Return to Video

איך חדשות שקריות יכולות להתפשט - נועה תבלין

  • 0:07 - 0:11
    ישנו ציטוט שבדרך כלל מיוחס לסופר
    מארק טוויין שהולך כך,
  • 0:11 - 0:14
    "שקר יכול לטייל חצי דרך מסביב לעולם
  • 0:14 - 0:17
    בעוד שהמציאות נועלת את נעלייה"
  • 0:17 - 0:19
    דבר מצחיק לגבי זה.
  • 0:19 - 0:23
    אפשר להטיל ספק שמארק טווין
    אי פעם אמר את זה בכלל.
  • 0:23 - 0:26
    לפיכך, באופן אירוני, זה מוכיח את הנקודה.
  • 0:26 - 0:32
    והיום, הציטוט, מי שלא אמר אותו, הוא יותר
    נכון מאי פעם.
  • 0:32 - 0:35
    בעשורים הקודמים,
    רוב התקשורת עם גישה גלובלית
  • 0:35 - 0:38
    היתה מורכבת מכמה עיתונים ורשתות עיקריות
  • 0:38 - 0:43
    שהיה להם את המשאבים לאסוף מידע באופן ישיר
  • 0:43 - 0:46
    ערוצי מידע כמו רויטרס וסוכנות הידיעות
  • 0:46 - 0:52
    שאוספים או מדווחים מחדש סיפורים היו
    באופן יחסי נדירים בהשוואה להיום.
  • 0:52 - 0:55
    המהירות בה מידע מופץ היום
  • 0:55 - 1:01
    יצרה את התנאים האידאליים עבור
    תופעה שידועה בשם דיווח מעגלי.
  • 1:01 - 1:04
    זה קורה כאשר פרסום א'
    מפרסם מידע שגוי,
  • 1:04 - 1:07
    פרסום ב' מדפיס אותו מחדש,
  • 1:07 - 1:13
    ואז פרסום א' מצטט את פרסום ב'
    כמקור למידע.
  • 1:13 - 1:15
    זה גם נחשב לצורה של דיווח מעגלי
  • 1:15 - 1:18
    כאשר פרסומים רבים
  • 1:18 - 1:21
    מדווחים על אותה פיסה
    ראשונית של מידע שגוי,
  • 1:21 - 1:27
    שלאחר מכן מופיעה למחבר אחר
    כאחת שאומתה על ידי מקורות רבים
  • 1:27 - 1:33
    לדוגמא, הפרסום משנת 1998
    של מאמר פסאודו-מדע יחיד
  • 1:33 - 1:37
    אשר טוען כי חיסוני שגרה
    עבור ילדים גורמים לאוטיזם
  • 1:37 - 1:41
    נתן השראה לתנועת נגד חיסונים שלמה
  • 1:41 - 1:45
    למרות העובדה שהמאמר המקורי הופרך שוב ושוב
  • 1:45 - 1:47
    על ידי הקהילה המדעית.
  • 1:47 - 1:52
    ילדים שלא חוסנו בכוונה
    נדבקים כעת מחלות מדבקות
  • 1:52 - 1:56
    שלמעשה נכחדו בארצות הברית,
  • 1:56 - 1:59
    עם כמה זיהומים שהתגלו כקטלניים.
  • 1:59 - 2:01
    בדוגמא קצת פחות נוראה,
  • 2:01 - 2:05
    כתבות סטיריות שמעוצבות מחדש
    כדי להידמות לאמיתיות
  • 2:05 - 2:09
    יכולות גם הן להיאסף על ידי ערוצי מידע
    שלא היו מודעים לבדיחה.
  • 2:09 - 2:14
    לדוגמא, בדיחה במאמר בכתב העת
    הרפואי הבריטי שמכונה
  • 2:14 - 2:20
    "הוצאת אנרגיה בקרב בני נוער שמשחקים
    משחקי מחשב מהדור החדש,"
  • 2:20 - 2:26
    קיבלה אזכור בפרסומי מדע רציניים
    יותר מ- 400 פעמים,
  • 2:26 - 2:28
    תוכן שנוצר על ידי משתמשים,
    כמו ערכי ויקיפדיה
  • 2:28 - 2:32
    גם הוא תורם נפוץ לדיווח מעגלי.
  • 2:32 - 2:36
    ככל שיותר ויותר מחברים מסתמכים על
    הדפים האלה בשביל מידע מהיר,
  • 2:36 - 2:41
    עובדה לא מאומתת בערך ויקיפדיה
    יכולה לעשות את דרכה למאמר שפורסם
  • 2:41 - 2:46
    שיותר מאוחר עלולה להתווסף כציטוט
    עבור אותו מידע בויקיפדיה,
  • 2:46 - 2:49
    מה שעושה את זה הרבה יותר קשה לחשוף ככוזב.
  • 2:49 - 2:52
    התפתחויות אחרונות בטכנולוגית תקשורת
  • 2:52 - 2:53
    הביאו איתם יתרונות חסרי גבול
  • 2:53 - 2:58
    בשבירת המחסומים בין המידע לבין האנשים.
  • 2:58 - 2:59
    אבל הרצון שלנו לתשובות מהירות
  • 2:59 - 3:03
    עלול להכניע את הרצון
    להיות בטוחים בתוקף שלהן.
  • 3:03 - 3:08
    וכשהמגמה הזו יכולה להיות מוכפלת
    במיליארדים של אנשים סביב העולם,
  • 3:08 - 3:12
    כמעט באופן מיידי, ראוי לנהוג ביתר זהירות
  • 3:12 - 3:14
    הימנעות מתקשורת סנסציונית,
  • 3:14 - 3:17
    חיפוש אחר ביקורת של מידע חשוד,
  • 3:17 - 3:22
    ואיתור המקור הראשוני של דיווח
    יכול לעזור להאט שקר,
  • 3:22 - 3:25
    לתת לאמת יותר זמן לנעול את נעליה.
Title:
איך חדשות שקריות יכולות להתפשט - נועה תבלין
Description:

צפו בשיעור המלא: http://ed.ted.com/lessons/how-false-news-can-spread-noah-tavlin

בעשורים קודמים, רוב החדשות עם נגיעה גלובלית הגיעו מכמה עיתונים עיקריים ורשתות עם משאבים לאסוף מידע ישירות. המהירות בה מידע מתפשט כיום, עם זאת, יצרה את התנאים האידיאלים למשהו שנקרא דיווח מעגלי. נועה תבלין מאירה על התופעה.

שיעור מאת נועה תבלין, אנימציה של פטריק סמית'.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
03:42

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions