Return to Video

העריכה הגנטית יכולה כיום לשנות מין שלם לנצח

  • 0:01 - 0:03
    ההרצאה הזאת עוסקת במנועים גנטיים,
  • 0:03 - 0:06
    אבל אתחיל בסיפור קצר.
  • 0:06 - 0:10
    לפני 20 שנה,
    ביולוג בשם אנתוני ג'יימס
  • 0:10 - 0:12
    ננעל על הרעיון ליצור יתושים
  • 0:12 - 0:15
    שלא מעבירים מלריה.
  • 0:16 - 0:20
    זה היה רעיון נהדר,
    ובמידה רבה כשלון מוחלט.
  • 0:21 - 0:25
    ראשית, הסתבר שקשה מאד
    ליצור יתוש עמיד למלריה.
  • 0:26 - 0:30
    בסופו של דבר, ג'יימס הצליח בכך
    לפני שנים אחדות,
  • 0:30 - 0:32
    בכך שהוסיף כמה גנים
    שלא מאפשרים
  • 0:32 - 0:35
    לטפיל המלריה לשרוד בתוך היתוש.
  • 0:36 - 0:37
    אבל זה רק יצר בעיה חדשה.
  • 0:38 - 0:41
    אם יש יתוש עמיד למלריה,
  • 0:41 - 0:44
    איך גורמים לו להחליף
    את כל היתושים נושאי המלריה?
  • 0:46 - 0:48
    היו כמה אפשרויות,
  • 0:48 - 0:49
    אבל תכנית א' היתה, עקרונית,
  • 0:49 - 0:53
    לגדל כמה מהיתושים החדשים
    המהונדסים-גנטית
  • 0:53 - 0:54
    לשחרר אותם לטבע
  • 0:54 - 0:56
    ולקוות שהם יעבירו הלאה
    את הגנים שלהם.
  • 0:57 - 0:59
    הבעיה היתה שצריך לשחרר
  • 0:59 - 1:03
    פי 10 יתושים
    מהיתושים המקומיים כדי שזה יצליח.
  • 1:03 - 1:05
    אז בכפר שיש בו 10,000 יתושים,
  • 1:05 - 1:08
    צריך לשחרר 100,000 נוספים.
  • 1:08 - 1:12
    כפי שוודאי ניחשתם,
    הכפריים לא אהבו את הגישה הזאת.
  • 1:12 - 1:13
    (צחוק)
  • 1:15 - 1:19
    ואז, בינואר האחרון,
    אנתוני ג'יימס קיבל הודעת דוא"ל
  • 1:19 - 1:21
    מביולוג בשם איתן ביר.
  • 1:21 - 1:24
    ביר אמר שהוא והסטודנט שלו,
    ולנטינו גנץ,
  • 1:24 - 1:27
    גילו במקרה כלי שיכול להבטיח
  • 1:27 - 1:30
    שתכונה גנטית מסוימת
    לא רק תעבור בתורשה,
  • 1:30 - 1:32
    אלא גם תתפשט במהירות עצומה.
  • 1:33 - 1:35
    אם הם צדקו,
    זה יפתור בעקרון את הבעיה
  • 1:35 - 1:38
    שג'יימס עבד עליה
    במשך 20 שנה.
  • 1:38 - 1:43
    כנסיון, הם הכניסו לשני יתושים
    את הגן נוגד המלריה
  • 1:43 - 1:45
    וגם את הכלי החדש,
    המנוע הגנטי,
  • 1:45 - 1:47
    שעליו אסביר מיד.
  • 1:48 - 1:52
    לבסוף הם עשו כך שכל יתוש
    שירש את הגן נוגד המלריה
  • 1:52 - 1:56
    לא יהיה בעל עיניים לבנות, כרגיל,
    אלא בעל עיניים אדומות.
  • 1:57 - 1:58
    זה היה במידה רבה
    למען הנוחות,
  • 1:58 - 2:01
    כדי שיוכלו לדעת ממבט חטוף
    מי הוא מי.
  • 2:02 - 2:05
    אז הם לקחו את שני היתושים
    נוגדי המלריה ואדומי העיניים
  • 2:05 - 2:08
    והכניסו אותם לתיבה
    ובה 30 יתושים רגילים לבני-עיניים,
  • 2:08 - 2:09
    והניחו להם להתרבות.
  • 2:09 - 2:14
    תוך שני דורות נולדו להם
    3,800 נכדים.
  • 2:14 - 2:16
    זה איננו החלק המפתיע.
  • 2:17 - 2:19
    הנה החלק המפתיע:
  • 2:19 - 2:21
    אם מתחילים רק עם שני יתושים
    אדומי-עיניים
  • 2:21 - 2:23
    ו-30 לבני עיניים,
  • 2:23 - 2:26
    מצפים בעיקר לצאצאים לבני-עיניים.
  • 2:27 - 2:29
    אבל כשג'יימס פתח את התיבה
  • 2:30 - 2:33
    לכל 3,800 היתושים היו עיניים אדומות.
  • 2:33 - 2:35
    כשחקרתי את איתן ביר
    אודות הרגע ההוא,
  • 2:35 - 2:39
    הוא כל-כך התרגש,
    שהוא ממש צעק לתוך הטלפון.
  • 2:40 - 2:42
    וזה משום שהשגת יתושים
    אדומי-עיניים בלבד
  • 2:42 - 2:45
    מפרה חוק שהוא
    אבן-פינה אבסולוטית בביולוגיה:
  • 2:45 - 2:46
    חוקי התורשה של מנדל.
  • 2:47 - 2:48
    בקיצור נמרץ:
  • 2:48 - 2:51
    חוקי התורשה של מנדל קובעים
    שמהזדווגות של זכר ונקבה
  • 2:51 - 2:53
    התינוק יורש חצי מהדנ"א שלו
    מכל הורה.
  • 2:53 - 2:57
    אז אם היתוש המקורי שלנו
    היה א-א והחדש א-ב,
  • 2:57 - 2:59
    כש-ב הוא הגן נוגד המלריה,
  • 2:59 - 3:01
    התינוקות צריכים להופיע בארבע קדם-מוטציות:
  • 3:01 - 3:04
    א-א, א-ב, א-א, ב-א.
  • 3:05 - 3:07
    אבל עם המנוע הגנטי החדש,
  • 3:07 - 3:09
    כולם יצאו א-ב.
  • 3:10 - 3:12
    מבחינה ביולוגית זה לא אמור
    אפילו להתאפשר.
  • 3:12 - 3:14
    אז מה קרה?
  • 3:15 - 3:16
    הדבר הראשון שקרה
  • 3:16 - 3:20
    היה הופעתו ב-2012 של
    כלי לעריכה גנטית בשם "קריספר".
  • 3:21 - 3:23
    רבים מכם ודאי שמעו על "קריספר",
  • 3:23 - 3:26
    לכן רק אומר בקצרה ש"קריספר"
    הוא כלי שמאפשר לחוקרים
  • 3:26 - 3:29
    לבצע עריכה גנטית
    בדיוק רב, בקלות ובמהירות.
  • 3:30 - 3:33
    הוא עושה זאת תוך ניצול מנגנון
    שכבר קיים בחיידקים.
  • 3:33 - 3:35
    עקרונית, ישנו חלבון
    שפועל כמו מספריים
  • 3:35 - 3:36
    וחותך את הדנ"א,
  • 3:36 - 3:39
    וישנה מולקולת רנ"א
    שמכוונת את המספריים
  • 3:39 - 3:40
    לכל חלק רצוי בגנום.
  • 3:41 - 3:44
    התוצאה היא למעשה
    מעבד תמלילים גנטי.
  • 3:44 - 3:47
    אפשר להוציא גן שלם,
    להכניס גן אחר,
  • 3:47 - 3:49
    או אף לערוך אות בודדה בגן.
  • 3:50 - 3:52
    ואפשר לעשות זאת
    כמעט בכל מין.
  • 3:53 - 3:57
    טוב. זוכרים שאמרתי שלמנועים הגנטיים
    היו בהתחלה שתי בעיות?
  • 3:58 - 4:01
    הראשונה: קשה היה להנדס יתוש
  • 4:01 - 4:02
    להיות עמיד למלריה.
  • 4:02 - 4:05
    הבעיה הזאת נפתרה, הודות ל"קריספר".
  • 4:05 - 4:07
    אבל הבעיה השניה היתה לוגיסטית.
  • 4:07 - 4:09
    איך גורמים לתכונה להתפשט?
  • 4:10 - 4:12
    כאן זה נעשה מחוכם.
  • 4:13 - 4:17
    לפני שנתיים, ביולוג מהרווארד
    בשם קווין אסוולט תהה מה יקרה
  • 4:17 - 4:21
    אם נגרום ל"קריספר" להכניס
    לא רק את הגן החדש
  • 4:21 - 4:24
    אלא גם את המנגנון שמבצע
    את החיתוך וההדבקה.
  • 4:25 - 4:29
    במלים אחרות, מה אם "קריספר"
    יחתוך וידביק גם את עצמו?
  • 4:30 - 4:34
    מקבלים מכונה בתנועה נצחית
    של עריכה גנטית.
  • 4:34 - 4:36
    וזה בדיוק מה שקרה.
  • 4:37 - 4:40
    מנוע ה"קריספר" שיצר אסוולט
  • 4:40 - 4:44
    לא רק הבטיח
    שהתכונה תעבור בתורשה,
  • 4:44 - 4:46
    אלא שאם משתמשים בו בתאי נבט,
  • 4:46 - 4:48
    הוא גם יחתוך וידביק אוטומטית
    את הגן החדש
  • 4:48 - 4:51
    בשני הכרומוזומים של כל פרט ופרט.
  • 4:52 - 4:54
    זה כמו "חיפוש והחלפה" כולל.
  • 4:54 - 4:58
    ובמונחים מדעיים, הוא הופך
    תכונה הטרוזיגוטית להומוזיגוטית.
  • 4:59 - 5:02
    אז מה זה אומר?
  • 5:02 - 5:04
    ראשית, זה אומר שיש לנו
    כלי חדש ורב-עוצמה
  • 5:04 - 5:07
    אבל גם מעורר דאגה למדי.
  • 5:09 - 5:11
    עד כה, העובדה שמנועים גנטיים
    לא היו מוצלחים במיוחד
  • 5:11 - 5:13
    עוררה מעין תחושת רווחה.
  • 5:13 - 5:16
    בד"כ, כשאנו מתעסקים
    עם גנים של אורגניזם,
  • 5:16 - 5:18
    אנו פוגעים בכשירות האבולוציונית שלו.
  • 5:18 - 5:21
    כך שביולוגים יכולים ליצור
    מוטציות של זבובי פירות,
  • 5:21 - 5:22
    ללא חשש.
  • 5:22 - 5:26
    אם אחדים מהם יברחו,
    הברירה הטבעית תטפל בהם.
  • 5:27 - 5:30
    מה שהופך את המנוע הגנטי
    למיוחד, רב-עוצמה ומבהיל
  • 5:30 - 5:32
    הוא שזה כבר לא יהיה נכון.
  • 5:33 - 5:37
    אם התכונה שלך
    לא יוצרת מגבלה אבולוציונית רצינית,
  • 5:37 - 5:39
    כמו יתוש שלא מסוגל לעוף,
  • 5:39 - 5:42
    הרי שמנועים גנטיים מבוססי "קריספר"
    יפיצו את השינוי ללא לאות
  • 5:42 - 5:45
    עד שיימצא בכל פרט ופרט באוכלוסיה.
  • 5:47 - 5:50
    כעת, לא קל ליצור מנוע גנטי
    שעובד עד כדי כך טוב,
  • 5:50 - 5:52
    אבל ג'יימס ואסוולט סבורים
    שזה בהישג ידנו.
  • 5:53 - 5:57
    הבשורות הטובות הן שזה פותח פתח
    לכמה דברים נפלאים.
  • 5:57 - 5:59
    אם תכניסו מנוע גנטי נוגד מלריה
  • 5:59 - 6:01
    ולו לאחוז אחד בלבד
    מכל יתושי האנופלס,
  • 6:01 - 6:03
    המין שמעביר את המלריה,
  • 6:03 - 6:08
    החוקרים מעריכים שזה יתפשט
    לכל האוכלוסיה בשנה אחת.
  • 6:08 - 6:11
    כלומר שתוך שנה אחת
    ניתן להכחיד את המלריה.
  • 6:11 - 6:15
    בפועל, אנו עדיין מרוחקים מספר שנים
    מלהיות מסוגלים לכך, ובכל זאת,
  • 6:15 - 6:18
    בכל יום מתים ממלריה
    1,000 ילדים.
  • 6:18 - 6:20
    ותוך שנה המספר הזה
    יוכל להיות כמעט 0.
  • 6:21 - 6:24
    כך גם עם קדחת דנגי,
    צ'יקונגוניה, קדחת צהובה.
  • 6:25 - 6:27
    וזה הולך ומשתפר.
  • 6:27 - 6:29
    נניח שאתם רוצים להיפטר
    מאיזה מין פולשני,
  • 6:29 - 6:32
    למשל לסלק את הקרפיון האסיאתי
    מן האגמים הגדולים.
  • 6:32 - 6:34
    עליכם רק לשחרר מנוע גנטי
  • 6:34 - 6:37
    שגורם להמלטה
    של צאצאים זכרים בלבד.
  • 6:37 - 6:41
    תוך מספר דורות לא תישארנה נקבות,
    והקרפיון ייעלם.
  • 6:41 - 6:44
    תיאורטית, זה אומר שנוכל לשקם
    מאות מינים מקומיים
  • 6:44 - 6:46
    שהובאו עד סף הכחדה.
  • 6:47 - 6:51
    טוב, אלה הבשורות הטובות.
  • 6:51 - 6:52
    הנה הבשורות הרעות.
  • 6:53 - 6:55
    המנועים הגנטיים כה יעילים,
  • 6:55 - 6:59
    שאפילו שחרור בשגגה
    עלול לשנות מין שלם,
  • 6:59 - 7:01
    ולעתים קרובות, מהר מאד.
  • 7:01 - 7:03
    אנתוני ג'יימס נקט
    באמצעי זהירות טובים.
  • 7:03 - 7:05
    הוא גידל את היתושים שלו
    במעבדת הסגר ביולוגי
  • 7:05 - 7:08
    ובנוסף, השתמש במינים
    שאינם מקומיים בארה"ב
  • 7:08 - 7:10
    כך שאפילו אם אחדים יברחו,
  • 7:10 - 7:12
    הם פשוט ימותו;
    לא יהיה להם עם מי להזדווג.
  • 7:12 - 7:15
    אבל נכון גם
    שאם תריסר קרפיונים אסיאתיים
  • 7:15 - 7:17
    עם מנוע גנטי "זכרים בלבד"
  • 7:17 - 7:21
    יילקחו בטעות מהאגמים הגדולים
    ויוחזרו לאסיה,
  • 7:21 - 7:25
    בכוחם למחוק את האוכלוסיה המקומית
    של קרפיונים אסיאתיים.
  • 7:26 - 7:29
    וזה לא מאד בלתי-סביר,
    בהינתן כמה עולמנו מקושר.
  • 7:29 - 7:31
    למען האמת, זו הסיבה לבעיית
    המינים הפולשים.
  • 7:32 - 7:33
    ומדובר בדגים בלבד;
  • 7:33 - 7:36
    דברים כמו יתושים וזבובי פירות
  • 7:36 - 7:38
    אין שום דרך לתחום אותם,
    פשוטו כמשמעו.
  • 7:38 - 7:41
    הם חוצים גבולות וימים ללא הרף.
  • 7:42 - 7:44
    הבשורות הרעות הנוספות
  • 7:44 - 7:46
    הן שהמנוע הגנטיים עלול
    שלא להישאר מוגבל
  • 7:46 - 7:48
    למה שאנו מכנים "מין המטרה",
  • 7:49 - 7:50
    וזה בגלל "זרימת גנים",
  • 7:50 - 7:52
    מונח בלשון יפה שמתייחס לכך
    שמינים שכנים
  • 7:52 - 7:54
    מזדווגים לפעמים ביניהם.
  • 7:54 - 7:57
    כשזה קורה, תיתכן תורשה צולבת
    של המנוע הגנטי:
  • 7:57 - 7:59
    קרפיון אסיאתי יוכל למשל
    להדביק סוג נוסף של קרפיון.
  • 7:59 - 8:03
    אין בכך רע אם המנוע הגנטי
    מפיץ רק תכונה, כמו צבע עיניים.
  • 8:03 - 8:05
    למעשה, יש סיכוי טוב לכך
    שנזכה לראות
  • 8:05 - 8:08
    גל של זבובי פירות משונים מאד
    בעתיד הקרוב.
  • 8:09 - 8:11
    אבל זה עלול להיות הרה-אסון
  • 8:11 - 8:14
    אם המנוע הגנטי מיועד
    להכחיד את המין כולו.
  • 8:14 - 8:18
    הדבר המדאיג האחרון הוא
    שהטכנולוגיה לכך,
  • 8:18 - 8:21
    להנדס גנטית אורגניזם
    כך שיכיל מנוע גנטי,
  • 8:21 - 8:25
    היא בעקרון משהו
    שכל מעבדה בעולם יכולה לעשות.
  • 8:25 - 8:27
    כל סטודנט לתואר ראשון
    יכול לעשות זאת.
  • 8:27 - 8:30
    תיכוניסט מוכשר עם מעט ציוד
    יכול לעשות זאת.
  • 8:33 - 8:35
    אני מתארת לעצמי שזה נשמע מפחיד.
  • 8:35 - 8:38
    (צחוק)
  • 8:38 - 8:40
    אבל מעניין שכמעט כל מדען
    שאני משוחחת איתו
  • 8:40 - 8:44
    חושב כנראה שמנועים גנטיים
    אינם כה מפחידים או מסוכנים.
  • 8:44 - 8:46
    חלקית, כי הם מאמינים
  • 8:46 - 8:49
    שהמדענים יהיו זהירים ואחראיים מאד
    בשימוש בהם.
  • 8:49 - 8:50
    (צחוק)
  • 8:50 - 8:52
    בינתיים, זה נכון.
  • 8:52 - 8:55
    אבל למנועים גנטיים יש גם
    כמה מגבלות.
  • 8:55 - 8:58
    ראשית, הם עובדים רק במינים
    בעלי רביה זוויגית.
  • 8:59 - 9:02
    אז תודה לאל, אי-אפשר להנדס בעזרתם
    נגיפים או חיידקים.
  • 9:02 - 9:05
    כמו כן, התכונות מתפשטות
    רק במעבר מדור לדור.
  • 9:05 - 9:07
    כך ששינוי או הכחדה של אוכלוסיה
  • 9:07 - 9:11
    היא מעשית רק אם לאותו מין
    יש מחזור רביה מהיר,
  • 9:11 - 9:14
    כמו חרקים ואולי חולייתנים קטנים
    כמו עכברים או דגים.
  • 9:14 - 9:17
    אצל פילים או בני-אדם
    עשויות לעבור מאות שנים
  • 9:17 - 9:19
    עד שתכונה מסוימת תתפשט
    במידה משמעותית.
  • 9:20 - 9:25
    בנוסף, אפילו עם "קריספר", לא כה קל
    להנדס תכונה הרסנית באמת.
  • 9:26 - 9:28
    נניח שאתם רוצים ליצור זבוב פירות
  • 9:28 - 9:30
    שניזון מפירות רגילים
    ולא מפירות רקובים,
  • 9:30 - 9:33
    כשהמטרה היא לחבל
    בחקלאות האמריקנית.
  • 9:33 - 9:34
    ראשית יהיה עליכם לגלות
  • 9:34 - 9:37
    את הגנים שאחראיים
    למה שהזבוב רוצה לאכול,
  • 9:37 - 9:40
    שזה לכשעצמו מיזם
    ארוך ומסובך ביותר.
  • 9:40 - 9:44
    לאחר מכן עליכם לשנות גנים אלה
    כדי לשנות את התנהגות הזבוב
  • 9:44 - 9:45
    לפי רצונכם,
  • 9:45 - 9:48
    וזה תהליך עוד יותר ארוך ומסובך
  • 9:48 - 9:49
    ועלול אפילו לא להצליח,
  • 9:49 - 9:52
    כי הגנים ששולטים בהתנהגות
    הם מסובכים.
  • 9:52 - 9:53
    אז אם אתם מחבלים
    שצריכים לבחור
  • 9:53 - 9:56
    אם להתחיל תכנית מפרכת
    של מחקר בסיסי,
  • 9:56 - 9:58
    שתדרוש שנים
    של עבודת מעבדה דקדקנית
  • 9:58 - 9:59
    ועלולה בכלל לא להצליח,
  • 9:59 - 10:01
    או פשוט לפוצץ משהו?
  • 10:01 - 10:03
    סביר להניח שתבחרו
    באפשרות השניה.
  • 10:03 - 10:06
    זה נכון במיוחד
    כי לפחות תיאורטית,
  • 10:06 - 10:09
    צריך להיות קל למדי
    לבנות "מנוע היפוך",
  • 10:09 - 10:13
    שמבטל את השינוי
    שעשה המנוע הגנטי הראשון,
  • 10:13 - 10:15
    כך שאם תוצאות השינוי
    אינן לטעמכם,
  • 10:15 - 10:18
    תוכלו פשוט לשחרר מנוע שני
    שיבטל אותו.
  • 10:18 - 10:19
    לפחות בתיאוריה.
  • 10:21 - 10:23
    אז מה זה אומר מבחינתנו?
  • 10:25 - 10:28
    אנו מסוגלים כעת
    לשנות כרצוננו מין שלם.
  • 10:29 - 10:30
    כדאי לנו?
  • 10:31 - 10:32
    הפכנו לאלים?
  • 10:34 - 10:35
    לא הייתי אומרת זאת,
  • 10:36 - 10:37
    אבל אומר כך:
  • 10:38 - 10:40
    ראשית, כמה אנשים חכמים מאד
  • 10:40 - 10:43
    מנהלים ממש עכשיו דיונים
    בשאלת הפיקוח על מנועים גנטיים.
  • 10:44 - 10:46
    במקביל,
    כמה אנשים חכמים אחרים
  • 10:46 - 10:48
    עובדים קשה על יצירת
    אמצעי בטיחות,
  • 10:48 - 10:52
    כמו מנועים גנטיים בעלי בקרה עצמית
    או כאלה שדועכים לאחר מספר דורות.
  • 10:53 - 10:54
    זה נהדר.
  • 10:54 - 10:57
    אבל הטכנולוגיה הזאת
    עדיין טעונה דיון.
  • 10:58 - 11:02
    ובהינתן טיבו של המנוע הגנטי,
    הדיון הזה חייב להיות עולמי.
  • 11:02 - 11:05
    מה אם קניה תרצה להשתמש
    במנוע כזה, וטנזניה - לא?
  • 11:05 - 11:09
    מי יחליט אם לשחרר מנוע גנטי
    בעל כושר מעוף?
  • 11:11 - 11:13
    אין לי תשובה לשאלה זאת.
  • 11:14 - 11:16
    כל שנוכל לעשות
    ככל שנתקדם, לדעתי,
  • 11:16 - 11:18
    הוא לדבר בכנות
    על הסכנות והיתרונות
  • 11:18 - 11:21
    ולקחת אחריות על בחירותינו.
  • 11:22 - 11:26
    ואני לא מתכוונת רק להחלטה
    להשתמש במנועים גנטיים,
  • 11:26 - 11:28
    אלא גם להחלטה
    לא להשתמש בהם.
  • 11:29 - 11:32
    לבני-אדם יש נטיה
    להניח שהאפשרות הכי בטוחה
  • 11:32 - 11:34
    היא לשמר את המצב הקיים.
  • 11:35 - 11:36
    אבל לא תמיד זה נכון.
  • 11:38 - 11:41
    במנוע הגנטי טמונים סיכונים
    ויש לדון בהם,
  • 11:41 - 11:45
    אבל המלריה קיימת עכשיו
    והיא הורגת 1,000 בני-אדם ביום.
  • 11:45 - 11:48
    אנו נלחמים בה בחומרי הדברה
    שמזיקים קשות למינים אחרים,
  • 11:48 - 11:50
    כולל דו-חיים וציפורים.
  • 11:52 - 11:54
    אז כשתשמעו בחודשים הקרובים
    על מנועים גנטיים,
  • 11:54 - 11:57
    ואני מבטיחה לכם שתשמעו עליהם,
  • 11:57 - 11:58
    זיכרו זאת:
  • 11:58 - 12:00
    עשוי להיות מפחיד לעשות מעשה,
  • 12:00 - 12:03
    אך לפעמים רע יותר
    לא לעשות דבר.
  • 12:05 - 12:13
    (מחיאות כפיים)
Title:
העריכה הגנטית יכולה כיום לשנות מין שלם לנצח
Speaker:
ג'ניפר קאהן
Description:

המנועים הגנטיים של "קריספר" מאפשרים למדענים לשנות רצפי דנ"א ולהבטיח שהתכונה הגנטית שתתקבל תעבור בתורשה לדורות הבאים, מה שמאפשר לשנות מין שלם לנצח. הטכנולוגיה החדשה עוררה בעיקר שאלות: איך ישפיע הכוח החדש הזה על האנושות? מה אנחנו עתידים לשנות בעזרתו? האם הפכנו לאלים? הצטרפו לעיתונאית ג'ניפר קאהן המתעמקת בשאלות אלה וחושפת יישום רב-עוצמה של המנוע הגנטי: פיתוחם של יתושים עמידים למחלות שבכוחם לחסל את מחלות המלריה והזיקה.

בתרגום זה:
"קריספר" - CRISPR
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:25

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.