Return to Video

קולות המהגרים מחזקים את הדמוקרטיה

  • 0:01 - 0:02
    ערב טוב.
  • 0:03 - 0:05
    המסע שלי לבמה זו
  • 0:05 - 0:06
    החל כשהגעתי לאמריקה
  • 0:06 - 0:08
    בגיל 17.
  • 0:09 - 0:13
    הבינו, אני אחת מ 84 מליון אמריקאים
  • 0:13 - 0:14
    שהם מהגרים
  • 0:14 - 0:16
    או ילדים של מהגרים.
  • 0:16 - 0:20
    לכל אחד מאיתנו יש חלום כשאנחנו מגיעים לפה,
  • 0:20 - 0:23
    חלום שבדרך כלל צריך להכתב מחדש
  • 0:23 - 0:26
    ותמיד צריך להיות מותאם למטרה חדשה.
  • 0:27 - 0:28
    אני הייתי אחת מברות המזל.
  • 0:28 - 0:32
    החלום המתוקן שלי הוביל אותי
    לעבודה שאני עושה היום:
  • 0:32 - 0:35
    הכשרת מהגרים לרוץ למשרות ציבוריות
  • 0:35 - 0:38
    והובלת תנועה למען דמוקרטיה כוללנית.
  • 0:39 - 0:41
    אבל אני לא רוצה שתחשבו שזה היה פשוט,
  • 0:41 - 0:45
    שאמריקה פתחה את זרועותיה בפני וקיבלה אותי.
  • 0:45 - 0:47
    היא עדיין לא עושה זאת.
  • 0:48 - 0:50
    ולמדתי לאורך הדרך כמה לקחים
  • 0:50 - 0:52
    שרציתי לחלוק איתכם,
  • 0:52 - 0:54
    בגלל שאני חושבת שיחד
  • 0:54 - 0:57
    אנחנו יכולים להפוך את הדמוקרטיה האמריקאית
  • 0:57 - 0:58
    לטובה וחזקה יותר.
  • 0:59 - 1:01
    נולדתי בהודו,
  • 1:01 - 1:04
    הדמוקרטיה הגדולה בעולם,
  • 1:04 - 1:05
    וכשהייתי בת ארבע,
  • 1:05 - 1:07
    המשפחה שלי עברה לבליז,
  • 1:07 - 1:10
    אולי הדמוקרטיה הקטנה בעולם.
  • 1:11 - 1:13
    ובגיל 17,
  • 1:13 - 1:15
    עברתי לארצות הברית,
  • 1:15 - 1:18
    הדמוקרטיה הדגולה בעולם.
  • 1:18 - 1:21
    הגעתי בגלל שרציתי ללמוד ספרות אנגלית.
  • 1:22 - 1:25
    הבינו, כילדה,
    הייתי שקועה בקריאת ספרים,
  • 1:25 - 1:29
    וחשבתי, למה לא להפוך זאת למקצוע כשאגדל?
  • 1:29 - 1:31
    אבל אחרי שסיימתי את המכללה
  • 1:31 - 1:33
    וקיבלתי את התואר,
  • 1:33 - 1:38
    מצאתי את עצמי עוברת
    מעבודה לא אידיאלית אחת למשנהה.
  • 1:40 - 1:43
    אולי האופטימיזם שהרגשתי בנוגע לאמריקה
  • 1:43 - 1:46
    הוא הסיבה לזמן הממושך שנדרש לי כדי להבין
  • 1:46 - 1:48
    שהדברים לא עמדו להשתנות.
  • 1:48 - 1:51
    הדלת שחשבתי שהיתה פתוחה
  • 1:51 - 1:54
    היתה למעשה רק פתוחה באופן חלקי --
  • 1:54 - 1:56
    הדלת הזו של אמריקה
  • 1:56 - 1:59
    שנפתחת בפניכם אם יש לכם את השם הנכון,
  • 1:59 - 2:01
    צבע העור הנכון,
  • 2:01 - 2:03
    הקשרים הנכונים,
  • 2:03 - 2:05
    אבל יכולה פשוט להטרק לכם בפרצוף
  • 2:05 - 2:08
    אם יש לכם את הדת הלא נכונה,
  • 2:08 - 2:09
    סטטוס ההגירה הלא נכון,
  • 2:10 - 2:12
    צבע העור הלא נכון.
  • 2:14 - 2:16
    ופשוט לא יכולתי לקבל את זה.
  • 2:16 - 2:19
    אז פצחתי בקריירה של יזמית חברתית,
  • 2:20 - 2:23
    הקמתי ארגון לאנשים צעירים כמוני --
  • 2:24 - 2:26
    הייתי צעירה בזמן הקמתו --
  • 2:27 - 2:30
    שדגל במורשת עליה גדלנו בתת היבשת ההודית.
  • 2:30 - 2:35
    בעבודה הזו, הפכתי לדוברת
    של מהגרים מדרום אסיה ומהגרים אחרים.
  • 2:35 - 2:39
    ועסקתי בשדלנות חברי קונגרס בנושאי מדיניות.
  • 2:39 - 2:43
    התנדבתי ביום הבחירות
    לעשות משאלי יציאה מהקלפי.
  • 2:44 - 2:48
    אבל אני לא יכולתי להצביע,
    ולא יכולתי לרוץ למשרה ציבורית.
  • 2:49 - 2:52
    אז בשנת 2000, כשהוכרז
  • 2:52 - 2:56
    שעלות בקשת האזרחות הוכפלה,
  • 2:56 - 2:59
    מ 95 דולר ל 225 דולר,
  • 2:59 - 3:04
    החלטתי שהגיע הזמן להגיש בקשה
    לפני שלא אוכל להרשות זאת לעצמי.
  • 3:05 - 3:07
    מילאתי טפסים רבים,
  • 3:07 - 3:11
    עניתי על שאלות לגבי שיוך
    לארגונים נוכחיים או קודמים.
  • 3:12 - 3:15
    וברגע שהבקשה הוגשה,
  • 3:15 - 3:17
    הייתי צריכה לתת טביעת אצבעות,
  • 3:17 - 3:19
    ללמוד למבחן,
  • 3:19 - 3:22
    לעמוד בתור במשך שעות אינסופיות.
  • 3:23 - 3:25
    ניתן לכנות זאת תהליך בדיקה יסודי קיצוני.
  • 3:26 - 3:29
    ואז בדצמבר 2000,
  • 3:29 - 3:32
    הצטרפתי למאות מהגרים אחרים
  • 3:32 - 3:34
    באולם בברוקלין
  • 3:34 - 3:37
    שם נשבענו אמונים
  • 3:37 - 3:40
    למדינה שהייתה ביתנו במשך שנים.
  • 3:40 - 3:45
    המסע שלי מסטודנטית בין לאומית
    לאזרחית אמריקאית לקח 16 שנה,
  • 3:45 - 3:49
    פרק זמן קצר כשאתם משווים את זה
    לסיפורי מהגרים אחרים.
  • 3:50 - 3:53
    ומיד לאחר שעברתי את השלב הפורמלי הזה
  • 3:53 - 3:55
    של הפיכה לאמריקאית,
  • 3:55 - 3:58
    ההתקפות של 11 בספטמבר, 2001,
  • 3:58 - 4:02
    שינו את פני ההגירה לעשורים הבאים.
  • 4:04 - 4:06
    העיר שלי, ניו יורק,
  • 4:06 - 4:08
    הטלטלה והחלימה
  • 4:08 - 4:10
    ובאמצע כל זה,
  • 4:10 - 4:11
    היינו בתקופת מערכת בחירות.
  • 4:13 - 4:14
    שני דברים התרחשו
  • 4:14 - 4:18
    כשהתמודדנו עם אבדן ושיקום בעיר ניו יורק.
  • 4:19 - 4:22
    הבוחרים בחרו במייקל בלומברג
    לראש העיר של ניו יורק.
  • 4:24 - 4:28
    וכן נפתח על פי משאל עם בבחירות
  • 4:28 - 4:31
    המשרד לענייני מהגרים של העיר ניו יורק.
  • 4:32 - 4:33
    חמישה חודשים אחרי הבחירות האלו,
  • 4:34 - 4:36
    ראש העיר הנבחר
  • 4:37 - 4:41
    מינה אותי לנציבה הראשונה לענייני מהגרים
  • 4:41 - 4:43
    במשרד החדש שהוקם.
  • 4:44 - 4:46
    אני רוצה שתחזרו לזמנים ההם.
  • 4:47 - 4:50
    הייתי מהגרת צעירה מבליז.
  • 4:50 - 4:54
    חייתי באמריקה במאבק מתמיד
    ובמעבר בין משרה אחת למשנהה,
  • 4:54 - 4:58
    לפני שהקמתי ארגון קהילתי
  • 4:58 - 5:00
    במרתף של כנסיה בקווינס.
  • 5:02 - 5:05
    ההתקפות של 11 בספטמבר
    שלחו גלי הלם בקרב הקהילה שלי.
  • 5:06 - 5:11
    קרובי משפחה שלי,
    ואנשים צעירים שעבדתי איתם,
  • 5:11 - 5:13
    חוו הטרדות
  • 5:13 - 5:17
    בבתי ספר, במקומות העבודה ובשדות התעופה.
  • 5:17 - 5:20
    ועכשיו עמדתי לייצג את הדאגות שלהם
  • 5:21 - 5:22
    בפני הממשלה.
  • 5:24 - 5:26
    אף עבודה לא הרגישה יותר מושלמת בשבילי.
  • 5:28 - 5:31
    והנה שני דברים שלמדתי כשהפכתי לנציבה.
  • 5:32 - 5:35
    ראשית, לניו יורקרים עם כוונות טובות
  • 5:35 - 5:38
    שעבדו בממשל העירוני
    והחזיקו במשרות ממשלתיות
  • 5:38 - 5:42
    לא היה מושג כמה המהגרים היו מפוחדים
  • 5:43 - 5:44
    מכוחות אכיפת החוק.
  • 5:45 - 5:47
    רובנו לא באמת יודעים את ההבדל,
  • 5:47 - 5:50
    בין שריף, משטרה מקומית וה- FBI.
  • 5:51 - 5:54
    ורובנו, כשאנחנו רואים מישהו במדים
  • 5:54 - 5:56
    עובר בשכונות שלנו,
  • 5:56 - 5:59
    אנו מרגישים סקרנות, אם לא דאגה.
  • 6:00 - 6:03
    אז אם אתם הורים לא מתועדים,
  • 6:03 - 6:06
    כל יום שאתם אומרים שלום לילד שלכם,
  • 6:06 - 6:09
    שולחים אותם לבית הספר והולכים לעבודה,
  • 6:09 - 6:11
    אתם לא יודעים מה הסיכויים
  • 6:11 - 6:13
    שתראו אותם בסוף היום.
  • 6:13 - 6:16
    כי פשיטה במקום העבודה שלכם,
  • 6:17 - 6:19
    או מפגש מקרי עם המשטרה המקומית,
  • 6:19 - 6:22
    יכול לשנות את מהלך החיים שלכם לתמיד.
  • 6:23 - 6:26
    הדבר השני שלמדתי הוא שכשאנשים כמוני,
  • 6:26 - 6:28
    שמבינים את הפחד,
  • 6:29 - 6:33
    שלמדו שפה חדשה, שנווטו במערכות חדשות,
  • 6:33 - 6:36
    כשאנשים כמונו ישבו סביב שולחן הדיונים,
  • 6:36 - 6:41
    הם ילחמו על הצרכים של הקהילות שלנו
    בדרך שאף אחד אחר לא יכל או רצה לעשות.
  • 6:42 - 6:45
    אני הבנתי מה זה לחוות את הרגשת הפחד הזו.
  • 6:46 - 6:48
    אנשים במשפחה שלי חוו את זה.
  • 6:48 - 6:51
    אנשים צעירים שעבדתי איתם הוטרדו,
  • 6:51 - 6:53
    לא רק על ידי בני כיתתם,
  • 6:53 - 6:55
    אלא גם על ידי המורים שלהם.
  • 6:56 - 6:57
    בעלי, שהיה אז חבר שלי,
  • 6:57 - 7:02
    חשב פעמיים לפני שהוא
    שם על עצמו תיק גב או גידל זקן
  • 7:02 - 7:03
    בגלל שהוא נסע כל כך הרבה.
  • 7:07 - 7:10
    מה שגיליתי ב 2001 היה שקול הבוחר שלי
    הוא בעל חשיבות,
  • 7:10 - 7:14
    אבל הדעות שלי ונקודת המבט שלי
    חשובות לא פחות.
  • 7:15 - 7:16
    ואותם שלושה דברים אלו --
  • 7:16 - 7:19
    קולות הבוחרים, הדעות
    ונקודות המבט של המהגרים --
  • 7:20 - 7:22
    הם שיכולים לדעתי לעזור
    לחזק את הדמוקרטיה שלנו.
  • 7:24 - 7:26
    למעשה יש לנו את הכוח
  • 7:26 - 7:29
    לשנות את תוצאות הבחירות,
  • 7:29 - 7:33
    להעלות נושאים חדשים
    על שולחן הדיונים בנושאי מדיניות,
  • 7:33 - 7:38
    ולשנות את פני המנהיגות העבשה,
    המורכבת ברובה מגברים חוורי פנים,
  • 7:38 - 7:40
    שיש לנו במדינה היום.
  • 7:42 - 7:43
    אז איך אנחנו עושים את זה?
  • 7:43 - 7:46
    ובכן, ראשית בואו נדבר על בחירות.
  • 7:46 - 7:47
    זה לא יבוא לכם כהפתעה,
  • 7:47 - 7:50
    שרוב הבוחרים באמריקה הם לבנים.
  • 7:51 - 7:53
    אבל זה אולי יפתיע אתכם לדעת
  • 7:53 - 7:57
    שאחד מכל שלושה בוחרים
    הוא שחור, לטיני או אסיאתי.
  • 7:58 - 7:59
    אבל הנה העניין:
  • 7:59 - 8:04
    זה לא רק משנה מי יכול להצביע,
    זה משנה מי אכן מצביע.
  • 8:04 - 8:09
    אז ב 2012, חצי מהבוחרים
    הלטינים-אמריקאים והאסיאתים-אמריקאים
  • 8:09 - 8:10
    לא הצביעו.
  • 8:12 - 8:16
    והקולות האלה הם בעלי השפעה
    לא רק בבחירות נשיאותיות.
  • 8:16 - 8:18
    אלא גם בבחירות מקומיות ומדיניות.
  • 8:19 - 8:21
    ב 2015, לאן דיאפ,
  • 8:21 - 8:25
    הבן הבכור של פליטים פוליטיים מוויאטנאם,
  • 8:26 - 8:28
    רץ למשרה במועצת העיר של סן חוזה.
  • 8:29 - 8:33
    הוא הפסיד את הבחירות ב 13 קולות.
  • 8:34 - 8:37
    השנה, הוא הסיר את האבק מנעלי הקמפיין
  • 8:37 - 8:40
    וניסה שוב לרוץ למשרה,
  • 8:41 - 8:44
    והפעם הוא זכה, בפער של 12 קולות.
  • 8:46 - 8:49
    כל אחד מהקולות שלנו הוא בעל השפעה.
  • 8:51 - 8:54
    וכשאנשים כמו לאן יושבים סביב שולחן הדיונים
    ודנים בענייני מדיניות,
  • 8:54 - 8:55
    הם יכולים לחולל שינוי.
  • 8:55 - 8:57
    אנחנו צריכים את הקולות האלו.
  • 8:57 - 8:58
    אנחנו צריכים את הקולות האלו
  • 8:58 - 9:02
    גם משום שהמנהיגות האמריקאית
  • 9:02 - 9:05
    לא נראית כמו התושבים האמריקאים.
  • 9:06 - 9:10
    יש יותר מ 500,000 משרות ציבוריות
    מקומיות ומדינתיות באמריקה.
  • 9:11 - 9:16
    פחות מ 2 אחוז ממשרות אלו מאויישות
    ע״י אסיאתים-אמריקאים או לטינים-אמריקאים,
  • 9:16 - 9:19
    שתי קבוצות המגרים הגדולות במדינה.
  • 9:21 - 9:23
    בעיר יאקימה, וושינגטון,
  • 9:23 - 9:27
    שם 49 אחוזים מהאוכלוסיה הם לטינים,
  • 9:27 - 9:31
    מעולם לא היו לטינים
    במועצת העיר עד השנה.
  • 9:32 - 9:37
    שלוש לטיניות שנבחרו הצטרפו
    למועצת העיר יאקימה ב-2016.
  • 9:38 - 9:40
    אחת מהן היא כרמן מנדז.
  • 9:40 - 9:43
    היא סטודנטית במכללה מדור ראשון.
  • 9:43 - 9:46
    היא בילתה חלק מחייה בקולימה, מקסיקו,
  • 9:46 - 9:48
    וחלק ביאקימה, וושינגטון.
  • 9:48 - 9:51
    היא אם יחידנית, פעילה למען הקהילה.
  • 9:51 - 9:54
    הקול שלה במועצת העיר יאקימה
  • 9:54 - 9:57
    פועל למען הקהילה הלטינית
  • 9:57 - 9:59
    ולמען כל תושבי יאקימה.
  • 9:59 - 10:01
    והיא מודל לחיקוי עבור ביתה
  • 10:02 - 10:03
    ועבור נשים לטיניות אחרות.
  • 10:04 - 10:08
    אבל המשאב השלישי הכי לא מנוצל
    בדמוקרטיה האמריקאית
  • 10:09 - 10:11
    הוא נקודת המבט שמהגרים מביאים עימם.
  • 10:12 - 10:14
    נלחמנו כדי להיות פה.
  • 10:15 - 10:18
    הגענו בשביל הזדמנויות כלכליות וחינוכיות.
  • 10:18 - 10:22
    הגענו בשביל חרות פוליטית ודתית.
  • 10:22 - 10:24
    הגענו בשם האהבה.
  • 10:25 - 10:27
    את המסירות הזו,
  • 10:27 - 10:29
    המחויבות הזו לאמריקה
  • 10:30 - 10:32
    אנחנו גם מביאים איתנו לשרות הציבורי.
  • 10:34 - 10:36
    אנשים כמו אתנה סלמן,
  • 10:36 - 10:40
    שרק בשבוע שעבר זכתה בפריימריז
  • 10:40 - 10:44
    במשרה בסנאט של אריזונה.
  • 10:44 - 10:46
    האב של אתנה גדל בגדה המערבית
  • 10:46 - 10:47
    ועבר לגור בשיקגו,
  • 10:47 - 10:48
    שם הוא פגש את אימה.
  • 10:48 - 10:50
    אימה היא ממוצא איטלקי,
  • 10:51 - 10:53
    מקסיקני וגרמני.
  • 10:53 - 10:56
    יחד הם עברו לגור באריזונה ובנו חיים.
  • 10:56 - 10:59
    אתנה, לכשתגיע לסנאט,
  • 10:59 - 11:01
    תילחם עבור דברים כמו מימון לחינוך
  • 11:02 - 11:05
    שיעזור לתת מקפצה למשפחות כמו שלה
  • 11:05 - 11:07
    כך שיוכלו להשיג את היציבות הפיננסית
  • 11:07 - 11:09
    שכולנו מחפשים.
  • 11:11 - 11:14
    קולות הבוחרים, הדעות ונקודות המבט
  • 11:14 - 11:18
    הם מה שכולנו צריכים לשאוף להחדיר
    לדמוקרטיה האמריקאית.
  • 11:18 - 11:21
    זה לא רק העבודה שלי, זו גם שלכם.
  • 11:22 - 11:23
    וזה לא הולך להיות קל.
  • 11:24 - 11:25
    אנחנו לעולם לא יודעים
  • 11:25 - 11:28
    מה גורם חדש במשוואה יכול לחולל.
  • 11:29 - 11:31
    וזה מעט מפחיד.
  • 11:32 - 11:36
    אתם מפחדים שאני עומדת לקחת
    את המקום שלכם בשולחן הדיונים,
  • 11:36 - 11:39
    ואני מפחדת שאני לעולם לא אקבל מקום
    בשולחן הדיונים.
  • 11:40 - 11:42
    וכולנו מפחדים
  • 11:42 - 11:45
    שאנחנו עומדים לאבד את המדינה
    שאנחנו מכירים ואוהבים.
  • 11:46 - 11:49
    אני מפחדת שאתם עומדים לקחת אותה ממני,
  • 11:49 - 11:52
    ואתם מפחדים שאני אקח אותה מכם.
  • 11:55 - 11:58
    הבינו, זו היתה שנת בחירות קשה,
  • 11:58 - 12:02
    תזכורת לכך שאנשים
    עם הסטוריית הגירה כמו שלי
  • 12:02 - 12:04
    יוכלו להיות מגורשים בשל גחמה של מנהיג.
  • 12:05 - 12:09
    אבל אני נלחמתי להיות במדינה הזו
  • 12:09 - 12:12
    ואני ממשיכה להילחם כל יום.
  • 12:12 - 12:15
    אז האופטימיזם שלי לעולם לא כושל,
  • 12:15 - 12:19
    בגלל שאני יודעת שיש
    מליוני מהגרים ממש כמוני,
  • 12:19 - 12:22
    מולי, מאחורי וסביבי.
  • 12:23 - 12:25
    זו גם המדינה שלנו.
  • 12:26 - 12:27
    תודה לכם.
  • 12:27 - 12:30
    (מחיאות כפיים)
Title:
קולות המהגרים מחזקים את הדמוקרטיה
Speaker:
סיו בוג'וואני
Description:

בפוליטיקה, יצוג הוא בעל חשיבות -- ולכן אנחנו צריכים לבחור מנהיגים שמשקפים את הגיוון במדינתם ומאמצים לחיקם את השילוב הרב תרבותי שלה, אומרת סאיו בוג'וואני. דרך סיפור הפיכתה לאזרחית אמריקאית, מומחית ההגירה מגלה איך אהבתה ומסירותה למדינתה הפכו לכוח שהניע אותה לפעול למען שינויים פוליטים. "נלחמנו בשביל להיות פה," היא אומרת, בעודה קוראת לקולות המהגרים לפעול. "זו גם המדינה שלנו."

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:42

Hebrew subtitles

Revisions