משחק וידאו להתמודדות עם צער
-
0:01 - 0:05לפני חודשיים, אני והילדים שלי
התקבצנו סביב טלפון נייד -
0:05 - 0:07וצפינו בשידור החי
של טקס הענקת פרסי המשחקים, -
0:07 - 0:10אחד מהערבים הגדולים ביותר
של תעשיית משחקי הוידאו. -
0:10 - 0:14הם הכריזו על המועמדים
לפרס המשחק המשפיע, -
0:14 - 0:17פרס שמוענק למשחק וידאו מעורר מחשבה
-
0:17 - 0:21עם מסר משמעותי עבור החברה.
-
0:21 - 0:23הם פתחו את המעטפה
-
0:23 - 0:26והקריאו את השם של משחק הוידאו שלנו.
-
0:26 - 0:27פרס...
-
0:27 - 0:29על השפעה.
-
0:29 - 0:31זה היה כמעט מצחיק, למעשה,
-
0:31 - 0:34מכיון שתמיד חשבתי שלזכייה בפרס כזה
-
0:34 - 0:36תהיה השפעה עצומה על חיי,
-
0:36 - 0:39אבל מצאתי שההיפך הוא הנכון.
-
0:40 - 0:41הלילות הגדולים,
-
0:41 - 0:43ההישגים --
-
0:43 - 0:45הם נמוגים.
-
0:45 - 0:48אבל הלילות הקשים ביותר בחיי
נותרו עמי, -
0:48 - 0:51משפיעים על מי שאני
-
0:51 - 0:53ועל מה שאני עושה.
-
0:53 - 1:00ב- 2010, בני השלישי, ג'ואל, אובחן
עם סוג נדיר של גידול אגרסיבי במוח. -
1:00 - 1:02לפני תום אותה שנה,
-
1:02 - 1:05הרופאים הושיבו את בעלי ואותי
-
1:05 - 1:08והודיעו לנו שהגידול שלו חזר
-
1:08 - 1:13למרות הכימותרפיה וההקרנות
האגרסיביים ביותר שהם יכלו להציע לו. -
1:14 - 1:16באותו לילה נורא,
-
1:16 - 1:20אחרי שלמדנו שלג'ואל נותרו
אולי ארבעה חודשים לחיות, -
1:20 - 1:23התכרבלתי עם שני בניי הגדולים במיטה --
-
1:23 - 1:26הם היו בני חמש ושלוש באותה עת --
-
1:26 - 1:29ולא ידעתי עד כמה באמת הם הבינו,
-
1:29 - 1:32אז התחלתי לספר להם סיפור לפני השינה.
-
1:32 - 1:36סיפרתי להם על אביר אמיץ אחד
ששמו ג'ואל -
1:36 - 1:41ועל ההרפתקה שלו
כשנלחם בדרקון הנורא ששמו סרטן. -
1:42 - 1:45בכל לילה, סיפרתי להם חלק נוסף מהסיפור,
-
1:45 - 1:47אבל אף פעם לא נתתי לסיפור להסתיים.
-
1:47 - 1:50פשוט בניתי הקשר שאותו הם יכלו להבין
-
1:50 - 1:52וקיוויתי שהתפילות שלנו ייענו
-
1:52 - 1:55ושלעולם לא אצטרך לספר להם שהאביר הזה,
-
1:55 - 1:57שלחם כל כך באומץ,
-
1:57 - 1:59סיים להלחם
-
1:59 - 2:01ויכול לנוח עכשיו, לנצח.
-
2:02 - 2:07למרבה המזל, מעולם לא נאלצתי
לסיים את הסיפור שלפני השינה. -
2:07 - 2:09הילדים שלי עברו את הגיל עבורו.
-
2:09 - 2:13ג'ואל הגיב טוב יותר מהמצופה
לטיפול הפליאטיבי, -
2:13 - 2:15כך שבמקום חודשים,
-
2:15 - 2:21למדנו לאורך השנים
איך לאהוב את ילדנו הגוסס בלב שלם. -
2:22 - 2:25למדנו לזהות את התחושה המביישת
-
2:25 - 2:28של נתינת פחות אהבה
-
2:28 - 2:30על מנת לנסות לחסוך מעצמנו טיפת כאב
-
2:30 - 2:33מתישהו בעתיד.
-
2:34 - 2:36הפסקנו לנסות להגן על עצמנו
-
2:36 - 2:41מפני שג'ואל היה ראוי לאהבה
אפילו אם האהבה הזו עתידה לרסק אותנו. -
2:42 - 2:47והלקח הזה של שבריריות עזה
שינה אותי... -
2:47 - 2:50יותר מכל פרס.
-
2:50 - 2:54התחלנו לחיות במחשבה שג׳ואל ישרוד,
-
2:54 - 2:59והתחלנו לפתח משחק וידאו
ששמו "הדרקון הזה, סרטן". -
3:00 - 3:02זה היה הסיפור של ג'ואל.
-
3:03 - 3:06זה היה סיפור של תקווה
בצל המוות. -
3:06 - 3:08זה היה סיפור של אמונה
-
3:09 - 3:10וספק,
-
3:10 - 3:15וההבנה שהמאבק בספק
הוא חלק מהאמונה -- -
3:16 - 3:18אולי החלק הכי גדול בה.
-
3:19 - 3:22זה היה סיפור שהחל כנס
-
3:22 - 3:24והסתיים בזיכרון.
-
3:26 - 3:28(מוסיקה)
-
3:28 - 3:29(ציחקוק)
-
3:29 - 3:31(מחיאות כף)
-
3:31 - 3:34(מוסיקה)
-
3:34 - 3:37אבא: קפיצות, זה מוצא חן בעינייך?
-
3:37 - 3:38(ציחקוק)
-
3:39 - 3:40אני אוהב את הציחקוק שלך
-
3:40 - 3:42(מוסיקה)
-
3:46 - 3:48(ציחקוק)
-
3:50 - 3:54[מסע של תקווה בצל המוות]
-
3:55 - 3:58[הדרקון הזה, סרטן]
-
3:58 - 4:01(מוסיקה)
-
4:04 - 4:05כשאתם משחקים ב"הדרקון הזה, סרטן",
-
4:05 - 4:09אתם הופכים עדים לחייו של ג'ואל,
-
4:09 - 4:12חוקרים נוף רגשי,
-
4:12 - 4:17מקליקים כדי לגלות עוד ממה
שאנחנו כמשפחה הרגשנו וחווינו. -
4:17 - 4:22זה מרגיש קצת כמו
לנתח שירה אינטראקטיבית -
4:22 - 4:24כי כל מרכיב במשחק הוא מטפורה,
-
4:24 - 4:27כך שככל שהשחקנים יותר שואלים את עצמם
-
4:27 - 4:30מה אנחנו כמעצבים ניסינו להביע ולמה,
-
4:31 - 4:33כך חוויתם הופכת לעשירה יותר.
-
4:33 - 4:36לקחנו את הפגיעות הזו שג'ואל לימד אותנו,
-
4:36 - 4:39וקודדנו באמצעותה את המשחק.
-
4:40 - 4:43שחקנים מצפים שמשחק הוידאו שלהם
יציע להם סיפור מסועף -
4:43 - 4:47כך שכל החלטה שהם מקבלים נראית חשובה
-
4:47 - 4:49ויכולה לשנות את תוצאת המשחק.
-
4:49 - 4:52אנחנו ערערנו על עקרון עיצוב המשחקים הזה,
-
4:52 - 4:56ומנענו מהשחקנים יכולת קבלת החלטות
-
4:56 - 4:57כדי שהם יגלו בעצמם
-
4:57 - 5:02שאין שום דבר שהם יכולים לעשות
שישנה את התוצאה עבור ג'ואל. -
5:02 - 5:08והם מרגישים את הגילוי הזה
בעוצמה ויאוש הזהים לאלה שאנחנו הרגשנו -
5:08 - 5:12בלילות שבהם החזקנו את ג'ואל בידינו
והתפללנו במשך שעות, -
5:12 - 5:18בעודנו מטפחים בעקשנות תקווה לחסד
שלא יכולנו ליצור עבור עצמנו. -
5:19 - 5:20כולנו מעדיפים לנצח,
-
5:21 - 5:24אבל כשאתם מגלים שאתם לא יכולים לנצח,
-
5:25 - 5:26מה אתם מעריכים במקום זאת?
-
5:28 - 5:30מעולם לא תכננתי לכתוב משחק וידאו,
-
5:30 - 5:32אבל הרגעים האלו שבאמת משנים את חיינו,
-
5:32 - 5:37פעמים רבות מגיעים כתוצאה מהקושי שלנו --
ולא מהתהילה שלנו. -
5:38 - 5:40כשחשבנו שג'ואל יכול לחיות,
-
5:40 - 5:42השארתי את עיצוב המשחק לבעלי.
-
5:42 - 5:44התערבתי פה ושם
-
5:44 - 5:47עם סצנה או שתיים או עם מספר הצעות.
-
5:47 - 5:50אבל אחרי הלילה שבו ג'ואל מת,
-
5:50 - 5:52התשוקה,
-
5:52 - 5:56האפשרות לחלוק את חייו של ג'ואל
באמצעות משחק הוידאו שלנו -- -
5:56 - 5:58זה היה משהו שלא יכולתי לעמוד בפניו.
-
5:58 - 6:00התחלתי לכתוב יותר,
-
6:00 - 6:02ישבתי בפגישות העיצוב של הצוות שלנו,
-
6:02 - 6:05הוספתי עוד רעיונות
ועזרתי לביים סצנות. -
6:05 - 6:10וגיליתי שליצור משחק וידאו
זה לספר סיפור, -
6:10 - 6:13אבל עם אוצר מילים חדש לגמרי.
-
6:13 - 6:18כל האלמנטים של דמיון וסמליות
נמצאים שם, -
6:18 - 6:21אבל נוספים עליהם השליטה של השחקן
-
6:21 - 6:23ומידת התגובה של המערכת.
-
6:24 - 6:26זו עבודה מאתגרת.
-
6:26 - 6:29אני צריכה לחשוב בדרך חדשה לגמרי
כדי לבצע אותה, -
6:29 - 6:30אבל אני אוהבת את זה.
-
6:30 - 6:33ולא הייתי יודעת את זה לולא ג'ואל.
-
6:34 - 6:37אולי אתם מעט מופתעים
-
6:37 - 6:42מהבחירה שלנו לחלוק את סיפור
הסרטן הסופני של ג׳ואל באמצעות משחק וידאו. -
6:42 - 6:46אולי אתם אפילו חושבים כמו רבים לפניכם:
-
6:46 - 6:48סרטן אינו משחק.
-
6:49 - 6:51ובכן, ספרו את זה לכל הורה
לילד חולה סרטן -
6:51 - 6:55שאי פעם לקח כפפת מנתחים
וניפח אותו כמו בלון, -
6:55 - 6:58או הפך מזרק לספינת חלל,
-
6:58 - 7:02או נתן לילד שלו לנסוע עם
עמוד העירוי במסדרונות בית החולים -
7:02 - 7:04כאילו זו מכונית מירוץ.
-
7:05 - 7:07כי כשיש לכם ילדים,
-
7:07 - 7:09כל דבר הוא משחק.
-
7:10 - 7:14וכשהילד הקטן שלך
חווה משהו טראומטי, -
7:14 - 7:18אתה עובד קשה עוד יותר כדי לוודא
שהחיים שלהם מרגישים כמו משחק -
7:18 - 7:22מפני שילדים באופן טבעי חוקרים
את העולם שלהם באמצעות משחק. -
7:22 - 7:25סרטן אמנם יכול לגזול הרבה דברים ממשפחה,
-
7:25 - 7:27אך אסור שהוא יגזול את המשחק.
-
7:28 - 7:31אם אתם מקשיבים לי
ומנסים לדמיין את המשפחה הזו -
7:31 - 7:36שסובבת כולה סביב ילד גוסס,
-
7:36 - 7:40ואתם לא יכולים לדמיין שמחה
כחלק מהתמונה הזו, -
7:40 - 7:43אז צדקנו כשחלקנו את הסיפור שלנו אתכם,
-
7:43 - 7:46מפני שהתקופה הזו בחיינו היתה קשה.
-
7:47 - 7:49קשה עד לאין שיעור לפעמים,
-
7:49 - 7:51אבל היא גם היתה תקווה צרופה,
-
7:52 - 7:54אהבה עמוקה
-
7:54 - 7:57ושמחה כמו שמעולם לא חוויתי מאז.
-
7:58 - 8:02משחק הוידאו שלנו היה נסיון
לחלוק את העולם הזה -
8:02 - 8:04עם אנשים שלא חוו אותו לפני כן,
-
8:04 - 8:08מפני שלא הצלחנו לדמיין את העולם הזה
עד שהוא הפך לשלנו. -
8:09 - 8:12יצרנו משחק מחשב שקשה לשחק בו.
-
8:13 - 8:16הוא לעולם לא יהיה שובר קופות.
-
8:16 - 8:19אנשים צריכים להכין את עצמם
להשקיע רגשית -
8:19 - 8:23בסיפור שהם יודעים שישבור את ליבם.
-
8:24 - 8:26אבל כשהלבבות שלנו נשברים,
-
8:26 - 8:29הם נרפאים מעט אחרת.
-
8:30 - 8:35הלב השבור שלי נרפא עם
חמלה חדשה ועמוקה יותר -- -
8:35 - 8:38רצון לשבת עם אנשים כשהם כואבים,
-
8:38 - 8:41לשמוע את הסיפורים שלהם
ולנסות לעזור לספר אותם -
8:41 - 8:43כדי שהם יידעו שרואים אותם.
-
8:45 - 8:49בלילה שבו "הדרקון הזה, סרטן"
זכה בפרס המשחק המשפיע, -
8:49 - 8:50הרענו,
-
8:50 - 8:54חייכנו ושוחחנו אודות ג'ואל
-
8:54 - 8:56ועל ההשפעה שהיתה לו על חיינו --
-
8:56 - 9:00על כל הלילות הקשים ומלאי התקווה
שחלקנו איתו -
9:00 - 9:01כשהוא שינה את ליבנו
-
9:01 - 9:07ולימד אותנו כל כך הרבה
על חיים, אהבה, אמונה וייעוד. -
9:09 - 9:14הפרס הזה לעולם לא יהיה יותר משמעותי עבורי
מתמונה אחת בודדה של בני, -
9:15 - 9:20אבל הוא מייצג את כל האנשים
שהושפעו ממהלך חייו, -
9:20 - 9:22אנשים שאני לעולם לא אפגוש.
-
9:22 - 9:24הם כותבים לי אימיילים לפעמים.
-
9:25 - 9:30הם אומרים לי שהם מתגעגעים לג'ואל,
למרות שמעולם לא פגשו אותו. -
9:30 - 9:35הם מתארים את הדמעות שהזילו
על הבן שלי, -
9:36 - 9:40וזה מקל את נטל הצער שלי
-
9:40 - 9:42לדעת שאני חולקת אותו עם ילד בן עשר
-
9:42 - 9:44שרואה ביוטיוב סרטון הדרכה של המשחק,
-
9:44 - 9:48או עם רופא שמשחק בסמארטפון שלו בטיסה,
-
9:48 - 9:54או עם פרופסור שמציגה את ג'ואל
לסטודנטים שנה א' לפילוסופיה שלה. -
9:55 - 9:58יצרנו משחק מחשב שקשה לשחק בו.
-
9:59 - 10:02אבל זה מרגיש לי נכון,
-
10:02 - 10:05כי הרגעים הקשים ביותר בחיים שלנו
-
10:05 - 10:08משנים אותנו יותר מאשר
כל מטרה שאי פעם נשיג. -
10:09 - 10:12טרגדיה שינתה את לבי
-
10:12 - 10:15יותר מהתגשמות כל חלום.
-
10:16 - 10:17תודה רבה.
-
10:17 - 10:22(מחיאות כפים)
- Title:
- משחק וידאו להתמודדות עם צער
- Speaker:
- איימי גרין
- Description:
-
more » « less
כשאצל בנה הצעיר של איימי גרין אובחן גידול נדיר במוח, היא המציאה סיפור לפני השינה עבור אחיו כדי ללמד אותם אודות מחלת הסרטן. התוצאה הייתה משחק וידאו, "הדרקון הזה, סרטן", שלוקח את השחקנים למסע שבו אינם יכולים לנצח. בהרצאה מקסימה זו אודות התמודדות עם אובדן, גרין מחדירה שמחה ומשחק לתוך טרגדיה. "יצרנו משחק שקשה לשחק בו", היא אומרת, "מפני שהרגעים הקשים ביותר בחיינו משנים אותנו יותר מכל מטרה שאי פעם נגשים".
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 10:34
|
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for A video game to cope with grief | |
|
Retired user accepted Hebrew subtitles for A video game to cope with grief | |
|
|
Retired user edited Hebrew subtitles for A video game to cope with grief | |
|
|
Retired user edited Hebrew subtitles for A video game to cope with grief | |
|
|
Retired user edited Hebrew subtitles for A video game to cope with grief | |
|
|
Retired user edited Hebrew subtitles for A video game to cope with grief | |
|
|
Retired user edited Hebrew subtitles for A video game to cope with grief | |
|
|
Retired user edited Hebrew subtitles for A video game to cope with grief |