שרה קיי: אם היתה לי בת...
-
0:00 - 0:03אם תהיה לי בת,
-
0:03 - 0:05במקום אמא,
-
0:05 - 0:08היא תקרא לי נקודה B,
-
0:08 - 0:11בגלל שכך היא יודעת שלא משנה מה יקרה,
-
0:11 - 0:14לפחות היא תמיד תמצא את דרכה אליי.
-
0:14 - 0:17ואני הולך לצייר מערכות שמש על גב כף ידיה,
-
0:17 - 0:20כך שהיא תהיה מוכרחה ללמוד את כל היקום
-
0:20 - 0:23לפני שהיא תוכל לומר, "או, אני יודע את זה כמו את גב כף היד שלי."
-
0:23 - 0:25והיא הולכת ללמוד
-
0:25 - 0:28שהחיים האלה יצליפו בעוצמה בפנים,
-
0:28 - 0:31יחכו עד שתקום רק כדי שיוכלו לבעוט לך בבטן.
-
0:31 - 0:33אבל הנשימה שנעתקת ממך
-
0:33 - 0:35היא הדרך היחידה להזכיר לריאות שלך
-
0:35 - 0:37עד כמה הן אוהבות את טעמו של האויר.
-
0:37 - 0:39יש כאן כאב
-
0:39 - 0:41שאינו יכול להרפא בעזרת תחבושת או שירה.
-
0:41 - 0:43כך שהפעם הראשונה שהיא תבין
-
0:43 - 0:45שאשת הפלא לא תגיע,
-
0:45 - 0:47אני אבטיח שהיא מבינה
-
0:47 - 0:49שהיא אינה חייבת ללבוש את הגלימה בעצמה.
-
0:49 - 0:51בגלל שלא משנה כמה רחב את יכולה למתוח את אצבעותיך,
-
0:51 - 0:53הידים שלך תמיד יהיו קטנות מדי
-
0:53 - 0:55מכדי לתפוס את כל הכאב שאת רוצה לרפא.
-
0:55 - 0:57האמיני לי, אני ניסיתי.
-
0:57 - 0:59"וחמודה," אני אגיד לה,
-
0:59 - 1:01אל תרימי את אפך כך באויר.
-
1:01 - 1:03אני יודעת את הטריק, עשיתי את זה מיליון פעמים.
-
1:03 - 1:05את פשוט מריחה את העשן
-
1:05 - 1:08כדי שתוכלי למצוא את הדרך לבית בוער,
-
1:08 - 1:10כדי שתוכלי למצוא את הילד שאיבד את הכל בשריפה
-
1:10 - 1:12לראות אם את יכולה להציל אותו.
-
1:12 - 1:16או אולי למצוא את הילד שהצית את האש בהתחלה,
-
1:16 - 1:18לראות אם את יכולה לשנות אותו."
-
1:18 - 1:20אבל אני יודע שהיא תעשה זאת בכל מקרה,
-
1:20 - 1:22אז במקום אני תמיד אשמור תוספת
-
1:22 - 1:24של שוקולד ומגפיים בסביבה,
-
1:24 - 1:27בגלל שאין שום לב שבור ששוקולד לא יכול לאחות.
-
1:28 - 1:30אוקי, יש כמה לבבות שבורים ששוקולד לא יכול לאחות.
-
1:30 - 1:32אז לכן יש את המגפיים.
-
1:32 - 1:36בגלל שגשם ישטוף הכל, אם תתני לו.
-
1:36 - 1:38אני רוצה שהיא תביט בעולם
-
1:38 - 1:40דרך התחתית של ספינת זכוכית,
-
1:40 - 1:42להביט דרך מיקרוסקופ
-
1:42 - 1:44בגלקסיות הקיימות
-
1:44 - 1:46על הקצה של מוח האדם,
-
1:46 - 1:48בגלל שזאת הדרך שאמא שלי לימדה אותי.
-
1:48 - 1:50שיהיו ימים כמו אלה.
-
1:50 - 1:53♫ יהיו ימים כאלה, אמי אמרה ♫
-
1:53 - 1:55כאשר את פותחת את ידיך לתפוס
-
1:55 - 1:57אבל נשארת רק עם יבלות וחבלות,
-
1:57 - 2:00כאשר את פוסעת מתא הטלפון ומנסה לעוף
-
2:00 - 2:02ואותם אנשים שאת מנסה להציל
-
2:02 - 2:04הם אלה שדורכים על הגלימה שלך,
-
2:04 - 2:06כאשר המגפיים ימלאו בגשם,
-
2:06 - 2:08ותתבוססי עד ברכיך באכזבות.
-
2:08 - 2:11ואלה אותם הימים שנותנים יותר סיבות לאמר תודה רבה.
-
2:11 - 2:13בגלל שאין דבר יפה יותר
-
2:13 - 2:16מאשר הדרך בה הים מסרב להפסיק לנשק את החוף,
-
2:16 - 2:19למרות כל הפעמים שהוא נסחף חזרה.
-
2:19 - 2:22את תתני לרוח לנשוב כרוח ניצחון, וקצת להפסד.
-
2:22 - 2:24את תניחי את הכוכב
-
2:24 - 2:26בנקודת ההתחלה שוב ושוב.
-
2:26 - 2:29ולא חשוב כמה מוקשים יתפוצצו בדקה,
-
2:29 - 2:31תדאגי שתמיד תבחיני
-
2:31 - 2:33ביופיו של המקום המצחיק הזה שנקרא חיים.
-
2:33 - 2:36וכן, בסולם מאחד ועד אמון יתר,
-
2:36 - 2:38אני כל כך תמימה.
-
2:38 - 2:41אבל אני רוצה שהיא תדע שהעולם הזה עשוי מסוכר.
-
2:41 - 2:43הוא יכול להתמוטט כל כך בקלות,
-
2:43 - 2:46אבל אל תפחדי לחרוץ את לשונך ולטעום אותו.
-
2:46 - 2:49"עחמודה," אני אומר לה, "זכרי שאמך היא דאגנית,
-
2:49 - 2:51ואביך הוא לוחם,
-
2:51 - 2:53ואת הילדה עם הידיים הקטנות והעיניים הגדולות
-
2:53 - 2:55שלעולם לא אומרת די."
-
2:55 - 2:57זיכרי שדברים טובים באים בשלשות
-
2:57 - 2:59וכך גם הדברים הרעים.
-
2:59 - 3:01ותמיד התנצלי כאשר את עושה משהו רע.
-
3:01 - 3:03אך לעולם אל תתנצלי
-
3:03 - 3:06על הדרך בה עיניך מסרבות להפסיק לזרוח.
-
3:06 - 3:09קולך קטן, אבל לעולם אל תפסיקי לשיר.
-
3:09 - 3:11אבל כאשר לבסוף יתנו לך כאב ראש,
-
3:11 - 3:14כאשר ישחילו מלחמה ושנאה מתחת לדלתך
-
3:14 - 3:16ויציעו לך עלונים בפינות הרחוב
-
3:16 - 3:18לציניות ותבוסה,
-
3:18 - 3:23אימרי להם שהם באמת צריכים לפגוש את אמא שלך.
-
3:24 - 3:28תודה. תודה.
-
3:28 - 3:30(מחיאות כפיים)
-
3:30 - 3:32תודה.
-
3:32 - 3:35(מחיאות כפיים)
-
3:35 - 3:37תודה.
-
3:37 - 3:39(מחיאות כפיים)
-
3:39 - 3:41תודה.
-
3:41 - 3:45(מחיאות כפיים)
-
3:45 - 3:48בסדר, הייתי רוצה לעצור לרגע,
-
3:48 - 3:50ואני רוצה שתחשבו על שלושה דברים
-
3:50 - 3:52שאתם יודעים שהם נכונים.
-
3:52 - 3:54הם יכולים להיות בכל דבר שתרצו --
-
3:54 - 3:56טכנולוגיה, בידור, עיצוב,
-
3:56 - 3:58המשפחה שלכם, מה שאכלתם לארוחת הבוקר.
-
3:58 - 4:01החוק היחיד הוא לא לחשוב יותר מדי חזק.
-
4:01 - 4:03אוקי, מוכנים? קדימה.
-
4:09 - 4:11אוקי.
-
4:11 - 4:13אז הנה שלושה דברים שאני יודעת שהם נכונים.
-
4:13 - 4:15אני יודעת שז'אן-לוק גודרד צדק
-
4:15 - 4:17כשאמר, "לסיפור טוב
-
4:17 - 4:19יש התחלה, אמצע וסוף,
-
4:19 - 4:22למרות שלא בהכרח בסדר זה."
-
4:22 - 4:25אני יודעת שאני נורא עצבנית ונרגשת להיות כאן למעלה,
-
4:25 - 4:27מה שמאד מקשה על היכולת שלי להיות רגועה.
-
4:27 - 4:29(צחוק)
-
4:29 - 4:31ואני יודעת
-
4:31 - 4:33שחיכיתי כל השבוע כדי לספר את הבדיחה הזאת.
-
4:33 - 4:35(צחוק)
-
4:35 - 4:38למה הדחליל הוזמן ל-TED?
-
4:38 - 4:41בגלל שהוא היה מרשים בשדה (ההתמחות) שלו.
-
4:41 - 4:44(צחוק)
-
4:44 - 4:47אני מצטערת.
-
4:47 - 4:50אוקי, אז אלה שלושת הדברים שאני יודעת שהם נכונים.
-
4:50 - 4:53אבל יש המון דברים שיש לי בעיה להבין.
-
4:53 - 4:57אז אני כותבת שירים כדי להסביר דברים.
-
4:57 - 4:59לפעמים הדרך היחידה שאני יודעת להבין משהו
-
4:59 - 5:01היא על ידי כתיבת שירה.
-
5:01 - 5:03ולפעמים אני מגיעה לסופו של השיר
-
5:03 - 5:05ומסתכלת לאחור, "אה, על זה כל זה היה".
-
5:05 - 5:07ולפעמים אני מגיעה לסופו של השיר
-
5:07 - 5:09ולא הצלחתי לפתור שום דבר,
-
5:09 - 5:11אבל לפחות יצא לי שיר חדש מזה.
-
5:11 - 5:14שירה מדוברת היא אמנות של הצגת שירה.
-
5:14 - 5:16אני מספרת לאנשים שזה כולל יצירת שירה
-
5:16 - 5:18שלא רק רוצה להשאר על הנייר,
-
5:18 - 5:21שהיא דורשת להשמע בקול רם
-
5:21 - 5:23או להתממש בצורה אישית.
-
5:23 - 5:25כאשר הייתי בשנה הראשונה בבית הספר התיכון,
-
5:25 - 5:29הייתי פקעת של הורמונים עצבניים.
-
5:29 - 5:31והייתי לא מפותחת
-
5:31 - 5:33ויותר מדי עצבנית.
-
5:33 - 5:35ולמרות הפחד שלי
-
5:35 - 5:37שיסתכלו עליי יותר מדי,
-
5:37 - 5:40הייתי מוקסמת מהרעיון של שירה מדוברת.
-
5:40 - 5:43הרגשתי ששתי האהבות הסודיות שלי, שירה ותאטרון,
-
5:43 - 5:46התחברו, ילדו תינוק,
-
5:46 - 5:48תינוק שהייתי צריכה להכיר.
-
5:48 - 5:50אז החלטתי לנסות.
-
5:50 - 5:52השיר המדובר הראשון שלי,
-
5:52 - 5:56עמוס בכל החוכמה של ילדה בת 14,
-
5:56 - 5:58השיר היה על חוסר צדק
-
5:58 - 6:00בלהראות כלא נשית.
-
6:00 - 6:02השיר היה מאד כועס,
-
6:02 - 6:04ובעיקר מוגזם,
-
6:04 - 6:07אבל השירה המדוברת היחידה שראיתי עד לאותו רגע
-
6:07 - 6:09היתה בעיקר כועסת,
-
6:09 - 6:11אז חשבתי שזה מה שמצופה ממני.
-
6:11 - 6:13הפעם הראשונה שהופעתי
-
6:13 - 6:16קהל של צעירים צעקו וצרחו את האהדה שלהם,
-
6:16 - 6:19וכאשר ירדתי מהבמה רעדתי כולי.
-
6:19 - 6:21הרגשתי טפיחה על כתפי,
-
6:21 - 6:23והסתובבתי לראות
-
6:23 - 6:25נערה ענקית בסוודר עם כובע יוצאת מהקהל.
-
6:25 - 6:27היא היתה בגובה של אולי 2.5 מטר
-
6:27 - 6:29ונראתה כמי שיכולה לחבוט בי עם יד אחת,
-
6:29 - 6:31אבל במקום זאת היא פשוט הנהנה כלפי
-
6:31 - 6:34ואמרה, "הי, באמת הרגשתי את זה. תודה."
-
6:34 - 6:36וברק פגע בי.
-
6:36 - 6:38הייתי מכורה.
-
6:38 - 6:41גיליתי את הבר הזה בצד המזרחי של מנהטן
-
6:41 - 6:44שאירח ערבי מיקרופון פתוח שבועיים,
-
6:44 - 6:47וההורים ההמומים, אבל התומכים, שלי לקחו אותי
-
6:47 - 6:50לטבול בכל טיפה של שירה מדוברת שיכולתי.
-
6:50 - 6:53הייתי צעירה בלפחות עשור מהאחרים,
-
6:53 - 6:56אבל איך שהוא המשוררים במועדון השירה באוורי
-
6:56 - 6:59לא הוטרדו מהילדה בת ה-14 שהסתובבה שם --
-
6:59 - 7:01למען האמת הם קיבלו אותי בברכה.
-
7:01 - 7:03וכאן זה היה, מהקשבה למשוררים האלה משתפים בסיפורים שלהם
-
7:03 - 7:06למדתי ששירה מדוברת לא חייבת להיות כועסת,
-
7:06 - 7:09היא יכולה להיות כייפית או כואבת
-
7:09 - 7:11או רצינית או טיפשית.
-
7:11 - 7:14מועדון השירה באוורי הפך להיות הכיתה שלי והבית שלי.
-
7:14 - 7:16והמשוררים שהופיעו שם
-
7:16 - 7:18עודדו אותי לשתף את הסיפורים שלי גם כן.
-
7:18 - 7:20לא חשוב שהייתי בת 14 --
-
7:20 - 7:23הם אמרו לי, "תכתבי על להיות בת 14."
-
7:23 - 7:25וכך עשיתי ועמדתי נדהמת כל שבוע
-
7:25 - 7:28כאשר המשוררים הבוגרים והמבריקים האלה
-
7:28 - 7:30צחקו איתי ונאנחו את אהדתם
-
7:30 - 7:33ומחאו כפיים ואמרו לי, "היי, אני באמת גם הרגשתי את זה."
-
7:34 - 7:37כעת אני יכולה לחלק את מסע השירה המדוברת שלי
-
7:37 - 7:39לשלושה שלבים.
-
7:39 - 7:41שלב ראשון היה הרגע שאמרתי,
-
7:41 - 7:43"אני יכולה. אני יכולה לעשות זאת."
-
7:43 - 7:45וזה היה תודות לנערה עם כובע.
-
7:45 - 7:47שלב שני היה הרגע שאמרתי,
-
7:47 - 7:49"אני אמשיך.
-
7:49 - 7:52אני אוהבת שירה מדוברת. אני אמשיך לבוא שבוע אחר שבוע."
-
7:52 - 7:54והשלב השלישי התחיל
-
7:54 - 7:56כאשר הבנתי שאני לא חייבת לכתוב שירים כעוסים,
-
7:56 - 7:58אם זה לא מי שאני.
-
7:58 - 8:00היו דברים שהיו מיוחדים לי,
-
8:00 - 8:03וככל שהתמקדתי בדברים אלה,
-
8:03 - 8:05השירה שלי נעשתה מוזרה יותר,
-
8:05 - 8:07אבל יותר הרגשתי שזה שלי.
-
8:07 - 8:10זו לא רק האימרה "כתבי מה שאת יודעת,"
-
8:10 - 8:13זה איסוף של כל הידע והנסיון
-
8:13 - 8:15שאספתם עד עכשיו
-
8:15 - 8:18לעזור לכם לצלול לדברים שאתם לא יודעים.
-
8:18 - 8:20אני משתמשת בשירה לעזור לי להבין מה שאינני מבינה,
-
8:20 - 8:22אבל אני מגיעה לכל שיר
-
8:22 - 8:24עם תרמיל מלא
-
8:24 - 8:26בכל המקומות בהם הייתי.
-
8:26 - 8:29כשהגעתי לאוניברסיטה, פגשתי משורר עמית
-
8:29 - 8:32שחלק איתי את האמונה בקסם של השירה המדוברת.
-
8:32 - 8:34ובאמת, פיל קיי ואני
-
8:34 - 8:37חולקים בצורה מיקרית את אותו שם משפחה.
-
8:37 - 8:40כאשר הייתי בתיכון יצרתי את פרויקט ק.ו.ל.
-
8:40 - 8:43כדרך לעודד את חבריי לשירה מדוברת איתי.
-
8:43 - 8:46אבל פיל ואני החלטנו להמציא מחדש את פרויקט ק.ו.ל. --
-
8:46 - 8:48בפעם הזאת שינינו את המשימה
-
8:48 - 8:51להשתמש בשירה מדוברת כדרך בידור,
-
8:51 - 8:53חינוך והשראה.
-
8:53 - 8:55נשארנו תלמידים במשרה מלאה, אבל בינתיים טיילנו,
-
8:55 - 8:57מופיעים ומלמדים
-
8:57 - 9:00ילדים בני 9 ומועמדים לאוניברסיטה,
-
9:00 - 9:03מקליפורניה לאינדיאנה ולהודו
-
9:03 - 9:06לתיכונים ציבוריים במורד הרחוב מהקמפוס
-
9:06 - 9:08וראינו פעם אחר פעם
-
9:08 - 9:10כיצד שירה מדוברת
-
9:10 - 9:12פורצת מנעולים.
-
9:12 - 9:14אך לפעמים,
-
9:14 - 9:16שירה יכולה להיות באמת מפחידה.
-
9:16 - 9:18לפעמים,
-
9:18 - 9:21אתם צריכים לסדר מתבגרים כדי שיכתבו שירה.
-
9:21 - 9:24אז המצאתי את הרשימות. כל אחד יכול לכתוב רשימות.
-
9:24 - 9:26והרשימה הראשונה שאני נותנת
-
9:26 - 9:29היא "10 דברים שאני יודע שהם נכונים."
-
9:29 - 9:32וזה מה שקורה, וזה מה שאתם יכולים לגלות גם כן
-
9:32 - 9:34אם כולנו נתחיל לשתף את הרשימות שלנו בקול רם.
-
9:34 - 9:36ובנקודה מסוימת, אתם תגלו
-
9:36 - 9:39שלמישהו יש את אותו דבר בדיוק
-
9:39 - 9:41או דבר מאד דומה,
-
9:41 - 9:43למשהו ברשימה שלכם.
-
9:43 - 9:45ואז למישהו אחר
-
9:45 - 9:48יש את הדבר ההפוך לחלוטין משלכם.
-
9:48 - 9:51שלישית, למישהו יש משהו שמעולם לא שמעתם עליו.
-
9:51 - 9:54ורביעית, למישהו יש משהו שחשבתם שאתם יודעים הכל עליו,
-
9:54 - 9:57אבל הם מציגים זוית אחרת של הסתכלות על זה.
-
9:57 - 10:00ואני אומרת לאנשים שזהו המקום ממנו סיפורים גדולים מגיעים ממנו --
-
10:00 - 10:02ארבעת הקישורים האלה
-
10:02 - 10:04של הדברים שיש לכם תשוקה לגביהם
-
10:04 - 10:06ושאחרים יכולים להיות מושקעים בהם.
-
10:06 - 10:09ורוב האנשים מגיבים ממש טוב לתרגיל הזה.
-
10:09 - 10:12אבל אחת התלמידות שלי, תלמידת שנה א' בשם שרלוט,
-
10:12 - 10:14לא השתכנעה.
-
10:14 - 10:17שרלוט היתה מאד טובה בכתיבת רשימות, אבל סרבה לכתוב שום שיר.
-
10:17 - 10:20"גברתי", היא אמרה, "אני פשוט לא מעונינת.
-
10:20 - 10:23אין לי שום דבר מעניין לספר."
-
10:23 - 10:25אז נתתי לה רשימה אחר רשימה,
-
10:25 - 10:27עד שיום אחר נתתי לה את הרשימה
-
10:27 - 10:29"10 דברים שהייתי אמורה ללמוד עד עכשיו."
-
10:29 - 10:31הדבר השלישי ברשימה של שרלוט היה,
-
10:31 - 10:33"הייתי אמורה ללמוד לא להדלק על גברים
-
10:33 - 10:35שגילם פי שלוש מגילי."
-
10:35 - 10:37שאלתי אותה למה הכוונה,
-
10:37 - 10:39והיא אמרה, "גברתי, זה סיפור די ארוך."
-
10:39 - 10:42ואמרתי, "שרלוט, זה נשמע לי די מעניין."
-
10:42 - 10:44ואז היא כתבה את השיר הראשון שלה,
-
10:44 - 10:47שיר אהבה שכמותו לא שמעתי קודם לכן.
-
10:47 - 10:50והשיר התחיל,
-
10:50 - 10:52"אנדרסון קופר הוא גבר יפיפה."
-
10:52 - 10:54(צחוק)
-
10:54 - 10:56"האם ראיתם אותו ב"60 דקות",
-
10:56 - 10:58מתחרה במייקל פלפס בבריכה --
-
10:58 - 11:00לבוש חליפת שחיה בלבד --
-
11:00 - 11:02צולל במים, נחוש לנצח את אלוף השחיה?
-
11:02 - 11:05לאחר התחרות, הוא נפנף את שערו הגולש והרטוב,
-
11:05 - 11:07ואמר, "אתה אלוהים."
-
11:07 - 11:09לא, אנדרסון, אתה אלוהים.
-
11:09 - 11:11(צחוק)
-
11:11 - 11:15(מחיאות כפיים)
-
11:15 - 11:18עכשיו אני יודעת שחוק מספר אחד להיות קול
-
11:18 - 11:20היא להראות לא מוטרד,
-
11:20 - 11:23לעולם לא להודות שמשהו מפחיד אתכם
-
11:23 - 11:25מרשים אתכם או מלהיב אתכם.
-
11:25 - 11:27מישהו פעם אמר לי
-
11:27 - 11:29זה כמו לצעוד דרך החיים בצורה כזאת.
-
11:29 - 11:31אתם מגינים על עצמכם
-
11:31 - 11:34מכל הכאבים והפגיעות הלא צפויים שעלולים להופיע.
-
11:34 - 11:36אבל אני מנסה לצעוד דרך החיים בצורה כזאת.
-
11:36 - 11:39ואכן, זה אומר לתפוס את כל הצרות והכאבים,
-
11:39 - 11:42אבל זה גם אומר שכאשר דברים מדהימים ויפים
-
11:42 - 11:44פשוט נופלים מהשמיים,
-
11:44 - 11:46אני מוכנה לתפוס אותם.
-
11:46 - 11:48אני משתמש בשירה המדוברת כדי לעזור לסטודנטים שלנו
-
11:48 - 11:50לגלות מחדש את הפלאים,
-
11:50 - 11:53להלחם באינסטינקטים שלהם כדי להיות רגועים ולא מוטרדים
-
11:53 - 11:56ובמקום זאת, לחפש כדי להיות מעורבים במה שקורה סביבם.
-
11:56 - 11:59כך הם יכולים לתרגם זאת מחדש וליצור משהו מזה.
-
11:59 - 12:01אני לא חושבת ששירה מדוברת
-
12:01 - 12:03היא צורה האמנות האידאלית.
-
12:03 - 12:06אני תמיד מנסה למצוא את הדרך הטובה ביותר כדי לספר כל סיפור.
-
12:06 - 12:09אני כותבת מחזות זמר, אני מכינה סרטים קצרים במקביל לשירים שלי.
-
12:09 - 12:11אבל אני מלמד שירה דיבורית
-
12:11 - 12:13בגלל שזה נגיש.
-
12:13 - 12:15לא כל אחד יכול לקרוא תוים מוזיקליים
-
12:15 - 12:17או להיות בעל מצלמה,
-
12:17 - 12:19אבל כל אחד יכול לתקשר בדרכים מסוימות,
-
12:19 - 12:21ולכל אחד יש סיפורים
-
12:21 - 12:23שהאחרים יכולים ללמוד מהם.
-
12:23 - 12:26בנוסף, שירה דיבורית, מאפשרת חיבורים מיידים.
-
12:26 - 12:28זה לא נדיר שאנשים מרגישים שהם לבד
-
12:28 - 12:30או שאף אחד לא מבין אותם,
-
12:30 - 12:32אבל הקראת שירה מלמדת
-
12:32 - 12:35שאם יש לכם את היכולת להביע את עצמכם
-
12:35 - 12:37והאומץ להציג את כל הסיפורים והדעות האלה,
-
12:37 - 12:39אתם יכולים להיות מתוגמלים
-
12:39 - 12:41בחדר מלא בעמיתים שלכם,
-
12:41 - 12:43או הקהילה שלכם, שיקשיבו.
-
12:43 - 12:45ואולי אפילו נערה ענקית עם כובע
-
12:45 - 12:47תתחבר בעזרת מה שתשתפו.
-
12:47 - 12:50וזה מדהים להבין,
-
12:50 - 12:52בעיקר כאשר אתם בני 14.
-
12:52 - 12:54בנוסף, עכשיו בעזרת YouTube,
-
12:54 - 12:56הקשרים אינם עוד מוגבלים לחדר בו אנחנו נמצאים.
-
12:56 - 12:59אני כל כך ברת מזל שיש ארכיון של הופעות
-
12:59 - 13:01שאני יכולה לשתף עם תלמידי.
-
13:01 - 13:03זה מאפשר אפילו יותר הזדמנויות
-
13:03 - 13:06עבורם למצוא משורר או שיר
-
13:06 - 13:08שהם יכולים להתחבר אליו.
-
13:08 - 13:10זה מפתה -- כאשר אתם מבינים לבסוף --
-
13:10 - 13:12זה מפתה להמשיך ולכתוב את אותו שיר,
-
13:12 - 13:15להמשיך לספר את אותו הסיפור, פעם אחר פעם,
-
13:15 - 13:17ברגע שתבינו שזה יתן לכם מחיאות כפיים.
-
13:17 - 13:20זה לא מספיק רק ללמד שאתם יכולים לבטא את עצמכם,
-
13:20 - 13:22אתם צריכים גם לגדול ולחקור
-
13:22 - 13:24ולקחת סיכונים ולאתגר את עצמכם.
-
13:24 - 13:27וזהו שלב שלוש:
-
13:27 - 13:29למלא את העבודה שאתם עושים
-
13:29 - 13:31עם הדברים המיוחדים שעושים אתכם מה שאתם,
-
13:31 - 13:33אפילו אם הדברים האלה משתנים כל הזמן.
-
13:33 - 13:36בגלל שהשלב השלישי לעולם לא מסתיים.
-
13:36 - 13:38אבל אתם לא מתחילים בשלב שלוש,
-
13:38 - 13:41עד שלא עושים קודם את שלב אחד: אני יכול.
-
13:41 - 13:43אני נוסעת הרבה כאשר אני מלמדת,
-
13:43 - 13:46ואני לא תמיד מצליחה לראות את כל הסטודנטים שלי מגיעים לשלב שלוש,
-
13:46 - 13:48אבל הייתי מאד ברת מזל עם שרלוט,
-
13:48 - 13:51שיכולתי לראות כיצד המסע שלה מתפתח בדרך שהוא התפתח.
-
13:51 - 13:53ראיתי אותה מגלה
-
13:53 - 13:56שעל ידי הכנסה של הדברים שהיא יודעת שהם נכונים לתוך העבודה שלה,
-
13:56 - 13:59היא יכולה ליצור שירים שרק שרלוט יכולה לכתוב --
-
13:59 - 14:02על גלגלי עיניים, ומעליות ודורה החוקרת.
-
14:02 - 14:04ואני מנסה לספר סיפורים שרק אני יכולה לספר --
-
14:04 - 14:06כמו הסיפור הזה.
-
14:06 - 14:09חשבתי הרבה על הדרך הטובה ביותר לספר את הסיפור הזה,
-
14:09 - 14:11ותמהתי אם הדרך הטובה ביותר
-
14:11 - 14:13שתהיה מצגת פאור-פוינט או סרט קצר --
-
14:13 - 14:15והיכן בדיוק היתה ההתחלה או האמצע או הסוף?
-
14:15 - 14:18ותמהתי אני אצליח להגיע לסוף של ההרצאה הזאת
-
14:18 - 14:21ואצליח לבסוף להבין את הכל או לא.
-
14:21 - 14:23ותמיד חשבתי שההתחלה שלי היתה במועדון השירה באוורי,
-
14:23 - 14:26אבל כנראה זה היה הרבה יותר מוקדם.
-
14:26 - 14:28כשהתכוננתי ל-TED,
-
14:28 - 14:30גיליתי את דף היומן הזה ביומן ישן.
-
14:30 - 14:34אני חושבת ש-54 בדצמבר היה כנראה צריך להיות ה-24.
-
14:34 - 14:36זה ברור שכאשר הייתי ילדה,
-
14:36 - 14:38בהחלט צעדתי דרך חיי כך.
-
14:38 - 14:40אני חושבת שכולנו עשינו זאת.
-
14:40 - 14:43הייתי רוצה לעזור לאחרים לגלות מחדש את הפלא הזה --
-
14:43 - 14:45לרצות להתחבר עם זה, לרצות ללמוד,
-
14:45 - 14:47לרצות לשתף את מה שהם למדו,
-
14:47 - 14:49מה שהם גילו שהוא נכון
-
14:49 - 14:51והם עדיין מגלים.
-
14:51 - 14:54אז הייתי רוצה לסיים עם השיר הזה.
-
14:54 - 14:57כאשר הם הפציצו את הירושימה,
-
14:57 - 15:00הפיצוץ יצר סופרנובה קטנה,
-
15:00 - 15:03כך שכל יצור חי, אדם או צמח
-
15:03 - 15:05שבא במגע ישיר
-
15:05 - 15:07עם הקרנים מהשמש הזאת
-
15:07 - 15:09הפך מיד לאפר.
-
15:09 - 15:11ומה שנשאר מהעיר במהרה הפך גם הוא.
-
15:11 - 15:13הנזק ארוך הטווח של הקרינה הגרעינית
-
15:13 - 15:16גרם לעיר שלמה ותושביה
-
15:16 - 15:19להפוך לאבקה.
-
15:19 - 15:22כאשר נולדתי, אמי אמרה שהסתכלתי מסביב לכל החדר בבית החולים
-
15:22 - 15:26עם מבט שאמר, "זה? כבר עשיתי זאת בעבר."
-
15:26 - 15:28היא אמרה שיש לי עיניים זקנות.
-
15:28 - 15:31כאשר סבא גנג'י שלי מת, הייתי רק בת חמש,
-
15:31 - 15:33אבל לקחתי את ידה של אמא שלי ואמרתי לה,
-
15:33 - 15:36"אל תדאגי, הוא יחזור כתינוק."
-
15:36 - 15:39ועדיין, עבור מישהו שנראה כמי שעשה זאת כבר,
-
15:39 - 15:42אני עדיין לא הצלחתי להבין שום דבר.
-
15:42 - 15:45הברכיים שלי מתפוקקות בכל פעם שאני עולה על במה.
-
15:45 - 15:47הבטחון העצמי שלי יכול להמדד
-
15:47 - 15:49בכפיות מעורבות בשירה שלי,
-
15:49 - 15:52וזה עדיין תמיד נותן לי טעם מצחיק בפה.
-
15:52 - 15:55אבל בהירושימה, כמה אנשים נמחקו לחלוטין,
-
15:55 - 15:58משאירים רק שעון יד או עמוד יומן.
-
15:58 - 16:01אז למרות שיש לי עכבות למלא את כל כיסיי,
-
16:01 - 16:03אני ממשיכה לנסות,
-
16:03 - 16:05מקווה שיום אחד אכתוב שיר
-
16:05 - 16:07שאוכל בגאווה להשאיר בתערוכה במוזיאון
-
16:07 - 16:09כהוכחה היחידה שהייתי קיימת.
-
16:09 - 16:11הורי קראו לי שרה,
-
16:11 - 16:13שהוא שם תנכי.
-
16:13 - 16:16בסיפור המקורי אלוהים אמר לשרה שהיא תוכל לעשות משהו בלתי אפשרי
-
16:16 - 16:19והיא צחקה,
-
16:19 - 16:21בגלל שהשרה הראשונה,
-
16:21 - 16:23לא ידעה מה לעשות עם הבלתי אפשרי.
-
16:23 - 16:26ואני? ובכן גם אני לא יודעת,
-
16:26 - 16:28אבל אני רואה את הבלתי אפשרי כל יום.
-
16:28 - 16:31בלתי אפשרי לנסות להתחבר בעולם הזה,
-
16:31 - 16:33לנסות להאחז באחרים בזמן שדברים מתפוצצים סביבכם,
-
16:33 - 16:35לדעת שבזמן שאתם מדברים,
-
16:35 - 16:38הם לא רק מחכים לתורם לדבר -- הם שומעים אתכם.
-
16:38 - 16:40הם מרגישים בדיוק מה שאתם מרגישים
-
16:40 - 16:42באותו הרגע שאתם מרגישים זאת.
-
16:42 - 16:44זה מה שאני שואפת אליו בכל פעם שאני פותח את פי --
-
16:44 - 16:46זהו קשר בלתי אפשרי.
-
16:46 - 16:49יש חלק מקיר בהירושימה
-
16:49 - 16:52שנשרף לשחור לחלוטין על ידי הקרינה.
-
16:52 - 16:54אבל על המדרגה הקידמית, אדם שישב שם
-
16:54 - 16:56חסם את הקרניים מלפגוע באבן.
-
16:56 - 16:58הדבר היחיד שנשאר עכשיו
-
16:58 - 17:00הוא צל תמידי של אור חיובי.
-
17:00 - 17:02אחרי פצצת האטום,
-
17:02 - 17:04מומחים אמרו שיקח 75 שנה
-
17:04 - 17:07לאדמה פגועת הקרינה של העיר הירושימה
-
17:07 - 17:09לגדל שוב איזה שהוא דבר.
-
17:09 - 17:12אבל באביב הזה, היו פקעות חדשות בוקעות מהאדמה.
-
17:12 - 17:14כאשר פגשתי אתכם, ברגע זה,
-
17:14 - 17:16אני אינני יותר חלק מהעתיד שלכם.
-
17:16 - 17:18אני מתחילה במהירות להיות חלק מהעבר שלכם.
-
17:18 - 17:21אבל באותו הרגע, אני זוכה לשתף את ההווה שלכם.
-
17:21 - 17:23ואתם, אתם זוכים לשתף את שלי.
-
17:23 - 17:25וזה ההווה הטוב ביותר שקיים.
-
17:25 - 17:27אז אם תאמרו לי שאני יכולה לעשות את הבלתי אפשרי,
-
17:27 - 17:29אני כנראה אצחק עליכם.
-
17:29 - 17:31אני לא יודעת אם אני יכולה לשנות כבר את העולם,
-
17:31 - 17:33בגלל שאני לא יודעת הרבה לגביו --
-
17:33 - 17:35ואני גם לא יודעת הרבה על גלגול נשמות,
-
17:35 - 17:37אבל אם תצליחו להצחיק אותי מספיק חזק,
-
17:37 - 17:40לפעמים אני שוכחת באיזו מאה אני.
-
17:40 - 17:43זו אינה הפעם הראשונה שלי כאן. זו אינה הפעם האחרונה שלי כאן.
-
17:43 - 17:45אלה אינן המילים האחרונות שאני אשתף.
-
17:45 - 17:48אבל בכל מקרה, אני עושה את כל המאמצים
-
17:48 - 17:51להצליח בפעם הזאת כאן.
-
17:51 - 17:53תודה רבה.
-
17:53 - 17:57(מחיאות כפיים)
-
17:57 - 17:59תודה רבה.
-
17:59 - 18:01(מחיאות כפייים)
-
18:01 - 18:03תודה רבה.
-
18:03 - 18:07(מחיאות כפיים)
- Title:
- שרה קיי: אם היתה לי בת...
- Speaker:
- Sarah Kay
- Description:
-
more » « less
"אם תהיה לי בת, במקום אמא, היא תקרא לי נקודה B..." מתחילה המשוררת שרה קיי, בשיחה שמעוררת שתי עמידות במחיאות כפיים מהקהל ב TED2011. היא מספרת את הסיפור של המהפך שלה -- ממתבגרת פעורת מבט החורזת במועדון השירה באורי בניו יורק למורה המחברת ילדים עם הכוח של ביטוי עצמי באמצעות פרויקט ק.ו.ל. -- ונותנת שתי הופעות עוצרות נשימה של "B" ו-"הירושימה".
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 18:08
|
Guy Ernest added a translation |