1
00:00:02,014 --> 00:00:03,976
כשאני חושב על חלומות,

2
00:00:04,000 --> 00:00:05,876
כמו רבים מכם,

3
00:00:05,900 --> 00:00:07,585
אני חושב על התמונה הזו.

4
00:00:08,838 --> 00:00:12,875
הייתי בן שמונה כשצפיתי בניל ארמסטרונג

5
00:00:12,899 --> 00:00:16,113
יוצא מהחללית וצועד על פני הירח.

6
00:00:17,454 --> 00:00:20,684
מעולם לא ראיתי משהו דומה לפני כן,

7
00:00:20,708 --> 00:00:22,946
ועד היום לא ראיתי שום דבר דומה.

8
00:00:24,319 --> 00:00:28,613
הגענו לחלל מסיבה אחת פשוטה:

9
00:00:28,637 --> 00:00:31,943
ג'ון קנדי התחייב לתאריך סיום.

10
00:00:32,978 --> 00:00:35,470
אם לא היה תאריך סיום כזה,

11
00:00:35,494 --> 00:00:37,501
עדין היינו חולמים על הירח.

12
00:00:39,209 --> 00:00:43,877
לאונרד ברנשטיין אמר שיש
שני דברים הכרחיים עבור הישג מעולה:

13
00:00:43,901 --> 00:00:47,366
תכנית, וזמן שלא ממש מספיק למימוש התכנית.

14
00:00:47,390 --> 00:00:50,520
(צחוק)

15
00:00:51,851 --> 00:00:56,345
תאריכי סיום והתחייבויות

16
00:00:56,369 --> 00:01:01,382
הם הלקחים החשובים והדועכים מ"אפולו".

17
00:01:02,514 --> 00:01:06,545
והם מה שנותן את המשמעות
לביטוי "שיגור לירח".

18
00:01:07,498 --> 00:01:12,220
והעולם שלנו זקוק נואשות למנהיגים פוליטיים

19
00:01:12,244 --> 00:01:16,029
שמוכנים להתחייב לתאריכי סיום אמיצים

20
00:01:16,053 --> 00:01:19,981
לצורך הגשמת חלומות נועזים
בסדר גודל של אפולו.

21
00:01:22,368 --> 00:01:23,861
כשאני חושב על חלומות,

22
00:01:23,885 --> 00:01:27,934
אני חושב על מלכות הדראג
של לוס אנג'לס וסטונוול

23
00:01:27,958 --> 00:01:30,307
ומיליונים של אנשים נוספים
המסכנים את כל מה שיש להם

24
00:01:30,331 --> 00:01:33,643
כדי לצאת מהארון כשזה היה באמת מסוכן,

25
00:01:33,667 --> 00:01:37,388
ועל התמונה הזו של הבית הלבן
מואר בצבעי הקשת,

26
00:01:37,412 --> 00:01:38,570
כן --

27
00:01:38,594 --> 00:01:44,373
(מחיאות כפיים) --

28
00:01:44,397 --> 00:01:47,885
חוגג את הזכות של אזרחים אמריקאים,
הומואים ולסביות להתחתן.

29
00:01:47,909 --> 00:01:52,156
זו תמונה שבחלומותי הפרועים ביותר
לא יכולתי לדמיין.

30
00:01:52,180 --> 00:01:54,908
כשהייתי בן 18,

31
00:01:54,932 --> 00:01:57,932
והבנתי שאני הומוסקסואל,

32
00:01:57,956 --> 00:02:01,623
והרגשתי מודר מהמדינה שלי,

33
00:02:01,647 --> 00:02:04,043
ומהחלומות שלי, כתוצאה מכך.

34
00:02:05,956 --> 00:02:09,210
אני חושב על התמונה הזו של המשפחה שלי

35
00:02:09,234 --> 00:02:13,257
שמעולם לא חלמתי שתוכל להיות לי --

36
00:02:13,281 --> 00:02:19,117
(מחיאות כפיים) --

37
00:02:19,141 --> 00:02:22,067
ושל הילדים שלנו מחזיקים את הכותרת הזו

38
00:02:22,091 --> 00:02:26,852
שמעולם לא חלמתי שתוכל להיות מודפסת
לגבי פסיקה של בית המשפט העליון.

39
00:02:28,517 --> 00:02:34,295
אנחנו זקוקים ליותר אומץ,
כמו של מלכות דראג וכמו של אסטרונאוטים.

40
00:02:34,319 --> 00:02:36,645
(צחוק)

41
00:02:36,669 --> 00:02:39,342
(מחיאות כפיים)

42
00:02:39,366 --> 00:02:42,708
אבל אני רוצה לדבר על כך
שאנחנו צריכים לחלום

43
00:02:42,732 --> 00:02:44,818
ביותר ממימד אחד

44
00:02:44,842 --> 00:02:50,248
כי היה משהו לגבי אפולו
שלא ידעתי כשהייתי בן שמונה,

45
00:02:50,272 --> 00:02:54,533
ומשהו לגבי הארגון של צבעי הקשת.

46
00:02:55,699 --> 00:03:00,778
מתוך 30 אסטרונאוטים בתכניות של מרקורי,
ג'מיני ואפולו,

47
00:03:00,802 --> 00:03:04,310
רק שבעה נשארו נשואים.

48
00:03:05,699 --> 00:03:09,474
התמונות האיקוניות האלה
של אסטרונאוטים מרחפים על הירח

49
00:03:09,498 --> 00:03:13,510
מסתירות את האלכוהוליזם והדכאון בכדור הארץ.

50
00:03:14,907 --> 00:03:17,517
תומס מרטון, הנזיר הטראפיסט,

51
00:03:17,541 --> 00:03:19,956
שאל בתקופתה של אפולו

52
00:03:19,980 --> 00:03:23,896
"מה אנחנו יכולים להרוויח מההפלגה לחלל

53
00:03:23,920 --> 00:03:30,427
אם אנחנו לא יכולים לחצות את התהום
שמפרידה בינינו לבין עצמינו?"

54
00:03:31,561 --> 00:03:34,372
ומה אנחנו יכולים להרוויח מהזכות לנישואין

55
00:03:34,396 --> 00:03:37,539
אם אנחנו לא יכולים לחצות את המרירות

56
00:03:37,563 --> 00:03:42,089
והריחוק הרגשי שלעיתים כל כך קרובות
מפריד בינינו לבין אהובינו?

57
00:03:42,596 --> 00:03:44,581
ולא רק בנישואין.

58
00:03:45,120 --> 00:03:51,024
ראיתי את הקרבות הכי פוגענים, הרסנים

59
00:03:52,231 --> 00:03:56,429
וטראגיים בתוך קבוצות של להט"ב, חולי איידס

60
00:03:56,453 --> 00:03:59,849
של סרטן השד,
ופעילים בעמותות ללא מטרות רווח,

61
00:03:59,873 --> 00:04:01,437
הכל בשם האהבה.

62
00:04:02,898 --> 00:04:07,615
תומאס מרטון גם כתב על מלחמות בין קדושים

63
00:04:07,639 --> 00:04:13,668
"יש צורה שכיחה של אלימות בת זמננו

64
00:04:13,692 --> 00:04:18,041
אליה יכנעו האידיאליסטים בקלות רבה:

65
00:04:18,065 --> 00:04:20,906
אקטיביזם ועבודה מוגזמת.

66
00:04:21,414 --> 00:04:26,191
העוצמה של האקטיביזם שלנו
מנטרלת את העבודה שלנו למען שלום.

67
00:04:26,215 --> 00:04:30,533
היא הורסת את היכולת הפנימית
שלנו עצמנו לחיות בשלום."

68
00:04:32,041 --> 00:04:37,502
לעיתים קרובות מדי החלומות שלנו
הופכים להיות תאים של קבעונות

69
00:04:37,526 --> 00:04:39,359
לגבי עתיד כלשהוא

70
00:04:39,383 --> 00:04:43,502
שהורס את היכולת שלנו
להיות נוכחים למען חיינו ברגע זה.

71
00:04:44,926 --> 00:04:48,641
החלומות שלנו לחיים טובים
עבור איזושהיא אנושות עתידית

72
00:04:48,665 --> 00:04:50,925
או איזושהיא אנושות בארץ אחרת

73
00:04:50,949 --> 00:04:54,973
מרחיקים אותנו מהאנשים היפים היושבים לידינו

74
00:04:54,997 --> 00:04:56,910
ברגע זה ממש.

75
00:04:58,481 --> 00:05:01,640
ובכן, זה פשוט המחיר של הקידמה,
אנחנו אומרים.

76
00:05:01,664 --> 00:05:03,077
אפשר להגיע לירח,

77
00:05:03,101 --> 00:05:07,115
או שאפשר להשיג חיי משפחה יציבים.

78
00:05:07,679 --> 00:05:11,988
ואנחנו לא יכולים להכיל חלומות 
בשני המימדים באותו הזמן.

79
00:05:12,012 --> 00:05:15,777
ואנחנו לא מציבים את המטרה מעבר ליציבות

80
00:05:15,801 --> 00:05:18,555
כשזה מגיע לחיים הרגשיים שלנו.

81
00:05:18,579 --> 00:05:21,915
זו הסיבה שהטכנולוגיה
לשוחח אחד עם השני

82
00:05:21,939 --> 00:05:24,308
התקדמה בצורה משמעותית

83
00:05:24,332 --> 00:05:28,038
היכולת שלנו להקשיב ולהבין אחד את השני

84
00:05:28,062 --> 00:05:29,232
לא התקדמה בכלל.

85
00:05:31,236 --> 00:05:34,220
הגישה שלנו למידע פורצת גבולות,

86
00:05:35,665 --> 00:05:39,220
הגישה שלנו לאושר, מקורקעת.

87
00:05:41,442 --> 00:05:47,314
אבל הרעיון הזה, שההווה והעתיד שלנו
הם מנוגדים זה לזה,

88
00:05:47,338 --> 00:05:51,334
שכדי למלא את הפוטנציאל שלנו לעשיה
אנחנו צריכים לוותר

89
00:05:51,358 --> 00:05:54,521
על הפוטנציאל המהותי שלנו לקיום,

90
00:05:54,545 --> 00:05:58,456
שכמות הטרנזיסטורים על מעגל חשמלי
יכולה להיות מוכפלת ומוכפלת,

91
00:05:58,480 --> 00:06:02,782
אבל היכולת שלנו לחמלה,
ואנושיות, ורוגע ואהבה

92
00:06:02,806 --> 00:06:04,884
היא איכשהוא מוגבלת

93
00:06:04,908 --> 00:06:07,874
היא בחירה שקרית וחונקת.

94
00:06:10,237 --> 00:06:12,049
עכשיו, אני לא מציע

95
00:06:12,073 --> 00:06:17,701
פשוט את הרעיון חסר ההשראה
של יותר "איזון בין החיים לעבודה".

96
00:06:19,541 --> 00:06:22,454
מה יעזור לי לבלות יותר זמן
עם הילדים שלי בבית

97
00:06:22,478 --> 00:06:25,263
אם המחשבה שלי היא תמיד במקום אחר,
בזמן שאני עושה את זה?

98
00:06:26,600 --> 00:06:28,565
אני אפילו לא מדבר על התכוונות.

99
00:06:28,589 --> 00:06:32,961
התכוונות הופכת לאחרונה לכלי לשיפור יצרנות.

100
00:06:33,973 --> 00:06:36,290
(צחוק)

101
00:06:36,314 --> 00:06:37,466
נכון?

102
00:06:37,490 --> 00:06:40,434
אני מדבר על היכולת לחלום

103
00:06:40,458 --> 00:06:45,219
באותו אומץ במימד של הקיום

104
00:06:45,243 --> 00:06:47,727
כמו שאנחנו חולמים על תעשיה וטכנולוגיה.

105
00:06:47,751 --> 00:06:51,615
אני מדבר על אותנטיות נועזת

106
00:06:52,536 --> 00:06:55,528
שמאפשרת לנו לבכות אחד עם השני,

107
00:06:56,298 --> 00:07:01,826
גבורה של צניעות, שמאפשרת לנו
להוריד את המסכות ולהיות אמיתיים.

108
00:07:01,850 --> 00:07:04,375
חוסר היכולת שלנו להיות אחד עם השני,

109
00:07:04,399 --> 00:07:08,733
הפחד שלנו מפני בכי אחד עם השני,
הם הגורם לכל כך הרבה

110
00:07:08,757 --> 00:07:12,051
מהבעיות שאנחנו מראש מנסים בטרוף לפתור,

111
00:07:12,075 --> 00:07:15,375
ממעצורים בקונגרס לחוסר אנושיות בכלכלה.

112
00:07:16,097 --> 00:07:19,364
(מחיאות כפיים)

113
00:07:19,388 --> 00:07:23,435
אני מתכוון למה שג'ונאס סאלק
קרא "תקופה ב'",

114
00:07:23,459 --> 00:07:29,070
תקופה חדשה שבה אנחנו נרגשים וסקרנים

115
00:07:29,094 --> 00:07:33,103
ומדעיים לגבי ההתפתחות של האנושיות שלנו

116
00:07:33,127 --> 00:07:35,722
כמו שאנחנו לגבי ההתפתחות
של הטכנולוגיה שלנו.

117
00:07:37,341 --> 00:07:39,802
אנחנו לא צריכים לברוח מההזדמנות הזו

118
00:07:39,826 --> 00:07:42,595
פשוט כי 
אנחנו לא באמת מבינים אותה.

119
00:07:43,357 --> 00:07:45,972
היתה תקופה שבה לא הבנו את החלל.

120
00:07:46,722 --> 00:07:50,150
או כי אנחנו רגילים יותר
לטכנולוגיה ולאקטיביזם.

121
00:07:50,174 --> 00:07:53,445
זו בדיוק ההגדרה
של להיות תקוע באזור הנוחות.

122
00:07:53,469 --> 00:07:59,103
מאוד נח לנו עכשיו לדמיין
הישגים טכנולוגיים פורצי דרך.

123
00:07:59,842 --> 00:08:03,993
בשנת 2016, המימד של היותנו אנחנו

124
00:08:04,017 --> 00:08:09,147
הוא המימד שדורש את השימוש בדימיון שלנו.

125
00:08:11,782 --> 00:08:14,107
עכשיו, כולנו כאן כדי לחלום,

126
00:08:14,131 --> 00:08:15,799
אבל אולי אם נהיה כנים,

127
00:08:15,823 --> 00:08:18,512
כל אחד מאתנו רודף אחר החלומות של עצמו.

128
00:08:18,536 --> 00:08:22,306
אתם יודעים, מסתכלים על תגיות השם
כדי לראות מי יכול לעזור לי עם החלום שלי,

129
00:08:22,330 --> 00:08:25,426
לפעמים מסתכלים תוך התעלמות
מהאנושיות של האדם השני.

130
00:08:25,450 --> 00:08:29,156
אל תטריד אותי כרגע,
יש לי רעיון שיציל את העולם.

131
00:08:29,513 --> 00:08:30,665
נכון?

132
00:08:30,689 --> 00:08:33,806
(צחוק)

133
00:08:33,830 --> 00:08:38,306
פעם, לפני הרבה שנים, היתה לי חברה יפה

134
00:08:38,330 --> 00:08:42,290
שיצרה מסעות ארוכים לשיתוף אזרחי אמיץ

135
00:08:42,647 --> 00:08:44,694
והיתה לנו סיסמא:

136
00:08:44,718 --> 00:08:48,535
"אנושי. נדיב. תהיה שניהם."

137
00:08:49,139 --> 00:08:55,075
ועודדנו אנשים לעשות
ניסויים שערוריתיים בנושא נדיבות.

138
00:08:55,599 --> 00:08:58,360
כמו: "לך תעזור לכולם עם האוהלים שלהם".

139
00:08:59,400 --> 00:09:01,971
והיו הרבה אוהלים.

140
00:09:01,995 --> 00:09:03,265
(צחוק)

141
00:09:04,043 --> 00:09:05,766
"לך תקנה לכולם ארטיקים".

142
00:09:05,790 --> 00:09:07,671
"לך תעזור לאנשים לתקן את הפנצ'ר בגלגל

143
00:09:07,695 --> 00:09:10,621
אפילו שאתה יודע שהתור לארוחת הערב מתארך."

144
00:09:10,645 --> 00:09:13,019
ואנשים באמת השתתפו בניסוי,

145
00:09:13,043 --> 00:09:15,670
עד כדי כך שאם היה לך
פנצ'ר בפעילות לגבי איידס,

146
00:09:15,694 --> 00:09:19,321
היה לך קשה לתקן אותו,
כי כל כך הרבה אנשים שאלו

147
00:09:19,345 --> 00:09:20,495
אם אתה צריך עזרה.

148
00:09:21,345 --> 00:09:25,354
במשך כמה ימים, לעשרות אלפי אנשים,

149
00:09:25,378 --> 00:09:27,292
אנחנו יצרנו עולמות

150
00:09:27,316 --> 00:09:31,522
שכולם אמרו, שכך היו רוצים שהעולם יהיה.

151
00:09:34,316 --> 00:09:38,823
מה דעתכם שננסה ליצור עולם כזה

152
00:09:38,847 --> 00:09:40,485
בימים הקרובים?

153
00:09:42,156 --> 00:09:45,965
ובמקום לגשת למישהו ולשאול: "מה אתה עושה?"

154
00:09:47,195 --> 00:09:49,264
תשאלו: "אז מה החלומות שלך?"

155
00:09:50,315 --> 00:09:52,283
או: "מה החלומות השבורים שלך?"

156
00:09:53,346 --> 00:09:58,163
אתם יודעים, "טד".
טדאגו לחלומות של אנשים אחרים.

157
00:09:58,830 --> 00:10:03,599
(מחיאות כפיים)

158
00:10:03,623 --> 00:10:06,179
אולי זה: "אני רוצה להשאר פיכח"

159
00:10:06,203 --> 00:10:08,869
או: "אני רוצה לבנות בית עץ עם הילד שלי"

160
00:10:09,512 --> 00:10:12,704
אתם יודעים, במקום לגשת לאדם
שכולם רוצים לפגוש,

161
00:10:12,728 --> 00:10:14,485
גשו למי שעומד לבד.

162
00:10:14,509 --> 00:10:17,196
ותשאלו אותו אם הוא רוצה לשתות כוס קפה.

163
00:10:18,544 --> 00:10:21,020
אני חושב שמה שהכי מפחיד אותנו

164
00:10:21,044 --> 00:10:25,400
הוא שלא תהיה לנו הזדמנות
להגשים את הפוטנציאל האמיתי שלנו,

165
00:10:25,424 --> 00:10:28,035
שנולדנו כדי לחלום

166
00:10:28,059 --> 00:10:31,671
ואנחנו עלולים למות בלי שהיתה לנו ההזדמנות.

167
00:10:33,630 --> 00:10:35,258
דמיינו חיים בעולם

168
00:10:35,282 --> 00:10:41,479
שבו אנחנו פשוט מזהים את הפחד העמוק,
הקיומי הזה, אחד בשני

169
00:10:41,503 --> 00:10:44,635
ואוהבים אחד את השני בעוז
כי אנחנו יודעים

170
00:10:44,659 --> 00:10:48,222
שלהיות אנושי, זה לחיות עם הפחד הזה.

171
00:10:49,793 --> 00:10:55,341
הגיע הזמן שנחלום במימדים שונים באותו הזמן,

172
00:10:56,262 --> 00:11:00,230
ואיפשהוא מעבר לכל הדברים המופלאים

173
00:11:00,254 --> 00:11:03,904
שאנחנו יכולים, וצריכים ונעשה

174
00:11:04,881 --> 00:11:10,087
קיים המקום של כל הדברים
הלא יאומנו שאנחנו יכולים להיות.

175
00:11:11,748 --> 00:11:15,206
הגיע הזמן שנצעד למימד ההוא

176
00:11:15,230 --> 00:11:18,983
נצא מהארון ונודה שיש לנו חלומות גם בו.

177
00:11:21,214 --> 00:11:24,079
אם הירח יכול היה לחלום,

178
00:11:26,039 --> 00:11:29,952
אני חושב שזה היה החלום שלו עבורנו.

179
00:11:31,540 --> 00:11:33,179
לכבוד הוא לי להיות אתכם.

180
00:11:33,203 --> 00:11:35,112
תודה רבה לכם.

181
00:11:35,136 --> 00:11:42,136
(מחיאות כפיים)