Return to Video

טריסטראם סטיוארט: השערוריה העולמית של בזבוז המזון

  • 0:01 - 0:04
    מלאכת חשיפת השערוריה
    של בזבוז המזון הגלובלי
  • 0:04 - 0:07
    החלה מבחינתי
    כשהייתי בן 15.
  • 0:07 - 0:09
    קניתי כמה חזירים.
    גרתי אז בססקס.
  • 0:09 - 0:12
    והתחלתי להאכיל אותם
    באופן הכי מסורתי
  • 0:12 - 0:14
    וידידותי לסביבה.
  • 0:14 - 0:16
    הלכתי למטבח
    של ביה"ס שלי ואמרתי,
  • 0:16 - 0:17
    "תנו לי את השאריות
    שחברי ללימודים
  • 0:17 - 0:18
    עיקמו את אפם לעומתם."
  • 0:18 - 0:21
    הלכתי לאופה המקומי
    ולקחתי את הלחם העבש שלו.
  • 0:21 - 0:24
    הלכתי לירקן המקומי,
    וגם לאיכר אחד,
  • 0:24 - 0:26
    שזרק לאשפה תפוחי-אדמה
  • 0:26 - 0:29
    כי הצורה או הגודל שלהם
    לא התאימו למרכולים.
  • 0:29 - 0:32
    זה היה מעולה.
    החזירים שלי הפכו את פסולת המזון
  • 0:32 - 0:35
    לבשר-חזיר טעים.
    מכרתי את הבשר הזה
  • 0:35 - 0:36
    להורים של חברי ללימודים,
    וכך הרווחתי
  • 0:36 - 0:41
    עוד כסף, לצד ההקצבה
    שקיבלתי כנער.
  • 0:41 - 0:44
    אבל ראיתי שרוב המזון
    שאני נותן לחזירי
  • 0:44 - 0:46
    טוב בעצם למאכל בני-אדם,
  • 0:46 - 0:49
    ושאני רק מגרד את
    פני השטח,
  • 0:49 - 0:52
    ושלאורך כל הדרך
    במעלה שרשרת המזון שלנו,
  • 0:52 - 0:55
    במרכולים, במכולות, במאפיות, בבית,
  • 0:55 - 0:58
    במפעלים ובמשקים,
    אנו מדממים מזון.
  • 0:58 - 1:01
    במרכולים בכלל לא רצו
    לדבר איתי
  • 1:01 - 1:02
    על כמה מזון הם מבזבזים.
  • 1:02 - 1:04
    הלכתי מאחורה.
    ראיתי פחי אשפה מלאי אוכל
  • 1:04 - 1:07
    שהיו נעולים, ואח"כ
    הובילו אותם למזבלות.
  • 1:07 - 1:10
    חשבתי לעצמי שיש ודאי
    משהו הגיוני יותר
  • 1:10 - 1:13
    שאפשר לעשות עם מזון
    מאשר לבזבז אותו.
  • 1:13 - 1:16
    בוקר אחד,
    כשהאכלתי את החזירים שלי,
  • 1:16 - 1:19
    ראיתי עגבניה מיובשת בשמש
    טעימה למראה,
  • 1:19 - 1:21
    שהיתה צומחת מידי פעם.
  • 1:21 - 1:23
    לקחתי אותה,
  • 1:23 - 1:26
    התיישבתי ואכלתי את
    ארוחת הבוקר שלי עם חזירי. [צחוק]
  • 1:26 - 1:30
    זה היה האקט הראשון של מה
    שלמדתי אח"כ לכנות "לאכול חופשי":
  • 1:30 - 1:34
    למעשה הפגנת חוסר הצדק
    שבבזבוז המזון,
  • 1:34 - 1:36
    ומתן הפתרון לבזבוז המזון,
  • 1:36 - 1:39
    שהוא פשוט לשבת ולאכול מזון,
  • 1:39 - 1:40
    במקום לזרוק אותו.
  • 1:40 - 1:44
    מסתבר שזה הפך לאופן עימות
  • 1:44 - 1:47
    עם העסקים הגדולים
    שמתעסקים בבזבוז מזון,
  • 1:47 - 1:49
    ומה שיותר חשוב,
    לחשיפה בפני הציבור
  • 1:49 - 1:51
    שכאשר אנו מדברים
    על השלכת מזון,
  • 1:51 - 1:53
    אנו לא מדברים
    על דברים רקובים,
  • 1:53 - 1:56
    ולא על דברים שפג תוקפם.
  • 1:56 - 1:58
    אנו מדברים על בזבוז
    של אוכל טוב וטרי
  • 1:58 - 2:01
    שמושלך לאשפה
    בקנה-מידה כביר.
  • 2:01 - 2:03
    בסופו של דבר התחלתי
    לכתוב את הספר שלי,
  • 2:03 - 2:05
    כדי באמת להראות
    את היקף הבעיה הזו
  • 2:05 - 2:08
    בקנה-מידה גלובלי.
    הספר מציג
  • 2:08 - 2:12
    התפלגות של העולם לפי מדינות,
    בהתאם למידת הסבירות
  • 2:12 - 2:15
    של בזבוז המזון
    בכל ארץ בעולם.
  • 2:15 - 2:19
    לצערי אין נתונים אמפיריים טובים
    או סטטיסטיקה חד-משמעית,
  • 2:19 - 2:21
    ולכן, כדי להוכיח את טענתי
    היה עלי קודם כל למצוא
  • 2:21 - 2:23
    איזו שיטה מייצגת שתחשוף
  • 2:23 - 2:25
    כמה הרבה מזון מבוזבז.
  • 2:25 - 2:28
    אז לקחתי את אספקת המזון
    של כל ארץ וארץ
  • 2:28 - 2:31
    והשוויתי אותה למה שסביר
  • 2:31 - 2:33
    שנצרך בכל ארץ.
  • 2:33 - 2:37
    זה מבוסס על סקרים תזונתיים,
  • 2:37 - 2:40
    על רמות השמנה,
    על קשת של גורמים
  • 2:40 - 2:41
    שמספקים הערכה אומדנית
  • 2:41 - 2:44
    כמה מזון באמת מגיע
    אל פיות האנשים.
  • 2:44 - 2:47
    הקו השחור שבאמצע הטבלה
  • 2:47 - 2:50
    הוא רמת הצריכה הסבירה
  • 2:50 - 2:54
    עם מרווחי טעות עבור
    רמות מסוימות של בזבוז בלתי-נמנע.
  • 2:54 - 2:56
    תמיד יהיה בזבוז.
    אני לא משלה את עצמי
  • 2:56 - 2:58
    שנוכל לחיות בעולם
    שאין בו בזבוז.
  • 2:58 - 3:02
    אבל הקו השחור מראה
    מה צריכה להיות אספקת המזון
  • 3:02 - 3:06
    בארץ שמאפשרת תזונה
    טובה, יציבה, בטוחה
  • 3:06 - 3:10
    לכל אדם במדינה.
  • 3:10 - 3:13
    כל נקודה מעל לקו -
    ואתם ודאי רואים מיד
  • 3:13 - 3:15
    שזה כולל את רוב
    ארצות העולם -
  • 3:15 - 3:20
    מייצגת עודף מיותר,
    וכנראה שזה משקף
  • 3:20 - 3:22
    את רמת הבזבוז בכל ארץ.
  • 3:22 - 3:26
    ככל שהארץ מתעשרת,
    היא משקיעה יותר ויותר
  • 3:26 - 3:27
    בהכנסת עודפים הולכים וגדלים
  • 3:27 - 3:30
    לחנויות ולמסעדות שלה,
  • 3:30 - 3:32
    וכפי שאתם רואים,
    רוב אירופה
  • 3:32 - 3:33
    ורוב המדינות בצפון אמריקה
  • 3:33 - 3:36
    נמצאות בתחום
    ה-150-200 אחוז
  • 3:36 - 3:40
    יחסית לדרישות התזונתיות
    של אוכלוסיותיהן.
  • 3:40 - 3:42
    כך שלארץ כמו אמריקה יש
    פי שתיים מזון
  • 3:42 - 3:45
    על מדפי החנויות ובמסעדות שלה
  • 3:45 - 3:48
    ממה שנחוץ בפועל
    כדי להאכיל את האמריקאים.
  • 3:48 - 3:50
    אבל מה שבאמת הדהים אותי,
  • 3:50 - 3:54
    כשארגנתי את כל הנתונים האלה,
    ואלו היו המון מספרים,
  • 3:54 - 3:58
    זה שרואים איך הכל מתיישר.
  • 3:58 - 4:01
    הארצות מזנקות במהירות
    לעבר קו ה-150,
  • 4:01 - 4:04
    ואז זה מתיישר,
    והן לא ממש ממשיכות לטפס
  • 4:04 - 4:06
    כפי שאפשר היה לצפות.
  • 4:06 - 4:08
    אז החלטתי לפרק את הנתונים
    עוד קצת,
  • 4:08 - 4:10
    כדי לראות
    אם זה נכון או שגוי.
  • 4:10 - 4:12
    וזה מה שגיליתי.
  • 4:12 - 4:14
    אם כוללים לא רק
    את המזון שמגיע
  • 4:14 - 4:16
    לחנויות ולמסעדות,
    אלא גם את המזון
  • 4:16 - 4:18
    שמאכילים בו בעלי-חיים,
  • 4:18 - 4:22
    את התירס, הסויה, החיטה,
    דברים שבני-אדם יכולים לאכול
  • 4:22 - 4:24
    אך מעדיפים לפטם בו
    בעלי-חיים, כדי לייצר
  • 4:24 - 4:26
    כמויות גדלות של בשר
    ומוצרי חלב,
  • 4:26 - 4:28
    מגלים שלרוב הארצות העשירות
  • 4:28 - 4:32
    יש בין פי 3 ל-4 כמות מזון
  • 4:32 - 4:35
    שהאוכלוסיה שלה זקוקה לו
    עבור עצמה.
  • 4:35 - 4:38
    לארץ כמו אמריקה
    יש פי 4 כמות מזון
  • 4:38 - 4:41
    ממה שהיא צריכה.
  • 4:41 - 4:44
    כשאנשים מדברים
    על הצורך להגדיל גלובלית
  • 4:44 - 4:47
    את ייצור המזון כדי להאכיל
    את 9 מיליארד בני האדם
  • 4:47 - 4:49
    שהעולם צפוי להכיל עד 2050,
  • 4:49 - 4:51
    אני תמיד חושב
    על הגרפים האלה.
  • 4:51 - 4:54
    העובדה היא
    שיש לנו מאגר עצום
  • 4:54 - 4:58
    בארצות העשירות,
    שמרחיק אותנו מרעב.
  • 4:58 - 5:03
    מעולם לא היו לנו עודפים
    מפלצתיים כאלה.
  • 5:03 - 5:05
    במובנים רבים זהו סיפור הצלחה
  • 5:05 - 5:09
    של הציוויליזציה האנושית,
    של עודפי החקלאות
  • 5:09 - 5:13
    שאותם הצבנו לעצמנו כמטרה
    לפני 12,000 שנה.
  • 5:13 - 5:16
    זהו סיפור הצלחה.
    ועד כה זה היה סיפור הצלחה.
  • 5:16 - 5:19
    אך כעת עלינו להכיר בעובדה
  • 5:19 - 5:23
    שאנו קרבים אל המגבלות האקולוגיות
    של כוכב הלכת שלנו,
  • 5:23 - 5:25
    וכשאנו כורתים יערות שלמים,
    כפי שאנו עושים מידי יום ביומו,
  • 5:25 - 5:27
    כדי לגדל עוד ועוד מזון,
  • 5:27 - 5:30
    כשאנו שואבים מים
    ממאגרים שהולכים ומתרוקנים,
  • 5:30 - 5:34
    כשאנו פולטים אדים
    של דלק-מאובנים במגמה
  • 5:34 - 5:35
    לגדל עוד ועוד מזון,
  • 5:35 - 5:38
    ואז זורקים כל-כך הרבה ממנו,
  • 5:38 - 5:41
    אנו חייבים לחשוב
    מה ביכולתנו להתחיל לחסוך.
  • 5:41 - 5:44
    אתמול הייתי באחד
    המרכולים המקומיים
  • 5:44 - 5:47
    בהם אני מרבה לבקר
  • 5:47 - 5:51
    כדי לבדוק, אם תרצו,
    מה הם זורקים.
  • 5:51 - 5:53
    ומצאתי די הרבה אריזות
    של ביסקוויטים
  • 5:53 - 5:55
    בין כל הפרי והירקות
    וכל שאר הדברים
  • 5:55 - 5:56
    שהיו שם.
  • 5:56 - 5:58
    וחשבתי לעצמי
    שזה יכול לשמש היום כסמל.
  • 5:58 - 6:01
    אז ברצוני שתדמיינו
    שתשעת הביסקוויטים האלה,
  • 6:01 - 6:04
    שמצאתי בפח,
    מייצגים את אספקת המזון הגלובלית,
  • 6:04 - 6:06
    בסדר?
    נתחיל עם תשעה.
  • 6:06 - 6:09
    זה מה שיש בשדות בכל עולם
    בכל שנה ושנה.
  • 6:09 - 6:11
    את הביסקוויט הראשון אנו מאבדים
  • 6:11 - 6:13
    עוד לפני שבכלל
    יצאנו מהחווה.
  • 6:13 - 6:16
    זו בעיה שקשורה בראש ובראשונה
  • 6:16 - 6:18
    לחקלאות בעולם המתפתח,
    בין אם מדובר
  • 6:18 - 6:20
    בהעדר תשתית, אמצעי קירור,
    פיסטור,
  • 6:20 - 6:23
    אחסון גרעינים, אפילו ארגזי פרי פשוטים,
    מה שאומר
  • 6:23 - 6:27
    שהמזון מתבזבז לפני שהוא בכלל
    עזב את השדה.
  • 6:27 - 6:30
    שלושת הביסקווטים הבאים
    הם המזון שאנו בוחרים
  • 6:30 - 6:34
    להאכיל בו בעלי-חיים,
    התירס, החיטה והסויה.
  • 6:34 - 6:39
    למרבה הצער, החיות שלנו
    הם בעלי-חיים לא יעילים,
  • 6:39 - 6:43
    והם הופכים שני שלישים מזה
    להפרשות ולחום,
  • 6:43 - 6:46
    אז איבדנו את שני אלה,
    ונותרנו עם האחד הזה,
  • 6:46 - 6:48
    מבחינת כמות בשר ומוצרי-חלב.
  • 6:48 - 6:52
    אנו משליכים שניים נוספים
    ישר לפח.
  • 6:52 - 6:53
    זה מה שנחשב בעיני מרביתנו
  • 6:53 - 6:56
    לבזבוז מזון:
    מה שמגיע לאשפה,,
  • 6:56 - 6:58
    מה שמוצא את דרכו
    לפחים של המרכול,
  • 6:58 - 7:00
    ולפחים במסעדה.
    הלכו עוד שניים,
  • 7:00 - 7:04
    והשארנו לעצמנו 4 ביסקוויטים בלבד
    להזין את עצמנו.
  • 7:04 - 7:08
    זהו שימוש בלתי-יעיל במוגזם
    במשאבים הגלובליים,
  • 7:08 - 7:10
    בפרט אם חושבים
    על מיליארד הרעבים
  • 7:10 - 7:12
    שיש כבר עכשיו בעולם.
  • 7:12 - 7:14
    אחרי שעברתי על הנתונים
    היה עלי להראות
  • 7:14 - 7:18
    היכן המזון מסיים את דרכו.
  • 7:18 - 7:20
    והיכן זה? אנו רגילים לראות
    את מה שיש
  • 7:20 - 7:22
    בצלחת שלנו,
    אך מה עם כל הדברים
  • 7:22 - 7:24
    שנעלמים בדרך אליהן?
  • 7:24 - 7:26
    המרכול הוא מקום טוב
    להתחיל ממנו.
  • 7:26 - 7:29
    הנה התוצאה של התחביב שלי,
  • 7:29 - 7:33
    שהוא בדיקה לא-רשמית
    של פחי אשפה. [צחוק]
  • 7:33 - 7:36
    אולי זה מוזר בעיניכם,
    אך אילו יכולנו להאמין לדברי התאגידים
  • 7:36 - 7:39
    בנוגע למה שהם עושים
    מאחורי החנויות שלהם,
  • 7:39 - 7:41
    לא היינו צריכים להתגנב לשם,
  • 7:41 - 7:44
    לפתוח פחים ולהציץ פנימה.
  • 7:44 - 7:46
    אבל זה מה שאפשר למצוא,
    פחות או יותר
  • 7:46 - 7:49
    בכל פינת-רחוב בבריטניה,
    באירופה, בצפון-אמריקה.
  • 7:49 - 7:52
    זה מייצג בזבוז אדיר של אוכל,
  • 7:52 - 7:55
    אך מה שגיליתי
    במהלך כתיבת הספר
  • 7:55 - 7:58
    הוא שהבזבוז השופע הגלוי הזה
  • 7:58 - 8:01
    הוא בעצם קצה הקרחון.
  • 8:01 - 8:03
    כשמתחילים לעלות
    במעלה שרשרת האספקה,
  • 8:03 - 8:06
    מגלים היכן בזבוז המזון האמיתי
  • 8:06 - 8:08
    מתרחש בהיקף מפלצתי.
  • 8:08 - 8:10
    נא להרים ידיים:
  • 8:10 - 8:14
    למי יש כיכר לחם פרוס בבית?
  • 8:14 - 8:16
    מי חי במשק בית
    שבו ה"נשיקה" --
  • 8:16 - 8:19
    הפרוסה שבהתחלת ובסוף
    כיכר הלחם --
  • 8:19 - 8:22
    מי חי בבית שבו אוכלים אותן?
  • 8:22 - 8:24
    בסדר. רוב האנשים.
    לא כולם, אבל הרוב.
  • 8:24 - 8:26
    אני שמח לומר,
    שזה מה שאני מגלה בכל העולם,
  • 8:26 - 8:29
    אבל מי ראה
    מרכול או חנות כריכים
  • 8:29 - 8:31
    במקום כלשהו בעולם
    שבהם מגישים כריכים
  • 8:31 - 8:33
    עם ה"נשיקות"?
    [צחוק]
  • 8:33 - 8:35
    אני בהחלט לא ראיתי.
  • 8:35 - 8:40
    שאלתי את עצמי,
    לאן הולכות ה"נשיקות"? [צחוק]
  • 8:40 - 8:42
    והנה התשובה המצערת:
  • 8:42 - 8:44
    13,000 פרוסות לחם טרי יוצאות
  • 8:44 - 8:50
    מהמפעל הבודד הזה
    מידי יום. לחם טרי.
  • 8:50 - 8:51
    בשנה בה ביקרתי
    במפעל הזה,
  • 8:51 - 8:56
    הייתי בפקיסטן, שבה ב-2008
    אנשים רעבו ללחם
  • 8:56 - 8:59
    עקב הצמצום
    באספקת המזון העולמית.
  • 8:59 - 9:02
    אנו תרמנו לצמצום הזה
  • 9:02 - 9:05
    בהפקדת מזון בפחי האשפה
    כאן בבריטניה
  • 9:05 - 9:07
    ובכל מקום בעולם.
    אנו מסלקים אוכל
  • 9:07 - 9:10
    ממדפי המרכולים,
    אוכל שהרעבים זקוקים לו.
  • 9:10 - 9:12
    נעלה עוד מדרגה,
    ונגיע לחוואים,
  • 9:12 - 9:15
    שמשליכים לפעמים
    שליש או אף יותר
  • 9:15 - 9:17
    מהיבול שלהם
    עקב תקנים קוסמטיים.
  • 9:17 - 9:20
    החוואי הזה, למשל,
    השקיע 16,000 ליש"ט
  • 9:20 - 9:23
    בגידול תרד, ולא קטף ממנו
    אפילו עלה אחד,
  • 9:23 - 9:25
    כי בשדה גדלו קצת עשבים.
  • 9:25 - 9:28
    תפוחי אדמה
    שאינם מושלמים מבחינה קוסמטית,
  • 9:28 - 9:30
    הולכים למאכל חזירים.
  • 9:30 - 9:34
    גזרים לבנים, שקטנים מדי
    לפי מיפרטי המרכול
  • 9:34 - 9:36
    עגבניות בטנריף,
  • 9:36 - 9:37
    תפוזים בפלורידה,
  • 9:37 - 9:40
    בננות באקוודור,
    שבה ביקרתי לפני שנה,
  • 9:40 - 9:43
    הכל נזרק.
    זו פסולת של יום אחד
  • 9:43 - 9:45
    ממטע בננות יחיד באקוודור.
  • 9:45 - 9:48
    כל זה מושלך,
    הכל אכיל לגמרי,
  • 9:48 - 9:50
    כי הגודל והצורה לא נכונים.
  • 9:50 - 9:52
    אם אנו נוהגים כך
    עם פירות וירקות,
  • 9:52 - 9:54
    תהיו בטוחים שאנו נוהגים כך
    גם עם בעלי-חיים.
  • 9:54 - 9:57
    כבד, ריאות, ראשים, זנבות,
  • 9:57 - 9:59
    כליות, אשכים,
  • 9:59 - 10:01
    כל הדברים האלה,
    שהם מרכיבים מסורתיים,
  • 10:01 - 10:04
    טעימים ומזינים בגסטרונומיה שלנו
  • 10:04 - 10:07
    נזרקים לאשפה.
    צריכת החלקים האלה ירדה בחצי
  • 10:07 - 10:10
    בבריטניה ובאמריקה
    ב-30 שנה האחרונות.
  • 10:10 - 10:12
    ולכן נותנים את זה
    למאכל כלבים, במקרה הטוב,
  • 10:12 - 10:14
    או שורפים את זה.
  • 10:14 - 10:18
    האיש הזה, מקשגאר,
    במחוז סיניאנג שבמערב סין,
  • 10:18 - 10:20
    מגיש את המאכל הלאומי שלו.
  • 10:20 - 10:22
    זה קרוי "אברי כבש".
  • 10:22 - 10:23
    זה טעים, זה מזין,
  • 10:23 - 10:26
    וכשביקרתי בקשגאר למדתי,
  • 10:26 - 10:29
    שזה מסמל את הטאבו שלהם
    נגד השלכת מזון.
  • 10:29 - 10:31
    ישבתי בבית-קפה לצד הדרך.
  • 10:31 - 10:34
    שף ניגש לשוחח איתי,
    סיימתי את המנה שלי,
  • 10:34 - 10:35
    ובאמצע השיחה
    הוא הפסיק לדבר
  • 10:35 - 10:38
    והתחיל להזעיף פנים
    לכיוון הצלחת שלי.
  • 10:38 - 10:40
    חשבתי, "אוי ואבוי,
    איזה טאבו הפרתי?
  • 10:40 - 10:41
    איך העלבתי את המארח שלי?"
  • 10:41 - 10:43
    הוא הצביע על 3 גרגרי אורז
  • 10:43 - 10:47
    בתחתית הצלחת שלי,
    ואמר, "לנקות." [צחוק]
  • 10:47 - 10:49
    חשבתי לעצמי, "אלוהים אדירים,
    אני מסתובב בעולם
  • 10:49 - 10:51
    ואומר לאנשים להפסיק
    לבזבז אוכל.
  • 10:51 - 10:56
    והאיש הזה כיסח אותי
    במשחק שלי." [צחוק]
  • 10:56 - 10:59
    אבל זה מילא אותי באמונה,
  • 10:59 - 11:04
    שלאנשים אכן יש כוח להפסיק
    את בזבוז המשאבים הנורא הזה
  • 11:04 - 11:06
    אם נתייחס לכך
    כבלתי-מקובל מבחינה חברתית
  • 11:06 - 11:08
    לבזבז מזון בהיקף עצום,
  • 11:08 - 11:10
    אם נקים רעש סביב זה,
    נגיד את זה לתאגידים,
  • 11:10 - 11:13
    נגיד לממשלות שאנו רוצים
    שישימו קץ לבזבוז המזון,
  • 11:13 - 11:15
    יש לנו הכוח
    לחולל את השינוי הזה.
  • 11:15 - 11:18
    דגים, 40-60 אחוז
    מהדגה באירופה
  • 11:18 - 11:21
    מושלכים בים,
    ואפילו לא מגיעים ליבשה.
  • 11:21 - 11:24
    בבתים שלנו איבדנו
    את הקשר עם האוכל.
  • 11:24 - 11:27
    זהו ניסוי שעשיתי
    עם 3 סוגי חסה.
  • 11:27 - 11:29
    מי מחזיק חסה במקרר?
  • 11:29 - 11:33
    רוב האנשים.
    זאת שמשמאל
  • 11:33 - 11:34
    נשמרה במקרר במשך 10 ימים.
  • 11:34 - 11:37
    זאת שבאמצע נחה על שולחן המטבח שלי.
    לא הבדל גדול.
  • 11:37 - 11:39
    בזאת שמימין טיפלתי
    כמו בפרחים שנקטפו.
  • 11:39 - 11:41
    זהו אורגניזם חי,
    חותכים ממנו נתח,
  • 11:41 - 11:43
    תוקעים באגרטל עם מים,
  • 11:43 - 11:46
    וזה מחזיק מעמד
    שבועיים נוספים.
  • 11:46 - 11:48
    בזבוז מסוים של מזון,
    כפי שאמרתי בהתחלה,
  • 11:48 - 11:50
    הוא בלתי-נמנע,
    כך שהשאלה היא,
  • 11:50 - 11:52
    מה הכי טוב לעשות איתו.
  • 11:52 - 11:54
    עניתי לשאלה הזו
    כשהייתי בן 15.
  • 11:54 - 11:59
    למעשה, בני האדם
    ענו לשאלה הזו לפני 6,000 שנה:
  • 11:59 - 12:02
    בייתנו את החזירים
  • 12:02 - 12:04
    כדי להפוך את פסולת המזון
    בחזרה למזון.
  • 12:04 - 12:08
    אבל באירופה זה בלתי-חוקי
  • 12:08 - 12:11
    מאז 2001 בגלל
    מחלת הפה והטלפיים.
  • 12:11 - 12:13
    זה לא מדעי.
    זה לא הכרחי.
  • 12:13 - 12:16
    אם מבשלים אוכל לחזירים,
    בדיוק כפי
  • 12:16 - 12:19
    שמבשלים אוכל לבני-אדם,
    הוא הופך להיות בטוח.
  • 12:19 - 12:21
    זה גם חסכון עצום במשאבים.
  • 12:21 - 12:24
    אירופה כיום תלויה ביבוא
  • 12:24 - 12:26
    מילוני טונות סויה
    מדרום-אמריקה,
  • 12:26 - 12:29
    שהייצור שלה שם
    תורם להתחממות הגלובלית,
  • 12:29 - 12:31
    לבירוא יערות,
    להכחדת המינים,
  • 12:31 - 12:34
    כדי להאכיל חיות-משק
    כאן, באירופה.
  • 12:34 - 12:36
    ובה-בעת אנו משליכים
    מיליוני טונות
  • 12:36 - 12:39
    של פסולת מזון שיכלה וצריכה
    לשמש מזון עבורם.
  • 12:39 - 12:42
    אילו עשינו זאת והיינו מאכילים
    בה חזירים, היינו חוסכים
  • 12:42 - 12:45
    כמות כזו של פחם.
  • 12:45 - 12:48
    אילו אנו מעבירים
    את פסולת המזון שלנו, שזו כרגע
  • 12:48 - 12:50
    הדרך המועדפת על הממשלה
    להיפטר מפסולת מזון,
  • 12:50 - 12:53
    במערכות עיכול נטולות-חמצן,
    שהופכות פסולת מזון
  • 12:53 - 12:55
    לגז כדי לייצר חשמל,
  • 12:55 - 12:59
    חוסכים 448 ק"ג אפסיים
    של פחמן דו-חמצני
  • 12:59 - 13:01
    לטון של פסולת מזון.
    מוטב להאכיל בה חזירים.
  • 13:01 - 13:05
    ידענו את זה בזמן המלחמה.
    [צחוק]
  • 13:05 - 13:09
    האור בקצה המנהרה:
    זה יצא לדרך בהיקף גלובלי,
  • 13:09 - 13:11
    המאבק לפתור את בעיית
    פסולת המזון.
  • 13:11 - 13:15
    "להאכיל 5,000" הוא אירוע
    שארגנתי לראשונה ב-2009.
  • 13:15 - 13:17
    האכלנו 5,000 בני-אדם במזון,
  • 13:17 - 13:18
    שאחרת היה נזרק לאשפה.
  • 13:18 - 13:20
    מאז זה נעשה שוב בלונדון,
  • 13:20 - 13:23
    וזה מתבצע בכל העולם
    ובכל הארץ.
  • 13:23 - 13:25
    זאת דרך עבור ארגונים
    לשלב ידיים
  • 13:25 - 13:29
    ולתת כבוד למזון, להצהיר
    שהדבר הכי טוב לעשות עם מזון
  • 13:29 - 13:31
    הוא לאכול אותו, ליהנות ממנו
    ולהפסיק לבזבז אותו.
  • 13:31 - 13:34
    למען כוכב הלכת
    עליו אנו חיים,
  • 13:34 - 13:37
    למען ילדינו,
  • 13:37 - 13:39
    למען כל יתר היצורים
  • 13:39 - 13:41
    שחולקים איתנו את עולמנו,
  • 13:41 - 13:44
    אנו בעל-חיים יבשתי,
    ואנו תלויים באדמתנו
  • 13:44 - 13:47
    מבחינת מזון.
    היום אנו משחיתים את אדמתנו
  • 13:47 - 13:50
    כדי לגדל מזון
    שאיש איננו אוכל.
  • 13:50 - 13:53
    הפסיקו לבזבז מזון.
    תודה רבה לכם. [מחיאות כפיים]
  • 13:53 - 13:55
    [מחיאות כפיים]
Title:
טריסטראם סטיוארט: השערוריה העולמית של בזבוז המזון
Speaker:
Tristram Stuart
Description:

מדינות המערב משליכות לאשפה כמעט מחצית ממזונן, לא משום שהוא לא-אכיל, אלא כי הוא לא נראה מושך. טריסטראם סטיוארט צולל לתוך הנתונים המזעזעים של המזון המבוזבז וקורא לניצול אחראי יותר של משאבי העולם.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
14:15

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.