Return to Video

איך בני אדם יוכלו להתפתח על מנת לשרוד בחלל החיצון

  • 0:02 - 0:05
    אז יש מחוזות
    מעטים ומרוחקים על כדור הארץ עצמו
  • 0:05 - 0:09
    שהם מסבירות פנים לבני אדם
    בכל מובן וקנה מידה,
  • 0:09 - 0:11
    אך אנו שרדנו בכל זאת.
  • 0:12 - 0:16
    אבותינו הקדמונים, כשהם חשו
    שבתיהם ופרנסותיהם נמצאים בסכנה,
  • 0:16 - 0:19
    העזו לעשות דרכם אל הלא נודע
  • 0:19 - 0:21
    בחיפוש אחר אפשרויות טובות יותר.
  • 0:22 - 0:24
    ובתור הצאצאים של אותם מגלי ארצות,
  • 0:24 - 0:27
    גם בורידים שלנו זורם
    אותו הדם הנוודי של אבותינו.
  • 0:28 - 0:29
    אך באותו זמן,
  • 0:30 - 0:32
    כשדעתנו מוסחת על ידי הלחם והשעשועים שלנו
  • 0:32 - 0:35
    ואנו סבוכים במלחמות אחד כנגד השני,
  • 0:36 - 0:39
    נראה ששכחנו את התשוקה לחקור ולגלות
    מקומות חדשים.
  • 0:40 - 0:44
    אנו, כמין, התפתחנו באופן מיוחד
  • 0:45 - 0:49
    עבור כדור הארץ, על כדור הארץ
    ועל ידי כדור הארץ,
  • 0:50 - 0:53
    ואנו כה מרוצים מתנאי המחייה שלנו
  • 0:53 - 0:56
    עד שנהיינו שאננים ופשוט עסוקים מידי
  • 0:56 - 0:58
    מכדי להבחין שהמשאבים אינם אין סופיים,
  • 0:59 - 1:01
    ואפילו החיים של השמש שלנו הם סופיים.
  • 1:02 - 1:05
    בעוד שמאדים וכל הסרטים שנעשו עליו
  • 1:05 - 1:08
    החיו מחדש את האתוס של המסע לחלל החיצון,
  • 1:08 - 1:14
    מעטים מאיתנו באמת מבינים
    שההרכב העדין של המין שלנו
  • 1:14 - 1:17
    אינו מוכן כלל למסעות ארוכים לחלל.
  • 1:18 - 1:20
    בואו נצא לטרק אל היער הלאומי שלכם
  • 1:20 - 1:22
    בשביל בדיקת מהירות זריזה.
  • 1:22 - 1:24
    אז בהרמת ידיים זריזה:
  • 1:24 - 1:28
    כמה מכם חושבים שתצליחו לשרוד
    בטבע השופע והפראי הזה
  • 1:28 - 1:29
    למשך כמה ימים?
  • 1:30 - 1:31
    ובכן, זה הרבה מכם.
  • 1:31 - 1:33
    מה לגבי כמה שבועות?
  • 1:34 - 1:35
    זאת כמות נאה.
  • 1:35 - 1:36
    מה לגבי כמה חודשים?
  • 1:38 - 1:39
    גם זה די יפה.
  • 1:39 - 1:42
    עכשיו, בואו נדמיין שהיער הזה
  • 1:42 - 1:45
    חווה חורף נצחי.
  • 1:45 - 1:49
    כמה שאלות: כמה מכם חושבים
    שתוכלו לשרוד בו כמה ימים?
  • 1:50 - 1:52
    זה די הרבה.
  • 1:52 - 1:53
    מה לגבי כמה שבועות?
  • 1:54 - 1:59
    בשביל טוויסט משעשע, בואו נדמיין
    שמקור המים היחיד שזמין
  • 1:59 - 2:03
    לכוד כבלוקים קפואים,
    קילומטרים מתחת לפני השטח.
  • 2:03 - 2:07
    חומרי ההזנה באדמה הם כל כך מעטים
    עד שאין צמחיה,
  • 2:07 - 2:11
    וכמובן כמעט ולא קיימת אטמוספירה.
  • 2:13 - 2:17
    דוגמאות כאלו הן רק מעטות
    מתוך האתגרים שנתמודד עימם,
  • 2:17 - 2:19
    על כוכב כמו מאדים.
  • 2:20 - 2:25
    אז איך אנחנו מחשלים את עצמנו עבור מסעות
    שהיעדים שלהם הם כל כך מרוחקים
  • 2:25 - 2:27
    מחופשה טרופית?
  • 2:28 - 2:30
    האם נשלח אספקה מתמדת מכדור הארץ?
  • 2:31 - 2:34
    נבנה מעליות חלל
    או קילומטרים בלתי אפשריים של מסועים
  • 2:34 - 2:37
    שמחברים את הכוכב הרצוי לכדור הארץ?
  • 2:38 - 2:43
    ואיך נגדל דברים כמו אוכל
    שגדל על כדור הארץ?
  • 2:45 - 2:47
    אבל אני מתקדמת מהר מידי.
  • 2:48 - 2:51
    במסע של המין שלנו
    למציאת בית חדש תחת שמש חדשה,
  • 2:52 - 2:56
    סביר מאוד שנבלה הרבה זמן
  • 2:56 - 2:57
    במסע עצמו,
  • 2:58 - 2:59
    בחלל,
  • 2:59 - 3:02
    על ספינה,
    פחית מעופפת הרמטית,
  • 3:03 - 3:05
    יתכן שבמשך דורות רבים.
  • 3:05 - 3:09
    הזמן הרציף הארוך ביותר
    שבן אדם כלשהו בילה בחלל
  • 3:09 - 3:12
    הוא כ12-14 חודשים.
  • 3:13 - 3:15
    מהחוויות של אסטרונאוטים בחלל,
  • 3:15 - 3:19
    אנחנו יודעים שלבלות זמן
    בסביבה עם מיקרו גרביטציה
  • 3:19 - 3:23
    משמעו אובדן מסת עצם, ניוון שרירים,
    בעיות כלי דם,
  • 3:23 - 3:25
    וסיבוכים נוספים
  • 3:25 - 3:28
    מהפיזיולוגי לפסיכולוגי.
  • 3:29 - 3:31
    ומה לגבי מאקרו-גרביטציה,
  • 3:31 - 3:33
    או כל ואריאציה אחרת בכח הכובד
  • 3:33 - 3:35
    של הכוכב שנמצא את עצמנו עליו?
  • 3:37 - 3:40
    בקצרה, המסעות הקוסמיים שלנו
    יהיו רצופים בסכנות
  • 3:40 - 3:42
    ידועות לנו וגם בלתי ידועות.
  • 3:43 - 3:47
    עד כה חיכינו לטכנולוגיה המכנית החדשה
  • 3:47 - 3:49
    או איזה רובוט מהדור הבא
  • 3:49 - 3:53
    כחלק מהמערך שיבטיח את המעבר הבטוח
    של המין שלנו בחלל.
  • 3:54 - 3:57
    עד כמה שהם נפלאים, אני מאמינה שהגיע הזמן
  • 3:57 - 4:01
    להשלים את אותם ענקים טכנולוגיים
  • 4:01 - 4:03
    עם מה שהטבע כבר המציא:
  • 4:04 - 4:06
    המיקרוב,
  • 4:06 - 4:11
    אורגניזם חד-תאי שיודע לחדש את עצמו,
  • 4:11 - 4:12
    מכונה חיה,
  • 4:13 - 4:15
    שדורשת יחסית מעט על מנת לקיים את עצמה,
  • 4:15 - 4:17
    מאפשרת הרבה גמישות בעיצוב
  • 4:17 - 4:20
    ודורשת רק להינשא במבחנת פלסטיק.
  • 4:21 - 4:25
    תחום המחקר שאיפשר לנו
    לנצל את היכולות של המיקרוב
  • 4:25 - 4:27
    ידוע כביולוגיה סינתטית.
  • 4:28 - 4:32
    הוא נובע מביולוגיה מולקולרית,
    שנתנה לנו אנטיביוטיקה, חיסונים,
  • 4:32 - 4:35
    ודרכים טובות יותר
    להבחין בניואנסים הפיזיולוגיים
  • 4:35 - 4:36
    של הגוף האנושי.
  • 4:37 - 4:38
    על ידי שימוש בכלים של הביולוגיה הסינתטית.
  • 4:39 - 4:41
    אנו יכולים כיום לערוך את הגנים
    של כמעט כל אורגניזם,
  • 4:41 - 4:43
    מיקרוסקופי או לא,
  • 4:43 - 4:46
    במהירות ואמינות מדהימות.
  • 4:47 - 4:50
    בהינתן המגבלות של המכונות מעשה ידי האדם,
  • 4:50 - 4:54
    ביולוגיה סינתטית תהיה אמצעי עבורנו
    להנדס לא רק את האוכל שלנו,
  • 4:54 - 4:56
    הדלק שלנו והסביבה שלנו,
  • 4:56 - 4:59
    אלא גם את עצמנו
  • 4:59 - 5:01
    כך שנוכל לפצות על החסרונות הפיזיקליים שלנו
  • 5:01 - 5:04
    ולהבטיח את הישרדותנו בחלל.
  • 5:05 - 5:06
    לדוגמה
  • 5:06 - 5:09
    איך אנחנו משתמשים בביולוגיה סינטטית
    לחקר החלל,
  • 5:09 - 5:11
    בואו נחזור לסביבת מאדים.
  • 5:12 - 5:17
    הרכב האדמה במאדים
    דומה לאפר וולקני בהוואי,
  • 5:17 - 5:19
    עם סימנים לחומרים אורגניים.
  • 5:19 - 5:22
    בואו נגיד, היפותטית,
  • 5:22 - 5:24
    מה אם אדמת מאדים יכולה למעשה
    לתמוך בצמיחת צמחים
  • 5:24 - 5:26
    בלי שימוש בחומרים מזינים מכדור הארץ?
  • 5:27 - 5:29
    השאלה הראשונה שאנחנו כנראה נצטרך לשאול,
  • 5:29 - 5:32
    איך נעשה את הצמחים שלנו עמידים לקור?
  • 5:32 - 5:34
    בגלל, שבממוצע, הטמפרטורה במאדים
  • 5:34 - 5:37
    היא מינוס 60 מעלות לא מזמינות.
  • 5:38 - 5:40
    השאלה הבאה שאנחנו צריכים לחשוב היא,
  • 5:40 - 5:42
    איך אנחנו הופכים את הצמחים שלנו
    לעמידים לבצורת?
  • 5:42 - 5:45
    בהתחשב בזה שרוב המים במאדים נוצרים כקרה
  • 5:45 - 5:48
    מתאדים מהר יותר
    משאני יכולה להגיד את המילה "מתאדים."
  • 5:49 - 5:52
    ובכן, מסתבר שכבר עשינו דברים כאלה.
  • 5:52 - 5:56
    על ידי השאלת גנים לחלבון נוגד קפאון מדגים
  • 5:56 - 5:59
    וגנים לעמידות לבצורת מצמחים אחרים כמו אורז
  • 5:59 - 6:02
    ואז לתפור אותם לתוך צמחים שצריכים אותם,
  • 6:02 - 6:05
    יש לנו עכשיו צמחים שיכולים לעמוד
    ברוב הבצורות ובקיפאון.
  • 6:05 - 6:08
    הם ידועים בכדור הארץ כ GMO,
  • 6:08 - 6:10
    או אורגניזמים מהונדסים גנטית,
  • 6:11 - 6:15
    ואנחנו מסתמכים עליהם כדי להזין את כל
    הפיות הרעבים של הציוויליזציה האנושית.
  • 6:16 - 6:20
    הטבע עושה דברים כאלה כבר,
  • 6:20 - 6:21
    בלי העזרה שלנו.
  • 6:21 - 6:24
    פשוט מצאנו דרכים
    יותר מדויקות לעשות את זה.
  • 6:25 - 6:29
    אז למה נרצה לשנות את ההרכב הגנטי
    של צמחים בחלל?
  • 6:30 - 6:34
    ובכן, לא לעשות זאת אומר שנצטרך להנדס
  • 6:34 - 6:37
    דונמים אין סופיים של אדמה
    על פלנטה חדשה לגמרי
  • 6:37 - 6:41
    על ידי שיחרור טריליונים של גלונים
    של גזים אטמוספריים
  • 6:41 - 6:44
    ואז לבנות כיפת זכוכית עצומה
    כדי להכיל את כל זה.
  • 6:44 - 6:47
    זה מפעל הנדסי לא מציאותי
  • 6:47 - 6:50
    שמגיע במהרה לעלויות שינוע מטען עצומות.
  • 6:51 - 6:53
    אחת הדרכים הכי טובות להבטיח
  • 6:53 - 6:56
    שתהיה לנו אספקת מזון ואויר שאנחנו צריכים
  • 6:56 - 6:59
    היא להביא איתנו אורגניזמים שהונדסו
  • 6:59 - 7:02
    להתאים לסביבות חדשות וקשות.
  • 7:03 - 7:07
    בעיקרון, שימוש באורגניזמים מהונדסים
    כדי לעזור לשנות את פני הפלנטה
  • 7:07 - 7:09
    גם בטווח הקצר וגם בארוך.
  • 7:10 - 7:14
    האורגנימזים האלה יכולים אז
    גם להיות מהונדסים ליצור תרופות או דלק.
  • 7:16 - 7:20
    אז אנחנו יכולים להשתמש בביולוגיה סינטטית
    כדי להביא צמחים מאוד מהונדסים איתנו,
  • 7:20 - 7:21
    אבל מה עוד אנחנו יכולים לעשות?
  • 7:22 - 7:25
    ובכן, הזכרתי קודם לכן שאנחנו, כמין,
  • 7:25 - 7:27
    התפתחנו במיוחד לכדור הארץ.
  • 7:28 - 7:30
    העובדה שלא הרבה השתנה בחמש הדקות האחרונות
  • 7:30 - 7:33
    בהן ישבתם פה ואני עמדתי שם.
  • 7:33 - 7:37
    וכך, אם היינו זורקים
    כל אחד מאיתנו על מאדים הרגע,
  • 7:37 - 7:41
    אפילו עם מספיק אוכל, מים, אוויר
  • 7:41 - 7:42
    וחליפה,
  • 7:42 - 7:45
    אנחנו כנראה נחווה בעיות בריאותיות
    מאוד לא נעימות
  • 7:45 - 7:49
    מכמות הקרינה המייננת שמפציצה את פני השטח
  • 7:49 - 7:53
    של פלטות כמו מאדים
    שיש להם אטמוספירה דלילה או לא קיימת.
  • 7:53 - 7:55
    אלא אם אנחנו מתכננים להשאר בחור מתחת לאדמה
  • 7:55 - 7:58
    לכל אורך השהות שלנו על כל פלנטה חדשה,
  • 7:58 - 8:01
    אנחנו חייבים למצוא דרכים טובות יותר
    להגן על עצמנו
  • 8:01 - 8:04
    בלי להגיע למצב שאנחנו לובשים שריון
  • 8:04 - 8:06
    ששוקל משהו בדומה למשקל הגוף שלכם,
  • 8:06 - 8:09
    או שנצטרך להתחבא מאחורי קיר עופרת.
  • 8:10 - 8:13
    אז תנו לי לפנות לטבע להשראה.
  • 8:14 - 8:16
    בין עושר החיים על כדור הארץ,
  • 8:16 - 8:19
    יש קבוצה של אורגניזמים
    שידועים כאקסטרימופילים,
  • 8:19 - 8:21
    או אוהבי סביבות מחיה קיצוניות,
  • 8:21 - 8:24
    אם אתם זוכרים מביולוגיה של התיכון.
  • 8:24 - 8:28
    ובין האורגניזמים האלה יש בקטריות
    בשם דינקוקוס רדיודורנס.
  • 8:29 - 8:34
    היא ידועה ביכולת לעמדוד בקור,
    יבוש, ואקום, חומצה,
  • 8:34 - 8:37
    והכי ראוי לציון, קרינה.
  • 8:37 - 8:40
    בעוד מנגנוני העמידות לקרינה ידועים,
  • 8:40 - 8:43
    עדיין לא התאמנו
    את הגנים הרלוונטיים ליונקים.
  • 8:44 - 8:46
    לעשות זאת זה לא ממש פשוט.
  • 8:46 - 8:49
    יש הרבה פנים שנכנסות לעמידות לקרינה,
  • 8:49 - 8:51
    וזה לא כזה פשוט כמו להעביר גן אחד.
  • 8:52 - 8:55
    אבל בהנתן מעט המצאתיות אנושית
  • 8:55 - 8:56
    ומעט זמן,
  • 8:57 - 8:59
    אני חושבת שלעשות זאת זה גם לא מאוד קשה.
  • 9:00 - 9:06
    אפילו אם אנחנו שואלים
    רק שבריר מהיכולת שלה לעמידות לקרינה,
  • 9:06 - 9:09
    זה יהיה טוב ברמות אין סופיות
    ממה שיש לנו עכשיו,
  • 9:09 - 9:11
    שזה רק המלאנין בעור שלנו.
  • 9:13 - 9:15
    בשימוש בכלים האלה של ביולוגיה סינטטית,
  • 9:15 - 9:18
    אנחנו יכולים לנצל את היכולת
    של הדיינוקוקוס רדיודורנס
  • 9:18 - 9:21
    כדי לשגשג תחת מנות קרינה
    שאחרת היו קטלניות.
  • 9:24 - 9:25
    כמה שזה קשה לראות,
  • 9:26 - 9:28
    הומוספיאנס, שזה אנשים,
  • 9:29 - 9:31
    מתפתחים כל יום,
  • 9:32 - 9:33
    ועדיין ממשיכים להתפתח.
  • 9:34 - 9:36
    אלפי שנים של אבולוציה אנושית
  • 9:36 - 9:39
    לא רק נתנו לנו אנשים כמו טיבטים,
  • 9:39 - 9:42
    שיכולים לשגשג תחת תנאים דלי חמצן,
  • 9:42 - 9:47
    אלא גם ארגנטינאים,
    שיכולים לבלוע ולעכל ארסניק,
  • 9:47 - 9:50
    האלמנט הכימי שיכול להרוג אדם ממוצע.
  • 9:50 - 9:54
    כל יום, הגוף האנושי מתפתח
    על ידי מוטציות אקראיות
  • 9:54 - 9:57
    שבאותה מידה אקראית מאפשרים לאנשים מסויימים
  • 9:57 - 9:59
    להשאר בחיים בתנאים עגומים.
  • 10:00 - 10:02
    אבל, וזה אבל גדול,
  • 10:03 - 10:08
    כזו אבולוציה דורשת
    שני דברים שאולי אין לנו תמיד,
  • 10:08 - 10:09
    או נהייה מסוגלים להרשות לעצמנו,
  • 10:10 - 10:12
    והם מוות וזמן.
  • 10:14 - 10:17
    במאבק של המין שלנו למצוא את מקומו ביקום,
  • 10:17 - 10:19
    אולי לא תמיד יש לנו את הזמן הדרוש
  • 10:19 - 10:22
    לאבולוציה טבעית של פונקציות נוספות
  • 10:22 - 10:24
    להשרדות על פלנטות לא דמויות ארץ.
  • 10:24 - 10:29
    אנחנו חיים במה ש אי.או. ווילסון
    כינה דור עקיפת הגנים,
  • 10:29 - 10:34
    במהלכו אנחנו מתקנים פגמים בגנים
    כמו סיסטיק פיברוזיס או ניוון שרירים
  • 10:34 - 10:37
    עם תוספים חיצוניים זמניים.
  • 10:38 - 10:39
    אבל עם כל יום שעובר,
  • 10:40 - 10:43
    אנחנו מתקרבים לדור של אבולוציה רצונית,
  • 10:43 - 10:45
    זמן שבמהלכו לנו כמין
  • 10:45 - 10:50
    תהיה את היכולת להחליט עבור עצמנו
    את העתיד הגנטי שלנו.
  • 10:51 - 10:53
    לשפר את הגוף האנושי ביכולות חדשות
  • 10:53 - 10:55
    זה לא שאלה של איך יותר,
  • 10:56 - 10:57
    אלא של מתי.
  • 10:58 - 10:59
    בשימוש בביולוגיה סינטטית
  • 11:00 - 11:03
    כדי לשנות את ההרכב הגנטי
    של כל אורגניזם חי,
  • 11:03 - 11:04
    בעיקר של עצמנו,
  • 11:04 - 11:06
    כולל גם את השאלות המורליות והאתיות.
  • 11:07 - 11:10
    האם הנדסת עצמנו עושה אותנו פחות אנושיים?
  • 11:11 - 11:13
    אבל אז, מה היא אנושיות
  • 11:13 - 11:16
    אם לא חומר כוכבים שבמקרה יש לו הכרה?
  • 11:17 - 11:20
    לאן הגאוניות האנושית תיקח את עצמה?
  • 11:21 - 11:25
    ברור שזה קצת בזבוז
    לשבת ולהיות מוקסמים מזה.
  • 11:26 - 11:27
    איך אנחנו משתמשים בידע שלנו
  • 11:27 - 11:30
    כדי להגן על עצמנו מסיכונים חיצוניים
  • 11:30 - 11:33
    ואז להגן על עצמנו מעצמנו?
  • 11:34 - 11:36
    אני מעלה את השאלות האלו
  • 11:36 - 11:38
    לא כדי ליצור את הפחד ממדע
  • 11:38 - 11:40
    אלא כדי להביא לאור את האפשרויות הרבות
  • 11:40 - 11:44
    שהמדע איפשר וממשיך לאפשר לנו.
  • 11:45 - 11:49
    אנחנו חייבים להתכנס כאנושות
    כדי לדון ולקבל את הפתרונות
  • 11:49 - 11:50
    לא רק עם זהירות
  • 11:51 - 11:53
    אלא גם עם אומץ.
  • 11:54 - 11:58
    מאדים הוא יעד,
  • 11:58 - 12:00
    אבל הוא לא יהיה האחרון שלנו.
  • 12:01 - 12:04
    היעד הסופי האמיתי שלנו
    היא הקו שאנחנו חייבים לחצות
  • 12:04 - 12:09
    בהחלטה מה אנחנו יכולים וצריכים לעשות
    עם הבינה הלא סבירה של המין שלנו.
  • 12:10 - 12:14
    החלל קר, ברוטלי ולא סלחן.
  • 12:15 - 12:18
    הדרך שלנו לכוכבים תהיה מלאה קשיים
  • 12:18 - 12:21
    שתביא אותנו לשאול לא רק מי אנחנו
  • 12:21 - 12:22
    אלא לאן נלך.
  • 12:23 - 12:27
    התשובות יהיו בבחירות שלנו
    להשתמש או לנטוש את הטכנולוגיה
  • 12:27 - 12:29
    ששאבנו מהחיים עצמם,
  • 12:29 - 12:33
    והיא תגדיר אותנו לשארית הקיום שלנו בקיום.
  • 12:33 - 12:34
    תודה לכם.
  • 12:34 - 12:39
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך בני אדם יוכלו להתפתח על מנת לשרוד בחלל החיצון
Speaker:
ליסה ניפ
Description:

אם אנו מקווים יום אחד לעזוב את כדור הארץ ולחקור את היקום, הגוף שלנו יצטרך להשתפר מאוד כדי לשרוד את התנאים הקשים של החלל. באמצעות ביולוגיה סינתטית, ליסה ניפ מקווה לרתום כוחות מיוחדים ממיקרובים שעל פני כדור הארץ - כגון יכולת עמידות בקרינה - כדי להפוך לבני אדם יותר מתאימים לחקור את החלל. "אנחנו מתקרבים לזמן שבמהלכו נצטרך שתהיה לנו היכולת להחליט על הגורל הגנטי שלנו," ניפ אומרת. "פיתוח גוף האדם עם יכולות חדשות הוא כבר לא שאלה של איך, אבל מתי."
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
12:51

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.