    ופניתי לכוח עליון.
  • 5:00 - 5:04
    יש ל"אלוהים" ראשי-תיבות באנגלית:
    "מתנת הייאוש",
  • 5:05 - 5:08
    או כדברי חבר פיכח אחד,
  • 5:08 - 5:12
    "בסוף, הידרדתי מהר יותר
    מכפי שיכולתי לרדת ברמה."
  • 5:12 - 5:19
    (צחוק)
  • 5:19 - 5:21
    אז המשמעות של "אלוהים"
    במקרה הזה יכולה להיות
  • 5:21 - 5:25
    "נגמרו לי כל הרעיונות הטובים."
  • 5:25 - 5:30
    בעוד שתיקון, הצלה ונסיונות להושיע
    הם חסרי-טעם,
  • 5:30 - 5:33
    דאגה-עצמית קיצונית היא אדירה,
  • 5:33 - 5:37
    והיא קורנת מכם אל האטמוספירה
  • 5:37 - 5:38
    כמו מנת אוויר צח.
  • 5:38 - 5:41
    זאת מתנה ענקית לעולם.
  • 5:41 - 5:45
    כשאנשים מגיבים לכך
    ב"היא ממש מלאה בעצמה,"
  • 5:45 - 5:48
    חייכי חיוך מונה ליזה קטן
  • 5:48 - 5:52
    והכיני לשניכם כוס תה.
  • 5:53 - 5:57
    להיות מלאת חיבה
    לעצמך הדבילית, האגואיסטית,
  • 5:57 - 6:00
    הרגזנית, המעצבנת -
  • 6:00 - 6:01
    זה הבית;
  • 6:01 - 6:04
    מכאן מתחיל השלום העולמי.
  • 6:05 - 6:06
    מס' 5:
  • 6:07 - 6:12
    שוקולד עם 75 אחוזי קקאו
    איננו באמת אוכל.
  • 6:12 - 6:16
    (צחוק)
  • 6:16 - 6:20
    הכי טוב להשתמש בו
    כפתיון במלכודת נחשים
  • 6:20 - 6:25
    או להניחו מתחת לרגל
    של כיסא מתנדנד.
  • 6:25 - 6:28
    הוא מעולם לא נועד להיחשב אכיל.
  • 6:30 - 6:31
    מס' 6 --
  • 6:31 - 6:35
    (צחוק)
  • 6:35 - 6:36
    כתיבה.
  • 6:37 - 6:41
    כל סופר שאת מכירה
    מתחיל עם טיוטות ממש איומות,
  • 6:41 - 6:43
    אבל זה שומר שהתחת שלו
    יישאר על הכיסא.
  • 6:43 - 6:45
    זהו סוד החיים.
  • 6:45 - 6:48
    אולי זה ההבדל העיקרי בינך לבינם.
  • 6:48 - 6:50
    הם פשוט עושים את זה.
  • 6:50 - 6:52
    הם עושים זאת בכך שהם
    מסכמים את זה מראש עם עצמם.
  • 6:52 - 6:55
    הם עושים זאת כחוב של כבוד.
  • 6:55 - 6:58
    הם מספרים את הסיפורים
    שמגיעים דרכם
  • 6:58 - 7:00
    יום אחרי יום, אחד-אחד.
  • 7:00 - 7:02
    כשאחי הגדול היה בכיתה ד',
  • 7:02 - 7:06
    הוא היה צריך להגיש למחרת
    סיכום על ציפורים,
  • 7:06 - 7:09
    ובכלל לא התחיל לעבוד על זה.
  • 7:09 - 7:13
    אז אבי התיישב איתו
    ועם "הציפורים של אמריקה",
  • 7:13 - 7:15
    נייר, עפרונות וסיכות מתפצלות --
  • 7:15 - 7:21
    אם מישהו מכם פחות צעיר
    וזוכר מהן סיכות מתפצלות --
  • 7:21 - 7:24
    ואמר לאחי,
  • 7:24 - 7:26
    "ציפור אחרי ציפור, חביבי.
  • 7:26 - 7:28
    "פשוט תקרא על שקנאים
  • 7:28 - 7:32
    "ואח"כ כתוב על שקנאים
    במלים שלך.
  • 7:32 - 7:35
    "ואז תעבור לירגזים,
  • 7:35 - 7:38
    "ותספר לנו עליהם במלים שלך.
  • 7:38 - 7:40
    "ואח"כ - אווזים."
  • 7:40 - 7:44
    אז שני הדברים הכי חשובים
    בנוגע לכתיבה הם: ציפור אחרי ציפור
  • 7:44 - 7:47
    וטיוטות ראשונות ממש מחורבנות.
  • 7:48 - 7:49
    אם אינכם יודעים ממה להתחיל,
  • 7:49 - 7:53
    זיכרו שכל דבר ודבר
    שקרה לכם הוא שלכם,
  • 7:53 - 7:54
    וזכותכם לספר עליו.
  • 7:55 - 7:58
    מי שהיה רוצה שתכתבו עליו
    דברים יפים יותר,
  • 7:58 - 8:00
    היה צריך להתנהג יפה יותר.
  • 8:00 - 8:03
    (צחוק)
  • 8:03 - 8:06
    (מחיאות כפיים)
  • 8:07 - 8:10
    אתם תרגישו נורא
    אם יום אחד תתעוררו,
  • 8:10 - 8:12
    ותבינו שלא כתבתם שום דבר
  • 8:12 - 8:15
    ממה שהחבאתם בשרוולים של ליבכם:
  • 8:15 - 8:19
    הסיפורים, הזכרונות, המראות והשירים --
  • 8:19 - 8:20
    האמת שלכם,
  • 8:20 - 8:22
    הגירסה שלכם --
  • 8:22 - 8:24
    במלים שלכם.
  • 8:24 - 8:26
    זה בעצם כל מה שיש לכם להציע לנו,
  • 8:26 - 8:29
    וזו גם הסיבה למה נולדתם.
  • 8:30 - 8:34
    7: פרסום והצלחה יצירתית זמנית
  • 8:34 - 8:37
    הם משהו שצריך להחלים ממנו.
  • 8:38 - 8:41
    הם הורגים כמות זהה של אנשים.
  • 8:41 - 8:43
    הם יפגעו בכם,
    יזיקו לכם וישנו אתכם
  • 8:43 - 8:45
    בדרכים שאינכם מעלים על הדעת.
  • 8:46 - 8:49
    האנשים הכי שפלים ומרושעים שהכרתי
  • 8:49 - 8:53
    הם סופרים ממין זכר
    שכתבו רבי-מכר אדירים.
  • 8:53 - 8:57
    אבל אם חוזרים למס' 1,
    שכל אמת היא פרדוקס,
  • 8:57 - 9:00
    זהו גם נס,
    שעבודה שלך מתפרסמת,
  • 9:00 - 9:02
    ושקוראים ושומעים את הסיפורים שלך.
  • 9:02 - 9:05
    אבל נסו להתנער בעדינות מהפנטזיה
  • 9:05 - 9:08
    שהפרסום ירפא אתכם,
  • 9:08 - 9:12
    שהוא ימלא את חורי
    הגבינה השווייצרית שבתוככם.
  • 9:12 - 9:13
    הוא לא יכול לעשות את זה.
  • 9:13 - 9:15
    הוא לא יעשה את זה.
  • 9:15 - 9:17
    אבל הכתיבה - כן.
  • 9:17 - 9:20
    גם שירה במקהלה
    או בלהקת בלו-גראס.
  • 9:20 - 9:23
    וגם השתתפות בציור קיר קהילתי, בצפרות,
  • 9:23 - 9:27
    או בדאגה לכלבים זקנים
    שאיש לא ידאג להם.
  • 9:28 - 9:32
    מס' 8: משפחות.
  • 9:33 - 9:36
    משפחות הן עניין קשה, קשה, קשה,
  • 9:36 - 9:39
    ולא משנה כמה הן יכולות להיות
    גם מקודשות ומדהימות.
  • 9:39 - 9:42
    שוב, ראה מס' 1.
  • 9:42 - 9:43
    (צחוק)
  • 9:43 - 9:47
    בכינוסים משפחתיים, כשיש לכם לפתע
    יצרים רצחניים או אובדניים --
  • 9:47 - 9:48
    (צחוק)
  • 9:48 - 9:50
    זיכרו שאצל כולם
  • 9:50 - 9:56
    זהו נס שכל אחד ואחת מאיתנו
    נהרו ונולדו.
  • 9:56 - 9:58
    האדמה היא בית-ספר לסליחה.
  • 9:58 - 10:00
    ההתחלה היא לסלוח לעצמך,
  • 10:00 - 10:04
    ואח"כ אפשר כבר להתחיל לסלוח
    מסביב לשולחן האוכל.
  • 10:05 - 10:08
    וככה אפשר לעשות את העבודה הזאת
    במכנסיים נוחים.
  • 10:08 - 10:11
    (צחוק)
  • 10:11 - 10:13
    כשוויליאם בלייק אמר
    שאנו נמצאים כאן
  • 10:13 - 10:16
    כדי ללמוד לסבול את קרני האהבה,
  • 10:16 - 10:19
    הוא ידע שהמשפחה
    היא חלק אינטימי מזה,
  • 10:19 - 10:23
    אפילו כשרוצים לברוח בצרחות ומתוך מסכנות.
  • 10:24 - 10:26
    אבל אני מבטיחה לכם
    שאתם מסוגלים לזה.
  • 10:26 - 10:30
    את יכולה לעשות זאת, לכלוכית,
    את יכולה לעשות זאת,
  • 10:30 - 10:32
    ועוד תפתיעי את עצמך.
  • 10:33 - 10:35
    9: אוכל.
  • 10:36 - 10:39
    נסו קצת להשתפר.
  • 10:39 - 10:41
    אני חושבת שאתם יודעים למה כוונתי.
  • 10:41 - 10:45
    (צחוק)
  • 10:51 - 10:52
    מס' 10 --
  • 10:52 - 10:55
    (צחוק)
  • 10:55 - 10:56
    חסד.
  • 10:56 - 11:00
    חסד הוא משחרר חלודה רוחני,
  • 11:00 - 11:01
    או מצופי כנפי מים.
  • 11:01 - 11:07
    תעלומת החסד היא שאלוהים אוהב
    את הנרי קיסינג'ר ואת ולדימיר פוטין
  • 11:07 - 11:08
    ואותי
  • 11:08 - 11:13
    בדיוק כמו שהוא או היא
    אוהבים את הנכד החדש שלכם.
  • 11:13 - 11:14
    לך תבין.
  • 11:14 - 11:16
    (צחוק)
  • 11:16 - 11:19
    מהלכו של החסד הוא
    מה שמשנה אותנו, מרפא אותנו
  • 11:19 - 11:21
    ומרפא את עולמנו.
  • 11:21 - 11:25
    כדי להזעיק חסד, אימרו "הצילו!"
    וחיגרו חגורת בטיחות.
  • 11:25 - 11:28
    החסד מוצא אתכם
    בדיוק במצב בו אתם נמצאים,
  • 11:28 - 11:30
    אבל לא משאיר אתכם
    היכן שמצא אתכם.
  • 11:30 - 11:33
    החסד גם לא יופיע בדמות קספר,
    רוח הרפאים הידידותית,
  • 11:33 - 11:35
    למרבה הצער.
  • 11:35 - 11:37
    אבל הטלפון יצלצל או יגיע דואר,
  • 11:37 - 11:39
    וכנגד כל הסיכויים
  • 11:39 - 11:42
    תקבלו בחזרה את
    חוש ההומור העצמי שלכם.
  • 11:43 - 11:46
    הצחוק הוא למעשה קדושה מוגזת.
  • 11:47 - 11:49
    הוא עוזר לנו לנשום שוב ושוב
  • 11:49 - 11:52
    ומחזיר אותנו אל עצמנו,
  • 11:52 - 11:55
    וזה נותן לנו אמון בחיים ובזולת.
  • 11:56 - 12:00
    וזיכרו: החסד תמיד ממצמץ אחרון.
  • 12:02 - 12:05
    11: "אלוהים" זה פשוט "טוּב".
  • 12:05 - 12:07
    זה בכלל לא כזה מפחיד.
  • 12:07 - 12:12
    הכוונה היא לתבונה חיה,
    נשגבת או אוהבת,
  • 12:12 - 12:15
    או כפי שלמדנו מהסרט
    של "נשיונל למפון",
  • 12:15 - 12:17
    "הסופגניה הקוסמית."
  • 12:18 - 12:21
    שם טוב לאלוהים: "לא אני."
  • 12:22 - 12:24
    אמרסון אמר שהאדם
    הכי מאושר עלי אדמות
  • 12:24 - 12:29
    הוא זה שלומד מהטבע
    את לקחי עבודת האל.
  • 12:29 - 12:32
    אז צאו הרבה החוצה
    והביטו למעלה.
  • 12:32 - 12:36
    הכומר שלי אמר שאפשר ללכוד דבורים
    בתחתית צנצנת בלי מכסה
  • 12:36 - 12:38
    משום שהן לא מביטות למעלה,
  • 12:38 - 12:43
    והן סתם מסתובבות במרירות
    ומתחבטות כנגד הזכוכית.
  • 12:43 - 12:45
    צאו החוצה. הביטו למעלה.
  • 12:45 - 12:46
    סוד החיים.
  • 12:47 - 12:49
    ולבסוף: מוות.
  • 12:50 - 12:52
    מס' 12:
  • 12:52 - 12:54
    וואו ואיכס.
  • 12:55 - 13:00
    קשה נורא לסבול שמעט האנשים
    שאינכם יכולים לחיות בלעדיהם מתים.
  • 13:00 - 13:03
    לעולם לא תתגברו על אובדנם,
    ולמרות כל מה שטוענת התרבות,
  • 13:03 - 13:05
    אתם גם לא אמורים להתגבר.
  • 13:05 - 13:10
    אנו, הנוצרים, אוהבים לראות במוות
    שינוי-כתובת רציני,
  • 13:10 - 13:15
    אבל בכל מקרה, אותו אדם
    יחזור ויחיה חיים מלאים בתוך ליבכם
  • 13:15 - 13:17
    אם לא תאטמו אותו.
  • 13:17 - 13:19
    כדברי ליאונרד כהן,
    "בכל דבר יש סדקים,
  • 13:19 - 13:21
    "ודרכם נכנס האור."
  • 13:21 - 13:25
    וככה אנו מרגישים
    שהאנשים שלנו ממשיכים לחיות.
  • 13:27 - 13:31
    וגם, האנשים האלה
    יגרמו לכם לצחוק בקול
  • 13:31 - 13:34
    ברגעים הכי לא-נוחים,
  • 13:34 - 13:36
    ואלה בשורות ממש טובות.
  • 13:36 - 13:41
    אבל היעדרם גם יהיה בשבילכם
    סיוט ממושך של געגועים.
  • 13:41 - 13:46
    יגון וחברים, זמן ודמעות
    ירפאו אתכם במידת-מה.
  • 13:46 - 13:50
    הדמעות ירחצו, יטבילו,
    ירטיבו וילחלחו אתכם
  • 13:50 - 13:52
    ואת הקרקע שמתחת לרגליכם.
  • 13:52 - 13:55
    יודעים מה הדבר הראשון
    שאלוהים אמר למשה?
  • 13:56 - 13:59
    הוא אמר,
    "של נעליך מעל רגליך."
  • 13:59 - 14:03
    כי אדמת קודש היא,
    חרף כל ההוכחות המנוגדות.
  • 14:03 - 14:06
    קשה להאמין,
    אבל זה הדבר הכי נכון שאני מכירה.
  • 14:06 - 14:10
    כשאתם טיפה מזדקנים,
    כמו העצמי האישי הקטנטן שלי,
  • 14:10 - 14:14
    אתם מבינים שהמוות
    מקודש כמו הלידה.
  • 14:15 - 14:18
    ואל תדאגו: המשיכו בחייכם.
  • 14:18 - 14:23
    כמעט כל מוות ומוות
    הוא קל ועדין
  • 14:23 - 14:26
    כשסביבכם האנשים הכי טובים
  • 14:26 - 14:28
    כל עוד תזדקקו להם.
  • 14:28 - 14:29
    לא תהיו לבד.
  • 14:31 - 14:35
    הם יעזרו לכם לעשות את המעבר
    למה שלא יהיה שמחכה לנו שם.
  • 14:35 - 14:37
    כדברי ראם דאס,
  • 14:37 - 14:38
    "בסופו של דבר,
  • 14:38 - 14:42
    "כולנו רק מלווים
    זה את זה הביתה."
  • 14:43 - 14:45
    נראה לי שזהו.
  • 14:45 - 14:47
    אבל אם אזכר בעוד משהו,
  • 14:47 - 14:48
    אודיע לכם.
  • 14:48 - 14:49
    תודה לכם.
  • 14:49 - 14:51
    (מחיאות כפיים)
  • 14:51 - 14:52
    תודה.
  • 14:52 - 14:54
    (מחיאות כפיים ותרועות)
  • 14:54 - 14:56
    אני תמיד מופתעת כשמזמינים אותי,
  • 14:56 - 14:59
    כי זה לא העולם שלי,
  • 14:59 - 15:01
    טכנולוגיה, עיצוב או בידור.
  • 15:01 - 15:05
    העולם שלי הוא יותר
    אמונה וכתיבה
  • 15:05 - 15:08
    ואיכשהו להתנהל קדימה ביחד.
  • 15:08 - 15:09
    והופתעתי,
  • 15:09 - 15:14
    אבל אמרו לי שאוכל להרצות,
    ואני אמרתי שאשמח.
  • 15:14 - 15:16
    (סרטון) אם אינכם יודעים ממה להתחיל,
  • 15:16 - 15:19
    זיכרו שכל דבר ודבר
    שקרה לכם הוא שלכם,
  • 15:19 - 15:20
    וזכותכם לספר עליו.
  • 15:20 - 15:22
    אן למוט: אנשים היום
    מאד מבוהלים ומרגישים ממש אבודים
  • 15:22 - 15:24
    כיום באמריקה,
  • 15:24 - 15:27
    ואני רציתי רק לעזור להחזיר להם
    את חוש ההומור בקשר לזה
  • 15:27 - 15:31
    ולהבין עד כמה זאת לא בעיה
  • 15:31 - 15:35
    אם תרצו לעשות מעשה
  • 15:36 - 15:39
    ותעשו משהו באמת בריא,
    אוהב או ידידותי.
  • 15:39 - 15:41
    יהיו לכם רגשות של אהבה וידידות.
Title:
שתים-עשרה אמיתות שלמדתי מהחיים ומהכתיבה
Speaker:
אן למוט
Description:

ימים ספורים לפני יום הולדתה ה-61 החליטה הסופרת אן למוט לרשום את כל מה שידוע לה לבטח. היא מתעמקת בדקויות של היותה אדם שחי בעולם מבלבל, נפלא ומלא רגשות והיא מציעה לנו את חוכמתה האופיינית והחיונית ואת ההומור שלה בענייני משפחה, כתיבה, משמעות האלוהים, המוות ועוד.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
15:55

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.