Return to Video

מה הופך משהו ל"קפקאי"? - נוח תבלין

  • 0:07 - 0:10
    "מישהו כנראה העליל על ג'וסף ק.
  • 0:10 - 0:15
    הוא ידע שלא עשה שום דבר רע
    אבל בוקר אחד הוא נעצר."
  • 0:15 - 0:17
    כך מתחיל ׳המשפט׳,
  • 0:17 - 0:21
    אחד הרומנים הכי מוכרים של פרנץ קפקא.
  • 0:21 - 0:24
    ק׳, הדמות הראשית ברומן, נעצר במפתיע
  • 0:24 - 0:26
    ונאלץ לעבור תהליך מתסכל
  • 0:26 - 0:29
    בו סיבת מעצרו,
  • 0:29 - 0:31
    וטבע ההליך המשפטי נגדו
  • 0:31 - 0:33
    אינם ברורים לו.
  • 0:33 - 0:37
    סוג זה של תרחיש הוא כל כך אופייני
    לעבודתו של קפקא
  • 0:37 - 0:40
    שמלומדים טבעו מונח חדש בשבילו.
  • 0:40 - 0:45
    'קפקאי' נכנס למילון כדי לתאר חוויה
  • 0:45 - 0:48
    מורכבת, מתסכלת ומיותרת לחלוטין,
  • 0:48 - 0:52
    כמו לנווט במבוך של ביורוקרטיה
    בניגוד לרצונכם.
  • 0:52 - 0:55
    אבל האם עמידה ממושכת בתור
    כדי למלא טפסים מבלבלים
  • 0:55 - 0:58
    מצליחה להעביר את עושר חזונו של קפקא?
  • 0:58 - 1:03
    מעבר לשימוש הרגיל במילה,
    מה הופך דבר כלשהו לקפקאי?
  • 1:03 - 1:08
    הסיפורים של פרנץ קפקא אכן מתמודדים
    עם הרבה מאפיינים שגרתיים ואבסורדים
  • 1:08 - 1:10
    של הביורוקרטיה המודרנית,
  • 1:10 - 1:14
    שחלקם נולדו מתוך נסיונו האישי
    בעבודתו כפקיד ביטוח
  • 1:14 - 1:17
    בתחילת המאה ה-20 בפראג.
  • 1:17 - 1:19
    רבות מהדמויות הראשיות בסיפוריו
    הם עובדי משרד
  • 1:19 - 1:22
    הנאלצים להתמודד עם רשת מכשולים
  • 1:22 - 1:25
    על מנת להשיג את מטרותיהם.
  • 1:25 - 1:29
    והרבה פעמים כל העניין הופך להיות
    כל כך מבלבל ונטול הגיון
  • 1:29 - 1:33
    שהצלחה הופכת מלכתחילה לחסרת כל טעם.
  • 1:33 - 1:36
    לדוגמה, בסיפור הקצר, ׳פוסידון׳,
  • 1:36 - 1:40
    האל היווני הקדום הוא מנהל
    שכל כך שקוע בניירת
  • 1:40 - 1:44
    כך שלעולם לא היה לו זמן לחקור
    את הממלכה התת ימית שלו.
  • 1:44 - 1:47
    הבדיחה פה היא שאפילו אל
    אינו יכול להתמודד עם כמות הניירת
  • 1:47 - 1:50
    שנדרשת במקומות עבודה מודרניים.
  • 1:50 - 1:52
    אבל הסיבה לכך היא חשובה.
  • 1:52 - 1:55
    הוא לא מוכן להאציל סמכויות
  • 1:55 - 1:59
    כי הוא חושב שכל השאר אינם ראויים למשימה.
  • 1:59 - 2:03
    פוסידון של קפקא הוא אסיר של האגו של עצמו.
  • 2:03 - 2:06
    סיפור פשוט זה מכיל את כל האלמנטים
  • 2:06 - 2:09
    שיוצרים תרחיש קפקאי אמיתי.
  • 2:09 - 2:12
    זו אינה האבסורדיות שבביורוקרטיה לבדה,
  • 2:12 - 2:16
    אלא האירוניה של ההסבר המעגלי
    של הדמות בתגובה אליה
  • 2:16 - 2:19
    היא שמסמלת את הכתיבה הקפקאית.
  • 2:19 - 2:24
    הסיפורים הטראגיים קומיים פועלים
    כסוג של מיתולוגיה לעידן התעשייתי המודרני,
  • 2:24 - 2:27
    המשתמשים בהגיון הזוי לחקר היחסים
  • 2:27 - 2:33
    בין מערכות של כוח שרירותי
    לבין האנשים שמושפעים מהן.
  • 2:33 - 2:37
    קחו לדוגמה, את הסיפור
    הכי מפורסם של קפקא, ׳מטמורפוזה׳.
  • 2:37 - 2:41
    כשגרגור סמסה מתעורר בוקר אחד
    ומגלה שהפך
  • 2:41 - 2:43
    לחרק ענק,
  • 2:43 - 2:46
    הדאגה הגדולה ביותר שלו
    היא להגיע לעבודה בזמן.
  • 2:46 - 2:50
    כמובן, זה מסתבר כבלתי אפשרי.
  • 2:50 - 2:54
    הסמכותיות במקום העבודה
    אינה התחום היחיד שנתן השראה לקפקא.
  • 2:54 - 2:58
    כמה מהמאבקים של הדמויות הראשיות
    באים מבפנים.
  • 2:58 - 2:59
    הסיפור הקצר, ׳אמן הצום׳,
  • 2:59 - 3:05
    מתאר את בדרן הקרקס שהופעתו
    כוללת תקופות צום ארוכות.
  • 3:05 - 3:09
    הוא עצבני על כך שמנהל הקרקס
    מגביל אותן לתקופה של עד 40 ימים,
  • 3:09 - 3:13
    באמונה שזה מונע ממנו
    מלהשיג גדולה כאמן.
  • 3:13 - 3:16
    אבל כשהמופע שלו מאבד פופולריות,
  • 3:16 - 3:19
    הוא רשאי להרעיב את עצמו למוות.
  • 3:19 - 3:22
    המפנה מגיע כשהוא עומד למות באלמוניות,
  • 3:22 - 3:26
    ומודה בצער שהאמנות שלו
    תמיד היתה הונאה.
  • 3:26 - 3:28
    הוא לא צם בעזרת כח הרצון,
  • 3:28 - 3:32
    אלא רק משום שמעולם לא מצא מאכל שאהב.
  • 3:32 - 3:33
    אפילו ב׳המשפט׳,
  • 3:33 - 3:36
    שנראה שמתמקד ישירות בביורוקרטיה,
  • 3:36 - 3:41
    החוקים המעורפלים והתהליכים המבלבלים
    מצביעים על משהו הרבה יותר זדוני:
  • 3:41 - 3:45
    המומנטום הנוראי של המערכת המשפטית
    מסתבר כבלתי ניתן לעצירה,
  • 3:45 - 3:48
    אפילו על ידי עובדי ציבור רבי עוצמה כביכול.
  • 3:48 - 3:51
    זו מערכת שאינה משרתת את הצדק,
  • 3:51 - 3:55
    ומטרתה היחידה היא להנציח את עצמה.
  • 3:55 - 3:57
    לכך קראה התאורטיקנית הפוליטית האנה ארנדט,
  • 3:57 - 3:59
    שכתבה שנים אחרי מות קפקא,
  • 3:59 - 4:02
    "רודנות ללא עריץ".
  • 4:02 - 4:05
    ועדיין לצד העגמומיות של סיפורי קפקא,
  • 4:05 - 4:07
    קיים הרבה הומור
  • 4:07 - 4:11
    שמושרש בהיגון השטותי של המצבים המתוארים.
  • 4:11 - 4:16
    אז מצד אחד, קל לזהות את
    הקפקאות בעולם כיום.
  • 4:16 - 4:21
    אנחנו מסתמכים על מערכות ניהול
    שהולכות ומסתבכות
  • 4:21 - 4:25
    בעלות השלכות על כל פן של חיינו.
  • 4:25 - 4:29
    ואנחנו מגלים שכל מילה שלנו
    נשפטת על ידי אנשים בלתי נראים
  • 4:29 - 4:32
    על פי כללים שאיננו מודעים לקיומם.
  • 4:32 - 4:37
    מצד שני, על ידי כוונון עדין
    של תשומת לבנו לאבסורד,
  • 4:37 - 4:41
    קפקא מוצא אותנו אחראים
    על הפגמים של עצמינו.
  • 4:41 - 4:46
    בעשותו כך, הוא מזכיר לנו
    שאנחנו יצרנו את העולם בו אנו חיים
  • 4:46 - 4:48
    ויש לנו את הכוח לשנותו לטובה.
Title:
מה הופך משהו ל"קפקאי"? - נוח תבלין
Description:

צפו בשיעור המלא: http://ed.ted.com/lessons/what-makes-something-kafkaesque-noah-tavlin

המונח 'קפקאי' נכנס למילון כדי לתאר חוויות מורכבות, מתסכלות ומיותרות לחלוטין, הקשורות בעיקר לביורוקרטיה. אבל האם עמידה ממושכת בתור כדי למלא מסמכים מבלבלים מצליחה להעביר את עושר חזונו של קפקא? מה הופך דבר כלשהו לקפקאי? נוח תבלין מסביר.

שיעור מאת נוח תבלין, אנימציה של TED-Ed.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TED-Ed
Duration:
05:04

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.