בואו נציל את היבשת הטהורה האחרונה
-
0:01 - 0:02בואו נלך דרומה.
-
0:06 - 0:10כולכם למעשה הולכים דרומה.
-
0:10 - 0:15זה הכיוון דרום, לשם,
-
0:16 - 0:21ואם תלכו 8,000 קילומטר מאחורי החדר הזה,
-
0:21 - 0:27אתם תגיעו הכי דרומה
שאתם יכולים בכדור הארץ, -
0:27 - 0:29הקוטב הדרומי עצמו.
-
0:29 - 0:32עכשיו אני לא חוקר.
-
0:33 - 0:36אני לא משמר סביבה.
-
0:37 - 0:39אני למעשה רק שורד,
-
0:40 - 0:46והתמונות האלו שאני מראה לכם פה הן מסוכנות.
-
0:46 - 0:52הן המסת הקרח של הקוטב הדרומי והצפוני.
-
0:52 - 0:54וגבירותי ורבותי,
-
0:54 - 1:00אנחנו צריכים להקשיב
למה שהמקומות האלו מספרים לנו, -
1:00 - 1:06ואם לא, נגיע למצב השרדותי משלנו
-
1:06 - 1:08פה על כדור הארץ.
-
1:10 - 1:16עמדתי בפני המקומות האלו,
-
1:16 - 1:20וללכת ברחבי קרח אוקיינוס נמס
-
1:20 - 1:23זה בלי ספק הדבר הכי מפחיד
-
1:23 - 1:25שקרה לי אי פעם.
-
1:27 - 1:33אנטארקטיקה היא מקום כל כך מלא תקווה.
-
1:33 - 1:40הוא מוגן על ידי אמנת אנטארקטיקה,
שנחתמה ב 1959. -
1:41 - 1:47ב 1991, הסכם ,
למשך 50 שנה נכנס לתוקפו, -
1:47 - 1:53שמונע כל ניצול של אנטארקטיקה,
-
1:53 - 1:58וההסכם הזה יכול להיות משונה,
-
1:58 - 2:03מעודכן, או אפילו ננטש
-
2:03 - 2:08החל מ 2041.
-
2:10 - 2:12גבירותי ורבותי,
-
2:12 - 2:18אנשים כבר בצפון הרחוק פה בארקטי
-
2:18 - 2:21כבר מנצלים
-
2:21 - 2:25את המסת הקרחונים,
-
2:25 - 2:32לוקחים המשאבים
מאזורים שכוסו עלי ידי קרח -
2:32 - 2:35במשך 10, 20, 30,000
-
2:35 - 2:38100,000 שנה.
-
2:38 - 2:42האם הם לא יכולים לחבר את הנקודות
-
2:42 - 2:46ולחשוב, "למה הקרח נמס למעשה?"
-
2:48 - 2:51זה מקום כל כך מדהים,
-
2:51 - 2:55האנטארקטי, ועבדתי קשה
-
2:55 - 3:00במשך 23 השנים האחרונות במשימה
-
3:00 - 3:04לדאוג שמה שקורה עכשיו בצפון
-
3:04 - 3:10לא יקרה לעולם, לא יכול לקרות בדרום.
-
3:10 - 3:12איפה כל זה התחיל?
-
3:12 - 3:14זה התחיל בשבילי בגיל 11,
-
3:14 - 3:17תראו את התספורת הזו. היא מעט מוזרה. (צחוק)
-
3:17 - 3:23ובגיל 11, קיבלתי השראה מהחוקרים האמיתיים
-
3:23 - 3:27לרצות לנסות להיות הראשון ללכת לשני הקטבים.
-
3:27 - 3:32מצאתי את זה מעורר השראה
-
3:32 - 3:36שהרעיון של להפוך למטייל בקטבים
-
3:36 - 3:40התקבל כל כך טוב אצל הבנות
במסיבות כשהייתי באוניברסיטה. -
3:40 - 3:42זה היה מעט יותר מעורר השראה.
-
3:42 - 3:46ואחרי שנים, שבע שנים של גיוס מימון,
-
3:46 - 3:48שבע שנים שאמרו לי לא,
-
3:48 - 3:54שבע שנים שאמרו לי במשפחה ללכת ליעוץ
-
3:54 - 3:58וטיפול פסיכיאטרי,
-
3:58 - 4:04לבסוף שלושה מאיתנו מצאנו את עצמנו
צועדים לקוטב הדרומי הגאוגרפי -
4:04 - 4:10בצעדה הלא מסוייעת
הארוכה ביותר בהסטוריה האנושית. -
4:10 - 4:14בתמונה הזו, עמדנו באזור
-
4:14 - 4:18בגודל של ארצות הברית,
-
4:18 - 4:19והיינו לבד.
-
4:19 - 4:22אין לנו תקשורת רדיו, אין גיבוי.
-
4:22 - 4:29מתחת לרגלינו, 90 אחוז מכל הקרח בעולם,
-
4:30 - 4:3470 אחוז מכל המים המתוקים בעולם.
-
4:34 - 4:36עמדנו על זה.
-
4:36 - 4:41זה הכוח של אנטארקטיקה.
-
4:41 - 4:44במסע הזה, עמדנו בפני הסכנה של בקיעים,
-
4:44 - 4:47קור קיצוני,
-
4:47 - 4:52כל כך קר שזיעה נהפכת לקרח
בתוך הבגדים שלכם. -
4:52 - 4:54השיניים שלכם יכולות להסדק,
-
4:54 - 4:56מים יכולים לקפוא בעיניים.
-
4:56 - 4:59בואו רק נגיד שהיה מעט קריר. (צחקו)
-
4:59 - 5:03ואחרי 70 ימים נואשים, הגענו לקוטב הדרומי.
-
5:03 - 5:05עשינו את זה.
-
5:05 - 5:11אבל משהו קרה לי במסע בן 70 הימים הזה ב 1986
-
5:11 - 5:14שהביא אותי לפה, וזה כאב.
-
5:14 - 5:19העיניים שלי שינו צבע ב 70 ימים בגלל נזק.
-
5:19 - 5:21הפנים שלנו התמלו שלפוחיות.
-
5:21 - 5:26העור נקרע ותהינו למה.
-
5:26 - 5:29וכשהגעו הביתה, נאסא אמרו לנו
-
5:29 - 5:32שהחור באוזון התגלה
-
5:32 - 5:34מעל הקוטב הדרומי,
-
5:34 - 5:39והלכנו מתחתיו באותה שנה בה התגלה.
-
5:39 - 5:45קרניים אולטרה סגולות,
פגעו בקרח, חזרו, וטיגנו את עיניינו, -
5:45 - 5:48קרעו את פנינו.
-
5:48 - 5:51זה היה שוק קטן -- (צחוק)
-
5:51 - 5:55וזה גרם לי להתחיל לחשוב.
-
5:55 - 5:58ב 1989, פנינו עכשיו צפונה.
-
5:58 - 6:03שישה ימים, כל צעד הרחק מהבטחון של היבשה
-
6:03 - 6:05על פני אוקיינוס קפוא.
-
6:05 - 6:07זה היה קפוא עד יאוש שוב.
-
6:07 - 6:13הנה אני מגיע מלהתרחץ
ערום ב 60- מעלות צלסיוס. -
6:14 - 6:18ואם מישהו אי פעם יגיד לכם,
"קר לי" -- (צחוק) -- -
6:18 - 6:24אם הם נראים ככה, קר להם, בהחלט.
-
6:24 - 6:27(מחיאות כפיים)
-
6:27 - 6:33ובמרחק 1,000 קילומטר מהביטחון של היבשה,
-
6:33 - 6:36אסון קורה.
-
6:36 - 6:43האוקיינוס הארקטי נמס מתחת לרגלינו
ארבעה חודשים לפני הזמן שעשה זאת אי פעם, -
6:43 - 6:47ואנחנו 1,000 קילומטר מביטחון.
-
6:47 - 6:53הקרח מתרסק סביבנו, נטחן,
אני חושב, "האם אנחנו נמות?" -
6:53 - 6:58אבל משהו נדלק בראש שלי באותו יום,
-
6:58 - 7:05כשהבנתי שאנחנו, כעולם,
נמצאים במצב השרדותי, -
7:05 - 7:09והתחושה הזו לא נעלמה מעולם במשך 25 שנה.
-
7:09 - 7:14אבל אז, היינו חייבים לצעוד או למות.
-
7:14 - 7:17לא היינו תוכנית השרדות בטלויזיה.
-
7:17 - 7:20כשדברים השתבשו בשבילנו, זה חיים או מוות,
-
7:20 - 7:24והאפרו אמריקאי הגיבור שלנו דריל,
-
7:24 - 7:27שהפך להיות האמריקאי
הראשון שצעד לקוטב הצפוני, -
7:27 - 7:32העקב שלו נשר מכווית קור 200 קליקים מהמטרה.
-
7:32 - 7:34הוא חייב להמשיך, הוא ממשיך,
-
7:34 - 7:39ואחרי 60 יום על הקרח, עמדנו בקוטב הצפוני.
-
7:39 - 7:41עשינו את זה.
-
7:41 - 7:46כן, הפכתי לאדם הראשון בהסטוריה
שהיה טיפש מספיק ללכת לשני הקטבים, -
7:46 - 7:48אבל זו היתה ההצלחה שלנו.
-
7:49 - 7:53ולמרבה הצער, בחזרה הביתה,
-
7:53 - 7:56זה לא היה הכל כיף.
-
7:56 - 7:58הפכתי למאוד מדוכא.
-
7:58 - 8:04להצליח במשהו זה הרבה פעמים
קשה יותר מלגרום לזה לקרות. -
8:04 - 8:09הייתי ריק, בודד, הרוס כלכלית.
-
8:09 - 8:11הייתי ללא תקווה,
-
8:11 - 8:15אבל התקווה באה אלי
בצורה של זאק קוסטו הדגול, -
8:15 - 8:20והוא נתן לי השראה לקחת את משימת 2041.
-
8:20 - 8:23וכמו ז'אק הוא נתן לי הוראות ברורות:
-
8:23 - 8:28ערב את המנהיגים העולמיים,
דבר עם התעשייה והעסקים, -
8:28 - 8:31ומעל הכל, רוב, תן השראה לאנשים צעירים,
-
8:31 - 8:36מפני שהם יבחרו את העתיד
של השימור של אנטארקטיקה. -
8:36 - 8:41למנהיגי העולם, היינו בכל פסגה עולמית,
-
8:41 - 8:45כל השלוש, עם היאכטה האמיצה שלנו, 2041,
-
8:45 - 8:50פעמיים בריו, פעם ב 92, ופעם ב 2012,
-
8:50 - 8:54ול"פסגת כדור הארץ" ביוהנסבורג,
-
8:54 - 9:01עשינו את המסע היבשתי הארוך ביותר עם יאכטה,
-
9:01 - 9:0513,000 קילומטר מסביב לכל דרום אפריקה
-
9:05 - 9:12עשינו את מיטבינו לתת השראה
ליותר ממליון צעירים אישית -
9:12 - 9:17על 2041 ועל הסביבה שלהם.
-
9:17 - 9:23במשך 11 השנים האחרונות,
לקחנו יותר מ 1,000 אנשים, -
9:23 - 9:27אנשים מהתעשיה ועסקים, נשים וגברים מחברות,
-
9:27 - 9:31סטודנטים מכל העולם, למטה לאנטארקטיקה,
-
9:31 - 9:34ובמהלך המשימות האלו, הצלחנו להוציא
-
9:34 - 9:40יותר מ 1,500 טונות של מתכת מעוותת
שנשארו באנטארקטיקה. -
9:40 - 9:43זה לקח שמונה שנים, ואני כל כך גאה בזה
-
9:43 - 9:50מפני שמחזרנו את כולה בדרום אמריקה.
-
9:50 - 9:54קיבלתי השראה מאז שיכולתי ללכת
-
9:54 - 9:57למחזר מאימי.
-
9:57 - 10:00הנה היא, ואימי --
-
10:00 - 10:03(מחיאות כפיים) --
-
10:03 - 10:06אימי עדיין ממחזרת,
-
10:06 - 10:11והיא בשנת ה 100 שלה, זה לא פנטסטי?
-
10:11 - 10:13(מחיאות כפיים)
-
10:13 - 10:16וכש -- אני אוהב את אמא שלי.
-
10:16 - 10:18(צחוק)
-
10:18 - 10:21אבל כשאימי נולדה,
-
10:21 - 10:27האוכלוסיה של הפלנטה
היתה רק 1.8 מיליארד אנשים, -
10:27 - 10:29ודיבור במונחים של מיליארדים,
-
10:29 - 10:33לקחנו אנשים צעירים מהתעשיה והעסקים
-
10:33 - 10:35מהודו, סין,
-
10:35 - 10:41אלה אומות משנות משחק, ויהיו מאוד חשובות
-
10:41 - 10:46בהחלטה על השימור של אנטארקטיקה.
-
10:46 - 10:52לא יאמן, ערבנו ונתנו השראה
לנשים מהמזרח התיכון, -
10:52 - 10:59הרבה פעמים בפעם הראשונה
הם יצגו את מדינתן באנטרארקטיקה. -
10:59 - 11:01אנשים נפלאים, כל כך מעוררי השראה.
-
11:01 - 11:04לשמור על אנטארקטיקה,
-
11:04 - 11:11אתם צריכים לחבר אנשים קודם
עם המקום יוצא הדופן הזה, -
11:11 - 11:15ליצור יחסים, ליצור קשר,
-
11:15 - 11:18ליצור קצת אהבה.
-
11:18 - 11:21זו כזו זכות להגיע לאנטארקטיקה,
-
11:21 - 11:22אני לא יכול לספר לכם.
-
11:22 - 11:24אני מרגיש כל כך בר מזל,
-
11:24 - 11:27והייתי שם 35 פעמים בחיי,
-
11:27 - 11:32וכל האנשים האלה שבאים איתנו
חוזרים הביתה כמגינים גדולים, -
11:32 - 11:34לא רק עבור אנטרארקטיקה,
-
11:34 - 11:38אלא לנושאים מקומיים באומות שלהם.
-
11:38 - 11:44בואו נחזור למקום ממנו התחלנו:
הקרח הנמס של הקוטב הדרומי והצפוני. -
11:44 - 11:46וזה לא חדשות טובות.
-
11:48 - 11:52נאסא הודיע לנו לפני שישה חודשים
-
11:52 - 11:57שמדף הקרח המערב אנטארקטי מתפורר עכשיו.
-
11:57 - 11:59אזורים עצומים של קרח --
-
11:59 - 12:03תראו כמה אנטארקטיקה גדולה
אפילו יחסית לפה -- -
12:03 - 12:08אזורים עצומים של קרח נשברים מאנטארקטיקה,
-
12:08 - 12:11בגוודל של מדינות קטנות.
-
12:11 - 12:15ונאסא חישבו שפני הים יעלו,
-
12:15 - 12:17זה וודאי,
-
12:17 - 12:21במטר אחד במאה השנים הבאות,
-
12:21 - 12:24אותו זמן בו אימי היתה על כדור הארץ.
-
12:24 - 12:26זה יקרה,
-
12:26 - 12:30והבנתי שהשימור של אנטארקטיקה
-
12:32 - 12:36וההשרדות שלנו פה על כדור הארץ קשורים.
-
12:36 - 12:38ויש פיתרון מאוד פשוט.
-
12:38 - 12:44אם נשתמש ביותר אנרגיה מתחדשת בעולם האמיתי
-
12:44 - 12:49אם נהיה יותר יעילים עם האנרגיה פה,
-
12:49 - 12:54ונפעיל את ערוב האנרגיה שלנו
בדרך נקיה יותר, -
12:54 - 12:59לא יהיו סיבות כלכליות
ללכת ולנצל את אנטארקטיקה. -
12:59 - 13:01זה לא יעשה הגיון כלכלי,
-
13:01 - 13:07ואם ננהל את האנרגיה שלנו טוב יותר,
אולי נהיה מסוגלים גם להאט, -
13:08 - 13:11אולי אפילו לעצור,
-
13:11 - 13:14את המסת הקרח הגדולה הזו שמאיימת עלינו.
-
13:14 - 13:17זה אתגר גדול, ומה התגובה שלנו לזה?
-
13:17 - 13:21אנחנו חייבים לחזור פעם אחרונה,
-
13:21 - 13:23ובסוף השנה הבאה,
-
13:23 - 13:27נחזור לקוטב הדרומי הגאוגרפי,
-
13:27 - 13:31לשם הגענו ברגל לפני 30 שנה,
-
13:31 - 13:37ונחזור על 1,600 הקילומטרים האלו,
-
13:37 - 13:43אבל הפעם בשימוש רק
באנרגיה מתחדשת כדי לשרוד. -
13:43 - 13:48נלך לרוחב כיפות הקרח האלו,
שהרחק למטה נמסות, -
13:48 - 13:53ובתקווה ניתן השראה לכמה פתרונות למצב.
-
13:53 - 13:56זה בני, ברני,
-
13:56 - 13:59הוא בא איתי.
-
13:59 - 14:03הוא מחוייב ללכת ליד אביו,
-
14:03 - 14:07ומה שהוא יעשה זה לתרגם את המסרים האלה
-
14:07 - 14:13ולתת השראה למסרים האלה
לראשים של מנהיגים צעירים עתידיים. -
14:13 - 14:15אני ממש גאה בו.
-
14:15 - 14:18מעולה לך, ברני.
-
14:20 - 14:26גבירותי ורבותי, שורד -- ואני בסדר --
-
14:26 - 14:34שורד רואה את הבעיה ולא אומר, "לא משנה."
-
14:35 - 14:39שורד רואה בעיה ומתמודד עם הבעיה
-
14:39 - 14:42לפני שהיא הופכת לאיום.
-
14:42 - 14:48יש לנו 27 שנים לשמר את אנטארקטיקה.
-
14:48 - 14:50היא בבעלות כולנו.
-
14:50 - 14:53לכולנו יש אחריות.
-
14:53 - 14:58העובדה שהיא לא בבעלות אף אחד
אולי אומרת שאנחנו יכולים להצליח. -
14:58 - 15:03אנטארקטיקה היא קו המורלי בשלג,
-
15:03 - 15:07ומצד אחד אנחנו צריכים להלחם,
-
15:07 - 15:12להלחם חזק עבור המקום היפיפה
הטהור הזה שנשאר לבד על כדור הארץ. -
15:12 - 15:14אני יודע שזה אפשרי.
-
15:14 - 15:16אנחנו הולכים לעשות את זה.
-
15:16 - 15:20ואני אשאיר אתכם עם המילים האלה מגתה.
-
15:20 - 15:22ניסיתי לחיות לפיהן.
-
15:24 - 15:30"אם אתם יכולים לעשות, או לחלום אתם יכולים,
-
15:31 - 15:34התחילו עם זה עכשיו,
-
15:34 - 15:41מפני שלעזות יש גאוניות, כוח וקסם בתוכה."
-
15:41 - 15:43בהצלחה לכולכם.
-
15:43 - 15:43תודה רבה לכם.
-
15:43 - 15:49(מחיאות כפיים)
- Title:
- בואו נציל את היבשת הטהורה האחרונה
- Speaker:
- רוברט סוואן
- Description:
-
2041 תהיה שנת מפנה לכוכב שלנו. השנה הזו תסמן את הסיום של הסכם בן 50 שנה לשמור על אנטארקטיקה, היבשת הטהורה האחרונה, נקיה מניצול. החוקר רוברט סוואן -- האדם הראשון שהלך לשני הקטבים גם הצפוני וגם הדרומי -- נמצא במשימה להבטיח את הארכת ההסכם הזה. עם תשוקה ומרץ, הוא במקש מאיתנו לבחור את השימור של יבשת אנטארקטיקה למען הקיום שלנו.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 16:02
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for Let's save the last pristine continent | ||
David Brayman edited Hebrew subtitles for Let's save the last pristine continent | ||
David Brayman edited Hebrew subtitles for Let's save the last pristine continent | ||
David Brayman edited Hebrew subtitles for Let's save the last pristine continent | ||
David Brayman accepted Hebrew subtitles for Let's save the last pristine continent | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Let's save the last pristine continent | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Let's save the last pristine continent | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for Let's save the last pristine continent |