Return to Video

איך נשים מנהלות סכסוכים ללא אלימות

  • 0:00 - 0:05
    לפני שתים-עשרה שנה
    לקחתי לידי לראשונה מצלמה,
  • 0:05 - 0:09
    כדי לצלם את מסיק הזיתים
    בכפר פלסטיני בגדה המערבית.
  • 0:10 - 0:12
    חשבתי שזה יהיה סרט תיעודי בודד
  • 0:12 - 0:15
    ואחר אעבור למקומות אחרים בעולם.
  • 0:15 - 0:17
    אבל משהו תמיד החזיר אותי לשם.
  • 0:18 - 0:22
    בד"כ, כשקהל כלשהו בעולם
    שומע על האזור ההוא,
  • 0:22 - 0:26
    הרצון הוא לעתים קרובות
    שהסכסוך הזה ייעלם.
  • 0:26 - 0:30
    הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא רע
    ואנו רוצים שהוא פשוט ייעלם.
  • 0:30 - 0:34
    אנו חשים כך גם לגבי
    סכסוכים אחרים בעולם.
  • 0:34 - 0:37
    אבל בכל פעם שאנו צופים בחדשות
  • 0:37 - 0:40
    התחושה היא
    שעוד ארץ עולה בלהבות.
  • 0:42 - 0:43
    ולכן תהיתי
  • 0:43 - 0:46
    שמא עלינו להתייחס אחרת לסכסוכים --
  • 0:47 - 0:51
    במקום סתם לשאוף לסיום הסכסוך,
  • 0:51 - 0:55
    נתמקד בשאלה איך לנהל סכסוך.
  • 0:55 - 0:57
    זאת היתה עבורי שאלה גדולה,
  • 0:57 - 1:01
    שאלה שבחנתי עם הצוות שלי
    במלכ"ר "חזון צודק".
  • 1:02 - 1:06
    אחרי שהייתי עדה
    לכל מיני מאבקים במזרח התיכון,
  • 1:06 - 1:11
    התחלתי לזהות דפוסים מסוימים
    במוצלחים שבהם.
  • 1:11 - 1:15
    רציתי לראות אם משתנים אלה
    תקפים בכל המקרים, ואם כן,
  • 1:15 - 1:20
    מהם הלקחים שנוכל להפיק
    מניהול בונה של סכסוך,
  • 1:20 - 1:23
    בפלסטין, בישראל ובמקומות אחרים.
  • 1:24 - 1:26
    יש על כך כמה נתונים מדעיים.
  • 1:27 - 1:31
    מתוך מחקר שהקיף
    323 סכסוכים פוליטיים חשובים
  • 1:31 - 1:34
    בין השנים 1900 ל-2006,
  • 1:34 - 1:39
    מריה סטפן ואריקה צ'נוות'
    מצאו שלמאבקים לא-אלימים
  • 1:39 - 1:46
    היה סיכוי גדול בכמעט 100%
    להוביל להצלחה מאשר לאלימים.
  • 1:46 - 1:50
    למאבקים לא-אלימים גם סבירות פחותה
    לגרום לנזק פיזי
  • 1:50 - 1:52
    למנהלי הסכסוך
  • 1:52 - 1:54
    כמו גם ליריביהם.
  • 1:54 - 1:56
    והנקודה המכרעת:
  • 1:56 - 2:01
    הם בד"כ יוצרים חברות
    שוחרות-שלום ודמוקרטיות יותר.
  • 2:01 - 2:06
    במלים אחרות, התנגדות לא-אלימה
    היא דרך יעילה ובונה יותר
  • 2:06 - 2:07
    לניהול סכסוך.
  • 2:09 - 2:12
    אבל אם זו ברירה כה קלה,
    מדוע לא משתמשים בה יותר?
  • 2:13 - 2:16
    איש מדעי המדינה ויקטור אסל ועמיתיו
  • 2:16 - 2:18
    בחנו מספר גורמים
  • 2:18 - 2:20
    שמעצבים את בחירת הטקטיקות
    של קבוצות פוליטיות.
  • 2:21 - 2:24
    מסתבר שהמנבא הטוב ביותר
  • 2:25 - 2:29
    אם התנועה תחליט לנקוט
    באלימות או לא,
  • 2:29 - 2:34
    איננו אם הקבוצה נוטה יותר
    לשמאל או לימין,
  • 2:34 - 2:39
    לא אם הקבוצה מושפעת
    יותר או פחות מאמונות דתיות,
  • 2:39 - 2:42
    לא אם היא מתקוממת
    נגד דמוקרטיה או רודנות
  • 2:42 - 2:46
    ואף לא רמת הדיכוי
    איתה הקבוצה מתמודדת.
  • 2:47 - 2:51
    המנבא הטוב ביותר לכך
    שתנועה תחליט לנקוט באי-אלימות
  • 2:52 - 2:57
    היא הגישה שלה ביחס
    לתפקיד הנשים בחיים הציבוריים.
  • 2:57 - 3:02
    (מחיאות כפיים)
  • 3:03 - 3:06
    כשהתנועה כוללת בדו-שיח שלה
  • 3:06 - 3:08
    אוצר-מלים העוסק בשוויון מגדרי,
  • 3:08 - 3:11
    הדבר מגדיל באופן דרמטי
    את סיכוייה לנקוט באי-אלימות,
  • 3:11 - 3:14
    ומכאן, את הסבירות להצלחתה.
  • 3:14 - 3:17
    המחקר הזה עלה בקנה אחד
    עם התיעוד שעשיתי
  • 3:17 - 3:20
    על ההתארגנות הפוליטית בישראל ובפלסטין.
  • 3:20 - 3:25
    שמתי לב שלתנועות שמקבלות נשים
    לעמדות מנהיגות,
  • 3:25 - 3:28
    כמו זו שתיעדתי בכפר בשם בודרוס,
  • 3:28 - 3:31
    היה סיכוי רב בהרבה
    להשיג את מטרותיהן.
  • 3:32 - 3:36
    הכפר היה נתון לאיום אמיתי
    של מחיקתו מהמפה
  • 3:36 - 3:39
    כשישראל החלה לבנות
    את חומת ההפרדה.
  • 3:40 - 3:41
    התוואי המוצע חייב
  • 3:41 - 3:46
    את הריסת חורשות הזיתים ובתי העלמין
    של הקהילה הזאת
  • 3:46 - 3:49
    ובסופו של דבר
    היה סוגר את הכפר מכל עבריו.
  • 3:50 - 3:52
    בעזרת מנהיגות מקומית רבת-השראה
  • 3:52 - 3:55
    הם פתחו במאבק לא-אלים
    כדי למנוע זאת.
  • 3:56 - 4:00
    הסיכויים היו מאד לרעתם.
  • 4:01 - 4:04
    אבל היה להם נשק סודי:
  • 4:06 - 4:08
    נערה בת 15
  • 4:08 - 4:10
    שקפצה באומץ ונעמדה לפני דחפור
  • 4:10 - 4:14
    שעמד לעקור עץ זית,
    ועצרה אותו.
  • 4:15 - 4:18
    באותו רגע הבינה קהילת בודרוס
    מה תוכל להשיג
  • 4:18 - 4:23
    אם תקבל בברכה ותעודד נשים
    להשתתף בחיים הציבוריים.
  • 4:24 - 4:27
    וכך התייצבו נשות בודרוס בחזית
    יום אחר יום,
  • 4:27 - 4:32
    ובעזרת היצירתיות והפקחות שלהן
    התגברו על המכשולים הרבים
  • 4:32 - 4:34
    במאבק לא-חמוש בן 10 חודשים.
  • 4:35 - 4:37
    כפי שאתם כבר מבינים,
  • 4:37 - 4:38
    הן ניצחו.
  • 4:40 - 4:43
    תוואי חומת ההפרדה השתנה והותאם כולו
  • 4:43 - 4:45
    לקו הירוק המוכר מבחינה בינלאומית,
  • 4:45 - 4:49
    ונשות בודרוס נודעו
    בכל רחבי הגדה המערבית
  • 4:49 - 4:52
    ברוחן העשויה ללא-חת.
  • 4:53 - 4:55
    (מחיאות כפיים)
  • 4:55 - 4:57
    תודה.
  • 5:01 - 5:04
    אני רוצה לעצור לרגע
    בהזדמנות שסיפקתם לי,
  • 5:04 - 5:07
    כדי לעסוק בשתי אי-הבנות
    חמורות ביותר
  • 5:07 - 5:09
    שעלולות להתגלע בנקודה זאת.
  • 5:10 - 5:13
    הראשונה היא, שאני לא מאמינה
  • 5:13 - 5:18
    שנשים מטבען או במהותן
    שוחרות-שלום יותר מגברים.
  • 5:20 - 5:23
    אבל אני בהחלט מאמינה
    שבעולם של היום
  • 5:23 - 5:26
    נשים מבינות אחרת מהו כוח.
  • 5:27 - 5:31
    כמי שנאלצות לנווט את דרכן
    מעמדה של עוצמה מופחתת
  • 5:31 - 5:33
    בין היבטים שונים של החיים,
  • 5:33 - 5:36
    הנשים בד"כ מיומנות יותר
  • 5:36 - 5:39
    בהפעלה ערמומית של לחץ לשינוי
  • 5:39 - 5:42
    לעומת גורמים גדולים וחזקים.
  • 5:42 - 5:46
    המונח "מניפולטיבי",
    שמרבים לתקוף בו נשים במובן משפיל,
  • 5:46 - 5:50
    משקף מציאות שבה נשים
    נאלצו לעתים קרובות למצוא דרכים
  • 5:50 - 5:53
    שאינן עימות ישיר,
    כדי להשיג את מטרותיהן.
  • 5:54 - 5:58
    ואיתור חלופות לעימות ישיר
  • 5:58 - 6:02
    הוא לב-ליבה של ההתנגדות
    הלא-אלימה.
  • 6:02 - 6:05
    וכעת, לאי-ההבנה הפוטנציאלית השניה.
  • 6:05 - 6:07
    אני מרבה לספר על חוויותי
    במזרח התיכון,
  • 6:07 - 6:10
    ואחדים מכם אולי חושבים עכשיו
  • 6:10 - 6:13
    שהפתרון הוא לחנך את החברות
    המוסלמיות והערביות
  • 6:13 - 6:16
    לשלב יותר את הנשים.
  • 6:16 - 6:19
    אם נעשה זאת,
    הן יצליחו יותר.
  • 6:21 - 6:24
    הן לא צריכות עזרה כזאת.
  • 6:25 - 6:28
    הנשים היו חלק מהתנועות הכי משפיעות
  • 6:28 - 6:30
    שיצאו מהמזרח התיכון,
  • 6:31 - 6:36
    אבל הקהילה הבינלאומית
    נוטה לפסוח עליהן.
  • 6:36 - 6:39
    המצלמות שלנו מתמקדות בעיקר בגברים
  • 6:39 - 6:42
    שבד"כ מעורבים בתמונות האלימות יותר
  • 6:42 - 6:46
    שצרכנות החדשות שלנו
    אינה עומדת בפניהן.
  • 6:46 - 6:50
    ובסופו של דבר נותר לנו נרטיב
    שלא רק מוחק את הנשים
  • 6:50 - 6:52
    מן המאבקים באזור,
  • 6:52 - 6:57
    אלא לעתים קרובות מייצג לא-נכון
    את המאבקים עצמם.
  • 6:58 - 7:03
    בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20
    החלה בעזה התקוממות
  • 7:03 - 7:07
    שהתפשטה במהירות לגדה המערבית
    ולמזרח-ירושלים.
  • 7:08 - 7:12
    היא נודעה בשם
    "האינתיפאדה הראשונה",
  • 7:12 - 7:14
    ואנשים עם איזה זכרון חזותי ממנה
  • 7:14 - 7:17
    מסכמים אותה בערך כך:
  • 7:18 - 7:22
    גברים פלסטינים זורקים אבנים
    על טנקים ישראלים.
  • 7:23 - 7:24
    הסיקור החדשותי של אז
  • 7:24 - 7:29
    עורר את הרושם כאילו
    אבנים, בקבוקי מולוטוב וצמיגים בוערים
  • 7:29 - 7:32
    היו הפעילויות היחידות
    שהתרחשו באינתיפאדה.
  • 7:34 - 7:40
    אבל התקופה ההיא אופיינה גם
    בהתארגנות לא-אלימה רחבה
  • 7:40 - 7:45
    בצורת הפגנות, שביתות
    והקמת מוסדות מקבילים.
  • 7:46 - 7:47
    במהלך האינתיפאדה הראשונה,
  • 7:47 - 7:51
    התגייסו מגזרים שלמים בחברה הפלסטינית
  • 7:51 - 7:54
    באופן בין-דורי,
    בין-סיעתי ובין-מעמדי.
  • 7:55 - 7:58
    הם עשו זאת בעזרת רשתות
    של ועדות עממיות,
  • 7:58 - 8:01
    והשימוש שלהם בפעולה ישירה
    ובמיזמי עזרה-עצמית קהילתיים
  • 8:01 - 8:04
    הקשה על עצם יכולתה של ישראל
  • 8:04 - 8:07
    להמשיך לשלוט בגדה המערבית ובעזה.
  • 8:07 - 8:10
    לפי נתוני הצבא הישראלי עצמו,
  • 8:10 - 8:16
    97% מהפעילויות באינתיפאדה הראשונה
    היו לא-חמושות.
  • 8:17 - 8:21
    והנה עוד משהו שאיננו חלק
    מהנרטיב שלנו לגבי אותה תקופה:
  • 8:21 - 8:24
    במשך 18 חודשי האינתיפאדה
  • 8:24 - 8:28
    הנשים היו אלה המחליטות
    שמאחורי הקלעים:
  • 8:28 - 8:30
    נשים פלסטיניות מכל אורחות החיים
  • 8:30 - 8:34
    פיקדו על גיוס מאות אלפי אנשים
  • 8:34 - 8:38
    במאמץ מתואם של מחאה כלפי הכיבוש.
  • 8:39 - 8:44
    נאילה עיאש, שנאבקה כדי לבנות
    כלכלה פלסטינית עצמאית
  • 8:44 - 8:49
    דרך עידוד נשים בעזה
    לגדל ירקות בחצרות האחוריות,
  • 8:49 - 8:53
    פעילות שנחשבה אז לא-חוקית
    בעיני הרשות הישראלית;
  • 8:54 - 8:58
    ראביחה דיאב, שלקחה על עצמה
    את הסמכות לקבל החלטות
  • 8:58 - 8:59
    לכל ההתקוממות
  • 8:59 - 9:02
    כשהגברים שניהלו אותה הוגלו;
  • 9:03 - 9:09
    פטימה אל ג'עפרי, שבלעה עלונים
    שכללו את הוראות ההתקוממות
  • 9:09 - 9:12
    כדי להפיצם בכל השטחים
  • 9:12 - 9:13
    מבלי להיתפס;
  • 9:15 - 9:16
    וזאהירה כמאל,
  • 9:16 - 9:20
    שהבטיחה את אריכות ימיה
    של ההתקוממות
  • 9:20 - 9:21
    בכך שהנהיגה ארגון
  • 9:21 - 9:26
    שגדל מ-25 ל-3000 נשים
    בשנה אחת.
  • 9:29 - 9:31
    חרף כל הישגיהן המדהימים,
  • 9:31 - 9:35
    אף לא אחת מהנשים האלה
    הצליחה להיכנס לנרטיב שלנו
  • 9:35 - 9:37
    בנוגע לאינתיפאדה הראשונה.
  • 9:38 - 9:40
    אנו נוהגים כך
    גם במקומות אחרים בעולם.
  • 9:41 - 9:45
    בספרי ההיסטוריה שלנו, למשל,
    וגם בזכרון הקולקטיבי שלנו,
  • 9:45 - 9:48
    הגברים הם הפנים והדוברים הציבוריים
  • 9:48 - 9:52
    של מאבק שנות ה-60 במאה ה-20
    לצדק גזעי בארה"ב.
  • 9:53 - 9:57
    אבל הנשים היוו גם הן
    כוח מכריע
  • 9:57 - 10:00
    בגיוס, בארגון, ביציאה לרחובות.
  • 10:01 - 10:03
    כמה מאיתנו חושבים
    על ספטימה קלארק
  • 10:03 - 10:06
    כשאנו נזכרים בימי
    מלחמת האזרחים בארה"ב?
  • 10:08 - 10:09
    מעטים להפליא.
  • 10:11 - 10:15
    אבל היא מילאה תפקיד מכריע
    בכל שלב במאבק,
  • 10:15 - 10:19
    במיוחד בכך שהדגישה
    את חשיבות החינוך והקריאה והכתיבה.
  • 10:19 - 10:21
    פסחו עליה והתעלמו ממנה,
  • 10:21 - 10:25
    כמו נשים כה רבות
    שמילאו תפקידים מכריעים
  • 10:25 - 10:28
    בתנועת זכויות האזרח
    של ארצות הברית.
  • 10:30 - 10:32
    לא מדובר כאן בהשגת הכרה;
  • 10:33 - 10:35
    מדובר במשהו עמוק מזה.
  • 10:36 - 10:41
    הסיפורים שאנו מספרים חשובים ביותר
    לדימוי שלנו בעיני עצמנו,
  • 10:41 - 10:43
    לדרך בה אנו חושבים שתנועות מנוהלות
  • 10:43 - 10:45
    ולדרך בה הן מנצחות.
  • 10:46 - 10:49
    הסיפורים שאנו מספרים על תנועה
    כמו האינתיפאדה הראשונה
  • 10:49 - 10:51
    או עידן מלחמת האזרחים בארה"ב
  • 10:51 - 10:55
    חשובים עד מאד
    ויש להם השפעה מכרעת
  • 10:55 - 10:58
    על הבחירות שיבחרו פלסטינאים,
  • 10:58 - 10:59
    אמריקנים
  • 10:59 - 11:01
    ואנשים בכל העולם
  • 11:01 - 11:03
    בפעם הבאה בה ייתקלו באי-צדק
  • 11:03 - 11:06
    וימצאו בעצמם את האומץ
    להתעמת עימו.
  • 11:07 - 11:11
    אם לא נרומם את הנשים
    שמילאו תפקידים מכריעים במאבקים אלה,
  • 11:11 - 11:15
    לא נוכל להציע דמויות-מופת
    לדורות הבאים.
  • 11:16 - 11:20
    בהיעדר דמויות-מופת
    הנשים יתקשו יותר
  • 11:20 - 11:24
    לתפוס את מקומן הראוי
    בחיים הציבוריים.
  • 11:25 - 11:27
    וכפי שראינו קודם,
  • 11:27 - 11:29
    אחד המשתנים המכריעים ביותר
  • 11:29 - 11:33
    בשאלה אם תנועה כלשהי
    תצליח או לא
  • 11:33 - 11:37
    היא אידאולוגיה תנועתית
    שמתייחסת לתפקידן של הנשים
  • 11:37 - 11:39
    בחיים הציבוריים.
  • 11:40 - 11:42
    השאלה היא אם אנו מתקדמים
  • 11:42 - 11:45
    לקראת חברות דמוקרטיות יותר,
    ויותר שוחרות-שלום.
  • 11:47 - 11:50
    בעולם שבו מתחוללים שינויים כה רבים,
  • 11:50 - 11:54
    שינויים שמן הסתם ימשיכו ויתגברו,
  • 11:55 - 11:59
    השאלה איננה אם ניקלע לסכסוך,
  • 12:00 - 12:04
    אלא מהם הסיפורים שיעצבו
  • 12:05 - 12:08
    את האופן בו נבחר לנהל סכסוכים.
  • 12:09 - 12:10
    תודה לכם.
  • 12:10 - 12:15
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך נשים מנהלות סכסוכים ללא אלימות
Speaker:
ג'וליה באצ'ה
Description:

האם אתם מתכוונים לשנות את העולם? הנה נתון שכדאי לכם לדעת: למאבקים לא-אלימים יש סבירות של 100% להצליח יותר מאשר למאבקים אלימים. מדוע אם כן אין יותר קבוצות שנוהגות כך בעת סכסוך? יוצרת הסרטים ג'וליה באצ'ה מביאה סיפורים של התנגדות לא-אלימה יעילה, כולל מחקר פוקח-עיניים על התפקיד המנהיגותי המכריע שממלאות הנשים.

בתרגום זה:

"חזון צודק" - Just Vision

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:27

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions