Return to Video

החלום שלא העזנו לחלום

  • 0:02 - 0:04
    כשאני חושב על חלומות,
  • 0:04 - 0:06
    כמו רבים מכם,
  • 0:06 - 0:08
    אני חושב על התמונה הזו.
  • 0:09 - 0:13
    הייתי בן שמונה כשצפיתי בניל ארמסטרונג
  • 0:13 - 0:16
    יוצא מהחללית וצועד על פני הירח.
  • 0:17 - 0:21
    מעולם לא ראיתי משהו דומה לפני כן,
  • 0:21 - 0:23
    ועד היום לא ראיתי שום דבר דומה.
  • 0:24 - 0:29
    הגענו לחלל מסיבה אחת פשוטה:
  • 0:29 - 0:32
    ג'ון קנדי התחייב לתאריך סיום.
  • 0:33 - 0:35
    אם לא היה תאריך סיום כזה,
  • 0:35 - 0:38
    עדין היינו חולמים על הירח.
  • 0:39 - 0:44
    לאונרד ברנשטיין אמר שיש
    שני דברים הכרחיים עבור הישג מעולה:
  • 0:44 - 0:47
    תכנית, וזמן שלא ממש מספיק למימוש התכנית.
  • 0:47 - 0:51
    (צחוק)
  • 0:52 - 0:56
    תאריכי סיום והתחייבויות
  • 0:56 - 1:01
    הם הלקחים החשובים והדועכים מ"אפולו".
  • 1:03 - 1:07
    והם מה שנותן את המשמעות
    לביטוי "שיגור לירח".
  • 1:07 - 1:12
    והעולם שלנו זקוק נואשות למנהיגים פוליטיים
  • 1:12 - 1:16
    שמוכנים להתחייב לתאריכי סיום אמיצים
  • 1:16 - 1:20
    לצורך הגשמת חלומות נועזים
    בסדר גודל של אפולו.
  • 1:22 - 1:24
    כשאני חושב על חלומות,
  • 1:24 - 1:28
    אני חושב על מלכות הדראג
    של לוס אנג'לס וסטונוול
  • 1:28 - 1:30
    ומיליונים של אנשים נוספים
    המסכנים את כל מה שיש להם
  • 1:30 - 1:34
    כדי לצאת מהארון כשזה היה באמת מסוכן,
  • 1:34 - 1:37
    ועל התמונה הזו של הבית הלבן
    מואר בצבעי הקשת,
  • 1:37 - 1:39
    כן --
  • 1:39 - 1:44
    (מחיאות כפיים) --
  • 1:44 - 1:48
    חוגג את הזכות של אזרחים אמריקאים,
    הומואים ולסביות להתחתן.
  • 1:48 - 1:52
    זו תמונה שבחלומותי הפרועים ביותר
    לא יכולתי לדמיין.
  • 1:52 - 1:55
    כשהייתי בן 18,
  • 1:55 - 1:58
    והבנתי שאני הומוסקסואל,
  • 1:58 - 2:02
    והרגשתי מודר מהמדינה שלי,
  • 2:02 - 2:04
    ומהחלומות שלי, כתוצאה מכך.
  • 2:06 - 2:09
    אני חושב על התמונה הזו של המשפחה שלי
  • 2:09 - 2:13
    שמעולם לא חלמתי שתוכל להיות לי --
  • 2:13 - 2:19
    (מחיאות כפיים) --
  • 2:19 - 2:22
    ושל הילדים שלנו מחזיקים את הכותרת הזו
  • 2:22 - 2:27
    שמעולם לא חלמתי שתוכל להיות מודפסת
    לגבי פסיקה של בית המשפט העליון.
  • 2:29 - 2:34
    אנחנו זקוקים ליותר אומץ,
    כמו של מלכות דראג וכמו של אסטרונאוטים.
  • 2:34 - 2:37
    (צחוק)
  • 2:37 - 2:39
    (מחיאות כפיים)
  • 2:39 - 2:43
    אבל אני רוצה לדבר על כך
    שאנחנו צריכים לחלום
  • 2:43 - 2:45
    ביותר ממימד אחד
  • 2:45 - 2:50
    כי היה משהו לגבי אפולו
    שלא ידעתי כשהייתי בן שמונה,
  • 2:50 - 2:55
    ומשהו לגבי הארגון של צבעי הקשת.
  • 2:56 - 3:01
    מתוך 30 אסטרונאוטים בתכניות של מרקורי,
    ג'מיני ואפולו,
  • 3:01 - 3:04
    רק שבעה נשארו נשואים.
  • 3:06 - 3:09
    התמונות האיקוניות האלה
    של אסטרונאוטים מרחפים על הירח
  • 3:09 - 3:14
    מסתירות את האלכוהוליזם והדכאון בכדור הארץ.
  • 3:15 - 3:18
    תומס מרטון, הנזיר הטראפיסט,
  • 3:18 - 3:20
    שאל בתקופתה של אפולו
  • 3:20 - 3:24
    "מה אנחנו יכולים להרוויח מההפלגה לחלל
  • 3:24 - 3:30
    אם אנחנו לא יכולים לחצות את התהום
    שמפרידה בינינו לבין עצמינו?"
  • 3:32 - 3:34
    ומה אנחנו יכולים להרוויח מהזכות לנישואין
  • 3:34 - 3:38
    אם אנחנו לא יכולים לחצות את המרירות
  • 3:38 - 3:42
    והריחוק הרגשי שלעיתים כל כך קרובות
    מפריד בינינו לבין אהובינו?
  • 3:43 - 3:45
    ולא רק בנישואין.
  • 3:45 - 3:51
    ראיתי את הקרבות הכי פוגענים, הרסנים
  • 3:52 - 3:56
    וטראגיים בתוך קבוצות של להט"ב, חולי איידס
  • 3:56 - 4:00
    של סרטן השד,
    ופעילים בעמותות ללא מטרות רווח,
  • 4:00 - 4:01
    הכל בשם האהבה.
  • 4:03 - 4:08
    תומאס מרטון גם כתב על מלחמות בין קדושים
  • 4:08 - 4:14
    "יש צורה שכיחה של אלימות בת זמננו
  • 4:14 - 4:18
    אליה יכנעו האידיאליסטים בקלות רבה:
  • 4:18 - 4:21
    אקטיביזם ועבודה מוגזמת.
  • 4:21 - 4:26
    העוצמה של האקטיביזם שלנו
    מנטרלת את העבודה שלנו למען שלום.
  • 4:26 - 4:31
    היא הורסת את היכולת הפנימית
    שלנו עצמנו לחיות בשלום."
  • 4:32 - 4:38
    לעיתים קרובות מדי החלומות שלנו
    הופכים להיות תאים של קבעונות
  • 4:38 - 4:39
    לגבי עתיד כלשהוא
  • 4:39 - 4:44
    שהורס את היכולת שלנו
    להיות נוכחים למען חיינו ברגע זה.
  • 4:45 - 4:49
    החלומות שלנו לחיים טובים
    עבור איזושהיא אנושות עתידית
  • 4:49 - 4:51
    או איזושהיא אנושות בארץ אחרת
  • 4:51 - 4:55
    מרחיקים אותנו מהאנשים היפים היושבים לידינו
  • 4:55 - 4:57
    ברגע זה ממש.
  • 4:58 - 5:02
    ובכן, זה פשוט המחיר של הקידמה,
    אנחנו אומרים.
  • 5:02 - 5:03
    אפשר להגיע לירח,
  • 5:03 - 5:07
    או שאפשר להשיג חיי משפחה יציבים.
  • 5:08 - 5:12
    ואנחנו לא יכולים להכיל חלומות
    בשני המימדים באותו הזמן.
  • 5:12 - 5:16
    ואנחנו לא מציבים את המטרה מעבר ליציבות
  • 5:16 - 5:19
    כשזה מגיע לחיים הרגשיים שלנו.
  • 5:19 - 5:22
    זו הסיבה שהטכנולוגיה
    לשוחח אחד עם השני
  • 5:22 - 5:24
    התקדמה בצורה משמעותית
  • 5:24 - 5:28
    היכולת שלנו להקשיב ולהבין אחד את השני
  • 5:28 - 5:29
    לא התקדמה בכלל.
  • 5:31 - 5:34
    הגישה שלנו למידע פורצת גבולות,
  • 5:36 - 5:39
    הגישה שלנו לאושר, מקורקעת.
  • 5:41 - 5:47
    אבל הרעיון הזה, שההווה והעתיד שלנו
    הם מנוגדים זה לזה,
  • 5:47 - 5:51
    שכדי למלא את הפוטנציאל שלנו לעשיה
    אנחנו צריכים לוותר
  • 5:51 - 5:55
    על הפוטנציאל המהותי שלנו לקיום,
  • 5:55 - 5:58
    שכמות הטרנזיסטורים על מעגל חשמלי
    יכולה להיות מוכפלת ומוכפלת,
  • 5:58 - 6:03
    אבל היכולת שלנו לחמלה,
    ואנושיות, ורוגע ואהבה
  • 6:03 - 6:05
    היא איכשהוא מוגבלת
  • 6:05 - 6:08
    היא בחירה שקרית וחונקת.
  • 6:10 - 6:12
    עכשיו, אני לא מציע
  • 6:12 - 6:18
    פשוט את הרעיון חסר ההשראה
    של יותר "איזון בין החיים לעבודה".
  • 6:20 - 6:22
    מה יעזור לי לבלות יותר זמן
    עם הילדים שלי בבית
  • 6:22 - 6:25
    אם המחשבה שלי היא תמיד במקום אחר,
    בזמן שאני עושה את זה?
  • 6:27 - 6:29
    אני אפילו לא מדבר על התכוונות.
  • 6:29 - 6:33
    התכוונות הופכת לאחרונה לכלי לשיפור יצרנות.
  • 6:34 - 6:36
    (צחוק)
  • 6:36 - 6:37
    נכון?
  • 6:37 - 6:40
    אני מדבר על היכולת לחלום
  • 6:40 - 6:45
    באותו אומץ במימד של הקיום
  • 6:45 - 6:48
    כמו שאנחנו חולמים על תעשיה וטכנולוגיה.
  • 6:48 - 6:52
    אני מדבר על אותנטיות נועזת
  • 6:53 - 6:56
    שמאפשרת לנו לבכות אחד עם השני,
  • 6:56 - 7:02
    גבורה של צניעות, שמאפשרת לנו
    להוריד את המסכות ולהיות אמיתיים.
  • 7:02 - 7:04
    חוסר היכולת שלנו להיות אחד עם השני,
  • 7:04 - 7:09
    הפחד שלנו מפני בכי אחד עם השני,
    הם הגורם לכל כך הרבה
  • 7:09 - 7:12
    מהבעיות שאנחנו מראש מנסים בטרוף לפתור,
  • 7:12 - 7:15
    ממעצורים בקונגרס לחוסר אנושיות בכלכלה.
  • 7:16 - 7:19
    (מחיאות כפיים)
  • 7:19 - 7:23
    אני מתכוון למה שג'ונאס סאלק
    קרא "תקופה ב'",
  • 7:23 - 7:29
    תקופה חדשה שבה אנחנו נרגשים וסקרנים
  • 7:29 - 7:33
    ומדעיים לגבי ההתפתחות של האנושיות שלנו
  • 7:33 - 7:36
    כמו שאנחנו לגבי ההתפתחות
    של הטכנולוגיה שלנו.
  • 7:37 - 7:40
    אנחנו לא צריכים לברוח מההזדמנות הזו
  • 7:40 - 7:43
    פשוט כי
    אנחנו לא באמת מבינים אותה.
  • 7:43 - 7:46
    היתה תקופה שבה לא הבנו את החלל.
  • 7:47 - 7:50
    או כי אנחנו רגילים יותר
    לטכנולוגיה ולאקטיביזם.
  • 7:50 - 7:53
    זו בדיוק ההגדרה
    של להיות תקוע באזור הנוחות.
  • 7:53 - 7:59
    מאוד נח לנו עכשיו לדמיין
    הישגים טכנולוגיים פורצי דרך.
  • 8:00 - 8:04
    בשנת 2016, המימד של היותנו אנחנו
  • 8:04 - 8:09
    הוא המימד שדורש את השימוש בדימיון שלנו.
  • 8:12 - 8:14
    עכשיו, כולנו כאן כדי לחלום,
  • 8:14 - 8:16
    אבל אולי אם נהיה כנים,
  • 8:16 - 8:19
    כל אחד מאתנו רודף אחר החלומות של עצמו.
  • 8:19 - 8:22
    אתם יודעים, מסתכלים על תגיות השם
    כדי לראות מי יכול לעזור לי עם החלום שלי,
  • 8:22 - 8:25
    לפעמים מסתכלים תוך התעלמות
    מהאנושיות של האדם השני.
  • 8:25 - 8:29
    אל תטריד אותי כרגע,
    יש לי רעיון שיציל את העולם.
  • 8:30 - 8:31
    נכון?
  • 8:31 - 8:34
    (צחוק)
  • 8:34 - 8:38
    פעם, לפני הרבה שנים, היתה לי חברה יפה
  • 8:38 - 8:42
    שיצרה מסעות ארוכים לשיתוף אזרחי אמיץ
  • 8:43 - 8:45
    והיתה לנו סיסמא:
  • 8:45 - 8:49
    "אנושי. נדיב. תהיה שניהם."
  • 8:49 - 8:55
    ועודדנו אנשים לעשות
    ניסויים שערוריתיים בנושא נדיבות.
  • 8:56 - 8:58
    כמו: "לך תעזור לכולם עם האוהלים שלהם".
  • 8:59 - 9:02
    והיו הרבה אוהלים.
  • 9:02 - 9:03
    (צחוק)
  • 9:04 - 9:06
    "לך תקנה לכולם ארטיקים".
  • 9:06 - 9:08
    "לך תעזור לאנשים לתקן את הפנצ'ר בגלגל
  • 9:08 - 9:11
    אפילו שאתה יודע שהתור לארוחת הערב מתארך."
  • 9:11 - 9:13
    ואנשים באמת השתתפו בניסוי,
  • 9:13 - 9:16
    עד כדי כך שאם היה לך
    פנצ'ר בפעילות לגבי איידס,
  • 9:16 - 9:19
    היה לך קשה לתקן אותו,
    כי כל כך הרבה אנשים שאלו
  • 9:19 - 9:20
    אם אתה צריך עזרה.
  • 9:21 - 9:25
    במשך כמה ימים, לעשרות אלפי אנשים,
  • 9:25 - 9:27
    אנחנו יצרנו עולמות
  • 9:27 - 9:32
    שכולם אמרו, שכך היו רוצים שהעולם יהיה.
  • 9:34 - 9:39
    מה דעתכם שננסה ליצור עולם כזה
  • 9:39 - 9:40
    בימים הקרובים?
  • 9:42 - 9:46
    ובמקום לגשת למישהו ולשאול: "מה אתה עושה?"
  • 9:47 - 9:49
    תשאלו: "אז מה החלומות שלך?"
  • 9:50 - 9:52
    או: "מה החלומות השבורים שלך?"
  • 9:53 - 9:58
    אתם יודעים, "טד".
    טדאגו לחלומות של אנשים אחרים.
  • 9:59 - 10:04
    (מחיאות כפיים)
  • 10:04 - 10:06
    אולי זה: "אני רוצה להשאר פיכח"
  • 10:06 - 10:09
    או: "אני רוצה לבנות בית עץ עם הילד שלי"
  • 10:10 - 10:13
    אתם יודעים, במקום לגשת לאדם
    שכולם רוצים לפגוש,
  • 10:13 - 10:14
    גשו למי שעומד לבד.
  • 10:15 - 10:17
    ותשאלו אותו אם הוא רוצה לשתות כוס קפה.
  • 10:19 - 10:21
    אני חושב שמה שהכי מפחיד אותנו
  • 10:21 - 10:25
    הוא שלא תהיה לנו הזדמנות
    להגשים את הפוטנציאל האמיתי שלנו,
  • 10:25 - 10:28
    שנולדנו כדי לחלום
  • 10:28 - 10:32
    ואנחנו עלולים למות בלי שהיתה לנו ההזדמנות.
  • 10:34 - 10:35
    דמיינו חיים בעולם
  • 10:35 - 10:41
    שבו אנחנו פשוט מזהים את הפחד העמוק,
    הקיומי הזה, אחד בשני
  • 10:42 - 10:45
    ואוהבים אחד את השני בעוז
    כי אנחנו יודעים
  • 10:45 - 10:48
    שלהיות אנושי, זה לחיות עם הפחד הזה.
  • 10:50 - 10:55
    הגיע הזמן שנחלום במימדים שונים באותו הזמן,
  • 10:56 - 11:00
    ואיפשהוא מעבר לכל הדברים המופלאים
  • 11:00 - 11:04
    שאנחנו יכולים, וצריכים ונעשה
  • 11:05 - 11:10
    קיים המקום של כל הדברים
    הלא יאומנו שאנחנו יכולים להיות.
  • 11:12 - 11:15
    הגיע הזמן שנצעד למימד ההוא
  • 11:15 - 11:19
    נצא מהארון ונודה שיש לנו חלומות גם בו.
  • 11:21 - 11:24
    אם הירח יכול היה לחלום,
  • 11:26 - 11:30
    אני חושב שזה היה החלום שלו עבורנו.
  • 11:32 - 11:33
    לכבוד הוא לי להיות אתכם.
  • 11:33 - 11:35
    תודה רבה לכם.
  • 11:35 - 11:42
    (מחיאות כפיים)
Title:
החלום שלא העזנו לחלום
Speaker:
דן פלוטה
Description:

מה החלומות שלכם? יותר טוב, מה החלומות השבורים שלכם? דן פלוטה חולם על זמן בו אנחנו מתרגשים, מתעניינים ומדעיים בנוגע להתפתחות של האנושות כמו שאנחנו בנוגע לתפתחות של הטכנולוגיה. "מה שאנחנו מפחדים ממנו הכי הרבה תמנע ממנו ההזדמנות למלא את הפוטנציאל שלנו," אומר פלוטה, "דמיינו לחיות בעולם בו אנחנו פשוט מכירים בפחד העמוק והקיומי שיש לכולם -- ונאהב אחד את השני בעצמה בגלל שאנחנו יודעים שלהיות אנושי זה לחיות עם הפחד הזה."

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
11:56

Hebrew subtitles

Revisions