Return to Video

איך דם צעיר עשוי לסייע בהפיכת תהליך ההזדקנות. כן, באמת!!!

  • 0:01 - 0:06
    זה ציור מהמאה ה -16
    שצייר לוקאס קראנאך האב.
  • 0:06 - 0:09
    הוא מציג את המזרקה
    המפורסמת של מעיין הנעורים.
  • 0:09 - 0:15
    אם תשתה ממנה מים או תטבול בה,
    תקבל בריאות ונעורים.
  • 0:16 - 0:21
    כל תרבות, בכל צִיבִילִיזָצִיָה
    חלמו למצא את נעורי הנצח.
  • 0:22 - 0:27
    אנשים כמו אלכסנדר הגדול
    או חואן פונסה דה ליאון, מגלה הארצות,
  • 0:27 - 0:30
    שבילו את רוב חייהם
    ברדיפה אחרי מעיין הנעורים.
  • 0:31 - 0:32
    הם לא מצאו אותו.
  • 0:33 - 0:36
    אבל מה אם יש משהו כזה ?
  • 0:36 - 0:39
    מה אם יש משהו כמו מעיין הנעורים ?
  • 0:39 - 0:44
    אני אשתף איתכם פיתוח מדהים לחלוטין
    במחקר ההזדקנות
  • 0:44 - 0:48
    שיכול לחולל מהפכה בדרך
    בה אנחנו חושבים על הזדקנות
  • 0:48 - 0:51
    ואיך אנחנו יכולים לטפל בעתיד
    במחלות הקשורות לגיל.
  • 0:52 - 0:55
    זה התחיל עם ניסויים שהראו,
  • 0:55 - 0:58
    במספר מחקרים אחרונים אודות גדילה,
  • 0:58 - 1:04
    כי בעלי חיים - עכברים זקנים -
    שחולקים אספקת דם עם עכברים צעירים
  • 1:04 - 1:06
    יכולים לקבל התחדשות נעורים.
  • 1:06 - 1:11
    זה דומה למה שאתם יכולים לראות
    בבני אדם, בתאומים סיאמיים,
  • 1:11 - 1:13
    ואני יודע שזה נשמע קצת מפחיד.
  • 1:13 - 1:19
    אבל מה שטום ראנדו, חוקר תאי גזע,
    דיווח ב-2007,
  • 1:19 - 1:23
    היה שניתן להצעיר שרירים מבוגרים של עכבר
  • 1:23 - 1:27
    אם הם נחשפים לדם צעיר
    דרך מחזור דם משותף.
  • 1:28 - 1:33
    זה שוחזר מחדש על ידי איימי ווייג'רס
    בהרווארד כמה שנים מאוחר יותר,
  • 1:33 - 1:37
    וגם אחרים הראו דבר דומה,
    שניתן לצפות בתופעות התחדשות דומות
  • 1:37 - 1:40
    בלבלב, בכבד ובלב.
  • 1:41 - 1:45
    אבל מה שאני מתרגש ממנו ביותר,
    וכמה מעבדות אחרות גם כן,
  • 1:45 - 1:48
    הוא שאפשר אפילו ליישם זאת על המוח.
  • 1:49 - 1:54
    אז, מה שגילינו הוא שעכבר זקן
    שנחשף לסביבה צעירה
  • 1:54 - 1:57
    במודל הזה שנקרא פרה-ביוסיס (parabiosis),
  • 1:57 - 1:59
    הראה מח צעיר יותר -
  • 1:59 - 2:01
    ומוח שמתפקד טוב יותר.
  • 2:02 - 2:04
    ואני חוזר ואומר:
  • 2:04 - 2:10
    עכבר זקן שמקבל דם צעיר
    דרך מחזור דם משותף
  • 2:10 - 2:13
    נראה צעיר יותר, ומתפקד
    במוחו כצעיר יותר.
  • 2:14 - 2:16
    לכן, כאשר אנו מזקנים -
  • 2:16 - 2:18
    אנו יכולים לראות היבטים שונים
    של הכרה אנושית,
  • 2:18 - 2:20
    ואתם יכולים לראות את זה בשקופית זו,
  • 2:20 - 2:23
    אנחנו יכולים להסתכל בחשיבה,
    יכולת מילולית וכן הלאה.
  • 2:24 - 2:29
    ועד סביבות גיל 50 או 60,
    כל הפונקציות האלה תקינות,
  • 2:29 - 2:34
    וכמו שאני רואה בקהל הצעיר
    כאן בחדר, אנחנו עדיין בסדר.
  • 2:34 - 2:35
    (צחוק)
  • 2:35 - 2:39
    אבל זה מפחיד לראות
    איך כל העקומות האלה פונות דרומה.
  • 2:39 - 2:40
    וככל שאנו מזדקנים,
  • 2:40 - 2:44
    מחלות כמו אלצהיימר
    ואחרות עלולות להתפתח.
  • 2:45 - 2:49
    אנו יודעים שעם הגיל,
    הקשרים בין הנוירונים -
  • 2:49 - 2:53
    איך הנוירונים מתקשרים ביניהם,
    הסינפסות -- הן מתחילות להיפגם,
  • 2:53 - 2:57
    נוירונים מתים, המח מתחיל להתכווץ,
  • 2:57 - 3:01
    ויש רגישות מוגברת
    למחלות ניווניות אלה.
  • 3:02 - 3:06
    בעיה הגדולה שלנו --
    היא הנסיון להבין איך זה באמת עובד
  • 3:07 - 3:09
    ברמה מאוד מולקולרית ומכנית -
  • 3:09 - 3:13
    היא שאנחנו לא יכולים לחקור את המוח
    בפירוט, באנשים חיים.
  • 3:14 - 3:17
    אנו יכולים לעשות מבחנים קוגניטיביים,
    אנו יכולים לעשות הדמיה -
  • 3:17 - 3:20
    כל מיני סוגים של בדיקות מתוחכמות.
  • 3:20 - 3:23
    אבל בדרך כלל נצטרך לחכות
    עד מותו של האדם
  • 3:23 - 3:28
    כדי לקבל את המוח ולהסתכל מה באמת
    השתנה בעקבות הגיל או מחלה.
  • 3:29 - 3:32
    זה מה שנוירופתולוגים עושים, לדוגמה.
  • 3:32 - 3:38
    אז, אולי מה שעלינו לעשות, זה לחשוב על
    המוח כחלק מהאורגניזם הגדול יותר.
  • 3:38 - 3:41
    האם אנו יכולים באופן פוטנציאלי להבין יותר
  • 3:41 - 3:43
    על מה שקורה בתוך המוח
    ברמה המולקולרית
  • 3:43 - 3:47
    אם אנו רואים את המוח
    כחלק מכל הגוף?
  • 3:47 - 3:52
    אז אם הגוף מזדקן או חולה,
    האם זה משפיע על המוח?
  • 3:52 - 3:56
    ולהיפך: כשהמוח מזדקן,
    האם זה משפיע על שאר הגוף?
  • 3:57 - 4:01
    ומה שמחבר את כל הרקמות השונות בגוף
  • 4:01 - 4:02
    זה הדם.
  • 4:02 - 4:08
    דם הוא הרקמה שלא נושאת רק
    תאים שמעבירים חמצן, לדוגמה,
  • 4:08 - 4:09
    תאי הדם האדומים,
  • 4:09 - 4:12
    או נלחם במחלות זיהומיות,
  • 4:12 - 4:16
    אלא הוא גם נושא מולקולות 'שליחים',
  • 4:16 - 4:20
    גורמים דמויי הורמון
    המעבירים מידע
  • 4:20 - 4:24
    מתא אחד לאחר,
    מרקמה אחת לאחרת,
  • 4:24 - 4:26
    כולל אל המוח.
  • 4:26 - 4:31
    אז אם נסתכל איך הדם
    משתנה במשך השנים או במהלך מחלה,
  • 4:31 - 4:33
    האם נוכל ללמוד משהו על המוח?
  • 4:34 - 4:38
    אנחנו יודעים שככל שאנו מזדקנים,
    גם הדם משתנה,
  • 4:39 - 4:41
    כך שהגורמים דמויי-ההורמון,
    משתנים כשאנחנו מזדקנים,
  • 4:41 - 4:46
    ובגדול,
    גורמים שאנחנו יודעים שהם נדרשים
  • 4:46 - 4:49
    לפיתוח רקמות,
    לתחזוקה של רקמות --
  • 4:49 - 4:52
    מתחילים להתמעט ככל שאנו מזדקנים,
  • 4:52 - 4:57
    בעוד גורמים המעורבים בריפוי
    בדלקות ובפציעות--
  • 4:57 - 4:59
    הם יגדלו ככל שאנו מזדקנים.
  • 4:59 - 5:04
    אז יש חוסר איזון של גורמים טובים
    ורעים , אם תרצו.
  • 5:05 - 5:08
    וכדי להמחיש את האפשרויות של מה שנוכל
    לעשות עם זה,
  • 5:08 - 5:11
    אני רוצה לשוחח אתכם,
    על ניסוי שעשינו.
  • 5:11 - 5:14
    היה לנו כמעט 300 דגימות דם
    מבני אדם בריאים
  • 5:14 - 5:17
    בגילאי 20 עד 89 שנים.
  • 5:17 - 5:21
    ומדדנו מעל 100
    גורמי תקשורת כאלו,
  • 5:21 - 5:25
    חלבונים דמויי-הורמון
    המעבירים מידע בין רקמות.
  • 5:25 - 5:27
    ומה ששמנו לב מיד בהתחלה
  • 5:27 - 5:30
    הוא שבין הקבוצה הצעירה ביותר
    לקבוצה המבוגרת ביותר,
  • 5:30 - 5:33
    כמחצית מהגורמים
    השתנו באופן משמעותי.
  • 5:33 - 5:36
    אז גופנו חי בסביבה שונה מאוד
    ככל שאנו מזדקנים
  • 5:36 - 5:38
    כשמדובר בגורמים האלו.
  • 5:38 - 5:42
    ובעזרת שימוש בתוכנות סטטיסטיות
    או תוכנות ביואינפורמטיקה,
  • 5:42 - 5:46
    אנחנו יכולים לנסות לגלות
    את הגורמים הטובים ביותר לחיזוי הגיל -
  • 5:46 - 5:50
    ובעצם, לחשב לאחור
    את גילו היחסי של אדם,
  • 5:50 - 5:53
    וזה מה שמוצג בגרף הזה.
  • 5:54 - 5:59
    אז, בציר האופקי אתם יכולים לראות
    את גילו האמיתי של אדם חי.
  • 5:59 - 6:00
    הגיל הכרונולוגי.
  • 6:00 - 6:02
    אז, כמה שנים הם חיו.
  • 6:02 - 6:05
    ואז לקחנו את הגורמים המובילים
    שהראיתי לכם,
  • 6:05 - 6:10
    וחישבנו את גילם היחסי,
    גילם הביולוגי.
  • 6:11 - 6:14
    ומה שאתם רואים, זה שקיים
    מיתאם די טוב,
  • 6:14 - 6:18
    אז אנחנו יכולים לנבא די טוב
    את גילו היחסי של אדם.
  • 6:18 - 6:22
    אבל מה שבאמת מרגש, אלו
    החריגים,
  • 6:22 - 6:23
    כמו שלעיתים כל כך קרובות
    זה קורה גם בחיים.
  • 6:24 - 6:28
    אתם יכולים לראות כאן. את האדם
    שהדגשתי בנקודה ירוקה
  • 6:29 - 6:31
    הוא בסביבות גיל 70
  • 6:31 - 6:36
    אבל נראה שגילו הביולוגי ,
    אם מה שאנחנו עושים כאן, באמת נכון,
  • 6:36 - 6:38
    הוא רק בסביבות 45.
  • 6:38 - 6:42
    אז זה אדם שלמעשה
    נראה הרבה יותר צעיר מכפי גילו ?
  • 6:42 - 6:47
    אבל חשוב יותר: האם זה אדם
    בסיכון מופחת
  • 6:47 - 6:50
    לפתח מחלות הקשורות לגיל.
    ויהיו לו חיים ארוכים --
  • 6:50 - 6:52
    הוא יחיה עד גיל מאה ויותר?
  • 6:52 - 6:57
    מצד שני, האדם שכאן,
    המודגש בנקודה האדומה,
  • 6:57 - 7:02
    אפילו אינו בן 40 עדיין,
    אך גילו הביולוגי הוא 65.
  • 7:02 - 7:06
    האם זה אדם בסיכון מוגבר
    לפתח מחלות הקשורות לגיל?
  • 7:06 - 7:10
    אז במעבדה שלנו, אנחנו מנסים
    להבין טוב יותר את הגורמים האלו,
  • 7:10 - 7:12
    והרבה קבוצות אחרות
    מנסות להבין,
  • 7:12 - 7:14
    מה הם גורמי ההזדקנות האמיתיים,
  • 7:14 - 7:19
    והאם אנחנו יכולים ללמוד משהו עליהם
    כדי לאפשר חיזוי מחלות הקשורות לגיל?
  • 7:20 - 7:24
    אז מה שהראיתי לכם עד כה
    זה מיתאמים פשוטים, נכון ?
  • 7:24 - 7:28
    אתם יכולים פשוט לומר,
    "ובכן, גורמים אלה משתנים עם הגיל",
  • 7:28 - 7:32
    אבל אתם לא באמת יודעים
    אם הם עושים משהו בקשר להזדקנות.
  • 7:33 - 7:36
    ולכן מה שאני עומד להראות לכם עכשיו
    הוא מאוד מרשים
  • 7:36 - 7:41
    והוא מצביע על כך שהגורמים הללו
    באמת יכולים לווסת ולשנות את גיל הרקמות.
  • 7:42 - 7:45
    וכאן אנחנו חוזרים
    למודל שנקרא פרה-ביוסיס,
  • 7:45 - 7:48
    אז, הפרה-ביוסיס נעשה בעכברים
  • 7:48 - 7:53
    על ידי חיבור כירורגי
    של שני עכברים ביחד,
  • 7:53 - 7:55
    מה שמוביל אם כן
    למערכת דם משותפת,
  • 7:55 - 8:00
    מה שמאפשר לנו כעת לשאול,
    "איך המוח הזקן מושפע
  • 8:00 - 8:02
    על ידי החשיפה לדם הצעיר? "
  • 8:02 - 8:04
    ולמטרה זו, אנו משתמשים בעכברים צעירים
  • 8:04 - 8:08
    שהם שקולים בגילם לאדם בן 20,
  • 8:08 - 8:12
    ועכברים זקנים שהם בערך בני 65 שנים,
    במניין שנות אדם.
  • 8:13 - 8:16
    ומה שמצאנו היה די מדהים.
  • 8:16 - 8:20
    מצאנו שיש יותר תאי גזע
    עצבייים שיוצרים נוירונים חדשים
  • 8:20 - 8:21
    במוחות הזקנים הללו.
  • 8:21 - 8:24
    יש עליה בפעילות של הסינפסות,
  • 8:24 - 8:26
    בקשרים שבין הנוירונים.
  • 8:26 - 8:29
    יש יותר גנים שבאים לידי ביטוי,
    שידוע שהם מעורבים
  • 8:29 - 8:31
    ביצירת זכרונות חדשים.
  • 8:32 - 8:34
    ויש פחות דלקות רעות.
  • 8:35 - 8:42
    אבל הבחנו שאין תאים שנכנסים
    למח בחיות אלו.
  • 8:42 - 8:43
    לכן, כאשר אנו מחברים אותם,
  • 8:43 - 8:49
    למעשה אין תאים שהולכים
    למוח הזקן, במודל הזה.
  • 8:49 - 8:53
    במקום זאת, הסברנו זאת אם כן,
    שאלו חייבים להיות גורמים מסיסים.
  • 8:53 - 8:57
    וכך יכולנו בפשטות לאסוף את החלקים המסיסים
    של הדם הנקראים פלסמה,
  • 8:58 - 9:02
    ולהזריק או את הפלסמה הצעירה או
    את הפלסמה המבוגרת לאותם עכברים,
  • 9:02 - 9:04
    כך יכולנו לייצר מחדש או לשכפל את אפקט
    ההתחדשות,
  • 9:04 - 9:06
    אבל מה שעוד נוכל לעשות כאת
  • 9:06 - 9:08
    הינו שאנחנו יכולים לעשות
    מבחני זיכרון בעכברים.
  • 9:08 - 9:12
    כשעכברים מזדקנים, כמונו
    בני האדם,יש להם בעיות זיכרון.
  • 9:13 - 9:14
    זה פשוט יותר קשה לזהות אותם,
  • 9:14 - 9:17
    אבל אראה לכם בעוד דקה
    איך אנו עושים זאת.
  • 9:17 - 9:19
    אבל אנחנו רצינו לקחת
    זאת צעד אחד קדימה,
  • 9:20 - 9:24
    צעד אחד אפשרי קרוב יותר
    להיותו רלוונטי לבני אדם.
  • 9:24 - 9:27
    מה שאני אראה לכם עכשיו
    זה מחקרים שלא פורסמו,
  • 9:27 - 9:31
    שבו השתמשנו בפלסמה אנושית,
    פלסמה אנושית צעירה,
  • 9:31 - 9:33
    ולבקרה, תמיסת מלח,
  • 9:33 - 9:35
    והזרקנו זאת לעכבר זקן,
  • 9:35 - 9:40
    ושאלנו, האם נוכל להצעיר
    שוב עכבר זקן ?
  • 9:40 - 9:42
    לעשות אותם חכמים יותר ?
  • 9:42 - 9:45
    וכדי לעשות זאת, השתמשנו במבחן.
    זה נקרא מבוך בארנס.
  • 9:45 - 9:49
    זה שולחן גדול
    שיש בו הרבה חורים,
  • 9:49 - 9:52
    ויש סימני דרך סביבו,
  • 9:52 - 9:55
    ויש אור בהיר,
    כמו כאן על הבמה הזו.
  • 9:55 - 9:58
    העכברים שונאים את זה והם מנסים לברוח,
  • 9:58 - 10:02
    ולמצוא את החור האחד שאתם רואים
    שמסומן עם חץ,
  • 10:02 - 10:04
    שבו צינור מותקן מתחת
  • 10:04 - 10:07
    שבו הם יכולים לברוח
    ולהרגיש בנוח בחור חשוך.
  • 10:08 - 10:10
    אז אנחנו מלמדים אותם,
    על פני כמה ימים,
  • 10:10 - 10:13
    למצוא את המקום הזה
    על סמך רמזים אלו במרחב,
  • 10:13 - 10:16
    ואפשר להשוות זאת לאנשים,
  • 10:16 - 10:20
    שמחפשים את המכונית שלהם בחניון
    אחרי יום קניות עמוס.
  • 10:20 - 10:21
    (צחוק)
  • 10:21 - 10:25
    רבים מאיתנו כנראה יש להם
    בעיות עם זה.
  • 10:25 - 10:27
    אז, בואו נסתכל על העכבר הזקן כאן.
  • 10:27 - 10:29
    זה עכבר זקן
    שיש לו בעיות זיכרון,
  • 10:29 - 10:31
    כפי שאתם תבחינו בעוד רגע.
  • 10:31 - 10:36
    הוא פשוט מסתכל בכל חור.
    אבל לא יוצר מפה מרחבית,
  • 10:36 - 10:41
    שהיתה מזכירה לו איפה הוא
    היה בניסוי הקודם או ביום הקודם.
  • 10:42 - 10:47
    בניגוד מוחלט, העכבר הזה כאן
    הוא קרוב משפחה באותו הגיל,
  • 10:47 - 10:53
    אבל הוא טופל עם פלסמה אנושית
    צעירה במשך שלושה שבועות,
  • 10:53 - 10:55
    עם זריקות קטנות כל שלושה ימים.
  • 10:56 - 11:00
    וכמו ששמתם לב, הוא כמעט
    מביט סביבו, "איפה אני?" --
  • 11:00 - 11:03
    ואז הולך ישר אל החור ונמלט.
  • 11:03 - 11:06
    אז, הוא יכל לזכור היכן החור נמצא.
  • 11:07 - 11:10
    אז בכל מובן, עכבר זקן זה
    נראה שנהיה צעיר יותר -
  • 11:10 - 11:13
    הוא מתפקד יותר כמו עכבר צעיר.
  • 11:13 - 11:16
    וזה גם מצביע על כך
    שיש משהו
  • 11:16 - 11:21
    לא רק בפלסמה של עכברים צעירים,
    אלא בפלסמה אנושית צעירה
  • 11:21 - 11:24
    שיש לו את היכולת
    לעזור למוח הזקן הזה.
  • 11:25 - 11:26
    אז לסיכום,
  • 11:26 - 11:30
    מצאנו שהעכבר הזקן, והמוח שלו בפרט,
    הם נזילים.
  • 11:30 - 11:34
    הם לא חקוקים בסלע;
    אנחנו יכולים למעשה לשנות אותם.
  • 11:34 - 11:35
    זה אפשרי להצעירם.
  • 11:36 - 11:38
    גורמי דם צעירים יכולים להפוך את
    ההזדקנות,
  • 11:38 - 11:40
    ומה שלא הראיתי לכם --
  • 11:40 - 11:45
    למעשה במודל הזה, הוא שהעכבר הצעיר
    בעצם סובל מהחשיפה לעכבר הזקן.
  • 11:45 - 11:49
    אז יש גורמים-זקנים בדם
    שיכולים להאיץ את ההזדקנות.
  • 11:50 - 11:54
    והכי חשוב,
    ייתכן שלבני אדם יש גורמים דומים,
  • 11:54 - 11:58
    כי אנחנו יכולים לקחת דם של
    אדם צעיר ולייצר השפעה דומה.
  • 11:59 - 12:02
    לדם של אדם זקן,
    לא הראיתי לכם, אין השפעה כזו;
  • 12:02 - 12:04
    זה לא הופך את העכברים לצעירים.
  • 12:05 - 12:09
    אז, האם אפשר לתרגם את הקסם הזה
    גם לבני אדם?
  • 12:09 - 12:12
    אנחנו מריצים מחקר קליני קטן בסטנפורד,
  • 12:12 - 12:16
    היכן שמטפלים בחולי אלצהיימר
    בשלבים הקלים של המחלה
  • 12:16 - 12:23
    עם מעט פלסמה
    ממתנדבים צעירים, בני 20,
  • 12:23 - 12:26
    עשינו זאת אחת לשבוע, למשך ארבעה שבועות,
  • 12:26 - 12:29
    ואז בחנו את המוח שלהם
    בסריקה.
  • 12:29 - 12:31
    בדקנו אותם מבחינה קוגניטיבית,
  • 12:31 - 12:35
    וביקשנו מהמטפלים שלהם דיווח
    לגבי ביצוע הפעילויות יומיומיות שלהם.
  • 12:35 - 12:39
    מה שאנו מקווים, זה שישנם
    כמה סימנים של שיפור
  • 12:39 - 12:40
    מהטיפול הזה.
  • 12:41 - 12:43
    ואם זה המקרה,
    זה יכול לתת לנו תקווה
  • 12:43 - 12:46
    שמה שהראיתי לכם כעובד עם עכברים
  • 12:46 - 12:48
    עשוי גם לעבוד בבני אדם.
  • 12:48 - 12:51
    אמנם, אני לא חושב שאנחנו נחיה לנצח.
  • 12:52 - 12:54
    אבל אולי גילינו
  • 12:54 - 12:57
    שמעיין הנעורים הוא בעצם בתוכנו,
  • 12:57 - 12:59
    ושהוא ממש רק עכשיו התייבש.
  • 13:00 - 13:02
    ואם נוכל להחזיר את הגלגל לאחור
    רק קצת,
  • 13:02 - 13:07
    נוכל למצוא את הגורמים שמייצרים
    את התופעות הללו.
  • 13:07 - 13:10
    ונוכל לייצר את הגורמים האלו
    באופן מלאכותי
  • 13:10 - 13:14
    ואז נוכל לטפל במחלות ההזדקנות,
    כמו מחלת האלצהיימר
  • 13:14 - 13:15
    או מחלות דמנטיות אחרות.
  • 13:15 - 13:16
    תודה רבה לכם.
  • 13:16 - 13:20
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך דם צעיר עשוי לסייע בהפיכת תהליך ההזדקנות. כן, באמת!!!
Speaker:
טוני ווייס-קוריי
Description:

טוני ווייס-קוריי חוקר את השפעת הזדקנות על הגוף והמוח האנושיים.
בהרצאה מאירת עיניים זו, הוא משתף את המחקר החדש מהמעבדה שלו בסטנפורד ומצוותים אחרים, שמראה כי חלק מההיבטים הפחות גדולים של הזיקנה, עשויים בעצם להיות בתוכנו.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:35

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.