Return to Video

כיצד ערי-ענק משנות את מפת העולם

  • 0:01 - 0:06
    אני רוצה שתדמיינו מחדש איך החיים
    בכדור הארץ מאורגנים.
  • 0:07 - 0:11
    חישבו על הפלנטה כעל גוף אנושי
    שאנחנו מאכלסים.
  • 0:12 - 0:17
    השלד הוא מערכת התחבורה,
    של כבישים ומסילות ברזל,
  • 0:17 - 0:20
    גשרים ומנהרות, נמלי אוויר וים,
  • 0:20 - 0:23
    שמאפשרים לנו ניידות ברחבי היבשות.
  • 0:23 - 0:26
    מערכת הדם שמניעה את הגוף
  • 0:26 - 0:29
    היא צינורות הנפט והגז ורשתות החשמל
  • 0:29 - 0:30
    שמפיצים את האנרגיה.
  • 0:31 - 0:34
    ומערכת העצבים התקשורתית
  • 0:34 - 0:37
    היא כבלי האינטרנט, הלווינים,
    הרשתות הסלולריות,
  • 0:37 - 0:41
    ומרכזי הנתונים שמאפשרים לנו
    לשתף את המידע.
  • 0:41 - 0:46
    המטריצה התשתיתית הזאת,
    המתרחבת עד אינסוף,
  • 0:46 - 0:51
    כבר מכילה 64 מיליון קילומטרים של כבישים,
  • 0:51 - 0:54
    ארבעה מיליון קילומטרים של מסילות ברזל,
  • 0:54 - 0:57
    שני מיליון קילומטרים של צינורות
  • 0:57 - 1:00
    ומיליון קילומטרים של כבלי אינטרנט.
  • 1:01 - 1:04
    ומה בעניין גבולות בינלאומיים?
  • 1:05 - 1:09
    יש לנו פחות מ-500,000 קילומטרים של גבולות.
  • 1:10 - 1:12
    הבה נבנה מפה טובה יותר של העולם.
  • 1:13 - 1:16
    ונוכל להתחיל ראשית בלהתגבר
    על קצת מיתולוגיה עתיקה.
  • 1:17 - 1:20
    יש ביטוי שמוכר לכל תלמידי ההיסטוריה:
  • 1:21 - 1:24
    "גיאוגרפיה היא גורל."
  • 1:24 - 1:25
    נשמע כל כך חמור, לא?
  • 1:26 - 1:28
    זה פתגם כל כך פטליסטי.
  • 1:28 - 1:33
    זה מספר לנו שהעוני נגזר
    על כל מדינה ללא מוצא לים,
  • 1:33 - 1:36
    ושמדינות קטנות לא יכולות
    לברוח משכנותיהן הגדולות יותר,
  • 1:36 - 1:39
    ושעל מרחבים רחבים לא ניתן להתגבר.
  • 1:40 - 1:43
    אבל בכל נסיעה שאני עושה מסביב לעולם,
  • 1:43 - 1:47
    אני רואה כוח אף גדול יותר
    סוחף את כדור הארץ:
  • 1:48 - 1:49
    קישוריות.
  • 1:50 - 1:54
    מהפכת הקישוריות העולמית, בכל צורותיה --
  • 1:54 - 1:57
    תחבורה, אנרגיה ותקשורת --
  • 1:57 - 2:01
    איפשרה זינוק כה עצום בניידותם של אנשים,
  • 2:01 - 2:04
    מוצרים, משאבים, ידע,
  • 2:04 - 2:08
    עד שאיננו יכולים עוד אפילו להחשיב
    את הגיאוגרפיה נבדלת ממנה.
  • 2:09 - 2:13
    למעשה, אני רואה את שני
    הכוחות האלה כמותכים יחד
  • 2:13 - 2:15
    בצורה שכיניתי "קונקטוגרפיה."
    (גיאוגרפיית הקישוריות)
  • 2:16 - 2:20
    קונקטוגרפיה מייצגת זינוק עצום
  • 2:20 - 2:24
    בניידות אנשים, משאבים, רעיונות,
  • 2:24 - 2:25
    אבל היא גם אבולוציה,
  • 2:26 - 2:32
    אבולוציה של עולמנו מגיאוגרפיה פוליטית,
  • 2:32 - 2:35
    שמשמשת לחילוק העולם על פי חוק,
  • 2:36 - 2:38
    לגיאוגרפיה תפקודית,
  • 2:38 - 2:41
    שמהווה את הצורה בה
    אנחנו משתמשים בעולם בפועל,
  • 2:41 - 2:45
    למן אומות וגבולות,
    ועד תשתית ושרשרות אספקה.
  • 2:46 - 2:48
    המערכת העולמית מתפתחת
  • 2:49 - 2:53
    מאימפריות המאה התשע-עשרה,
    ששולבו באופן אנכי,
  • 2:53 - 2:57
    דרך אומות המאה העשרים
    הבין-תלויות בצורה אופקית,
  • 2:57 - 3:02
    עד לתרבות רשת עולמית במאה העשרים ואחת.
  • 3:03 - 3:07
    קישוריות, לא ריבונות,
  • 3:07 - 3:11
    הייתה לעיקרון המארגן את המין האנושי.
  • 3:11 - 3:14
    (מחיאות כפיים)
  • 3:15 - 3:19
    אנחנו הופכים לתרבות הרשת עולמית זאת
  • 3:19 - 3:21
    כי אנחנו מילולית בונים אותה.
  • 3:22 - 3:25
    כל תקציבי הביטחון וההוצאות הצבאיות
    בעולם בסך הכל מסתכמים
  • 3:25 - 3:28
    בכמעט שני טריליון דולר בשנה.
  • 3:28 - 3:31
    בינתיים, ההוצאה העולמית שלנו למען תשתית
  • 3:31 - 3:34
    חזויה לעלות לתשעה טריליון דולר בשנה
  • 3:34 - 3:36
    תוך העשור הבא.
  • 3:36 - 3:37
    ובאמת, כך צריך להיות.
  • 3:37 - 3:40
    אנחנו חיים על מלאי של תשתית
  • 3:40 - 3:43
    שנועד לאוכלסייה עולמית בת שלושה מיליארד,
  • 3:44 - 3:47
    בעוד שאוכלוסיתנו עלתה משבעה מיליארד
    עד שמונה מיליארד
  • 3:47 - 3:49
    ולבסוף עד תשעה מיליארד ועוד.
  • 3:49 - 3:54
    כככל אצבע, אנחנו חייבים להוציא בערך
    טריליון דולר
  • 3:54 - 3:58
    לצורך הדרישות התשתיתיות הבסיסיות
    של כל מיליארד אנשים בעולם.
  • 3:59 - 4:02
    לא מפתיע שאסיה מובילה.
  • 4:03 - 4:06
    ב-2015, סין הודיעה על יצירת
  • 4:06 - 4:09
    בנק ההשקעות האסייתיות לתשתיות,
  • 4:10 - 4:13
    אשר יחד עם רשת של ארגונים נוספים
  • 4:13 - 4:16
    מתכוון לכונן רשת של דרכי משי וברזל,
  • 4:17 - 4:19
    שתתפרש משנגהאי לליסבון.
  • 4:20 - 4:24
    ותוך כדי שכל
    ההנדסה הטופוגרפית הזאת מתחוללת,
  • 4:24 - 4:29
    סביר שנוציא יותר על תשתית
    במשך 40 השנים הבאות,
  • 4:29 - 4:33
    נבנה יותר תשתית במשך 40 השנים הבאות,
  • 4:33 - 4:35
    מאשר בנינו ב-4,000 השנים האחרונות.
  • 4:37 - 4:39
    עכשיו בואו נעצור ונחשוב על זה רגע.
  • 4:40 - 4:44
    להוציא הוצאה גדולה יותר
    עבור בניית יסודותיה של חברה עולמית
  • 4:44 - 4:47
    מאשר עבור פיתוח כלי השמדתה
  • 4:47 - 4:50
    יכול להביא לידי השלכות מעמיקות.
  • 4:50 - 4:53
    קישוריות היא איך שממטבים את ההפצה
  • 4:53 - 4:55
    של אנשים ומשאבים ברחבי העולם
  • 4:55 - 5:00
    כך האנושות נעשית ליותר מסכום חלקיה.
  • 5:01 - 5:03
    אני מאמין שזה מה שמתרחש.
  • 5:05 - 5:09
    לקישוריות יש מגמת-ענק תאומה
    במאה העשרים ואחת:
  • 5:09 - 5:11
    עיור פלנטרי.
  • 5:12 - 5:15
    ערים הן התשתיות המגדירות אותנו ביותר.
  • 5:16 - 5:19
    לא יאוחר מ-2030,
    למעלה משני שלישים מאוכלוסיית העולם
  • 5:19 - 5:20
    תתגורר בערים.
  • 5:20 - 5:23
    ואלה לא רק נקודות זוטאות במפה,
  • 5:23 - 5:27
    אלא ארכיפלגים רחבים
    מתפרשים מאות קילומטרים.
  • 5:27 - 5:29
    היננו בוונקובר,
  • 5:29 - 5:31
    בראש מסדרון קסקדיה
  • 5:31 - 5:34
    אשר מתפרש דרומה
    מעבר לגבול האמריקני עד סיאטל.
  • 5:35 - 5:37
    תחנת הכוח הטכנולוגית
    שהיא עמק הסיליקון
  • 5:37 - 5:40
    מתחילה צפונה מסן פרנסיסקו
    יורדת לסן חוסה
  • 5:40 - 5:42
    וחוצה את המפרץ
    אל אוקלנד.
  • 5:42 - 5:45
    השתרעות לוס אנג'לס עכשיו
    נמשכת עד אחרי סן דיאגו
  • 5:45 - 5:47
    ומעבר לגבול המקסיקני עד טיחואנה.
  • 5:47 - 5:50
    סן דיאגו וטיחואנה עכשיו משתפות מסוף אווירי
  • 5:50 - 5:52
    שאפשר לצאת ממנו לתוך שתי מדינותיהן.
  • 5:52 - 5:56
    לבסוף, רשת רכבות מהירות
    עשויה לקשר את עמוד השדרה הפסיפי במלואו.
  • 5:58 - 6:02
    המגלופוליס האמריקני הצפוני-מזרחי
    מתחיל בבוסטון, עובר לניו יורק
  • 6:02 - 6:04
    ופילדלפיה ונגמר בוושינגטון.
  • 6:04 - 6:06
    הוא מכיל יותר מ-50 מיליון אנשים
  • 6:06 - 6:09
    וגם לו יש תכניות לרשת רכבות מהירות.
  • 6:09 - 6:13
    אבל באסיה אנחנו ממש רואים
    את ערי הענק מתגבשות.
  • 6:13 - 6:18
    הרצועה המתמשכת של אור,
    מטוקיו דרך נגויה ועד אוסקה
  • 6:18 - 6:20
    מכילה יותר מ-80 מיליון אנשים
  • 6:20 - 6:21
    ומרבית כלכלת יפן.
  • 6:22 - 6:25
    זוהי עיר הענק הגדולה בעולם.
  • 6:25 - 6:26
    כרגע.
  • 6:27 - 6:29
    אולם בסין, מקבצים של ערי ענק מתגבשים
  • 6:29 - 6:32
    בעלי אוכלוסיות שמתקרבות
    ל-100 מיליון אנשים.
  • 6:32 - 6:34
    שפת בהאי סביב בייג'ינג,
  • 6:34 - 6:36
    בדלתא נהר היאנגצה סביב שנגהאי
  • 6:36 - 6:38
    ודלתא נהר הפנינה,
  • 6:38 - 6:41
    המתפרש מהונג קונג צפונה לגאנגג'זואו.
  • 6:41 - 6:42
    ובאמצע,
  • 6:42 - 6:45
    מקבץ ערי-הענק צ'ונגקינג-צ'נגדו,
  • 6:45 - 6:48
    שעקבתה הגיאוגרפית שווה כמעט
  • 6:48 - 6:49
    לזו של מדינת אוסטריה.
  • 6:51 - 6:53
    ולכל אחד ממקבצי ערי-הענק האלה
  • 6:53 - 6:56
    תמ"ג קרוב לשני טריליון דולר --
  • 6:56 - 6:59
    זה כמעט דומה לזה של כל הודו היום.
  • 7:00 - 7:05
    אז תארו לעצמכם שמוסדותינו
    העולמיים הדיפלומטיים, כגון ה-G-20
  • 7:05 - 7:09
    הרכיבו את מניין החברים שלהם לפי גודל כלכלי
  • 7:09 - 7:11
    ולא לפי ייצוג לאומי.
  • 7:11 - 7:15
    כמה ערי-ענק סיניות
    אולי ייכללו וישבו בשולחן המו"ם,
  • 7:15 - 7:19
    בזמן שמדינות שלמות כגון
    ארגטינה ואינדונזיה יהיו בחוץ.
  • 7:20 - 7:24
    עובר להודו, שאוכלוסיתה
    בקרוב תשיג את זו של סין,
  • 7:24 - 7:26
    ולה גם יש מספר מקבצי ערי-ענק,
  • 7:26 - 7:29
    כגון איזור בירת דלהי
  • 7:29 - 7:30
    ומומבאי.
  • 7:30 - 7:31
    ובמזרח התיכון,
  • 7:31 - 7:34
    טהראן המורחבת סופגת
    שליש מתוך אוכלוסית איראן.
  • 7:34 - 7:36
    רוב שמונים מיליון האנשים שבמצריים
  • 7:36 - 7:39
    חיים במסדרון שבין קהיר ואלכסנדריה.
  • 7:39 - 7:43
    ובמפרץ, שרשרת של ערי-מדינה מתגלמת,
  • 7:43 - 7:45
    החל בבחריין וקטאר,
  • 7:45 - 7:48
    דרך האמירויות הערביות המאוחדות
    וכלה במסקט שבעומאן.
  • 7:49 - 7:50
    ואז יש לגוס,
  • 7:51 - 7:55
    העיר הגדולה באפריקה
    וטבור המסחר של ניגריה.
  • 7:55 - 7:57
    יש לה תכניות לרשת רכבות
  • 7:57 - 8:01
    שתהפוך אותה לעוגן
    של מסדרון חוף-אטלנטי רחב,
  • 8:01 - 8:04
    המתפרש לרוחב בנין, טוגו, וגאנה,
  • 8:04 - 8:08
    ועד אביג'אן, עיר הבירה של חוף השנהב.
  • 8:08 - 8:11
    אבל מדינות אלו הן פרוורים של לגוס.
  • 8:12 - 8:14
    בעולם של ערי-ענק,
  • 8:14 - 8:17
    מדינות יכולות להיות פרוורים של ערים.
  • 8:19 - 8:25
    ב-2030, יהיו לנו עד ל-50
    מקבצי ערי-ענק כאלו בעולם.
  • 8:25 - 8:27
    אז איזו מפה מספרת לכם יותר?
  • 8:27 - 8:30
    מפתנו המסורתית שמורכבת מאומות מובחנות
  • 8:30 - 8:32
    ושתלויה על רוב קירותינו,
  • 8:32 - 8:35
    או מפה זו של 50 המקבצים של ערי-ענק?
  • 8:36 - 8:39
    ועדיין, אפילו זו חלקית
  • 8:39 - 8:43
    כי אי-אפשר להבין עיר-ענק כלשהי
  • 8:43 - 8:46
    מבלי להבין את הקשריה לאחרות.
  • 8:47 - 8:49
    אנשים עוברים לערים כדי להיות מחוברים,
  • 8:49 - 8:52
    וקישוריות היא הסיבה שערים אלו משגשגות.
  • 8:53 - 8:57
    לרבות מהן,
    כגון סאו פאולו או איסטנבול או מוסקבה,
  • 8:57 - 9:01
    יש תמ"ג שמתקרב או עולה על
    בין שליש למחצית
  • 9:01 - 9:03
    מכל התמ"ג הלאומי שלהן.
  • 9:04 - 9:06
    אבל חשוב במידה שווה --
  • 9:06 - 9:09
    אי-אפשר לחשב אף ערך יחידני
  • 9:09 - 9:12
    בלא הבנת התפקיד של זרמי האנשים,
  • 9:12 - 9:14
    המימון, הטכנולוגיה
  • 9:14 - 9:16
    שמאפשרים להן לשגשג.
  • 9:17 - 9:19
    קחו בחשבון את מחוז גאוטנג בדרום אפריקה,
  • 9:19 - 9:23
    שמכיל את יוהנסבורג ואת עיר הבירה פרטוריה.
  • 9:23 - 9:26
    גם הוא מייצג רק קצת
    יותר משליש מתמ"ג דרום אפריקה.
  • 9:27 - 9:30
    אבל חשוב במידה שווה --
    היא מאכסנת את המשרדים
  • 9:30 - 9:33
    של כמעט כל תאגיד רב-לאומי
  • 9:33 - 9:35
    שמשקיע ישירות בדרום אפריקה
  • 9:35 - 9:38
    ולאמיתו של דבר, בכל יבשת אפריקה.
  • 9:39 - 9:42
    ערים רוצות להיות חלק
    בשרשרות יוקרה עולמיות.
  • 9:42 - 9:46
    הן רוצות להיות חלק בחלוקת העבודה העולמית.
  • 9:46 - 9:48
    כך ערים חושבות.
  • 9:49 - 9:50
    מעולם לא הכרתי ראש עיר שאמר לי,
  • 9:50 - 9:52
    "אני רוצה שהעיר שלי תנותק."
  • 9:53 - 9:56
    הם יודעים שעריהם שייכות באותה מידה
  • 9:56 - 10:01
    לתרבות הרשת העולמית כאל מדינות הבית שלהן.
  • 10:03 - 10:06
    עכשיו, לאנשים רבים, עיור גורם יאוש רב.
  • 10:07 - 10:09
    הם חושבים שערים הורסות את כדור הארץ.
  • 10:10 - 10:11
    אולם כעת,
  • 10:11 - 10:15
    ישנן יותר ממאתיים
    רשתות למידה בין-עירוניות משגשגות.
  • 10:15 - 10:19
    זה דומה למספר הארגונים הבין-ממלכתייים
  • 10:19 - 10:20
    שיש לנו.
  • 10:20 - 10:24
    וכל הרשתות הבין-עירוניות האלה
    מוקדשות למשימה אחת,
  • 10:24 - 10:29
    העדיפות הראשונה של האנושות
    במאה העשרים ואחת:
  • 10:29 - 10:31
    עיור בר קיימא.
  • 10:33 - 10:34
    האם זה עובד?
  • 10:35 - 10:36
    הבה נביט בשינוי האקלים.
  • 10:36 - 10:39
    אנחנו יודעים שפסגה אחרי פסגה
    בניו יורק או פריז
  • 10:39 - 10:42
    לא תפחית את פליטות גזי החממה.
  • 10:43 - 10:46
    אבל כן אפשר לראות שהעברת טכנולוגיה
  • 10:46 - 10:48
    וידע ומדיניות בין ערים
  • 10:49 - 10:53
    היא איך שבאמת התחלנו להפחית
    את העצימות הפחמנית של כלכלותינו.
  • 10:53 - 10:55
    ערים לומדות אחת מהשנייה.
  • 10:55 - 10:58
    כיצד להתקין בניין אפס פליטות,
  • 10:58 - 11:01
    כיצד ליישם שיטות לשיתוף מכוניות חשמליות.
  • 11:01 - 11:02
    בערים סיניות מרכזיות,
  • 11:02 - 11:05
    כופים מכסה על מספר המכוניות ברחובות.
  • 11:05 - 11:07
    בערים מערביות רבות,
  • 11:07 - 11:09
    הנוער עוד לא אפילו רוצה ללמוד לנהוג.
  • 11:10 - 11:12
    ערים היו חלק מהבעיה,
  • 11:12 - 11:14
    עכשיו הן חלק מהפתרון.
  • 11:15 - 11:19
    אי-שוויון הוא האתגר הגדול האחר
    מול השגת עיור בן-קיימא.
  • 11:20 - 11:23
    כשאני נוסע בערי-ענק מקצה ועד קצה --
  • 11:23 - 11:25
    זה לוקח שעות וימים --
  • 11:26 - 11:29
    אני מתנסה בטרגדיה של שונות קיצונית
  • 11:29 - 11:31
    בתוך אותה הגיאוגרפיה.
  • 11:32 - 11:35
    ובכל זאת, מלאינו העולמי של נכסים ממוניים
  • 11:35 - 11:37
    מעולם לא היה גדול יותר,
  • 11:37 - 11:40
    ומתקרב ל-300 טריליון דולר.
  • 11:40 - 11:44
    זה כמעט התמ"ג הממשי של העולם פי ארבע.
  • 11:45 - 11:49
    קיבלנו על עצמנו חובות כה גדולים
    מאז המשבר הכלכלי,
  • 11:49 - 11:52
    אבל האם השקענו אותם בגידול כוללני?
  • 11:53 - 11:55
    לא, עוד לא.
  • 11:56 - 12:00
    רק כשנבנה שיכון מספיק, ציבורי, ובר-השגה,
  • 12:00 - 12:03
    כשנשקיע ברשתות תחבורה חסונות
  • 12:03 - 12:07
    המאפשרות לאנשים להתקשר זה לזה
    פיזית ודיגיטלית,
  • 12:07 - 12:10
    אז ערינו וחברותינו המפוצלות
  • 12:10 - 12:12
    ירגישו בריאות ושלמות שוב.
  • 12:12 - 12:14
    (מחיאות כפיים)
  • 12:16 - 12:19
    וזאת הסיבה שתשתית הוכללה
  • 12:19 - 12:21
    במטרות לפיתוח בר-קיימא של האו"ם,
  • 12:21 - 12:24
    כי היא מאפשרת את כל האחרות.
  • 12:24 - 12:26
    המנהיגים הפוליטיים וכלכליים שלנו
  • 12:26 - 12:29
    לומדים שקישוריות אינה נדבה,
  • 12:29 - 12:30
    היא הזדמנות.
  • 12:31 - 12:34
    וזאת הסיבה שהקהילה הפיננסית
    שלנו צריכה להבין
  • 12:34 - 12:39
    שקישוריות היא מעמד הנכסים
    החשוב ביותר במאה העשריפ ןאחת.
  • 12:40 - 12:44
    עכשיו, ערים יכולות לעשות את
    העולם בר קיימא יותר,
  • 12:45 - 12:47
    הן יכולות לעשות את העולם הוגן יותר,
  • 12:47 - 12:50
    אני גם מאמין שקישוריות בין ערים
  • 12:50 - 12:52
    יכולה לעשות את העולם שלו יותר.
  • 12:52 - 12:56
    אם נתבונן באיזורים בעולם
    שיש להם יחסים צפופים בין גבולותיהם,
  • 12:56 - 12:59
    נראה יותר סחר, יותר השקעה
  • 12:59 - 13:01
    ויותר יציבות.
  • 13:01 - 13:03
    כולנו יודעים את סיפורה
    של אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה,
  • 13:03 - 13:06
    בה שילוב תעשייתי הצית תהליך
  • 13:06 - 13:08
    שהביא לידי הופעת
    האיחוד האירופי השליו של היום.
  • 13:09 - 13:12
    ותראו שרוסיה, דרך אגב
  • 13:12 - 13:16
    היא המקושרת הכי פחות
    מכל המעצמות העיקריות במערכת הבינלאומית.
  • 13:16 - 13:20
    ויש בכך הרבה להסביר את המתחים של היום.
  • 13:20 - 13:23
    למדינות בעלות פחות החזקה בשיטה
  • 13:23 - 13:25
    יש פחות להפסיד מלהפריע לה.
  • 13:27 - 13:30
    בצפון אמריקה, הקווים המשמעותיים ביותר במפה
  • 13:30 - 13:33
    אינם הגבול האמריקני-קנדי
    או הגבול האמריקני-מקסיקני,
  • 13:33 - 13:37
    אלא הרשת הצפופה של כבישים
    ומסילות ברזל וקווי צינורות
  • 13:37 - 13:40
    ורשתות קווי חשמל ואפילו תעלות מים
  • 13:40 - 13:44
    המבססים איחוד צפון-אמריקאי משולב.
  • 13:44 - 13:48
    צפון אמריקה לא צריכה יותר קירות,
    היא צריכה יותר קשרים.
  • 13:48 - 13:51
    (מחיאות כפיים)
  • 13:56 - 14:00
    אבל ההבטחה האמיתית של קישוריות
    קיימת בעולם הבתר-קולוניאלי.
  • 14:00 - 14:05
    כל האיזורים הללו שבהם
    גבולות היו הכי שרירותיים מבחינה היסטורית
  • 14:05 - 14:07
    ובהם דורות של מנהיגים
  • 14:07 - 14:09
    קיימו יחסים עוינים זה עם זה.
  • 14:09 - 14:12
    אך עכשיו קבוצה חדשה של
    מנהיגים נכנסת לשלטון
  • 14:12 - 14:13
    והיא מיישרת את ההדורים.
  • 14:14 - 14:17
    קחו לדוגמה את אסיה הדרומי-מזרחית,
    בה מתכננים שרשתות של רכבות מהירות
  • 14:17 - 14:19
    תקשרנה בין בנגקוק וסינגפור
  • 14:19 - 14:22
    ומסדרונות סחר מוויאטנם עד מיאנמר.
  • 14:22 - 14:28
    עכשיו איזור זה של 600 מיליון אנשים
    מתאם את משאביו החקלאיים
  • 14:28 - 14:29
    ותפוקתו התעשייתית.
  • 14:30 - 14:34
    הוא מתפתח למה שאני קורא "פקס אסיאנה"
  • 14:34 - 14:37
    שלום בין מדינות אסיה הדרומי-מזרחית.
  • 14:38 - 14:41
    תופעה דומה מתחוללת במזרח אפריקה,
  • 14:41 - 14:43
    שבו חצי תריסר מדינות
  • 14:43 - 14:46
    משקיעות במסילות ברזל
    ובמסדרונות רב-מודאליים
  • 14:46 - 14:49
    כדי שמדינות ללא מוצא לים
    תוכלנה להסיע את מוצריהן לשוק.
  • 14:49 - 14:52
    עכשיו מדינות אלה
    מתאמות את התשתיות שלהן,
  • 14:52 - 14:54
    ואת מדיניות ההשקעה שלהן,
  • 14:54 - 14:58
    הן, גם מתפתחות לפקס אפריקאנה.
  • 14:59 - 15:02
    איזור אחד שאנחנו יודעים
    שיכול להעזר בסוג זה של חשיבה
  • 15:02 - 15:03
    הוא המזרח התיכון.
  • 15:04 - 15:06
    כשמדינות ערביות קורסות בטרגדיה,
  • 15:06 - 15:09
    מה שנשאר מאחוריהן הן רק הערים העתיקות,
  • 15:09 - 15:12
    כגון קהיר, ביירות, ובגדד?
  • 15:12 - 15:17
    למעשה, 400 מיליון האנשים בעולם הערבי
  • 15:17 - 15:19
    הם כמעט לגמרי מעויירים.
  • 15:19 - 15:21
    כחברות, כערים,
  • 15:21 - 15:23
    הם עשירי-מים, או עניי-מים,
  • 15:23 - 15:25
    עשירי-אנרגיה, או עניי-אנרגיה.
  • 15:26 - 15:29
    והדרך היחידה לתקן את אי-ההתאמה הזאת
  • 15:29 - 15:32
    אינה עוד מלחמה ויותר גבולות,
  • 15:32 - 15:35
    כי אם יותר קישוריות
    של קווי צינורות ותעלות מים.
  • 15:36 - 15:40
    לצערי, מפת המזרח התיכון עוד לא כזאת.
  • 15:40 - 15:41
    אך היא צריכה להיות,
  • 15:43 - 15:46
    פקס ערביה מקושר,
  • 15:47 - 15:48
    משולב מבפנים
  • 15:48 - 15:53
    ובעל קשרים יצרניים
    לשכנותיו: אירופה, אסיה, ואפריקה.
  • 15:53 - 15:56
    עכשיו , אולי לא נשמע לכם כאילו קישוריות
    היא מה שרוצים עכשיו
  • 15:56 - 15:58
    כלפי האיזור הכי סוער בעולם.
  • 15:59 - 16:02
    אבל אנחנו יודעים מהיסטוריה
    שקישוריות היא הדרך היחידה
  • 16:02 - 16:05
    לחולל יציבות לטווח ארוך.
  • 16:05 - 16:07
    כי אנחנו יודעים שבאיזור אחרי איזור,
  • 16:07 - 16:10
    קישוריות היא המציאות החדשה.
  • 16:10 - 16:14
    ערים ומדינות לומדות להצטבר
  • 16:14 - 16:16
    למכלולים שלווים ומשגשגים יותר.
  • 16:18 - 16:20
    אבל המבחן האמיתי הולך להיות אסיה.
  • 16:21 - 16:24
    האם קישוריות יכולה להתגבר על מגמות היריבות
  • 16:24 - 16:27
    שבין המעצמות הגדולות של המזרח הרחוק?
  • 16:27 - 16:31
    בסופו של דבר, זה המקום
    שממנו מלחמת העולם השלישית אמורה לפרוץ.
  • 16:32 - 16:35
    מאז סוף המלחמה הקרה, לפני רבע מאה,
  • 16:35 - 16:38
    לפחות שש מלחמות עיקריות נחזו באיזור זה.
  • 16:38 - 16:40
    אבל אף אחת מהן לא פרצה.
  • 16:41 - 16:43
    קחו את סין וטיוואן.
  • 16:44 - 16:48
    בשנות התשעים, זה היה התרחיש המוביל
    אצל כולם למלחמת העולם השלישית.
  • 16:48 - 16:50
    אבל מאז,
  • 16:50 - 16:54
    עוצמת הסחר וההשקעה
    לרוחב המיצרים גברה כל כך
  • 16:54 - 16:55
    עד שבנובמבר האחרון,
  • 16:55 - 16:58
    מנהיגים משני הצדדים
    קיימו וועידת פסגה הסטורית
  • 16:58 - 17:01
    כדי לדון באיחוד-מחדש שליו עתידי.
  • 17:02 - 17:05
    ואפילו ההיבחרות בטאיוואן
    של מפלגה לאומית שבעד עצמאות
  • 17:05 - 17:08
    מוקדם יותר בשנה
  • 17:08 - 17:10
    לא תחתור תחת הדינמיקה הבסיסית הזאת.
  • 17:11 - 17:14
    לסין ויפן יש היסטוריה
    אפילו ארוכה יותר של יריבות
  • 17:14 - 17:17
    ושתיהן מעסיקות את חילות האוויר והים שלהן
  • 17:17 - 17:19
    כדי להציג את חוזקן בריבי איים.
  • 17:20 - 17:21
    אבל בשנים האחרונות,
  • 17:21 - 17:25
    יפן השקיעה בסין את השקעות החוץ
    הכי גדולות שלה.
  • 17:25 - 17:28
    מכוניות יפניות נמכרות שם בשיעור שובר-שיא.
  • 17:28 - 17:31
    ונחשו מאיפה בא המספר הגדול ביותר
  • 17:31 - 17:34
    של זרים המתגוררים ביפן?
  • 17:34 - 17:36
    ניחשתם: סין.
  • 17:38 - 17:39
    סין והודו לחמו מלחמה עיקרית
  • 17:39 - 17:41
    ויש להם שלושה סכסוכי גבול פתוחים,
  • 17:42 - 17:44
    אבל כיום הודו היא בעלת המניות
    הגדולה ביותר השנייה
  • 17:44 - 17:46
    בבנק ההשקעות האסייתיות לתשתיות.
  • 17:46 - 17:50
    הם בונים מסדרון סחר שמתפרש מצפון מזרח הודו
  • 17:50 - 17:54
    למיאנמר ובנגלדש ועד דרום סין.
  • 17:54 - 17:58
    נפח הסחר שלהם גדל
    מ-20 ביליון דולר לפני עשור
  • 17:58 - 18:00
    עד 80 מיליארד דולר כיום.
  • 18:01 - 18:04
    הודו ופקיסטן בעלות הנשק הגרעיני
    לחמו כבר שלוש מלחמות
  • 18:04 - 18:06
    וממשיכות בוויכוח בדבר קשמיר,
  • 18:06 - 18:09
    אולם הן גם נושאות ונותנות
    על הסכם סחר למעמד מדינה מועדפת
  • 18:09 - 18:11
    ורוצות להשלים קו צינורות
  • 18:11 - 18:15
    שיתפרש מאיראן דרך פקיסטן ועד הודו.
  • 18:15 - 18:17
    ובואו נדבר על איראן.
  • 18:18 - 18:21
    הלא רק לפני שנתיים שהמלחמה באיראן
    נדמתה בלתי-נמנעת?
  • 18:22 - 18:26
    אז למה כל מעצמה ומעצמה עיקרית
    ממהרת לנהל עסקים שם היום?
  • 18:29 - 18:30
    גבירותיי ורבותיי,
  • 18:30 - 18:34
    אני לא יכול לערוב
    שמלחמת העולם השלישית לא תפרוץ.
  • 18:35 - 18:38
    אבל בטח אפשר לראות
    את הסיבה שזה לא כבר קרה.
  • 18:39 - 18:42
    אף על פי שאסיה היא הבית של
    הצבאות הגדלים הכי מהר בעולם,
  • 18:42 - 18:46
    אותן המדינות גם משקיעות מיליארדי דולר
  • 18:46 - 18:49
    בשרשרות האספקה והתשתית של השנייה.
  • 18:49 - 18:53
    הן גם יותר מעוניינות
    בגיאוגרפיה התפקודית של האחרת
  • 18:53 - 18:55
    מאשר בגיאוגרפיה הפוליטית שלה.
  • 18:55 - 19:00
    וזאת הסיבה שמנהיגיהן חושבים
    פעמיים, פוסעים אחורה מהקצה,
  • 19:00 - 19:05
    ומחליטים להתרכז בקשרים כלכליים
    על פני מתחים טריטוריאלים.
  • 19:06 - 19:09
    לעיתים כה קרובות נדמה שהעולם מתפרק,
  • 19:10 - 19:12
    אבל בניית קישוריות רבה יותר
  • 19:12 - 19:15
    היא הדרך שהרכבנו את המפטי דמפטי מחדש,
  • 19:15 - 19:17
    הרבה יותר טוב מלפני.
  • 19:18 - 19:19
    ובעוטפנו את העולם
  • 19:19 - 19:23
    בקישוריות פיזית ודיגיטלית כה רציפה,
  • 19:23 - 19:25
    אנחנו מתקדמים באבולוציה לקראת עולם
  • 19:25 - 19:28
    שבו אנשים יכולים לעקוף
    את מגבלותיהם הגיאוגרפיות.
  • 19:29 - 19:32
    אנחנו התאים וכלי הדם
  • 19:32 - 19:35
    ששוטפים בתוך רשתות הקישוריות
    העולמיות האלו.
  • 19:35 - 19:39
    כל יום, מאות מיליוני אנשים יוצאים לרשת
  • 19:39 - 19:42
    ועובדים עם אנשים שמעולם לא הכירו.
  • 19:42 - 19:45
    יותר ממיליארד אנשים עוברים גבולות כל שנה,
  • 19:45 - 19:49
    וזה צפוי לעלות לשלושה מיליארד בעשור הבא.
  • 19:50 - 19:53
    אנחנו לא רק בונים קישוריות,
  • 19:53 - 19:54
    אנחנו מגלמים אותה.
  • 19:55 - 19:58
    אנחנו תרבות הרשת העולמית,
  • 19:58 - 20:00
    וזאת מפתנו.
  • 20:01 - 20:06
    מפה של העולם שבו גיאוגרפיה
    היא לא עוד הגורל.
  • 20:07 - 20:11
    במקום, לעתיד יש סיסמא חדשה
    ומלאת תקווה יותר:
  • 20:11 - 20:13
    קישוריות היא גורל.
  • 20:14 - 20:15
    תודה.
  • 20:15 - 20:22
    (מחיאות כפיים)
Title:
כיצד ערי-ענק משנות את מפת העולם
Speaker:
פרג חאנה
Description:

"אני רוצה שתדמיינו מחדש איך החיים בכדור הארץ מאורגנים," אומר אסטרטג עולמי
פרג חאנה. בזמן שהערים המתרחבות שלנו נעשות מקושרות יותר ויותר מבחינת תחבורה, אנרגיה ורשתות תקשורת, אנחנו עוברים אבולוציה מגיאוגרפיה למה שהוא מכנה, "קונקטוגרפיה." התופעה הצפה ועולה הזאת שומרת בתוכה הבטחה להפחתת זיהום ואי-שיוויון -- ואפילו
להתגברות על יריבויות גיאופוליטיות. בהרצאה זו חאנה מבקש מאתנו "לאמץ אל ליבנו עיקרון
חדש לעתיד: 'קישוריות היא גורל.'"
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
20:34

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.