דרך פרובוקטיבית למימון המאבק בשינויי האקלים
-
0:01 - 0:06האם נעשה את מה שדרוש
כדי להתמודד עם שינויי האקלים? -
0:07 - 0:10אני ניגש לשאלה זאת
לא כתועמלן ירוק, -
0:10 - 0:13למען האמת, אני מודה
שאני מקרה אבוד בנוגע למיחזור. -
0:13 - 0:19אני ניגש לכך כצופה מקצועי
בקבלת החלטות פיננסיות -
0:19 - 0:23וכמי שתוהה איך ההיסטוריה
תשפוט אותנו. -
0:24 - 0:26יום אחד,
-
0:26 - 0:29הטבעת הזאת, שהיתה של סבי,
-
0:29 - 0:32תעבור לבני, צ'רלי.
-
0:32 - 0:37ואני תוהה מה הדור שלו
ואולי זה שאחריו, -
0:37 - 0:42יחשבו על שתי תקופות החיים
שהטבעת הזאת עברה. -
0:43 - 0:46סבי היה כורה פחם.
-
0:46 - 0:48בימיו,
-
0:49 - 0:54שריפת דלקי מאובנים בשביל אנרגיה
והתפתחות הכלכלה -
0:54 - 0:55היתה דבר מקובל.
-
0:55 - 0:59היום אנו יודעים שזה לא כך
-
0:59 - 1:02בגלל גזי החממה שהפחם יוצר.
-
1:03 - 1:05אבל היום,
-
1:05 - 1:09חוששני שהתעשייה שבה אני עובד
תישפט ביתר חומרה -
1:09 - 1:11בגלל השפעתה על האקלים --
-
1:11 - 1:14ביתר חומרה אפילו
מהתעשייה בה עבד סבי. -
1:14 - 1:17אני כמובן עובד בתעשיית בנקאות,
-
1:17 - 1:21שתיזכר בשל המשבר של 2008 --
-
1:22 - 1:27משבר שהסיט את תשומת הלב
ואת המימון הממשלתי -
1:27 - 1:32מכמה הבטחות חשובות עד מאד,
-
1:32 - 1:37כמו ההבטחה שניתנה
בוועידת האקלים בקופנהגן, ב-2009, -
1:37 - 1:40לגייס 100 מיליארד דולר בשנה
-
1:40 - 1:45כדי לעזור לארצות מתפתחות
להימנע משריפת דלקי מאובנים -
1:45 - 1:48ולעבור לאנרגיה נקיה יותר.
-
1:48 - 1:51על ההבטחה הזאת
כבר מרחפת סכנה. -
1:52 - 1:54וזאת בעיה אמיתית,
-
1:54 - 1:58כי המעבר לאנרגיה נקיה יותר
חייב להתרחש מהר ככל האפשר. -
1:59 - 2:00קודם כל,
-
2:00 - 2:05משום שגזי חממה ששוחררו
נותרים באטמוספירה עשרות שנים. -
2:05 - 2:06ושנית,
-
2:06 - 2:12אם כלכלה מתפתחת מקימה היום
את רשת החשמל שלה על דלקי מאובנים, -
2:12 - 2:15יהיה הרבה יותר יקר
לשנות זאת בעתיד. -
2:16 - 2:18אז מבחינת האקלים,
-
2:18 - 2:22ההיסטוריה תקבע כנראה
שמשבר הבנקאות -
2:22 - 2:24התרחש בדיוק בזמן הלא-נכון.
-
2:25 - 2:29אבל הסיפור לא חייב להיות קודר.
-
2:30 - 2:32לפני שלוש שנים,
-
2:32 - 2:34טענתי שהממשלות יכולות להשתמש בכלים
-
2:35 - 2:37שהופעלו להצלת המערכת הפיננסית
-
2:37 - 2:39כדי לפתור אתגרים גלובליים אחרים.
-
2:40 - 2:45ואותם טיעונים מתחזקים עם הזמן
ולא נחלשים. -
2:46 - 2:51מהם אותם כלים?
הנה תזכורת קצרה. -
2:52 - 2:55כשפרץ המשבר הפיננסי ב-2008,
-
2:55 - 2:57הבנקים המרכזיים של ארה"ב ובריטניה
-
2:57 - 3:01החלו לקנות אגרות חוב
שהנפיקו הממשלות שלהם -
3:01 - 3:03במדיניות שנודעה כ"הרחבה כמותית".
-
3:03 - 3:07לפי מה שיקרה לאגרות חוב אלה
במועד פרעונן, -
3:07 - 3:10זהו שם אחר להדפסת כסף.
-
3:10 - 3:12והן הדפיסו, ועוד איך.
-
3:13 - 3:17ארה"ב לבדה יצרה ערך
של 4 טריליון דולר במטבע שלה. -
3:17 - 3:19זה לא נעשה באופן מבודד.
-
3:19 - 3:22בשיתוף-פעולה הראוי לציון,
-
3:22 - 3:27188 המדינות שמהוות
את קרן המטבע הבינלאומית -
3:27 - 3:31הסכימו להנפיק ערך של
250 מיליארד דולר במטבעות שלהן -- -
3:31 - 3:33זכות המשיכה המיוחדת --
-
3:33 - 3:35כדי להגדיל את הרזרבות
בכל העולם. -
3:36 - 3:38כשהמשבר הפיננסי עבר לאירופה,
-
3:40 - 3:43נשיא הבנק המרכזי האירופי,
מריו דראגי, -
3:43 - 3:46הבטיח "לעשות כל מה שדרוש".
-
3:48 - 3:49והם אכן עשו.
-
3:50 - 3:54הבנק של יפן חזר על המלים האלה --
בדיוק על אותה התחייבות -- -
3:54 - 3:58לעשות "כל מה שדרוש"
כדי לאושש את הכלכלה שלהם. -
3:59 - 4:01בשני המקרים
-
4:01 - 4:06"כל מה שדרוש" משמעו
תוספת טריליוני דולרים -
4:06 - 4:09כמדיניות הדפסת כסף
שנמשכת גם היום. -
4:09 - 4:11מה שזה מוכיח
-
4:11 - 4:15הוא שלנוכח אתגרים גלובליים מסוימים
-
4:16 - 4:21קובעי המדיניות מסוגלים
לפעול יחד ובדחיפות, -
4:21 - 4:27ולקחת סיכונים של גישות חריגות
כמו הדפסת כסף. -
4:28 - 4:32אז הבה נחזור לשאלה המקורית:
-
4:34 - 4:36האם נוכל להדפיס כסף
למימון אקלימי? -
4:37 - 4:39לפני שלוש שנים
-
4:39 - 4:43הרעיון להשתמש כך בכסף
נחשב מעשה שלא ייעשה. -
4:43 - 4:48כשמפרקים למרכיביו את הרעיון
שכסף הוא משאב מוגבל, -
4:49 - 4:53ממשלות עלולות להיות מוצפות במהירות
בדרישות מצד עמיהן -
4:53 - 4:56להדפיס עוד ועוד כסף
למטרות נוספות: -
4:56 - 4:58חינוך, בריאות, רווחה --
-
4:58 - 5:00אפילו לצרכי בטחון.
-
5:00 - 5:06ויש בהיסטוריה כמה דוגמאות
ממש נוראות של הדפסת כסף -- -
5:06 - 5:08הדפסת כסף לא-מבוקרת --
-
5:08 - 5:10שהובילו להיפר-אינפלציה.
-
5:11 - 5:14היזכרו ברפובליקת וויימאר ב-1930,
-
5:14 - 5:17בזימבאבואה, לאחרונה, ב-2008,
-
5:17 - 5:22כשמחירי המוצרים הבסיסיים כמו לחם
הוכפלו מידי יום. -
5:23 - 5:28אבל כל הדברים אלה
מניעים את גלגלי השיח הציבורי, -
5:28 - 5:33עד כדי כך שהדפסת כסף
למען העם נידונה היום בגלוי -
5:33 - 5:37במדיה הפיננסית ואפילו בכמה
גילויי-דעת פוליטיים. -
5:38 - 5:43אבל חשוב שהוויכוח לא ייעצר בסוגיה
של הדפסת מטבעות לאומיים. -
5:46 - 5:50מכיוון ששינויי האקלים
הם בעיה עולמית משותפת, -
5:50 - 5:53יש כמה סיבות ממש משכנעות
-
5:53 - 5:56לכך שעלינו להדפיס מטבע בינלאומי
-
5:56 - 5:58כמו זה שהנפיקה
קרן המטבע הבינלאומית, -
5:58 - 6:00כדי לממן זאת.
-
6:00 - 6:03זכות המשיכה המיוחדת
-
6:03 - 6:07היא יחידת החשבון האלקטרונית
של קרן המטבע הבינלאומית -
6:07 - 6:11שבה משתמשות ממשלות
כדי להעביר ביניהן כספים. -
6:12 - 6:15חישבו על זה כעל
רשת תשלומים בין עמיתים, -
6:15 - 6:18כמו הביטקוין,
אבל בין ממשלות. -
6:19 - 6:20וזה באמת גלובלי.
-
6:21 - 6:24לרשות כל אחת מ-188 החברות
בקרן המטבע הבינלאומית -
6:24 - 6:29עומדות מכסות זכות משיכה מיוחדת
כחלק מרזרבות מטבע החוץ שלהן. -
6:30 - 6:32מדובר במאגרי עושר לאומיים
-
6:32 - 6:36שהמדינות מנהלות כדי להתגונן
מפני משברי מטבע. -
6:37 - 6:39והאופי הגלובלי הזה
הוא הסיבה לכך -
6:39 - 6:42שבשיא המשבר הפיננסי, ב-2009,
-
6:43 - 6:47קרן המטבע הבינלאומית הנפיקה
את תוספת 250 מיליארד הדולר -- -
6:47 - 6:51כי זה היווה
פעולה גלובלית משותפת -
6:51 - 6:56שהגנה על כל המדינות,
גדולות וקטנות, בבת אחת. -
6:57 - 6:58אבל --
-
6:58 - 7:00הנה החלק המסקרן.
-
7:01 - 7:06יותר מחצי מאותן זכויות משיכה עודפות
שהודפסו ב-2009 -- -
7:06 - 7:08בערך של 250 מיליארד דולר --
-
7:08 - 7:13הופנו למדינות שוק מפותחות שבד"כ
-
7:13 - 7:15יש להן צורך צנוע
ברזרבות מטבע חוץ אלה, -
7:15 - 7:18משום שיש להן שיעורי חליפין גמישים.
-
7:18 - 7:23אז אותן רזרבות עודפות
שהודפסו ב-2009, -
7:23 - 7:26בסופו של דבר, לפחות מבחינת
מדינות שוק מפותחות, -
7:26 - 7:28לא היה בהן צורך אמיתי.
-
7:29 - 7:31והן נותרו ללא שימוש עד היום.
-
7:32 - 7:33אז הנה רעיון.
-
7:33 - 7:34כשלב ראשון,
-
7:35 - 7:38מדוע שלא נתחיל להוציא אותן,
-
7:38 - 7:42להשתמש בזכויות המשיכה העודפות
שהודפסו ב-2009, -
7:42 - 7:43על המאבק בשינויי האקלים?
-
7:44 - 7:45אפשר, לדוגמה,
-
7:45 - 7:50להשתמש בהן לרכישת אגרות חוב
של קרן האקלים הירוקה של האו"ם, -
7:51 - 7:54קרן שהוקמה ב-2009,
-
7:54 - 7:57בעקבות הסכמי האקלים של קופנהגן.
-
7:58 - 8:02היא נועדה לתעל כספים
למדינות מתפתחות -
8:02 - 8:04כדי לממן שם מיזמי אקלים.
-
8:04 - 8:07זו היתה אחת הקרנות
הכי מוצלחות מסוגה, -
8:07 - 8:10והיא גייסה כמעט 10 מיליארד דולר.
-
8:10 - 8:13אבל אם נשתמש בעודפי
זכויות המשיכה המיוחדות שהונפקו, -
8:13 - 8:16זה יעזור לממשלות לחזור לתפקוד,
-
8:16 - 8:19ולעמוד בהבטחה
של 100 מיליארד דולר בשנה -
8:19 - 8:22שהמשבר הפיננסי חיבל בה.
-
8:24 - 8:26זה גם יכול --
-
8:26 - 8:29זה יכול גם לשמש כמקרה-מבחן.
-
8:30 - 8:36אם התוצאות האינפלציוניות של שימוש כזה
בזכויות המשיכה המיוחדות תהיינה מתונות, -
8:36 - 8:38אפשר יהיה להצדיק כך
-
8:38 - 8:43הנפקה נוספת של זכויות משיכה מיוחדות
נניח, מידי 5 שנים, -
8:43 - 8:46שוב, תוך התחייבות
-
8:46 - 8:51שמדינות שוק מפותחות
יתעלו את חלקן ברזרבות החדשות -
8:52 - 8:53לקרן האקלים הירוקה.
-
8:55 - 8:59יש כמה יתרונות להדפסת כסף
בינלאומית כזאת -
8:59 - 9:01לעומת הדפסת מטבעות ברמה הלאומית.
-
9:02 - 9:04ראשית, קל מאד לטעון
-
9:04 - 9:09שהוצאת כסף לריסון שינויי האקלים
מועילה לכולם. -
9:09 - 9:13אין מגזר חברתי שנהנה
ממכבש הדפוס יותר מאחרים. -
9:13 - 9:17מצטמצמת הבעיה של תביעות מתחרות.
-
9:17 - 9:19וגם הוגן לומר
-
9:19 - 9:24שהיות שדרושה הסכמה של מדינות
כה רבות להנפקת זכויות המשיכה הנוספות, -
9:24 - 9:28מאד לא סביר שהדפסת הכסף
תצא משליטה. -
9:29 - 9:34מה שמתקבלת לבסוף
היא פעולה קולקטיבית וגלובלית -- -
9:35 - 9:38ומדובר בפעולה
גלובלית מבוקרת -- -
9:38 - 9:41שמטרתה היא טובת העולם.
-
9:42 - 9:43בנוסף,
-
9:43 - 9:45כפי שלמדנו משיטות הדפסת הכסף,
-
9:45 - 9:48ניתן להפיג כל דאגה
באמצעות חוקים. -
9:49 - 9:51למשל,
-
9:51 - 9:56אפשר להגביל את הנפקות החומש
של זכויות המשיכה הנוספות, -
9:56 - 10:01כך שהמטבע הבינלאומי הזה
לעולם לא יעלה על 5% -
10:01 - 10:03מרזרבות החליפין הגלובליות.
-
10:04 - 10:07זה חשוב, כי זה יפיג,
הבה נאמר בגלוי, -
10:07 - 10:10את הדאגות המגוחכות
שעלולות להתעורר בארה"ב -
10:10 - 10:16מפני איום מצד זכויות המשיכות המיוחדות
על שלטון הדולר בפיננסים הבינלאומיים. -
10:16 - 10:18ולמעשה,
-
10:18 - 10:21לדעתי, הדבר היחיד שזכויות המשיכה
המיוחדות עשויות לגנוב מהדולר -
10:21 - 10:23במסגרת השיטה הזאת
-
10:23 - 10:26הוא את כינויו, "ירוקים".
-
10:26 - 10:30כי אפילו עם המגבלה הזאת,
-
10:30 - 10:34קרן המטבע הבינלאומית
יכלה בעקבות ההנפקה שלה -- -
10:34 - 10:37ההנפקה המסיבית של
זכויות משיכה מיוחדות ב-2009 -- -
10:37 - 10:42להנפיק עוד 200 מיליארד דולר
בזכויות משיכה מיוחדות ב-2014. -
10:43 - 10:45אז באופן היפותטי,
-
10:46 - 10:49מדינות מפותחות יכלו לתרום
-
10:49 - 10:54זכויות משיכה מיוחדות בערך
של עד 300 מיליארד דולר -
10:54 - 10:55לקרן האקלים הירוקה.
-
10:56 - 11:00זה פי 30 מכפי שיש לקרן היום.
-
11:00 - 11:03ואתם יודעים,
ככל שזה נשמע מדהים, -
11:04 - 11:08זה רק מתחיל להיראות כמו
"כל מה שדרוש". -
11:09 - 11:12ורק לתת מושג על הדברים המדהימים
שאפשר לעשות בכסף הזה, -
11:12 - 11:14חישבו על זה:
-
11:15 - 11:16ב-2009,
-
11:16 - 11:21נורבגיה הבטיחה לברזיל
מיליארד דולר מהרזרבות שלה -
11:21 - 11:26אם היא תשיג את מטרותיה
בתחום בירוא היערות. -
11:27 - 11:33מאז, התכנית הזו השיגה צמצום
של 70% בבירוא יערות -
11:33 - 11:34בעשור האחרון.
-
11:35 - 11:39זהו חסכון של 3.2 מיליארד טון
של פליטות פחמן דו-חמצני: -
11:39 - 11:44שווה ערך להורדת כל המכוניות
האמריקניות מהכבישים -
11:44 - 11:46במשך שלוש שנים שלמות.
-
11:48 - 11:49אז מה נוכל לעשות
-
11:49 - 11:54עם עוד 300 מיזמי אקלים כאלה,
של תשלום-על-ביצועים, -
11:54 - 11:57שיאורגנו בהיקף גלובלי?
-
11:58 - 12:01נוכל להוריד מכוניות מהכביש
במשך דור שלם. -
12:01 - 12:03לכן,
-
12:03 - 12:08הבה לא נתעסק בקטנות ונשאל
אם ביכולתנו לממן את שינויי האקלים. -
12:09 - 12:11השאלה האמיתית היא:
-
12:11 - 12:15האם איכפת לנו מספיק
מהדורות הבאים -
12:15 - 12:20כדי לקחת את אותם הסיכונים
שלקחנו למען הצלת המערכת הפיננסית? -
12:20 - 12:21אחרי הכל,
-
12:22 - 12:23הצלחנו לעשות זאת,
-
12:24 - 12:27באמת עשינו זאת
ואנו עדיין עושים זאת. -
12:28 - 12:32אנו מוכרחים, מוכרחים, מוכרחים
לעשות "כל מה שדרוש". -
12:33 - 12:35תודה לכם.
-
12:35 - 12:38(מחיאות כפיים ותרועות)
- Title:
- דרך פרובוקטיבית למימון המאבק בשינויי האקלים
- Speaker:
- מייקל מטקאלף
- Description:
-
more » « less
האם נעשה את מה שדרוש כדי להילחם בשינויי האקלים? ב-2008, בעקבות משבר הבנקים הגדול, ממשלות ברחבי העולם אימצו גישה שהתחייבה לעשות "כל מה שדרוש" כדי לשקם את המערכת המוניטרית והנפיקו מטבעות בינלאומיים בשווי של 250 מיליארד דולר כדי לעצור את התמוטטות הכלכלה. בהרצאה מענגת זאת טוען המומחה לפיננסים מייקל מטקאלף שביכולתנו להשתמש באותו כלי מוניטרי חריג כדי לממן התחייבות עולמית לעתיד ירוק.
בתרגום זה:
זכות המשיכה המיוחדת - the Special Drawing Right, SDR
קרן האקלים הירוקה של האו"ם - the UN's Green Climate Fund
קרן המטבע הבינלאומית - the International Monetary Fund, IMF - Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 12:52
|
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for A provocative way to finance the fight against climate change | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A provocative way to finance the fight against climate change | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A provocative way to finance the fight against climate change | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A provocative way to finance the fight against climate change | |
|
Sigal Tifferet accepted Hebrew subtitles for A provocative way to finance the fight against climate change | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for A provocative way to finance the fight against climate change | |
|
|
Sigal Tifferet edited Hebrew subtitles for A provocative way to finance the fight against climate change | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for A provocative way to finance the fight against climate change |