רובוטים עם נשמה
-
0:01 - 0:03העבודה שלי היא לעצב, לבנות וללמוד
-
0:03 - 0:05רובוטים שיכולים לתקשר עם אנשים.
-
0:05 - 0:07אבל הסיפור הזה לא מתחיל ברובוטיקה בכלל,
-
0:07 - 0:09הוא מתחיל באנימציה.
-
0:09 - 0:11כשראיתי לראשונה את "לוקסו ג'וניור" של פיקסאר,
-
0:11 - 0:13נדהמתי מכמות הרגש
-
0:13 - 0:15שהם מסוגלים להכניס במשהו
-
0:15 - 0:17טריויאלי כמו מנורת שולחן.
-
0:17 - 0:19כלומר, הסתכלו עליהם-- בסוף הסרט,
-
0:19 - 0:22אתה באמת מרגיש משהו כלפי שתי חתיכות ריהוט.
-
0:22 - 0:24(צחוק)
-
0:24 - 0:26ואני אמרתי, אני חייב ללמוד איך לעשות את זה.
-
0:26 - 0:29אז קיבלתי החלטה ממש גרועה לקריירה.
-
0:29 - 0:32וככה אמא שלי נראתה כשעשיתי את זה.
-
0:32 - 0:34(צחוק)
-
0:34 - 0:36עזבתי עבודה טכנולוגית מאוד נוחה בישראל
-
0:36 - 0:38בחברת תוכנה נחמדה ועברתי לניו יורק
-
0:38 - 0:39ללמוד אנימציה.
-
0:39 - 0:41ושם חייתי
-
0:41 - 0:44בבניין דירות מתמוטט בהארלם עם שותפים.
-
0:44 - 0:45אני לא משתמש במשפט הזה באופן מטאפורי,
-
0:45 - 0:47התקרה באמת התמוטטה יום אחד
-
0:47 - 0:48בסלון שלנו.
-
0:48 - 0:51תמיד כשעשו כתבות בחדשות על עבירות בנייה בניו יורק,
-
0:51 - 0:53היו עושים את הדיווח מול הבניין שלנו.
-
0:53 - 0:57בתור סוג של תפאורה להראות כמה גרוע המצב.
-
0:57 - 0:59בכל מקרה, במהלך היום הייתי הולך ללימודים ובלילה
-
0:59 - 1:02הייתי יושב ומצייר פריים אחרי פריים של אנימציה בעיפרון.
-
1:02 - 1:05ולמדתי שני לקחים מפתיעים--
-
1:05 - 1:07אחד מהם היה
-
1:07 - 1:09שכשאתה רוצה לעורר רגשות,
-
1:09 - 1:11זה לא משנה כל כך איך משהו נראה,
-
1:11 - 1:13זה הכל בתנועה-- זה בתזמון
-
1:13 - 1:15של איך הדבר נע..
-
1:15 - 1:18והשני היה משהו שאחד מהמורים שלנו אמר לנו.
-
1:18 - 1:20למעשה הוא יצר את הסמור בעידן הקרח.
-
1:20 - 1:22והוא אמר:
-
1:22 - 1:25"כאנימטור אתה לא במאי, אתה שחקן."
-
1:25 - 1:28אז, אם אתה רוצה למצוא את התנועה הנכונה עבור דמות,
-
1:28 - 1:30אל תחשוב על זה, לך תשתמש בגוף שלך על מנת למצוא את זה--
-
1:30 - 1:32עמוד מול מראה, שחק את זה
-
1:32 - 1:34מול מצלמה-- מה שאתה צריך.
-
1:34 - 1:36ואז תכניס את זה בחזרה לדמות שלך.
-
1:36 - 1:39שנה לאחר מכן מצאתי את עצמי ב- MIT
-
1:39 - 1:41בקבוצת החיים הרובוטיים, זו הייתה אחת מהקבוצות הראשונות
-
1:41 - 1:43שחקרו את מערכות היחסים שבין בני אדם ורובוטים.
-
1:43 - 1:45ועדיין היה לי את החלום הזה ליצור
-
1:45 - 1:48מנורת לוקסו ג'וניור אמיתי, מוחשית.
-
1:48 - 1:50אבל גיליתי שרובוטים לא זזים בכלל
-
1:50 - 1:51באופן שובה הלב שהייתי רגיל אליו
-
1:51 - 1:53בלימודי האנימציה שלי.
-
1:53 - 1:55במקום זה, הם כולם היו--
-
1:55 - 1:57איך לנסח את זה, הם כולם היו סוג של רובוטיים.
-
1:57 - 1:59(צחוק)
-
1:59 - 2:03וחשבתי, מה אם אני אקח את מה שלמדתי בבית הספר לאנימציה,
-
2:03 - 2:05ואשתמש בזה על מנת לעצב את המנורה הרובוטית שלי.
-
2:05 - 2:08אז הלכתי ועיצבתי פריים אחרי פריים
-
2:08 - 2:09לנסות ליצור את הרובוט הזה
-
2:09 - 2:12לחינני ושובה לב ככל הניתן.
-
2:12 - 2:14וכאן כשאתם רואים את הרובוט מתקשר איתי
-
2:14 - 2:16על שולחן.
-
2:16 - 2:18ואני למעשה מעצב מחדש את הרובוט כך,
-
2:18 - 2:20מבלי שיהיה ידוע לעצמו,
-
2:20 - 2:22הוא בערך חופר את הקבר של עצמו על ידי כך שהוא עוזר לי.
-
2:22 - 2:24(צחוק)
-
2:24 - 2:26רציתי שזה יהיה פחות מבנה מכני
-
2:26 - 2:28שנותן לי אור,
-
2:28 - 2:31ויותר שוליה שימושי ושקט
-
2:31 - 2:34שתמיד נמצא שם כשאתה זקוק לו ולא ממש מתערב.
-
2:34 - 2:36וכאשר, לדוגמה, אני מחפש סוללה
-
2:36 - 2:37שאני לא מצליח למצוא,
-
2:37 - 2:42בדרך עדינה, הוא מראה לי איפה הסוללה.
-
2:42 - 2:44אז אתם יכולים להבין את הבלבול שלי כאן.
-
2:44 - 2:49אני לא שחקן.
-
2:49 - 2:50ואני רוצה שתבחינו איך
-
2:50 - 2:52אותו מבנה מכני יכול בנקודה אחת,
-
2:52 - 2:55רק על ידי הדרך שבה הוא זז, להיראות עדין ואכפתי--
-
2:55 - 2:58ובמקרה אחר, להיראות אלים ועויין.
-
2:58 - 3:02וזהו אותו מבנה, רק התנועה שונה.
-
3:07 - 3:13שחקן: "אתה רוצה לדעת משהו? ובכן, אתה רוצה לדעת משהו?"
-
3:13 - 3:14"הוא כבר היה מת"
-
3:14 - 3:18"פשוט שוכב לו ככה, עם עיניים מזוגגות!"
-
3:18 - 3:19(צחוק)
-
3:19 - 3:23אבל, לנוע בצורה חיננית זה רק אחת מאבני הבניין של כל המבנה הזה
-
3:23 - 3:24שנקרא אינטראקציית אדם-רובוט.
-
3:24 - 3:26באותו זמן עשיתי את הדוקטורט שלי,
-
3:26 - 3:28עבדתי על עבודת צוות של רובוטים ובני אדם;
-
3:28 - 3:30צוותים של בני אדם ורובוטים שעובדים יחד.
-
3:30 - 3:31למדתי את ההנדסה,
-
3:31 - 3:34הפסיכולוגיה, הפילוסופיה של עבודת צוות.
-
3:34 - 3:36ובאותו זמן מצאתי את עצמי
-
3:36 - 3:37במעין סיטואציה של עבודת צוות
-
3:37 - 3:40עם חבר טוב שלי שלמעשה נמצא פה.
-
3:40 - 3:42ובסיטואציה הזו אנו יכולים בקלות לדמיין רובוטים
-
3:42 - 3:44בעתיד הקרוב שנמצאים כאן איתנו.
-
3:44 - 3:46זה היה לאחר ליל הסדר,
-
3:46 - 3:48קיפלנו הרבה כיסאות מתקפלים,
-
3:48 - 3:51ונדהמתי מהמהירות שבה מצאנו את הקצב שלנו.
-
3:51 - 3:53כל אחד עשה את החלק שלו.
-
3:53 - 3:54לא היינו צריכים לחלק בינינו את התפקידים.
-
3:54 - 3:56לא היינו צריכים לתקשר מילולית לגבי זה.
-
3:56 - 3:58זה פשוט קרה.
-
3:58 - 3:59ואני חשבתי,
-
3:59 - 4:01בני אדם ורובוטים בכלל לא נראים ככה.
-
4:01 - 4:02כשבני אדם ורובוטים מתקשרים זה עם זה,
-
4:02 - 4:03זה הרבה יותר דומה למשחק שחמט.
-
4:03 - 4:05האדם עושה דבר מסויים,
-
4:05 - 4:07הרובוט מנתח את מה שהאדם עשה,
-
4:07 - 4:08ואז הרובוט מחליט מה לעשות הלאה,
-
4:08 - 4:09מתכנן ועושה זאת.
-
4:09 - 4:11ואז האדם מחכה, עד שתורו יגיע שוב.
-
4:11 - 4:13אז, זה הרבה יותר דומה למשחק שחמט
-
4:13 - 4:15וזה הגיוני בגלל ששחמט זה נהדר
-
4:15 - 4:16עבור מתמטיקאים ומדעני מחשב.
-
4:16 - 4:19זה הכל קשור לניתוח מידע,
-
4:19 - 4:22קבלת החלטות ותכנון.
-
4:22 - 4:25אבל רציתי שהרובוט שלי יהיה פחות שחקן שחמט,
-
4:25 - 4:27ויותר כמו מישהו שעושה
-
4:27 - 4:29שפשוט מתחבר ועובד יחד.
-
4:29 - 4:33אז קיבלתי את ההחלטה השניה הנוראית לקריירה שלי:
-
4:33 - 4:35החלטתי ללמוד משחק במשך סמסטר.
-
4:35 - 4:38הסתלקתי מלימודי דוקטורט והלכתי לשיעורי משחק.
-
4:38 - 4:41למעשה השתתפתי במחזה,
-
4:41 - 4:43אני מקווה שאין וידאו של זה מסתובב עדיין.
-
4:43 - 4:46והשגתי כל ספר שיכולתי למצוא על משחק,
-
4:46 - 4:48כולל אחד מהמאה ה-19
-
4:48 - 4:49שלקחתי מהספרייה.
-
4:49 - 4:52ונדהמתי לגמרי כיוון שהשם שלי היה השני ברשימה--
-
4:52 - 4:55השם הקודם היה ב-1889. (צחוק)
-
4:55 - 4:57והספר הזה כאילו חיכה 100 שנים
-
4:57 - 5:00על מנת להתגלות מחדש עבור רובוטיקה.
-
5:00 - 5:02והספר הזה מראה לשחקנים
-
5:02 - 5:04איך להזיז כל שריר בגוף
-
5:04 - 5:07כדי להתאים לכל סוג של רגש שהם רוצים להביע.
-
5:07 - 5:09אבל התגלית האמיתית הייתה
-
5:09 - 5:10כשלמדתי על משחק מתודי.
-
5:10 - 5:12זה נהיה מאוד פופולרי במאה ה-20.
-
5:12 - 5:15ומשחק מתודי אמר, אתה לא צריך לתכנן כל שריר בגוף שלך.
-
5:15 - 5:18במקום זאת, אתה צריך להשתמש בגוף שלך על מנת למצוא את התנועה הנכונה.
-
5:18 - 5:20אתה צריך להשתמש בזכרון החושי שלך
-
5:20 - 5:22על מנת לבנות מחדש את הרגשות ובעצם
-
5:22 - 5:24לחשוב בעזרת הגוף שלך לשם מציאת ההבעה הנכונה.
-
5:24 - 5:26לאלתר, לשחק יחד עם השותף שלך לסצינה.
-
5:26 - 5:30וזה הגיע באותו זמן שבו קראתי על הטרנד הזה
-
5:30 - 5:33בפסיכולוגיה קוגניטיבית שנקרא תודעה נטועת גוף.
-
5:33 - 5:34שגם הוא מדבר על אותם רעיונות--
-
5:34 - 5:36אנו משתמשים בגופנו על מנת לחשוב,
-
5:36 - 5:38אנחנו לא חושבים רק עם מוחנו ומשתמשים בגופנו על מנת לזוז,
-
5:38 - 5:41אלא שגם הגוף שלנו נותן משוב לגוף
-
5:41 - 5:43כדי לייצר את הדרך שבא אנו מתנהגים.
-
5:43 - 5:44וזה היה כמו מכת ברק.
-
5:44 - 5:46חזרתי למשרד שלי.
-
5:46 - 5:48כתבתי את המאמר הזה-- שאף פעם לא באמת פרסמתי
-
5:48 - 5:51שנקרא "שיעורי משחק עבור אינטליגנציה מלאכותית"
-
5:51 - 5:52ואפילו לקחתי חודש נוסף
-
5:52 - 5:55לעשות את מה שהיה אז מחזה התאטרון הראשון
-
5:55 - 5:57עם אדם ורובוט שמשחקים יחד.
-
5:57 - 6:00זה מה שראיתם קודם לכן עם השחקנים.
-
6:00 - 6:02ואני חשבתי:
-
6:02 - 6:05איך אנחנו יכולים ליצור מודל של אינטליגנציה מלאכותית--
-
6:05 - 6:06מחשב, מודל ממוחשב--
-
6:06 - 6:09שיחקה כמה מהרעיונות האלו של אלתור,
-
6:09 - 6:11של לקיחת סיכונים, של לקיחת צ'אנסים,
-
6:11 - 6:13אפילו של עשיית טעויות.
-
6:13 - 6:15אולי זה יכול להוביל לחברי צוות רובוטיים טובים יותר.
-
6:15 - 6:18אז עבדתי במשך די הרבה זמן על המודלים הללו
-
6:18 - 6:20ויישמתי אותם על מספר רובוטים.
-
6:20 - 6:22כאן אתם יכולים לראות דוגמה מאוד מוקדמת
-
6:22 - 6:26שבה הרובוטים מנסים להשתמש באינטליגניה המלאכותית נטועת הגוף,
-
6:26 - 6:29על מנת לנסות להתאים עצמם לתנועות שלי עד כמה שניתן,
-
6:29 - 6:30קצת כמו משחק,
-
6:30 - 6:32בואו נביט בזה.
-
6:36 - 6:40אתם יכולים לראות שכשאני מנסה לשגע אותו, הוא נופל בפח.
-
6:40 - 6:42וזה קצת כמו מה שאפשר לראות ששחקנים עושים
-
6:42 - 6:44כשהם מנסים להיות דמויות מראה אחד של השני
-
6:44 - 6:46על מנת למצוא את הסינכרוניזציה הנכונה ביניהם.
-
6:46 - 6:48ואז, עשיתי עוד ניסוי,
-
6:48 - 6:52ולקחתי אנשים מהרחוב שישתמשו במנורת השולחן הרובוטית הזאת,
-
6:52 - 6:56ויבדקו את הרעיון של אינטליגנציה מלאכותית נטועת גוף.
-
6:56 - 7:01אז, למעשה השתמשתי בשני סוגים של מוח עבור אותו רובוט.
-
7:01 - 7:02הרובוט הוא אותה מנורה שראיתם,
-
7:02 - 7:04ושמתי בתוכו שני מוחות.
-
7:04 - 7:06עבור חצי מהאנשים,
-
7:06 - 7:08שמתי מוח די מסורתי,
-
7:08 - 7:10מוח מחושב ורובוטי.
-
7:10 - 7:12הוא מחכה לתורו, מנתח הכל, הוא מתכנן.
-
7:12 - 7:14בואו נקרא לו המוח המחושב.
-
7:14 - 7:18החצי השני קיבלו מוח שהוא יותר המוח של שחקן הבמה הלוקח סיכונים.
-
7:18 - 7:20בואו נקרא לו המוח ההרפתקני.
-
7:20 - 7:23הוא לפעמים פועל מבלי לדעת כל מה שיש לדעת.
-
7:23 - 7:25הוא לפעמים עושה טעויות ומתקן אותן.
-
7:25 - 7:27ונתתי להם לבצע משימה מאוד מייגעת
-
7:27 - 7:29שלקחה כמעט 20 דקות
-
7:29 - 7:30והם היו חייבים לעבוד יחד,
-
7:30 - 7:33במידה מסויימת מדמים מעיין עבודה של מפעל
-
7:33 - 7:35של עשיית אותו הדבר באופן חוזרני.
-
7:35 - 7:37ומה שגיליתי היה שאנשים דווקא אהבו
-
7:37 - 7:39את הרובוט ההרפתקני.
-
7:39 - 7:40והם חשבו שהוא היה יותר אינטליגנטי,
-
7:40 - 7:42יותר מחוייב, חבר צוות יותר טוב,
-
7:42 - 7:44שתרם להצלחה של הצוות יותר.
-
7:44 - 7:46הם אפילו קראו לו בכינויים "הוא" ו"היא",
-
7:46 - 7:49בעוד שאנשים עם המוח המחושב קראו לו "זה".
-
7:49 - 7:52ואף אחד לא קרא לו "הוא" או "היא".
-
7:52 - 7:53כשהם דיברו על כך לאחר המשימה
-
7:53 - 7:55עם המוח ההרפתקני,
-
7:55 - 7:59הם אמרו, "לקראת הסוף כבר היינו חברים טובים ונתנו אחד לשני כיף מנטלי".
-
7:59 - 8:01מה שזה לא אומר.
-
8:01 - 8:04(צחוק) נשמע כואב.
-
8:04 - 8:07בעוד האנשים עם המוח המחושב
-
8:07 - 8:09אמרו שהוא היה כמו שולייה עצלן.
-
8:09 - 8:12הוא עשה רק מה שהוא היה אמור לעשות ולא יותר.
-
8:12 - 8:14שזה כמעט מה שאנשים מצפים מרובוטים לעשות,
-
8:14 - 8:17אז הייתי מופתע שלאנשים היו ציפיות גבוהות יותר מהרובוטים
-
8:17 - 8:22מאשר מה שכל אחד בתעשיית הרובוטיקה חשב שרובוטים צריכים לעשות.
-
8:22 - 8:24ובמובן כלשהו, חשבתי, אולי הגיע הזמן--
-
8:24 - 8:27בדיוק כמו שמשחק מתודי שינה את האופן
-
8:27 - 8:28שבו אנשים חשבו על משחק במאה ה-19,
-
8:28 - 8:30מללכת מהצורה המאוד מחושבת,
-
8:30 - 8:32המתוכננת של ההתנהגות,
-
8:32 - 8:35לצורה יותר אינטואיטיבית, לוקחת סיכונים, נטועת גוף של התנהגות.
-
8:35 - 8:37אולי זה הזמן שלרובוטים
-
8:37 - 8:40תהיה את אותה סוג של מהפיכה.
-
8:40 - 8:41כמה שנים מאוחר יותר,
-
8:41 - 8:43הייתי בעבודת המחקר הבאה שלי בג'ורג'יה טק באטלנטה,
-
8:43 - 8:45ועבדתי בקבוצה
-
8:45 - 8:46שעסקה במוזיקאים רובוטיים.
-
8:46 - 8:49ואני חשבתי, מוזיקה, זה המקום המושלם
-
8:49 - 8:51להתבונן בעבודת צוות, תיאום,
-
8:51 - 8:53תזמון, אלתור--
-
8:53 - 8:55ובדיוק הצלחנו לגרום לרובוט הזה לנגן מרימבה.
-
8:55 - 8:57מרימבה, עבור כל מי שהיה כמוני,
-
8:57 - 9:00זה היה קסילופון עצום עשוי מעץ.
-
9:00 - 9:03וכאשר התסתכלתי על זה,
-
9:03 - 9:06הסתכלתי על עבודות אחרות בתחום האלתור הרובוטי-אנושי--
-
9:06 - 9:08כן, ישנן עוד עבודות בתחום האלתור הרובוטי-אנושי--
-
9:08 - 9:10והן גם היו קצת כמו משחק שחמט.
-
9:10 - 9:11האדם היה מנגן,
-
9:11 - 9:14הרובוט היה מנתח את מה שנוגן,
-
9:14 - 9:16והיה מאלתר את החלק שלו.
-
9:16 - 9:18אז, זה מה שמוזיקאים קוראים לו
-
9:18 - 9:19אינטראקציה של קריאה ותגובה.
-
9:19 - 9:23וזה גם משתלב היטב, רובוטים ואינטליגנציה מלאכותית.
-
9:23 - 9:25אבל אני חשבתי, אם אשתמש באותם רעיונות שהשתמשתי בהם
-
9:25 - 9:28במחזה התיאטרון ובמחקרי עבודת הצוות,
-
9:28 - 9:31אולי אני יכול לגרום לרובוטים לג'מג'ם ביחד
-
9:31 - 9:32כמו להקה.
-
9:32 - 9:36כולם שואבים השראה אחד מהשני, אף אחד לא עוצר לרגע.
-
9:36 - 9:39וכך, ניסיתי לעשות את אותם הדברים, הפעם עם מוזיקה,
-
9:39 - 9:40כאשר הרובוט לא באמת יודע
-
9:40 - 9:41מה הוא עומד לנגן.
-
9:41 - 9:43הוא פשוט מזיז את הגוף שלו
-
9:43 - 9:45ומשתמש בהזדמנויות לנגן,
-
9:45 - 9:47ועושה מה שהמורה שלי לג'אז כשהייתי בן 17 לימדה אותי.
-
9:47 - 9:49היא אמרה, כשאתה מאלתר,
-
9:49 - 9:50לפעמים אתה לא יודע מה אתה עושה
-
9:50 - 9:51ובכל זאת אתה עושה את זה.
-
9:51 - 9:53וכך ניסיתי ליצור רובוט שלא באמת
-
9:53 - 9:55יודע מה הוא עושה, אבל הוא בכל זאת עושה את זה.
-
9:55 - 9:58אז בואו נסתכל על כמה שניות מההופעה הזאת.
-
9:58 - 10:01כשהרובוט מקשיב למוזיקאי האנושי
-
10:01 - 10:02ומאלתר.
-
10:02 - 10:05ואז, הביטו איך המוזיקאי האנושי גם
-
10:05 - 10:07מגיב למה שהרובוט עושה, ולוקח קצת
-
10:07 - 10:09מההתנהגות שלו.
-
10:09 - 10:14ובנקודה מסויימת יכול אפילו להיות מופתע ממה שהרובוט המציא.
-
10:14 - 11:00(מוזיקה)
-
11:00 - 11:05(מחיאות כפיים)
-
11:05 - 11:07להיות מוזיקאי זה לא רק כתיבת תווים,
-
11:07 - 11:09אחרת אף אחד אף פעם לא היה הולך לראות הופעה חיה.
-
11:09 - 11:11מוזיקאים גם מתקשרים עם הגוף שלהם,
-
11:11 - 11:13עם חברי להקה אחרים, עם הקהל,
-
11:13 - 11:15הם משתמשים בגוף שלהם על מנת לבטא את המוזיקה.
-
11:15 - 11:18ואני חשבתי, כבר יש לנו רובוט מוזיקאי על הבמה,
-
11:18 - 11:21למה לא להפוך אותו למוזיקאי בוגר ושלם.
-
11:21 - 11:23והתחלתי לעצב ראש בעל יכולת הבעה חברתית
-
11:23 - 11:25עבור הרובוט.
-
11:25 - 11:27הראש למעשה לא נוגע במרימבה,
-
11:27 - 11:28הוא פשוט מביע את המוזיקה.
-
11:28 - 11:31אלו סקיצות על מפית מבר באטלנטה,
-
11:31 - 11:34שהיה ממוקם באופן מסוכן בדיוק במחצית הדרך
-
11:34 - 11:36בין המעבדה שלי והבית שלי. (צחוק)
-
11:36 - 11:37אז ביליתי, הייתי אומר בממוצע,
-
11:37 - 11:40שלוש עד ארבע שעות ביום שם.
-
11:40 - 11:43אני חושב. (צחוק)
-
11:43 - 11:46וכאשר חזרתי לכלים של האנימציה שלי וניסיתי להבין
-
11:46 - 11:48לא רק איך רובוט מוזיקאי רובוטי צריך להיראות,
-
11:48 - 11:51אלא בעיקר איך מוזיקאי רובוטי צריך להתנועע.
-
11:51 - 11:54כדי סוג של להראות שהוא לא אוהב את מה שהאדם האחר מנגן--
-
11:54 - 11:56ואולי להראות איזה קצב הוא מרגיש
-
11:56 - 11:58באותו הרגע.
-
11:58 - 12:03אז בסוף השגנו את הכסף לבניית הרובוט הזה, מה שהיה נחמד.
-
12:03 - 12:05אני הולך להראות לכם עכשיו את אותו סוג של הופעה,
-
12:05 - 12:07הפעם עם ראש בעל יכול הבעה חברתית.
-
12:07 - 12:09ושימו לב לדבר אחד--
-
12:09 - 12:11הרובוט ממש מראה לנו
-
12:11 - 12:13את הקצב שהוא קולט מבן האדם.
-
12:13 - 12:17אנחנו גם נותנים לאדם תחושה שהרובוט יודע מה הוא עושה.
-
12:17 - 12:18וגם אך הוא משנה את האופן שבו הוא מתנועע
-
12:18 - 12:21ברגע שהוא מתחיל סולו משלו
-
12:21 - 12:25(מוזיקה)
-
12:25 - 12:28עכשיו הוא מסתכל עלי לוודא שאני מקשיב.
-
12:28 - 12:49(מוזיקה)
-
12:49 - 12:52ועכשיו הביטו באקורד האחרון של היצירה שוב,
-
12:52 - 12:55והפעם הרובוט מתקשר עם הגוף שלו
-
12:55 - 12:57כשהוא עסוק בלעשות את הקטע שלו.
-
12:57 - 12:59וכשהוא מוכן
-
12:59 - 13:02לתאם את האקורד האחרון איתי.
-
13:02 - 13:15(מוזיקה)
-
13:15 - 13:21(מחיאות כפיים)
-
13:21 - 13:25תודה. אני מקווה שאתם רואים עד כמה--
-
13:25 - 13:28עד כמה החלק הזה של הגוף שלא נוגע בכלי
-
13:28 - 13:31למעשה עוזר עם ההופעה המוזיקלית.
-
13:31 - 13:35ובנקודה מסויימת, אנחנו באטלנטה, אז ברור שאיזה ראפר
-
13:35 - 13:36יבוא למעבדה שלנו בשלב מסויים.
-
13:36 - 13:39ואיזה ראפר בא
-
13:39 - 13:41ועשה ג'אם קטן עם הרובוט.
-
13:41 - 13:44וכאן אפשר לראות את הרובוט
-
13:44 - 13:45למעשה מגיב לקצב ו--
-
13:45 - 13:48שימו לב לשני דברים, אחד, כמה קשה להתנגד
-
13:48 - 13:51להצטרף לרובוט כשהוא מניע את ראשו.
-
13:50 - 13:52ואתה סוג של רוצה להזיז את הראש שלך כשהוא עושה זאת.
-
13:52 - 13:56ודבר שני, למרות שהראפר בעצם מרוכז באייפון שלו,
-
13:56 - 13:59ברגע שהרובוט מסתובב אליו, הוא מסתובב בחזרה.
-
13:59 - 14:01אז אפילו שזה רק בפרפריה של הראיה שלו--
-
14:01 - 14:04זה רק בפינת העין שלו-- זה מאוד חזק.
-
14:04 - 14:06והסיבה היא שאנחנו לא יכולים להתעלם
-
14:06 - 14:08מדברים פיסיים שזזים בסביבה שלנו.
-
14:08 - 14:09אנחנו מחווטים ככה.
-
14:09 - 14:13אז, אם יש לכם בעיה עם נאמר זה שהשותפים שלכם
-
14:13 - 14:15מסתכלים על האייפונים שלהם יותר מידי,
או הסמארטפונים שלהם יותר מדי, -
14:15 - 14:17אולי תרצו שיהיה שם רובוט
-
14:17 - 14:19שישיג את תשומת הלב שלהם. (צחוק)
-
14:19 - 14:38(מוזיקה)
-
14:38 - 14:45(מחיאות כפיים)
-
14:45 - 14:47רק כדי להציג את הרובוט האחרון
-
14:47 - 14:50שעבדנו עליו,
-
14:50 - 14:52שיצא ממשהו די מפתיע שגילינו:
-
14:52 - 14:55בשלב מסויים לאנשים לא היה אכפת יותר מזה שהרובוט כל כך אינטליגנטי,
-
14:55 - 14:56ויכול לאלתר ולהקשיב,
-
14:56 - 15:01ולעשות את כל הדברים של האינטליגנציה נטועת הגוף שביליתי שנים בפיתוחם.
-
15:01 - 15:04הם ממש אהבו את זה שהרובוט נהנה מהמוזיקה. (צחוק)
-
15:04 - 15:07והם לא אמרו שהרובוט נע לפי המוזיקה,
-
15:07 - 15:08הם אמרו שהרובוט נהנה מהמוזיקה.
-
15:08 - 15:11ואנחנו חשבנו, למה שלא ניקח את הרעיון הזה,
-
15:11 - 15:14ועיצבתי פיסת ריהוט חדשה.
-
15:14 - 15:16הפעם זאת לא היתה מנורת שולחן; זאת הייתה תחנת עגינה עם רמקול.
-
15:16 - 15:19זה היה אחד מהדברים האלה שאתה מחבר את הסמארטפון שלך אליו.
-
15:19 - 15:21וחשבתי, מה יקרה
-
15:21 - 15:23אם הרמקול שלך לא רק ינגן את המוזיקה עבורך,
-
15:23 - 15:26אלא גם ממש יהנה ממנה. (צחוק)
-
15:26 - 15:27וכך שוב, הנה כמה מבחני אנימציה
-
15:27 - 15:32משלב מוקדם. (צחוק)
-
15:32 - 15:36וכך נראה המוצר הסופי.
-
15:47 - 16:09("תפילו את זה כאילו שזה חם")
-
16:09 - 16:12אז, הרבה ראשים מתנועעים מעלה ומטה.
-
16:12 - 16:15(מחיאות כפיים)
-
16:15 - 16:17הרבה ראשים מתנועעים מעלה ומטה בקהל,
-
16:17 - 16:20אז עדיין אפשר לראות שרובוטים משפיעים על אנשים.
-
16:20 - 16:23וזה לא רק כיף ומשחקים.
-
16:23 - 16:25אני חושב שאחת מהסיבות שאכפת לי כל כך
-
16:25 - 16:27לגבי רובוטים שמשתמשים בגופם על מנת לתקשר
-
16:27 - 16:29ומשתמשים בגופם על מנת לזוז--
-
16:29 - 16:33ואני הולך לגלות לכם סוד קטן שאנחנו הרובוטיקאים מסתירים--
-
16:33 - 16:35היא שכל אחד מכם הולך לחיות עם רובוט
-
16:35 - 16:37בשלב מסויים בחייכם.
-
16:37 - 16:40איפשהו בעתיד שלכם הולך להיות רובוט בחייכם.
-
16:40 - 16:42ואם לא שלכם, אז של הילדים שלכם.
-
16:42 - 16:43ואני רוצה שהרובוטים האלה יהיו--
-
16:43 - 16:47יהיו יותר זורמים, יותר כובשים, יותר חינניים
-
16:47 - 16:49מאיך שהם כיום.
-
16:49 - 16:51ולשם כך אני חושב שרובוטים אולי
-
16:51 - 16:52צריכים להיות פחות כמו שחקני שחמט
-
16:52 - 16:55ויותר כמו שחקני במה ומוזיקאים.
-
16:55 - 16:58אולי הם צריכים להיות מסוגלים לקחת צ'אנסים ולאלתר.
-
16:58 - 17:00ואולי הם צריכים להיות מסוגלים לצפות את מה שאתם עומדים לעשות.
-
17:00 - 17:03ואולי הם צריכים להיות מסוגלים לעשות טעויות
-
17:03 - 17:04ולתקן אותן,
-
17:04 - 17:06כיוון שבסופו של דבר אנחנו אנושיים.
-
17:06 - 17:09ואולי בתור בני אנוש, רובוטים שהם קצת פחות ממושלמים
-
17:09 - 17:11הם בדיוק מושלמים עבורנו.
-
17:11 - 17:13תודה.
-
17:13 - 17:16(מחיאות כפיים)
- Title:
- רובוטים עם נשמה
- Speaker:
- גיא הופמן
- Description:
-
more » « less
איזה סוג של רובוטים יוצר אנימטור\מוזיקאי ג'ז\רובוטיקאי? כאלה שובבים, מגיבים וסקרנים. גיא הופמן מראה סרטון דמו של המשפחה של הרובוטים יוצאי הדופן שלו-- כולל שני רובוטים מוזיקלים שאוהבים לגמג'ם עם בני אדם. (צולם ב TEDxJaffa.)
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 17:38
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Robots with "soul" | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Robots with "soul" | |
|
Shir Ben Asher Kestin edited Hebrew subtitles for Robots with "soul" | |
|
|
Shir Ben Asher Kestin edited Hebrew subtitles for Robots with "soul" | |
|
|
Shir Ben Asher Kestin edited Hebrew subtitles for Robots with "soul" | |
|
|
Shir Ben Asher Kestin edited Hebrew subtitles for Robots with "soul" | |
|
|
Shir Ben Asher Kestin edited Hebrew subtitles for Robots with "soul" | |
|
|
Shir Ben Asher Kestin edited Hebrew subtitles for Robots with "soul" |