אי. או. ווילסון: עצות למדענים צעירים

"העולם זקוק לכם, נואשות", כך פתוח הביולוג הנודע אי. או. ווילסון את המכתב שלו למדענים הצעירים. מתוך ספרו החדש, הוא מציע עצות שנאספו ,מנסיון של שנים, ומזכיר לנו שפליאה ויצירתיות נמצאים במרכז החיים המדעיים. (צולם ב TEDMED)

מה שאני אעשה זה רק לציין כמה נקודות,

והן מתוך ספר שאני כותב הנקרא

"מכתבים למדען הצעיר".

חשבתי שזה יהיה נכון

להציג אותן, משום שיש לי נסיון נרחב

בהוראה והדרכה של מדענים במגוון רחב של תחומים.

ואולי תרצו לשמוע כמה מהעקרונות שפיתחתי

במהלך אותה הוראה או הדרכה.

אז תנו לי להתחיל בכך שאפציר בכם,

במיוחד בצעירים שבינכם,

במסלול בו בחרתם,

ללכת רחוק ככל הניתן.

העולם זקוק לכם, מאוד.

האנושות נמצאת כעת עמוק בתוך העידן הטכנו-מדעי.

אין דרך חזרה.

למרות שיש הבדלים בין תחומים - למשל אסטרופיזיקה,

גנטיקה מולקולרית, אימונולוגיה, מיקרוביולוגיה,

עד לתחומים חדשים של הגוף כמערכת סימביוטית,

עד בריאות הציבור, מדעי הסביבה.

הידע במדע הרפואה, ובמדע בכלל

מכפיל את עצמו כל 15-20 שנה.

הטכנולוגיה גדלה בקצב דומה.

יחד, הם חדרו,

כפי שרבים מהיושבים כאן יודעים,

כמעט לכל מימד בחיי האדם.

התפשטות המהפכה הטכנו-מדעית היא כה מהירה,

כה מפתיעה באינסוף התפניות והשינויים, שאף אחד אינו יכול לנבא

את תוצאותיה, אפילו לא בעוד עשור מהיום.

יבוא זמן, כמובן,

בו הצמיחה האקספוננציאלית של תגליות וידע,

שהחלה למעשה במאה ה17,

חייבת להגיע לשיא ולהתאזן,

אבל זה לא נוגע לכם.

המהפכה עומדת להמשיך

לפחות עוד כמה עשורים.

היא תהפוך את המצב האנושי

לשונה קיצונית ממה שהוא היום.

תחומי מחקר מסורתיים ימשיכו לצמוח,

ובכך, ייפגשו בהכרח וייצרו דיסציפלינות חדשות.

עם הזמן, כל המדע יהפוך

לרצף של תיאור, הסבר של מערכות, של עקרונות וחוקים.

לכן אתם צריכים ללמוד

לא רק התמחות אחת, אלא לרכוש השכלה רחבה בתחומים אחרים

הקשורים לבחירה הראשונית שלכם, ואפילו רחוקים ממנה.

התבוננו סביב כל הזמן.

החיפוש אחר ידע נמצא בגנים שלנו.

הוא הוחדר לשם על-ידי אבותינו הקדומים

שהתפשטו בעולם כולו,

והוא לעולם לא יסופק.

כדי להבין ולהשתמש בו בהגיון,

כחלק מהציויליזציה שעדיין מתפתח,

דורש אוכלוסיה גדולה בהרבה של אנשי מדע כמותכם,

בעלי הכשרה בחינוך, רפואה, משפט, דיפלומטיה,

ממשל, עסקים ותקשורת הקיימת כיום.

המנהיגים הפוליטיים שלנו צריכים לפחות מידה מעטה

של ידע מדעי, ולרובם היא חסרה בימינו -

ללא מחיאות כפיים, בבקשה.

זה יהיה טוב לכולם

אם הם יתכוננו לפני כניסתם לתפקיד, ולא ילמדו את העבודה תוך כדי ביצוע התפקיד.

לכן, יהיה זה נבון מצדכם לקדם זאת,

ללא קשר לרמת ההתקדמות המחקרית שלכם

ולשמש כמורים

במהלך הקריירה שלכם.

אני עכשיו אמשיך במהירות,

לפני הכל, לתחום שהוא גם נכס חיוני

וגם מכשול פוטנציאלי לקריירה מדעית.

אם אתם מעט חלשים בכישורים מתמטיים,

אל תדאגו.

רבים מהמדענים המצליחים ביותר

העובדים היום הם בעלי אוריינות חלקית במתמטיקה.

מטאפורה יכולה לסייע כאן:

בעוד שמתמטיקאים מעולים וסטטיסטיקאים

ותיאורטיקנים משמשים לעיתים קרובות כארכיטקטים של תחום המדע

המתרחב, הרוב הגדול של המדענים היישומיים,

כולל חלק גדול מאלה שניתן לומר

שהם בדרגה הראשונה, הם אלה שממפים את השטח, הם מסיירים

בגבולות, הם פורצים שבילים,

הם מקימים בניינים בדרכם.

חלק אולי חשבו שאני הרפתקן,

אבל המנהג שלי הוא להזיז הצידה את החשש מפני מתמטיקה

כשאני מדבר עם מועמדים מדענים.

במהלך 41 שנים של הוראת ביולוגיה בהרווארד,

ראיתי בעצב איך סטודנטים מבריקים נדחו

מהאפשרות לקריירה מדעית,

או אפילו מהשתתפות בקורסי בחירה מדעיים,

רק משום שהם חששו מפני כשלון.

חוששי המתמטיקה הללו מונעים מהמדע והרפואה

כמויות עצומות של כשרון שנזקקים לו נאושות.

הנה הדרך להרגיע את החרדות שלכם, אם יש לכם:

הבינו שמתמטיקה היא שפה

בעלת חוקים כמו שפות אחרות,

או כמו שפות באופן כללי, נשלטת ע"י דקדוק פנימי

ומערכת לוגית.

כל אדם בעל אינטליגנציה כמותית ממוצעת

הלומד לקרוא ולכתוב מתמטיקה

ברמה בסיסית, כמו בשפה מילולית, יתקשה רק מעט

בהבנה של מרבית הבסיס

אם הוא יבחר לשלוט בשפה המתמטית של רב תחומי המדע.

ככל שתחכו יותר כדי להיות לפחות בעלי אוריינות חלקית

כך יהיה לכם קשה יותר לשלוט בשפה המתמטית, כמו בכל שפה מילולית,

אבל ניתן לעשות זאת בכל גיל.

אני מדבר כסמכות

בנושא, מכיוון שאני מקרה קיצוני.

לא למדתי אלגברה עד תחילת התואר הראשון

באוניברסיטת אלאבמה.

לא לימדו את זה קודם לכן.

הגעתי ללמוד אינפי רק בגיל 32, כפרופסור מן המניין בהרווארד,

שם ישבתי באי-נוחות בכיתות עם סטודנטים לתואר ראשון,

בני קצת יותר ממחצית גילי.

כמה מהם היו סטודנטים

בקורס שאני לימדתי על ביולוגיה אבולוציונית.

בלעתי את גאוותי, ולמדתי אינפי.

גילית שבמדע, ובכל יישומיו,

מה שחיוני אינו היכולת הטכנית,

אלא היכולת לדמיין את כל היישומים שלה.

היכולת לבנות מושגים עם דימויים של יישויות ותהליכים

הנוצרים על-ידי אינטואיציה.

גיליתי שקידמה במדע לעיתים רחוקות מתרחשת כתוצאה

מהיכולת לעמוד ליד הלוח

ולהעלות דימויים מפיתוח נוסחאות

והנחות מתמטיות.

במקום, אלה תוצרים של דמיון המגובה בעבודה קשה,

שבמהלכה לחשיבה מתמטיקה יש או אין תפקיד רלוונטי.

רעיונות צומחים כשחלק מהעולם האמיתי או הדמיוני נחקר

מתוך ענין בו.

יש חשיבות רבה ביותר לידע מאורגן ויסודי

של כל מה שידוע על הישויות והתהליכים הרלוונטיים שאולי מעורבים באותו תחום

אליו אתם רוצים להיכנס.

כשמגלים דבר חדש,

הגיוני שאחד מצעדי ההמשך

יהיה למצוא את השיטות המתמטיות והסטטיסיטות שיקדמו את הניתוח שלו.

אם הצעד הזה קשה מדי

עבור האדם או הצוות שביצע את התגלית,

אז אפשר לצרף אליהם מתמטיקאי

כשותף למחקר.

תחשבו על העקרון הבא,

שאקרא לו בצניעות עקרון ווילסון מס' 1:

הרבה יותר קל למדענים,

כולל מדענים רפואיים, להזדקק לשיתוף פעולה

מתמטי או סטטיסטי,

מאשר למתמטיקאים או סטטיסטיקאים

שימצאו מצדענים שיצליחו להשתמש במשוואות שלהם.

חשוב לבחור את הכיוון שלכם במדע,

למצוא את הנושא שמעניין אתכם באופן עמוק, המתאים לרמת היכולת שלכם,

ולהתמקד בו.

חשבו על זה. חוק ווילסון השני:

עבור כל מדען, חוקר, טכנאי,

מורה, מנהל או איש עסקים,

העובד בכל רמה של יכולת מתמטית,

קיים תחום מדעי או רפואי

בו הרמה הזו מספקת כדי להגיע למצויינות.

כעת אציע בזריזות

עוד כמה עקרונות שיהיו שימושיים

בארגון ההשכלה והקריירה שלכם,

או אם אתם מורים, איך תוכלו

לשפר את ההוראה שלכם ואת ההדרכה של מדענים צעירים.

כשבוחרים נושא למחקר עצמאי חדש,

או לפיתוח מומחיות ברמה עולמית,

בחרו חלק מתחום המחקר שלכם שאין בו הרבה חוקרים אחרים.

תשפטו את ההזדמנויות שלכם לפי כמות החוקרים והסטודנטים

הזמינים בתחום.

לא על חשבון הדרישה החיונית

של הכשרה רחבה, או של השתתפות פעילה

בתכניות מחקר איכותיות.

חשוב גם למצוא מנטורים ותיקים יותר בתוך אותן

תכניות מוצלחות, ולהתידד עם קולגות בני גילכם,

למען תמיכה הדדית.

אבל עם כל זאת, חפשו דרך לפרוץ החוצה,

למצוא תחום או נושא שעדיין אינם פופולריים.

ראינו את זה בהרצאות שניתנו לפני.

הדרך המהירה ביותר בה התקדמות תתרחש,

במדידה של תגליות לחוקר בשנה.

אולי שמעתם על

האמרה הצבאית להתקדמות הצבא:

צעדו לכיוון רעש הירי.

במדע ההיפך הוא הנכון: צעדו הרחק מרעש הירי.

אז עקרון ווילסון השלישי:

צעדו הרחק מרעש הירי.

התבוננו ממרחק,

אך אל תצטרפו למריבה.

תיצרו מריבה משל עצמכם.

ברגע שהתמקמתם בהתמחות,

ובמקצוע שאתם אוהבים, והבטחתם לעצמכם הזדמנות,

הפוטנציאל שלכם להצליח ייגבר מאוד עם תחקרו אותו

מספיק כדי להיות מומחה.

יש אלפי תחומים מוגדרים

המפוזרים בפיזיקה ובכימיה,

ביולוגיה ורפואה.

והלאה אל תוך מדעי החברה,

בהם ניתן תוך זמן קצר

לרכוש מעמד של סמכות.

כשיש עדיין מעט מאוד אנשים בתחום,

אפשר באמצעות חריצות ועבודה קשה להפוך

לסמכות עולמית.

העולם זקוק למומחיות שכזו,

והוא מתגמל אנשים

המוכנים לרכוש אותה.

המידע הקיים, ומה שתגלו בעצמכם

יכול להיראות בתחילה דל, ולא קשור

לגופי ידע אחרים.

ובכן, אם זה המצב,

טוב. למה קשה במקום קל?

את התשובה ראוי להציג כעקרון מס' 4.

בנסיון להגיע לתגליות מדעיות,

כל בעיה היא הזדמנות,

וככל שהבעיה קשה יותר,

עולה החשיבות של הפתרון שלה.

עכשיו, זה מביא אותי לקטגוריזציה בסיסית

של הדרכים בהן נעשות תגליות מדעיות.

מדענים, ביניהם גם מתמטיקאים טהורים,

הולכים באחת משתי הדרכים הבאות:

ראשית, דרך תגליות קודמות,

בעיה מזוהה

ומחפשים לה פתרון.

הבעיה היא אולי קטנה יחסית,

לדוגמא, מאיזו נקודה בדיוק באוניה מתחיל להתפשט הנורו-וירוס?

או גדולה יותר, מה התפקיד של החומר האפל בהתפשטות היקום?

כשמחפשים אחר התשובה, בד"כ מגלים תופעות אחרות,

ונשאלות שאלות אחרות.

האסטרטגיה הראשונה הזו היא כמו זו של צייד,

המחפש בתוך היער בנסיון למצוא ציד מסוים,

ומוצא חיות אחרות בדרכו.

האסטרטגיה השניה של מחקר

היא לחקור תחום באופן רחב,

בחיפוש אחר תופעות לא ידועות, או דפוסים של תופעות ידועות,

כמו צייד במה שאנו קוראים לו "טראנס של חוקר הטבע",

החוקר פתוח לכל דבר מעניין,

כל צייד הראוי להיאסף.

החיפוש אינו רק לשם פתרון הבעיה,

אלא חיפוש לשם בעיות השוות בדיקה.

שתי אסטרטגיות המחקר,

מחקר עצמאי, יכולות להיות מנוסחות

בעקרון האחרון שאציע לכם:

עבור כל בעיה בתחום מדעי נתון,

קיים מין או יישות או תופעה

אידאליים לפתרונה.

ולהיפך, עבור כל מין או יישות,

או תופעה, קיימות בעיות חשובות

שעבור פתרונן, אותו מושא מחקר מתאים באופן אידאלי.

גלו מה הם.

תמצאו את דרככם האישית לגלות,

ללמוד, ללמד.

בעשורים שלפנינו נראה התקדמויות דרמטיות

במניעת מחלות, בריאות כללית ואיכות החיים.

האנושות כולה תלויה בידע ובפרקטיקה של הרפואה והמדע

שבבסיסו, אותם תרכשו.

בחרתם בייעוד שיגיע בשלבים

ויתן לכם סיפוק, בסופו של דבר, של חיים שנחיו היטב.

אני מודה לכם שהזמנתם אותי לכאן הלילה.

(מחיאות כפיים)

הו, תודה.

תודה רבה.

אני מצדיע לכם.