Return to Video

מרטין וילהנואב: איך עשיתי סרט בלתי אפשרי

  • 0:01 - 0:04
    עשיתי סרט שהיה בלתי אפשרי לעשייה,
  • 0:04 - 0:08
    אבל לא ידעתי שזה בלתי אפשרי,
  • 0:08 - 0:10
    ולכן יכולתי לעשות אותו.
  • 0:10 - 0:13
    "מאדים ואבריל" הוא סרט מדע בדיוני.
  • 0:13 - 0:17
    הוא מתרחש במונטריאול בעתיד, כ-50 שנה מעכשיו.
  • 0:17 - 0:19
    אף אחד לא עשה סרט כזה בקוויבק לפני כן
  • 0:19 - 0:23
    כי זה יקר, זה מתרחש בעתיד,
  • 0:23 - 0:25
    ויש בזה טונות של אפקטים ויזואליים,
  • 0:25 - 0:27
    וזה מצולם על מסך ירוק.
  • 0:27 - 0:29
    אבל זה היה סוג הסרט שרציתי לעשות
  • 0:29 - 0:31
    מאז שהייתי ילד, בעצם,
  • 0:31 - 0:33
    בתקופה בה הייתי קורא ספרי קומיקס
  • 0:33 - 0:37
    וחולם על איך העתיד עשוי להיות.
  • 0:37 - 0:40
    כשמפיקים אמריקאיים רואים את הסרט שלי,
  • 0:40 - 0:43
    הם חושבים שהיה לי תקציב גדול בשביל לעשות אותו,
  • 0:43 - 0:46
    משהו כמו 23 מיליונים.
  • 0:46 - 0:49
    אבל למעשה היו לי 10 אחוזים מהתקציב הזה.
  • 0:49 - 0:51
    עשיתי את "מאדים ואבריל" בשביל 2.3 מיליון בלבד.
  • 0:51 - 0:53
    אז אתם עשויים לחשוב, אז מה?
  • 0:53 - 0:55
    איך עשיתי את זה?
  • 0:55 - 0:58
    זה שני דברים. דבר ראשון, זה זמן.
  • 0:58 - 1:01
    כשאין לכם כסף, אתם צריכים להשקיע זמן,
  • 1:01 - 1:05
    ולקח לי שבע שנים לעשות את "מאדים ואבריל".
  • 1:05 - 1:08
    הדבר השני הוא אהבה.
  • 1:08 - 1:12
    קיבלתי כמויות אדירות של נדיבות מכל האנשים המעורבים.
  • 1:12 - 1:14
    ונראה שלאף אחת מהמחלקות לא היה כלום,
  • 1:14 - 1:17
    אז הם היו צריכים להסתמך על היצירתיות שלנו
  • 1:17 - 1:20
    ולהפוך כל בעיה להזדמנות.
  • 1:20 - 1:22
    וזה מביא אותי למסר של ההרצאה שלי, בעצם,
  • 1:22 - 1:26
    איך מגבלות, מגבלות גדולות ביצירה, יכולות לעודד יצירתיות.
  • 1:26 - 1:29
    אבל תרשו לי לחזור מעט אחורה בזמן.
  • 1:29 - 1:32
    בשנות ה-20 המוקדמות שלי, יצרתי כמה נובלות גרפיות,
  • 1:32 - 1:34
    אבל הן לא היו הנובלות הגרפיות הטיפוסיות.
  • 1:34 - 1:37
    הן היו ספרים שסיפרו סיפור מדע בדיוני
  • 1:37 - 1:40
    דרך תמונות וטקסט,
  • 1:40 - 1:43
    ורוב השחקנים שכיום מככבים בגרסת הסרט,
  • 1:43 - 1:45
    היו כבר מעורבים בספרים הללו
  • 1:45 - 1:49
    שהציגו דמויות באיזושהי דרך
  • 1:49 - 1:54
    ניסיונית, תיאטרלית, פשטנית.
  • 1:54 - 1:58
    ואחד השחקנים האלו הוא במאי התיאטרון הדגול
  • 1:58 - 2:00
    והשחקן רובר לפאג'.
  • 2:00 - 2:01
    ואני פשוט מת על הבחור הזה.
  • 2:01 - 2:04
    הייתי מאוהב באיש הזה מאז שהייתי ילד.
  • 2:04 - 2:07
    אני מעריץ את הקריירה שלו.
  • 2:07 - 2:10
    ורציתי שהאיש הזה יהיה מעורב בפרויקט המטורף שלי,
  • 2:10 - 2:14
    והוא היה מספיק נחמד להשאיל לי את הדיוקן שלו
  • 2:14 - 2:16
    לדמות של אוג'ן ספא'אק,
  • 2:16 - 2:21
    שהוא קוסמולוג ואמן שמחפש קשרים
  • 2:21 - 2:26
    בין זמן, חלל, אהבה, מוסיקה ונשים.
  • 2:26 - 2:30
    והוא היה מושלם לתפקיד,
  • 2:30 - 2:33
    ובעצם רובר הוא זה שנתן לי את ההזדמנות הראשונה.
  • 2:33 - 2:35
    הוא היה זה שהאמין בי
  • 2:35 - 2:39
    ועודד אותי לעבד את הספרים שלי לסרט,
  • 2:39 - 2:42
    ולכתוב, לביים,
  • 2:42 - 2:44
    ולהפיק את הסרט בעצמי.
  • 2:44 - 2:48
    ורובר הוא בעצם הדוגמא הראשונה לדרך בה
  • 2:48 - 2:52
    מגבלות יכולות לעודד יצירתיות.
  • 2:52 - 2:54
    כי הבחור הזה הוא האיש הכי עסוק על פני הכוכב הזה.
  • 2:54 - 2:57
    זאת אומרת, היומן שלו מלא עד 2042,
  • 2:57 - 3:01
    וממש קשה לתפוס אותו,
  • 3:01 - 3:04
    ואני רציתי שהוא ישתתף בסרט,
  • 3:04 - 3:06
    למחזר את התפקיד שלו בסרט.
  • 3:06 - 3:09
    אבל העניין הוא, שאילו חיכיתי לו
  • 3:09 - 3:11
    עד 2042, הסרט שלי כבר לא היה עתידני יותר,
  • 3:11 - 3:15
    כך שלא יכולתי לעשות את זה, נכון?
  • 3:15 - 3:17
    אבל זו בעיה די גדולה.
  • 3:17 - 3:20
    איך גורמים למישהו שהוא עסוק מדי
  • 3:20 - 3:22
    לככב בסרט?
  • 3:22 - 3:26
    אז בתור בדיחה בישיבת הפקה אמרתי -
  • 3:26 - 3:28
    וזה סיפור אמיתי, דרך אגב -
  • 3:28 - 3:31
    אמרתי, "למה שלא נהפוך את הבחור הזה להולוגרמה?
  • 3:31 - 3:33
    כי, אתם יודעים, הוא נמצא בו זמנית בכל מקום
  • 3:33 - 3:35
    ובשום מקום על כוכב הלכת,
  • 3:35 - 3:38
    והוא יישות מוארת בתוך מוחי,
  • 3:38 - 3:42
    והוא בתווך בין מציאות ומציאות וירטואלית,
  • 3:42 - 3:44
    אז זה רק הגיוני
  • 3:44 - 3:46
    להפוך את הבחור הזה להולוגרמה."
  • 3:46 - 3:48
    כולם מסביב לשולחן צחקו,
  • 3:48 - 3:51
    אבל הבדיחה היתה פיתרון לא רע בעצם,
  • 3:51 - 3:53
    וזה מה שעשינו בסוף.
  • 3:53 - 3:57
    וככה עשינו את זה. צילמנו את רובר עם שש מצלמות.
  • 3:57 - 3:59
    הוא לבש ירוק
  • 3:59 - 4:01
    והיה במעין אקווריום ירוק.
  • 4:01 - 4:04
    כל מצלמה כיסתה 60 מעלות מראשו,
  • 4:04 - 4:07
    כך שלאחר הצילומים יכולנו בעצם
  • 4:07 - 4:08
    להתשמש באיזו זווית צילום שהיינו צריכים,
  • 4:08 - 4:11
    וצילמנו רק את הראש שלו.
  • 4:11 - 4:13
    ששה חודשים מאוחר יותר, היה שחקן באולפן,
  • 4:13 - 4:15
    שחקן פנטומימה שייצג את הגוף,
  • 4:15 - 4:18
    כלי הרכב עבור הראש.
  • 4:18 - 4:21
    והוא לבש ברדס ירוק
  • 4:21 - 4:24
    כך שיכולנו למחוק את הברדס הירוק לאחר הצילומים
  • 4:24 - 4:26
    ולהחליף אותו בראש של רובר לפארג'.
  • 4:26 - 4:28
    אז הוא נהיה כמו איש רנסאנס,
  • 4:28 - 4:30
    וכך זה נראה בסרט.
  • 4:30 - 4:43
    (מוסיקה)
  • 4:43 - 4:45
    (וידאו) רובר לפאג': [כרגיל, התרשים של ארתור
  • 4:45 - 4:47
    לא התחשב בכל האתגרים הטכניים.
  • 4:47 - 4:51
    ריתכתי את החלק האחורי, אבל השסתום עדיין פתוח.
  • 4:51 - 4:55
    ניסיתי להרים את המשטחים על מנת להוריד את הלחץ
    בתיבת התהודה,
  • 4:55 - 4:59
    אבל ייתכן שפגעתי במיתר לב.
  • 4:59 - 5:02
    זה עדיין נשמע נמוך מדי.]
  • 5:02 - 5:03
    ז'אק לנגירנד: [זה נורמלי.
  • 5:03 - 5:06
    כלי הנגינה תמיד יוצא דומה למודל שלו.]
  • 5:06 - 5:11
    (מוסיקה)
  • 5:26 - 5:30
    מרטין ווילהנואב: כלי הנגינה הללו
  • 5:30 - 5:32
    שאתם רואים בקטע הזה,
  • 5:32 - 5:34
    הם הדוגמא השנייה שלי לדרך בה
  • 5:34 - 5:37
    מגבלות יכולות לעודד יצירתיות,
  • 5:37 - 5:40
    כי אני ממש הייתי זקוק לעצמים הללו בסרט שלי.
  • 5:40 - 5:42
    אלו מושאי תשוקה.
  • 5:42 - 5:44
    אלו כלי נגינה דמיוניים.
  • 5:44 - 5:46
    ויש להם סיפור נחמד.
  • 5:46 - 5:51
    בעצם, ידעתי במוחי איך הכלים הללו ייראו
  • 5:51 - 5:53
    במשך הרבה הרבה שנים.
  • 5:53 - 5:57
    אבל הבעיה שלי היתה שלא היה לי את הכסף לשלם עבורם.
  • 5:57 - 6:00
    לא יכולתי להרשות לעצמי אותם.
  • 6:00 - 6:02
    אז זו גם בעיה די גדולה.
  • 6:02 - 6:06
    איך משיגים משהו שיקר מדי בשבילך?
  • 6:06 - 6:10
    ואתם יודעים, בוקר אחד התעוררתי עם רעיון די טוב.
  • 6:10 - 6:14
    אמרתי, "מה אם אני אשיג מישהו אחר שישלם עבורם?"
  • 6:14 - 6:17
    (צחוק)
  • 6:17 - 6:20
    אבל מי בכלל יהיה מעוניין
  • 6:20 - 6:24
    בשבעה כלי נגינה עדיין לא קיימים
  • 6:24 - 6:25
    שההשראה להם באה מגופן של נשים?
  • 6:25 - 6:28
    ואז חשבתי על קרקס השמש (סירק דו סוליי) במונטריאול,
  • 6:28 - 6:32
    כי מי יכול להבין יותר טוב
  • 6:32 - 6:34
    את הפואטיקה המטורפת שרציתי להעלות למסך?
  • 6:34 - 6:37
    אז מצאתי את דרכי לגי לה-ליברטה, מנכ"ל קרקס השמש,
  • 6:37 - 6:40
    והצגתי לו את הרעיון המטורף שלי
  • 6:40 - 6:43
    עם תרשימים כאלו ועם דוגמאות ויזואליות,
  • 6:43 - 6:46
    ואז קרה משהו מדהים.
  • 6:46 - 6:48
    גי התעניין ברעיון הזה
  • 6:48 - 6:52
    לא בגלל שביקשתי את הכסף שלו,
  • 6:52 - 6:55
    אלא מכיוון שבאתי אליו עם רעיון טוב
  • 6:55 - 6:57
    שכולם היו שמחים איתו.
  • 6:57 - 6:59
    זה היה מעין משולש מושלם
  • 6:59 - 7:03
    שבו קונה האומנות היה שמח
  • 7:03 - 7:05
    כיוון שהוא קיבל את הכלים במחיר זול יותר,
  • 7:05 - 7:07
    כי הם עדיין לא היו מוכנים אפילו.
  • 7:07 - 7:09
    הוא פעל על בסיס אמונה עיוורת.
  • 7:09 - 7:13
    והאמן, דומיניק אנגל, בחור מבריק,
  • 7:13 - 7:16
    הוא גם שמח, כיוון שהיה לו פרויקט חלומי
  • 7:16 - 7:17
    לעבוד עליו במשך שנה.
  • 7:17 - 7:21
    ואני כמובן שמחתי כי קיבלתי את כלי הנגינה
  • 7:21 - 7:26
    עבור הסרט שלי בחינם, שזה בעצם מה שניסיתי לעשות.
  • 7:26 - 7:27
    אז הנה הם.
  • 7:27 - 7:31
    והדוגמא האחרונה שלי לדרך בה מגבלות
  • 7:31 - 7:32
    יכולות לעודד יצירתיות
  • 7:32 - 7:36
    מגיעה מהירוק,
  • 7:36 - 7:40
    כי זה צבע מוזר, צבע משוגע,
  • 7:40 - 7:43
    וצריך להחליף את המסכים הירוקים בסופו של דבר
  • 7:43 - 7:46
    ועדיף שתגלה את זה מוקדם יותר מאשר מאוחר.
  • 7:46 - 7:50
    והיו לי, שוב, אפשר לומר, רעיונות בראש
  • 7:50 - 7:52
    לגבי איך העולם יהיה,
  • 7:52 - 7:57
    אבל אז פניתי שוב לדמיונות הילדות שלי
  • 7:57 - 8:01
    ופניתי לעבודות של אמן הקומיקס הבלגי
  • 8:01 - 8:03
    פרנסואה סחייטן בבלגיה.
  • 8:03 - 8:07
    וזה עוד מישהו שאני ממש מעריץ,
  • 8:07 - 8:09
    ורציתי שהוא יהיה מעורב בסרט
  • 8:09 - 8:11
    כמעצב.
  • 8:11 - 8:14
    אבל אנשים אמרו לי, אתם יודעים, מרטין, זה בלתי אפשרי,
  • 8:14 - 8:16
    הבן-אדם יותר מדי עסוק והוא ייסרב.
  • 8:16 - 8:20
    אז אני אמרתי, אתם יודעים מה,
    במקום לחקות את הסגנון שלו
  • 8:20 - 8:22
    אני יכול פשוט להתקשר לאיש עצמו ולשאול אותו,
  • 8:22 - 8:25
    ושלחתי לו את הספרים שלי,
  • 8:25 - 8:27
    והוא ענה שהוא מעוניין
  • 8:27 - 8:29
    לעבוד אתי על הסרט שלי
  • 8:29 - 8:33
    כי הוא יוכל להיות דג גדול בתוך אקווריום קטן.
  • 8:33 - 8:37
    במילים אחרות, היה לו מקום לחלום ביחד אתי.
  • 8:37 - 8:40
    אז הנה אני ביחד עם אחד מגיבורי הילדות שלי,
  • 8:40 - 8:43
    מצייר את כל אחת מהתמונות שיש בסרט
  • 8:43 - 8:46
    בכדי להפוך את זה למונטריאול העתידנית.
  • 8:46 - 8:48
    וזה היה שיתוף פעולה מדהים
  • 8:48 - 8:51
    לעבוד עם האמן הדגול הזה אותו אני מעריץ.
  • 8:51 - 8:54
    אבל אז, אתם יודעים, בסופו של דבר צריך
  • 8:54 - 8:56
    להפוך את כל הציורים האלה למציאות.
  • 8:56 - 8:59
    אז שוב הפתרון שלי היה לכוון
  • 8:59 - 9:02
    לאמן הטוב ביותר עליו יכולתי לחשוב.
  • 9:02 - 9:06
    ויש את הבחור הזה במונטריאול, עוד "קוויבקאי"
  • 9:06 - 9:10
    שקוראים לו קרלוס מונזון, והוא אמן אפקטים ויזואליים טוב מאד.
  • 9:10 - 9:13
    האיש הזה היה מעצב ראשי בסרטים
  • 9:13 - 9:16
    כמו "אבאטאר", "מסע בין כוכבים", ו"רובוטריקים",
  • 9:16 - 9:19
    ועוד פרויקטים בלתי מוכרים שכאלו,
  • 9:19 - 9:21
    וידעתי שהוא יהיה מושלם לתפקיד הזה,
  • 9:21 - 9:23
    והייתי צריך לשכנע אותו,
  • 9:23 - 9:26
    וכך במקום לעבוד על הסרט הבא של שפילברג,
  • 9:26 - 9:28
    הוא הסכים לעבוד על שלי.
  • 9:28 - 9:32
    למה? כי הצעתי לו מקום לחלום.
  • 9:32 - 9:36
    אז אם אין לכם כסף להציע לאנשים,
  • 9:36 - 9:39
    צריך להצית את הדמיון שלהם עם הדבר
  • 9:39 - 9:41
    הכי נחמד שאתם יכולים לחשוב עליו.
  • 9:41 - 9:44
    וזה מה שקרה עם הסרט הזה,
  • 9:44 - 9:45
    וככה הוא נוצר,
  • 9:45 - 9:48
    ואנחנו פנינו לחברת הפקה מאד נחמדה
  • 9:48 - 9:50
    במונטריאול, שנקראת Vision Globale,
  • 9:50 - 9:55
    והם השאילו לנו את 60 האמנים שלהם לעבוד 100% מהזמן
  • 9:55 - 9:58
    במשך שישה חודשים ולהפיק את הסרט המטורף הזה.
  • 9:58 - 10:03
    אז מה שאני רוצה לומר לכם זה, אם יש לכם רעיונות משוגעים
  • 10:03 - 10:04
    בראש, ואם אנשים אומרים לכם
  • 10:04 - 10:06
    שזה בלתי אפשרי לעשות את זה,
  • 10:06 - 10:08
    ובכן, זו סיבה עוד יותר טובה לרצות לעשות את זה,
  • 10:08 - 10:11
    כיוון שאנשים נוטים
  • 10:11 - 10:14
    לראות את הבעיות במקום את התוצאה הסופית,
  • 10:14 - 10:17
    בעוד שאם מתחילים להסתכל על הבעיות
  • 10:17 - 10:19
    כבעלות ברית שלכם, ולא כיריבות,
  • 10:19 - 10:22
    החיים יחלו לרקוד איתכם
  • 10:22 - 10:24
    בדרכים המופלאות ביותר.
  • 10:24 - 10:25
    אני חוויתי את זה.
  • 10:25 - 10:28
    ואולי בסוף אתם תעשו כל מני פרוייקטים משוגעים,
  • 10:28 - 10:31
    ומי יודע, אולי אפילו תמצאו את עצמכם
  • 10:31 - 10:33
    בדרך למאדים.
  • 10:33 - 10:35
    תודה רבה.
  • 10:35 - 10:38
    (מחיאות כפיים)
Title:
מרטין וילהנואב: איך עשיתי סרט בלתי אפשרי
Speaker:
Martin Villeneuve
Description:

יוצר הסרטים מרטין וילהנואב מדבר על "מאדים ואבריל", סרט המדע-הבדיוני המרהיב אותו עשה בלי כסף למעשה. בהרצאה מקסימה הוא מתאר את הדרכים השונות בעזרתן התגבר על מגבלות כספיות ולוגיסטיות על מנת ליצור את החזון המיוחד והמקורי שלו של העתיד.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
10:55

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.