Return to Video

הטלסקופ החדש הזה אולי יוכל להראות לנו את ההתחלה של היקום

  • 0:01 - 0:05
    כשהייתי בת 14, התעניינתי במדע --
  • 0:05 - 0:08
    הייתי מוקסמת ממנו,
    נרגשת לדעת יותר.
  • 0:08 - 0:13
    והיה לי מורה למדעים בתיכון
    שהיה אומר לכיתה,
  • 0:13 - 0:16
    "הבנות לא חייבות להקשיב לזה."
  • 0:17 - 0:18
    מעודד, כן.
  • 0:18 - 0:19
    (צחוק)
  • 0:19 - 0:23
    בחרתי לא להקשיב -- אבל רק להצהרה הזו.
  • 0:25 - 0:28
    אז תנו לי לקחת אתכם להרי האנדים בצ'ילה,
  • 0:28 - 0:33
    500 קילומטר, 300 מייל
    צפון מזרחית לסנטיאגו.
  • 0:33 - 0:37
    זה מאוד מרוחק, זה מאוד יבש וזה מאוד יפה.
  • 0:38 - 0:39
    ואין שם הרבה.
  • 0:39 - 0:42
    יש קונדורים, יש טרנטולות,
  • 0:42 - 0:45
    ובלילה, כשהאור מתעמעם,
  • 0:45 - 0:48
    הוא מגלה את אחד השמיים
    הכי כהים על כדור הארץ.
  • 0:49 - 0:51
    זה סוג של מקום קסום, ההר.
  • 0:51 - 0:56
    זה שילוב קסום של רכס הרים מאוד מרוחק
  • 0:56 - 0:59
    עם טכנולוגיה מאוד מתוחכמת.
  • 1:00 - 1:03
    ואבותינו, לכל אורך ההסטוריה המתועדת,
  • 1:03 - 1:08
    הביטו בשמי הלילה ותהו על טבע הקיום שלנו.
  • 1:09 - 1:11
    ואנחנו לא יוצאי דופן, הדור שלנו.
  • 1:12 - 1:15
    הקושי היחיד הוא ששמי הלילה חסומים
  • 1:15 - 1:17
    על ידי הזוהר של אורות העיר.
  • 1:17 - 1:21
    וכך אסטרונומים הולכים
    לפסגות ההרים המרוחקים האלה
  • 1:21 - 1:23
    כדי לצפות וללמוד את הקוסמוס.
  • 1:23 - 1:26
    אז טלסקופים הם החלונות שלנו לקוסמוס.
  • 1:28 - 1:32
    זו לא הגזמה להגיד
    שחצי הכדור הדרומי הולך להיות
  • 1:32 - 1:36
    העתיד של האסטרונומיה למאה ה 21.
  • 1:36 - 1:39
    כבר יש לנו מערך של טלסקופים קיימים,
  • 1:39 - 1:41
    בהרי האנדים של צ'ילה,
  • 1:41 - 1:47
    ובקרוב יצטרף אליהם
    מערך בעל יכולת יוצאת דופן.
  • 1:47 - 1:50
    יהיו שתי קבוצות בין לאומיות שיבנו
  • 1:50 - 1:55
    טלסקופים עצומים, רגישים לקרינה אופטית,
    כמו העיניים שלנו.
  • 1:56 - 1:58
    יהיה טלסקופ סקר
  • 1:58 - 2:01
    שיסרוק את השמיים כל כמה לילות.
  • 2:01 - 2:03
    יהיו טלסקופי רדיו,
  • 2:03 - 2:06
    רגישים לקרינת רדיו באורכי גל ארוכים.
  • 2:06 - 2:10
    ואז יהיו טלסקופים בחלל.
  • 2:10 - 2:12
    יהיה יורש לטלסקופ החלל האבל:
  • 2:13 - 2:15
    הוא נקרא טלסקופ ג'יימס ווב.
  • 2:15 - 2:17
    והוא ישוגר ב 2018.
  • 2:17 - 2:19
    יהיה לווין בשם TESS
  • 2:19 - 2:22
    שיגלה כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש שלנו.
  • 2:24 - 2:27
    בעשור האחרון, הובלתי קבוצה --
  • 2:27 - 2:29
    קונסורטיום -- קבוצה בין לאומית,
  • 2:29 - 2:32
    כדי לבנות מה שיהיה, כשבנייתו תסתיים,
  • 2:32 - 2:35
    הטלסקופ האופטי הכי גדול אי פעם.
  • 2:35 - 2:39
    הוא נקרא טלסקופ מגלן הענק, או GMT.
  • 2:40 - 2:44
    לטלסקופ הזה יהיו מראות בקוטר 8.4 מטר --
  • 2:45 - 2:46
    כל אחת מהמראות.
  • 2:46 - 2:47
    זה כמעט 27 רגל.
  • 2:47 - 2:52
    אז הוא מגמד את הבמה הזו --
    אולי עד לשורה הרביעית בקהל הזה.
  • 2:52 - 2:55
    כל אחת משבע המראות בטלסקופ הזה
  • 2:55 - 2:59
    תהיה בקוטר של כמעט 8.4 מטר.
  • 2:59 - 3:03
    יחד, שבע המראות בטלסקופ הזה יהוו
  • 3:03 - 3:05
    קוטר של 23 מטר.
  • 3:05 - 3:08
    אז, בעיקרון הגודל של כל האודיטוריום הזה.
  • 3:08 - 3:12
    כל הטלסקופ יעמוד בגובה של בערך 43 מטר,
  • 3:12 - 3:15
    ושוב, משאנחנו בריו,
  • 3:15 - 3:18
    כמה מכם הלכו לראות את
    הפסל הענק של ישו.
  • 3:18 - 3:20
    קנה המידה שווה בערך בגובה;
  • 3:20 - 3:24
    למעשה, הוא קטן יותר ממה שהטלסקופ יהיה.
  • 3:24 - 3:27
    הוא שווה בגודל לפסל החירות.
  • 3:28 - 3:32
    והוא יהיה משוכן במעטה בגובה 22 קומות --
  • 3:32 - 3:34
    בגובה 60 מטר.
  • 3:34 - 3:37
    אבל זה בניין יוצא דופן
    כדי להגן על הטלסקופ הזה.
  • 3:37 - 3:39
    יהיו לו חלונות פתוחים לשמיים,
  • 3:39 - 3:41
    יהיה מסוגל להיות מכוון לשמיים,
  • 3:41 - 3:44
    והוא למעשה יסתובב על בסיס --
  • 3:44 - 3:47
    2,000 טונות של בניין מסתובב.
  • 3:48 - 3:53
    לטסלקופ מגלן הענק תהיה
    רזולוציה גדולה פי עשר
  • 3:53 - 3:54
    מלטלסקופ החלל האבל.
  • 3:55 - 3:59
    הוא יהיה רגיש פי 20 מליון מהעין האנושית.
  • 4:00 - 4:06
    ואולי, בפעם הראשונה אי פעם,
    הוא יהיה מסוגל למצוא חיים על פלנטות
  • 4:06 - 4:08
    מחוץ למערכת השמש שלנו.
  • 4:08 - 4:13
    הוא יאפשר לנו להביט אחורה
    באור הראשון של היקום --
  • 4:13 - 4:15
    מילולית, שחר היקום.
  • 4:15 - 4:17
    שחר היקום.
  • 4:18 - 4:22
    זה טלסקופ שיאפשר לנו להביט אחורה,
  • 4:22 - 4:25
    לצפות בגלקסיות כמו שהן היו
    כשהן למעשה התכנסו,
  • 4:25 - 4:29
    החורים השחורים הראשונים ביקום,
    הגלקסיות הראשונות.
  • 4:30 - 4:34
    עכשיו, במשך אלפי שנים, חקרנו את היקום,
  • 4:34 - 4:37
    תהינו בנוגע למקומנו ביקום.
  • 4:37 - 4:39
    היוונים העתיקים אמרו לנו
  • 4:39 - 4:41
    שכדור הארץ היה מרכז היקום.
  • 4:41 - 4:45
    לפני חמש מאות שנה,
    קופרניקוס הזיח את כדור הארץ,
  • 4:45 - 4:48
    ושם את השמש בלב הקוסמוס.
  • 4:49 - 4:51
    וכמו שלמדנו במשך המאות,
  • 4:51 - 4:54
    מאז גלילאו גליליי, המדען האיטלקי,
  • 4:54 - 4:59
    הפנה לראשונה, באותו זמן,
    טלסקופ קטן בן חמישה סנטימטר, לשמיים,
  • 4:59 - 5:02
    כל פעם שבנינו טלסקופים גדולים יותר,
  • 5:02 - 5:04
    למדנו משהו בנוגע ליקום;
  • 5:04 - 5:07
    עשינו גילויים, בלי יוצא מן הכלל.
  • 5:09 - 5:13
    למדנו במאה ה 20 שהיקום מתרחב
  • 5:13 - 5:17
    ושמערכת השמש שלנו
    היא לא מרכז ההתפשטות הזו.
  • 5:18 - 5:23
    אנחנו יודעים שהיקום עשוי
    מיותר מ 100 מיליארד גלקסיות
  • 5:23 - 5:25
    שנראות לנו,
  • 5:25 - 5:30
    ובכל אחת מהגלקסיות האלו
    יש 100 מיליארד כוכבים בתוכן.
  • 5:31 - 5:34
    אז אנחנו מביטים עכשיו
    בתמונה העמוקה ביותר בקוסמוס
  • 5:34 - 5:36
    שאי פעם צולמה.
  • 5:36 - 5:39
    היא צולמה בשימוש
    בטלסקופ החלל האבל,
  • 5:39 - 5:44
    ועל ידי הפניית הטלסקופ למה
    שפעם היה חלק ריק של השמיים,
  • 5:44 - 5:45
    לפני שיגור האבל.
  • 5:45 - 5:48
    ואם אתם יכולים לדמיין את האזור הקטן הזה,
  • 5:48 - 5:51
    הוא בגודל של חמישית ירח מלא בלבד.
  • 5:51 - 5:53
    אז, אם אתם יכולים לדמיין את הירח המלא.
  • 5:53 - 5:57
    ויש עכשיו 10,000 גלקסיות נראות
    בתוך התמונה הזו.
  • 5:58 - 6:02
    והעמימות של התמונות האלו
    והגודל הזעיר הם רק תוצאה
  • 6:02 - 6:07
    של העובדה שהגלקסיות האלו
    הן כל כך רחוקות, המרחקים העצומים.
  • 6:07 - 6:10
    וכל אחת מהגלקסיות האלו
    יכולה להכיל בתוכה
  • 6:10 - 6:15
    כמה מיליארדים או אפילו
    מאות מיליארדים של כוכבים.
  • 6:16 - 6:18
    טלסקופים הם כמו מכונות זמן,
  • 6:18 - 6:22
    אז ככל שנביט רחוק יותר בחלל,
    אנחנו מביטים אחורה יותר בזמן.
  • 6:22 - 6:26
    והם כמו דליי אור -- מילולית,
    הם אוספים אור.
  • 6:26 - 6:29
    אז ככל שהדלי גדול יותר,
    המראה צריכה להיות גדולה יותר,
  • 6:29 - 6:32
    ונוכל לראות יותר אור,
    ונוכל לראות רחוק יותר אחורה.
  • 6:34 - 6:36
    אז, למדנו במאה האחרונה
  • 6:36 - 6:39
    שיש עצמים אקזוטיים ביקום -- חורים שחורים.
  • 6:39 - 6:42
    למדנו שיש חומר אפל ואנרגיה אפלה
  • 6:42 - 6:43
    שאנחנו לא יכולים לראות.
  • 6:43 - 6:47
    אז אתם מביטים עכשיו
    בתמונה ממשית של חומר אפל.
  • 6:47 - 6:48
    (צחוק)
  • 6:48 - 6:51
    אתם הבנתם. לא כל הקהל הבין.
  • 6:51 - 6:52
    (צחוק)
  • 6:52 - 6:55
    אז הדרך בה אנחנו מסיקים
    את הנוכחות של חומר אפל --
  • 6:55 - 7:00
    אנחנו לא יכולים לראות אותו --
    אבל יש משיכה ברורה, בשל הכבידה.
  • 7:01 - 7:05
    אנחנו יכולים להביט עכשיו,
    אנחנו רואים את ים הגלקסיות האלו
  • 7:05 - 7:06
    ביקום שמתרחב.
  • 7:07 - 7:10
    מה שאני עצמי עושה זה למדוד
    את ההתפשטות של היקום,
  • 7:10 - 7:13
    ואחד הפרוייקטים שביצעתי בשנות ה 90
  • 7:13 - 7:18
    השתמש בטלסקופ האבל
    כדי למדוד כמה מהר היקום מתפשט.
  • 7:19 - 7:23
    אנחנו יכולים לעקוב אחורה 14 מיליארד שנים.
  • 7:24 - 7:28
    למדנו במשך הזמן שלכוכבים
    יש הסטוריות יחודיות;
  • 7:28 - 7:31
    שזה אומר, יש להם לידה,
    יש להם בגרות
  • 7:31 - 7:33
    ולכמה מהם יש אפילו מוות דרמטי.
  • 7:34 - 7:40
    אז הגחלים מהכוכבים האלו למעשה
    יוצרים את הכוכבים שאנחנו רואים,
  • 7:40 - 7:44
    מסתבר שלרובם יש גם
    כוכבי לכת שסובבים סביבם.
  • 7:44 - 7:48
    ואחת התוצאות הבאמת מפתיעות
    ב 20 השנים האחרונות
  • 7:48 - 7:52
    היתה הגילוי של פלנטות אחרות
    סביב כוכבים אחרים.
  • 7:52 - 7:54
    אלה נקראות אקסופלנטות.
  • 7:54 - 7:59
    ועד 1995, לא ידענו אפילו
    על הקיום של הפלנטות האלו,
  • 7:59 - 8:02
    חוץ מסביב השמש שלנו.
  • 8:02 - 8:09
    אבל עכשיו, יש כמעט 2,000 פלנטות
    אחרות שמקיפות כוכבים אחרים
  • 8:09 - 8:11
    שאנחנו יכולים לזהות, למדוד את המאסות שלהן.
  • 8:11 - 8:15
    יש 500 מאלו שהן מערכות מרובות כוכבי לכת.
  • 8:15 - 8:19
    ויש 4,000 -- ועדיין סופרים --
    מועמדות אחרות
  • 8:19 - 8:21
    לפלנטות שמקיפות כוכבים אחרים.
  • 8:22 - 8:25
    הן באות במגוון מבלבל של סוגים.
  • 8:25 - 8:28
    יש פלנטות דמויות צדק שהן חמות,
  • 8:28 - 8:33
    יש פלנטות אחרות שהן קפואות,
    יש עולמות מים
  • 8:33 - 8:36
    ויש פלנטות סלעיות כמו כדור הארץ,
    מה שנקרא "סופר כדורי ארץ,"
  • 8:36 - 8:41
    ואפילו היו פלנטות שמעריכים
    שהן עולמות יהלום.
  • 8:42 - 8:47
    אז אנחנו יודעים שיש לפחות פלנטה אחת,
    כדור הארץ שלנו, בה יש חיים.
  • 8:47 - 8:51
    אפילו מצאנו פלנטות שחגות סביב שני כוכבים.
  • 8:51 - 8:54
    זה כבר לא האזור של מדע בדיוני.
  • 8:55 - 8:57
    אז סביב הפלנטה שלנו אנחנו יודעים שיש חיים,
  • 8:57 - 9:03
    פיתחנו חיים מורכבים, אנחנו יכולים עכשיו
    לפקפק במקורות שלנו.
  • 9:04 - 9:08
    ובהתחשב בכל מה שגילינו,
    המספרים העצומים מציעים עכשיו
  • 9:08 - 9:12
    שיש אולי מליונים, אולי --
    אולי אפילו מאות מליונים --
  • 9:12 - 9:15
    של פלנטות אחרות שקרובות מספיק --
  • 9:15 - 9:18
    ממש במרחק הנכון מהכוכבים
    שאותם הן מקיפות --
  • 9:18 - 9:24
    כדי שיהיו מים נוזליים
    ואולי אפילו יתמכו בחיים.
  • 9:24 - 9:28
    אז אנחנו מתפעלים מהסיכויים האלו,
    הסיכויים העצומים האלה,
  • 9:28 - 9:31
    והדבר המדהים הוא שתוך
    שני העשורים הבאים,
  • 9:31 - 9:37
    ה GMT אולי יהיה מסוגל לקחת ספקטרום
    של האטמוספירות של הפלנטות האלו,
  • 9:37 - 9:40
    ויקבע באם, או לא יש להן פוטנציאל לחיים.
  • 9:42 - 9:43
    אז, מה הוא פרוייקט ה GMT?
  • 9:44 - 9:45
    זה פרויקט בין לאומי.
  • 9:45 - 9:51
    זה כולל את אוסטרליה, דרום קוריאה,
    ואני שמחה להגיד, כשאני פה בריו,
  • 9:51 - 9:54
    שהשותפה החדשה בטלסקופ שלנו
    היא ברזיל.
  • 9:55 - 9:59
    (מחיאות כפיים)
  • 9:59 - 10:04
    זה גם כולל מספר מוסדות
    ברחבי ארצות הברית,
  • 10:04 - 10:07
    כולל אוניברסיטת הארוורד,
  • 10:07 - 10:10
    הסמיתסוניאון ומוסדות קרנגי,
  • 10:10 - 10:17
    ואוניברסיטאות אריזונה, שיקגו,
    טקסס-אוסטין וטקסס A&M.
  • 10:17 - 10:19
    וזה כולל גם את צ'ילה.
  • 10:21 - 10:24
    אז, ייצור המראות האלו
    בטלסקופ הזה הוא גם מרתק
  • 10:24 - 10:25
    כשלעצמו.
  • 10:25 - 10:30
    קחו פיסות זכוכית,
    התיכו אותן בכבשן שמסתובב בעצמו.
  • 10:31 - 10:33
    זה מתרחש מתחת לאיצטדיון פוטבול
  • 10:33 - 10:35
    באוניברסיטת אריזונה.
  • 10:35 - 10:38
    זה חבוי מתחת ל 52,000 מושבים.
  • 10:38 - 10:39
    אף אחד לא יודע שזה מתרחש.
  • 10:40 - 10:43
    ויש בעיקרון קלחת מסתובבת.
  • 10:43 - 10:46
    המראות נוצקות ומקוררות ממש לאט,
  • 10:46 - 10:49
    ואז הן מלוטשות לדיוק מעולה.
  • 10:50 - 10:53
    וכך, אם אתם חושבים
    על הדיוק של המראות האלו,
  • 10:53 - 10:57
    הבליטות במראה, לאורך כל 8.4 המטרים,
  • 10:57 - 11:01
    מגיעות לפחות ל-0.4 מליונית הסנטימטר.
  • 11:01 - 11:03
    אז, האם אתם יכולים לדמיין את זה?
  • 11:03 - 11:04
    או!
  • 11:04 - 11:06
    (צחוק)
  • 11:06 - 11:12
    זה אחד חלקי חמשת אלפים של רוחב השערה שלי,
  • 11:12 - 11:14
    לאורך כל 8.4 המטרים.
  • 11:14 - 11:16
    זה השג יוצא דופן.
  • 11:16 - 11:19
    זה מה שמאפשר לנו לקבל
    את הדיוק שיהיה לנו.
  • 11:21 - 11:23
    אז, מה הדיוק הזה נותן לנו?
  • 11:24 - 11:27
    אז ה GMT, אם אתם יכולים לדמיין --
  • 11:27 - 11:31
    אם הייתי מחזיקה מטבע, שבמקרה יש לי,
  • 11:31 - 11:36
    ואני מביטה בפני המטבע,
    אני יכולה לראות מפה
  • 11:36 - 11:40
    את הכתב על המטבע; אני יכולה לראות
    את הפנים על המטבע הזה.
  • 11:40 - 11:43
    הניחוש שלי שאפילו בשורה הראשונה,
    אתם לא יכולים לראות את זה.
  • 11:44 - 11:47
    אבל אם היינו מפנים את טלסקופ מגלן הענק,
  • 11:47 - 11:50
    כל הקוטר של 24 מטר שאנחנו רואים
    באודיטוריום הזה,
  • 11:50 - 11:53
    ומפנים אותו למרחק 320 קילומטר,
  • 11:53 - 11:59
    אם הייתי עומדת בסן פאולו,
    היינו יכולים לזהות את הפנים על המטבע.
  • 11:59 - 12:03
    זו הרזולוציה יוצאת הדופן והכוח של הטלסקופ.
  • 12:04 - 12:06
    ואם היינו --
  • 12:06 - 12:10
    (מחיאות כפיים)
  • 12:10 - 12:15
    אם אסטרונאוט היה טס לירח,
    במרחק ארבע מאות אלף קילומטר,
  • 12:15 - 12:18
    והדליק נר -- נר בודד --
  • 12:18 - 12:21
    אז היינו מסוגלים לזהות אותו,
    בשימוש ב GMT.
  • 12:21 - 12:23
    די מדהים.
  • 12:25 - 12:31
    זו תמונה בהדמייה של צביר בגלקסיה קרובה.
  • 12:31 - 12:34
    "קרוב" זה אסטרונומי, הכל יחסי.
  • 12:34 - 12:36
    זה במרחק עשרות מליוני שנות אור.
  • 12:36 - 12:38
    כך הצביר הזה היה נראה.
  • 12:38 - 12:40
    אז תראו את ארבעת העצמים הבהירים האלה,
  • 12:40 - 12:44
    ועכשיו בואו נשווה אותו למצלמה
    על טלסקופ החלל האבל.
  • 12:44 - 12:48
    אתם יכולים לראות פרטים עמומים
    המתחילים להגיע.
  • 12:48 - 12:54
    ועכשיו לבסוף -- ותביטו בכמה דרמטי זה --
    זה מה שה GMT היה רואה.
  • 12:54 - 12:56
    אז, שימו עיין על התמונות הבהירות האלו שוב.
  • 12:56 - 13:01
    זה מה שאנחנו רואים על אחד הטלסקופים
    הכי חזקים הקיימים על כדור הארץ,
  • 13:01 - 13:04
    וזה, שוב, מה שה GMT היה רואה
  • 13:05 - 13:06
    דיוק יוצא דופן.
  • 13:07 - 13:08
    אז, איפה אנחנו?
  • 13:08 - 13:12
    יישרנו עכשיו את החלק העליון
    של ראש ההר בצילה.
  • 13:12 - 13:13
    פיצצנו אותו.
  • 13:13 - 13:16
    בדקנו וליטשנו את המראה הראשונה.
  • 13:16 - 13:19
    יצקנו את המראה השניה והשלישית.
  • 13:19 - 13:21
    ואנחנו עומדים לצקת את המראה הרביעית.
  • 13:21 - 13:23
    היו לנו סדרות של ביקורות השנה,
  • 13:23 - 13:25
    פאנלים בין לאומיים שהגיעו לבקר אותנו,
  • 13:25 - 13:28
    ואמרו, "אתם מוכנים ללכת לבניה."
  • 13:28 - 13:31
    וכך אנחנו מתכננים לבנות את הטלסקופ הזה
    עם ארבע המראות הראשונות.
  • 13:31 - 13:35
    ואנחנו רוצים לעלות לאוויר במהירות,
    ולייצר מידע מדעי --
  • 13:36 - 13:40
    מה שאנחנו האסטרונומים קוראים לו
    "אור ראשון," ב 2021.
  • 13:41 - 13:44
    והטלסקופ המלא יהיה גמור באמצע העשור הבא,
  • 13:45 - 13:46
    עם כל שבע המראות.
  • 13:47 - 13:50
    אז אנחנו עכשיו מוכנים
    להביט לאחור על היקום המרוחק,
  • 13:50 - 13:51
    השחר הקוסמי.
  • 13:52 - 13:56
    אנחנו נהיה מסוגלים לחקור
    פלנטות אחרות לפרטיהן העדינים.
  • 13:56 - 14:00
    אבל בשבילי, אחד הדברים המרגשים ביותר
    בנוגע לבניית ה GMT
  • 14:00 - 14:03
    זו ההזדמנות לגלות למעשה משהו
  • 14:03 - 14:06
    שאנחנו לא יודעים עליו --
    שאנחנו אפילו לא יכולים לדמיין בנקודה הזו,
  • 14:06 - 14:08
    משהו חדש לגמרי.
  • 14:09 - 14:12
    והתקווה שלי היא שעם הבניה
    של זה ומתקנים אחרים,
  • 14:12 - 14:18
    שהרבה נשים וגברים צעירים
    יקבלו השראה להגיע לכוכבים.
  • 14:18 - 14:19
    תודה רבה לכם.
  • 14:19 - 14:21
    אובריגדו.
  • 14:21 - 14:27
    (מחיאות כפיים)
  • 14:27 - 14:28
    ברונו גיאוסיאני: תודה לך וונדי.
  • 14:28 - 14:31
    תישארי איתי, מפני שיש לי שאלה בשבילך.
  • 14:31 - 14:33
    הזכרת מתקנים אחרים.
  • 14:33 - 14:38
    אז טלסקופ מגלן מוקם,
    אבל גם ALMA ואחרים בצ'ילה
  • 14:38 - 14:40
    ובמקומות אחרים, כולל הוואי.
  • 14:41 - 14:45
    זה נוגע לשיתוף פעולה והשלמה, או לתחרות?
  • 14:45 - 14:49
    אני יודע שיש תחרות במובנים של מימון,
    אבל מה עם המדע?
  • 14:49 - 14:52
    וונדי פרידמן: במונחים של מדע,
    הם מאוד משלימים.
  • 14:52 - 14:55
    הטלסקופים בחלל, הטלסקופים על האדמה,
  • 14:55 - 14:57
    טלסקופים עם יכולות אורך גל שונות,
  • 14:57 - 15:00
    טלסקופים שאפילו דומים,
    אבל עם מכשור שונה --
  • 15:00 - 15:04
    הם כולם יביטו בחלקים שונים
    של השאלות שאנחנו שואלים.
  • 15:04 - 15:08
    אז כשאנחנו מגלים פלנטות אחרות,
    נהיה מסוגלים לבחון את האבחנות האלו,
  • 15:08 - 15:10
    נהיה מסוגלים למדוד את האטמוספרות,
  • 15:10 - 15:13
    מסוגלים להביט בחלל בהפרדה מאוד גדולה.
  • 15:13 - 15:14
    אז, הם מאוד משלימים.
  • 15:14 - 15:17
    אתה צודק בקשר למימון, אנחנו מתחרים;
  • 15:17 - 15:19
    אבל מדעית, זה מאוד משלים.
  • 15:19 - 15:22
    ב.ג: וונדי, תודה רבה לך שבאת ל TEDGlobal.
  • 15:22 - 15:23
    ו.פ: תודה לך.
  • 15:23 - 15:25
    (מחיאות כפיים)
Title:
הטלסקופ החדש הזה אולי יוכל להראות לנו את ההתחלה של היקום
Speaker:
וונדי פרידמן
Description:

מתי ואיך היקום התחיל? קבוצה גלובלית של אסטרונומים רוצה לענות על השאלה הזו על ידי התבוננות חזרה בזמן כמו שטלסקופ חדש וגדול יאפשר לנו לראות. וונדי פרידמן הובילה את היצירה של טלסקופ מגלן הענק, תחת קונסורטיום בדרום אמריקה; ב- TEDGlobal בריו, היא חולקת חזון נועז של גילויים בנוגע ליקום שלנו שה- GMT יאפשר.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
15:38

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.