שרווין ניולנד: על התקווה

0:00 - 0:05

אתם יודעים,
אני כל-כך גרוע בטכנולוגיה,
0:05 - 0:07

עד שבתי
- היום היא בת 41 -
0:07 - 0:10

כשהיתה בת חמש,
שמעתי אותה פעם
0:10 - 0:12

אומרת לאחד מחבריה,
0:12 - 0:14

אם לא יורד לזה דם
כשחותכים את זה,
0:14 - 0:16

אבא שלי לא מבין בזה.
0:16 - 0:17

[צחוק]
0:17 - 0:19

כך שהמשימה שהוטלה עלי
0:19 - 0:21

עלולה להיות עבורי מכשול
שאין להתגבר עליו,
0:21 - 0:24

אך אין ספק שאעשה מאמץ.
0:24 - 0:26

מה שמעתי
0:26 - 0:29

במשך ארבעת הימים האחרונים?
0:29 - 0:31

זהו ביקורי השלישי ב-TED.
0:31 - 0:33

פעם אחת היתה ב-TEDMED,
והשניה, כפי ששמעתם,
0:33 - 0:35

היתה ב-TED רגיל לפני שנתיים.
0:35 - 0:38

שמעתי משהו
שלדעתי הוא יוצא-דופן,
0:38 - 0:42

ושבשני כינוסי TED הקודמים
שמעתי ממנו רק מעט,
0:42 - 0:45

והוא רוח מסוימת
ששורה על הכל,
0:45 - 0:48

שמשתלבת ונשזרת בכל,
0:48 - 0:51

רוח של אחריות חברתית
0:51 - 0:54

שמובעת בהרצאות כה רבות --
0:54 - 0:57

אחריות גלובלית, למען האמת,
0:57 - 1:01

הפונה אל האינטרס העצמי הנאור,
1:01 - 1:05

אולם מרחיקה
מעבר לאינטרס העצמי הנאור.
1:05 - 1:07

אחד הדברים המרשימים ביותר
1:07 - 1:10

שאחדים - אולי עשרה -
1:10 - 1:13

מהנואמים דיברו עליו
1:13 - 1:16

הוא ההבנה, אם הקשבתם היטב,
שהם לא אומרים:
1:16 - 1:19

"טוב, זה מה שעלינו לעשות,
זה מה שאני רוצה שתעשו."
1:19 - 1:21

אלא: "זה מה שעשיתי,
1:21 - 1:23

כי זה מרגש אותי,
1:23 - 1:26

כי זה דבר נהדר
וזה עשה לי משהו,
1:26 - 1:29

וכמובן, זה השיג הרבה מאד."
1:29 - 1:32

זוהי התפישה הישנה,
התפישה היוונית הישנה,
1:32 - 1:36

של פילנתרופיה במובנה המקורי:
1:36 - 1:39

"פיל-אנתרופיה":
האהבה למין האנושי.
1:39 - 1:41

וההסבר היחיד שיש לי
1:41 - 1:44

לחלק ממה ששמעתם
בארבעת הימים האחרונים
1:44 - 1:48

הוא שזה בעצם נובע
מתוך צורה מסוימת של אהבה.
1:48 - 1:51

וזה נוטע בי תקווה עצומה.
1:51 - 1:53

ותקווה, כמובן, היא הנושא
1:53 - 1:55

שאני אמור לדבר עליו,
1:55 - 1:59

ואני שכחתי מכך לגמרי,
עד שהגעתי לכאן.
1:59 - 2:01

וכשנזכרתי, חשבתי לעצמי,
2:01 - 2:04

כדאי שאחפש את המילה במילון.
2:04 - 2:07

אז שרה - אשתי - ואני
הלכנו לספריה הציבורית,
2:07 - 2:11

ארבעה רחובות מכאן, ברח' פסיפיק,
פתחנו את מילון אוקספורד,
2:11 - 2:15

הסתכלנו בו,
ויש שם 14 הגדרות למילה "תקווה",
2:15 - 2:18

שאף אחת מהן לא פוגעת
2:18 - 2:21

בול במטרה בתור הגדרה קולעת.
2:21 - 2:23

וזה, כמובן, הגיוני,
2:23 - 2:26

כי התקווה היא תופעה מופשטת;
זהו רעיון מופשט,
2:26 - 2:29

ולא מילה מוחשית.
2:29 - 2:32

ובכן, זה קצת הזכיר לי ניתוח.
2:32 - 2:36

אם למחלה כלשהי יש ניתוח אחד,
אתה יודע שהוא יצליח.
2:36 - 2:38

אם ישנם 15 ניתוחים,
אתה יודע שאף לא אחד מהם יצליח.
2:38 - 2:41

וככה זה עם הגדרות של מלים.
2:41 - 2:45

אם יש לך תוספתן,
מוציאים לך אותו, ואתה נרפא.
2:45 - 2:48

אם יש לך ריפלוקס בוושט,
יש 15 נוהלי-טיפול,
2:48 - 2:50

ודני עושה זאת כך,
2:50 - 2:52

ומשה עושה זאת אחרת,
2:52 - 2:55

ואף נוהל לא מצליח.
כך גם עם המילה הזו, "תקווה".
2:55 - 2:58

כל ההגדרות מתמצות ברעיון הציפייה
2:58 - 3:01

למשהו טוב שעתיד שיתרחש.
3:01 - 3:03

ואתם יודעים מה גיליתי?
3:03 - 3:06

השורש ההודי-אירופי
של המילה "תקווה"
3:06 - 3:08

הוא קיי-אי-יו --
3:08 - 3:13

כותבים זאת "קיו" אך מבטאים "קוי" --
3:13 - 3:17

וזה אותו השורש
ממנו באה המילה "עיקול".
3:17 - 3:21

אך משמעותו בהודית-אירופית
3:21 - 3:25

היא שינוי כיוון, פנייה לדרך שונה.
3:25 - 3:28

ואני מוצא שזה מאד מעניין
ומעורר-מחשבה,
3:28 - 3:31

כי מה ששמעתם
בארבעת הימים האחרונים
3:31 - 3:35

הוא רוח של פניה לכיוונים שונים:
3:35 - 3:38

כיוונים ספציפיים וייחודיים לבעיות.
3:38 - 3:40

יש פרדיגמות שונות.
3:40 - 3:42

שמעתם מילה זו כמה פעמים
בארבעת הימים האחרונים,
3:42 - 3:45

וכולכם מכירים את
"הפרדיגמות של קון" [תומס סמואל].
3:45 - 3:47

אז כשאנו חושבים כעת על תקווה,
3:47 - 3:50

עלינו לחשוב על חיפוש בכיוונים שונים
3:50 - 3:53

מאלה בהם חיפשנו.
3:53 - 3:56

יש עוד - לא הגדרה, אלא תיאור -
של תקווה
3:56 - 4:00

שתמיד קסם לי,
והוא של וצלאב האוול
4:00 - 4:04

בספרו הנפלא "בשורת השלום",
4:04 - 4:06

שבו הוא אומר כי התקווה
4:06 - 4:09

איננה הציפייה שהדברים
4:09 - 4:11

יסתדרו בצורה הכי טובה,
4:11 - 4:14

אלא הציפייה שיהיו הגיוניים,
4:14 - 4:17

ללא קשר לדרך בה יסתדרו.
4:17 - 4:20

איני יכול לומר לכם כמה נרגעתי
4:20 - 4:23

מן המשפט הממש-אחרון
4:23 - 4:28

במצגת הנהדרת של דין קיימן
מלפני כמה ימים.
4:28 - 4:30

חשבתי שאוזני הטעו אותי,
4:30 - 4:34

אז תפסתי אותו
באחד המפגשים הפנימיים.
4:34 - 4:37

הוא שוחח עם גבר מגודל מאד,
אבל לא היה לי איכפת.
4:37 - 4:39

הפרעתי להם, ושאלתי,
"באמת אמרת את זה?"
4:39 - 4:41

הוא ענה, "אני חושב שכן."
4:41 - 4:43

אז הנה מה שהוא אמר.
אחזור על כך:
4:43 - 4:47

"העולם לא יינצל בידי האינטרנט."
4:47 - 4:51

זה נפלא.
אתם יודעים בידי מה יינצל העולם?
4:51 - 4:53

אגיד לכם.
הוא יינצל בידי הרוח האנושית.
4:53 - 4:56

ובאומרי "הרוח האנושית"
אינני מתכוון למשהו מקודש.
4:56 - 4:58

אינני מתכוון למשהו על-טבעי --
4:58 - 5:02

את זה ודאי שלא תשמעו
מפי הספקן הזה.
5:02 - 5:04

כוונתי ליכולת הזו
5:04 - 5:06

שיש לכל אחת ואחד מאיתנו
5:06 - 5:12

להיות מישהו גדול מעצמה או מעצמו.
5:12 - 5:16

להתעלות מעל עצמנו הרגילים
ולהשיג משהו
5:16 - 5:20

שבתחילה חשבנו
שלא נהיה מסוגלים להשיג.
5:20 - 5:23

ברמה הבסיסית, כולנו זכינו לחוש
5:23 - 5:26

את היבט הרוחני
של רגע לידתו של ילד.
5:26 - 5:28

כמה מכם חשו זאת במעבדה;
5:28 - 5:30

כמה מכם חשו זאת
ליד שולחן העבודה.
5:30 - 5:32

אנו חשים זאת בקונצרטים.
5:32 - 5:35

אני חשתי זאת בחדר הניתוח,
ליד מיטת החולה.
5:35 - 5:38

זוהי התעלות אל מחוץ ומעבר לעצמנו
5:38 - 5:42

ואני חושב שאלה יהיו, עם הזמן,
5:42 - 5:46

איתני הרוח האנושית עליהם שמענו
5:46 - 5:51

מעט פה, מעט שם,
מפי כה רבים מהדוברים בימים האחרונים.
5:51 - 5:55

ואם יש איזה דבר
שחדר והתפשט בחלל האולם הזה,
5:55 - 5:58

הרי שזהו בדיוק הדבר.
5:58 - 6:01

מסקרנת אותי
6:01 - 6:04

תפישה שהוחזרה לחיים
6:04 - 6:06

בתחילת המאה ה-19 --
6:06 - 6:10

למעשה, בעשור השני
של המאה ה-19 --
6:10 - 6:13

ע"י משורר בן 27
6:13 - 6:15

ששמו היה פרסי שלי.
6:15 - 6:17

כולנו רואים בשלי
6:17 - 6:20

את המשורר הרומנטי הדגול,
והוא אכן היה כזה;
6:20 - 6:25

רבים מאיתנו נוטים לשכוח
שהוא כתב
6:25 - 6:28

גם כמה חיבורים מושלמים ונפלאים,
6:28 - 6:31

והחיבור הזכור ביותר
6:31 - 6:35

קרוי "בזכות השירה."
6:35 - 6:38

אורכו הוא כחמישה, שישה,
שבעה, שמונה עמודים,
6:38 - 6:41

והוא נעשה מעמיק וקשה
אחרי העמוד השלישי בערך,
6:41 - 6:45

אך היכנשהו בעמוד השני,
6:45 - 6:49

הוא מתחיל לדבר על הרעיון
6:49 - 6:54

אותו הוא מכנה "דמיון מוסרי."
6:54 - 6:59

וזה מה שהוא אומר שם,
בתרגום חופשי:
6:59 - 7:03

אדם -- אדם באופן כללי --
7:03 - 7:06

אדם, כדי שיהיה טוב לאין-שיעור,
7:06 - 7:09

חייב לדמיין בבהירות.
7:09 - 7:14

עליו לראות את עצמו ואת העולם
7:14 - 7:17

דרך עיניו של אחר,
7:17 - 7:20

ועיני רבים אחרים.
7:22 - 7:28

לראות עצמו ואת העולם -
לא רק את העולם, אלא גם את עצמו.
7:28 - 7:31

מהו שמצופה מאיתנו
7:31 - 7:34

ע"י מיליארדי בני-אדם
7:34 - 7:37

שחיים במה שלורי גארט,
לפני כמה ימים,
7:37 - 7:39

כינה באורח כה הולם
7:39 - 7:41

ייאוש ונבדלות?
7:41 - 7:45

מהו הדבר שזכותם המלאה
7:45 - 7:47

לדרוש מאיתנו?
7:47 - 7:51

מהו הדבר שזכותנו המלאה
לדרוש מעצמנו,
7:51 - 7:56

מתוך אנושיותנו המשותפת
ומתוך הרוח האנושית?
7:56 - 7:59

ובכן, אתם יודעים בדיוק מה זה.
7:59 - 8:01

יש המון ויכוחים
8:01 - 8:05

בשאלה האם אנו,
בתור האומה הגדולה הזו,
8:05 - 8:08

צריכים להיות השוטר של העולם,
8:08 - 8:11

תחנת המשטרה של העולם,
8:11 - 8:15

אך לא צריך להיות בעצם שום ויכוח
8:15 - 8:20

בשאלה האם עלינו להיות
מרפאי העולם.
8:20 - 8:23

אין ספק שהיתה על כך
תמימות-דעים גמורה,
8:23 - 8:27

באולם זה,
בארבעת הימים האחרונים.
8:27 - 8:30

כך שאם בדעתנו להיות
מרפאי העולם,
8:30 - 8:33

הרי שכל אדם מקופח בעולם הזה --
8:33 - 8:38

כולל בארה"ב --
הופך להיות פציינט שלנו.
8:38 - 8:42

כל אומה מקופחת,
ואולי גם האומה שלנו,
8:42 - 8:45

הופכות להיות הפציינטיות שלנו.
8:45 - 8:50

ונחמד לבחון
את שורשי המילה "פציינט".
8:50 - 8:59

מקורה במילה הלטינית "פטיור":
לשאת או לסבול.
8:59 - 9:02

אז אם נחזור לשורש ההודי-אירופי,
9:02 - 9:06

נמצא שהשורש ההודי-אירופי
מבוטא "פאיין" --
9:06 - 9:11

היינו מאייתים זאת פי-איי-אי-אן,
והנה פלא דקדוקי,
9:11 - 9:17

זהו אותו שורש ממנו באה
המילה חמלה.
9:17 - 9:22

כך שהלקח ברור מאד.
הלקח הוא שהפציינט שלנו --
9:22 - 9:26

העולם ומקופחי העולם --
9:26 - 9:31

הפציינט הזה ראוי לחמלה שלנו.
9:31 - 9:34

אך מעבר לחמלה שלנו,
וגדול בהרבה מן החמלה,
9:34 - 9:36

קיים דמיוננו המוסרי
9:36 - 9:40

וההזדהות שלנו עם כל אדם
9:40 - 9:43

שחי בעולם זה,
9:43 - 9:47

לא לחשוב עליהם כעל יער ענק,
9:47 - 9:50

אלא כעל עצים נפרדים.
9:50 - 9:54

בימינו, כמובן, החוכמה היא
למנוע מכך שכל עץ ועץ
9:54 - 9:58

יוסתר ע"י השיח (בוש)
שיושב בוושינגטון ועלול -
9:58 - 10:00

עלול להפריע.
10:00 - 10:02

[צחוק]
10:02 - 10:04

אז הרי לכם.
10:04 - 10:07

אנו הננו, וצריכים להיות,
10:07 - 10:10

מחוייבים מבחינה מוסרית
10:10 - 10:14

להיות מרפאי העולם.
10:14 - 10:18

וראינו עוד ועוד ועוד דוגמאות --
10:18 - 10:22

זה עתה שמעתם דוגמה כזו,
ב-15 הדקות האחרונות --
10:22 - 10:26

על אנשים שלא רק נטלו
על עצמם מחוייבות זו,
10:26 - 10:28

אלא היתה להם גם
הכריזמה, הגאונות --
10:28 - 10:32

וחושבני שבאולם זה קל להשתמש
במילה "גאונות", אלוהים אדירים --
10:32 - 10:36

הגאונות להצליח, לפחות בתחילתה
10:36 - 10:38

של שליחותם,
10:38 - 10:41

ואין ספק שימשיכו להצליח,
10:41 - 10:45

ככל שעוד ועוד מאיתנו
יתגייסו למען מטרתם.
10:46 - 10:49

ואם אנו מדברים
10:49 - 10:51

על רפואה,
10:51 - 10:54

ועל ריפוי,
10:54 - 10:58

ברצוני לצטט מישהו
שלא זכה שיצטטו אותו.
10:58 - 11:00

נראה לי שכל אחד בעולם
זכה שיצטטו אותו כאן:
11:00 - 11:02

ציטטו את פוגו;
11:02 - 11:06

את שייקספיר ציטטו
קדימה, אחורה ובכל הכיוונים.
11:06 - 11:09

הייתי רוצה לצטט
אחד מן האלים האישיים שלי.
11:09 - 11:12

אני חושד שהוא מעולם
לא אמר זאת,
11:12 - 11:15

מפני שאיננו יודעים מה באמת
אמר היפוקרטס,
11:15 - 11:18

אך אנו יודעים לבטח
שאחד הרופאים היווניים הדגולים
11:18 - 11:21

אמר כדלקמן,
11:21 - 11:24

וזה תועד באחד הספרים
המיוחסים להיפוקרטס,
11:24 - 11:26

הספר קרוי "פתגמים."
11:26 - 11:29

אקריא לכם זאת.
11:29 - 11:32

זיכרו שדיברתי
11:32 - 11:34

על פילנתרופיה מהותית:
11:34 - 11:39

אהבת המין האנושי,
המין האנושי כאינדיבידואלים,
11:39 - 11:41

המין האנושי כאינדיבידואלים
11:41 - 11:43

שמסוגלים לסוג זה של אהבה
11:43 - 11:46

כשהיא מיתרגמת לפעולה,
11:46 - 11:49

מיתרגמת, במקרים מסוימים,
לאינטרס עצמי נאור.
11:49 - 11:53

והנה זה, מלפני 2,400 שנה:
11:54 - 11:58

"במקום בו קיימת אהבת המין האנושי,
11:58 - 12:01

קיימת האהבה המרפאת."
12:01 - 12:04

נוכחנו בכך כאן, היום
12:04 - 12:06

בהרגשה,
12:06 - 12:09

ברגישות -
12:09 - 12:11

ובשלושת הימים האחרונים,
12:11 - 12:15

גם בכוחה העשוי ללא-חת
של הרוח האנושית.
12:15 - 12:17

תודה רבה לכם.
12:17 - 12:19

[מחיאות כפיים]

Title:: שרווין ניולנד: על התקווה
Speaker:: Sherwin Nuland
Description:: המנתח והסופר שרווין ניולנד הוגה ברעיון התקווה: השאיפה להיעשות טובים יותר וליצור עולם טוב יותר. אלו הן 12 דקות מלאות מחשבה שתסייענה לכם להתמקד בדרך שלפניכם.

more » « less
Video Language:: English
Team:: closed TED
Project:: TEDTalks
Duration:: 12:19

	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The extraordinary power of ordinary people
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The extraordinary power of ordinary people
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The extraordinary power of ordinary people
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The extraordinary power of ordinary people
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The extraordinary power of ordinary people
	Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for The extraordinary power of ordinary people
	Shlomo Adam added a translation

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Revision 3

Shlomo Adam
Revision 1

Shlomo Adam

	Revision Number	Author	Created
	3	Shlomo Adam
	1	Shlomo Adam

שרווין ניולנד: על התקווה

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies

Operating cookies (Required)