Return to Video

דרך חדשה להפסקת גניבת הזהויות

  • 0:02 - 0:03
    אז חשבתי לדבר על זהות.
  • 0:03 - 0:06
    זה נושא די מעניין לטעמי.
  • 0:06 - 0:09
    והסיבה היא, שכאשר נתבקשתי לדבר כאן,
  • 0:09 - 0:13
    בדיוק קראתי, באחד העיתונים, אני לא זוכר,
  • 0:13 - 0:16
    משהו שאדם בפייסבוק אמר
  • 0:16 - 0:18
    "צריך לגרום לכך שכולם
    ישתמשו בשם האמיתי שלהם."
  • 0:18 - 0:20
    ושככה בגדול יפתרו כל הבעיות.
  • 0:20 - 0:22
    וזה כל כך לא נכון.
  • 0:22 - 0:26
    זו גישה שמתבססת לחלוטין על תגובה ראשונית
  • 0:26 - 0:28
    והיא תכניס אותנו להרבה צרות.
  • 0:28 - 0:29
    אז מה שחשבתי לעשות זה
  • 0:29 - 0:34
    אני אסביר ארבע סוגים של בעיות
    בהקשר לגישה הזו,
  • 0:34 - 0:36
    ואז אני אציע פתרון,
  • 0:36 - 0:38
    שאני מקווה שאולי תמצאו בו עניין.
  • 0:38 - 0:40
    אז רק כדי לתחום את הבעיה,
  • 0:40 - 0:42
    מה המשמעות של אותנטיות?
  • 0:42 - 0:47
    זה אני, תמונה שלי שצולמה בטלפון
  • 0:47 - 0:48
    מסתכל על ציור.
  • 0:48 - 0:48
    [מה הבעיה?]
  • 0:48 - 0:50
    זה ציור שצויר
  • 0:50 - 0:52
    על-ידי זייפן מאוד מפורסם,
  • 0:52 - 0:53
    ובגלל שאני לא ממש טוב בהרצאות,
  • 0:53 - 0:56
    אני כבר לא זוכר את השם
    שכתבתי לי על הכרטיסייה.
  • 0:56 - 1:00
    והוא נאסר נדמה לי בכלא Wakefield
  • 1:00 - 1:04
    על זיוף יצירות מופת של,
    נדמה לי אימפרסיוניסטים צרפתים.
  • 1:04 - 1:07
    הוא עד כדי כך טוב בזה, שכשהוא היה בכלא,
  • 1:07 - 1:09
    כל מי שהיה בכלא, המושל וכדומה
  • 1:09 - 1:11
    רצו שהוא יצייר עבורם יצירות מופת
    כדי לתלות על הקיר,
  • 1:11 - 1:13
    בגלל שהן היו כל-כך מוצלחות.
  • 1:13 - 1:14
    אז זו יצירת מופת,
  • 1:14 - 1:16
    שהיא זיוף של יצירת מופת,
  • 1:16 - 1:23
    ובתוך הקנבס מוטבע שבב
    שמזהה אותה כזיוף אמיתי,
  • 1:23 - 1:24
    אם אתם מבינים את כוונתי.
  • 1:24 - 1:25
    (צחוק)
  • 1:25 - 1:28
    אז כשאנחנו מדברים על אותנטיות,
  • 1:28 - 1:33
    זה קצת יותר מורכב משנדמה
    וזו דוגמה טובה לכך.
  • 1:33 - 1:37
    ניסיתי לבחור ארבע בעיות
    שיגדירו את הסוגיה הזו בצורה נכונה.
  • 1:37 - 1:39
    אז הבעיה הראשונה, חשבתי,
  • 1:39 - 1:40
    כרטיס שבב-קוד, נכון?
  • 1:40 - 1:42
    [בנקאות ישנה, ממוטטים את המערכת מבפנים]
  • 1:42 - 1:43
    [פתרונות לא-מקוונים לא עובדים באינטרנט]
  • 1:43 - 1:45
    אני מניח שלכולם יש כרטיס שבב-קוד, נכון?
  • 1:45 - 1:47
    אז מדוע זו דוגמה טובה?
  • 1:47 - 1:50
    זו דוגמה לאופן בו החשיבה המיושנת על זהות
  • 1:50 - 1:53
    חותרת תחת האבטחה של מערכות שבנויות היטב.
  • 1:53 - 1:56
    לכרטיסי השבב-קוד שיש לכם בכיס
  • 1:56 - 1:59
    יש שבב קטן שעלות פיתוחו מיליוני פאונד.
  • 1:59 - 2:01
    הוא מאובטח מאוד,
  • 2:01 - 2:03
    אפשר להפעיל עליו מיקרוסקופ אלקטרונים סורק
  • 2:03 - 2:05
    אפשר לנסות לשחוק אותם, בלה בלה בלה.
  • 2:05 - 2:09
    השבבים האלו מעולם לא נפרצו,
    למרות כל מה שאולי קראתם בעיתונות.
  • 2:09 - 2:12
    וכבדיחה, אנחנו לוקחים את השבב
    הסופר-מאובטח הזה
  • 2:12 - 2:16
    ומצמידים אותו לפס מגנטי בלתי הולם
  • 2:16 - 2:19
    ובעבור פושעים מאוד עצלנים,
    אנחנו מבליטים את הכרטיס.
  • 2:19 - 2:23
    אז אם אתה פושע שממהר
    ואתה צריך לשכפל כרטיס של מישהו,
  • 2:23 - 2:25
    אתה יכול פשוט להצמיד לו חתיכת נייר
    ולעבור עליו עם עפרון
  • 2:25 - 2:27
    רק כדי לזרז קצת את העיניינים.
  • 2:27 - 2:30
    ואפילו יותר משעשע מזה,
    וכך גם על כרטיס האשראי שלי,
  • 2:30 - 2:33
    אנחנו מדפיסים את השם ואת קוד ה SALT
    ואת כל השאר על גבי הכרטיס.
  • 2:33 - 2:36
    למה?
  • 2:36 - 2:40
    אין שום סיבה בעולם מדוע השם שלך
    מודפס על גבי כרטיס השבב-קוד.
  • 2:40 - 2:41
    ואם תחשבו על זה,
  • 2:41 - 2:45
    זה אפילו עוד יותר מעוות
    וחתרני משנדמה בהתחלה.
  • 2:45 - 2:46
    כי האנשים היחידים שמפיקים תועלת
  • 2:46 - 2:49
    מכך שהשם מופיע על גבי הכרטיס הם הפושעים.
  • 2:49 - 2:51
    אתם הרי יודעים את השם שלכם, נכון?
  • 2:51 - 2:52
    (צחוק)
  • 2:52 - 2:54
    וכשאתם נכנסים לחנות ורוכשים משהו
  • 2:54 - 2:57
    חשובה הסיסמה, לא אכפת להם מה השם.
  • 2:57 - 2:59
    המקום היחידי שבו צריך אי פעם
    לכתוב בו את השם בגב הכרטיס
  • 2:59 - 3:01
    כיום זה באמריקה.
  • 3:01 - 3:02
    ובכל פעם שאני נוסע לאמריקה,
  • 3:02 - 3:04
    ואני צריך לשלם עם כרטיס
    שבגב יש לו פס מגנטי
  • 3:04 - 3:05
    אני תמיד חותם בשם קרלוס טת'רס
  • 3:05 - 3:07
    פשוט כאמצעי אבטחה,
  • 3:07 - 3:09
    כי אם תהיה מחלוקת בעתיד לגבי אחת העסקאות,
  • 3:09 - 3:11
    ויראו שכתוב שם דיויד ברץ',
  • 3:11 - 3:13
    אני אדע שזה בטוח היה פושע,
  • 3:13 - 3:16
    כי אני אף פעם לא הייתי
    חותם בשם דיויד ברץ'.
  • 3:16 - 3:18
    (צחוק)
  • 3:18 - 3:20
    אז אם אתם מאבדים את הכרטיס ברחוב,
  • 3:20 - 3:21
    זה אומר שעבריין
    יוכל למצוא אותו ולקרוא אותו.
  • 3:21 - 3:22
    הם יודעים את השם,
  • 3:22 - 3:24
    לפי השם הם יכולים לאתר את הכתובת,
  • 3:24 - 3:26
    ואז הם יכולים ללכת ולבצע רכישות באינטרנט.
  • 3:26 - 3:29
    למה אנחנו כותבים את השם על גבי הכרטיס?
  • 3:29 - 3:32
    כי אנחנו חושבים שזהות קשורה איכשהו לשמות,
  • 3:32 - 3:36
    ובגלל שאנחנו מקובעים ברעיון הזה
    של כרטיס זהות,
  • 3:36 - 3:37
    שאנחנו אובססיבים לגביו.
  • 3:37 - 3:40
    ואני יודע שזה התנפץ לפני כמה שנים,
  • 3:40 - 3:44
    אבל אם אתה פוליטיקאי
    או במשרד הפנים או משהו כזה,
  • 3:44 - 3:45
    ואתה חושב על זהות,
  • 3:45 - 3:49
    אתה יכול לחשוב על זהות רק במונחים
    של כרטיסים עם שמות עליהם.
  • 3:49 - 3:52
    וזה מאוד חתרני בעולם המודרני.
  • 3:52 - 3:54
    אז הדוגמה השניה שחשבתי להביא
  • 3:54 - 3:56
    היא חדרי צ'טים.
  • 3:56 - 3:57
    [חדרי צ'טים וילדים]
  • 3:57 - 3:59
    אני מאוד גאה בתמונה הזו, זה הבן שלי
  • 3:59 - 4:03
    מנגן עם החברים שלו בלהקה שלהם
    בהופעה ראשונה,
  • 4:03 - 4:05
    אני מניח שאפשר לקרוא לזה ככה,
    שבה ששילמו להם.
  • 4:06 - 4:06
    (צחוק)
  • 4:06 - 4:08
    ואני מת על התמונה הזו.
  • 4:08 - 4:11
    אני אוהב את התמונה שלו
    מתקבל לבית-ספר לרפואה הרבה יותר,
  • 4:11 - 4:12
    (צחוק)
  • 4:12 - 4:14
    אבל לעת עתה אני אוהב את התמונה הזו.
  • 4:14 - 4:15
    למה אני משתמש בתמונה הזו?
  • 4:15 - 4:20
    כי כאדם מבוגר, היה מאוד מעניין
    להתבונן על החוויה הזו.
  • 4:20 - 4:21
    אז הוא והחברים שלו,
  • 4:21 - 4:24
    הזמינו חדר, כמו אולם של כנסיה,
  • 4:24 - 4:26
    והם גייסו גם את כל החברים שלהם
    שיש להם להקות,
  • 4:26 - 4:27
    והביאו אותם יחד,
  • 4:27 - 4:29
    והם עושים את הכול בפייסבוק,
  • 4:29 - 4:32
    ואז הם מוכרים כרטיסים, והלהקה הראשונה ב-
  • 4:32 - 4:33
    כמעט אמרתי "תפריט",
  • 4:33 - 4:35
    זאת כנראה לא המילה הנכונה, כן?
  • 4:35 - 4:38
    הלהקה הראשונה ברשימת הלהקות
  • 4:38 - 4:42
    שמופיעה באירוע מוזיקלי ציבורי כלשהו
  • 4:42 - 4:44
    מקבלת את הרווחים ממכירת
    20 הכרטיסים הראשונים,
  • 4:44 - 4:46
    אח"כ הלהקה הבאה מקבלת את ה- 20 הבאים בתור,
  • 4:46 - 4:47
    וכך הלאה.
  • 4:47 - 4:48
    הם היו בתחתית התפריט,
  • 4:48 - 4:51
    הם היו במקום חמישי אולי,
    חשבתי שאין להם סיכוי.
  • 4:51 - 4:53
    אבל הוא באמת קיבל 20 ליש"ט. מדהים, נכון?
  • 4:53 - 4:55
    אבל הנקודה היא, שכל זה עבד בצורה מושלמת,
  • 4:55 - 4:58
    למעט באינטרנט.
  • 4:58 - 5:00
    אז הם יושבים בפייסבוק,
  • 5:00 - 5:03
    ושולחים הודעות ומארגנים דברים
  • 5:03 - 5:05
    והם לא יודעים מי זה כל אחד, נכון?
  • 5:05 - 5:07
    זו הבעיה המרכזית שאנחנו מנסים לפתור.
  • 5:07 - 5:09
    אילו רק הם היו משתמשים
    בשמות האמיתיים שלהם,
  • 5:09 - 5:11
    אז לא היית צריך לדאוג להם באינטרנט.
  • 5:11 - 5:12
    אז כשהוא אומר לי,
  • 5:12 - 5:17
    "אני רוצה להיכנס לחדר צ'ט
    כדי לדבר על גיטרות" או משהו,
  • 5:17 - 5:20
    התשובה שלי היא "טוב,
    אני לא רוצה שתיכנס לצ'ט
  • 5:20 - 5:24
    לדבר על גיטרות, כי לא בטוח
    שכולם שם חברים שלך,
  • 5:24 - 5:26
    וחלק מהאנשים שנמצאים בחדרי הצ'טים
  • 5:26 - 5:29
    עלולים להיות סוטים או מורים וכמרים."
  • 5:29 - 5:31
    (צחוק)
  • 5:31 - 5:34
    זאת אומרת, זה בדרך כלל המצב,
    כשקוראים עיתונים, נכון?
  • 5:34 - 5:37
    אז אני רוצה לדעת מי
    כל אחד מהאנשים בחדר הצ'ט.
  • 5:37 - 5:39
    טוב, אז אתה יכול להיכנס לצ'ט,
  • 5:39 - 5:41
    אבל רק אם כולם שם משתמשים בשם האמיתי שלהם,
  • 5:41 - 5:46
    והם מגישים העתק מלא
    של הדוח המשטרתי לגביהם.
  • 5:46 - 5:49
    אבל כמובן, שאם מישהו
    בחדר הצ'ט יבקש את השם האמיתי שלו,
  • 5:49 - 5:52
    אני אגיד לא.
    אתה לא יכול לתת את השם האמיתי שלך.
  • 5:52 - 5:54
    כי מה יקרה אם בסוף יסתבר שהם סוטים,
  • 5:54 - 5:57
    ומורים ומה שלא יהיה.
  • 5:57 - 5:58
    אז יש פה מין פרדוקס מוזר
  • 5:58 - 6:01
    שבו אני אשמח שהוא יכנס לאזור הזה
  • 6:01 - 6:03
    כל עוד אני יודע מי כל האחרים,
  • 6:03 - 6:05
    אבל אני לא רוצה שכל האחרים ידעו מי הוא.
  • 6:05 - 6:08
    אז מתקבלת פה איזושהי חסימה
    מסביב לנושא הזהות
  • 6:08 - 6:09
    שאתה רוצה גילוי מלא מכל האחרים,
  • 6:09 - 6:11
    אבל לא מעצמך.
  • 6:11 - 6:13
    ואין התקדמות, אנחנו תקועים.
  • 6:13 - 6:14
    אז עניין הצ'טים לא עובד כמו שצריך,
  • 6:14 - 6:19
    וזו דרך מאוד גרועה לחשוב על זהות.
  • 6:19 - 6:22
    אז בפיד ה- RSS שלי, ראיתי משהו על -
  • 6:22 - 6:25
    אמרתי עכשיו משהו רק על הפיד שלי, נכון?
  • 6:25 - 6:27
    אני צריך להפסיק להגיד את זה ככה.
  • 6:27 - 6:28
    מסיבה משונה כלשהי, אני לא יכול לדמיין,
  • 6:28 - 6:30
    צץ לי בתיבת המייל משהו לגבי מעודדות
  • 6:30 - 6:32
    וקראתי איזו כתבה על מעודדות,
  • 6:32 - 6:34
    וזה סיפור מרתק.
  • 6:34 - 6:36
    זה קרה לפני שנתיים בארה"ב.
  • 6:36 - 6:39
    היו כמה מעודדות בקבוצת תיכון גדול
  • 6:39 - 6:41
    בארה"ב,
  • 6:41 - 6:43
    והן אמרו דברים מרושעים
    על מאמנת הקבוצה שלהן,
  • 6:43 - 6:45
    כמו שאני בטוח שכל הילדים
  • 6:45 - 6:46
    אומרים על המורים שלהם כל הזמן,
  • 6:46 - 6:48
    ואיכשהו המאמנת גילתה את זה.
  • 6:48 - 6:50
    והיא מאוד כעסה.
  • 6:50 - 6:52
    אז היא ניגשה אל אחת הבנות, ואמרה,
  • 6:52 - 6:54
    "את חייבת לתת לי את הסיסמה שלך לפייסבוק."
  • 6:54 - 6:57
    אני קורא דברים כאלו כל הזמן,
    אפילו בכמה אוניברסיטאות
  • 6:57 - 6:59
    ומוסדות השכלה,
  • 6:59 - 7:01
    ילדים נאלצים לתת את סיסמאות הפסייבוק שלהם.
  • 7:01 - 7:03
    אז את חייבת לתת לי את הסיסמה שלך לפייסבוק.
  • 7:03 - 7:04
    זו היתה ילדה!
  • 7:04 - 7:05
    מה שהיא היתה צריכה להגיד זה
  • 7:05 - 7:06
    "העו" ד שלי יתקשר אלייך
  • 7:06 - 7:07
    מחר על הבוקר.
  • 7:07 - 7:09
    זו הפרה שערוריתית של זכותי החוקתית לפרטיות
  • 7:09 - 7:11
    לפי תיקון 4.
  • 7:11 - 7:12
    ותוגש נגדך תביעה
  • 7:12 - 7:13
    על כל הכסף שיש לך."
  • 7:13 - 7:14
    זה מה שהיא היתה צריכה להגיד.
  • 7:14 - 7:15
    אבל היא ילדה,
  • 7:15 - 7:16
    אז היא נותנת את הסיסמה שלה.
  • 7:16 - 7:18
    המורה לא יכולה להתחבר לפייסבוק,
  • 7:18 - 7:22
    כי ביה"ס חוסם גישה לפייסבוק.
  • 7:22 - 7:24
    אז המורה לא יכולה להתחבר לפייסבוק
    עד שהיא מגיעה הביתה.
  • 7:24 - 7:25
    אז הילדה מספרת לחברות שלה,
  • 7:25 - 7:26
    נחשו מה קרה?
  • 7:26 - 7:27
    המורה התחברה, היא יודעת.
  • 7:27 - 7:29
    אז הבנות פשוט מתחברות לפייסבוק
    בטלפונים שלהן
  • 7:29 - 7:31
    ומוחקות את הפרופיל שלהן.
  • 7:31 - 7:34
    אז כשהמורה מתחברת, לא היה שם כלום.
  • 7:34 - 7:40
    הנקודה היא, הזהויות האלו,
    הן לא חושבות עליהן באותו אופן.
  • 7:40 - 7:43
    זהות, במיוחד כשאתה בגיל העשרה,
    היא דבר גמיש.
  • 7:43 - 7:45
    יש להם הרבה זהויות.
  • 7:45 - 7:47
    ויכולה להיות לך זהות,
    שאתה לא אוהב באותו רגע,
  • 7:47 - 7:50
    כי היא לא מתאימה, או בעייתית,
    או לא מאובטחת,
  • 7:50 - 7:53
    אז אתה פשוט מוחק אותה ויוצר חדשה.
  • 7:53 - 7:56
    הרעיון שיש זהות אחת שניתנת לך ע"י מישהו,
  • 7:56 - 7:57
    הממשלה או מי שזה לא יהיה,
  • 7:57 - 7:59
    ואתה חייב להישאר עם אותה הזהות
    ולהשתמש בה בכל מקום,
  • 7:59 - 8:01
    זה פשוט שגוי.
  • 8:01 - 8:04
    למה שתרצה לדעת מי באמת האדם הזה בפייסבוק,
  • 8:04 - 8:07
    אלא אם כן אתה רוצה לפגוע בהם
    או להטריד אותם באיזושהי דרך?
  • 8:07 - 8:09
    וזה פשוט לא עובד כמו שצריך.
  • 8:09 - 8:12
    והדוגמה הרביעית שלי היא ישנם מקרים
  • 8:12 - 8:14
    שבאמת רוצים להיות...
  • 8:14 - 8:18
    למקרה שתהיתם, זה אני במחאת ה- G20.
  • 8:18 - 8:21
    לא ממש לקחתי חלק במחאת ה- G20,
    אבל היתה לי פגישה בבנק
  • 8:21 - 8:25
    ביום של המחאה, וקיבלתי מייל מהבנק
  • 8:25 - 8:29
    שבו ביקשו שלא אלבש חליפה,
    כי זה ידליק את המפגינים.
  • 8:29 - 8:31
    האמת שאני נראה די טוב בחליפה.
  • 8:31 - 8:33
    אז אפשר להבין למה זה היה יכול לגרום להם
  • 8:33 - 8:34
    לטירוף אנטי-קפיטליסטי.
  • 8:34 - 8:35
    (צחוק)
  • 8:35 - 8:36
    אז חשבתי, טוב,
  • 8:36 - 8:39
    אם אני לא רוצה להדליק את המפגינים,
  • 8:39 - 8:40
    ברור שמה שצריך לעשות
  • 8:40 - 8:41
    זה לבוא לבוש כמו מפגין.
  • 8:41 - 8:43
    אז הגעתי לבוש כולי בשחור,
  • 8:43 - 8:45
    אתם יודעים, עם כובע גרב שחור,
  • 8:45 - 8:46
    היו לי כפפות שחורות,
  • 8:46 - 8:48
    אבל הורדתי אותן כדי לחתום על ספר האורחים.
  • 8:48 - 8:48
    (צחוק)
  • 8:48 - 8:50
    אני לובש מכנסיים שחורים, מגפיים שחורים,
  • 8:50 - 8:52
    אני לבוש כולי בשחור.
  • 8:52 - 8:53
    אני נכנס לבנק בשעה 10,
  • 8:53 - 8:54
    אומר "היי, אני דייב ברץ',
  • 8:54 - 8:55
    יש לי פגישה בשלוש עם כך וכך."
  • 8:55 - 8:57
    בטח. הם נותנים לי להיכנס.
  • 8:57 - 8:59
    הנה תג האורח שלי.
  • 8:59 - 9:00
    (צחוק)
  • 9:00 - 9:02
    אז הקשקוש הזה
  • 9:02 - 9:04
    שחייבים שיהיו שמות אמיתיים
    בפייסבוק וכל זה,
  • 9:04 - 9:06
    זה נותן לנו ביטחון מהסוג הזה.
  • 9:06 - 9:10
    זה משיג לנו הצגה של אבטחה,
    במקום שאין בו אבטחה אמיתית.
  • 9:10 - 9:14
    אבל אנשים כאילו משחקים תפקיד
    במחזה על אבטחה.
  • 9:14 - 9:16
    וכל עוד כולם משננים את הטקסטים שלהם,
  • 9:16 - 9:17
    כולם מרוצים.
  • 9:17 - 9:19
    אבל זו לא אבטחה אמיתית.
  • 9:19 - 9:22
    במיוחד כי אני שונא בנקים
    הרבה יותר מהמפגינים של ה- G20,
  • 9:22 - 9:24
    כי אני עובד עבורם.
  • 9:24 - 9:28
    אני יודע שהדברים הם הרבה יותר גרועים
    ממה שאותם חבר'ה חושבים.
  • 9:28 - 9:29
    (צחוק)
  • 9:30 - 9:35
    אבל נניח שהייתי עובד לצד מישהו בבנק
  • 9:35 - 9:38
    שעושה משהו,
  • 9:45 - 9:47
    נניח שהייתי יושב לצד סוחר נוכל
  • 9:47 - 9:49
    ואני רוצה לדווח על זה למנהל הבנק.
  • 9:49 - 9:51
    אז אני מתחבר לרשת כדי לחשוף קצת שחיתות.
  • 9:51 - 9:53
    אני שולח הודעה, הבחור הזה הוא סוחר מושחת.
  • 9:53 - 9:55
    ההודעה הזו חסרת חשיבות
  • 9:55 - 9:58
    אם לא יודעים שאני סוחר בבנק.
  • 9:58 - 10:00
    אם ההודעה הזו יוצאת סתם ממישהו,
  • 10:00 - 10:02
    הערך האינפורמטיבי שלה הוא אפסי.
  • 10:02 - 10:05
    אין טעם לשלוח את ההודעה הזו.
  • 10:06 - 10:09
    אבל אם אני צריך להוכיח מי אני,
  • 10:09 - 10:11
    אני אף פעם לא אשלח את ההודעה.
  • 10:11 - 10:14
    בדיוק כמו אותה אחות בית-חולים
    שמדווחת על מנתח שיכור.
  • 10:14 - 10:17
    ההודעה הזו תשלח רק אם אני אנונימי.
  • 10:17 - 10:22
    אז המערכת חייבת להיות מסוגלת
    לספק אנונימיות שם,
  • 10:22 - 10:24
    אחרת אנחנו לא נגיע לאן שאנחנו רוצים להיות.
  • 10:24 - 10:27
    אז ארבע סוגיות. אז מה אנחנו עושים עם זה?
  • 10:27 - 10:32
    ובכן, הנטיה שלנו
  • 10:32 - 10:34
    היא לחשוב על המרחב של אורוול.
  • 10:34 - 10:37
    ואנחנו מנסים לייצר גרסאות אלקטרוניות
  • 10:37 - 10:40
    לתעודת הזהות שנפטרנו מהם ב- 1953.
  • 10:40 - 10:42
    אז אנחנו חושבים שאם היה לנו כרטיס,
  • 10:42 - 10:44
    תקראו לזה התחברות לפייסבוק,
  • 10:44 - 10:45
    שמוכיח מי אנחנו,
  • 10:45 - 10:47
    ואני אחייב אתכם לשאת אותו אתכם כל הזמן
  • 10:47 - 10:48
    זה פותר את הבעיה.
  • 10:48 - 10:50
    וכמובן, בגלל כל אותן סיבות שפרטתי עכשיו,
  • 10:50 - 10:51
    זה לא, ולמעשה זה עלול
  • 10:51 - 10:52
    להחמיר כמה בעיות.
  • 10:52 - 10:55
    ככל שמספר הפעמים שנידרש
    להציג את זהותנו האמיתית יגדל,
  • 10:55 - 10:57
    במיוחד בעסקאות כספיות,
  • 10:57 - 11:00
    כך גובר הסיכוי שהזהות תגנב
  • 11:00 - 11:02
    המטרה היא להפסיק את השימוש של אנשים בזהות
  • 11:02 - 11:04
    בעסקאות כספיות שלא מצריכות זהות,
  • 11:04 - 11:07
    שלמעשה אלו כל העסקאות.
  • 11:07 - 11:09
    כמעט כל העסקאות שאתם עושים
  • 11:09 - 11:11
    לא עוסקות ב-מי אתם?
  • 11:11 - 11:13
    הן - האם מותר לך לנהוג במכונית,
  • 11:13 - 11:14
    האם מותר לך להיכנס לביניין,
  • 11:14 - 11:15
    האם אתה מעל גיל 18,
  • 11:15 - 11:18
    וכו' וכו'.
  • 11:18 - 11:19
    אז ההצעה שלי - אני כמו ג'ימס,
  • 11:19 - 11:23
    חושב שצריך להתעורר עניין מחודש
    בתחומי המחקר והפיתוח.
  • 11:23 - 11:24
    אני חושב שזו בעיה פתירה.
  • 11:24 - 11:25
    יש מה לעשות עם זה.
  • 11:25 - 11:27
    באופן טבעי, בנסיבות כאלו,
  • 11:27 - 11:28
    אני פונה "דוקטור הו"
  • 11:28 - 11:31
    כי כאן,
  • 11:31 - 11:32
    כמו במקרים רבים אחרים בחיים,
  • 11:32 - 11:35
    "דוקטור הו" כבר הראה לנו את התשובה.
  • 11:35 - 11:36
    אז אני צריך להגיד
  • 11:36 - 11:38
    לכמה מאורחינו הזרים,
  • 11:38 - 11:42
    "דוקטור הו" הוא המדען
    הכי גדול שחי באנגליה,
  • 11:42 - 11:44
    (צחוק)
  • 11:44 - 11:47
    ומגדלור של אמת והארה עבור כולנו.
  • 11:47 - 11:51
    וזה "דוקטור הו" עם הנייר העל-טבעי שלו.
  • 11:51 - 11:53
    נו, אתם בטוח ראיתם
    את הנייר העל-טבעי של "דוקטור הו".
  • 11:53 - 11:55
    זה לא הופך אתכם לחנונים אם תגידו כן.
  • 11:55 - 11:57
    מי ראה את הנייר העל-טבעי של "דוקטור הו"?
  • 11:57 - 11:59
    כן, נכון, אתם בטח למדתם בסיפריה כל הזמן.
  • 11:59 - 12:01
    זה מה שאתם רוצים להגיד לנו?
  • 12:01 - 12:03
    הנייר העל-טבעי של "דוקטור הו"
  • 12:03 - 12:05
    זה, כשאתה מציג את הנייר העל-טבעי,
  • 12:05 - 12:06
    האנשים, במוח שלהם,
  • 12:06 - 12:09
    רואים את מה שהם צריכים לראות.
  • 12:09 - 12:11
    אז אני רוצה להראות לכם דרכון בריטי,
  • 12:11 - 12:12
    אני מחזיק את הנייר העל-טבעי,
  • 12:12 - 12:14
    ואתם רואים דרכון בריטי.
  • 12:14 - 12:15
    אני רוצה להיכנס למסיבה,
  • 12:15 - 12:17
    אני מציג את הנייר העל-טבעי,
  • 12:17 - 12:18
    ואני מראה לכם הזמנה למסיבה.
  • 12:18 - 12:20
    אתם רואים מה שאתם רוצים לראות.
  • 12:20 - 12:23
    מה שאני אומר זה שאנחנו צריכים
    לעשות גרסה אלקטרונית של זה,
  • 12:23 - 12:26
    אבל עם שינוי קטנטן אחד,
  • 12:26 - 12:28
    וזה שזה רק יראה לכם את הדרכון הבריטי
  • 12:28 - 12:30
    אם באמת יש לי אחד כזה.
  • 12:30 - 12:31
    זה יראה לך את ההזמנה למסיבה
  • 12:31 - 12:32
    רק אם באמת יש לי הזמנה.
  • 12:32 - 12:35
    זה יראה לך שאני מעל גיל 18
    רק אם אני באמת מעל גיל 18.
  • 12:35 - 12:38
    אבל לא שום דבר נוסף.
  • 12:38 - 12:42
    אז אתם שומר הסף בפאב,
    אתם צריכים לדעת שאני מעל גיל 18,
  • 12:42 - 12:44
    במקום להראות לכם את רישיון הנהיגה שלי,
  • 12:44 - 12:46
    שמראה לכם שאני יודע לנהוג,
  • 12:46 - 12:49
    את השם שלי, הכתובת שלי, וכל הדברים האלו,
  • 12:49 - 12:50
    אני מראה לכם את הנייר העל-טבעי שלי,
  • 12:50 - 12:54
    וכל מה שהוא אומר לכם
    זה אם אני מעל 18 או לא.
  • 12:54 - 12:55
    טוב.
  • 12:55 - 12:56
    האם זה רק חלום באספמיא?
  • 12:56 - 12:59
    כמובן שלא, אחרת
    לא הייתי עומד כאן ומדבר אתכם.
  • 12:59 - 13:01
    אז כדי להקים את זה ושזה יעבוד,
  • 13:01 - 13:04
    אני רק אזכיר את הדברים האלו בקצרה,
    אני לא אכנס לזה,
  • 13:04 - 13:05
    אנחנו צריכים תוכנית,
  • 13:05 - 13:06
    והיא שאנחנו עומדים להקים
  • 13:06 - 13:08
    כתשתית לשימוש כולם,
  • 13:08 - 13:10
    כדי לפתור את כל הבעיות האלו.
  • 13:10 - 13:12
    אנחנו נקים שירות,
  • 13:12 - 13:14
    הוא חייב להיות אוניברסלי,
  • 13:14 - 13:15
    שאפשר להשתמש בו בכל מקום,
  • 13:15 - 13:17
    אני זורק לכם רק כמה הבזקים של הטכנולוגיה
  • 13:17 - 13:19
    זה כספומט יפני.
  • 13:19 - 13:22
    תבנית טביעת האצבע מאוחסנת בטלפון הנייד.
  • 13:22 - 13:23
    אז כשרוצים למשוך כסף,
  • 13:23 - 13:25
    שמים את הטלפון על הכספומט,
  • 13:25 - 13:26
    ונוגעים באצבע,
  • 13:26 - 13:28
    טביעת האצבע עוברת אל הטלפון,
  • 13:28 - 13:30
    הטלפון מאשר שכן, זה מי שלא תהיה,
  • 13:30 - 13:32
    והכספומט נותן את הכסף.
  • 13:32 - 13:35
    זה חייב להיות כלי שירות
    שאפשר להשתמש בו בכל מקום.
  • 13:35 - 13:37
    זה חייב להיות לגמרי נוח,
  • 13:37 - 13:40
    זה אני נכנס לפאב.
  • 13:40 - 13:43
    כל מה שמותר למכשיר על דלת הפאב זה,
  • 13:43 - 13:47
    האם האדם הוא מעל גיל 18
    והאם הוא לא מנוע-כניסה לפאב?
  • 13:47 - 13:50
    אז הרעיון הוא,
    מצמידים את תעודת הזהות לדלת,
  • 13:50 - 13:52
    ואם הכניסה שלי מותרת,
    זה מציג את התמונה שלי,
  • 13:52 - 13:53
    ואם הכניסה שלי אסורה, זה מראה איקס אדום.
  • 13:53 - 13:55
    זה לא חושף שום מידע אחר.
  • 13:55 - 13:57
    אסור שיהיו לזה גאג'טים נוספים.
  • 13:57 - 13:59
    יש לכך רק משמעות אחת,
  • 13:59 - 14:00
    בהמשך להצהרה של רוס,
  • 14:00 - 14:02
    שאני מסכים איתו לחלוטין.
  • 14:02 - 14:03
    אם המשמעות היא שאין גאג'טים נוספים,
  • 14:03 - 14:04
    זה חייב לפעול על טלפונים ניידים.
  • 14:04 - 14:05
    זו הברירה היחידה שיש לנו.
  • 14:05 - 14:07
    אנחנו חייבים להביא לכך
    שזה יעבוד על ניידים.
  • 14:07 - 14:08
    ישנם 6.6 מיליארד
  • 14:08 - 14:09
    מנויים של ניידים.
  • 14:09 - 14:11
    הסטטיסטיקה הכי אהובה עלי,
  • 14:11 - 14:13
    יש רק 4 מיליארד מברשות שיניים בעולם.
  • 14:13 - 14:14
    זה אומר משהו.
  • 14:14 - 14:15
    אני לא יודע מה.
  • 14:15 - 14:16
    (צחוק)
  • 14:16 - 14:19
    אני מסתמך על העתידנים שיגידו לי.
  • 14:19 - 14:21
    זה חייב להיות כלי בר-הרחבה.
  • 14:21 - 14:22
    אז זה חייב להיות משהו
  • 14:22 - 14:24
    שכל אחד יכול להתבסס עליו.
  • 14:24 - 14:26
    כל אחד צריך להיות מסוגל להשתמש בתשתית הזו,
  • 14:26 - 14:28
    לא צריך הרשאות, רישיון, מה שלא יהיה,
  • 14:28 - 14:31
    כל אחד צריך להיות מסוגל
    לכתוב איזשהו קוד שיעשה את זה.
  • 14:33 - 14:34
    אתם יודעים מה זה סימטריה,
  • 14:34 - 14:37
    אז אתם לא צריכים תמונה של זה.
  • 14:37 - 14:38
    ככה אנחנו נעשה את זה.
  • 14:38 - 14:39
    אנחנו נעשה את זה תוך שימוש בטלפונים,
  • 14:39 - 14:40
    ואנחנו נעשה שימוש
  • 14:40 - 14:41
    בקרבה סלולרית.
  • 14:41 - 14:42
    אני אציע לכם
  • 14:42 - 14:43
    שהטכנולוגיה ליישום
  • 14:43 - 14:45
    הנייר העל-טבעי של "דוקטור הו"
  • 14:45 - 14:46
    כבר כאן, ואם מי מכם
  • 14:46 - 14:49
    מחזיק בכרטיס האשראי החדש של ברקלי
  • 14:49 - 14:50
    עם הממשק ללא מגע,
  • 14:50 - 14:51
    יש לכם כבר את הטכנולוגיה הזו.
  • 14:51 - 14:53
    אם אי פעם הייתם בעיר הגדולה,
  • 14:53 - 14:55
    והשתמשתם בכרטיס אוייסטר,
  • 14:55 - 14:57
    זה נשמע לכם מוכר?
  • 14:57 - 14:58
    הטכנולוגיה כבר קיימת.
  • 14:58 - 14:59
    הטלפונים הראשונים
  • 14:59 - 15:00
    שהטכנולוגיה הזו כבר מובנית בהם,
  • 15:00 - 15:02
    גוגל נקסוס, ה- S2,
  • 15:02 - 15:03
    ה- Wifi 7.9 של סמסונג,
  • 15:03 - 15:04
    הטלפונים הראשונים שיש להם
  • 15:04 - 15:05
    את הטכנולוגיה מובנית
  • 15:05 - 15:06
    נמצאים כבר בחנויות.
  • 15:06 - 15:08
    אז הרעיון שאיש הגז
  • 15:08 - 15:10
    יכול להופיע בפתח ביתה של אימי
  • 15:10 - 15:12
    והוא יכול להראות לה את הטלפון שלו,
  • 15:12 - 15:14
    והיא יכול לגעת בו עם הטלפון שלה,
  • 15:14 - 15:16
    והוא יראה ירוק
    אם הוא באמת מחברת הגז הבריטית
  • 15:16 - 15:17
    ויורשה להיכנס,
  • 15:17 - 15:19
    והוא יראה אדום אם הוא לא,
  • 15:19 - 15:20
    סוף הסיפור.
  • 15:20 - 15:21
    הטכנולוגיה לעשות את זה כבר קיימת.
  • 15:21 - 15:23
    ויותר מזה,
  • 15:23 - 15:25
    למרות שחלק מהדברים האלו
    נשמעו קצת לא אינטואיטיבים,
  • 15:25 - 15:28
    כמו להוכיח שאני מעל גיל 18
    מבלי להוכיח מי אני,
  • 15:28 - 15:30
    הקריפטוגרפיה לעשות את זה לא רק שהיא קיימת,
  • 15:30 - 15:32
    היא מאוד מוכרת ומובנת היטב.
  • 15:32 - 15:35
    חתימות דיגיטליות,
    שימוש במפתחות ציבוריים באישורים דיגיטליים,
  • 15:35 - 15:37
    הטכנולוגיות האלו קיימות כבר די הרבה זמן,
  • 15:37 - 15:38
    פשוט לא היתה לנו דרך לארוז אותן יחד.
  • 15:38 - 15:41
    אז הטכנולוגיה כבר קיימת.
  • 15:41 - 15:45
    אנחנו יודעים שזה עובד,
  • 15:45 - 15:47
    יש כמה דוגמאות לשימוש בטכנולוגיה הזו
  • 15:47 - 15:48
    במקומות ניסויים.
  • 15:48 - 15:50
    זה שבוע האופנה בלונדון.
  • 15:50 - 15:51
    שם הקמנו מערכת עם O2,
  • 15:51 - 15:54
    זה עבור הפסטיבל האלחוטי בהייד פארק,
  • 15:54 - 15:55
    אתם יכולים לראות את האנשים
  • 15:55 - 15:57
    נכנסים עם רצועת ה- VIP שלהם,
  • 15:57 - 15:58
    רק בודקים אותה
  • 15:58 - 15:59
    עם טלפון נוקיה שקורא את הרצועה.
  • 15:59 - 16:00
    אני מציג את זה רק כדי להראות לכם
  • 16:00 - 16:02
    שהדברים האלו שיגרתיים,
  • 16:02 - 16:03
    הדברים האלו עובדים בסביבות האלו.
  • 16:03 - 16:05
    הם לא צריכים להיות מיוחדים.
  • 16:05 - 16:11
    אז לסיכום, אני יודע שאתם
    יכולים לעשות את זה,
  • 16:12 - 16:15
    כי אם ראיתם את הפרק של "דוקטור הו",
  • 16:15 - 16:17
    את הפרק המיוחד לחג הפסחא,
  • 16:17 - 16:20
    שבו הוא נסע למאדים באוטובוס,
  • 16:20 - 16:22
    אני צריך שוב להגיד,
    עבור אותם תלמידים זרים,
  • 16:22 - 16:23
    זה לא קורה בכל פרק.
  • 16:23 - 16:25
    זה היה מקרה מאוד מיוחד.
  • 16:25 - 16:28
    אז בפרק שבו
    הוא נוסע למאדים באוטובוס לונדוני,
  • 16:28 - 16:30
    אני לא יכול להראות לכם את הקטע,
  • 16:30 - 16:32
    בשל זכויות היוצרים השערוריתיות
    בסגנון המלכה אן
  • 16:32 - 16:35
    של ה- BBC,
  • 16:35 - 16:37
    אבל בפרק שבו הוא נוסע למאדים באוטובוס,
  • 16:37 - 16:41
    "דוקטור הו" נראה בברור עולה לאוטובוס
  • 16:41 - 16:43
    ועם קורא הכרטיסים של Oyster
  • 16:43 - 16:45
    משתמש בנייר העל-טבעי שלו.
  • 16:45 - 16:47
    מה שמוכיח שלנייר העל-טבעי
  • 16:47 - 16:48
    יש ממשק טלפוני.
  • 16:48 - 16:50
    תודה רבה לכם.
Title:
דרך חדשה להפסקת גניבת הזהויות
Speaker:
דיויד ברץ'
Description:

ברמנים צריכים לדעת את גילך, סוחרים צריכים לדעת את קוד האשראי שלך, אבל כמעט אף אחד לא צריך לדעת את השם שלך - למעט לשם גניבת זהות. דיויד ברץ', מומחה לזהות, מציע גישה בטוחה יותר לזיהוי אישי - גישת ה"שברים" - שבה כמעט אף פעם אין צורך בשמך.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:01

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.