Return to Video

המסע המורכב להפתיע של החמצן בגופנו - אנדה באטלר

  • 0:07 - 0:13
    אתם נושמים בערך 17,000 פעמים ביום.
  • 0:13 - 0:15
    זה תהליך שאתם בקושי חושבים,
  • 0:15 - 0:20
    אבל מאחורי הקלעים, מתרחש מאמץ מתואם עצום.
  • 0:20 - 0:22
    האיברים החיוניים שלכם,
  • 0:22 - 0:23
    המעים,
  • 0:23 - 0:23
    המוח,
  • 0:23 - 0:24
    העצמות,
  • 0:24 - 0:25
    הריאות,
  • 0:25 - 0:26
    הדם,
  • 0:26 - 0:27
    והלב
  • 0:27 - 0:29
    עובדים יחד כדי לשמור על חייכם
  • 0:29 - 0:33
    ומספקים חמצן לרקמות הגוף.
  • 0:33 - 0:35
    רוב התאים שלנו צריכים חמצן
  • 0:35 - 0:39
    כי זה אחד המרכיבים העיקריים
    בנשימה האירובית.
  • 0:39 - 0:43
    זה התהליך שיוצר מולקולה שנקראת ATP,
  • 0:43 - 0:48
    בה התאים שלנו משתמשים
    כדי להניע פעולות מדהימות רבות.
  • 0:48 - 0:53
    אבל העברת חמצן לכל הגוף שלנו
    היא משימה קשה להפתיע.
  • 0:53 - 0:57
    גז נכנס לתאים בדִּיפוּזְיָה מהסביבה.
  • 0:57 - 1:02
    וזה מתרחש ביעילות רק למרחקים זעירים.
  • 1:02 - 1:05
    אז כדי שחמצן יגיע לתאים בתוך הגוף,
  • 1:05 - 1:08
    הוא צריך מערכת הובלה.
  • 1:08 - 1:12
    פה נכנסים לתמונה 20 מיליארד
    תאי הדם האדומים שלנו.
  • 1:12 - 1:18
    כל אחד מהם מכיל בערך 270 מיליון
    מולקולות קושרות חמצן בשם המוגלובין,
  • 1:18 - 1:22
    המעניקות לדם את הגוון האדום.
  • 1:22 - 1:25
    כדי ליצור את התאים האלו,
    הגוף משתמש בחומרי גלם
  • 1:25 - 1:28
    שהופכים לזמינים מהאוכל שאנחנו אוכלים.
  • 1:28 - 1:32
    אז בדרכים מסויימות, אפשר להגיד
    שהמסע של החמצן בגוף
  • 1:32 - 1:35
    באמת מתחיל במעיים.
  • 1:35 - 1:39
    כאן, בתצוגה מדהימה של עיכול כימי ומכאני,
  • 1:39 - 1:42
    המזון מפורק למרכיבים הקטנים ביותר,
  • 1:42 - 1:46
    כמו ברזל, אבן הבניין של המוגלובין.
  • 1:46 - 1:49
    ברזל נישא דרך מערכת כלי הדם
  • 1:49 - 1:52
    לרקמה ההמטופוייטית של הגוף.
  • 1:52 - 1:55
    הרקמה הזו היא מקום הלידה
    של תאי הדם האדומים,
  • 1:55 - 1:59
    והיא נמצאת בתוך חללי מח העצם שלנו.
  • 1:59 - 2:02
    הכליות מווסתות את רמות
    תאי הדם האדומים שלנו
  • 2:02 - 2:04
    באמצעות שיחרור אריתרופויטין,
  • 2:04 - 2:09
    הורמון שגורם למח העצם להגביר יצור.
  • 2:09 - 2:14
    הגוף שלנו מייצר בערך 2.5 מיליון
    תאי דם אדומים בשניה,
  • 2:14 - 2:18
    מספר ששווה לכל אוכלוסיית פריז,
  • 2:18 - 2:23
    כך שלחמצן שעושה את דרכו לריאות
    תהיה הובלה מספיקה.
  • 2:23 - 2:25
    אבל לפני שהחמצן יוכל אפילו להגיע לריאות,
  • 2:25 - 2:27
    המוח צריך להתערב.
  • 2:27 - 2:29
    גזע המוח מתחיל את הנשימה
  • 2:29 - 2:32
    בשליחת אות דרך מערכת העצבים,
  • 2:32 - 2:36
    עד לשרירי הסרעפת והצלעות.
  • 2:36 - 2:38
    זה גורם להם להתכווץ,
  • 2:38 - 2:41
    ולהגביר את החלל בתוך כלוב הצלעות,
  • 2:41 - 2:44
    מה שמאפשר לריאות להתרחב.
  • 2:44 - 2:47
    ההתרחבות הזו מורידה
    את לחץ האויר בתוך הריאות שלכם,
  • 2:47 - 2:49
    מה שגורם לאויר לזרום פנימה.
  • 2:49 - 2:53
    זה מפתה לחשוב על הריאות שלנו
    כשני בלונים גדולים,
  • 2:53 - 2:56
    אבל הן למעשה הרבה יותר מורכבות מזה.
  • 2:56 - 2:57
    וזו הסיבה.
  • 2:57 - 3:00
    תאי הדם האדומים בכלי הדם בתוך הריאות
  • 3:00 - 3:05
    יכולים לאסוף רק מולקולות חמצן
    שמאוד קרובות אליהם.
  • 3:05 - 3:07
    אם הריאות שלנו היו מעוצבות כמו בלון,
  • 3:07 - 3:11
    אויר שלא היה במגע ישיר
    עם שטח הפנים הפנימי של הבלון
  • 3:11 - 3:14
    לא היה יכול לפעפע דרכו.
  • 3:14 - 3:20
    למזלנו, מבנה הריאות שלנו
    מבטיח שמעט מאוד חמצן יבוזבז.
  • 3:20 - 3:22
    הפנים שלהן מחולק למאות מיליוני
  • 3:22 - 3:26
    בליטות דמויות בלון שנקראות נאדיות
  • 3:26 - 3:29
    שמגדילות דרמטית את שטח הפנים
  • 3:29 - 3:33
    למשהו כמו 100 מטרים רבועים.
  • 3:33 - 3:37
    דפנות הנאדיות עשויות
    מתאים שטוחים ומאוד דקים
  • 3:37 - 3:40
    שמוקפים בנימים.
  • 3:40 - 3:46
    יחד, דפנות הנאדיות והנימים יוצרים
    ממברנה בעובי שני תאים
  • 3:46 - 3:50
    שמביאה דם וחמצן קרוב מספיק לדִּיפוּזְיָה.
  • 3:50 - 3:53
    תאי הדם העשירים בחמצן האלה
    נישאים אז מהריאות
  • 3:53 - 3:56
    דרך מערכת כלי הדם,
  • 3:56 - 4:00
    אוסף עצום של כלי דם שמגיעים לכל תא בגוף.
  • 4:00 - 4:04
    אם היינו מחברים אותם זה לזה בקו ישר,
  • 4:04 - 4:08
    כלי הדם היו מקיפים את כדור הארץ
    מספר פעמים.
  • 4:08 - 4:11
    דחיפת תאי דם אדומים דרך רשת נרחבת זו
  • 4:11 - 4:14
    דורשת משאבה די חזקה,
  • 4:14 - 4:16
    ושם הלב נכנס לתמונה.
  • 4:16 - 4:21
    הלב האנושי שואב בממוצע
    בערך 100,000 פעמים ביום,
  • 4:21 - 4:26
    והוא המנוע שבסופו של דבר
    מביא את החמצן למקום בו הוא נדרש,
  • 4:26 - 4:29
    ומשלים את המאמץ הקבוצתי של הגוף.
  • 4:29 - 4:33
    חשבו על זה -- כל המערכת המורכבת הזו
    בנוייה סביב האספקה
  • 4:33 - 4:36
    של מולקולות חמצן זעירות.
  • 4:36 - 4:40
    אם רק חלק אחד לא יתפקד, גם אנחנו לא נתפקד.
  • 4:40 - 4:41
    שאפו.
  • 4:41 - 4:45
    המעיים שלכם, המוח, העצמות,
    הריאות, הדם והלב
  • 4:45 - 4:50
    ממשיכים את הפעולה המדהימה שלהם
    של תיאום שמחזיקה אותנו בחיים.
  • 4:50 - 4:52
    נשפו.
Title:
המסע המורכב להפתיע של החמצן בגופנו - אנדה באטלר
Description:

צפו בשיעור המלא: http://ed.ted.com/lessons/oxygen-s-surprisingly-complex-journey-through-your-body-enda-butler

חמצן יוצר בערך 21% מהאוויר סביבנו. בגופנו, חמצן ממלא תפקיד חיוני ביצור האנרגיה ברוב התאים. אבל אם גזים יכולים לפעפע ביעילות רק במרחקים קצרים, איך החמצן מגיע לתאים עמוק בתוך גופנו? אנדה באטלר עוקבת אחרי המסע המפתיע במורכבותו של החמצן דרך גופנו.

שיעור מאת אנדה באטלר, אנימציה של קולקטיב קומפוט.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
05:10

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.