Return to Video

הירידה המפתיעה באלימות

  • 0:01 - 0:04
    תמונות כאלה, ממחנה הריכוז אושוויץ,
  • 0:04 - 0:09
    נצרבו בתודעתנו במהלך המאה העשרים
  • 0:09 - 0:14
    והקנו לנו הבנה חדשה מי אנחנו,
  • 0:14 - 0:17
    מאין באנו ובאיזו תקופה אנו חיים.
  • 0:18 - 0:21
    במהלך המאה ה-20 היינו עדים לזוועות
  • 0:21 - 0:26
    סטלין, היטלר, מאו, פול פוט, רואנדה
    והשמדות-עם נוספות,
  • 0:27 - 0:30
    ואף שהמאה ה-21
    היא רק בת 7 שנים,
  • 0:30 - 0:34
    כבר הספקנו להיות עדים
    לרצח-עם מתמשך בדארפור
  • 0:34 - 0:36
    ולזוועות היומיום של עירק.
  • 0:37 - 0:40
    זה הביא לתפישה מקובלת
    לגבי מצבנו,
  • 0:40 - 0:44
    לפיה, העידן המודרני
    הביא לאלימות נוראה,
  • 0:44 - 0:47
    ושייתכן כי העמים הילידיים חיו בהרמוניה
  • 0:47 - 0:51
    והתרחקותנו ממנה סיכנה אותנו.
  • 0:51 - 0:55
    הנה דוגמה ממדור הדעות
    של ה"בוסטון גלוב" בחג ההודיה
  • 0:55 - 0:58
    לפני שנתיים, שבו נכתב:
  • 0:58 - 1:02
    "חיי האינדיאנים היו קשים,
    אך לא היו להם בעיות תעסוקה,
  • 1:02 - 1:05
    "ההרמוניה הקהילתית היתה חזקה,
    לא התמכרו לסמים,
  • 1:05 - 1:09
    "כמעט ולא היתה פשיעה,
    אם היו מלחמות בין השבטים
  • 1:09 - 1:14
    "הן היו בעיקר טקסיות,
    ונדיר שהסתיימו בהרג ללא אבחנה."
  • 1:14 - 1:17
    כולכם מכירים אידיליה מתקתקה זו.
  • 1:17 - 1:21
    אנו מלמדים אותה לילדינו
    ושומעים אותה בטלוויזיה וברומנים.
  • 1:22 - 1:25
    הכותרת המקורית של מפגש זה היתה:
  • 1:25 - 1:28
    "כל מה שידוע לך הוא מוטעה",
    ואני אוכיח
  • 1:28 - 1:31
    שחלק מסוים זה בתפישה המקובלת
    הוא מוטעה.
  • 1:31 - 1:35
    ולמעשה אבותינו היו אלימים בהרבה מאיתנו,
  • 1:35 - 1:39
    שהאלימות נמצאת בירידה
    במשת תקופות ארוכות מאד,
  • 1:39 - 1:42
    ושכיום, קרוב לוודאי שאנו חיים
    בעידן השליו ביותר
  • 1:42 - 1:44
    בתולדות המין שלנו.
  • 1:44 - 1:47
    נכון שכיום, בימי דארפור ועירק,
  • 1:47 - 1:52
    משפט כזה נחשב למשהו
    שבין הזיה לתועבה,
  • 1:52 - 1:53
    אך אני אנסה לשכנע אתכם
  • 1:53 - 1:58
    שזו התמונה הנכונה.
  • 1:58 - 2:01
    היא תופעה פרקטלית.
  • 2:01 - 2:06
    אפשר לראותה על פני אלפים,
    מאות, עשרות שנים ושנים בודדות,
  • 2:06 - 2:08
    אף שנראה שהיתה נקודת שיא
  • 2:08 - 2:12
    בתחילת עידן התבונה במאה ה-16.
  • 2:12 - 2:16
    רואים זאת בכל העולם,
    אם כי לא בצורה אחידה.
  • 2:16 - 2:18
    זה בולט במיוחד במערב,
  • 2:18 - 2:21
    החל מאנגליה והולנד,
    בערך בתקופת ההשכלה.
  • 2:22 - 2:26
    הבה ואקח אתכם למסע
    על פני כמה כפולות של עשר--
  • 2:26 - 2:28
    מקנה המידה של אלפי שנים
    ועד לשנה הבודדת,
  • 2:28 - 2:30
    כדי לשכנע אתכם.
  • 2:30 - 2:34
    עד לפני 10,000 שנה,
    כל בני האדם חיו כציידים-לקטים,
  • 2:34 - 2:39
    ללא יישובי קבע או מימשל.
    וזה המצב שבדרך כלל נחשב
  • 2:40 - 2:44
    להרמוניה הקדמונית. אבל הארכיאולוג
  • 2:44 - 2:48
    לורנס קילי,
    שבחן את שיעור האבדות
  • 2:48 - 2:51
    בקרב הציידים-הלקטים של ימינו -
  • 2:51 - 2:54
    המקור הטוב ביותר שלנו לראיות
    לדרך חיים זו -
  • 2:54 - 3:00
    הגיע למסקנה שונה למדי.
    הנה גרף שהוא שרטט,
  • 3:00 - 3:03
    המראה את אחוז תמותת הזכרים
    עקב מלחמות
  • 3:03 - 3:07
    במספר חברות של מחפשי מזון
    או ציידים-מלקטים.
  • 3:08 - 3:14
    הקווים האדומים מציינים
    את סבירות מותו של אדם
  • 3:14 - 3:19
    מידי אדם אחר,
    בניגוד למוות מסיבות טבעיות,
  • 3:19 - 3:21
    במגוון חברות חיפוש-מזון
  • 3:21 - 3:24
    ברמות גיניאה החדשה
    וביער הגשם של האמזונס.
  • 3:25 - 3:27
    והם נעים מסיכוי של
    כמעט 60%
  • 3:27 - 3:30
    שאדם ימות מידי אדם אחר,
  • 3:30 - 3:32
    ועד - במקרה של שבט הגבוסי -
  • 3:32 - 3:34
    סיכוי של 15% בלבד.
  • 3:34 - 3:37
    הקו הכחול הזעיר משמאל למטה
  • 3:37 - 3:42
    מציין את הסטטיסטיקה המקבילה
    בארה"ב ובאירופה במאה ה-20,
  • 3:42 - 3:46
    והוא כולל את כל המיתות
    בשתי מלחמות העולם.
  • 3:46 - 3:51
    אילו שיעור התמותה
    במלחמות שבטים נשמר במאה ה-20,
  • 3:51 - 3:55
    היו שני מיליארד מיתות
    ולא 100 מיליון.
  • 3:56 - 3:58
    עדיין ברמת המילניום,
  • 3:58 - 4:01
    אפשר לבחון את דרך החיים
    של תרבויות קדומות
  • 4:01 - 4:05
    כגון אלו שתוארו בתנ"ך.
  • 4:05 - 4:08
    ובמקור-לכאורה זה של ערכינו המוסריים
  • 4:08 - 4:12
    ניתן למצוא תיאורים
    של הצפוי במלחמה,
  • 4:12 - 4:15
    כמו קטע זה
    מתוך 'במדבר' ל"א:
  • 4:15 - 4:18
    "ויצבאו על מדין
    כאשר ציווה ה' את משה,
  • 4:18 - 4:21
    "ויהרגו כל זכר.
    ויאמר אליהם משה,
  • 4:21 - 4:27
    "החייתם כל נקבה?
    ועתה, הירגו כל זכר בטף,
  • 4:27 - 4:30
    "וכל אישה יודעת-איש
    למשכב זכר הרוגו,
  • 4:30 - 4:34
    "וכל הטף בנשים, אשר לא ידעו
    משכב זכר, החיו לכם."
  • 4:34 - 4:35
    במלים אחרות,
  • 4:35 - 4:39
    "הירגו את הגברים,
    הירגו את הילדים,
  • 4:39 - 4:41
    "ואם תמצאו בתולות,
  • 4:41 - 4:43
    "שימרו אותן בחיים
    כדי שתוכלו לאנוס אותן."
  • 4:43 - 4:47
    תוכלו למצוא בתנ"ך
    4 או 5 קטעים כאלה.
  • 4:48 - 4:51
    בתנ"ך ניתן גם לראות שעונש המוות
  • 4:51 - 4:55
    היה העונש המקובל
    על פשעים כגון הומוסקסואליות,
  • 4:55 - 4:59
    ניאוף, חילול השם, עבודת אלילים,
    התחצפות להורים -
  • 4:59 - 5:01
    [צחוק]
  • 5:01 - 5:03
    והרמת מקלות בשבת.
  • 5:04 - 5:09
    כעת נרד בסדר-גודל אחד
    ונתייחס למאות שנים.
  • 5:10 - 5:12
    אף שאין לנו נתונים סטטיסטיים
  • 5:12 - 5:15
    של המלחמות מימי הביניים
    ועד לעידן המודרני,
  • 5:15 - 5:18
    אנו יודעים מתוך ההיסטוריה הרגילה--
  • 5:18 - 5:20
    העדות נמצאה כל הזמן
    מתחת לאפנו --
  • 5:20 - 5:25
    שהיתה ירידה בצורות האלימות
    המותרות מבחינה חברתית. לדוגמה,
  • 5:25 - 5:29
    ההיסטוריה של כל חברה תראה
    שכריתת איברים ועינויים
  • 5:29 - 5:32
    היוו צורות ענישה שגרתיות על פשע.
  • 5:32 - 5:35
    הפרת-חוק הנענשת בימינו בקנס,
    היתה מביאה באותם ימים
  • 5:35 - 5:39
    לכריתת לשונכם או אוזניכם,
  • 5:39 - 5:42
    לעקירת עיניים, לכריתת יד
    וכן הלאה.
  • 5:42 - 5:47
    היו כמה צורות עתירות-דמיון
    של עונש מוות סדיסטי:
  • 5:47 - 5:50
    שריפה על המוקד, שפיכת מעיים,
    שבירת הגוף על גבי גלגל,
  • 5:50 - 5:53
    משיכה ותלישת איברים
    בעזרת סוסים וכן הלאה.
  • 5:53 - 5:57
    עונש המוות הוטל על שורה ארוכה
    של פשעים לא-אלימים:
  • 5:57 - 6:01
    מתיחת ביקורת על המלך,
    גניבת ככר לחם.
  • 6:01 - 6:04
    כמובן שהעבדות היתה השיטה המועדפת
    לחסכון בעבודה,
  • 6:04 - 6:08
    וההתאכזרות היתה צורת בידור מקובלת,
  • 6:08 - 6:11
    ואולי הדוגמה הכי ברורה
    היא שריפת חתולים:
  • 6:11 - 6:15
    היו קושרים חתול
    ומנמיכים אותו לתוך מדורה,
  • 6:15 - 6:22
    כשהצופים צורחים וצוחקים,
    כשהחתול המיילל מכאבים נשרף למוות.
  • 6:23 - 6:25
    מה עם רצח אישי?
  • 6:25 - 6:27
    ובכן, כאן יש סטטיסטיקות טובות,
  • 6:27 - 6:32
    מפני שרשויות רבות
    תיעדו את גורמי המוות.
  • 6:32 - 6:36
    והקרימינולוג מנואל אייזנר
  • 6:37 - 6:40
    סרק את כל הרשומות ההיסטוריות
    של אירופה
  • 6:40 - 6:44
    כדי למצוא את שיעורי הרציחות
    בכל כפר, עיירה, עיר ומחוז
  • 6:44 - 6:47
    שיכול היה למצוא,
    והוסיף לכך נתונים לאומיים,
  • 6:47 - 6:50
    כשהמדינות החלו לנהל סטטיסטיקה.
  • 6:50 - 6:53
    הוא שרטט זאת על סולם לוגריתמי,
  • 6:53 - 7:01
    החל מ-100 מיתות
    לכל 100,000 איש בשנה
  • 7:01 - 7:05
    שהיה בערך שיעור הרציחות
    בימי הביניים,
  • 7:05 - 7:13
    והגרף צולל עד פחות מרצח אחד
    לכל 100,000 איש לשנה
  • 7:13 - 7:16
    ב-7 או 8 ארצות אירופיות.
  • 7:16 - 7:19
    אחר יש עלייה קלה בשנות ה-60.
  • 7:19 - 7:23
    אלה שאמרו שהרוק'נ'רול יוביל
    לירידה בערכי המוסר,
  • 7:23 - 7:25
    צדקו במידת-מה.
  • 7:25 - 7:30
    אך היתה ירידה לפחות
    בשני סדרי-גודל ברציחות
  • 7:30 - 7:32
    מימי הביניים ועד היום,
  • 7:32 - 7:36
    והתפנית אירעה בתחילת המאה ה-16.
  • 7:37 - 7:39
    הבה נרד לרמת עשרות השנים.
  • 7:39 - 7:43
    לפי ארגונים לא-ממשלתיים
    המנהלים סטטיסטיקות כאלה,
  • 7:43 - 7:50
    מאז 1945, באירופה ובאמריקות
    יש ירידה חדה במלחמות פנימיות,
  • 7:50 - 7:54
    במהומות אתניות קטלניות,
    פוגרומים עם אבדות והפיכות צבאיות,
  • 7:54 - 7:56
    אפילו בדרום אמריקה.
  • 7:56 - 8:01
    בכל העולם יש ירידה תלולה
    במיתות במלחמות פנימיות.
  • 8:02 - 8:06
    הקווים הצהובים כאן מראים
    את מספרי המיתות למלחמה
  • 8:06 - 8:09
    מ-1950 ועד היום.
  • 8:09 - 8:11
    וכפי שאתם רואים,
    שיעור המיתות יורד
  • 8:11 - 8:16
    מ-65,000 מיתות לסכסוך בשנה
    בשנות ה-50,
  • 8:16 - 8:20
    לכדי פחות מ-2,000 מיתות
    לסכסוך לשנה בעשור הנוכחי,
  • 8:20 - 8:22
    נורא ככל שהוא.
  • 8:22 - 8:25
    גם ברמת השנה
    נראית ירידה באלימות.
  • 8:25 - 8:29
    מאז תום המלחמה הקרה
    יש פחות מלחמות אזרחים ורצח-עם,
  • 8:29 - 8:35
    למעשה, ירידה של 90% מאז השיאים
    של אחרי מלח"ע השניה
  • 8:35 - 8:40
    ואף היפוך של העלייה של שנות ה-60
    מבחינת רציחות ופשעים אלימים.
  • 8:40 - 8:44
    זה לקוח מסטטיסטיקות הפשיעה
    של הבולשת הפדרלית.
  • 8:44 - 8:48
    אתם רואים רמת אלימות נמוכה למדי
    בשנות ה-50 וה-60,
  • 8:48 - 8:51
    אחר זה נסק
    במשך מספר עשורים
  • 8:51 - 8:55
    ופתח בירידה תלולה
    החל משנות ה-90,
  • 8:55 - 9:00
    כך שזה חזר כמעט לרמה
    שממנה נהנינו ב-1960.
  • 9:00 - 9:02
    הנשיא קלינטון, אם אתה נוכח כאן,
    תודה לך.
  • 9:02 - 9:04
    [צחוק]
  • 9:04 - 9:07
    אז השאלה היא: מדוע
    כה הרבה אנשים טועים כל-כך
  • 9:07 - 9:11
    לגבי דבר כה חשוב?
    לדעתי יש מספר סיבות.
  • 9:11 - 9:14
    האחת, תקשורת טובה יותר.
    סוכנות "אסוסייאטד פרס"
  • 9:14 - 9:20
    מתעדת מלחמות שמתרחשות בעולם
    טוב יותר מהנזירים של המאה ה-16.
  • 9:21 - 9:23
    ישנה אשליה קוגניטיבית:
  • 9:23 - 9:27
    אנו, הפסיכולוגים הקוגניטיביים,
    יודעים שככל שקל יותר
  • 9:27 - 9:30
    להעלות על הדעת
    דוגמאות ספציפיות של משהו,
  • 9:30 - 9:33
    כך גדלה הסבירות שאנו מייחסים לו.
  • 9:33 - 9:37
    מה שאנו קוראים בעיתון
    בלוויית צילומים מבחילים
  • 9:37 - 9:41
    נצרב בזכרון יותר מדיווחים
    על הרבה יותר אנשים
  • 9:41 - 9:44
    שמתים במיטותיהם מזקנה.
  • 9:45 - 9:48
    יש דינמיקה בבורסות הדעות והתמיכה:
  • 9:48 - 9:53
    איש מעולם לא הצליח למשוך
    צופים, תומכים ותורמים
  • 9:53 - 9:54
    בכך שאמר:
  • 9:54 - 9:56
    נראה שהמצב רק הולך ומשתפר.
  • 9:56 - 9:57
    [צחוק]
  • 9:57 - 10:00
    קיים רגש-אשמה
    בנוגע ליחסנו לעמים ילידיים
  • 10:00 - 10:03
    בחיים האינטלקטואליים המודרניים,
    ואי-מוכנות להודות
  • 10:03 - 10:06
    שיכול בכלל להיות משהו טוב
    בתרבות המערבית.
  • 10:06 - 10:12
    וכמובן, שינוי הסטנדרטים שלנו יכול להקדים
    את השינוי בהתנהגות.
  • 10:12 - 10:14
    אחת הסיבות לירידה באלימות
  • 10:14 - 10:18
    היא שלאנשים נמאס
    מהטבח והאכזריות של תקופתם.
  • 10:18 - 10:20
    נראה שתהליך זה נמשך,
  • 10:20 - 10:24
    אך אם הוא מקדים את ההתנהגות.
    לפי הסטנדרטים של היום,
  • 10:24 - 10:27
    הדברים תמיד נראים יותר ברבריים
    מכפי שהיו נראים
  • 10:27 - 10:32
    בסטנדרטים היסטוריים.
    אז היום אנו מתרגשים, ובצדק,
  • 10:32 - 10:38
    כשקומץ רוצחים מוצאים להורג
    בזריקת רעל בטקסס,
  • 10:38 - 10:41
    אחרי ערעור שנמשך 15 שנה.
  • 10:41 - 10:43
    איננו לוקחים בחשבון
    שלפני מאתיים שנה
  • 10:43 - 10:46
    היו אולי מעלים אותם
    על המוקד
  • 10:46 - 10:50
    בגלל שמתחו ביקורת על המלך,
    אחרי 10 דקות משפט
  • 10:50 - 10:53
    ושזה למעשה קרה כל הזמן.
  • 10:53 - 10:59
    כיום, אנו רואים בעונש המוות
    עדות להידרדרות בהתנהגותנו,
  • 10:59 - 11:02
    ולא לעלייה בסטנדרטים שלנו.
  • 11:03 - 11:06
    ובכן, מדוע באמת פחתה האלימות?
    איש לא יודע לבטח,
  • 11:06 - 11:10
    אך קראתי ארבעה הסברים,
    שבכולם לדעתי
  • 11:10 - 11:14
    יש שמץ סבירות. הראשון:
  • 11:14 - 11:17
    אולי תומס הובס הבין זאת.
    הוא זה שאמר
  • 11:17 - 11:24
    שהחיים בטבע היו
    "בודדים, עלובים, נאלחים, גסים וקצרים."
  • 11:24 - 11:30
    ולטענתו, לא בגלל שבבני האדם
    חבוי איזה צמא קדמוני לדם
  • 11:30 - 11:33
    או אינסטינקט תוקפני,
    או ציווי טריטוריאלי,
  • 11:33 - 11:35
    אלא עקב הלוגיקה של האנרכיה.
  • 11:35 - 11:38
    במצב של אנרכיה
    קיים פיתוי מתמיד
  • 11:38 - 11:42
    לפלוש אל שכניך כאמצעי-מנע,
    בטרם יפלשו הם אליך.
  • 11:42 - 11:43
    מאוחר יותר, תומס שלינג
  • 11:43 - 11:47
    הציג את הדוגמה של בעל-הבית
    ששומע רשרוש במרתף.
  • 11:47 - 11:50
    כאמריקאי טוב, הוא מחזיק אקדח
    בשידה שלצד המיטה.
  • 11:50 - 11:52
    הוא שולף אותו ויורד במדרגות.
  • 11:52 - 11:55
    ומה הוא מוצא?
    כמובן, פורץ ובידו אקדח.
  • 11:55 - 11:56
    כל אחד מהם חושב:
  • 11:56 - 12:00
    "אינני באמת רוצה להרוג אותו,
    אבל הוא עומד להרוג אותי.
  • 12:00 - 12:04
    "אולי כדאי לי לירות בו
    לפני שיירה בי,
  • 12:04 - 12:07
    "במיוחד כי אפילו
    אם הוא לא רוצה להרוג אותי,
  • 12:07 - 12:10
    "הוא בטח מפחד שאהרוג אותו
    לפני שיהרוג אותי."
  • 12:10 - 12:12
    וכן הלאה.
  • 12:12 - 12:17
    עמי ציידים-לקטים
    חווים במפורש שרשרת מחשבות זו,
  • 12:17 - 12:21
    ולרוב יפשטו על שכניהם
    מחשש שאלה יפשטו עליהם ראשונים.
  • 12:22 - 12:26
    דרך אחת להתמודד עם בעיה זו
    היא ע"י הרתעה:
  • 12:26 - 12:30
    אינך תוקף ראשון,
    אך יש לך מדיניות מוצהרת וידועה
  • 12:30 - 12:33
    לפיה תגיב בפראות אם תותקף.
  • 12:33 - 12:38
    הפגם היחיד במדיניות זו
    הוא הסיכון שבחשיפת הבלוף,
  • 12:38 - 12:42
    ולכן היא תצליח
    רק אם תהיה אמינה.
  • 12:42 - 12:46
    לשם כך עליך לנקום כל עלבון
    וליישב כל חשבון,
  • 12:46 - 12:50
    מה שיוצר מעגל קסמים
    של נקמות-דם.
  • 12:50 - 12:53
    החיים הופכים לפרק מה"סופרנוס".
  • 12:53 - 12:56
    הפתרון של הובס, ה"לוויתן",
  • 12:56 - 13:04
    קובע שאם הסמכות לשימוש לגיטימי באלימות
    ניתנת לרשות דמוקרטית יחידה - "לוויתן" -
  • 13:04 - 13:07
    זה עשוי להקטין את הפיתוי לתקוף,
  • 13:07 - 13:14
    מפני שכל סוג של תוקפנות ייענש
    ויהיה באפס כדאיות.
  • 13:14 - 13:17
    זה יבטל את הפיתוי
    לפלוש כאמצעי-מנע
  • 13:17 - 13:20
    מחשש שתותקף קודם
  • 13:20 - 13:23
    ואת ההכרח להחזיק אצבע על ההדק
    לצורך נקמה,
  • 13:23 - 13:26
    לשם שימור אמינות
    איום ההרתעה שלך.
  • 13:26 - 13:28
    ולכן זה עשוי להוביל
    למצב של שלום.
  • 13:28 - 13:35
    אייזנר, ששרטט את גרף הרציחות
    שלא הצלחתם לראות בשקופית הקודמת--
  • 13:35 - 13:39
    טען שהירידה בשיעור הרציחות באירופה
  • 13:39 - 13:43
    חלה בד-בבד עם הגידול במדינות
    בעלות הממשל המרכזי.
  • 13:43 - 13:46
    יש בכך משום תמיכה
    בתיאוריית ה"לוויתן".
  • 13:46 - 13:50
    תומכת בה גם העובדה
    שאנו רואים כיום התפרצויות של אלימות
  • 13:50 - 13:55
    באזורי אנרכיה:
    במדינות שכשלו, באימפריות שקרסו,
  • 13:55 - 13:59
    באזורי גבול, בארגוני מאפיה,
    בחבורות רחוב וכדומה.
  • 14:00 - 14:03
    ההסבר השני הוא שבהרבה תקופות ומקומות
  • 14:03 - 14:07
    רווחה התחושה שהחיים הם זולים.
  • 14:07 - 14:12
    בעבר, כשהסבל והמוות בטרם-עת
    היו נפוצים בחייו של הפרט,
  • 14:12 - 14:16
    היו לו פחות נקיפות מצפון
    לגבי גרימתם לזולת.
  • 14:16 - 14:19
    וככל שהטכנולוגיה והיעילות הכלכלית
  • 14:19 - 14:23
    עשו את החיים לארוכים ונעימים יותר,
    ערכם הכללי עולה.
  • 14:23 - 14:26
    זה היה טיעון
    של המדען הפוליטי ג'יימס פיין.
  • 14:27 - 14:32
    הסבר שלישי פונה אל המושג
    "משחק סכום לא-אפס",
  • 14:32 - 14:36
    והוא נוסח בספר "אין-אפס"
    מאת העיתונאי רוברט רייט
  • 14:36 - 14:39
    רייט מצביע על כך שבנסיבות מסוימות,
  • 14:39 - 14:44
    שיתוף-פעולה והעדר-אלימות
    עשויים לתרום לשני הצדדים,
  • 14:44 - 14:48
    כמו ברווחי-מסחר, כששני הצדדים
  • 14:48 - 14:51
    סוחרים בעודפיהם ושניהם מרוויחים,
  • 14:51 - 14:55
    או כששניהם מניחים את נשקם
    ומתחלקים ב"רווחי השלום"
  • 14:55 - 14:59
    הנובעים מכך שאינם צריכים
    להילחם כל הזמן.
  • 14:59 - 15:03
    רייט טוען שהטכנולוגיה הגדילה
    את מספרם של משחקי סכום-חיובי
  • 15:03 - 15:06
    בהם אנשים נוטים לקחת חלק
  • 15:06 - 15:09
    בכך שהיא מאפשרת לסחור במוצרים,
    שירותים ורעיונות
  • 15:09 - 15:13
    על פני מרחקים גדולים יותר
    ובין קבוצות אנשים גדולות יותר.
  • 15:13 - 15:17
    התוצאה היא שערכו של הזולת רב יותר
    כשהוא חי מאשר כשהוא מת,
  • 15:17 - 15:20
    והאלימות פוחתת מסיבות אנוכיות.
  • 15:20 - 15:22
    במילותיו של רייט:
  • 15:22 - 15:26
    "אחת הסיבות הרבות מדוע לדעתי
    אל לנו להפציץ את היפנים,
  • 15:26 - 15:28
    "היא שהם בנו
    את המכונית המשפחתית שלי."
  • 15:28 - 15:29
    [צחוק]
  • 15:29 - 15:33
    ההסבר הרביעי תומצת
    בכותרת של ספר,
  • 15:33 - 15:37
    "המעגל המתרחב",
    מאת הפילוסוף פיטר סינגר,
  • 15:37 - 15:42
    הטוען שהאבולוציה הנחילה לבני האדם
    תחושה של אמפתיה:
  • 15:42 - 15:45
    יכולת להתייחס לאינטרסים של אחרים
  • 15:45 - 15:48
    כברי-השוואה לאלה שלך.
  • 15:48 - 15:52
    למרבה הצער, אנו מיישמים זאת
    כברירת מחדל רק למעגל צר מאד
  • 15:52 - 15:53
    של חברים ומשפחה.
  • 15:53 - 15:56
    מי שמחוץ למעגל זה
    זוכים ליחס של תת-אנושיים
  • 15:56 - 15:59
    ומותר לנצלם מבלי להיענש על כך.
  • 15:59 - 16:02
    אך במרוצת ההיסטוריה המעגל התרחב.
  • 16:02 - 16:08
    ברשומות ההיסטוריות ניתן לראות
    שהוא מתרחב מהכפר, לחמולה, לשבט,
  • 16:08 - 16:11
    למדינה, אל גזעים אחרים,
    לשני המינים,
  • 16:11 - 16:14
    ובדבריו של סינגר עצמו,
    עלינו להרחיב ולהחיל זאת
  • 16:14 - 16:16
    על גזעים מרגישים נוספים.
  • 16:17 - 16:21
    השאלה היא, אם כך קרה,
    מה הניע התרחבות זו?
  • 16:21 - 16:26
    יש מספר אפשרויות:
    למשל, מעגלי הדדיות גדלים
  • 16:26 - 16:29
    במובן של טיעוני רוברט רייט.
  • 16:29 - 16:31
    הלוגיקה של כלל הזהב:
  • 16:31 - 16:34
    ככל שאתה חושב על אחרים
    ובא עימם במגע,
  • 16:34 - 16:41
    אתה מבין כמה תלושה היא
    העדפת האינטרסים שלך על שלהם,
  • 16:41 - 16:44
    לפחות אם ברצונך שהם יקשיבו לך.
    אינך יכול לומר:
  • 16:44 - 16:47
    "האינטרסים שלי מיוחדים יותר משלך",
  • 16:47 - 16:49
    ממש כפי שאינך יכול לומר:
  • 16:49 - 16:53
    "המקום עליו אני עומד
    הוא חלק ייחודי של היקום
  • 16:53 - 16:56
    "רק מכיוון שבמקרה
    אני עומד עליו כרגע."
  • 16:57 - 16:59
    זה עשוי להיות מונע
    מתוך קוסמופוליטיות:
  • 16:59 - 17:05
    היסטוריה, עיתונות, זכרונות,
    סיפורת לא-בדיונית, נסיעות והשכלה
  • 17:05 - 17:09
    המאפשרים לך להשליך מעצמך
    לחיי אחרים,
  • 17:09 - 17:12
    שבעבר אולי התייחסת אליהם
    כאל תת-אנושיים,
  • 17:12 - 17:17
    וגם להבין את ארעיות
    מיקומך-שלך בחיים;
  • 17:17 - 17:20
    את התחושה של
    "כזה הייתי, אילו רצה הגורל."
  • 17:21 - 17:26
    תהיינה הסיבות אשר תהיינה,
    לירידה באלימות יש השלכות מעמיקות.
  • 17:26 - 17:29
    היא צריכה לאלץ אותנו לשאול
    לא רק "מדוע יש מלחמה?"
  • 17:29 - 17:32
    אלא גם "מדוע יש שלום?"
  • 17:32 - 17:37
    לא רק "איפה טעינו?",
    אלא גם "מה עשינו נכון?"
  • 17:37 - 17:39
    מפני שאכן עשינו משהו נכון,
  • 17:39 - 17:41
    ואין ספק שמוטב לגלות מהו.
  • 17:41 - 17:42
    תודה רבה לכם.
  • 17:42 - 17:53
    [מחיאות כפיים]
  • 17:54 - 17:58
    כריס אנדרסון: אהבתי את ההרצאה.
    לדעתי רבים כאן היו אומרים
  • 17:58 - 18:00
    שההרחבה של--
    מה שדיברת עליה,
  • 18:00 - 18:03
    שפיטר סינגר דיבר עליה,
    מונעת גם ע"י הטכנולוגיה
  • 18:03 - 18:07
    ע"י נראות טובה יותר של הזולת
    והתחושה שהעולם
  • 18:07 - 18:11
    נעשה לפיכך קטן יותר.
    האם יש בכך שמץ אמת?
  • 18:11 - 18:15
    ס"פ: הרבה מאד.
    זה מתאים גם לתיאוריה של רייט,
  • 18:15 - 18:19
    שזה מאפשר לנו ליהנות
    מיתרונות שיתוף הפעולה
  • 18:19 - 18:23
    במעגלים הולכים וגדלים.
    אבל לדעתי זה גם עוזר לנו
  • 18:24 - 18:26
    לדמיין איך זה להיות מישהו אחר.
  • 18:26 - 18:31
    לדעתי, כשקוראים על העינויים המחרידים
    של ימי הביניים, חושבים:
  • 18:31 - 18:32
    "איך הם יכלו בכלל לעשות זאת?
  • 18:32 - 18:36
    "איך הם יכלו שלא לחוש הזדהות
    עם האיש שאת מעיו שפכו?"
  • 18:36 - 18:41
    אבל ברור שמבחינתם הוא היה
    סתם חייזר,
  • 18:41 - 18:43
    שאין לו רגשות כמותם.
  • 18:43 - 18:47
    כל דבר, לדעתי, שמקל לדמיין
    כיצד זה להיות בנעלי הזולת,
  • 18:47 - 18:52
    משמעו התגברות ההתחשבות המוסרית שלך
    באותו אדם.
  • 18:52 - 18:55
    כ"א: הלוואי שכל אילי התקשורת
    ישמעו הרצאה זו
  • 18:55 - 18:57
    מתי שהוא בשנה הבאה.
    לדעתי זה באמת חשוב. תודה רבה.
  • 18:57 - 18:58
    ס"פ: לעונג לי.
Title:
הירידה המפתיעה באלימות
Speaker:
סטיבן פינקר
Description:

סטיבן פינקר משרטט את הירידה באלימות מימי התנ"ך ועד ימינו-אנו, וגורס שבלתי הגיוני ואף לא מתקבל על הדעת ככל שיישמע הדבר לנוכח אירועי עיראק ודארפור, הרינו חיים בעידן השליו ביותר בתולדות המין שלנו.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
18:58

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.