Return to Video

קייטריאה ומורגן או'ניל: איך להתייצב לנוכח פני אסון

  • 0:03 - 0:06
    קריין חדשות: נתיב רחב של הרס
    חצה את העיר הזו.
  • 0:06 - 0:09
    ...פגע כאן, עקר עצים,
    ניפץ חלונות,
  • 0:09 - 0:12
    תלש גגות מבתים...
  • 0:12 - 0:14
    קייטריאה או'ניל: זו הייתי אני,
  • 0:14 - 0:18
    עומדת בחזית ביתנו במונסון, מסצ'וסטס,
    ביוני האחרון.
  • 0:18 - 0:21
    אחרי שטורנדו בדרגה 3 בסולם פוג'יטה
    קרע את העיר שלנו
  • 0:21 - 0:23
    ותלש חלקים מהגג שלנו,
  • 0:23 - 0:25
    החלטתי להישאר במסצ'וסטס
  • 0:25 - 0:27
    במקום להמשיך בלימודי תואר שני
  • 0:27 - 0:30
    ולשם כך העברתי הביתה
    את הארגזים שלי באותו ערב.
  • 0:30 - 0:32
    מורגן או'ניל: באותו ראשון ביוני
    לא היינו מומחיות לאסונות,
  • 0:32 - 0:35
    אבל ב-3 התחלנו
    להעמיד פנים שאנו כן כאלה.
  • 0:35 - 0:37
    החוויה הזו שינתה את חיינו.
  • 0:37 - 0:39
    וכעת אנו מנסות לשנות את החוויה.
  • 0:39 - 0:41
    ק"א: אין במסצ'וסטס
    מקרים של טורנדו.
  • 0:41 - 0:43
    אז ברוב חוכמתי
    עמדתי בחצר הקדמית
  • 0:43 - 0:45
    כשאחד מהם
    הגיח מעבר לגבעה.
  • 0:45 - 0:48
    אחרי שפנס-רחוב עף לתוך הבית,
    משפחתי ואני ברחנו למרתף,
  • 0:48 - 0:51
    עצים הושלכו על הבית,
    החלונות התפוצצו.
  • 0:51 - 0:53
    בסוף, כשיצאנו אל החצר האחורית,
  • 0:53 - 0:55
    ברחובות בערו שנאים.
  • 0:55 - 0:57
    מ"א: אני הייתי בבוסטון.
  • 0:57 - 0:59
    אני עושה דוקטורט
    בטכניון של מסצ'וסטס,
  • 0:59 - 1:01
    ובמקרה לומדת את
    מדעי האטמוספרה.
  • 1:01 - 1:03
    וזה היה אפילו מוזר יותר:
  • 1:03 - 1:06
    הייתי במוזיאון המדע
    כשהטורנדו פגע,
  • 1:06 - 1:08
    משתעשעת לי עם תצוגת הטורנדו,
  • 1:08 - 1:10
    ולכן החמצתי את הטלפון שלה.
  • 1:10 - 1:12
    בקיצור, אני שומעת את ההודעה מקייטריאה,
    שומעת את החדשות,
  • 1:12 - 1:14
    ומתחילה לעקוב
    אחרי המכ"ם באינטרנט
  • 1:14 - 1:17
    כדי שאוכל לטלפן למשפחה
    כשייווצר באזור שלהם תא-סופה חדש.
  • 1:17 - 1:20
    ומאוחר יותר באותו לילה
    נסעתי הביתה עם סוללות וקרח.
  • 1:20 - 1:22
    אנו גרים מול כנסיה עתיקה
  • 1:22 - 1:25
    שאיבדה בסערה את הצריח
    המיוחד שלה.
  • 1:25 - 1:27
    בין-לילה זה הפך
    לאתר התכנסות קהילתי.
  • 1:27 - 1:30
    גם בית העיריה ובניין המשטרה
    סבלו מפגיעות ישירות,
  • 1:30 - 1:33
    ולכן האנשים שרצו לעזור
    או חיפשו מידע
  • 1:33 - 1:35
    הלכו לכנסיה.
  • 1:35 - 1:37
    ק"א: הלכנו לכנסיה כי שמענו
    שיש שם ארוחות חמות,
  • 1:37 - 1:39
    אך כשהגענו, מצאנו בעיות.
  • 1:39 - 1:41
    היו שם כמה גברים מגודלים ומיוזעים
    עם מסורי שרשרת,
  • 1:41 - 1:43
    הם עמדו במרכז הכנסיה,
  • 1:43 - 1:45
    אך איש לא ידע
    לאן לשלוח אותם
  • 1:45 - 1:47
    כי איש עוד לא ידע
    מה היקף הנזק.
  • 1:47 - 1:49
    ולנגד עינינו,
    הם נעשו מתוסכלים ועזבו
  • 1:49 - 1:51
    כדי למצוא בעצמם
    מישהו לעזור לו.
  • 1:51 - 1:53
    מ"א: אז התחלנו לארגן.
  • 1:53 - 1:56
    מדוע? כי היה צריך לעשות זאת.
    מצאנו את הכומר בוב
  • 1:56 - 1:58
    והצענו לו שנספק תגובה כלשהי
    מבחינת תשתית.
  • 1:58 - 2:01
    ואז, חמושות רק בשני מחשבים ניידים
    וכרטיס לשיחות סלולריות,
  • 2:01 - 2:07
    בנינו מנגנון שיקום.
  • 2:07 - 2:08
    [מחיאות כפיים]
  • 2:08 - 2:09
    ק"א: זה היה טורנדו!
  • 2:09 - 2:12
    וכולם הולכים לכנסיה
    כדי להביא דברים ולהתנדב.
  • 2:12 - 2:14
    מ"א: כולם תורמים בגדים.
  • 2:14 - 2:16
    כדאי בעצם שנרשום
    את התרומות שנערמות כאן.
  • 2:16 - 2:19
    ק"א: כן, ואנו זקוקות לקו-חירום.
    את יכולה ליצור מספר ב"גוגל וויס"?
  • 2:19 - 2:21
    מ"א: בטח. ועלינו להגיד לאנשים
    מה לא להביא.
  • 2:21 - 2:25
    אני אקים חשבון "פייסבוק".
    תדפיסי לי עלונים עבור השכונות?
  • 2:25 - 2:27
    ק"א: כן, אבל אנו אפילו לא יודעות
    אילו בתים מקבלים עזרה כרגע.
  • 2:27 - 2:29
    אנו צריכות לסרוק את השטח
    ולשלוח מתנדבים.
  • 2:29 - 2:31
    מ"א: אנו צריכות להגיד לאנשים
    מה לא להביא.
  • 2:31 - 2:33
    היי, הנה רכב של רשת טלוויזיה.
    אני אודיע להם.
  • 2:33 - 2:35
    ק"א: השגתם את המספר שלי מהחדשות?
  • 2:35 - 2:37
    אנו לא זקוקות למקפיאים נוספים.
  • 2:37 - 2:40
    מ"א: הביטוח לא מכסה זאת? נחוץ צוות לזיפות הגג?
    ק"א: 5 ארגזי מיץ תפוזים מגיעים תוך שעה?
  • 2:40 - 2:42
    יחד: תשיגו לי דבקיות!
  • 2:42 - 2:43
    [צחוק]
  • 2:43 - 2:45
    ק"א: ואז יתר הקהילה קלטה
  • 2:45 - 2:47
    שיש לנו תשובות.
  • 2:47 - 2:49
    מ"א: אני יכולה לתרום
    3 מחממי מים,
  • 2:49 - 2:50
    אבל מישהו צריך
    לבוא ולקחת אותם.
  • 2:50 - 2:52
    ק"א: המכונית שלי בסלון.
  • 2:52 - 2:55
    מ"א: גדוד הצופים שלי
    מוכן לשקם 12 תיבות דואר.
  • 2:55 - 2:58
    ק"א: הגור שלי נעדר,
    והביטוח לא מכסה את הנזק לארובות.
  • 2:58 - 3:01
    מ"א: 50 אנשי קהילת המתפללים שלי
    רוצים מגורים ומזון לשבוע
  • 3:01 - 3:03
    בזמן שנתקן את הבתים.
  • 3:03 - 3:05
    ק"א: אתמול שלחת אותי
    לאיזה מקום ברחוב וושינגטון,
  • 3:05 - 3:07
    ועכשיו אני מכוסה
    בעוג רעיל.
  • 3:07 - 3:10
    אלה הדברים
    שמילאו את הימים שלנו.
  • 3:10 - 3:12
    היה עלינו ללמוד
    לענות מהר לשאלות
  • 3:12 - 3:15
    ולפתור בעיות תוך דקה
    או פחות,
  • 3:15 - 3:17
    כי אחרת יצוץ משהו
    דחוף יותר,
  • 3:17 - 3:18
    והדברים פשוט לא יתבצעו.
  • 3:18 - 3:21
    מ"א: לא קיבלנו את סמכותנו
    מאיזה גוף נבחרים
  • 3:21 - 3:24
    או ממועצת ניהול מצבי חירום
    או מ"יונייטד וויי".
  • 3:24 - 3:27
    פשוט התחלנו לענות על שאלות
    ולקבל החלטות
  • 3:27 - 3:29
    כי מישהו היה צריך
    לעשות את זה,
  • 3:29 - 3:32
    אז למה לא אני?
    במקצועי אני מארגת מסעות תעמולה.
  • 3:32 - 3:33
    אני טובה ב"פייסבוק".
  • 3:33 - 3:34
    ויש עוד אחת כמוני!
  • 3:34 - 3:35
    [צחוק]
  • 3:35 - 3:39
    ק"א: הנקודה היא שבמקרה של שטפון,
    או שריפה, או הוריקן,
  • 3:39 - 3:41
    אתם, או מישהו כמוכם,
  • 3:41 - 3:43
    יתייצבו ויתחילו לארגן את הדברים.
  • 3:43 - 3:46
    הנקודה השניה: זה קשה.
  • 3:46 - 3:49
    מ"א: היינו שוכבות על הריצפה אחרי
    עוד יום-עבודה של 17 שעות,
  • 3:49 - 3:50
    וקייטריאה ואני
    היינו מרוקנות את כיסינו
  • 3:50 - 3:53
    ומנסות למצוא הגיון בעשרות פתקאות--
  • 3:53 - 3:56
    כל מיני פיסות מידע
    שהיה צורך לזכור ולהתאים למשהו
  • 3:56 - 3:57
    כדי לעזור למישהו.
  • 3:57 - 3:59
    אחרי יום נוסף ומקלחת במקלט,
  • 3:59 - 4:02
    הבנו שזה לא צריך להיות
    כל כך קשה.
  • 4:02 - 4:03
    ק"א: בארץ כמו שלנו,
  • 4:03 - 4:05
    שבה אנו חיים ונושמים
    אינטרנט אלחוטי,
  • 4:05 - 4:08
    מינוף של טכנולוגיה לצורך שיקום מהיר
    אמור להיות דבר פשוט.
  • 4:08 - 4:11
    מערכות כמו זו שאילתרנו,
  • 4:11 - 4:12
    צריכות להיות קיימות מראש.
  • 4:12 - 4:14
    ואם חבר קהילה מסוים
  • 4:14 - 4:18
    תופס עמדה ארגונית כזו
    בכל אזור ואחרי כל אסון,
  • 4:18 - 4:20
    הכלים האלה צריכים
    להיות קיימים.
  • 4:20 - 4:23
    מ"א: לכן החלטנו להקים אותם--
  • 4:23 - 4:24
    ערכת-שיקום:
  • 4:24 - 4:26
    משהו שניתן לפרוס אחרי כל אסון
  • 4:26 - 4:28
    וע"י כל מארגן מקומי.
  • 4:28 - 4:30
    ק"א: החלטתי להישאר במדינה,
  • 4:30 - 4:31
    לוותר על תואר שני במוסקבה
  • 4:31 - 4:34
    ולעבוד במשרה מלאה
    כדי להקים את זה.
  • 4:34 - 4:35
    במהלך השנה האחרונה
  • 4:35 - 4:38
    נעשינו מומחיות בתחום
    השיקום הקהילתי אחרי אסונות.
  • 4:38 - 4:41
    וזיהינו שלוש בעיות עיקריות
  • 4:41 - 4:44
    בצורה שבה
    הדברים פועלים כרגע.
  • 4:44 - 4:46
    מ"א: הכלים. ארגוני סיוע גדולים
    הם מעולים
  • 4:46 - 4:49
    בהבאת משאבים רציניים
    לתמיכה בעקבות אסון,
  • 4:49 - 4:52
    אך לעתים קרובות
    הם ממלאים משימות מוגדרות מאד
  • 4:52 - 4:53
    ואחר מסתלקים.
  • 4:53 - 4:55
    זה מותיר לתושבים המקומיים
    את ההתמודדות
  • 4:55 - 4:58
    עם אלפי המתנדבים הספונטניים,
    עם אלפי תרומות,
  • 4:58 - 5:00
    וכל זה - בלי הכשרה וכלים,
  • 5:00 - 5:03
    ולכן הם משתמשים בדבקיות
    או ב"אקסל" או "פייסבוק".
  • 5:03 - 5:06
    שאף אחד מהם לא מאפשר
    להעריך מידע בעדיפות עליונה
  • 5:06 - 5:09
    מתוך כל הצילומים
    והכוונות הטובות.
  • 5:09 - 5:10
    ק"א: התזמון.
  • 5:10 - 5:14
    סיוע אחרי אסון הוא בעצם
    מסע תעמולה פוליטי הפוך.
  • 5:14 - 5:15
    במסע תעמולה פוליטי,
  • 5:15 - 5:19
    מתחילים ללא שום התעניינות ציבורית
    ושום יכולת להפוך זאת לפעולה.
  • 5:19 - 5:20
    בונים את שני אלה בהדרגה
  • 5:20 - 5:23
    עד לנקודה של התניידות שיא
    בזמן הבחירות.
  • 5:23 - 5:26
    אבל בזמני אסון
    מתחילים עם כל ההתעניינות הציבורית
  • 5:26 - 5:27
    ובלי שום יכולת.
  • 5:27 - 5:30
    ועומדים לרשותכם
    רק כ-7 ימים כדי ללכוד
  • 5:30 - 5:33
    50 אחוז מכל החיפושים ברשת
    שאי-פעם יבוצעו
  • 5:33 - 5:34
    כדי לעזור לאזור שלך.
  • 5:34 - 5:36
    ואז מתרחש איזה אירוע ספורט,
  • 5:36 - 5:39
    ועומדים לרשותך רק אותם משאבים
    שהצלחת להשיג עד אז
  • 5:39 - 5:42
    כדי לעמוד בצרכי השיקום
    במשך חמש השנים הבאות.
  • 5:42 - 5:44
    זאת שקופית של "קתרינה".
  • 5:44 - 5:47
    זאת העקומה של הטורנדו "ג'ופלין".
  • 5:47 - 5:50
    וזאת העקומה של
    סופות הטורנדו בדאלאס באפריל
  • 5:50 - 5:52
    ששם פרסנו תוכנה.
  • 5:52 - 5:53
    יש כאן פער.
  • 5:53 - 5:57
    משקי בית פגועים צריכים להמתין
    לביקור נציג חברת הביטוח
  • 5:57 - 5:59
    בטרם יוכלו לקבל
    עזרה עבור הנכס שלהם.
  • 5:59 - 6:03
    ובדאלאס היו רק כ-4 ימים
    של התעניינות.
  • 6:03 - 6:05
    מ"א: נתונים.
  • 6:05 - 6:07
    נתונים מטבעם אינם סקסיים,
  • 6:07 - 6:09
    אך הם יכולים להתניע
    את השיקום של האזור.
  • 6:09 - 6:10
    הסוכנות הפדרלית למצבי חירום והמדינה
  • 6:10 - 6:14
    ישלמו 85% מעלותו
    של אסון שהוכר כפדרלי,
  • 6:14 - 6:16
    וישאירו לעיר לשלם את יתר
    ה-15% של החשבון,
  • 6:16 - 6:18
    וזו עלולה להיות
    הוצאה עצומה,
  • 6:18 - 6:22
    אך אם העיר יכולה לנייד
    כמות א' של מתנדבים תוך ב' שעות,
  • 6:22 - 6:24
    הערך הכספי של העבודה
    הכרוכה בכך
  • 6:24 - 6:26
    עובר כתרומה לעיר.
  • 6:26 - 6:28
    אבל מי יודע על זה?
  • 6:28 - 6:31
    כעת נסו לדמיין
    את התחושה האיומה,
  • 6:31 - 6:35
    לאחר ששלחתם 2,000 מתנדבים
    ואינכם יכולים להוכיח זאת.
  • 6:35 - 6:38
    ק"א: אלה שלוש בעיות
    עם פתרון משותף.
  • 6:38 - 6:41
    אם נוכל להביא את הכלים הנכונים
    בזמן הנכון
  • 6:41 - 6:43
    לאנשים שבאורח בלתי-נמנע
    עתידים להתנדב
  • 6:43 - 6:45
    ולהתחיל לשקם את הקהילות שלהם,
  • 6:45 - 6:47
    נוכל ליצור תקנים חדשים
    לשיקום אחרי אסונות.
  • 6:47 - 6:51
    מ"א: היינו זקוקות לאמצעי סיור ואיתור,
    לבסיס נתונים עבור התרומות,
  • 6:51 - 6:54
    לדיווח דרישות,
    לגישה התנדבותית מרחוק,
  • 6:54 - 6:56
    והכל באתר אינטרנט
    קל-לשימוש אחד.
  • 6:56 - 6:57
    ק"א: והיינו זקוקות גם לעזרה.
  • 6:57 - 7:00
    אלווין, מהנדס התוכנה שלנו ואחד המייסדים,
    בנה את הכלים האלה.
  • 7:00 - 7:02
    כריס וביל
    תרמו מזמנם
  • 7:02 - 7:04
    כדי להשתמש בפעולות ובשותפויות.
  • 7:04 - 7:08
    ואנו טסות לאזורי אסון
    מאז ינואר האחרון,
  • 7:08 - 7:10
    מתקינות תוכנות, מכשירות תושבים,
  • 7:10 - 7:15
    ומבצעות רישוי של התוכנה
    באזורים שמתכוננים לאסונות.
  • 7:15 - 7:18
    מ"א: הפעלנו את אחד המבצעים הראשונים שלנו
    אחרי סופות הטורנדו בדאלאס, באפריל האחרון.
  • 7:18 - 7:22
    טסנו לעיר שהיה לה אתר אינטרנט
    תקוע ומיושן
  • 7:22 - 7:24
    עם תגובות "פייסבוק" מבוהלות
    שניסו לייצר פתרון.
  • 7:24 - 7:25
    ושם הפעלנו את המערכת שלנו.
  • 7:25 - 7:28
    כל ההתעניינות הציבורית היתה
    במשך ארבעת הימים הראשונים,
  • 7:28 - 7:29
    אבל כשהם כבר לא היו בחדשות,
  • 7:29 - 7:31
    רק אז החלו להגיע הדרישות,
  • 7:31 - 7:34
    אבל היה להם המשאב העצום הזה,
    של מה שהאנשים יכולים לתרום
  • 7:34 - 7:36
    והם הצליחו לספק
    את צרכי התושבים שלהם.
  • 7:36 - 7:38
    ק"א: כך שזה עובד,
    אבל זה יכול להיות טוב יותר.
  • 7:38 - 7:42
    מוכנות בחירום היא
    דבר מרכזי בשיקום אסונות
  • 7:42 - 7:45
    כי היא הופכת את הערים
    לבטוחות ומהירות יותר להשתקם.
  • 7:45 - 7:47
    תארו לעצמכם שנוכל להכין מערכות אלה
    לצורך הכנסה למקום מסוים,
  • 7:47 - 7:49
    לפני שמתרחש האסון.
  • 7:49 - 7:52
    אז על זה אנו עובדות.
  • 7:52 - 7:54
    אנו עובדות על
    הכנסה של התוכנה למקומות
  • 7:54 - 7:56
    כדי שאנשים שמצפים לאסון
    ידעו איך להשתמש בה
  • 7:56 - 7:57
    וניתן יהיה
    למלא אותה מראש
  • 7:57 - 8:00
    במיקרו-מידע שמניע את השיקום.
  • 8:00 - 8:01
    מ"א: זו לא פיזיקה גרעינית.
  • 8:01 - 8:04
    הכלים האלה מובנים מאליהם
    ואנשים רוצים אותם.
  • 8:04 - 8:07
    בעיר מולדתנו,
    הכשרנו חצי-תריסר תושבים
  • 8:07 - 8:09
    להפעיל בעצמם
    את כלי האינטרנט האלה,
  • 8:09 - 8:11
    כי קייטיריאה ואני
    גרות כאן, בבוסטון.
  • 8:11 - 8:12
    הם התלבשו על זה מיד,
  • 8:12 - 8:14
    וכעת הם איתני טבע.
  • 8:14 - 8:17
    יש מעל שלוש קבוצות מתנדבים
    שעובדות כמעט מידי יום,
  • 8:17 - 8:19
    כבר מאז ה-1 ליוני
    של השנה שעברה,
  • 8:19 - 8:22
    כדי להבטיח שאותם תושבים
    יקבלו את הנחוץ להם וישובו לבתיהם.
  • 8:22 - 8:25
    יש להם קווי חירום
    וגליונות אלקטרוניים ונתונים.
  • 8:25 - 8:26
    ק"א: וזה משנה הכל.
  • 8:26 - 8:29
    ה-1 ליוני השנה
    הוא יום השנה
  • 8:29 - 8:31
    של הטורנדו במונסון.
  • 8:31 - 8:34
    והקהילה שלנו מעולם לא היתה
    כה מקושרת וכה מועצמת.
  • 8:34 - 8:36
    יכולנו לראות שינוי זהה
  • 8:36 - 8:38
    בטקסס ובאלבמה.
  • 8:38 - 8:40
    כי לא צריך לסיים את הרווארד
    או את הטכניון של מסצ'וסטס
  • 8:40 - 8:43
    כדי לטוס למקום כלשהו
    ולתקן בעיות בעקבות אסון,
  • 8:43 - 8:44
    צריך להיות אדם מקומי.
  • 8:44 - 8:46
    לא משנה כמה ארגון סיוע
    הוא טוב במה שהוא עושה,
  • 8:46 - 8:48
    בסופו של דבר
    הוא ייאלץ לעזוב.
  • 8:48 - 8:50
    אך אם נותנים למקומיים
    את הכלים,
  • 8:50 - 8:53
    אם מראים להם מה הם עצמם
    יכולים לעשות כדי להשתקם,
  • 8:53 - 8:57
    הם נעשים מומחים.
  • 8:57 - 9:00
    [מחיאות כפיים]
    מ"א: יופי. בואי נלך.
  • 9:00 - 9:02
    [מחיאות כפיים]
Title:
קייטריאה ומורגן או'ניל: איך להתייצב לנוכח פני אסון
Speaker:
Caitria + Morgan O'Neill
Description:

אחרי שמכה אסון טבע, יש רק חלון הזדמנויות צר כדי לארגן את מאמצי השיקום לפני שתשומת הלב העולמית נודדת הלאה. מי צריך לקחת את הפיקוד? לאחר שטורנדו חריג פגע בעיר מולדתן, האחיות קייטריאה ומורגן או'ניל - שהיו באותה עת רק בנות 20 ו-24 - אחזו במושכות, וכעת הן מלמדות אחרים כיצד לנהוג כמותן. (הוסרט ב-TEDxBoston).
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
09:23

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.