Return to Video

דיוקן עצבי של המוח האנושי

  • 0:01 - 0:02
    היום ברצוני לספר לכם
  • 0:02 - 0:04
    על מיזם שמבוצע
  • 0:04 - 0:06
    בידי מדענים מכל רחבי העולם
  • 0:06 - 0:10
    שמטרתו לצייר דיוקן עצבי
    של מוח האדם.
  • 0:10 - 0:12
    והרעיון המרכזי של העבודה הזו
  • 0:12 - 0:14
    טוען שהמוח האנושי
  • 0:14 - 0:16
    איננו מעבד רב-תכליתי אחד,
  • 0:16 - 0:20
    אלא אוסף של רכיבים מתמחים,
  • 0:20 - 0:23
    כל אחד מהם פותר בעיה מסוימת,
  • 0:23 - 0:25
    ויחד הם יוצרים
  • 0:25 - 0:30
    את מי שאנחנו כבני אדם חושבים.
  • 0:30 - 0:31
    כדי להמחיש לכם את הרעיון הזה,
  • 0:31 - 0:34
    דמיינו את התרחיש הבא:
  • 0:34 - 0:36
    אתם נכנסים לגן הילדים של בִתכם.
  • 0:36 - 0:38
    כרגיל, יש שם עוד עשרה ילדים
  • 0:38 - 0:40
    שמחכים שיבואו לקחת אותם,
  • 0:40 - 0:41
    אבל הפעם,
  • 0:41 - 0:44
    פני הילדים נראים דומים באופן מוזר,
  • 0:44 - 0:47
    ואתם לא מצליחים להבין מי מהם היא ילדתכם.
  • 0:47 - 0:49
    האם אתם זקוקים למשקפיים?
  • 0:49 - 0:51
    האם יצאתם מדעתכם?
  • 0:51 - 0:53
    אתם בודקים את עצמכם בזריזות.
  • 0:53 - 0:55
    לא, נראה שאתם עדיין שפויים,
  • 0:55 - 0:58
    והראייה שלכם חדה ומדויקת.
  • 0:58 - 0:59
    והכל נראה תקין
  • 0:59 - 1:02
    פרט לפני הילדים.
  • 1:02 - 1:03
    אתם רואים את הפנים,
  • 1:03 - 1:05
    אבל אין בינם הבדלים,
  • 1:05 - 1:07
    ואף אחד מהם לא נראה מוכר,
  • 1:07 - 1:09
    ורק כאשר אתם מזהים את סרט השער הכתום
  • 1:09 - 1:11
    אתם מוצאים את בתכם.
  • 1:11 - 1:15
    אובדן פתאומי של היכולת לזהות פנים
  • 1:15 - 1:16
    קורה באמת לאנשים.
  • 1:16 - 1:18
    המצב מכונה פרוסופגנוזיה,
  • 1:18 - 1:19
    והוא נובע מנזק
  • 1:19 - 1:22
    לחלק ספציפי במוח.
  • 1:22 - 1:23
    הממצא המפתיע במצב הזה
  • 1:23 - 1:26
    הוא שרק זיהוי הפנים נפגע,
  • 1:26 - 1:28
    כל שאר תפקודי המוח פועלים כרגיל.
  • 1:28 - 1:33
    פרוסופגנוזיה הוא אחד ממספר רב
    של מצבי מחלה ספציפיים
  • 1:33 - 1:35
    שיכולים להופיע אחרי פגיעה מוחית.
  • 1:37 - 1:38
    באופן כללי מצבים אלו
  • 1:38 - 1:40
    הצביעו על כך
  • 1:40 - 1:44
    שהמוח מחולק לאזורים יחודיים,
  • 1:44 - 1:46
    אבל הניסיון לזהות את אותם החלקים
  • 1:46 - 1:48
    צבר מהירות עצומה
  • 1:48 - 1:51
    עם המצאת טכנולוגיות להדמיית המוח,
  • 1:51 - 1:54
    במיוחד טכנולוגיית ה- MRI
    (סורק תהודה מגנטית).
  • 1:54 - 1:57
    MRI מאפשר לנו לראות את המבנה הפנימי
  • 1:57 - 1:58
    ברזולוציה גבוהה,
  • 1:58 - 2:00
    אראה לכם מיד
  • 2:00 - 2:03
    סדרת תמונות חתך של MRI
  • 2:03 - 2:05
    של חפץ מוכר
  • 2:05 - 2:06
    ואנחנו נעבור עליהם
  • 2:06 - 2:08
    ואתם תנסו לזהות את החפץ המדובר.
  • 2:08 - 2:09
    בואו נתחיל
  • 2:12 - 2:14
    זה לא קל.
    מדובר בארטישוק.
  • 2:14 - 2:16
    בואו ננסה חפץ נוסף,
  • 2:16 - 2:18
    מהבסיס ועד לקצה העליון.
  • 2:21 - 2:22
    ברוקולי!
    זה ראש ברוקולי.
  • 2:22 - 2:24
    זה לא מדהים?
    אני מתה על זה.
  • 2:24 - 2:26
    והנה עוד אחד.
    זה מוח כמובן.
  • 2:26 - 2:28
    בעצם, זה המוח שלי.
  • 2:28 - 2:30
    אנחנו מביטים בחתכים של הראש שלי.
  • 2:30 - 2:31
    זה האף שלי מימין, וכאן
  • 2:31 - 2:35
    אנחנו נמצאים כאן, בדיוק כאן.
  • 2:35 - 2:39
    התמונות יפות,
    אם יורשה לי להחמיא לעצמי,
  • 2:39 - 2:41
    אבל הן מראות רק את המבנה האנטומי.
  • 2:41 - 2:44
    היתרון המדהים של הדמיה תפקודית
  • 2:44 - 2:45
    התברר כשמדענים מצאו דרך
  • 2:45 - 2:49
    להראות לא רק מבנה,
    אלא גם פעילות,
  • 2:49 - 2:51
    כלומר, אילו תאי עצב פעילים.
  • 2:51 - 2:53
    וככה זה עובד.
  • 2:53 - 2:54
    המוח דומה לשרירים.
  • 2:54 - 2:56
    כאשר התאים עובדים,
  • 2:56 - 2:58
    הם זקוקים לזרימת דם מוגברת עבור הפעילות,
  • 2:58 - 3:02
    ולמזלנו, השליטה בזרימת הדם למוח
    נעשית ברמה המקומית,
  • 3:02 - 3:04
    כך שאם מספר תאי עצב,
    נגיד, אלו כאן
  • 3:04 - 3:06
    מתחילים לפעול ולשדר,
  • 3:06 - 3:08
    זרימת הדם תעלה בדיוק כאן.
  • 3:08 - 3:12
    כך ש- MRI תפקודי מסוגל לקלוט
    את העלייה בזרימת הדם,
  • 3:12 - 3:14
    ולהציג תגובת MRI מוגברת
  • 3:14 - 3:17
    היכן שיש פעילות עצבית מוגברת.
  • 3:17 - 3:19
    על מנת להמחיש לכם
  • 3:19 - 3:21
    כיצד מתבצע ניסוי ב- MRI תפקודי,
  • 3:21 - 3:23
    ומה ניתן ללמוד ממנו,
  • 3:23 - 3:24
    ומה לא,
  • 3:24 - 3:28
    אספר לכם על אחד הניסויים הראשונים שערכתי.
  • 3:28 - 3:32
    רצינו לדעת אם יש אזור מיוחד במוח
    שמזהה פנים,
  • 3:32 - 3:35
    והייתה לנו סיבה טובה לחשוב
    שיש אזור כזה במוח
  • 3:35 - 3:36
    בהתבסס על תופעת הפרוסופגנוזיה
  • 3:36 - 3:39
    שתיארתי בתחילת ההרצאה,
  • 3:39 - 3:41
    אבל איש לא ראה מעולם את אזור המוח הזה
  • 3:41 - 3:43
    באדם בריא,
  • 3:43 - 3:45
    אז החלטנו לחפש אותו.
  • 3:45 - 3:47
    אני הייתי הנבדקת הראשונה.
  • 3:47 - 3:49
    נכנסתי לסורק, שכבתי על הגב,
  • 3:49 - 3:52
    החזקתי את הראש יציב ככל שיכולתי
  • 3:52 - 3:57
    בזמן שהבטתי בתמונות פנים כאלו
  • 3:57 - 3:59
    ובחפצים כאלו
  • 3:59 - 4:04
    ופנים וחפצים במשך שעות.
  • 4:04 - 4:07
    וכמישהי שמחזיקה כמעט
    בשיא העולמי
  • 4:07 - 4:10
    בשעות השכיבה בתוך סורק ה- MRI,
  • 4:10 - 4:12
    אני יכולה להעיד שאחד הכישורים,
  • 4:12 - 4:14
    החשובים למחקר ב- MRI
  • 4:14 - 4:16
    הוא שליטה בשלפוחית השתן.
  • 4:16 - 4:18
    (צחוק)
  • 4:18 - 4:19
    כשיצאתי מהסורק,
  • 4:19 - 4:22
    עברתי בזריזות על הנתונים,
  • 4:22 - 4:23
    וחיפשתי את האזורים במוח
  • 4:23 - 4:26
    שהגיבו חזק יותר
    כשהבטתי בפנים
  • 4:26 - 4:28
    בהשוואה לחפצים,
  • 4:28 - 4:30
    וזה מה שראיתי.
  • 4:30 - 4:34
    תמונות הסורק האלו נראות ממש גרוע
    בהשוואה לתמונות שמופקות כיום,
  • 4:34 - 4:37
    אבל בזמנו חשבתי שהן נפלאות.
  • 4:37 - 4:39
    הן מראות את האזור שם,
  • 4:39 - 4:40
    את הגוש הקטן הזה,
  • 4:40 - 4:42
    בערך בגודל של זית
  • 4:42 - 4:44
    שנמצא בחלק התחתון של המוח שלי
  • 4:44 - 4:47
    בערך 3 ס"מ פנימה מכאן.
  • 4:47 - 4:50
    ומה שהחלק הזה במוח שלי עושה
  • 4:50 - 4:53
    הוא להראות תגובה חזקה יותר ב- MRI,
  • 4:53 - 4:54
    כלומר פעילות עצבית חזקה יותר,
  • 4:54 - 4:56
    כשהבטתי בפנים
  • 4:56 - 4:58
    בהשוואה להסתכלות בעצמים.
  • 4:58 - 4:59
    זה ממש מדהים,
  • 4:59 - 5:02
    אבל איך נדע שלא מדובר בממצא מקרי?
  • 5:02 - 5:03
    ובכן, הדרך הקלה
  • 5:03 - 5:05
    היא לחזור על הניסוי שוב.
  • 5:05 - 5:07
    אז נכנסתי שוב לסורק,
  • 5:07 - 5:09
    והבטתי בעוד פנים ועוד חפצים
  • 5:09 - 5:12
    והתוצאה הראתה כתם דומה,
  • 5:12 - 5:13
    ואז עשיתי זאת שוב
  • 5:13 - 5:15
    ושוב
  • 5:15 - 5:18
    ושוב
    ושוב,
  • 5:18 - 5:19
    ובערך אז
  • 5:19 - 5:22
    התחלתי להאמין שהממצא אמיתי.
  • 5:22 - 5:26
    ועדיין, אולי מדובר
    במשהו שייחודי רק למוח שלי
  • 5:26 - 5:29
    ולאף אחד אחר אין משהו דומה במוח,
  • 5:29 - 5:31
    אז סרקנו מוחות של אנשים נוספים
  • 5:31 - 5:34
    ומצאנו שכמעט לכולם
  • 5:34 - 5:36
    יש את אותו אזור שמזהה פנים
  • 5:36 - 5:38
    במיקום דומה במוח.
  • 5:38 - 5:40
    והשאלה הבאה שעלתה הייתה,
  • 5:40 - 5:42
    מה בדיוק עושה האזור הזה?
  • 5:42 - 5:46
    האם הוא מתמחה רק בזיהוי פנים?
  • 5:46 - 5:47
    אולי לא?
  • 5:47 - 5:49
    אולי הוא מגיב לא רק לפנים
  • 5:49 - 5:51
    אלא גם לחלקי גוף אחרים.
  • 5:51 - 5:53
    אולי הוא מגיב לכל דבר אנושי
  • 5:53 - 5:55
    או כל דבר חי
  • 5:55 - 5:57
    או כל דבר עגול.
  • 5:57 - 5:59
    הדרך היחידה לדעת בוודאות שהאזור הזה
  • 5:59 - 6:01
    מתמחה בזיהוי פנים
  • 6:01 - 6:04
    היא לבדוק ולשלול את כל האפשרויות האחרות.
  • 6:04 - 6:07
    ובמהלך רוב השנתיים הבאות
  • 6:07 - 6:08
    סרקנו מתנדבים בזמן שהם הביטו
  • 6:08 - 6:10
    במגוון רחב של תמונות,
  • 6:10 - 6:12
    והראינו שאותו חלק של המוח
  • 6:12 - 6:14
    מגיב בעצמה חזקה כשמביטים
  • 6:14 - 6:17
    בכל תמונה של פנים מכל סוג,
  • 6:17 - 6:19
    ומגיב חלש בהרבה
  • 6:19 - 6:22
    לתמונות שאינן פנים,
  • 6:22 - 6:24
    כמו אלו.
  • 6:24 - 6:26
    אז האם הצלחנו לקבוע בוודאות
  • 6:26 - 6:29
    שהאזור הזה נחוץ לזיהוי פנים?
  • 6:29 - 6:31
    לא, עדיין לא.
  • 6:31 - 6:32
    הדמיה מוחית לא מסוגלת להוכיח
  • 6:32 - 6:35
    אם אזור נחוץ למשהו.
  • 6:35 - 6:36
    כל מה שהדמיית המוח עושה
  • 6:36 - 6:38
    היא להראות אזור נדלק וכבה
  • 6:38 - 6:40
    כשאנשים חושבים על דברים שונים.
  • 6:40 - 6:44
    על מנת להוכיח שחלק במוח נחוץ
    לפעילות מוחית כלשהי,
  • 6:44 - 6:46
    חייבים להתעסק אתו ולראות
    מה קורה,
  • 6:46 - 6:49
    ובד"כ לא נותנים לנו לעשות את זה.
  • 6:49 - 6:51
    אבל אז היה לנו מזל
  • 6:51 - 6:54
    כאשר שני עמיתים שלי
  • 6:54 - 6:57
    בדקו חולה אפילפסיה
  • 6:57 - 7:00
    שמוצג כאן במיטת בית החולים
  • 7:00 - 7:01
    מחלים מניתוח השתלת אלקטרודות
  • 7:01 - 7:03
    על גבי המוח שלו
  • 7:03 - 7:06
    במטרה לזהות את מקור האפילפסיה שלו.
  • 7:06 - 7:08
    ומתברר שבמקרה
  • 7:08 - 7:10
    2 מהאלקטרודות
  • 7:10 - 7:13
    מוקמו בדיוק מעל
    אזור זיהוי הפנים שלו.
  • 7:13 - 7:16
    ואחרי שקיבלנו ממנו אישור
  • 7:16 - 7:18
    הרופאים שאלו אותו מה קורה
  • 7:18 - 7:22
    כאשר הוא מקבל גירוי חשמלי
    לאותו אזור במוח.
  • 7:22 - 7:24
    חשוב להבין, החולה לא מודע
  • 7:24 - 7:25
    למיקום האלקטרודות,
  • 7:25 - 7:28
    והוא מעולם לא שמע על אזור זיהוי הפנים.
  • 7:28 - 7:30
    אז בואו נראה מה קורה.
  • 7:30 - 7:32
    הסרטון מתחיל במצב ביקורת
  • 7:32 - 7:34
    ויהיה כתוב Sham בכתב בהיר
  • 7:34 - 7:36
    ואדום בפינה השמאלית,
  • 7:36 - 7:38
    כאשר לא מועבר זרם,
  • 7:38 - 7:42
    ותשמעו את הנוירולוג מדבר עם החולה.
    בואו נראה.
  • 7:42 - 7:44
    נוירולוג: תביט בפנים שלי
  • 7:44 - 7:47
    ותגיד לי מה קורה כשאני עושה כך.
  • 7:47 - 7:48
    בסדר?
  • 7:48 - 7:51
    חולה: בסדר.
  • 7:51 - 7:55
    נוירולוג: אחת, שתיים, שלוש.
  • 7:55 - 7:58
    חולה: כלום.
    נוירולוג: כלום? בסדר.
  • 7:58 - 8:01
    בוא נעשה זאת שוב.
  • 8:01 - 8:04
    תביט בפנים שלי.
  • 8:04 - 8:08
    אחת, שתיים, שלוש.
  • 8:08 - 8:11
    חולה: הרגע הפכת למישהו אחר.
  • 8:11 - 8:13
    הפנים שלך השתנו.
  • 8:13 - 8:16
    האף שלך שקע, הוא סטה שמאלה.
  • 8:16 - 8:20
    אתה דומה למישהו שראיתי פעם,
  • 8:20 - 8:22
    מישהו אחר.
  • 8:22 - 8:25
    איזה טריפ.
  • 8:25 - 8:28
    (צחוק)
  • 8:28 - 8:29
    ננסי קנוישר: אז הניסוי הזה -
  • 8:29 - 8:33
    (מחיאות כפיים) -
  • 8:33 - 8:36
    הניסוי הזה מוכיח באופן מוחלט את התאוריה
  • 8:36 - 8:38
    שהאזור הזה במוח לא רק
  • 8:38 - 8:40
    מגיב סלקטיבית לפנים
  • 8:40 - 8:44
    אלא גם מראה קשר סיבתי לזיהוי הפנים.
  • 8:44 - 8:45
    אז עברתי על כל הנתונים
  • 8:45 - 8:48
    על אזור זיהוי הפנים שמראים את כל המידע
  • 8:48 - 8:50
    הדרוש על מנת להוכיח שחלק זה במוח
  • 8:50 - 8:53
    מעורב באופן ייעודי בתהליך מוחי מסוים.
  • 8:53 - 8:55
    בהמשך, אני אעבור במהירות
  • 8:55 - 8:58
    על האזורים המתמחים הנוספים במוח
  • 8:58 - 9:00
    שאנחנו ואחרים גילינו.
  • 9:00 - 9:02
    על מנת לעשות זאת, ביליתי זמן רב
  • 9:02 - 9:04
    בתוך הסורק בחודש האחרון
  • 9:04 - 9:06
    כדי להראות לכם את האזורים הללו במוח שלי.
  • 9:06 - 9:10
    בואו נתחיל. זהו צד המוח הימני שלי.
  • 9:10 - 9:12
    בואו נבין את הכיוונים.
    אתם מביטים בראשי מהכיוון הזה.
  • 9:12 - 9:13
    דמיינו שהסרנו את הגולגולת
  • 9:13 - 9:16
    ואנו מביטים בפני השטח של המוח כך.
  • 9:16 - 9:17
    עכשיו תוכלו לראות,
  • 9:17 - 9:19
    שפני השטח של המוח מקופלים.
  • 9:19 - 9:21
    וזה לא טוב.
    דברים יכולים להתחבא שם.
  • 9:21 - 9:22
    אנחנו רוצים לראות הכל,
  • 9:22 - 9:25
    אז בואו ננפח את המוח
    כדי לראות את כולו.
  • 9:25 - 9:28
    עכשיו, בואו נמצא את אזור זיהוי הפנים
    עליו דיברתי עד עכשיו
  • 9:28 - 9:30
    האזור שמגיב לתמונות כאלו.
  • 9:30 - 9:32
    כדי לראות אותו, בואו נסובב את המוח
  • 9:32 - 9:34
    ונביט על השטח הפנימי בתחתית,
  • 9:34 - 9:36
    והנה הוא, זהו אזור זיהוי הפנים שלי.
  • 9:36 - 9:39
    וממש לימינו, יש אזור נוסף
  • 9:39 - 9:41
    שמוצג בסגול
  • 9:41 - 9:44
    שמגיב בעת עיבוד של צבעים,
  • 9:44 - 9:46
    ולידם יש אזורים נוספים
  • 9:46 - 9:49
    שמעורבים בתפיסת מקומות,
  • 9:49 - 9:52
    כמו עכשיו, אני רואה
    את סידור הדברים במרחב סביבי
  • 9:52 - 9:53
    והאזורים הצבועים בירוק
  • 9:53 - 9:55
    פעילים מאד.
  • 9:55 - 9:57
    יש עוד אזור על גבי השטח החיצוני
  • 9:57 - 10:00
    יש שם עוד שני אזורים
    השותפים בזיהוי פנים.
  • 10:00 - 10:02
    ובאותו אזור
  • 10:02 - 10:04
    יש אזור שמעורב
  • 10:04 - 10:06
    בעיבוד של ראיית תנועה,
  • 10:06 - 10:07
    כמו הנקודות הנעות הללו,
  • 10:07 - 10:10
    זה האזור הצהוב בתחתית המוח,
  • 10:10 - 10:13
    ולידו נמצא האזור שמגיב
  • 10:13 - 10:16
    כשמסתכלים על תמונות גוף וחלקי גוף
  • 10:16 - 10:19
    כאלה,
    האזור מוצג בירוק בהיר
  • 10:19 - 10:21
    בתחתית המוח.
  • 10:21 - 10:23
    כל האזורים שהצגתי עד כה
  • 10:23 - 10:28
    מעורבים בהיבטים שונים של תפיסת הראייה.
  • 10:28 - 10:30
    האם יש לנו גם אזורים ספציפיים במוח
  • 10:30 - 10:33
    לחושים האחרים,
    כמו שמיעה?
  • 10:33 - 10:36
    כן, בוודאי.
    אם נסובב את המוח מעט,
  • 10:36 - 10:38
    הנה אזור כחול כהה
  • 10:38 - 10:41
    עליו דיווחנו לפני חודשיים,
  • 10:41 - 10:42
    והאזור הזה מגיב באופן חזק
  • 10:42 - 10:46
    כאשר שומעים קולות בגובה משתנה, כמו אלה.
  • 10:46 - 10:48
    (סירנות)
  • 10:48 - 10:50
    (צלילי צ'לו)
  • 10:50 - 10:52
    (פעמון דלת)
  • 10:52 - 10:55
    מצד שני, האזור הזה
    כמעט ולא מגיב
  • 10:55 - 10:57
    כאשר אנו שומעים קולות מוכרים
  • 10:57 - 10:59
    בלי שינוי בגובה הצליל, כאלה.
  • 10:59 - 11:02
    (גריסה)
  • 11:02 - 11:04
    (תופים)
  • 11:04 - 11:07
    (שטיפת אסלה)
  • 11:07 - 11:09
    וליד אזור גובה הצליל
  • 11:09 - 11:12
    קיימים מספר אזורים
    שמגיבים באופן ייעודי
  • 11:12 - 11:14
    לצלילים של דיבור.
  • 11:14 - 11:16
    בואו נביט בהם.
  • 11:16 - 11:19
    בצד השמאלי של מוחי,
    קיים סידור דומה -
  • 11:19 - 11:20
    לא זהה, אבל דומה -
  • 11:20 - 11:22
    ורוב האזורים הדומים ממוקמים כאן,
  • 11:22 - 11:24
    למרות הבדלים מסוימים בגודל.
  • 11:24 - 11:26
    כל מה שהראיתי לכם עד כה
  • 11:26 - 11:29
    הם אזורים המעורבים
    בסוגים שונים של חישה:
  • 11:29 - 11:31
    ראיה ושמיעה.
  • 11:31 - 11:33
    האם יש גם אזורים מתמחים במוח
  • 11:33 - 11:36
    עבור תהליכים מורכבים שמבצע המוח?
  • 11:36 - 11:38
    כן, בודאי.
  • 11:38 - 11:41
    כאן בורוד נמצאים אזורי השפה שלי.
  • 11:41 - 11:43
    זו עובדה שידועה כבר הרבה שנים
  • 11:43 - 11:45
    שהאזור הזה במוח
  • 11:45 - 11:47
    מעורב בעיבוד השפה,
  • 11:47 - 11:49
    אבל הראינו לאחרונה
  • 11:49 - 11:50
    שהאזורים הורודים
  • 11:50 - 11:53
    מגיבים בצורה מאד סלקטיבית.
  • 11:53 - 11:55
    הם מגיבים כשאתם מבינים
    את משמעות המשפט,
  • 11:55 - 11:58
    אבל לא מגיבים כשאתם עושים
    פעילות מוחית מורכבת אחרת,
  • 11:58 - 12:00
    כמו חישובים
  • 12:00 - 12:03
    או שינון מידע
  • 12:03 - 12:05
    או מעקב אחרי המבנים המורכבים
  • 12:05 - 12:08
    ביצירה מוזיקלית.
  • 12:10 - 12:13
    האזור המדהים ביותר שגיליתי עד כה
  • 12:13 - 12:16
    הוא האזור הצבוע בטורקיז.
  • 12:16 - 12:18
    זה אזור שמגיב
  • 12:18 - 12:22
    כאשר אתם חושבים
    על מה שמישהו אחר חושב.
  • 12:22 - 12:24
    זה נשמע מופרך,
  • 12:24 - 12:28
    אבל למעשה,
    בני אדם עושים את כל הזמן.
  • 12:28 - 12:30
    אתם עושים זאת כשאתם מבינים
  • 12:30 - 12:32
    שבן זוגכם עלול לדאוג
  • 12:32 - 12:34
    אם לא תתקשרו לעדכן שאתם מאחרים.
  • 12:34 - 12:38
    אני עושה זאת
    עם אזור המוח שלי כרגע
  • 12:38 - 12:40
    כאשר אני מבינה שאתם
  • 12:40 - 12:42
    בוודאי שואלים את עצמכם עכשיו
  • 12:42 - 12:44
    מה קורה באזור האפור,
    האזור הלא ממופה במוח,
  • 12:44 - 12:46
    מה קורה שם?
  • 12:46 - 12:48
    גם אני שואלת את אותה שאלה,
  • 12:48 - 12:50
    ואנחנו מנהלים כיום מספר ניסויים
    במעבדה שלי
  • 12:50 - 12:52
    על מנת לנסות ולזהות
  • 12:52 - 12:54
    מספר התמחויות אפשריות של המוח
  • 12:54 - 12:58
    של פעילויות מוח שונות.
  • 12:58 - 13:00
    אבל חשוב שתבינו, אני לא חושבת שיש
  • 13:00 - 13:02
    התמחות של המוח
  • 13:02 - 13:04
    לכל פעילות מוחית חשובה,
  • 13:04 - 13:08
    אפילו לא לפעולות
    החיוניות להישרדות.
  • 13:08 - 13:10
    למעשה, לפני מספר שנים,
  • 13:10 - 13:11
    היה מדען במעבדה שלי
  • 13:11 - 13:12
    שהיה משוכנע
  • 13:12 - 13:14
    שהוא מצא את אזור המוח
  • 13:14 - 13:16
    שמזהה מזון,
  • 13:16 - 13:18
    והאזור הגיב בעצמה רבה בסורק
  • 13:18 - 13:21
    כאשר נבדקים הביטו בתמונות כאלו.
  • 13:21 - 13:24
    מעבר לכך, הוא מצא תגובה דומה
  • 13:24 - 13:26
    באותו אזור
  • 13:26 - 13:28
    ב-10 מתוך 12 נבדקים.
  • 13:28 - 13:30
    כך שהוא היה משוכנע לגמרי
  • 13:30 - 13:31
    והוא הסתובב במעבדה
  • 13:31 - 13:33
    וסיפר לכולם שהוא יופיע בתכנית של אופרה
  • 13:33 - 13:35
    שם יציג את התגלית שלו.
  • 13:35 - 13:38
    אבל אז הוא תכנן את הניסוי החשוב ביותר:
  • 13:38 - 13:41
    הוא הראה לנבדקים תמונות של מזון כמו אלה
  • 13:41 - 13:44
    והשווה אותן לתמונות דומות
  • 13:44 - 13:48
    מבחינת צבע וצורה, אבל לא של מזון,
    כמו אלו.
  • 13:48 - 13:50
    והאזור במוח הגיב באופן דומה
  • 13:50 - 13:52
    לשני סוגי התמונות.
  • 13:52 - 13:53
    כך שלא מדובר באזור המזון,
  • 13:53 - 13:56
    זה סתם אזור שאוהב צבעים וצורות.
  • 13:56 - 13:59
    הלכה ההופעה אצל אופרה.
  • 14:00 - 14:03
    אבל אז עולה השאלה,
  • 14:03 - 14:05
    איך אנחנו מעבדים את כל סוגי המידע
  • 14:05 - 14:08
    שאין עבורו אזור מתמחה במוח?
  • 14:08 - 14:10
    נראה לי שהתשובה טמונה בכך שבנוסף
  • 14:10 - 14:13
    לאזורים המתמחים
    אותם תיארתי,
  • 14:13 - 14:17
    יש לנו המון אזורים במוח
    לעיבוד כללי,
  • 14:17 - 14:18
    שמאפשרים לנו להתמודד
  • 14:18 - 14:20
    עם כל בעיה בה ניתקל.
  • 14:20 - 14:23
    למעשה, הוכחנו לאחרונה
  • 14:23 - 14:25
    שהאזורים המסומנים כאן בלבן
  • 14:25 - 14:29
    מגיבים בביצוע
    כל בעיית חשיבה קשה.
  • 14:29 - 14:32
    לפחות מבין 7 הבעיות שבדקנו.
  • 14:33 - 14:35
    כך שכל אזורי המוח אותם תיארתי
  • 14:35 - 14:36
    במהלך ההרצאה היום
  • 14:36 - 14:39
    נמצאים בערך באותם מקומות
  • 14:39 - 14:41
    בכל נבדק נורמלי.
  • 14:41 - 14:42
    יכולתי לקחת כל אחד מכם,
  • 14:42 - 14:43
    להכניס אתכם לסורק,
  • 14:43 - 14:46
    ולאתר את האזורים הללו במוח שלכם,
  • 14:46 - 14:48
    והם ייראו מאוד בדומה למוח שלי,
  • 14:48 - 14:50
    למרות שיהיו הבדלים קטנים
  • 14:50 - 14:53
    במיקום המדויק ובגודל שלהם.
  • 14:53 - 14:56
    מה שחשוב במחקר הזה
  • 14:56 - 14:59
    הוא לא המיקום המדויק
    של אזורי המוח,
  • 14:59 - 15:01
    אלא העובדה הפשוטה שיש לנו
  • 15:01 - 15:05
    חלקים סלקטיביים, ספציפיים במוח.
  • 15:05 - 15:07
    זה יכול היה להיות אחרת.
  • 15:07 - 15:10
    המוח יכול היה לפעול כגוף אחד,
  • 15:10 - 15:11
    מעבֵד רב-תכליתי,
  • 15:11 - 15:15
    יותר דומה לסכין מטבח
    מאשר לאולר שוויצרי.
  • 15:15 - 15:18
    אבל מה שגילינו בהדמיות המוח
  • 15:18 - 15:22
    היא תמונה עשירה ומרתקת של המוח האנושי.
  • 15:22 - 15:24
    כך שאנו מדמיינים את המוח כמעבד רב-תכליתי
  • 15:24 - 15:25
    שמצוי בראשנו
  • 15:25 - 15:27
    בתוספת למגוון מפתיע
  • 15:27 - 15:31
    של רכיבים מתמחים.
  • 15:32 - 15:34
    זוהי רק תחילת המיזם.
  • 15:34 - 15:37
    רק החלנו לצבוע את המפה העצבית
  • 15:37 - 15:40
    של המוח האנושי.
  • 15:40 - 15:43
    השאלות היסודיות ביותר
    טרם נענו.
  • 15:43 - 15:46
    לדוגמה,
    מה בדיוק עושה כל אזור כזה?
  • 15:46 - 15:49
    מדוע דרושים לנו 3 אזורי זיהוי פנים?
  • 15:49 - 15:50
    ושלושה אזורים למיקום,
  • 15:50 - 15:53
    ומה חלוקת העבודה בינם?
  • 15:53 - 15:56
    שנית, איך האזורים הללו
  • 15:56 - 15:57
    מחוברים במוח?
  • 15:57 - 15:59
    עם הדמיית דיפוזיה,
  • 15:59 - 16:01
    ניתן לאתר קבוצות תאי עצב
  • 16:01 - 16:04
    שמחברות חלקים שונים במוח,
  • 16:04 - 16:05
    ובשיטה שרואים כאן,
  • 16:05 - 16:09
    ניתן לאתר חיבורים של
    תאי עצב בודדים במוח,
  • 16:09 - 16:12
    וייתכן שבעתיד תהיה לנו
    'מפת חיווט'
  • 16:12 - 16:14
    של כל המוח האנושי.
  • 16:14 - 16:16
    שלישית, איך נבנית
  • 16:16 - 16:19
    כל המערכת המסודרת הזו,
  • 16:19 - 16:22
    גם במהלך ההתפתחות בילדות
  • 16:22 - 16:25
    וגם במהלך התפתחות המין האנושי?
  • 16:25 - 16:27
    על מנת לענות על שאלות כאלה,
  • 16:27 - 16:28
    מדענים סורקים כיום
  • 16:28 - 16:31
    מינים שונים של בעלי חיים,
  • 16:31 - 16:34
    וגם תינוקות אנושיים.
  • 16:37 - 16:41
    אנשים רבים מצדיקים
    את ההשקעה העצומה בחקר המוח
  • 16:41 - 16:43
    בתקווה שנגלה יום אחד
  • 16:43 - 16:47
    כיצד לרפא מחלות מוח
    כמו אלצהיימר ואוטיזם.
  • 16:47 - 16:49
    אלו מטרות חשובות להדהים,
  • 16:49 - 16:52
    ואהיה מאושרת אם העבודה שלי
    תתרום למטרה זו,
  • 16:52 - 16:55
    אבל תיקון הדברים השבורים בעולם
  • 16:55 - 16:58
    אינו המטרה החשובה היחידה.
  • 16:58 - 17:01
    המאמץ להבין את המוח האנושי
  • 17:01 - 17:04
    חשוב כשלעצמו,
    גם אם לא נמצא טיפול
  • 17:04 - 17:05
    לאף מחלה.
  • 17:05 - 17:08
    מה יכול להיות מרגש יותר
  • 17:08 - 17:11
    מאשר להבין את המנגנונים הבסיסיים
  • 17:11 - 17:13
    המצויים בלב החוויה האנושית,
  • 17:13 - 17:16
    להבין, בעצם, מי אנחנו?
  • 17:16 - 17:19
    זאת, לדעתי, השאלה המדעית הגדולה ביותר
  • 17:19 - 17:22
    של כל הזמנים.
  • 17:22 - 17:28
    (מחיאות כפיים)
Title:
דיוקן עצבי של המוח האנושי
Speaker:
ננסי קנווישר
Description:

חלוצת הדמיות המוח ננסי קנווישר משתמשת בסריקות MRI תפקודי על מנת לראות פעילות באזורי המוח (לרוב המוח שלה). היא מספרת על התגליות שלה ושל עמיתיה: המוח בנוי גם מאזורים מתמחים וגם מאזורים כלליים, והפתעה נוספת: יש עוד המון מה לגלות.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
17:42

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.