Return to Video

האם המוח שלכם יכול לתקן את עצמו? - רליטסה פטרובה

  • 0:07 - 0:09
    דמיינו שהמוח יוכל לאתחל את עצמו,
  • 0:09 - 0:14
    לעדכן את התאים הקמלים והפגועים שלו
    עם יחידות חדשות ומשופרות.
  • 0:14 - 0:17
    זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני,
  • 0:17 - 0:21
    אבל זו מציאות אפשרית
    שמדענים חוקרים ממש עכשיו.
  • 0:21 - 0:25
    האם המוחות שלנו יום אחד
    יהיו מסוגלים לתיקון עצמי?
  • 0:25 - 0:28
    זה ידוע שתאי גזע במוחות הצעירים
    המתפתחים שלנו
  • 0:28 - 0:30
    יוצרים ניורונים חדשים,
  • 0:30 - 0:34
    היחידות המיקרוסקופיות
    שיוצרות את רקמת המוח שלנו.
  • 0:34 - 0:39
    הניורונים החדשים האלה נודדים
    לאזורים שונים של המוח המתפתח,
  • 0:39 - 0:43
    וגורמים לו להתארגן עצמאית למבנים שונים.
  • 0:43 - 0:44
    אבל עד לאחרונה,
  • 0:44 - 0:50
    מדענים חשבו שיצור התאים עוצר בפתאומיות
    מעט אחרי הגדילה הראשונית,
  • 0:50 - 0:53
    מה שמוביל אותם לקבוע שמחלות ניורולוגיות,
  • 0:53 - 0:55
    כמו אלצהיימר ופרקינסון,
  • 0:55 - 1:00
    וארועים פוגמים, כמו שבץ, הם בלתי הפיכים.
  • 1:00 - 1:02
    אבל סדרה של גילויים עדכניים
  • 1:02 - 1:07
    הראו שהמוח הבוגר למעשה ממשיך לייצר תאים
  • 1:07 - 1:09
    בלפחות שלושה אזורים מתמחים.
  • 1:09 - 1:12
    התהליך הזה, שידוע כניורוג'נסיס,
  • 1:12 - 1:16
    כולל תאי מוח מתמחים,
    שנקראים תאי גזע עצביים
  • 1:16 - 1:18
    ותאים פרוגניטוריים,
  • 1:18 - 1:22
    שמייצרים ניורונים חדשים או מחליפים ישנים.
  • 1:22 - 1:25
    שלושת האזורים בהם ניורוג'נסיס התגלה
  • 1:25 - 1:29
    הם הג'יירוס הדנטטי, שקשור ללמידה וזיכרון,
  • 1:29 - 1:34
    האזור התת ונטיקולרי,
    שאולי מספק ניורונים לבלוטת האופקטורי
  • 1:34 - 1:37
    לתקשורת בין האף למוח,
  • 1:37 - 1:40
    והסטריאטום, שעוזר לנהל תנועות.
  • 1:40 - 1:44
    למדענים אין עדיין הבנה ברורה
    של התפקיד המדוייק
  • 1:44 - 1:48
    שניורוג'נסיס משחק באזורים האלו,
  • 1:48 - 1:52
    או למה יש להם את היכולת שחסרה בשאר המוח.
  • 1:52 - 1:57
    אבל הנוכחות של המנגנון
    לגדל ניורונים חדשים במוח הבוגר
  • 1:57 - 2:00
    פותחת אפשרות מדהימה.
  • 2:00 - 2:05
    האם נוכל לרתום את המנגנון
    כדי לגרום למוח לרפא את הצלקות שלו
  • 2:05 - 2:08
    בדומה לאיך שהעור מצמיח תיקון על פצע,
  • 2:08 - 2:12
    או עצם שבורה מתאחה?
  • 2:12 - 2:14
    אז הנה המקום בו אנחנו עומדים.
  • 2:14 - 2:18
    חלבונים מסויימים ומולקולות קטנות אחרות
    שמחקות את החלבונים האלה
  • 2:18 - 2:20
    יכולות להיות מוכנסות למוח
  • 2:20 - 2:23
    כדי לגרום לתאי גזע עצביים
    ותאים פרוגניטוריים
  • 2:23 - 2:27
    ליצור יותר ניורונים בשלושת האזורים האלו.
  • 2:27 - 2:29
    השיטה הזו עדיין צריכה שיפורים
  • 2:29 - 2:31
    כך שהתאים יתרבו יותר ביעילות
  • 2:31 - 2:33
    ויותר תאים ישרדו.
  • 2:33 - 2:36
    אבל חוקרים הראו שתאי הפרוג'ניטור
    מהאזורים האלו
  • 2:36 - 2:40
    יכולים למעשה לנדוד
    למקומות בהם התרחשה פגיעה
  • 2:40 - 2:43
    ולגרום לגדילה של ניורונים חדשים שם.
  • 2:43 - 2:45
    וגישה מבטיחה נוספת
  • 2:45 - 2:48
    היא להשתיל תאי גזע עצביים אנושיים בריאים,
  • 2:48 - 2:52
    שמתורבתים במעבדה, לרקמה פגועה,
  • 2:52 - 2:54
    כמו שאנחנו יכולים לעשות עם עור.
  • 2:54 - 2:56
    מדענים מתנסים כרגע
  • 2:56 - 3:01
    כדי לקבוע אם תאי תורם מושתלים
    יכולים להתחלק, להתבדל
  • 3:01 - 3:06
    ולגרום ליצור מוצלח
    של ניורונים חדשים במוח הפגוע.
  • 3:06 - 3:07
    הם גם גילו
  • 3:07 - 3:10
    שאנחנו אולי נהיה מסוגלים
    ללמד סוגים אחרים של תאי מוח,
  • 3:10 - 3:14
    כמו אסטרוציסטים או אליגודנדרוציסטים
  • 3:14 - 3:19
    להתנהג כמו תאי גזע עצביים
    ולהתחיל לייצר גם ניורונים.
  • 3:19 - 3:23
    אז, בעוד כמה עשורים האם המוחות שלנו
    יהיו מסוגלים לתקן את עצמם?
  • 3:23 - 3:25
    אנחנו לא יכולים להגיד בבטחון,
  • 3:25 - 3:29
    אבל זה הפך לאחת המטרות העיקריות
    של רפואה רגנרטיבית.
  • 3:29 - 3:32
    למוח האנושי יש 100 מיליארד ניורונים
  • 3:32 - 3:38
    ואנחנו עדיין מנסים להבין את החיווט
    מאחורי לוח האם הביולוגי העצום הזה.
  • 3:38 - 3:44
    אבל כל יום, מחקר על ניורוג'נסיס
    מביא אותנו קרוב יותר למתג האתחול הזה.
Title:
האם המוח שלכם יכול לתקן את עצמו? - רליטסה פטרובה
Speaker:
Ralitsa Petrova
Description:

צפו בשיעור המלא: http://ed.ted.com/lessons/could-your-brain-repair-itself-ralitsa-petrova

דמיינו שהמוח יוכל לעשות אתחול מחדש, לעדכן את התאים הפגומים ביחידות חדשות ומשופרות. זה אולי נשמע כמו מדע בדיוני -- אבל זו מציאות אפשרית שמדענים חוקרים עכשיו. רליטסה פטרובה מפרטת את המדע מאחורי ניורוגנסיס ומסבירה איך אולי נצליח לרתום אותו כדי לרפא מחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון.

שיעור מאת רליטסה פטרובה, אנימציה של ארטייק סטודיו.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
04:00

Hebrew subtitles

Revisions