בן קמרון: הכח האמיתי של אומנויות הבמה
-
0:00 - 0:02אני אוכל-כל תרבותי,
-
0:02 - 0:04אחד שהדרך היומיומית שלו
-
0:04 - 0:07נעשתה אפשרית בעזרת חיבור לאי-פוד,
-
0:07 - 0:09אי-פוד שכולל את וגנר ואת מוצרט,
-
0:09 - 0:11מלכת הפופ כריסטינה אגילרה,
-
0:11 - 0:13זמר הקאנטרי ג'וש טרנר,
-
0:13 - 0:15אומן הראפ קירק פרנקלין,
-
0:15 - 0:17קונצרטים, סימפוניות ועוד ועוד.
-
0:17 - 0:19אני קורא נמרץ,
-
0:19 - 0:22מישהו שקורא החל מאיאן מקיואן (כתב את "כפרה") ועד סטפני מאייר (כתבה את "דמדומים").
-
0:22 - 0:25קראתי את טרילוגיית "דימדומים",
-
0:25 - 0:28ואחד שחי בשביל מערכת הקולנוע הביתית שלו,
-
0:28 - 0:30מערכת שבה אני צורך סרטים כמו אוכל סרטי די-וי-די, סרטי VOD,
-
0:30 - 0:32והרבה מאוד טלוויזיה,
-
0:32 - 0:34בשבילי, "חוק וסדר- מדור מיוחד",
-
0:34 - 0:36טינה פיי ו"רוק 30"
-
0:36 - 0:39ו"השופטת ג'ודי"-- "האנשים אמיתיים, המקרים אמיתיים,
-
0:39 - 0:41הכרעת הדין סופית". (מתוך הסדרה)
-
0:41 - 0:43עכשיו, אני משוכנע שרבים מכם,
-
0:43 - 0:45כנראה חולקים את התשוקות שלי,
-
0:45 - 0:47במיוחד את תשוקתי ל"שופטת ג'ודי",
-
0:47 - 0:49ותריבו עם כל אחד
-
0:49 - 0:51שינסה לקחת אותה מאיתנו,
-
0:51 - 0:54אבל אני קצת פחות בטוח שאתם חולקים את מרכז התשוקה של חיי,
-
0:54 - 0:57תשוקה לאומנויות הבמה המקצועיות,
-
0:57 - 1:00אומנויות במה שמייצגות את הרפרטואר של התזמורות, כן,
-
1:00 - 1:03אבל גם ג'ז, מחול מודרני, אופרה,
-
1:03 - 1:05תיאטרון ועוד ועוד ועוד.
-
1:05 - 1:07אתם יודעים, למען האמת,
-
1:07 - 1:09זה תחום שהרבה מאיתנו שעובדים בתחום דואגים
-
1:09 - 1:11שהוא בסכנת הכחדה ואולי יתפרק
-
1:11 - 1:13בגלל הטכנולוגיה.
-
1:13 - 1:15בעוד שבהתחלה הכרזנו על האינטרנט
-
1:15 - 1:17ככלי השיווקי המושלם
-
1:17 - 1:19שיפתור את כל בעיותינו,
-
1:19 - 1:21עכשיו אנחנו מבינים שהאינטרנט, אם בכלל,
-
1:21 - 1:23הוא יעיל מדי בתחום הזה.
-
1:23 - 1:26תלוי במי שאתה קורא, חברת האומנות,
-
1:26 - 1:28או האומן, שמנסה למשוך את תשומת ליבו
-
1:28 - 1:30של רוכש הכרטיס הפוטנציאלי
-
1:30 - 1:32שמתחרה עכשיו
-
1:32 - 1:34בשלושה עד חמישה אלף
-
1:34 - 1:36מסרים שיווקיים שונים
-
1:36 - 1:39שאזרח ממוצע רואה כל יום.
-
1:39 - 1:41אנחנו יודעים עכשיו שלמעשה
-
1:41 - 1:43הטכנולוגיה היא המתחרה הגדולה ביותר שלנו על שעות הפנאי.
-
1:43 - 1:45לפני חמש שנים,
-
1:45 - 1:48אנשי דור ה-X ביזבזו 20.7 שעות באינטרנט ובטלוויזיה,
-
1:48 - 1:50הרוב בטלוויזיה.
-
1:50 - 1:52אנשי דור ה-Y ביזבזו אפילו יותר--
-
1:52 - 1:5423.8 שעות, הרוב באינטרנט.
-
1:54 - 1:56ועכשיו,
-
1:56 - 1:58תלמיד אוניברסיטה ממוצע
-
1:58 - 2:00מגיע לקולג'
-
2:00 - 2:02כשכבר העביר
-
2:02 - 2:0420,000 שעות באינטרנט
-
2:04 - 2:06ועוד 10,000 שעות נוספות
-
2:06 - 2:08במשחקי מחשב,
-
2:08 - 2:10תזכורת בוטה לכך שאנו פועלים
-
2:10 - 2:12בתרבות כזו
-
2:12 - 2:14שבה משחקי מחשב נמכרים יותר
-
2:14 - 2:17מדיסקים של מוזיקה וסרטים ביחד.
-
2:18 - 2:20יותר מכך, אנחנו מפחדים מכך שטכנולוגיה
-
2:20 - 2:23שינתה את ההנחות הבסיסיות שלנו לגבי תרבות הצריכה.
-
2:23 - 2:25תודות לאינטרנט,
-
2:25 - 2:28אנחנו מאמינים שנוכל להשיג כל מה שנרצה מתי שנרצה,
-
2:28 - 2:30שישלח לדלת הבית שלנו.
-
2:30 - 2:32אנחנו יכולים לקנות בשלוש לפנות בוקר או בשמונה בערב,
-
2:32 - 2:35להזמין ג'ינס שנתפר בהזמנה מיוחדת או במידות מיוחדות.
-
2:35 - 2:37ציפיות מהתאמה אישית
-
2:37 - 2:39ומבחירה אישית
-
2:39 - 2:41שאומנויות הבמה--
-
2:41 - 2:44שקובעות זמני הצגה, קובעות מיקום,
-
2:44 - 2:47ומתלוות אליהן חוסר הנוחות שבנסיעה, בחנייה וכדומה--
-
2:47 - 2:49פשוט לא יכולות להתחרות.
-
2:49 - 2:51וכולנו בעצם מבינים
-
2:51 - 2:53מה זה אומר לגבי העתיד,
-
2:53 - 2:55כשנבקש מאדם לשלם 100 דולר
-
2:55 - 2:58בשביל כרטיס לסימפוניה, אופרה או בלט,
-
2:58 - 3:01כשאותו צורך תרבותי רגיל להוריד באינטרנט
-
3:01 - 3:0324 שעות ביום
-
3:03 - 3:05שיר עבור 99 סנט או בחינם?
-
3:07 - 3:09אלה שאלות עצומות
-
3:09 - 3:11בשביל אלה מאיתנו שעובדים בתחום הזה.
-
3:11 - 3:13אבל כמה שזה מרגיש ייחודי לנו,
-
3:13 - 3:15אנחנו יודעים שאנחנו לא לבד.
-
3:15 - 3:17כולנו חלק
-
3:17 - 3:19בצורה ססמית, יסודית,
-
3:19 - 3:21מהיערכות מחדש של התרבות ושל התקשורת,
-
3:21 - 3:23היערכות מחדש שהיא מטלטלת ומשמידה
-
3:23 - 3:26את תעשיית העיתונות, תעשיית המגזינים,
-
3:26 - 3:29תעשיית הספרים, ההוצאה לאור ועוד.
-
3:30 - 3:33תעשיית אומנות הבמה מקובעת כמו שהיא בגלל הסכמי איגוד מיושנים
-
3:33 - 3:36שמרסנים ולפעמים אוסרים
-
3:36 - 3:38על הפצה דיגיטלית נרחבת,
-
3:38 - 3:40כבולים לחברות גדולות
-
3:40 - 3:42שעוצבו להקשות
-
3:42 - 3:44את הקשר האידיאלי
-
3:44 - 3:46בין האומן לקהל
-
3:46 - 3:48שמתאים יותר למאה ה-19
-
3:48 - 3:51וכבולים למודלים עסקיים שתלויים ברווחים גבוהים מכרטיסים,
-
3:51 - 3:54כשאנחנו גובים מחירים מופרזים,
-
3:54 - 3:57הרבה מאיתנו צפו בחלחלה בהתרסקות של חברות התקליטים
-
3:57 - 4:00ושאלו את עצמם, "האם אנחנו הבאים בתור?"
-
4:01 - 4:03בכל אחד שאני מדבר איתו באומנויות הבמה
-
4:03 - 4:06מהדהדות מילותיה של אדריאן ריץ' (משוררת אמריקאית),
-
4:06 - 4:08שב"חלומות של שפה נפוצה" כתבה,
-
4:08 - 4:10"אנחנו חיים במדינה
-
4:10 - 4:12שאין לה שפה, אין לה חוקים.
-
4:12 - 4:14מה שאנו עושים יחד זה המצאה טהורה.
-
4:14 - 4:16המפות שהם נתנו לנו
-
4:16 - 4:19פגו תוקפן לפני שנים."
-
4:20 - 4:22ולאלה מכם שאוהבים את האומנויות,
-
4:22 - 4:25אתם לא שמחים שהזמנתם אותי לכאן להאיר את יומכם?
-
4:25 - 4:27(צחוק)
-
4:27 - 4:29(מחיאות כפיים)
-
4:29 - 4:32עכשיו, במקום לומר שאנחנו נמצאים על סף השמדתנו שלנו,
-
4:32 - 4:35אני מעדיף להאמין שאנחנו מחויבים לרפורמה יסודית,
-
4:35 - 4:38רפורמה בדיוק כמו הרפורמה הדתית
-
4:38 - 4:40של המאה ה-16.
-
4:40 - 4:43הרפורמה האומנותית, כמו הרפורמה הדתית,
-
4:43 - 4:45נובעת בחלקה מהטכנולוגיה,
-
4:45 - 4:47עם העיתונות המודפסת מובילה בראש
-
4:47 - 4:49הרפורמה הדתית.
-
4:49 - 4:52שתי הרפורמות בוססו על דיונים רגישים,
-
4:52 - 4:54הטלת ספק פנימית,
-
4:54 - 4:57ושינויים קיצוניים של מודלים עסקיים מיושנים.
-
4:57 - 4:59ובלב העניין, שתי הרפורמות, לפי דעתי,
-
4:59 - 5:01שאלו את השאלות:
-
5:01 - 5:03מי ראשי לעסוק בתחום הזה?
-
5:03 - 5:05איך הם מקבלים את ההרשאה לעסוק בזה?
-
5:05 - 5:07והאם אנחנו צריכים מישהו
-
5:07 - 5:09שיתווך בשבילנו
-
5:09 - 5:12בשביל לחוות חוויה רוחנית-אלוהית?
-
5:14 - 5:17כריס אנדרסון, מישהו שאני מאמין שכולם מכירים,
-
5:17 - 5:19העורך הראשי של מגזין Wired והמחבר של "הזנב הארוך" (ספר שמתאר תופעות כלכליות ותרבותיות),
-
5:19 - 5:22היה האדם הראשון, בשבילי, שהסביר בצורה יפה הרבה מזה.
-
5:22 - 5:24הוא כתב לפני הרבה זמן, אתם יודעים,
-
5:24 - 5:26תודות להמצאת האינטרנט,
-
5:26 - 5:28טכנולוגיות רשת,
-
5:28 - 5:30מצלמות קטנות ועוד,
-
5:30 - 5:32שהאמצעים של ההפקה האמנותית
-
5:32 - 5:34הפכו להיות דמוקרטים
-
5:34 - 5:37בפעם הראשונה בכל ההיסטוריה האנושית.
-
5:37 - 5:39בשנת 1930, אם מישהו מכם רצה לעשות סרט,
-
5:39 - 5:42הייתם חייבים לעבוד בשביל "וורנר ברדרס" או RKO (חברות הפקה אמריקאיות)
-
5:42 - 5:44מכיוון שמי היה יכול לממן תפאורת סרט
-
5:44 - 5:46וציוד תאורה וציוד עריכה
-
5:46 - 5:48ופסקול ועוד?
-
5:48 - 5:51ועכשיו מי כאן בחדר לא מכיר ילד בת 14
-
5:51 - 5:53שעובדת קשה על הסרט השני, השלישי או הרביעי שלה?
-
5:53 - 5:55(צחוק)
-
5:55 - 5:58בדומה, האמצעים של ההפצה האמנותית
-
5:58 - 6:01הפכו להיות דמוקרטים בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית.
-
6:01 - 6:04שוב פעם, בשנות ה-30, "וורנר ברדרז", RKO עשו זאת בשבילך.
-
6:04 - 6:06עכשיו, לך ל-YouTube, פייסבוק;
-
6:06 - 6:08יש לך מערך הפצה בין לאומי
-
6:08 - 6:11בלי לעזוב את הפרטיות שבחדר שלך.
-
6:12 - 6:14ההשפעה הכפולה הזאת גורמת
-
6:14 - 6:17להגדרה מחדש עצומה של השוק התרבותי,
-
6:17 - 6:20תקופה שבה כל אחד הוא סופר בפוטנציה.
-
6:21 - 6:23למען האמת, מה שאנו עדים לו עכשיו בסביבה הזאת
-
6:23 - 6:25היא תקופה מאסיבית,
-
6:25 - 6:27שבה כל העולם משתנה,
-
6:27 - 6:30כשאנו עוברים מתקופה שבה קהל הצופים צונח,
-
6:30 - 6:32אבל מספר המשתתפים באומנויות,
-
6:32 - 6:35אנשים שכותבים שירה, ששרים שירים,
-
6:35 - 6:37שמופיעים במקהלות כנסייה,
-
6:37 - 6:40גדל עד לפיצוץ הרבה מעבר לדמיון הפרוע ביותר שלנו.
-
6:40 - 6:43הקבוצה הזו, שאחרים קוראים לה "מקצוענים חובבנים",
-
6:43 - 6:45אומנים חובבנים שעובדים ברמה של מקצוענים.
-
6:45 - 6:47אתם רואים אותם ב-YouTube, בתחרויות ריקודים,
-
6:47 - 6:49פסטיבלי סרטים ועוד.
-
6:49 - 6:51הם מרחיבים בצורה קיצונית
-
6:51 - 6:54את המושג שלנו לגבי אוצר המילים היפה האפשרי
-
6:54 - 6:57כשהם קוראים תיגר ומערערים
-
6:57 - 7:00את השליטה התרבותית של המוסדות המסורתיים שלנו.
-
7:00 - 7:02בסופו של דבר, אנחנו חיים כעת בעולם
-
7:02 - 7:04המוגדר, לא לפי צריכה,
-
7:04 - 7:06אלא לפי השתתפות.
-
7:07 - 7:09אבל אני רוצה להיות ברור,
-
7:09 - 7:11בדיוק כמו שהרפורמה הדתית לא סימנה את הסוף
-
7:11 - 7:14של הכנסייה הרשמית או לכמורה,
-
7:14 - 7:16אני מאמין שהמוסדות האומנותיים שלנו
-
7:16 - 7:18ימשיכו להיות בעלי חשיבות.
-
7:18 - 7:20הם כרגע ההזדמנות הטובה ביותר
-
7:20 - 7:22לאמן להתקיים בכבוד כלכלי,
-
7:22 - 7:25לא בשפע, בכבוד.
-
7:25 - 7:27והם המקומות שבהם אמנים
-
7:27 - 7:29שמגיע להם ושרוצים לעבוד ברמה מסוימת של משאבים
-
7:29 - 7:31ימצאו בית.
-
7:31 - 7:33אבל לראות אותם כשמות נרדפים
-
7:33 - 7:35לשאר מכלול הקהילה האומנותית
-
7:35 - 7:38זה, בלשון המעטה, ראייה לטווח קצר מדי.
-
7:38 - 7:40ואכן, בזמן שאנו נוטים להפריד עד כדי קיטוב
-
7:40 - 7:42בין החובבנים למקצוענים,
-
7:42 - 7:44ההתפתחות המרגשת ביותר
-
7:44 - 7:46בחמש עד עשר שנים האחרונות
-
7:46 - 7:48היתה העלייה
-
7:48 - 7:50של אמני-העל המקצועיים,
-
7:50 - 7:52האומנים המקצועיים,
-
7:52 - 7:54שעובדים, בעיקר לא באולם או על הבמה,
-
7:54 - 7:56אלא בעיקר על
-
7:56 - 7:58זכויות הנשים, או זכויות בני אדם,
-
7:58 - 8:01או על נושאי ההתחממות הגלובלית או על רווחת חולי האידס,
-
8:01 - 8:03לא מתוך צורך כלכלי,
-
8:03 - 8:05אלא מתוך אמונה עמוקה, טבעית
-
8:05 - 8:08שהעבודה שהיא או שהוא נקראו לעשות
-
8:08 - 8:10לא יכולה להתבצע בסביבה האמנותית
-
8:10 - 8:12המסורתית והאטומה.
-
8:12 - 8:15עולם הריקוד העכשווי לא מוגדר אך ורק
-
8:15 - 8:18על ידי הבלט המלכותי של ויניפג (עיר בקנדה) או הבלט הלאומי של קנדה,
-
8:18 - 8:21אלא על ידי חילופי הריקודים של ליז לרמן,
-
8:21 - 8:24חברת ריקוד בין דורית, מקצועית,
-
8:24 - 8:27שרקדניה הם בטווח הגילאים שבין 18 עד 82,
-
8:27 - 8:29ושעובדים עם מדעני גנום
-
8:29 - 8:31בשביל לגלם את רצועת הד.נ.א
-
8:31 - 8:34ועם פיזיקאים גרעיניים ב-CERN (ההתאחדות האירופאית למחקר גרעיני).
-
8:34 - 8:36קהילת מומחי התיאטרון של היום
-
8:36 - 8:39מוגדרת, לא רק על ידי פסטיבלי 'שו' ו'סטנפורד' (פסטיבלי תיאטרון בקנדה),
-
8:39 - 8:42אלא על ידי תיאטרון קורנרסטון של לוס אנג'לס,
-
8:42 - 8:45אסופה של אומנים שאחרי אירוע ה-11 בספטמבר,
-
8:45 - 8:48איחדו 10 קהילות דתיות שונות --
-
8:48 - 8:50הבהאים, הקתולים,
-
8:50 - 8:52המוסלמים, היהודים,
-
8:52 - 8:54אפילו את הילידים האמריקאים,
-
8:54 - 8:56ואת הקהילות המאמינות של ההומואים והלסביות,
-
8:56 - 8:59ועזרו להם ליצור את המחזות האישיים שלהם
-
8:59 - 9:01ומחזה אחד ענק,
-
9:01 - 9:03שבו הם חקרו את השוני בין האמונות שלהם
-
9:03 - 9:05ומצאו מכנה משותף
-
9:05 - 9:07כשלב ראשון חשוב
-
9:07 - 9:09בדרך לריפוי חוצה קהילות.
-
9:10 - 9:12האומנים של היום, כמו רודסה ג'ונס (שחקנית, זמרת ויוצרת אמריקאית),
-
9:12 - 9:14עובדים בכלא נשים,
-
9:14 - 9:17ועוזרים לנשים לבטא כראוי את הכאב שבמאסר,
-
9:17 - 9:19בזמן שהמחזאים והבמאים של היום עובדים עם כנופיות נוער
-
9:19 - 9:22על מציאת ערוצים חלופיים לאלימות
-
9:22 - 9:25ועוד ועוד ועוד.
-
9:25 - 9:28ואכן, אני חושב, במקום להיות מושמדים,
-
9:28 - 9:30אומנויות הבמה מוצבות על סף תקופה
-
9:30 - 9:32שבה אנחנו נהיה יותר חשובים
-
9:32 - 9:34משהיינו אי פעם.
-
9:34 - 9:36אתם יודעים, אמרנו במשך תקופה ארוכה,
-
9:36 - 9:39אנחנו חיוניים לבריאות כלכלת הקהילה בעיר שלך.
-
9:39 - 9:41ולחלוטין.
-
9:41 - 9:44אני מקווה שאתם יודעים שכל דולר שמשולם על כרטיס לאומנויות הבמה בקהילה מסויימת
-
9:44 - 9:47מייצר חמישה עד שבעה דולרים נוספים לכלכלה המקומית,
-
9:47 - 9:49דולרים שמוצאים במסעדות או על חנייה,
-
9:49 - 9:52בחנויות הבדים שבהן אנו קונים בדים לתלבושות,
-
9:52 - 9:55מכוון הפסנתר שמכוון את הכלי הנגינה ועוד.
-
9:55 - 9:57אבל האומנויות הולכות להיות חשובות יותר לכלכלות
-
9:57 - 9:59כשאנו צועדים קדימה,
-
9:59 - 10:02במיוחד בתעשיות שאנחנו עדיין לא יכולים לדמיין,
-
10:02 - 10:04בדיוק כמו שהן היו מרכזיות לאי-פוד
-
10:04 - 10:06ולתעשיות משחקי המחשב,
-
10:06 - 10:08שמעט, אם בכלל מאיתנו,
-
10:08 - 10:10יכלו לצפות לפני 10 עד 15 שנה.
-
10:11 - 10:13מנהיגות עסקית תהיה תלויה יותר ויותר
-
10:13 - 10:15בתבונה רגשית,
-
10:15 - 10:17היכולת להקשיב לעומק,
-
10:17 - 10:19לפתח אמפתיה,
-
10:19 - 10:21להביא לידי ביטוי שינויים, להניע אחרים-
-
10:21 - 10:23כל היכולות
-
10:23 - 10:26שהאומנויות מפתחות עם כל מפגש.
-
10:26 - 10:28במיוחד עכשיו,
-
10:28 - 10:30שכולנו חייבים להתעמת
-
10:30 - 10:33עם התפיסה המוטעית של גישה המונעת משיווק בלבד,
-
10:33 - 10:35לא מיודעים בגלל מצפון חברתי,
-
10:35 - 10:38אנחנו מוכרחים לנצור ולחגוג את הכח של האומנויות
-
10:38 - 10:41לעצב את הדמויות האישיות והלאומיות שלנו,
-
10:41 - 10:44ובמיוחד את דמותם של הצעירים,
-
10:44 - 10:47שבצורה שכיחה למדי, חשופים להפגזה של רגשות,
-
10:47 - 10:49במקום ניסיון שכבר עוכל.
-
10:50 - 10:53בסופו של דבר, במיוחד עכשיו, בעולם הזה,
-
10:53 - 10:55בו אנו חיים בהקשר
-
10:55 - 10:58של חוקי הגירה שגורמים לנסיגה ומכבידים,
-
10:58 - 11:01בתוכניות מציאות שמשגשגות על השפלה,
-
11:01 - 11:03ובהקשר של ניתוח,
-
11:03 - 11:05בו הדבר שאנו שומעים שוב ושוב,
-
11:05 - 11:08כל יום ויום בארצות הברית,
-
11:08 - 11:10בכל תחנת רכבת, בכל תחנת אוטובוס, בכל שדה תעופה הוא
-
11:10 - 11:12"גבירותי ורבותי,
-
11:12 - 11:14בבקשה דווחו על כל התנהגות חשודה
-
11:14 - 11:16או על אנשים חשודים
-
11:16 - 11:18לסמכות הקרובה אליכם",
-
11:18 - 11:20כשבכל הדרכים האלו מעודדים אותנו
-
11:20 - 11:22להסתכל על חברינו בני האדם בעוינות
-
11:22 - 11:25ובפחד ובבוז ובחשד.
-
11:26 - 11:29האומנויות, מה שלא יעשו, כשהן קוראות לנו להיות ביחד,
-
11:29 - 11:31הן מזמינות אותנו להסתכל על חברינו בני האדם
-
11:31 - 11:34בנדיבות ובסקרנות.
-
11:35 - 11:37אלוהים יודע, אם אי פעם היינו צריכים
-
11:37 - 11:39את היכולת הזאת במהלך ההיסטוריה האנושית,
-
11:39 - 11:42אנחנו צריכים את זה עכשיו.
-
11:45 - 11:47אתם יודעים, אנחנו קשורים יחד,
-
11:47 - 11:50לא, אני חושב, באמצעות טכנולוגיה, בידור או עיצוב,
-
11:50 - 11:52אלא באמצעות מטרה משותפת.
-
11:52 - 11:55אנחנו עובדים כדי לקדם חברות בריאות ונמרצות,
-
11:55 - 11:58להקהל על הסבל האנושי,
-
11:58 - 12:00לקדם סדר עולמי
-
12:00 - 12:03יותר מתחשב, יציב ואמפתי.
-
12:04 - 12:07אני מצדיע לכולכם כפעילים במסע הזה
-
12:07 - 12:10ומפציר בכם לחבק ולשמור על האומנויות בעבודה שלכם,
-
12:10 - 12:13תהיה המטרה שלכם מה שתהיה.
-
12:13 - 12:16אני מבטיח לכם שהיד של 'קרן הצדקה של דוריס דיוק'
-
12:16 - 12:19תימתח בידידות עכשיו ועוד שנים רבות.
-
12:19 - 12:21ואני מודה לכם על טוב לבכם ועל הסבלנות בהקשבה לי בצהריים האלו.
-
12:21 - 12:23תודה לכם ודרך צלחה.
- Title:
- בן קמרון: הכח האמיתי של אומנויות הבמה
- Speaker:
- Ben Cameron
- Description:
-
המנהל האומנותי והמעריץ של התיאטרון בן קמרון מתבונן באומנויות הבמה ושואל: איך הקסם של התיאטרון, המוסיקה והריקודים החיים מתחרים עם החיבור התמידי לאינטרנט? בTEDxYYC, הוא מציע תשובה נועזת.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 12:24