Return to Video

איך צייור יכול לשנות קהילות

  • 0:01 - 0:03
    דרה אורהאן: התאטרון הזה בנוי על קופקובנה,
  • 0:03 - 0:06
    שהוא החוף הכי מפורסם בעולם,
  • 0:06 - 0:08
    אבל 25 קילומטר מפה
  • 0:08 - 0:10
    באזור הצפוני של ריו
  • 0:10 - 0:13
    נמצאת קהילה שנקראת וילה קרוזיירו,
  • 0:13 - 0:16
    ובערך 60,000 אנשים חיים שם.
  • 0:16 - 0:19
    עכשיו, האנשים פה בריו בעיקר מכירים
  • 0:19 - 0:20
    את וילה קרוזריו מהחדשות,
  • 0:20 - 0:24
    ולצערנו, חדשות מוילה קרוזריו פעמים רבות
  • 0:24 - 0:26
    הן לא חדשות טובות.
  • 0:26 - 0:29
    אבל וילה קרוזריו היא גם מקום
  • 0:29 - 0:31
    בו הסיפור שלנו מתחיל.
  • 0:31 - 0:34
    ג'רון קולהאוס: לפני עשר שנים, הגענו לראשונה לריו
  • 0:34 - 0:38
    כדי לצלם סרט תיעודי על חיים בפאבלות.
  • 0:38 - 0:41
    עכשיו, למדנו שהפאבלות הן קהילות לא פורמליות.
  • 0:41 - 0:42
    הן צצו במשך השנים
  • 0:42 - 0:44
    כשמהגרים מאזורי הספר
  • 0:44 - 0:46
    באו לעיר בחיפוש אחרי עבודה,
  • 0:46 - 0:48
    כמו ערים בתוך ערים,
  • 0:48 - 0:51
    ידועות בבעיות הפשע, העוני
  • 0:51 - 0:52
    ומלחמות הסמים האלימות בין
  • 0:52 - 0:54
    המשטרה וכנופיות הסמים.
  • 0:54 - 0:57
    אז מה שפגע בנו היה
  • 0:57 - 0:59
    שאלו היו קהילות שהאנשים
  • 0:59 - 1:01
    שחיו שם בנו במו ידיהם,
  • 1:01 - 1:03
    בלי תוכנית אב
  • 1:03 - 1:06
    וכמו עבודה ענקית בתהליך.
  • 1:06 - 1:07
    במקום ממנו אנו באים, בהולנד,
  • 1:07 - 1:09
    הכל מתוכנן.
  • 1:09 - 1:12
    יש לנו אפילו חוקים לאיך למלא את החוקים.
  • 1:12 - 1:14
    (צחוק)
  • 1:14 - 1:16
    ד.א: אז ביום האחרון של הצילומים, הגענו
  • 1:16 - 1:18
    לוילה קרוזריו, וישבנו
  • 1:18 - 1:19
    ושתינו,
  • 1:19 - 1:21
    והבטנו על הגבעה הזו
  • 1:21 - 1:23
    עם כל הבתים האלו,
  • 1:23 - 1:25
    ורוב הבתים האלו נראו לא גמורים,
  • 1:25 - 1:26
    והיו להם קירות מלבנים חשופות,
  • 1:26 - 1:28
    אבל ראינו כמה מהבתים האלה
  • 1:28 - 1:30
    שהיו עם טיח וצבע,
  • 1:30 - 1:32
    ופתאום היה לנו רעיון:
  • 1:32 - 1:34
    איך זה יראה אם כל הבתים האלו
  • 1:34 - 1:37
    יהיו מטוייחים וצבועים?
  • 1:37 - 1:40
    ואז דמיינו עיצוב אחד גדול,
  • 1:40 - 1:43
    עבודת אומנות אחת גדולה.
  • 1:43 - 1:44
    מי היה מצפה למשהו כזה
  • 1:44 - 1:46
    במקום כזה?
  • 1:46 - 1:49
    אז חשבנו, האם זה בכלל אפשרי?
  • 1:49 - 1:52
    אז ראשית התחלנו לספור את הבתים,
  • 1:52 - 1:54
    אבל מהר מאוד איבדנו את הספירה.
  • 1:54 - 1:57
    אבל איך שהוא הרעיון דבק.
  • 1:57 - 1:59
    ג.ק: היה לנו חבר.
  • 1:59 - 2:02
    הוא הפעיל ארגון ללא מטרות רווח בוילה קרוזריו.
  • 2:02 - 2:03
    שמו היה ננקו,
  • 2:03 - 2:05
    וגם הוא אהב את הרעיון.
  • 2:05 - 2:07
    הוא אמר, "אתם יודעים, כולם פה
  • 2:07 - 2:08
    ממש רוצים שבתיהם
  • 2:08 - 2:10
    יהיו מטוייחים וצבועים.
  • 2:10 - 2:12
    אז הבית גמור."
  • 2:12 - 2:14
    אז הוא הציג אותנו לאנשים הנכונים,
  • 2:14 - 2:17
    וויטור ומאורינו הפכו לצוות שלנו.
  • 2:17 - 2:20
    בחרנו שלושה בתים במרכז הקהילה
  • 2:20 - 2:22
    והתחלנו שם. עשינו כמה עיצובים,
  • 2:22 - 2:24
    וכולם אהבו את העיצוב
  • 2:24 - 2:27
    של ילד מטיס עפיפון.
  • 2:27 - 2:29
    אז התחלנו לצבוע והדבר הראשון שעשינו
  • 2:29 - 2:31
    היה לצבוע את הכל בכחול.
  • 2:31 - 2:34
    וחשבנו שזה כבר נראה די טוב.
  • 2:34 - 2:36
    אבל הם שנאו את זה. האנשים שגרו שם ממש שנאו את זה.
  • 2:36 - 2:38
    הם אמרו, "מה עשיתם?"
  • 2:38 - 2:40
    צבעתם את הבית שלנו בדיוק באותו צבע
  • 2:40 - 2:42
    כמו תחנת המשטרה."
  • 2:42 - 2:43
    (צחוק)
  • 2:43 - 2:46
    בפאבלה, זה לא דבר טוב.
  • 2:46 - 2:49
    וגם אותו צבע כמו תא כלא.
  • 2:49 - 2:53
    אז מהר מאוד המשכנו וצבענו את הילד,
  • 2:53 - 2:54
    ואז חשבנו שסיימנו,
  • 2:54 - 2:57
    היינו ממש שמחים, אבל עדיין,
  • 2:57 - 2:59
    זה לא היה טוב מהפני שהילדים הקטנים התחילו לבוא אלינו,
  • 2:59 - 3:01
    ןהם אמרו, "אתם יודעים, יש ילד מטיס עפיפון,
  • 3:01 - 3:03
    אבל איפה העפיפון?"
  • 3:03 - 3:05
    אמרנו, "אה, זו אמנות.
  • 3:05 - 3:08
    אתם יודעים, אתם צריכים לדמיין את העפיפון."
  • 3:08 - 3:09
    (צחוק)
  • 3:09 - 3:13
    והם אמרו, "לא, לא,לא, אנחנו רוצים לראות את העפיפון."
  • 3:13 - 3:14
    אז מהר מאוד התקנו עפיפון
  • 3:14 - 3:16
    גבוה על הגבעה,
  • 3:16 - 3:18
    כך שתוכלו לראות את הילד מעיף עפיפון
  • 3:18 - 3:20
    ותוכלו למעשה לראות את העפיפון.
  • 3:20 - 3:22
    אז החדשות המקומיות התחילו לכתוב על זה,
  • 3:22 - 3:24
    מה שהיה נפלא,
  • 3:24 - 3:25
    ואז אפילו הגארדיאן כתב על זה:
  • 3:25 - 3:29
    "משכנות עוני ידועות לשמצה הופכות לגלריה באויר הפתוח."
  • 3:29 - 3:32
    ג.ק: אז, מעודדים מההצלחה,
  • 3:32 - 3:36
    חזרנו לריו לפרוייקט שני,
  • 3:36 - 3:38
    ונתקלנו ברחוב הזה.
  • 3:38 - 3:42
    הוא היה מכוסה בבטון כדי למנוע מפולות בוץ,
  • 3:42 - 3:45
    ואיכשהו ראינו סוג של נהר בו,
  • 3:45 - 3:48
    ודמיינו את הנהר הזה כנהר בסגנון יפני
  • 3:48 - 3:51
    עם קרפיוני קוי שוחים במעלה הזרם.
  • 3:51 - 3:53
    אז החלטנו לצבוע את הנהר הזה,
  • 3:53 - 3:56
    והזמנו את רוב אדמירל,
  • 3:56 - 3:57
    שהוא אמן קעקועים,
  • 3:57 - 4:00
    והוא התמחה בסגנון יפני.
  • 4:00 - 4:02
    אז לא ממש ידענו שנבלה
  • 4:02 - 4:05
    כמעט שנה שלמה בציור הנהר הזה,
  • 4:05 - 4:09
    יחד עם ג'יובני וורוביניו וויטור,
  • 4:09 - 4:11
    שחיו בסביבה.
  • 4:11 - 4:13
    ואפילו עברנו לגור בשכונה
  • 4:13 - 4:17
    כשאחד הבחורים שחי ברחוב, אליאס,
  • 4:17 - 4:20
    אמר לנו שנוכל לבוא ולגור בביתו,
  • 4:20 - 4:21
    יחד עם משפחתו,
  • 4:21 - 4:22
    מה שהיה פנטסטי.
  • 4:22 - 4:24
    לצערנו, במהלך הזמן הזה,
  • 4:24 - 4:26
    מלחמה נוספת פרצה בין המשטרה
  • 4:26 - 4:28
    וכנופיות הסמים.
  • 4:28 - 4:33
    (וידאו)(יריות)
  • 4:42 - 4:45
    למדנו שבמהלך הזמנים האלה,
  • 4:45 - 4:47
    אנשים בקהילות באמת מתחברים
  • 4:47 - 4:49
    במהלך הזמנים הקשים האלה,
  • 4:49 - 4:52
    אבל גם למדנו אלמנט מאוד חשוב,
  • 4:52 - 4:55
    החשיבות של על האש.
    (צחוק)
  • 4:55 - 4:57
    מפני, שכשאתם עושים על האש,
  • 4:57 - 4:59
    זה הופך אתכם מאורח למארח,
  • 4:59 - 5:01
    אז החלטנו לערוך אחד
  • 5:01 - 5:02
    כמעט כל שבועיים,
  • 5:02 - 5:05
    ויצא לנו להכיר את כולם בשכונה.
  • 5:05 - 5:07
    ג.ק: עדיין היה לנו את הרעיון הזה של הגבעה עם זאת.
  • 5:07 - 5:08
    ד.א: כן, כן, דיברנו על
  • 5:08 - 5:10
    הגודל של זה, מפני שהציור הזה
  • 5:10 - 5:12
    היה ממש ענק.
  • 5:12 - 5:15
    והוא היה מפורט בטירוף,
  • 5:15 - 5:20
    והתהליך הזה כמעט שיגע אותנו לגמרי.
  • 5:20 - 5:23
    אבל חשבנו שאולי, במהלך התהליך,
  • 5:23 - 5:26
    כל הזמן הזה שבילינו בשכונה
  • 5:26 - 5:27
    היה אולי למעשה יותר חשוב
  • 5:27 - 5:30
    מהציור עצמו.
  • 5:30 - 5:31
    ג.ק: אז אחרי כל הזמן הזה,
  • 5:31 - 5:34
    הגבעה הזו, הרעיון הזה עדיין היה שם,
  • 5:34 - 5:36
    והתחלנו לעשות סקיצות,
  • 5:36 - 5:39
    מודלים, והבנו משהו.
  • 5:39 - 5:42
    הבנו שהרעיונות שלנו, העיצובים שלנו
  • 5:42 - 5:45
    היו חייבים להיות מעט יותר פשוטים מהפרוייקט הקודם
  • 5:45 - 5:47
    כך שנוכל לצייר עם יותר אנשים
  • 5:47 - 5:51
    ולכסות יותר בתים באותו זמן.
  • 5:51 - 5:53
    והיתה לנו הזדמנות לנסות את זה
  • 5:53 - 5:56
    בקהילה באזור המרכזי של ריו,
  • 5:56 - 5:58
    שנקראת סנטה מרתה,
  • 5:58 - 6:00
    ועשינו עיצוב למקום הזה
  • 6:00 - 6:01
    שנראה ככה,
  • 6:01 - 6:03
    ואז הבאנו אנשים שילכו עם זה
  • 6:03 - 6:07
    מפני שמסתבר שאם הרעיון שלכם הוא מגוכח בגודלו,
  • 6:07 - 6:10
    זה קל יותר להביא אנשים שילכו איתו. (צחוק)
  • 6:10 - 6:13
    והאנשים של סנטה מרתה
  • 6:13 - 6:16
    התאחדו ובמעט יותר מחודש
  • 6:16 - 6:19
    הם הפכו את הכיכר לזה.
  • 6:19 - 6:24
    (מחיאות כפיים)
  • 6:26 - 6:29
    והתמונה הזו איכשהו הגיעה לכל העולם.
  • 6:29 - 6:33
    ד.א: אז קיבלנו טלפון לא צפוי
  • 6:33 - 6:36
    מתוכנית ציורי הקיר של פילדלפיה,
  • 6:36 - 6:38
    והיתה להם שאלה
  • 6:38 - 6:40
    אם הרעיון הזה, הגישה שלנו,
  • 6:40 - 6:43
    אם היא תעבוד למעשה בצפון פילי,
  • 6:43 - 6:45
    שהיא אחת השכונות העניות ביותר
  • 6:45 - 6:47
    בארצות הברית.
  • 6:47 - 6:50
    אז מייד אמרנו כן.
  • 6:50 - 6:52
    ולא היה לנו מושג איך,
  • 6:52 - 6:54
    אבל זה נראה כמו אתגר מאוד מעניין,
  • 6:54 - 6:56
    אז עשינו בדיוק אותו דבר כמו בריו,
  • 6:56 - 6:58
    ונכנסנו לתוך השכונה
  • 6:58 - 7:00
    והתחלנו לעשות על האש.
  • 7:00 - 7:05
    (צחוק)
  • 7:05 - 7:09
    אז הפרוייקט לקח כמעט שנתיים להשלים,
  • 7:09 - 7:11
    ועשינו עיצובים אינדיבידואלים
  • 7:11 - 7:13
    לכל בית בשדרה שצבענו,
  • 7:13 - 7:15
    ועשינו את העיצובים האלה יחד
  • 7:15 - 7:18
    עם בעלי החנויות המקומיים, בעלי הבתים,
  • 7:18 - 7:22
    וצוות של בערך תריסר אנשים צעירים.
  • 7:22 - 7:26
    הם נשכרו, ואז הם אומנו כציירים,
  • 7:26 - 7:30
    ויחד הם הפכו את השכונה שלהם,
  • 7:30 - 7:34
    את כל הרחוב, לאזור צבעוני ענק.
  • 7:34 - 7:38
    (מחיאות כפיים)
  • 7:40 - 7:44
    ובסוף, העיר פילדלפיה
  • 7:44 - 7:46
    הודתה לכל אחד מהם
  • 7:46 - 7:49
    ונתנה להם כבוד על ההישג שלהם.
  • 7:49 - 7:52
    ג.ק: אז עכשיו ציירנו רחוב שלם.
  • 7:52 - 7:56
    אולי נעשה עכשיו גבעה שלמה?
  • 7:56 - 7:58
    התחלנו לחפש מימון,
  • 7:58 - 8:01
    אבל במקום, פשוט נתקלנו בשאלות,
  • 8:01 - 8:04
    כמו, כמה בתים יצבעו?
  • 8:04 - 8:06
    כמה מטרים רבועים זה?
  • 8:06 - 8:09
    בכמה צבע תשתמשו,
  • 8:09 - 8:11
    וכמה אנשים תעסיקו?
  • 8:11 - 8:14
    וניסינו במשך שנים לכתוב תוכניות
  • 8:14 - 8:17
    למימון ולענות על כל השאלות האלו,
  • 8:17 - 8:19
    אבל אז חשבנו,
  • 8:19 - 8:21
    כדי לענות על כל השאלות האלו,
  • 8:21 - 8:23
    אתם חייבים לדעת בדיוק מה אתם הולכים לעשות
  • 8:23 - 8:26
    לפני שאתם למעשה מגיעים לשם ומתחילים.
  • 8:26 - 8:30
    ואולי זו טעות לחשוב ככה.
  • 8:30 - 8:32
    זה יאבד חלק מהקסם שלמדנו
  • 8:32 - 8:34
    על זה אם אתם הולכים לאנשהו
  • 8:34 - 8:36
    ואתם מבלים זמן שם,
  • 8:36 - 8:38
    אתם יכולים לתת לפרוייקט לגדול אורגנית
  • 8:38 - 8:42
    ושיהיו לו חיים משלו.
  • 8:42 - 8:44
    ד.א: אז מה שעשינו זה
  • 8:44 - 8:47
    שהחלטנו לקחת את התוכנית הזו ולהפשיט אותה
  • 8:47 - 8:49
    מכל המספרים
  • 8:49 - 8:51
    וכל הרעיונות וההנחות
  • 8:51 - 8:53
    ופשוט לחזור לרעיון הבסיסי,
  • 8:53 - 8:55
    שהוא להפוך את הגבעה הזו
  • 8:55 - 8:58
    לעבודת אומנות ענקית.
  • 8:58 - 9:00
    ובמקום לחפש מימון
  • 9:00 - 9:03
    התחלנו קמפיין של מימון המונים,
  • 9:03 - 9:05
    ותוך מעט יותר מחודש,
  • 9:05 - 9:07
    יותר מ 1,500 אנשים התאגדו
  • 9:07 - 9:10
    ותרמו יותר מ 100,000 דולר.
  • 9:10 - 9:14
    אז בשבילנו, זה היה רגע מדהים, מפני שעכשיו --
  • 9:14 - 9:17
    (מחיאות כפיים) --
  • 9:17 - 9:20
    מפני שעכשיו סוף סוף היתה לנו את החירות
  • 9:20 - 9:22
    להשתמש בכל הדברים שלמדנו
  • 9:22 - 9:26
    וליצור פרוייקט שנבנה
  • 9:26 - 9:27
    באותה דרך שהפבלה נבנתה,
  • 9:27 - 9:29
    מלמטה למעלה.
  • 9:29 - 9:32
    בלי תוכנית אב.
  • 9:32 - 9:35
    ג.ק: אז חזרנו, והעסקנו את אנג'לו,
  • 9:35 - 9:37
    והוא האמן המקומי מוילה קרוזרו,
  • 9:37 - 9:40
    בחור מאוד מוכשר, והוא מכיר כמעט את כולם שם,
  • 9:40 - 9:42
    ואז העסקנו את אליאס, בעל הבית הקודם שלנו
  • 9:42 - 9:44
    שהזמין אותנו לביתו,
  • 9:44 - 9:46
    והוא מאסטר של בניה.
  • 9:46 - 9:48
    יחד איתם, החלטנו איפה להתחיל.
  • 9:48 - 9:50
    בחרנו את הנקודה הזו בוילה קרוזרריו,
  • 9:50 - 9:52
    ובתים מטוייחים תוך כדי שאנחנו מדברים.
  • 9:52 - 9:54
    והדבר הטוב בהם הוא
  • 9:54 - 9:56
    שהם מחליטים מי הבתים הבאים.
  • 9:56 - 9:58
    הם אפילו מדפיסים חולצות,
  • 9:58 - 9:59
    הם תולים שלטים
  • 9:59 - 10:01
    ומסבירים הכל לכולם,
  • 10:01 - 10:03
    ומדברים עם העיתונות.
  • 10:03 - 10:06
    המאמר הזה על אנג'לו הופיע.
  • 10:06 - 10:07
    ד.א: אז בזמן שזה מתרחש,
  • 10:07 - 10:09
    אנחנו מביאים את הרעיון הזה לכל רחבי העולם.
  • 10:09 - 10:12
    אז, כמו הפרוייקט שעשינו בפילדלפיה,
  • 10:12 - 10:14
    אנחנו גם מוזמנים לעשות סדנאות,
  • 10:14 - 10:16
    לדוגמה בקורסאו,
  • 10:16 - 10:20
    וממש עכשיו אנחנו מתכננים פרוייקט ענק בהאיטי.
  • 10:20 - 10:23
    ג.ק: אז הפאבלה לא היתה רק המקום
  • 10:23 - 10:25
    בו הרעיון התחיל:
  • 10:25 - 10:28
    זה היה המקום שעשה את זה לאפשרי
  • 10:28 - 10:31
    לעבוד בלי תוכנית אב,
  • 10:31 - 10:34
    מפני שהקהילות האלו לא רשמיות --
  • 10:34 - 10:35
    זו היתה ההשראה --
  • 10:35 - 10:38
    ובמאמץ קהילתי, יחד עם האנשים,
  • 10:38 - 10:39
    אתם יכולים לעבוד כמעט כמו בתזמורת,
  • 10:39 - 10:41
    בה יש לכם מאה כלים
  • 10:41 - 10:43
    מנגנים יחד כדי ליצור סימפוניה.
  • 10:43 - 10:45
    ד.א: אז אנחנו רוצים להודות לכל מי
  • 10:45 - 10:47
    שרצה להיות חלק מהחלום הזה
  • 10:47 - 10:49
    ותמכו בנו לאורך הדרך,
  • 10:49 - 10:52
    ואנחנו מחכים להמשיך.
  • 10:52 - 10:54
    ג.ק: כן, אז יום אחד ממש בקרוב,
  • 10:54 - 10:56
    כשהצבעים יתחילו לעלות על הקירות האלה,
  • 10:56 - 10:58
    אנחנו מקווים שיותר אנשים יצטרפו אלינו,
  • 10:58 - 11:01
    ויצטרפו לחלום הגדול,
  • 11:01 - 11:04
    ואולי יום אחד, כל וילה קרוזריו
  • 11:04 - 11:05
    תצבע.
  • 11:05 - 11:07
    ד.א: תודה לכם.
  • 11:07 - 11:11
    (מחיאות כפיים)
Title:
איך צייור יכול לשנות קהילות
Speaker:
האס והאן
Description:

האמנים ג'רון קולהאס ודרה אורהאן יוצרים אמנות קהילתית על ידי צביעת שכונת שלמות, והכללת כל מי שגר שם -- מהפאבלות של ריו לרחובות של צפון פילדלפיה. מה עשה את הפרוייקטים שלהם להצלחה? בהרצאה המצחיקה ומלאת ההשראה הזו, האמנים מסבירים את גישת האמנות-קודם שלהם -- והחשיבות של על-האש שכונתי.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
11:23

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.