Misconceptions around Banking - Banking 101 (Part 1)
-
0:01 - 0:06חלק 2: מה הבעיה עם המודל הקלאסי - "מכפיל הכסף" ?
-
0:06 - 0:10ראינו את שתי התפיסות המרכזיות
שיש לציבור על איך שבנקים עובדים. שתיהן -
0:10 - 0:15מוטעות. זה לא ממש מפתיע, שכן בניגוד
לצוות "כסף חיובי" -
0:15 - 0:20רוב האנשים לא משקיעים את זמנם באובססיביות
כדי להבין איך הבנקים עובדים. וגם, בנקים זה נושא מורכב, -
0:20 - 0:24מה שאומר שרוב האנשים מוותרים על לנסות
להבין את הנושא. -
0:24 - 0:28אך מה לגבי סטודנטים לכלכלה או למימון?
לרוב הבוגרים של מסלולים אלו -
0:28 - 0:32יש הבנה טובה קצת יותר לגבי בנקים.
מלמדים אותם את מודל -
0:32 - 0:34"מכפיל הכסף".
-
0:34 - 0:38הסיפור של "מכפיל הכסף" אומר שבנקים
בפועל מייצרים הרבה מהכסף בכלכלה. -
0:38 - 0:41וכך הולך הסיפור:
-
0:41 - 0:45אדם נכנס לבנק ומפקיד את משכורתו
בסך 1000 שקלים במזומן. -
0:45 - 0:49עכשיו, הבנק יודע, שבממוצע, הלקוח
לא יצטרך את כל 1000 השקלים בחזרה -
0:49 - 0:53הכל בבת אחת, והוא בטח הולך לבזבז
קצת ממשכורתו בכל יום על פני -
0:53 - 0:57חודש ימים. לכן, בנקים מניחים
ש"רוב הכסף המופקד הוא מוקפא -
0:57 - 1:00או משמש כספייר, ולא יזדקקו לכולו
באיזשהוא יום ספציפי". -
1:00 - 1:05הבנק משאיר לעצמו "רזרבה" קטנה,
נגיד 10% מהכסף שמופקד (במקרה זה -
1:05 - 1:10100 שקלים), ומלווה את 900 הנותרים
למישהו שצריך הלוואה. -
1:10 - 1:15הלווה, לוקח את 900 השקלים
ומבזבז אותם אצל סוחר רכב מקומי. -
1:15 - 1:18סוחר הרכב אינו רוצה לשמור כל כך הרבה
מזומן אצלו במשרד, אז הוא מפקיד את הכסף -
1:18 - 1:20בחזרה לבנק אחר.
-
1:20 - 1:25עכשיו, אותו הבנק מבין שוב שהוא יכול
להשתמש ברב הכסף, על מנת ליצור עוד הלוואה. -
1:25 - 1:31הוא שומר לעצמו 10%- 90 שקלים, ומלווה
הלאה את 810 השקלים. -
1:31 - 1:37מי שלא יהיה הלווה של 810 השקלים, הוא מבזבז אותם,
ואחרי כן הם שוב חוזרים לאחד הבנקים. אחד -
1:37 - 1:45מהבנקים מקבל אותם, ושוב שומר לעצמו 10%,
כלומר 81 שקלים, ומייצר הלוואה חדשה של 729 שקלים. -
1:45 - 1:50התהליך של הלוואה חוזרת ונשנית ממשיך,
עם אותו הכסף שמולווה שוב ושוב -
1:50 - 1:54רק ש 10% מהכסף נשאר "ברזרבה"
בכל פעם. -
1:54 - 1:57שימו לב, שכל אחד מהלקוחות שהפקידו כסף
לבנק, עדיין חושבים -
1:57 - 2:02שהכסף שלהם שם, בתוך הבנק.
המספרים בתלוש של הבנק מאשרים שהכסף -
2:02 - 2:06עדיין שם.
אפילו שיש רק 1000 שקלים -
2:06 - 2:11שזורמים להם בשוק, הסכום הכללי של
חשבונות הבנקים של כולם, גדל. -
2:11 - 2:14וכך גם כמות החוב הכללית.
-
2:14 - 2:19לכאורה תהליך זה ממשיך, עד בסביבות
200 מחזורים, כאשר כמעט כל הכסף נמצא -
2:19 - 2:25ברזרבה, ורק החלק של האגורה עדיין מולווה.
בזמן זה, הסכום -
2:25 - 2:29הכללי של חשבונות כל הבנקים מסתכמים
בכ 10,000 שקלים לערך. -
2:29 - 2:33מודל "מכפיל הכסף" שעדיין מלומד
ברבות מהאוניברסיטאות מרמז שתהליך -
2:33 - 2:38חוזר זה, של בנקים שלוקחים כסף מהלקוחות,
שמים מעט ברזרבה, ואז -
2:38 - 2:43מלווים לשאר, יכול ליצור כסף יש מאין,
מכיוון שאותו הכסף נספר שוב -
2:43 - 2:49בכל פעם שהוא מלווה.
המודל אומר - שאם אחוז הרזרבה - זהו -
2:49 - 2:52האחוז של הכסף של הלקוחות שהבנקים
שומרים ברזרבה - הינו 10% -
2:52 - 2:57אזי סכום הכסף הכללי יגדל בערך עד
פי 10 מסכום הכסף האמיתי -
2:57 - 2:58שקיים בכלכלה.
-
2:58 - 3:05אתם יכולים לדמיין את המודל כפירמידה.
הכסף מבוסס על הפירמידה, ואז, -
3:05 - 3:09כתלות באחוז הרזרבה, הבנק מכפיל כלפי מעלה
את כמות הכסף על ידי הלוואות -
3:09 - 3:12נשנות, שוב ושוב.
-
3:12 - 3:17ה"עובדה" שכרגע הראנו לך, היא לחלוטין שגויה.
זוהי דרך בלתי מדויקת -
3:17 - 3:23ולא מעודכנת, לגבי איך שהמערכת
הבנקאית עובדת. למעשה, הבנקים -
3:23 - 3:25לא עבדו כך שנים.
-
3:25 - 3:29אבל למרות זאת, מודל זה משמש
ברוב הפעמים כאשר אנשים מדברים -
3:29 - 3:35על איך כסף נוצר, אם זה באוניברסיטאות, או
בסרטונים באינטרנט. לפני שהשקענו -
3:35 - 3:395 חודשים במחקר על איך בדיוק המערכת
עובדת, נהגנו לחשוב גם אנחנו -
3:39 - 3:40שבאמת כך היא עובדת.
-
3:40 - 3:45העובדה שמודל הפירמידה עדיין נמצא בשימוש
מהווה בעיה בגלל שלוש סיבות : -
3:45 - 3:49ראשית, זה אומר שהבנקים צריכים לחכות
עד שמישהו יפקיד אצלם כסף -
3:49 - 3:54לפני שהם מתחילים לתת הלוואות.
זאת אומרת שבנקים רק מגיבים באופן פאסיבי למה שהלקוחות -
3:54 - 3:58עושים, ושהם מחכים לאנשים עם חסכונות שיבואו
להפקיד, לפני שהבנקים מתחילים להלוות. זאת -
3:58 - 4:01לא הדרך שבה זה באמת עובד,
כמו שנראה בהמשך. -
4:01 - 4:06שנית, זה אומר שיש לבנק המרכזי
שליטה מוחלטת על כמות הכסף -
4:06 - 4:10בכלכלה. הם יכולים לשלוט על כמות
הכסף על ידי שינוי -
4:10 - 4:15של יחס הרזרבה - זהו אחוז הכסף של
הלקוחות שהבנקים חייבים להחזיק -
4:15 - 4:21ברזרבה, או כמות "הכסף בסיס" - בתחתית
הפרמידה - המזומן. -
4:21 - 4:25לדוגמא, אם הבנק המרכזי קובע יחס רזרבה
חוקי, ויחס רזרבה זה -
4:25 - 4:30הינו 10%, אזי אספקת הכסף יכולה לגדול עד
10 פעמים מכמות הכסף האמיתי -
4:30 - 4:35בכלכלה. אם לאחר מכן הבנק מגדיל את אחוז הרזרבה
ל 20%, אז כמות אספקת הכסף -
4:35 - 4:42יכולה לגדול רק עד פי 5 מכמות המזומן בכלכלה.
אם יחס הרזרבה היה יורד -
4:42 - 4:47ל - 5%, אז כמות אספקת הכסף הייתה גדלה
עד לפי 20 מכמות המזומן בכלכלה. -
4:47 - 4:51לחלופין, הבנק המרכזי יכל לשנות
את כמות המזומן בכלכלה -
4:51 - 4:56מלכתחילה. אם הוא היה מדפיס עוד 1000 שקלים
ומכניס אותם לכלכלה, -
4:56 - 5:00ואחוז הרזרבה עדיין 10%, אז התיאוריה אומרת
שכמות אספקת הכסף תגדל בסך הכל -
5:00 - 5:05ב - 10,000 שקלים, אחרי שהבנקים היו עוברים
את התהליך של הלוואות חוזרות ונשנות -
5:05 - 5:11של הכסף הזה. תהליך זה מתואר כשינוי
כמות "כסף הבסיס" בכלכלה. -
5:11 - 5:16אך המשמעות החשובה ביותר של המודל הזה
היא שלבנק המרכזי האנגלי, או -
5:16 - 5:21לפדרל רזרב, או לבנק המרכזי האירופי,
יש שליטה מוחלטת על כמה הכסף יש -
5:21 - 5:26באמת בכלכלה. אם הם ישנו את הגודל
של הבסיס - על ידי פמפום של עוד -
5:26 - 5:30"כסף בסיס" לתוך המערכת - אז הכמות הכוללת
של הכסף חייבת לגדול. אם הם ישנו -
5:30 - 5:36את יחס הרזרבה, אז התלילות של צידי
הפירמידה תשתנה. אך לבסוף -
5:36 - 5:41יחס הרזרבה יעצור את כמות הכסף הכללית מלגדול
עוד. באיזושהי נקודה אנחנו מגיעים לראש -
5:41 - 5:46הפירמידה, וכמות הכסף מפסיקה לגדול.
ולכן לא קיימת שום אפשרות -
5:46 - 5:48שכמות אספקת הכסף יכולה לגדול
ללא שליטה. -
5:48 - 5:53ישנה רק בעיה אחת קטנה. כמעט הכל
בתיאור זה של הבנקאות הוא שגוי. -
5:53 - 5:57האמת היא, שפרופסור צ'רלס גודהרט (Charles Goodhart)
מבית הספר הלונדוני לכלכלה, ששימש כיועץ -
5:57 - 6:03לבנק המרכזי של אנגליה במשך 30 שנה,
מתאר מודל זה כ"כזאת דרך חלקית -
6:03 - 6:11של תיאור תהליך קביעת מלאי הכסף,
עד שזה גובל בהולכת שולל". -
6:11 - 6:15אפשר לסלוח לספרי הלימוד, להיות לא מעודכנים,
אם החוקים השתנו במשך -
6:15 - 6:18השנים האחרונות - אחרי הכל, הרבה מהחוקים והתקנות
השתנו במשך המשברים הכלכליים. -
6:18 - 6:25אך פרופסור גודהרט אמר זאת, לאמיתו של דבר,
בשנת 1984. 27 שנים לאחר מכן, סטודנטים -
6:25 - 6:30באוניברסיטה עדיין לומדים את התיאור הזה
של הבנקים אשר לחלוטין אינו מדויק. -
6:30 - 6:36זו בעיה גדולה. אם הסטודנטים האלו
מתעתדים להיות כלכלנים ויועצים -
6:36 - 6:40לממשלה, ובעצם הם לא באמת מבינים איך
עובד הכסף, ואז הכלכלה שלנו -
6:40 - 6:42עלולה להיכנס לבלגאן אמיתי.
-
6:42 - 6:45אה רגע...היא כבר בצרות!
-
6:45 - 6:50עכשיו, אני צריך לציין שסירטוני וידאו
אלו נוגעים למתרחש באנגליה, ושלא היה לנו -
6:50 - 6:54זמן לאשר איך בדיוק הדברים מתנהלים
בארה"ב או באירופה. אך לאלו מכם -
6:54 - 6:59שבארה"ב, נייר שפורסם ב 1992 אשר מתייחס
לספרי הלימוד שעדיין בשימוש כיום באוניברסיטאות, -
6:59 - 7:06מציין - "המודל המכפיל...הוא, במקרה הטוב
מטעה ומודל לא שלם, -
7:06 - 7:10ובמקרה הגרוע הוא מודל שמוליך שולל".
-
7:10 - 7:14הנה השורה התחתונה כשזה מגיע למודל "מכפיל הכסף":
-
7:14 - 7:201. לא קיים יותר יחס רזרבה באנגליה
ולא היה כזה כבר זמן רב. -
7:20 - 7:252. לבנק המרכזי של אנגליה אין באמת שליטה
על כמות המזומן, או אפילו על -
7:25 - 7:28כמות ה"כסף בסיס" האלקטרוני (שנדבר עליו בהמשך).
-
7:28 - 7:333. ולבנק המרכזי אין באמת שליטה על
כמה כסף יש באמת, -
7:33 - 7:35בסך הכל בכלכלה.
-
7:35 - 7:40לא רק לבוגרי כלכלה יש מידע מוטעה
אפילו אנשים שעובדים -
7:40 - 7:44באוצר המדינה עדיין מאמינים שזה עובד על פי
ספרי הלימוד. קיבלנו מכתבים מהאוצר, -
7:44 - 7:45שאומרים דברים כגון זה:
-
7:45 - 7:50לגבי הנקודה של השליטה על הכסף,
זהו הבנק המרכזי לבדו -
7:50 - 7:55אשר שולט על הבסיס המוניטרי.
השליטה מתבססת על מטבע (שטרות ומטבעות) -
7:55 - 8:00ורזרבות שנשמרים על ידי בנקים מסחריים
בבנק המרכזי. בנקים מסחריים אחראים -
8:00 - 8:05להרחבת האשראי לאנשים פרטיים ולעסקים,
ואין להם את הסמכות לייצר או להדפיס כסף, -
8:05 - 8:09דיגיטלי או אחר.
-
8:09 - 8:13להרשות לאנשים בעלי הבנה חלקית של איך עובד
הכסף לנהל לנו את הכלכלה -
8:13 - 8:19זה מאוד מסוכן. זה כמו להרשות לסטודנטים להנדסה
שלא מבינים את חוקי הגרביטציה -
8:19 -לבנות גורדי שחקים.
- Title:
- Misconceptions around Banking - Banking 101 (Part 1)
- Description:
-
http://www.positivemoney.org/
There's a lot of confusion about how banks work and where money comes from. Very few members of the public really understand it. Economics graduates have a slightly better idea, but many university economics courses still teach a model of banking that hasn't applied to the real world for decades. The worrying thing is that many policy makers and economist still work on this outdated model.
In this video course we'll discover how banks really work, and how money is created.
But first, to clear up any confusion, we need to see what's wrong about the way that most people think banks work.Public Perception of Banking Number 1: The 'Safe Deposit Box' - 0:42
Public Perception of Banking Number 2: The Middle-Man - 2:58
--------------------------
If you'd like to translate this video into other languages, please let us know. We'll send you the transcript with timecodes.
Email: mira[at]positivemoney.org--------------------------
SUBSCRIBE to Positive Money UK's videos:
http://www.youtube.com/subscription_center?add_user=PositiveMoneyUKLike us on Facebook http://www.facebook.com/PositiveMoney
Follow us on Twitter http://www.twitter.com/PositiveMoneyUK
Follow us on Google+ http://www.positivemoney.org.uk/googleplusPositive Money is a not-for-profit research and campaign group. They work to raise awareness of the connections between our current monetary and banking system and the serious social, economic and ecological problems that face the UK and the world today. In particular they focus on the role of banks in creating the nation's money supply through the accounting process they use when they make loans - an aspect of banking which is poorly understood. Positive Money believe these fundamental flaws are at the root of - or a major contributor to - problems of poverty, excessive debt, growing inequality and environmental degradation. For more information, please visit: http://www.positivemoney.org/
Animation by Henry Edmonds
__________________________________
- Video Language:
- English
- Duration:
- 05:03
Amara Bot edited Hebrew subtitles for Misconceptions around Banking - Banking 101 (Part 1) | ||
Amara Bot added a translation |