Return to Video

אפאזיה: ההפרעה שגורמת לכם לאבד מילים – סוזן וורטמן-יוט

  • 0:07 - 0:12
    שפה היא מרכיב חיוני בחיינו
    שבד"כ אנחנו לוקחים כמובן מאליו.
  • 0:12 - 0:15
    בעזרת השפה אנחנו יכולים לתקשר
    את מחשבותינו ורגשותינו,
  • 0:15 - 0:17
    להיסחף לספר טוב,
  • 0:17 - 0:19
    לשלוח הודעות טקסט,
  • 0:19 - 0:21
    ולברך חברים.
  • 0:21 - 0:25
    קשה לדמיין מצב בו לא נוכל
    להפוך מחשבות למילים.
  • 0:25 - 0:29
    אבל אם המערכת העדינה לעיבוד שפה במוחכם
  • 0:29 - 0:34
    תיפגע בעקבות שבץ, מחלה או טראומה,
  • 0:34 - 0:37
    אתם עלולים למצוא את עצמכם
    פשוטו כמשמעו, חסרי מילים.
  • 0:37 - 0:44
    הפרעה זו הנקראת אפאזיה
    עלולה לפגוע בכל מרכיבי התקשורת.
  • 0:44 - 0:47
    אנשים עם אפאזיה נותרים חכמים כפי שהיו.
  • 0:47 - 0:49
    הם יודעים מה הם רוצים לומר,
  • 0:49 - 0:52
    אך לא תמיד מצליחים לבטא את המילים היטב.
  • 0:52 - 0:57
    הם עלולים בטעות להשתמש בתחליפים
    הנקראים פאראפזיות,
  • 0:57 - 1:01
    ולהחליף מילה במילה קשורה,
    למשל "כלב" במקום "חתול",
  • 1:01 - 1:06
    או במילה הנשמעת דומה,
    כמו "מוס" במקום "סוס".
  • 1:06 - 1:10
    לפעמים אי אפשר בכלל לזהות את מילותיהם.
  • 1:10 - 1:14
    יש כמה סוגי אפאזיה המתחלקים לשתי קטגוריות:
  • 1:14 - 1:17
    אפאזיה רהוטה או רצפטיבית,
  • 1:17 - 1:20
    ואפאזיה לא רהוטה או אקספרסיבית.
  • 1:20 - 1:24
    לאנשים עם אפאזיה רהוטה
    יש אולי ביטוי קולי נורמלי,
  • 1:24 - 1:26
    אך הם משתמשים במילים חסרות משמעות.
  • 1:26 - 1:30
    הם מתקשים להבין דיבור של אחרים,
  • 1:30 - 1:34
    ולעיתים קרובות אינם יכולים לזהות
    את טעויות הדיבור של עצמם.
  • 1:34 - 1:36
    לאנשים עם אפאזיה לא רהוטה, לעומת זאת,
  • 1:36 - 1:38
    יש אולי הבנה טובה,
  • 1:38 - 1:43
    אך הם מהססים ארוכות בין מילים,
    ומבצעים טעויות בדקדוק.
  • 1:43 - 1:47
    כולנו חווים מדי פעם את התחושה
    של "על קצה הלשון",
  • 1:47 - 1:48
    כשאיננו יכולים לחשוב על מילה,
  • 1:48 - 1:53
    אבל לאנשים עם אפאזיה קשה לשיים
    חפצים פשוטים יומיומיים.
  • 1:53 - 1:57
    אפילו קריאה וכתיבה
    יכולות להיות קשות ומתסכלות.
  • 1:57 - 1:59
    אז איך מתרחש אובדן שפה זה?
  • 1:59 - 2:02
    במוח האנושי ישנן שתי המיספירות.
  • 2:02 - 2:06
    אצל רוב האנשים ההמיספירה השמאלית
    שולטת בשפה.
  • 2:06 - 2:08
    אנחנו יודעים זאת כי בשנת 1861
  • 2:08 - 2:11
    הרופא פול ברוקה חקר פציינט
  • 2:11 - 2:16
    שאיבד את היכולת לומר כל מילה
    פרט למילה "טאן".
  • 2:16 - 2:18
    בנתיחת מוחו של הפציינט לאחר מותו
  • 2:18 - 2:21
    ברוקה גילה פגיעה ניכרת
    בהמיספירה השמאלית
  • 2:21 - 2:24
    הנקראת כיום איזור ברוקה.
  • 2:24 - 2:28
    מדענים כיום מאמינים שאיזור ברוקה
    אחראי בין היתר על שיום חפצים
  • 2:28 - 2:31
    ועל תיאום השרירים המעורבים בפעולת הדיבור.
  • 2:31 - 2:36
    מאחורי איזור ברוקה נמצא איזור ורניקה,
    ליד הקורטקס השמיעתי.
  • 2:36 - 2:39
    שם המוח מחבר משמעות לצלילי דיבור.
  • 2:39 - 2:43
    נזק לאיזור ורניקה פוגע
    ביכולת המוחית להבין שפה.
  • 2:43 - 2:48
    אפאזיה נגרמת מפגיעה
    לאחד מאיזורי השפה הללו, או לשניהם.
  • 2:48 - 2:51
    למזלנו, ישנם איזורי מוח אחרים
  • 2:51 - 2:53
    התומכים במרכזי השפה הללו
  • 2:53 - 2:55
    ויכולים לסייע בתקשורת.
  • 2:55 - 2:59
    אפילו איזורים מוחיים השולטים בתנועה
    קשורים לשפה.
  • 2:59 - 3:04
    מחקרי אם.אר.אי תפקודי מצאו שכשאנו שומעים
    מילות פעולה כמו "לרוץ" או "לרקוד",
  • 3:04 - 3:08
    חלקים במוח הקשורים לתנועה מתעוררים,
  • 3:08 - 3:11
    כאילו שהגוף באמת רץ או רוקד.
  • 3:11 - 3:14
    גם ההמיספירה השנייה שלנו תורמת לשפה,
  • 3:14 - 3:17
    בכך שהיא משפרת
    את מקצב הדיבור והאינטונציה.
  • 3:17 - 3:21
    איזורים אלה שאינם איזורי שפה
    מסייעים לפעמים לאנשים עם אפאזיה
  • 3:21 - 3:23
    כשקשה להם לתקשר.
  • 3:23 - 3:26
    אז מה השכיחות של אפאזיה?
  • 3:26 - 3:29
    בארה"ב לבדה יש בערך
    מיליון איש החולים באפאזיה,
  • 3:29 - 3:33
    ומעריכים שנוספים 80,000 מקרים בכל שנה.
  • 3:33 - 3:36
    בערך שליש מהאנשים ששרדו שבץ
    סובלים מאפאזיה,
  • 3:36 - 3:38
    וזה הופך אותה לשכיחה יותר
    ממחלות כגון פרקינסון
  • 3:38 - 3:40
    או טרשת נפוצה,
  • 3:40 - 3:42
    ולמרות זאת פחות מוכרת.
  • 3:42 - 3:48
    ישנו סוג נדיר של אפאזיה שנקרא
    אפאזיה פרוגרסיבית ראשונית (PPA),
  • 3:48 - 3:51
    שלא נגרם משבץ או פגיעה מוחית,
  • 3:51 - 3:53
    אלא הוא סוג של דמנציה
  • 3:53 - 3:56
    בו אובדן השפה הוא הסימפטום הראשון.
  • 3:56 - 4:01
    המטרה בטיפול ב-PPA היא לשמר
    את תפקוד השפה לזמן רב ככל האפשר
  • 4:01 - 4:05
    לפני שמופיעים סימני דמנציה אחרים.
  • 4:05 - 4:08
    אבל כשהאפאזיה נגרמת משבץ או טראומה מוחית,
  • 4:08 - 4:12
    ניתן לשפר את השפה באמצעות ריפוי בדיבור.
  • 4:12 - 4:16
    היכולת של מוחינו לתקן את עצמו,
    הקרוייה גמישות מוחית,
  • 4:16 - 4:19
    מאפשרת לאיזורים סביב פגיעה מוחית
  • 4:19 - 4:22
    לקחת על עצמם חלק מהתפקידים
    במהלך תהליך ההחלמה.
  • 4:22 - 4:26
    מדענים ערכו ניסויים
    בעזרת טכנולוגיה חדישה,
  • 4:26 - 4:31
    שתוכל לדעתם לעודד גמישות מוחית
    בקרב אנשים עם אפאזיה.
  • 4:31 - 4:35
    בינתיים, אנשים רבים עם אפאזיה
    נותרים מבודדים,
  • 4:35 - 4:40
    וחוששים שאחרים לא יבינו אותם
    או לא יתנו להם זמן נוסף כדי לדבר.
  • 4:40 - 4:44
    על ידי מתן זמן וגמישות
    לתקשר בכל דרך שיוכלו,
  • 4:44 - 4:51
    תוכלו לסייע להם לפתוח מחדש את הדלת לשפה,
    ולגבור על מגבלות האפאזיה.
Title:
אפאזיה: ההפרעה שגורמת לכם לאבד מילים – סוזן וורטמן-יוט
Description:

צפו בשיעור המלא: http://ed.ted.com/lessons/aphasia-the-disorder-that-makes-you-lose-your-words-susan-wortman-jutt

שפה היא מרכיב חיוני בחיינו שלעיתים קרובות אנו לוקחים כמובן מאליו. אבל אם המערכת העדינה לעיבוד שפה במוחכם יתפגע משבץ, מחלה או טראומה, אתם עלולים למצוא את עצמכם פשוטו כמשמעו חסרי מילים. סוזן וורטמן-יוט מתארת בפירוט את ההפרעה הנקראת אפאזיה, העלולה לפגוע בכל מרכיבי התקשורת.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
05:11

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.