Return to Video

הסרטן מת מצחוק | אייל אלטוויל | TEDxאוניברסיטת-תל-אביב

  • 0:18 - 0:21
    חלק מכם בטח חושבים:
  • 0:21 - 0:27
    "אוי. היה לו סרטן,
    איזה מסכן..."
  • 0:29 - 0:33
    אבל ההיפך הוא הנכון.
    אני חייב לסרטן הכל.
  • 0:34 - 0:37
    בעצם, אילולא הסרטן,
    לעולם לא הייתי מופיע ב-TEDx
  • 0:39 - 0:43
    כל החיים שלי הייתי שחקן וקומיקאי
  • 0:43 - 0:46
    וכמה שניסיתי,
    ותאמינו לי שניסיתי,
  • 0:47 - 0:52
    מעולם לא הופעתי בפני קהל כל-כך גדול.
  • 0:52 - 0:54
    זה לא ייאמן...
  • 0:55 - 0:56
    (מחיאות כפיים)
  • 0:56 - 0:59
    תודה. זה לא ייאמן.
  • 0:59 - 1:03
    מה שלקח לג'רי סיינפלד
    20 שנה של עבודה קשה,
  • 1:03 - 1:06
    אני השגתי בחודש יחיד
    של הידרדרות במצבי הבריאותי
  • 1:06 - 1:08
    (צחוק)
  • 1:08 - 1:10
    היום אני רוצה לדבר אתכם
  • 1:10 - 1:15
    על אחד המשברים המדהימים של חיי – הסרטן,
  • 1:15 - 1:19
    שעליו התגברתי בעזרת הומור.
  • 1:19 - 1:23
    כי אני באמת מאמין שיש הבדל עצום,
  • 1:23 - 1:29
    הבדל עצום,
    בין אדם חולה לבין אדם עם מחלה.
  • 1:29 - 1:34
    בדיוק כמו שאני מאמין שאי אפשר
    להפריד בין גוף לנפש.
  • 1:35 - 1:40
    אני מודע לזה שלחלק מהאנשים
    יש קושי עם המילה "סרטן",
  • 1:40 - 1:46
    אז ברשותכם,
    מעכשיו אני אקרא לו "סיימון".
  • 1:47 - 1:52
    אם יש פה מישהו בשם הזה,
    בבקשה אל תיקח את זה אישית.
  • 1:55 - 2:00
    עברו כמעט ארבע שנים מאז שנרפאתי,
  • 2:01 - 2:07
    ועלי להודות שיש לי מזל שאני כאן!
    מזל גדול,
  • 2:07 - 2:09
    עם כל הטיפולים שעברתי –
  • 2:10 - 2:15
    השתלת מח-עצם, סריקות איברים, הקרנות –
  • 2:15 - 2:19
    הגוף שלי בזה הרגע מלא קרינה.
  • 2:20 - 2:22
    אתן לכם דוגמה:
  • 2:24 - 2:28
    סליחה, אפשר בבקשה לראות
    את הטלפון הסלולרי שלך?
  • 2:28 - 2:29
    תודה.
  • 2:32 - 2:35
    אני רואה שהסוללה שלך כמעט ריקה.
    אל תדאגי...
  • 2:38 - 2:40
    הנה, עכשיו היא מלאה!
  • 2:40 - 2:42
    (צחוק)
  • 2:43 - 2:45
    תודה. תודה.
    (מחיאות כפיים)
  • 2:46 - 2:50
    אנשים שואלים אותי כל הזמן:
  • 2:50 - 2:55
    "אחרי כל מה שעברת,
    איך אתה מסוגל לצחוק על זה?"
  • 2:57 - 2:58
    ועל זה אני עונה להם:
  • 2:59 - 3:01
    "איזו עוד אפשרות יש?
  • 3:01 - 3:03
    "עדיף להיות בדכאון?"
  • 3:04 - 3:07
    אחרי שמסרתי את הגוף והנשמה שלי
    לחסדי הרופאים,
  • 3:08 - 3:12
    נותרה לי רק הברירה
    איך להתמודד עם המצב.
  • 3:14 - 3:16
    "סיימון" כבר היה שם,
  • 3:17 - 3:21
    אז לא עדיף להסתכל
    על חצי הכוס המלאה?
  • 3:21 - 3:25
    והיו לי סיבות טובות להיות בדכאון!
    סיבות ממש טובות:
  • 3:26 - 3:28
    אובחנתי בשלב 4 של המחלה,
  • 3:29 - 3:34
    היה לי "סיימון" של ילדים,
    שלרוב חולים בו ילדים עד גיל 18,
  • 3:35 - 3:38
    אבל אני איכשהו חטפתי אותו בגיל 31.
  • 3:39 - 3:41
    המחלה שלי התחילה
  • 3:41 - 3:45
    עם גידול עצום של 20 ס"מ בבטן שלי.
  • 3:46 - 3:48
    זה משהו בגודל כזה...
  • 3:51 - 3:55
    לא הייתי צריך מנתח,
    הייתי צריך מיילדת.
  • 3:55 - 3:56
    (צחוק)
  • 3:58 - 4:04
    הייתי מבולבל ומבועת,
    אז החלטתי לעשות שני דברים:
  • 4:04 - 4:09
    קודם כל, לקחתי מצלמת וידאו
    ותיעדתי הכול.
  • 4:09 - 4:14
    ושנית, השתדלתי לצחוק כמה שאפשר.
  • 4:15 - 4:22
    ההחלטה לקחת שליטה על המצב
    עזרה לי להתמודד עם הטראומה,
  • 4:22 - 4:28
    ואחרי ארבעה חודשים של מחלה,
    הרגשתי מצוין. מעולה.
  • 4:29 - 4:33
    זה גם התבטא בטיפול עצמו:
    הגידולים הלכו וקטנו.
  • 4:34 - 4:38
    הרגשתי שוב חי,
    ממש חי!
  • 4:39 - 4:43
    וכדי לוודא שזו לא סתם אשליה,
  • 4:43 - 4:45
    הלכתי לראות את האונקולוגית שלי.
  • 4:48 - 4:50
    (סרטון) אונקולוגית: כמו שאמרתי לך,
    עברתי על הבדיקה
  • 4:50 - 4:52
    עם הרדיולוגית שאני סומכת עליה
  • 4:52 - 4:55
    והשווינו לדיסק שהבאת לי...
    לשני הדיסקים שהבאת
  • 4:56 - 4:58
    אחרי הניתוח ולפני הטיפול,
    ובאמת,
  • 4:58 - 5:01
    יש שיפור מאד מאד מרשים.
  • 5:01 - 5:03
    א"א: נו, זה גדול!
    -זה טוב.
  • 5:03 - 5:06
    מה שלא טוב זה שעכשיו
    כשאנחנו משווים את הדיסקים,
  • 5:07 - 5:10
    אנחנו רואים שהיו יותר משלושת הגושים
    שדיברנו עליהם בהתחלה.
  • 5:10 - 5:12
    רואים שבאגן יש נגע אחד,
  • 5:13 - 5:15
    בערך 1.5 או 2 ס"מ.
  • 5:16 - 5:18
    בדופן הבטן יש איזה נגע,
  • 5:19 - 5:22
    ובעוד שני מקומות,
    ככה, בשומן של הבטן.
  • 5:22 - 5:23
    בתוך הבטן יש שומן,
  • 5:23 - 5:25
    יש עוד איזה שני נגעים.
  • 5:25 - 5:29
    בערך עוד ארבעה נגעים
    שלא ראו אותם בסריקה.
  • 5:29 - 5:32
    כשמסתכלים עכשיו על הסי-טי
    כן רואים אותם...
  • 5:39 - 5:40
    -מה זה אומר?
    -זה אומר...
  • 5:41 - 5:44
    -שהמצב לא טוב.
    בלשון המעטה.
  • 5:44 - 5:46
    -זה הופך את המחלה
    למחלה גרורתית.
  • 5:47 - 5:50
    זה כבר לא האחוזים שנתתי לך בהתחלה.
    (סוף הסרטון)
  • 5:54 - 5:59
    זאת היתה החוויה הכי גרועה של חיי.
  • 6:00 - 6:02
    נסו לדמיין את הסיטואציה:
  • 6:03 - 6:07
    רגע אחד היא אומרת לי
    שחל שיפור עצום.
  • 6:08 - 6:10
    הרגשתי על גג העולם.
  • 6:11 - 6:13
    הייתי בטוח שאני עומד להחלים.
  • 6:15 - 6:21
    כעבור שניה היא אומרת לי
    שיש גרורות. ש"סיימון" התפשט.
  • 6:23 - 6:28
    הבנתי שיש לי סיכוי טוב למות.
  • 6:29 - 6:32
    התחלתי לשאול את עצמי:
  • 6:32 - 6:35
    "למה זה קורה דווקא לי?
  • 6:36 - 6:38
    "למה זה מגיע לי?"
  • 6:40 - 6:41
    הייתי הרוס.
  • 6:43 - 6:48
    חזרתי הביתה
    ולא יצאתי מהמיטה במשך שבוע שלם.
  • 6:50 - 6:52
    באותו רגע בדיוק,
  • 6:52 - 6:57
    אם לא הייתי אוזר את כל כוחותי
    ועושה הכל כדי לצחוק,
  • 6:59 - 7:02
    אני בטוח שלא הייתי כאן היום.
  • 7:03 - 7:08
    אפילו בנקודת השפל הכי נמוכה שלי,
    עשיתי כמיטב יכולתי להסתכל על הכל בהומור,
  • 7:09 - 7:14
    כי ההומור נותן לנשמה תמיכה
    ומעניק תקווה.
  • 7:15 - 7:19
    הוא גם מאפשר לנו לצחוק
    לעתים קרובות יותר...
  • 7:19 - 7:21
    וזה מאוד חשוב:
  • 7:21 - 7:26
    כשצוחקים, המוח משחרר אנדורפינים,
  • 7:26 - 7:28
    וזה יוצר שינוי כימי בגוף.
  • 7:29 - 7:34
    אז גם אם אנו יודעים
    שאנו משקרים לעצמנו,
  • 7:34 - 7:38
    מבחינה פיזיולוגית,
    אנו למעשה מרפאים את עצמנו.
  • 7:40 - 7:44
    הומור וצחוק הם נוסחה מנצחת.
  • 7:45 - 7:49
    ההומור הוא דרך להסתכל על החיים,
  • 7:50 - 7:54
    והצחוק הוא הפורקן.
  • 7:56 - 7:58
    מה שהקשה עלי לצחוק
  • 7:58 - 8:02
    היו אנשים שזה עתה
    שמעו על ה"סיימון" שלי
  • 8:02 - 8:05
    וחשבו רק על דבר אחד:
  • 8:06 - 8:07
    מוות!
  • 8:08 - 8:10
    למשל, חבר שלי אמר לי:
  • 8:11 - 8:14
    "אחרי שגיליתי שאתה חולה,
  • 8:14 - 8:20
    "הסתכלתי בכל התמונות שהצטלמנו יחד
    ונזכרתי כמה היית פעם בנאדם מצחיק,
  • 8:21 - 8:24
    "מלא אנרגיה ותשוקה לחיים!"
  • 8:26 - 8:31
    אמרתי לו: "היי!
    אני עדיין פה, אני חי!"
  • 8:32 - 8:36
    אם "סיימון" לא הורג אותך
    החברים שלך כבר ידאגו לזה.
  • 8:36 - 8:37
    (צחוק)
  • 8:37 - 8:40
    אפילו הרופאים הלחיצו אותי.
  • 8:41 - 8:44
    ממש לפני הניתוח,
    המנתח ניגש אלי ואמר לי:
  • 8:45 - 8:49
    "זה עומד להיות ניתוח
    ארוך מאוד, ארוך מאוד!"
  • 8:51 - 8:55
    למה אתה אומר לי את זה?
    אני ממילא אישן.
  • 8:57 - 9:01
    תודה על האינפורמציה, דוקטור -
    אני אביא איתי ספר!
  • 9:01 - 9:02
    (צחוק)
  • 9:03 - 9:08
    "זה אמור לקחת שבע שעות,
    זה ניתוח מסובך מאד... מאד מסובך!"
  • 9:09 - 9:12
    מסובך?
    טוב, אם אתה צריך משהו,
  • 9:12 - 9:15
    פשוט תעיר אותי.
    אני פה כדי לעזור!
  • 9:16 - 9:18
    (צחוק)
  • 9:18 - 9:19
    תודה רבה לכם, תודה
  • 9:19 - 9:22
    (מחיאות כפיים)
  • 9:24 - 9:29
    הייתי מוכן לעשות הכל כדי לשרוד.
    באמת. הכל.
  • 9:29 - 9:34
    הייתי נואש.
    התחלתי לבקש מאנשים עצות.
  • 9:35 - 9:40
    שמעו, היזהרו בכל מה שקשור
    לקבלת עצות מאחרים.
  • 9:41 - 9:44
    באמת. לאנשים יש כוונות טובות, אבל...
  • 9:46 - 9:47
    אני פשוט אספר לכם...
  • 9:48 - 9:52
    כשגיליתי שאני חולה,
    אישה צעירה ובריאה באה ואמרה לי:
  • 9:53 - 9:57
    "תשמע, אתה מוכרח להוסיף כורכום
    לכל מה שאתה אוכל."
  • 9:58 - 10:03
    אמרתי לה: "כורכום?"
    היא ענתה: "כן, כורכום. זה תבלין,
  • 10:03 - 10:05
    "זאת תרופה נגד 'סיימון'."
  • 10:06 - 10:11
    מאותו רגע, שמתי כורכום
    בכל מה שהכנסתי לפה.
  • 10:12 - 10:16
    אחרי חודש הלכתי לנטורופתית
  • 10:17 - 10:18
    והיא אמרה לי:
  • 10:18 - 10:20
    "אתה יכול לאכול כל מה שבא לך,
  • 10:20 - 10:25
    "רק לא כורכום!
    זה ממריץ את סוג ה'סיימון' שיש לך."
  • 10:26 - 10:29
    אמרתי לה:
    "עכשיו את אומרת לי?
  • 10:30 - 10:33
    "יש לי מפעל של כורכום בבטן."
  • 10:33 - 10:34
    (צחוק)
  • 10:35 - 10:42
    אבל למרות כל מה שעברתי,
    מצאתי שיש ל"סיימון" הרבה יתרונות.
  • 10:43 - 10:46
    נשמע מגוחך?
    כן?
  • 10:46 - 10:48
    הנה כמה מהם.
  • 10:48 - 10:49
    הראשון:
  • 10:49 - 10:53
    גראס רפואי. וואו! וואו!!!
  • 10:53 - 10:56
    (מחיאות כפיים)
  • 10:56 - 10:57
    וואו!
  • 10:58 - 11:01
    בחיים לא האמנתי
    שיהיו לי כל כך הרבה חברים!
  • 11:01 - 11:02
    (צחוק)
  • 11:02 - 11:05
    אפילו סבתא שלי היתה
    מתקשרת אלי באמצע הלילה.
  • 11:06 - 11:11
    דבר שני:
    אני הרבה יותר קל עכשיו.
  • 11:11 - 11:13
    הרבה יותר קל.
  • 11:13 - 11:17
    הוציאו לי כל-כך הרבה איברים מהגוף:
  • 11:19 - 11:24
    את הטחול, חצי לבלב, את מעטפת הבטן
  • 11:25 - 11:28
    בקיצור, נשארו לי הקיבה
    ופי הטבעת.
  • 11:29 - 11:34
    ולכן, אין סיכוי ש"סיימון" יחזור אף פעם.
  • 11:34 - 11:37
    אין לו במה להיתפס.
  • 11:37 - 11:38
    (צחוק)
  • 11:39 - 11:40
    דבר שלישי:
  • 11:41 - 11:44
    והכי הכי חשוב, באמת:
  • 11:45 - 11:47
    משפחה וחברים.
  • 11:49 - 11:52
    (סרטון)
  • 12:00 - 12:01
    אני יודע שתנצח.
  • 12:03 - 12:05
    אני יודע שבעוד עשר שנים
    נצחק על זה.
  • 12:12 - 12:17
    -תנו גם לי כימו,
    כדי שלא ידברו על הדברים האלה.
  • 12:17 - 12:21
    (שירה): בשנה הבאה
    נשב על המרפסת
  • 12:21 - 12:25
    ונספור ציפורים נודדות.
    (סוף הסרטון)
  • 12:27 - 12:30
    (מחיאות כפיים)
    תודה.
  • 12:30 - 12:34
    זה באמת מדהים.
    כשיש לך "סיימון",
  • 12:34 - 12:39
    כולם באים לתמוך בך:
    משפחה, חברים,
  • 12:39 - 12:43
    עובדים בשבילך, משרתים אותך
    24 שעות ביממה,
  • 12:43 - 12:45
    משלמים על הכול,
  • 12:45 - 12:48
    בגדול, הם הופכים להיות העבדים שלך.
  • 12:49 - 12:53
    לפעמים היו עולות בי
    מחשבות של ייאוש ושל ויתור,
  • 12:53 - 12:55
    אבל כשכל-כך הרבה אנשים מושקעים בי,
  • 12:55 - 12:57
    זה לא היה תקין פוליטית מצידי להתפגר.
  • 12:57 - 12:58
    (צחוק)
  • 12:59 - 13:06
    למרות שליתרון הזה ספציפית יש חסרון:
  • 13:06 - 13:10
    כשסוף סוף אישרו לי שהבראתי,
  • 13:10 - 13:14
    כל הפינוקים ותשומת הלב פשוט נפסקו.
  • 13:15 - 13:17
    כולם חזרו לחיים שלהם,
  • 13:17 - 13:21
    והפוקוס לא היה על הדבר הכי חשוב...
  • 13:21 - 13:22
    עלי!!!
  • 13:23 - 13:27
    "היי! עדיין יש לי תופעות לוואי!..."
  • 13:27 - 13:29
    (צחוק)
  • 13:30 - 13:36
    נכון, אני בריא.
    נכון, אני בחיים.
  • 13:36 - 13:39
    אבל לא זהו הנצחון האמיתי.
  • 13:39 - 13:44
    הנצחון האמיתי הוא
    שחייתי כל יום עם הומור.
  • 13:45 - 13:48
    אפילו אם הייתי מת,
    הייתי מנצח.
  • 13:49 - 13:51
    כי הייתי מת בעודי צוחק.
  • 13:51 - 13:56
    (מחיאות כפיים)
    תודה. תודה רבה.
  • 13:57 - 14:01
    אני רוצה לקחת אתכם לרגע
    שבו נודע לי שהחלמתי.
  • 14:04 - 14:07
    (סרטון) אונקולוגית:
    ...אין ממצא פתולוגי חשוד.
  • 14:09 - 14:10
    א"א: זה אומר שהכל נקי?
    -כן.
  • 14:11 - 14:13
    השינויים בעקבות הניתוח בנסיגה,
  • 14:13 - 14:15
    כריתה חלקית של הלבלב...
  • 14:15 - 14:19
    -אבל נכון לכרגע, מצבנו טוב.
    -כן.
  • 14:19 - 14:23
    -כן. זה נראה מצוין.
    נראה מצוין. אתה רוצה עותק?
  • 14:24 - 14:28
    -זיינו את המערכת, חביבי.
    אני נקי! אתה קולט?
  • 14:29 - 14:30
    אשכרה זיינו את המערכת.
  • 14:30 - 14:34
    אני אשכרה לא יודע מה להגיד.
    כאילו, מה אני עושה עכשיו?
  • 14:34 - 14:36
    [צריך רק לצחוק]
  • 14:36 - 14:39
    (מחיאות כפיים)
  • 14:39 - 14:41
    תודה.
    תודה רבה.
  • 14:46 - 14:51
    אז זה מה שאני עושה עכשיו:
    נשארתי בחיים כדי לספר לכם,
  • 14:51 - 14:56
    כדי להעביר לעולם את המסר
    שההומור עזר לי לנצח את "סיימון".
  • 14:57 - 15:02
    אני באמת מאמין ש"סיימון" לא שונה
    מהאתגרים שלנו בחיי היומיום.
  • 15:02 - 15:05
    הם כולם סוגים של "סיימונים" קטנים,
  • 15:05 - 15:08
    וזאת הבחירה שלנו איך להתמודד איתם.
  • 15:08 - 15:15
    ולא צריך להיות קומיקאי או שחקן
    בשביל לעשות את זה
  • 15:15 - 15:20
    צריך רק לשנות את הגישה.
  • 15:20 - 15:22
    (מחיאות כפיים)
  • 15:22 - 15:23
    תודה רבה.
  • 15:23 - 15:28
    (מחיאות כפיים)
Title:
הסרטן מת מצחוק | אייל אלטוויל | TEDxאוניברסיטת-תל-אביב
Description:

אייל אלטוויל הוא שחקן, תסריטאי, סטנדאפיסט וסופר ישראלי ששב לאחרונה מסיבוב הופעות בגהינום. בגיל 31 הוא התעורר עם כאבי בטן שאובחנו כסרטן סופני. בכל מקום היו אצלו גידולים. גם אחרי מערכת טיפולים אינטנסיביים נאמר לו שסיכוייו להחלים דלים. באותו רגע קיבל אייל שתי החלטות מכריעות: לצלם את המאבק שלו נגד הסרטן ולהבטיח שיצחק בכל התנסות שיעבור בגהינום הזה.

הרצאה זו ניתנה באירוע TEDx מקומי שהופק בפורמט TED באופן עצמאי ע"י קהילה מקומית. למידע נוסף: http://ted.com/tedx
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDxTalks
Duration:
15:32

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.