Return to Video

המילים שלכם עשויות לנבא את עתיד בריאות הנפש שלכם

  • 0:01 - 0:06
    יש לנו תיעודים היסטוריים שמאפשרים לנו
    לדעת איך היוונים העתיקים התלבשו,
  • 0:06 - 0:07
    איך הם חיו,
  • 0:07 - 0:09
    איך הם לחמו...
  • 0:09 - 0:11
    אבל איך הם חשבו?
  • 0:11 - 0:16
    רעיון טבעי אחד הוא שההיבטים העמוקים
    של מחשבה אנושית --
  • 0:16 - 0:18
    היכולת שלנו לדמיין,
  • 0:18 - 0:19
    להיות מודעים,
  • 0:19 - 0:20
    לחלום --
  • 0:20 - 0:22
    היו תמיד אותו דבר.
  • 0:23 - 0:24
    אפשרות אחרת
  • 0:24 - 0:28
    היא שהשינויים החברתיים
    שעיצבו את התרבות שלנו
  • 0:28 - 0:32
    אולי שינו גם את עמודי המבנה
    של המחשבה האנושית.
  • 0:33 - 0:35
    יכולות להיות לנו דעות שונות
    על כך.
  • 0:35 - 0:38
    למעשה, זה דיון פילוסופי
    ארוך שנים.
  • 0:39 - 0:41
    אך האם שאלה זו אפילו מוסכמת
    על המדע?
  • 0:43 - 0:45
    כאן אני רוצה להציע
  • 0:45 - 0:50
    שבאותו אופן בו אנו יכולים לשחזר
    כיצד נראו ערי יוון העתיקות
  • 0:50 - 0:53
    רק על סמך כמה לבנים,
  • 0:53 - 0:57
    שכתבי התרבות הם הרשומות הארכאולוגיות,
  • 0:57 - 0:59
    המאובנים, של המחשבה האנושית,
  • 1:00 - 1:01
    ולמעשה,
  • 1:01 - 1:03
    עשייה של צורה כלשהי
    של ניתוח פסיכולוגי
  • 1:03 - 1:07
    של כמה מהספרים העתיקים
    ביותר של התרבות האנושית,
  • 1:07 - 1:13
    ג'וליאן ג'יינס העלה בשנות ה -70
    השערה פרועה וקיצונית מאוד:
  • 1:13 - 1:15
    שרק לפני 3000 שנים,
  • 1:15 - 1:20
    בני אדם היו מה שהיום היינו
    קוראים להם סכיזופרנים
  • 1:22 - 1:23
    והוא עשה הנחה זו
  • 1:23 - 1:27
    בהתבסס על העובדה שבני האדם הראשונים
    המתוארים בספרים אלה
  • 1:27 - 1:29
    התנהגו באופן עקבי,
  • 1:29 - 1:32
    במסורות שונות ובמקומות
    שונים בעולם,
  • 1:32 - 1:35
    כאילו היו שומעים ומצייתים
    לקולות
  • 1:35 - 1:38
    שנתפסו בעיניהם כמגיעים
    מהאלים,
  • 1:38 - 1:39
    או מהמוזות ...
  • 1:40 - 1:43
    מה שהיום היינו מכנים הזיות.
  • 1:44 - 1:47
    ורק אז, ככל שחלף הזמן,
  • 1:47 - 1:50
    הם התחילו להכיר בכך
    שהם היו היוצרים,
  • 1:50 - 1:53
    הבעלים של הקולות הפנימיים הללו.
  • 1:53 - 1:56
    ועם זה, הם זכו להתבוננות
    פנימית:
  • 1:56 - 1:59
    ליכולת לחשוב
    על המחשבות שלהם.
  • 2:00 - 2:03
    אז התיאוריה של ג'יינס
    היא שמודעות,
  • 2:03 - 2:06
    לפחות בדרך שבה אנו תופסים
    זאת היום,
  • 2:06 - 2:10
    שבה אנו מרגישים שאנחנו
    הטייסים של הקיום שלנו -
  • 2:10 - 2:13
    הוא התפתחות תרבותית
    שקרתה לאחרונה.
  • 2:13 - 2:15
    ותיאוריה זו מרהיבה למדי,
  • 2:15 - 2:17
    אבל יש לה בעיה ברורה
  • 2:17 - 2:21
    והיא שהיא בנויה רק על דוגמאות
    מעטות בלבד ומאד ספציפיות.
  • 2:21 - 2:23
    אז השאלה היא האם התיאוריה
  • 2:23 - 2:28
    שהתבוננות פנימה התפתחה
    באנושות רק לפני כ 3000 שנים
  • 2:28 - 2:31
    יכולה להיבחן כמותית ובאופן אובייקטיבי.
  • 2:32 - 2:35
    והבעיה של איך
    ללכת על זה ברורה למדי.
  • 2:35 - 2:39
    זה לא כמו שאפלטון התעורר
    יום אחד וכתב,
  • 2:39 - 2:40
    "שלום, אני אפלטון,
  • 2:40 - 2:43
    ומהיום יש לי מודעות
    פנימית מלאה."
  • 2:43 - 2:46
    (צחוק)
  • 2:46 - 2:49
    וזה אומר לנו בעצם
    מהי מהות הבעיה.
  • 2:49 - 2:54
    עלינו למצוא את הופעתו
    של מושג שמעולם לא נאמר.
  • 2:54 - 2:59
    המילים התבוננות פנימה אינן
    מופיעות פעם אחת
  • 2:59 - 3:01
    בספרים שאנחנו רוצים לנתח.
  • 3:02 - 3:06
    אז הדרך שלנו לפתור את זה
    היא לבנות את המרחב של המילים.
  • 3:07 - 3:10
    זהו מרחב ענק
    שמכיל את כל המילים
  • 3:10 - 3:13
    בצורה כזו שהמרחק
    בין כל שתיים מהן
  • 3:13 - 3:16
    מעיד עד כמה הן קשורות
  • 3:16 - 3:18
    כך למשל,
  • 3:18 - 3:21
    אתם רוצים שהמילים "כלב" ו "חתול"
    יהיו קרובות מאוד זה לזה,
  • 3:21 - 3:24
    אבל שהמילים "אשכולית" ו "לוגריתם"
    יהיו רחוקות מאוד.
  • 3:25 - 3:29
    וזה צריך להיות נכון עבור כל שתי מילים
    כלשהן בתוך המרחב.
  • 3:30 - 3:33
    וישנן דרכים שונות שאנו יכולים
    לבנות את המרחב של המילים.
  • 3:33 - 3:35
    אחת היא פשוט לשאול את המומחים,
  • 3:35 - 3:37
    קצת כמו שאנחנו עושים עם מילונים.
  • 3:37 - 3:38
    אפשרות אחרת
  • 3:38 - 3:42
    היא לעקוב אחר ההנחה הפשוטה
    שכששתי מילים קשורות זו לזו
  • 3:42 - 3:44
    הן נוטות להופיע באותם המשפטים,
  • 3:44 - 3:46
    באותן פיסקאות,
  • 3:46 - 3:48
    באותם מסמכים,
  • 3:48 - 3:51
    לעתים קרובות יותר ממה
    שאפשר לצפות ממקריות גרידא.
  • 3:52 - 3:54
    והיפותזה פשוטה זו,
  • 3:54 - 3:56
    שיטה פשוטה זו,
  • 3:56 - 3:57
    עם כמה טריקים חישוביים
  • 3:57 - 3:59
    שקשורים לעובדה
  • 3:59 - 4:02
    שזה מרחב מאוד מורכב ורב-ממדים,
  • 4:02 - 4:03
    מתברר כיעיל למדי.
  • 4:04 - 4:07
    ורק כדי לתת לכם טעימה מכמה טוב זה עובד,
  • 4:07 - 4:11
    זו התוצאה שאנו מקבלים כאשר
    ננתח זאת עבור כמה מילים מוכרות.
  • 4:12 - 4:13
    ואתם יכולים לראות קודם כל
  • 4:13 - 4:16
    שמילים מתארגנות אוטומטית לשכונות סמנטיות.
  • 4:16 - 4:18
    אז תקבלו את הפירות, חלקי הגוף,
  • 4:18 - 4:21
    חלקי המחשב, המונחים המדעיים וכן הלאה.
  • 4:21 - 4:25
    האלגוריתם גם מזהה שאנו
    מארגנים מושגים בהיררכיה.
  • 4:26 - 4:27
    כך למשל,
  • 4:27 - 4:31
    תוכלו לראות שהמונחים המדעיים
    נשברים לשתי קטגוריות משנה
  • 4:31 - 4:33
    של מונחי האסטרונומיה והפיזיקה.
  • 4:33 - 4:36
    ואז יש דברים מאוד מעודנים.
  • 4:36 - 4:38
    למשל, המילה אסטרונומיה,
  • 4:38 - 4:39
    שנדמית קצת מוזרה היכן שהיא,
  • 4:39 - 4:41
    היא למעשה בדיוק איפוא שהיא
    צריכה להיות,
  • 4:41 - 4:43
    בין מה שהיא,
  • 4:43 - 4:44
    מדע בפועל,
  • 4:44 - 4:46
    ובין מה שהיא מתארת,
  • 4:46 - 4:47
    המונחים האסטרונומיים.
  • 4:48 - 4:50
    ויכולנו להמשיך עוד ועוד עם זה.
  • 4:50 - 4:52
    למעשה, אם אתם מסתכלים
    על זה במשך זמן מה,
  • 4:52 - 4:54
    ואתם פשוט בונים מסלולים אקראיים,
  • 4:54 - 4:57
    אתה תראו שזה ממש מרגיש קצת כמו ליצור שירה.
  • 4:58 - 5:00
    וזה משום, שבמידה מסוימת,
  • 5:00 - 5:03
    ללכת במרחב הזה זה כמו ללכת בתוך המיינד.
  • 5:04 - 5:06
    והדבר האחרון
  • 5:06 - 5:10
    שאלגוריתם זה גם מזהה
    מה הן האינטואיציות שלנו,
  • 5:10 - 5:14
    על אילו מילים אמורות להוביל
    בשכונה של התבוננות הפנימית.
  • 5:14 - 5:15
    כך למשל,
  • 5:15 - 5:19
    מילים כגון "עצמי", "אשמה" "הגיון", "רגש"
  • 5:19 - 5:21
    קרובות מאוד ל"התבוננות פנימית,"
  • 5:21 - 5:22
    אבל מילים אחרות,
  • 5:22 - 5:24
    כמו "אדום", "כדורגל" "נר", "בננה",
  • 5:24 - 5:26
    הן פשוט רחוקות מאוד.
  • 5:26 - 5:29
    וכך, ברגע שבנינו את המרחב,
  • 5:29 - 5:32
    שאלת ההיסטוריה של ההתבוננות הפנימית,
  • 5:32 - 5:34
    או של ההיסטוריה של כל מושג שהוא
  • 5:34 - 5:39
    אשר לפני כן יכול היה להיראות
    מופשט ואיכשהו מעורפל,
  • 5:39 - 5:40
    נעשה מוחשי --
  • 5:40 - 5:43
    הופך כפוף למדע כמותי.

  • 5:44 - 5:47
    כל מה שעלינו לעשות הוא לקחת את הספרים,
  • 5:47 - 5:48
    לספרת אותם,
  • 5:48 - 5:51
    ואנחנו לוקחים את הזרם הזה
    של מילים כמו מסלול
  • 5:51 - 5:53
    ומקרינים אותם לתוך המרחב,
  • 5:53 - 5:57
    ואז אנו שואלים אם מסלול זה מבזבז זמן ניכר
  • 5:57 - 6:00
    כשהוא חג קרוב למושג של ההתבוננות הפנימית.
  • 6:01 - 6:02
    ועם זה,
  • 6:02 - 6:04
    נוכל לנתח את ההיסטוריה של התבוננות פנימית
  • 6:04 - 6:06
    במסורת של יוון העתיקה,
  • 6:06 - 6:09
    שעבורה יש לנו את התיעוד הכתוב
    הזמין הטוב ביותר.
  • 6:10 - 6:12
    אז מה שעשינו הוא שלקחנו את כל הספרים -
  • 6:12 - 6:14
    אנחנו פשוט סידרנו אותם לפי זמן --
  • 6:14 - 6:16
    לכל ספר אנו לוקחים את המילים
  • 6:16 - 6:18
    ומקרינים אותם למרחב,
  • 6:18 - 6:21
    ולאחר מכן אנו שואלים עבור כל מילה
    כמה זה קרוב אל ההתבוננות פנימה,
  • 6:21 - 6:22
    ואנחנו מחשבים את הממוצע של זה.
  • 6:23 - 6:26
    ואז אנו שואלים האם, ככל שהזמן נמשך ונמשך,
  • 6:26 - 6:29
    ספרים אלה נעשים קרובים, יותר ויותר
  • 6:29 - 6:31
    למושג של התבוננות פנימית.
  • 6:31 - 6:35
    וזה בדיוק מה שקורה
    במסורת היוונית העתיקה.
  • 6:36 - 6:39
    אז אתם יכולים לראות שעבור הספרים העתיקים
    במסורת ההומרית,
  • 6:39 - 6:42
    יש עלייה קטנה עם ספרים
    שמתקרבים אל התבוננות פנימה.
  • 6:42 - 6:44
    אבל כארבע מאות שנים לפני הספירה,
  • 6:45 - 6:49
    זה מתחיל לעלות מהר מאוד לעלייה
    של פי חמישה כמעט
  • 6:49 - 6:52
    של ספרים שמתקרבים יותר ויותר
  • 6:52 - 6:53
    למושג של התבוננות פנימית.
  • 6:54 - 6:57
    ואחד הדברים היפים בזה
  • 6:57 - 6:58
    הוא שכעת אנו יכולים לשאול
  • 6:58 - 7:02
    אם זה גם נכון במסורת עצמאית, שונה.
  • 7:03 - 7:06
    אז פשוט הרצנו את אותו ניתוח על המסורת
    היהודית-נוצרית,
  • 7:06 - 7:09
    וקיבלנו כמעט את אותו דפוס,
  • 7:10 - 7:14
    שוב, אתם רואים עלייה קלה
    עבור הספרים העתיקים בתנ"ך,
  • 7:14 - 7:16
    ואז היא גדלה הרבה יותר מהר
  • 7:16 - 7:18
    בספרים החדשים של הברית החדשה.
  • 7:18 - 7:20
    ואז אנחנו מקבלים
    את השיא של התבוננות פנימית
  • 7:20 - 7:22
    ב "ווידויים של אוגוסטינוס הקדוש,"
  • 7:22 - 7:24
    כארבע מאות שנה אחרי ישו.
  • 7:25 - 7:27
    וזה היה חשוב מאוד,
  • 7:27 - 7:30
    כי סנט אוגוסטין הוכר על ידי חוקרים,
  • 7:30 - 7:32
    בלשנים, היסטוריונים,
  • 7:32 - 7:35
    כאחד המייסדים של התבוננות פנימית.
  • 7:35 - 7:38
    למעשה, חלק מאמינים שהוא
    אבי הפסיכולוגיה המודרנית.
  • 7:39 - 7:41
    אז האלגוריתם שלנו,
  • 7:41 - 7:44
    שיש לו את המעלה להיות כמותי,
  • 7:44 - 7:45
    להיות אובייקטיבי,
  • 7:45 - 7:47
    וכמובן להיות מהיר ביותר --
  • 7:47 - 7:49
    הוא פשוט פועל בתוך שבריר שנייה --
  • 7:49 - 7:53
    יכול ללכוד חלק מהמסקנות החשובות ביותר
  • 7:53 - 7:55
    של מסורת ארוכה זו של חקירה.
  • 7:56 - 8:00
    וזה בדרך כלשהי אחד הדברים היפים של המדע,
  • 8:00 - 8:03
    שהוא שכעת ניתן לתרגם רעיון זה
  • 8:03 - 8:06
    ולהכלילו לתחומים שונים רבים.
  • 8:07 - 8:12
    אז באותו אופן שבו שאלנו
    על העבר של התודעה האנושית,
  • 8:12 - 8:15
    אולי השאלה הכי מאתגרת שנוכל להציג לעצמנו
  • 8:15 - 8:19
    היא האם זה יכול לומר לנו משהו
    לגבי העתיד של תודעתנו.
  • 8:20 - 8:21
    אם להיות יותר מדויק,
  • 8:21 - 8:23
    האם המילים שאנו אומרים היום
  • 8:23 - 8:29
    יכולות לספר לנו משהו על היכן יהיה
    המיינד שלנו בעוד כמה ימים,
  • 8:29 - 8:30
    בעוד כמה חודשים
  • 8:30 - 8:31
    או כמה שנים מהיום.
  • 8:32 - 8:35
    ובאותה דרך רבים מאיתנו נושאים כעת חיישנים
  • 8:35 - 8:36
    שמאתרים את קצב הלב שלנו,
  • 8:36 - 8:38
    הנשימה שלנו,
  • 8:38 - 8:39
    הגנים שלנו,
  • 8:39 - 8:43
    בתקוות שזה יעזור לנו למנוע מחלות,
  • 8:43 - 8:47
    אנחנו יכולים לשאול אם ניטור
    וניתוח המילים שאנו מדברים,
  • 8:47 - 8:49
    שאנו מצייצים, שולחים במייל, כותבים,
  • 8:49 - 8:54
    יכולים לספר לנו מראש אם
    דעתנו עשויה להשתבש.
  • 8:55 - 8:57
    ועם גיירמו צ'צ'י
  • 8:57 - 9:00
    מי שהיה אחי בהרפתקה הזאת,
  • 9:00 - 9:01
    לקחנו על עצמנו משימה זו,
  • 9:02 - 9:08
    ועשינו את זה על ידי ניתוח
    הדיבור המוקלט של 34 צעירים
  • 9:08 - 9:11
    שהיו בסיכון גבוה לפתח סכיזופרניה,
  • 9:11 - 9:14
    אז מה שעשינו הוא,
    שמדדנו דיבור ביום הראשון,
  • 9:14 - 9:18
    ואז שאלנו האם המאפיינים
    של הדיבור יכולים לחזות,
  • 9:18 - 9:20
    בתוך חלון של כמעט שלוש שנים,
  • 9:20 - 9:22
    את ההתפתחות העתידית של פסיכוזה.
  • 9:23 - 9:26
    אבל למרות תקוותינו,
  • 9:26 - 9:29
    נחלנו כישלון אחרי כישלון.
  • 9:30 - 9:34
    פשוט לא היה מספיק מידע בסמנטיקה
  • 9:34 - 9:36
    כדי לחזות את הארגון העתידי של המיינד.
  • 9:37 - 9:38
    זה היה מספיק טוב
  • 9:38 - 9:43
    כדי להבחין בין קבוצה
    של סכיזופרנים לקבוצת ביקורת,
  • 9:43 - 9:45
    קצת כמו שעשינו עבור הטקסטים העתיקים,
  • 9:45 - 9:48
    אבל לא כדי לחזות את עתיד
    תחילתה של פסיכוזה.
  • 9:49 - 9:51
    אבל אז הבנו
  • 9:51 - 9:55
    שאולי הדבר החשוב ביותר לא היה כל כך
    מה הם מדברים,
  • 9:55 - 9:57
    אלא איך הם היו אומרים את זה.
  • 9:58 - 9:59
    באופן יותר ספציפי,
  • 9:59 - 10:02
    זה לא היה באילו שכונות סמנטיות המילים היו,
  • 10:02 - 10:04
    אלא כמה רחוק ומהר הם קפצו
  • 10:04 - 10:07
    משכונה סמנטית אחת לאחרת.
  • 10:07 - 10:09
    וכך הגענו למדידה זו,
  • 10:09 - 10:11
    שכינינו קוהרנטיות סמנטית,
  • 10:11 - 10:16
    אשר למעשה מודדת את ההתמדה בדיבור
    בתוך נושא סמנטי אחד,
  • 10:16 - 10:18
    בתוך קטגוריה סמנטית אחת.
  • 10:19 - 10:23
    והתברר שעבור קבוצה זו של 34 בני אדם,
  • 10:23 - 10:27
    האלגוריתם שמבוסס על קוהרנטיות
    סמנטית יכול לחזות,
  • 10:27 - 10:30
    בדיוק של 100 אחוז,
  • 10:30 - 10:32
    מי יפתח פסיכוזה ומי לא.
  • 10:33 - 10:36
    וזה היה משהו שלא היה יכול להיות מושג -
  • 10:36 - 10:37
    לא קרוב אפילו --
  • 10:37 - 10:41
    לכל המדידות הקליניות האחרות שקיימות.
  • 10:43 - 10:46
    ואני זוכר היטב, שכשעבדתי על זה,
  • 10:46 - 10:48
    ישבתי מול המחשב שלי
  • 10:48 - 10:51
    וראיתי כמה ציוצים מאת פולו -
  • 10:51 - 10:54
    פולו היה התלמיד הראשון שלי
    כששבתי לבבואנוס איירס,
  • 10:54 - 10:56
    ובאותו זמן הוא היה חי בניו יורק,
  • 10:56 - 10:59
    והיה משהו בציוצים האלה --
  • 10:59 - 11:02
    לא יכולתי לומר בדיוק מה
    כי שום דבר לא נאמר במפורש -
  • 11:02 - 11:04
    אבל הייתה לי תחושת בטן חזקה זו,
  • 11:04 - 11:07
    אינטואיציה חזקה זו, שמשהו לא בסדר.
  • 11:08 - 11:11
    אז הרמתי את הטלפון, והתקשרתי לפולו,
  • 11:11 - 11:13
    ואכן הוא לא חש בטוב.
  • 11:13 - 11:15
    והעובדה הפשוטה הזאת,
  • 11:15 - 11:18
    שדרך קריאה בין השורות,
  • 11:18 - 11:22
    יכולתי לחוש, באמצעות מילים, את רגשותיו,
  • 11:22 - 11:25
    הייתה דרך פשוטה, אבל מאוד יעילה לעזור.
  • 11:26 - 11:28
    מה שאני אומר לכם היום
  • 11:28 - 11:30
    זה שאנחנו מתקרבים להבנה
  • 11:30 - 11:34
    כיצד אנו יכולים להמיר
    את האינטואיציה שיש לכולנו
  • 11:34 - 11:36
    שכולנו חולקים,
  • 11:36 - 11:37
    לאלגוריתם.
  • 11:38 - 11:40
    ובעשותנו זאת,
  • 11:40 - 11:44
    אנו עשויים לראות בעתיד
    צורה שונה מאוד של בריאות נפש,
  • 11:44 - 11:50
    שמבוססת על ניתוח אובייקטיבי כמותי ואוטומטי
  • 11:50 - 11:52
    של המילים שאנו כותבים,
  • 11:52 - 11:53
    של המילים שאנו אומרים,
  • 11:53 - 11:54
    גרסיאס (תודה בספרדית)
  • 11:54 - 12:01
    (תשואות)
Title:
המילים שלכם עשויות לנבא את עתיד בריאות הנפש שלכם
Speaker:
מריאנו סיגמן
Description:

האם הדרך בה אתם מדברים וכותבים היום חוזה את מצבכם הנפשי בעתיד, אפילו את התפרצותה של פסיכוזה? בהרצאה מרתקת זו מדען המוח מריאנו סיגמן הוגה ביוון העתיקה ושורשי ההתבוננות הפנימית כדי לחקור כעת כיצד המילים שלנו מרמזות על החיים הפנימיים שלנו ומפרט אלגוריתם עם מיפוי תמלילי שיכול לחזות התפתחות של סכיזופרניה. "אנו עשויים לראות בעתיד צורה שונה מאוד של בריאות הנפש." סיגמן אומר, "שמבוססת על ניתוח אובייקטיבי, כמותי ואוטומטי של המילים שאנחנו כותבים, על המילים שאנו אומרים."
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:14

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.