מצא את קולך מול אלימות מגדרית
-
0:01 - 0:04לדבר על העצמה זה משונה
-
0:04 - 0:06כי כשאנחנו מדברים על העצמה
-
0:06 - 0:09מה שמשפיע עלינו יותר מכל הם הסיפורים.
-
0:09 - 0:12אז אני רוצה להתחיל עם סיפור יומיומי.
-
0:12 - 0:17איך זה באמת מרגיש להיות אישה צעירה בהודו?
-
0:17 - 0:19עכשיו, ביליתי את 27 השנים האחרונות בחיי
-
0:19 - 0:21בהודו, גרתי בשלוש עיירות קטנות,
-
0:21 - 0:23שתי ערים גדולות,
-
0:23 - 0:26וחוויותי כמה חוויות.
-
0:26 - 0:28כשהייתי בת שבע,
-
0:28 - 0:30מורה פרטי שהיה מגיע אלינו הביתה
-
0:30 - 0:35כדי ללמד אותי מתמטיקה הטריד אותי מינית.
-
0:35 - 0:37הוא היה מכניס את ידיו במעלה החצאית שלי.
-
0:41 - 0:44הוא הכניס את ידיו במעלה החצאית שלי ואמר לי
-
0:44 - 0:48שהוא יודע איך לגרום לי להרגיש טוב.
-
0:48 - 0:51בגיל 17, בחור מהתיכון שלי
-
0:51 - 0:53הפיץ מייל
-
0:53 - 0:55שפירט את כל הדברים הסקסואליים-אגרסיביים
-
0:55 - 0:58שהוא היה יכול לעשות לי
-
0:58 - 1:02משום שלא הקדשתי לו תשומת לב.
-
1:02 - 1:06בגיל 19, עזרתי לחברה
-
1:06 - 1:09שהוריה השיאו אותה בכח לגבר מבוגר
-
1:09 - 1:12לברוח מנישואים נצלניים.
-
1:12 - 1:14בגיל 21, כשחברתי ואני הלכנו
-
1:14 - 1:19במורד הרחוב אחר צהריים אחד,
-
1:19 - 1:20גבר הוריד את מכנסיו
-
1:20 - 1:23ואונן לפנינו.
-
1:23 - 1:28קראנו לעזרה, ואיש לא בא.
-
1:28 - 1:33בגיל 25, כשהלכתי הביתה ערב אחד,
-
1:33 - 1:36שני גברים על אופנוע תקפו אותי.
-
1:36 - 1:38ביליתי שני לילות בבית החולים
-
1:38 - 1:41מחלימה מטראומה ומפציעות.
-
1:41 - 1:46אז לאורך חיי, ראיתי נשים --
-
1:46 - 1:48משפחה, חברות, עמיתות --
-
1:48 - 1:51חיות חוויות כאלה.
-
1:51 - 1:54והן בקושי מדברות על זה.
-
1:54 - 1:59אז במילים פשוטות, החיים בהודו לא קלים.
-
1:59 - 2:02אבל היום אני לא הולכת
לדבר איתכם על הפחד הזה. -
2:02 - 2:04אני הולכת לדבר איתכם על דרך מעניינת
-
2:04 - 2:08של למידה שהפחד הזה הוביל אותי בה.
-
2:08 - 2:12אז, מה שקרה בלילה אחד בדצמבר 2012
-
2:12 - 2:14שינה את חיי.
-
2:14 - 2:17בחורה צעירה, סטודנטית בת 23,
-
2:17 - 2:22עלתה על אוטובוס בדלהי עם חברה הגבר.
-
2:22 - 2:25היו שישה גברים על האוטובוס, גברים צעירים
-
2:25 - 2:28שאתה יכול להיתקל בהם כל יום בהודו.
-
2:28 - 2:30והמאורעות המצמררים שבאו אחר כך
-
2:30 - 2:32הושמעו שוב ושוב
-
2:32 - 2:34בתקשורת ההודית והבינלאומית.
-
2:34 - 2:38הבחורה הזו נאנסה שוב ושוב,
-
2:38 - 2:41נחדרה בכח עם מקל,
-
2:41 - 2:44הוכתה, ננשכה, והושארה למות.
-
2:44 - 2:46החבר שלה נחנק, הותקף,
-
2:46 - 2:50והוכה חסר הכרה.
-
2:50 - 2:54היא מתה ב29 לדצמבר.
-
2:54 - 2:56ובזמן בו רובנו כאן
-
2:56 - 2:58התכוננו לקבל את השנה החדשה,
-
2:58 - 3:01הודו צנחה לחשכה.
-
3:01 - 3:05לראשונה בהיסטוריה,
-
3:05 - 3:07גברים ונשים בערים הודיות
-
3:07 - 3:09התעוררו לאמת המזוויעה
-
3:09 - 3:13הנוגעת למצב האמיתי של נשים במדינה.
-
3:13 - 3:15עכשיו, כמו נשים צעירות רבות אחרות,
-
3:15 - 3:17הייתי מבועתת לחלוטין.
-
3:17 - 3:18לא יכולתי להאמין שדבר כזה
-
3:18 - 3:22יכול היה לקרות בעיר הבירה.
-
3:22 - 3:24הייתי כועסת והייתי מתוסכלת,
-
3:24 - 3:28אבל יותר מכל, הרגשתי לחלוטין חסרת אונים.
-
3:28 - 3:30אבל באמת, מה אפשר לעשות, נכון?
-
3:30 - 3:32יש שכותבים בלוגים, יש שמתעלמים,
-
3:32 - 3:34חלק מצטרפים למחאות.
-
3:34 - 3:37עשיתי את כל זה. למעשה, זה מה שכולם עשו
-
3:37 - 3:38לפני שנתיים.
-
3:38 - 3:41אז התקשורת הייתה מלאה עם סיפורים על
-
3:41 - 3:43כל המעשים הנוראיים
-
3:43 - 3:45שהגברים הודים מסוגלים להם.
-
3:45 - 3:46הם הושוו לחיות,
-
3:46 - 3:49לבהמות שדוכאו מינית.
-
3:49 - 3:53למעשה, כל כך מנוכר ולא יעלה
על הדעת היה המקרה הזה -
3:53 - 3:54עבור מח הודי
-
3:54 - 3:56שהתגובה מהתקשורת ההודית,
-
3:56 - 4:00הציבור והפוליטיקאים הוכיחה נקודה אחת:
-
4:00 - 4:02אף אחד לא ידע מה לעשות.
-
4:02 - 4:05ואף אחד לא רצה להיות אחראי על זה.
-
4:05 - 4:07למעשה, אלה היו כמה תגובות לא רגישות
-
4:07 - 4:08שנעשו בתקשורת
-
4:08 - 4:10על ידי אנשים משפיעים
-
4:10 - 4:15בתגובה לאלימות מינית נגד נשים באופן כללי.
-
4:15 - 4:18אז הראשונה נעשתה על ידי חבר פרלמנט,
-
4:18 - 4:21השנייה על ידי מנהיג דתי,
-
4:21 - 4:24והשלישי היה למעשה עורך הדין של המתלוננת
-
4:24 - 4:26בזמן שהיא נלחמה על חייה
-
4:26 - 4:29ונפטרה.
-
4:29 - 4:32עכשיו, כאישה הצופה בזה יום אחרי יום,
-
4:32 - 4:34הייתי עייפה.
-
4:34 - 4:36ככתבת וכפעילה מגדרית,
-
4:36 - 4:39כתבתי באופן נרחב על נשים,
-
4:39 - 4:42אבל הפעם, הבנתי שזה מצב שונה,
-
4:42 - 4:43משום שחלק ממני הבין
-
4:43 - 4:46שהייתי חלק מהאישה הצעירה הזו גם,
-
4:46 - 4:48והחלטתי שאני רוצה לשנות את זה.
-
4:48 - 4:52אז עשיתי משהו ספונטני, נמהר.
-
4:52 - 4:55התחברתי לפלטפורמה לעיתונות אזרחית
-
4:55 - 4:56שנקראת איי-ריפורט,
-
4:56 - 4:59והקלטתי סרטון שמדבר על
-
4:59 - 5:01איך הייתה הסצנה בבנגלור.
-
5:01 - 5:02דיברתי על איך הרגשתי,
-
5:02 - 5:04דיברתי על המציאות כפי שהיא,
-
5:04 - 5:09ודיברתי על התסכול מלחיות בהודו.
-
5:09 - 5:13תוך כמה שעות, הבלוג הופץ באופן נרחב,
-
5:13 - 5:15ותגובות ומחשבות הגיעו אליי
-
5:15 - 5:16מרחבי העולם.
-
5:16 - 5:20ברגע הזה, הבנתי כמה דברים.
-
5:20 - 5:24ראשית, הטכנולוגיה תמיד זמינה
-
5:24 - 5:27עבור הרבה נשים צעירות כמוני.
-
5:27 - 5:31שתיים, כמוני, רוב הנשים הצעירות
-
5:31 - 5:34בקושי משתמשות בה כדי לבטא את עמדותיהן.
-
5:34 - 5:38שלוש, הבנתי לראשונה
-
5:38 - 5:41שהקול שלי משנה.
-
5:41 - 5:43אז בחודשים שעקבו,
-
5:43 - 5:45חשפתי את השתלשלות העניינים בבנגלור
-
5:45 - 5:49שלא קיבלה מקום ברוב החדשות.
-
5:49 - 5:52בפארק קובון, שהוא פארק גדול בבנגלור,
-
5:52 - 5:54התאספתי יחד עם עוד 100
-
5:54 - 5:56כשקבוצה של גברים צעירים התנדבה
-
5:56 - 5:58ללבוש חצאיות כדי להוכיח שביגוד
-
5:58 - 6:01לא מזמין אונס.
-
6:01 - 6:03כשדיווחתי על האירועים האלה,
-
6:03 - 6:06הרגשתי כאילו יש לי כח, כאילו מצאתי ערוץ
-
6:06 - 6:10לשחרור כל הרגשות שהיו בתוכי.
-
6:10 - 6:12השתתפתי בצעדת העירייה
-
6:12 - 6:14בה סטודנטים החזיקו שלטים שאמרו
-
6:14 - 6:17"הרגו אותם, תלו אותם."
-
6:17 - 6:21"לא היית עושה את זה לאמא שלך או לאחותך."
-
6:21 - 6:22השתתפתי במשמר נרות
-
6:22 - 6:24בו אזרחים התאספו יחד
-
6:24 - 6:28כדי לדבר על הנושא של אלימות
מינית בצורה פתוחה, -
6:28 - 6:30ואני זוכרת הרבה בלוגים
-
6:30 - 6:33שנפתחו בתגובה לכמה שהמצב היה מדאיג
-
6:33 - 6:34בהודו באותה נקודה.
-
6:34 - 6:36["אני נולדת עם אחיות ודודניות שעכשיו גרות בערים ומחוץ לארץ אבל הן אף פעם
לא מדברות איתי או מתלוננות על הקשיים היומיומיים שלהן כמו שאת אומרת"] -
6:36 - 6:37עכשיו, התגובה בלבלה אותי.
-
6:37 - 6:40בזמן שתגובות חיוביות
הגיעו אליי מרחבי העולם, -
6:40 - 6:42הגיעה גם התגובות הזדוניות.
-
6:42 - 6:44אז היו שקראו לי צבועה.
-
6:44 - 6:46חלק קראו לי קורבן, סנגורה של אונס
-
6:46 - 6:49חלק אפילו אמרו שיש לי מניע פוליטי.
-
6:49 - 6:52אבל התגובה האחת הזו סוג של מתארת
-
6:52 - 6:56את מה שאנחנו דנים בו היום.
-
6:56 - 6:59אבל במהרה למדתי שזה לא הכל.
-
6:59 - 7:01מחוזקת ככל שהרגשתי
-
7:01 - 7:03עם החירות החדשה
-
7:03 - 7:05שערוץ העיתונאות האזרחית נתן לי,
-
7:05 - 7:09מצאתי את עצמי בסיטואציה לא מוכרת.
-
7:09 - 7:12אז מתישהוא באוגוסט האחרון,
התחברתי לפייסבוק -
7:12 - 7:13והסתכלתי על החדשות בחשבון שלי,
-
7:13 - 7:15והבחנתי בלינק
-
7:15 - 7:17ששותף על ידי חברים שלי.
-
7:17 - 7:19הקלקתי על הלינק; הוא העביר אותי
-
7:19 - 7:23לדיווח שהועלה על ידי ילדה אמריקאית
-
7:23 - 7:25שנקראת מיכאלה קרוס.
-
7:25 - 7:27לדיווח ניתנה הכותרת
-
7:27 - 7:30"הודו: הסיפור שמעולם לא רצית לשמוע."
-
7:30 - 7:33ובדיווח, היא שיחזרה את המפגשים
-
7:33 - 7:37שלה עם הטרדה מינית בהודו.
-
7:37 - 7:41היא כתבה, "אין שום דרך להתכונן לעיניים,
-
7:41 - 7:43העיניים שכל יום בוהות
-
7:43 - 7:46עם כזו זכות על הגוף השלי,
-
7:46 - 7:47עם שום שינוי הבעה
-
7:47 - 7:50בין אם פגשתי במבטם ובין אם לאו.
-
7:50 - 7:53בדרך למוכר הפירות או אל החייט,
-
7:53 - 7:55קיבלתי מבטים כל כך בוטים
-
7:55 - 7:59שהם חתכו חתיכות ממני, חלק אחרי חלק."
-
7:59 - 8:03היא קראה להודו גן עדן
למטיילים וגיהנום לנשים. -
8:03 - 8:05היא סיפרה שעקבו אחריה, מיששו אותה,
-
8:05 - 8:06ואוננו מולה.
-
8:06 - 8:09עכשיו, מאוחר באותו הערב,
הדיווח נהיה לויראלי. -
8:09 - 8:12זה הגיע לערוצי חדשות ברחבי העולם.
-
8:12 - 8:14כולם דיברו על זה.
-
8:14 - 8:15היו לזה מעל מיליון צפיות,
-
8:15 - 8:17אלף תגובות ושיתופים,
-
8:17 - 8:19ומצאתי את עצמי עדה
-
8:19 - 8:21לדבר מאד דומה.
-
8:21 - 8:24התקשורת נתקעה במעגל הרשעי הזה
-
8:24 - 8:26של דעות והתפרצויות
-
8:26 - 8:30ושום תוצאה.
-
8:30 - 8:32אז באותו לילה, כשהתיישבתי תוהה
-
8:32 - 8:33איך עליי להגיב,
-
8:33 - 8:36מצאתי את עצמי נמלאת בספק.
-
8:36 - 8:39אתם מבינים, ככתבת, ניגשתי לנושא הזה
-
8:39 - 8:42כצופה.
-
8:42 - 8:46כהודית, הרגשתי נבוכה ולא האמנתי,
-
8:46 - 8:50וכפעילה, ראיתי את זה כהגנה על זכויות,
-
8:50 - 8:53אבל כעיתונאית אזרחית,
-
8:53 - 8:56הרגשתי פתאום מאד פגיעה.
-
8:56 - 8:58כלומר, הנה היא, אישה צעירה
-
8:58 - 9:00שהשתמשה בערוץ כדי לדבר על
-
9:00 - 9:02החוויות שלה בדיוק כמו שאני עשיתי,
-
9:02 - 9:05ועדיין הרגשתי לא בנוח.
-
9:05 - 9:06תראו, אף אחד אף פעם לא אומר לך
-
9:06 - 9:09שהעצמה אמיתית באה מלתת לעצמך
-
9:09 - 9:12את הרשות לחשוב ולפעול.
-
9:12 - 9:14העצמה במקרים רבים נשמעת כאילו
-
9:14 - 9:17היא אידיאל, תוצאה נפלאה.
-
9:17 - 9:19כשאנחנו מדברים על העצמה,
אנחנו לעיתים קרובות -
9:19 - 9:23מדברים על לתת לאנשים גישה לחומרים,
-
9:23 - 9:25לתת לאנשים גישה לכלים.
-
9:25 - 9:28אבל העניין הוא שהעצמה היא רגש.
-
9:28 - 9:29היא הרגשה.
-
9:29 - 9:32הצעד הראשון להעצמה
-
9:32 - 9:35היא לתת לעצמך את הסמכות,
-
9:35 - 9:37המפתח לרצון חופשי,
-
9:37 - 9:38ועבור נשים בכל מקום,
-
9:38 - 9:41לא משנה מי אנחנו ומאיפה באנו,
-
9:41 - 9:44זה הצעד הכי קשה.
-
9:44 - 9:47אנחנו פוחדות מהקול של עצמנו,
-
9:47 - 9:50כי משמעו הודאה, אבל זה מה שנותן לנו
-
9:50 - 9:53את הכח לשנות את הסביבה שלנו.
-
9:53 - 9:55עכשיו בסיטואציה ההיא שבה אני ניצבתי
-
9:55 - 9:57מול כל כך הרבה סוגי מציאות,
-
9:57 - 9:59לא הייתי בטוחה כיצד לשפוט,
-
9:59 - 10:02כי לא ידעתי מה תהיה המשמעות של זה עבורי.
-
10:02 - 10:05פחדתי לשפוט כי לא ידעתי איך זה יהיה
-
10:05 - 10:08אם לא אתמוך באותן דעות כמו הבחורה.
-
10:08 - 10:09לא ידעתי מה תהיה המשמעות של זה עבורי
-
10:09 - 10:14אם אאתגר את האמת של מישהו אחר.
-
10:14 - 10:16אבל עדיין, זה היה פשוט.
-
10:16 - 10:17הייתי חייבת להחליט:
-
10:17 - 10:21האם עליי לדבר או להישאר בשקט?
-
10:21 - 10:23אחרי הרבה מחשבה,
-
10:23 - 10:25הקלטתי בלוג וידאו בתגובה,
-
10:25 - 10:27ואמרתי למיכאלה, ובכן,
-
10:27 - 10:30יש צדדים שונים להודו,
-
10:30 - 10:35וגם ניסיתי להסביר
-
10:35 - 10:37שדברים יהיו בסדר
-
10:37 - 10:40והבעתי את הצער שלי על מה שהיא עברה.
-
10:40 - 10:43וכמה ימים אחר כך, הוזמנתי לדבר
-
10:43 - 10:44בשידור חי איתה.
-
10:44 - 10:48ובפעם הראשונה, ניגשתי לבחורה הזאת,
-
10:48 - 10:51שלעולם לא פגשתי, שהייתה כל כך רחוקה,
-
10:51 - 10:54ושהרגשתי כל כך קרובה אליה.
-
10:54 - 10:56מאז שהדיווח הזה יצא לאוויר,
-
10:56 - 10:59יותר צעירים מתמיד
-
10:59 - 11:02דנו בהטרדה מינית בקמפוס,
-
11:02 - 11:05והאוניברסיטה שמיכאלה השתייכה אליה
-
11:05 - 11:09נתנה לה את העזרה שהיא נזקקה לה.
-
11:09 - 11:11האוניברסיטה אפילו נקטה בצעדים
-
11:11 - 11:13כדי לאמן ולצייד את תלמידה
-
11:13 - 11:15בכישורים הנדרשים
-
11:15 - 11:18כדי להתעמת עם אתגרים כמו הטרדה,
-
11:18 - 11:22ולראשונה, הרגשתי שאני לא לבד.
-
11:22 - 11:25אתם רואים, אם יש דבר מה שלמדתי
-
11:25 - 11:27כעיתונאית אזרחית פעילה
-
11:27 - 11:30בשנים האחרונות,
-
11:30 - 11:34זה על המחסור שלנו כחברה
בנסיון למצוא באופן פעיל -
11:34 - 11:37הזדמנויות בהם הקול שלנו יכול להישמע.
-
11:37 - 11:42אנחנו לא מבינים שכשאנחנו עומדים,
-
11:42 - 11:43אנחנו לא נעמדים רק כאינדיווידואלים,
-
11:43 - 11:47אנחנו נעמדים על משהו כקהילות,
-
11:47 - 11:48החברים שלנו, העמיתים שלנו.
-
11:48 - 11:52רובנו אומרים שמנשים נמנעות הזכויות שלהם,
-
11:52 - 11:54אבל האמת היא, פעמים רבות,
-
11:54 - 11:58נשים שוללות מעצמן את הזכויות האלה.
-
11:58 - 12:00בסקר שנעשה לאחרונה בהודו,
-
12:00 - 12:0595 אחוז מהנשים שעבדו בטכנולוגיות מידע,
-
12:05 - 12:08תעופה, בתי חולים ומרכזי תקשורת,
-
12:08 - 12:11אמרו שהן לא מרגישות בטוחות לחזור הביתה לבד
-
12:11 - 12:14אחרי העבודה בשעות המאוחרות של הערב.
-
12:14 - 12:16בבנגלור, מאיפה שאני באה,
-
12:16 - 12:18המספר הזה הוא 85 אחוז.
-
12:18 - 12:21באזורים הכפריים של הודו,
-
12:21 - 12:24אם נלך לפי
-
12:24 - 12:26האונסים הקבוצתיים האחרונים
בבדאוון ותקיפות החומצה באודישא -
12:26 - 12:28ואלגרה אמורות ללכת לפי זה,
-
12:28 - 12:32אנחנו צריכים לפעול במהרה.
-
12:32 - 12:34אל תבינו אותי לא נכון,
-
12:34 - 12:36האתגרים שנשים יעמדו מולם
-
12:36 - 12:39בלספר את סיפוריהן הם אמיתיים,
-
12:39 - 12:42אבל עלינו להתחיל לחפש
-
12:42 - 12:44ולנסות לזהות את המדיומים
-
12:44 - 12:46בהם יש להשתמש במערכת שלנו,
-
12:46 - 12:50ולא רק לרדוף אחר התקשורת באופן עיוור.
-
12:50 - 12:53היום, יותר נשים מאי פעם
-
12:53 - 12:55עומדות על שלהן ומתשאלות
-
12:55 - 12:56את הממשל בהודו,
-
12:56 - 12:59וזו תוצאה של האומץ הזה.
-
12:59 - 13:02גדל פי שישה המספר של נשים
-
13:02 - 13:04שמדווחות על הטרדה,
-
13:04 - 13:05והממשלה העבירה
-
13:05 - 13:08את התיקון לחוק הפלילי ב2013
-
13:08 - 13:12כדי להגן על נשים מפני תקיפה מינית.
-
13:12 - 13:14בבואי לסכם את השיחה הזאת
-
13:14 - 13:16אני רק רוצה לומר
-
13:16 - 13:22שאני יודעת שלרבים מאיתנו
בחדר הזה יש את הסודות שלנו, -
13:22 - 13:24אבל בואו נדבר על זה בקול.
-
13:24 - 13:26בואו נלחם בבושה ונדבר על זה.
-
13:26 - 13:30זו יכולה להיות פלטפורמה, קהילה,
-
13:30 - 13:34האהובים עליכם, מי ומה שתבחרו,
-
13:34 - 13:36אבל בואו נדבר על זה.
-
13:36 - 13:39האמת היא, הסוף לבעיה הזו
-
13:39 - 13:41מתחיל אצלנו.
-
13:41 - 13:42תודה.
-
13:42 - 13:46(מחיאות כפיים)
- Title:
- מצא את קולך מול אלימות מגדרית
- Speaker:
- מירה ויג'אין
- Description:
-
השיחה הזו מתחילה עם סיפור אישי על אלימות מינית שאולי יהיה קשה להקשיב לו. אבל זו הנקודה, אומרת העיתונאית האזרחית מירה ויג'אין, לדבר בקול על חוויות קשות ואסורות זה הניצוץ בדרך לשינוי. ויג'אין משתמשת במדיה דיגיטלית כדי לדבר בכנות על חוויות האלימות המגדרית שלה במדינתה, הודו- וקוראת לאחרים לדבר על כך גם.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 13:58
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Find your voice against gender violence | ||
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for Find your voice against gender violence | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Find your voice against gender violence | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Find your voice against gender violence | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Find your voice against gender violence | ||
Tal Eldar edited Hebrew subtitles for Find your voice against gender violence | ||
Tal Eldar edited Hebrew subtitles for Find your voice against gender violence | ||
Tal Eldar edited Hebrew subtitles for Find your voice against gender violence |