Return to Video

ג'ינהה לי: לחדור למחשב ולתפוס פיקסל

  • 0:00 - 0:04
    במהלך דברי-הימים של המחשבים
  • 0:04 - 0:07
    אנו מתאמצים לסגור את המרחק בינינו
  • 0:07 - 0:08
    לבין המידע הדיגיטלי,
  • 0:08 - 0:10
    המרחק בין עולמנו הפיזי
  • 0:10 - 0:12
    והעולם שבתוך המסך
  • 0:12 - 0:15
    בו דמיונינו יכול להתפרע.
  • 0:15 - 0:19
    מרחק זה התקצר עוד,
  • 0:19 - 0:22
    ועוד, ועוד,
  • 0:22 - 0:23
    וכעת המרחק הזה התקצר
  • 0:23 - 0:25
    לכדי פחות ממ"מ,
  • 0:25 - 0:26
    שזה העובי של זכוכית מסך-מגע,
  • 0:26 - 0:28
    ועוצמת המיחשוב
  • 0:28 - 0:33
    הפכה לנגישה לכל אחד.
  • 0:33 - 0:38
    אבל חשבתי לעצמי, מה אם בכלל לא היו גבולות?
  • 0:38 - 0:42
    התחלתי לדמיין כיצד זה ייראה.
  • 0:42 - 0:44
    תחילה יצרתי כלי זה
  • 0:44 - 0:47
    אשר חודר לתוך המרחב הדיגיטלי,
  • 0:47 - 0:49
    כך שכאשר לוחצים איתו חזק על המסך,
  • 0:49 - 0:52
    הוא משחיל את הגוף הפיזי שלו אל תוך הפיקסלים.
  • 0:52 - 0:54
    מתכננים יכולים לממש את רעיונותיהם
  • 0:54 - 0:56
    ישירות לתוך תלת-מימד,
  • 0:56 - 0:58
    ומנתחים יכולים להתאמן על איברים
  • 0:58 - 1:01
    וירטואליים שמתחת למסך.
  • 1:01 - 1:05
    כך שעם כלי זה, הגבול הזה נפרץ.
  • 1:05 - 1:08
    אבל עדיין שתי ידינו נשארות מחוץ למסך.
  • 1:08 - 1:11
    כיצד ניתן להיכנס ולבוא במגע
  • 1:11 - 1:12
    עם המידע הדיגיטלי
  • 1:12 - 1:15
    תוך ניצול המיומנות המלאה של ידינו?
  • 1:15 - 1:18
    במעבדות מיקרוסופט למדעים ישומיים,
  • 1:18 - 1:20
    ביחד עם המנחה שלי, קטי בולנגר,
  • 1:20 - 1:21
    בניתי מחשב קצת אחרת
  • 1:21 - 1:24
    והפכתי את החלל הקטן שמעל המקלדת
  • 1:24 - 1:26
    לחלל עבודה דיגיטלי.
  • 1:26 - 1:28
    על-ידי שילוב צג שקוף עם מצלמות עומק
  • 1:28 - 1:30
    כדי לחוש את האצבעות והפנים,
  • 1:30 - 1:32
    ניתן עכשיו להרים את הידיים מהמקלדת
  • 1:32 - 1:35
    ולהגיע אל תוך מרחב התלת-מימד
  • 1:35 - 1:38
    ולאחוז בפיקסלים במו-ידינו.
  • 1:38 - 1:41
    (מחיאות כפיים)
  • 1:41 - 1:45
    מאחר ולחלונות וקבצים יש מיקום מוגדר במרחב,
  • 1:45 - 1:48
    לברור אותם זה קל כמו לאחוז בספר מהמדף.
  • 1:48 - 1:51
    אחר-כך אפשר לדפדף בספר תוך כדי
  • 1:51 - 1:52
    הבלטת שורות ומילים
  • 1:52 - 1:55
    באמצעות משטח-מגע וירטואלי
    הנמצא תחת כל חלון צף.
  • 1:55 - 1:57
    מעצבים יכולים למתוח או לסובב את המודלים
  • 1:57 - 2:00
    באופן ישיר באמצעות ידיהם.
  • 2:00 - 2:01
    בדוגמאות הללו,
  • 2:01 - 2:04
    אנו מגיעים אל תוך העולם הדיגיטלי.
  • 2:04 - 2:06
    אבל מה לגבי הכיוון ההפוך
  • 2:06 - 2:11
    בו המידע הדיגיטלי יגיע אלינו?
  • 2:11 - 2:13
    אני בטוח שרבים מאיתנו התנסו
  • 2:13 - 2:15
    בהחזרת מוצרים שהם קנו באינטרנט.
  • 2:15 - 2:17
    אבל עכשיו אין צורך לדאוג בקשר לזה.
  • 2:17 - 2:22
    מה שיש לנו כאן זה
    חדר מדידה הנמתח עד אלינו.
  • 2:22 - 2:24
    זה המראה שמתגלה באמצעות
  • 2:24 - 2:26
    צג המותקן על ראש או צג שקוף
  • 2:26 - 2:31
    כאשר המערכת מבינה את גיאומטריית הגוף שלנו.
  • 2:31 - 2:34
    לקחתי את הרעיון יותר רחוק והתחלתי לחשוב,
  • 2:34 - 2:38
    במקום רק לראות את הפיקסלים, כיצד ניתן
  • 2:38 - 2:39
    להפוך אותם לפיזיים
  • 2:39 - 2:44
    כדי שנוכל לגעת בהם ולחוש אותם?
  • 2:44 - 2:47
    כיצד אז ייראה העתיד?
  • 2:47 - 2:50
    במעבדת MIT לתקשורת, ביחד עם יועצי, הירושי אישי,
  • 2:50 - 2:52
    ושותפי רהמי פוסט,
  • 2:52 - 2:56
    יצרנו את הפיקסל הפיזי הזה.
  • 2:56 - 2:59
    במקרה זה, המגנט הכדורי הזה
  • 2:59 - 3:01
    מתנהג כפיקסל תלת-מימדי במרחב שלנו,
  • 3:01 - 3:04
    ומשמעו שגם האנשים כמו המחשבים יכולים
  • 3:04 - 3:06
    להניע אובייקט זה לכל מקום
  • 3:06 - 3:08
    בתוך המרחב התלת-מימדי הקטן הזה.
  • 3:08 - 3:11
    מה שעשינו זה ממש לבטל את כוח-המשיכה
  • 3:11 - 3:13
    ולשלוט על התנועה על-ידי שילוב
  • 3:13 - 3:16
    של ריחוף מגנטי, הפעלה מיכנית
  • 3:16 - 3:19
    וטכנולוגיות חישה.
  • 3:19 - 3:21
    ובאמצעות תיכנות דיגיטלי של האובייקט,
  • 3:21 - 3:24
    אנו משחררים אותו ממיגבלות
  • 3:24 - 3:27
    של זמן ומרחב, שזה אומר שעכשיו,
  • 3:27 - 3:31
    ניתן יהיה להקליט תנועות אנושיות, למחזרן
  • 3:31 - 3:35
    ולהותירן באופן קבוע בעולם הפיזי.
  • 3:35 - 3:38
    כך שניתן יהיה ללמד כוריאוגרפיה ממרחקים
  • 3:38 - 3:40
    וניתן יהיה לשחזר את קליעתו המפורסמת
  • 3:40 - 3:44
    של מייקל ג'ורדן שוב ושוב בתור מציאות פיזית.
  • 3:44 - 3:46
    סטודנטים יכולים להשתמש במכשיר זה
  • 3:46 - 3:48
    כדי ללמוד תפיסות מורכבות
  • 3:48 - 3:52
    כמו תנועות כוכבי-לכת, פיזיקה,
  • 3:52 - 3:55
    ושלא כמו מסכי מחשב או ספרי לימוד,
  • 3:55 - 3:57
    כאן זו התנסות ממשית ומוחשית
  • 3:57 - 4:01
    שניתן לגעת בה ולחוש אותה, וזה מאוד חזק.
  • 4:01 - 4:03
    ומה שעוד יותר מרגש
  • 4:03 - 4:06
    מאשר רק להפוך את הוירטואלי לפיזי
  • 4:06 - 4:10
    זה להתחיל לדמיין כיצד תיכנות של העולם
  • 4:10 - 4:13
    ישנה אפילו את הפעילויות הפיזיות הרגילות שלנו.
  • 4:15 - 4:18
    (צחוק)
  • 4:18 - 4:21
    כפי שאתם רואים, המידע הדיגיטלי
  • 4:21 - 4:22
    לא רק שיראה לנו דבר מה,
  • 4:22 - 4:24
    אלא הוא יחל ממש לפעול עלינו
  • 4:24 - 4:27
    כחלק מהסביבה הפיזית שלנו
  • 4:27 - 4:31
    מבלי שנתנתק בעצמנו מהעולם שלנו.
  • 4:31 - 4:35
    היום, התחלנו מדיבורים על הגבול שלנו,
  • 4:35 - 4:38
    אבל אם מבטלים את הגבול הזה,
  • 4:38 - 4:42
    הגבול היחידי שנשאר הוא הדמיון שלנו.
  • 4:42 - 4:43
    תודה.
  • 4:43 - 4:48
    (מחיאות כפיים)
Title:
ג'ינהה לי: לחדור למחשב ולתפוס פיקסל
Speaker:
Jinha Lee
Description:

הגבול בין העולם הפיזיקלי שלנו והמידע הדיגיטלי האופף אותנו הופך לדק יותר ויותר. המעצב והמהנדס ג'ינהה לי מבקש למוסס אותו לחלוטין. הוא מציג זאת בהרצאה קצרה ועוצרת-נשימה זו. רעיונותיו כוללים עט החודר אל תוך המסך כדי לצייר מודלים תלת-מימדיים ואב-טיפוס של שולחן-עבודה המאפשר לנו לחדור דרך המסך כדי לתפעל אובייקטים דיגיטליים.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
05:07

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions