Return to Video

מכתב האהבה שלי לקוספליי

  • 0:01 - 0:03
    ישנה עובדה שאני אוהב
    שקראתי פעם היכן שהוא,
  • 0:03 - 0:08
    שאחד הדברים שתרמו להצלחת
    ההומו סאפיאנס
  • 0:08 - 0:09
    כמין
  • 0:10 - 0:12
    הוא חוסר שיער הגוף שלנו--
  • 0:12 - 0:14
    כי חוסר השער שלנו, העירום שלנו
  • 0:14 - 0:16
    בשילוב עם המצאת הביגוד,
  • 0:16 - 0:20
    מאפשר לנו לווסת
    את טמפרטורת הגוף שלנו
  • 0:20 - 0:23
    וכך מאפשר לנו לשרוד
    בכל אקלים שנבחר.
  • 0:24 - 0:27
    וכעת התפתחנו לנקודה הזו
    שאנחנו לא יכולים לשרוד מבלי בגדים.
  • 0:27 - 0:29
    וזה יותר מרק כלי.
  • 0:29 - 0:30
    כעת זו תקשורת.
  • 0:30 - 0:33
    כל מה שאנחנו בוחרים לשים
    הוא הנרטיב,
  • 0:33 - 0:35
    סיפור בנוגע לאיפה היינו,
  • 0:35 - 0:37
    מה אנחנו עושים,
  • 0:37 - 0:38
    מי אנחנו רוצים להיות.
  • 0:39 - 0:41
    הייתי ילד בודד.
  • 0:41 - 0:44
    לא היה לי קל למצוא
    חברים לשחק איתם,
  • 0:44 - 0:46
    ובסופו של דבר המצאתי
    הרבה מהמשחקים של עצמי.
  • 0:46 - 0:49
    המצאתי הרבה מהצעצועים שלי.
  • 0:49 - 0:51
    זה התחיל עם גלידה.
  • 0:51 - 0:54
    היה סניף של באסקין-רובינס
    בעיר מולדתי,
  • 0:54 - 0:56
    והם הגישו גלידה
    מאחורי הדלפק
  • 0:56 - 0:59
    מתוך גיגיות ענק מקרטון,
    בגודל של 18 ליטרים.
  • 0:59 - 1:01
    ומישהו אמר לי--
    הייתי בן שמונה--
  • 1:01 - 1:04
    מישהו אמר לי שכאשר הם
    מסיימים עם הגיגיות הללו,
  • 1:04 - 1:06
    הם שוטפים אותם
    ושומרים אותם מאחורה,
  • 1:06 - 1:08
    ואם אתה מבקש הם יתנו לך אחד.
  • 1:08 - 1:10
    לקח לי כמה שבועות
    לאזור את האומץ,
  • 1:10 - 1:12
    אבל אזרתי אותו, והם נתנו
  • 1:12 - 1:15
    הם נתנו לי אחד -- חזרתי הביתה
    עם גיגית יפה מקרטון.
  • 1:15 - 1:18
    ניסיתי לחשוב מה אני
    יכול לעשות עם החומר האקזוטי הזה--
  • 1:18 - 1:20
    טבעת ממתכת, מלמעה ולמטה.
  • 1:20 - 1:23
    התחלתי להפוך אותו בראשי
    והבנתי, "חכה רגע--
  • 1:23 - 1:25
    הראש שלי יכול להיכנס לתוך הדבר הזה."
  • 1:25 - 1:27
    (צחוק)
  • 1:27 - 1:29
    כן, חתכתי חור,
  • 1:29 - 1:30
    שמתי אצטט בתוכו
  • 1:30 - 1:32
    והכנתי לעצמי קסדת חלל.
  • 1:32 - 1:33
    (צחוק)
  • 1:33 - 1:36
    הייתי זקוק למקום ללבוש
    את קסדת החלל,
  • 1:36 - 1:39
    אז מצאתי קופסת מקרר
    כמה רחובות מהבית.
  • 1:39 - 1:40
    דחפתי אותה הביתה,
  • 1:40 - 1:43
    ובארון חדר האורחים של הורי,
  • 1:43 - 1:45
    הפכתי אותה לספינת חלל.
  • 1:45 - 1:48
    התחלתי עם פנל שליטה מקרטון.
  • 1:48 - 1:49
    חתכתי חור למסך ראדר
  • 1:49 - 1:52
    ושמתי פנס מתחת כדי להדליק אותו.
  • 1:52 - 1:55
    שמתי מסך צפייה למעלה,
    שכוונתי מהקיר האחרוי--
  • 1:55 - 1:57
    ושם חשבתי שאני ממש חכם--
  • 1:57 - 2:01
    ללא רשות, צבעתי את הקיר
    האחורי של הארון בשחור
  • 2:01 - 2:02
    ושמתי שדה כוכבים,
  • 2:02 - 2:06
    שהדלקתי עם נורות של חג המולד
    שמצאתי בעליית הגג,
  • 2:06 - 2:08
    ויצאתי לכמה משימות חלל.
  • 2:09 - 2:10
    כמה שנים לאחר מכן,
  • 2:10 - 2:12
    הסרט "מלתעות" יצא.
  • 2:12 - 2:15
    הייתי יותר מדי צעיר לראות את זה,
    אבל נדבקתי בחיידק "מלתעות",
  • 2:15 - 2:17
    כמו כל אחד אחר באמריקה באותה תקופה.
  • 2:18 - 2:21
    הייתה חנות בעיירה שלי
    שהיה לה תחפושת של מלתעות בחלון,
  • 2:21 - 2:24
    ואמא שלי כנראה שמעה אותי
    מדבר על כך עם מישהו
  • 2:24 - 2:26
    על כמה שחשבתי שהתחפושת הזו אדירה,
  • 2:26 - 2:28
    בגלל שכמה ימים לפני האלווין,
  • 2:28 - 2:32
    היא הדהימה אותי לגמרי בכך
    שנתנה לי את התחפושת הזו של "מלתעות".
  • 2:32 - 2:35
    עכשיו, אני מזהה זאת כמליצה
  • 2:35 - 2:37
    שאנשים בגיל מסוים מתלוננים
  • 2:37 - 2:40
    שלילדים בימנו אין מושג
    כמה טוב להם,
  • 2:40 - 2:42
    בואו ואראה לכם דוגמה אקראית
  • 2:42 - 2:46
    של תחפושות רגילות של ילדים
    שאפשר לקנות כעת ברשת...
  • 2:46 - 2:50
    ...וזו התחפושת "מלתעות"
    שאמא שלי קנתה לי.
  • 2:50 - 2:53
    (צחוק)
  • 2:53 - 2:56
    אלו פנים של כריש בעובי של נייר
  • 2:56 - 2:59
    וסינר ויניל עם הפוסטר
    של מלתעות עליו.
  • 2:59 - 3:01
    (צחוק)
  • 3:01 - 3:02
    ואהבתי את זה.
  • 3:02 - 3:04
    כמה שנים לאחר מכן,
  • 3:04 - 3:07
    אבא שלי לקח אותי לסרט
    שנקרא "אקסקליבר".
  • 3:07 - 3:09
    למעשה שכנעתי אותו לקחת אותי אליו פעמיים,
  • 3:09 - 3:13
    ואין זה דבר פשוט,
    בגלל שהוא סרט קשה, מדורג למבוגרים.
  • 3:13 - 3:15
    אבל לא היו אלה הדם
    והמעיים והציצים
  • 3:15 - 3:17
    שגרמו לי לראות אותו שוב.
  • 3:17 - 3:18
    הם עזרו--
  • 3:18 - 3:19
    (צחוק)
  • 3:19 - 3:20
    זה היה השריון.
  • 3:21 - 3:25
    השריון ב"אקסקליבר" היה
    מדהים באופן משכר עבורי.
  • 3:25 - 3:29
    אלו היו תרתי משמע אבירים
    בשריון מבריק, כמו מראה.
  • 3:29 - 3:33
    ויותר מכך, האבירים ב"אקסקליבר"
    לבשו את השריון שלהם לכל מקום.
  • 3:34 - 3:37
    כל הזמן -- הם לבשו אותו לארוחת ערב,
    הם לבשו אותו למיטה.
  • 3:37 - 3:38
    (צחוק)
  • 3:38 - 3:40
    הייתי כאילו, "הם קוראים את המחשבות שלי?
  • 3:40 - 3:42
    אני רוצה ללבוש שריון כל הזמן!"
  • 3:43 - 3:44
    (צחוק)
  • 3:44 - 3:46
    אז חזרתי לחומר האהוב עלי
  • 3:46 - 3:47
    סם שער הכניסה ליצירה,
  • 3:47 - 3:49
    קרטון גלי,
  • 3:49 - 3:52
    והכנתי לעצמי שריון,
  • 3:52 - 3:55
    מושלם עם מגן צוואר
    וסוס לבן.
  • 3:55 - 3:56
    כעת אחרי שמכרתי את זה,
  • 3:56 - 3:58
    הנה תמונה של השריון שהכנתי.
  • 3:58 - 4:00
    (צחוק)
  • 4:00 - 4:02
    (מחיאות כפיים)
  • 4:05 - 4:07
    עכשיו, זה רק השריון הראשון שהכנתי
  • 4:07 - 4:09
    בהשראת "אקסקליבר".
  • 4:09 - 4:10
    כמה שנים לאחר מכן,
  • 4:10 - 4:14
    שכנעתי את אבי להכין לי
    חליפת שריון ראויה.
  • 4:14 - 4:16
    בערך חודש אחרי,
  • 4:16 - 4:20
    הוא העביר אותי מקרטון
    לאלומיניום שנקרא פלאשינג
  • 4:20 - 4:23
    ועדיין, אחד מהחומרים האהובים עלי
  • 4:23 - 4:24
    אקדח מסמרים.
  • 4:24 - 4:26
    בזהירות, לאורך החודש,
  • 4:26 - 4:28
    בנינו באופן מדוקדק
    חליפת שריון מאלומיניום
  • 4:28 - 4:30
    עם קימורים מורכבים.
  • 4:30 - 4:33
    קדחנו חורים בקסדה כדי
    שאוכל לנשום,
  • 4:33 - 4:36
    וסיימנו בדיוק בזמן
    להאלוויין ולבשתי אותה לבית הספר.
  • 4:36 - 4:38
    עכשיו, זהו דבר אחד בשיחה הזו
  • 4:38 - 4:40
    שאין לי שקופית שלו עבורכם,
  • 4:40 - 4:42
    כי לא קיימת תמונה של השריון הזה.
  • 4:42 - 4:43
    לבשתי אותו לבית ספר,
  • 4:43 - 4:46
    היה צלם של ספר השכבה
    שהסתובב במסדרונות,
  • 4:46 - 4:49
    אבל הוא לא מצא אותי, מסיבות
    אשר עומדות להתבהר בקרוב.
  • 4:49 - 4:51
    היו דברים שלא צפיתי
  • 4:51 - 4:56
    בנוגע ללבישת חליפת שריון
    עשויה כולה מאלומיניום לבית ספר.
  • 4:56 - 4:59
    בשעה השלישית של מתמטיקה,
    עמדתי בקצה הכיתה,
  • 4:59 - 5:01
    ואני עומד בקצה הכיתה
  • 5:01 - 5:03
    כי השריון לא אפשר לי לשבת.
  • 5:03 - 5:04
    (צחוק)
  • 5:04 - 5:07
    זה הדבר הראשון שלא צפיתי.
  • 5:07 - 5:10
    ואז המורה שלי מסתכלת
    עלי קצת מודאגת
  • 5:10 - 5:13
    בערך באמצע הכיתה
    ואומרת, "אתה מרגיש בסדר?"
  • 5:13 - 5:15
    ואני חושב, "את צוחקת?
    האם אני מרגיש בסדר?
  • 5:15 - 5:18
    אני לובש חליפת שריון!
    אני עושה את הכיף של--"
  • 5:18 - 5:21
    ואני בדיוק עומד לספר לה
    כמה טוב אני מרגיש,
  • 5:21 - 5:23
    כאשר הכיתה מתחילה
    להטות לצד שמאל
  • 5:23 - 5:26
    ונעלמת במורד מנהרה ארוכה,
  • 5:26 - 5:29
    ואז אני מתעורר במשרד האחות.
  • 5:30 - 5:33
    התעלפתי מעומס חום,
  • 5:33 - 5:35
    מכך שלבשתי את השריון.
  • 5:35 - 5:36
    וכאשר התעוררתי,
  • 5:36 - 5:39
    לא הייתי נבוך בגלל שהתעלפתי
    מול הכיתה שלי,
  • 5:39 - 5:42
    אני תהיתי, "מי לקח לי את השריון?
    איפה השריון שלי?"
  • 5:42 - 5:44
    אוקיי, מריצים קדימה הרבה שנים,
  • 5:44 - 5:47
    כמה חברים שלי ואני נשכרנו
    לעשות סדרה לערוץ דיסקברי,
  • 5:47 - 5:48
    שנקראת "מנפצי המיתוסים."
  • 5:48 - 5:50
    ובמשך 14 שנים,
  • 5:50 - 5:53
    למדתי בעבודה איך
    לבנות מתודולוגיה של ניסויים
  • 5:53 - 5:55
    ואיך לספר סיפורים
    אודותיהם בטלוויזיה.
  • 5:56 - 5:57
    גם למדתי מוקדם
  • 5:58 - 6:00
    שתחפושות יכולות לשמש
    תפקיד מרכזי בסיפור סיפורים.
  • 6:00 - 6:04
    אני משתמש בתחפושות
    כדי להוסיף הומור, קומדיה, צבע
  • 6:04 - 6:07
    ובהירות של הנרטיב
    לסיפור שאנחנו מספרים.
  • 6:08 - 6:11
    ואז אנחנו עושים פרק שנקרא
    "צלילה למכולת אשפה,"
  • 6:11 - 6:13
    ואני לומד עוד קצת
  • 6:13 - 6:16
    על ההשלכות העמוקות
    של תחפושות עבורי.
  • 6:16 - 6:18
    בפרק "צלילה למכולת אשפה,"
  • 6:18 - 6:20
    השאלה שניסינו לענות עליה היא:
  • 6:20 - 6:22
    האם קפיצה לתוך מכולת אשפה זה בטוח
  • 6:22 - 6:24
    כמו שהסרטים גורמים לנו להאמין?
  • 6:24 - 6:26
    (צחוק)
  • 6:26 - 6:28
    בפרק היו אמורים להיות שני חלקים מרכזיים.
  • 6:28 - 6:31
    אחד היה כאשר התאמנו
    לקפוץ מבניינים על ידי איש פעלולים
  • 6:31 - 6:33
    לתוך מזרון אוויר.
  • 6:33 - 6:35
    והשני היה הסיום של הניסוי:
  • 6:35 - 6:38
    מילאנו מכולת אשפה בחומר
    וקפצנו לתוכה.
  • 6:38 - 6:40
    רציתי להפריד ויזואלית
    בין שני האלמנטים,
  • 6:40 - 6:41
    וחשבתי,
  • 6:41 - 6:45
    "ובכן, בחלק הראשון אנחנו מתאמנים,
    אז אנחנו צריכים ללבוש אימוניות --
  • 6:45 - 6:49
    או! בואו נרשום 'מתאמני פעלולים'
    על הגב של האימוניות.
  • 6:49 - 6:50
    זה בשביל האימונים."
  • 6:50 - 6:54
    אבל בשביל החלק השני, רציתי
    משהו מאוד מרשים ויזואלית --
  • 6:54 - 6:56
    "אני יודע! אני אתלבש
    כמו ניו מהסרט 'המטריקס'."
  • 6:56 - 6:57
    (צחוק)
  • 6:57 - 6:59
    אז הלכתי לרחוב האייט.
  • 6:59 - 7:01
    קניתי מגפיי אבזמים יפיפים,
    בגובה הברכיים.
  • 7:01 - 7:04
    מצאתי מעיל ארוך באי-ביי.
  • 7:04 - 7:07
    מצאתי משקפי שמש, שהייתי צריך
    ללבוש עדשות מגע כדי לחבוש.
  • 7:07 - 7:09
    יום צילום הניסוי הגיע,
  • 7:09 - 7:11
    ויצאתי מהמכונית שלי בתחפושת,
  • 7:11 - 7:13
    והצוות שלי מסתכל עלי --
  • 7:14 - 7:16
    ומתחיל לעצור את הצחקוקים שלהם.
  • 7:17 - 7:20
    הם כמו,
    "(צוחק בכלום)."
  • 7:20 - 7:22
    ואני מרגיש שני דברים
    משמעותיים ברגע הזה.
  • 7:22 - 7:24
    אני מרגיש מבוכה מוחלטת
  • 7:24 - 7:27
    שזה כל כך ברור לצוות שלי
  • 7:27 - 7:30
    שאני לגמרי שקוע
    ב-ללבוש את התחפושת.
  • 7:30 - 7:31
    (צחוק)
  • 7:31 - 7:35
    אבל המפיק בתוך ראשי
    מזכיר לעצמי
  • 7:35 - 7:37
    שבצילום במהירות גבוהה
    בהילוך איטי,
  • 7:37 - 7:40
    שהמעיל הארוך הולך
    להיראות מדהים מאחורי.
  • 7:40 - 7:41
    (צחוק)
  • 7:42 - 7:44
    חמש שנים לתוך מירוץ "מחסלי המיתוסים",
  • 7:44 - 7:47
    הוזמנו להופיע בסאן דיאגו
    קומיקס-קון.
  • 7:47 - 7:50
    ידעתי על הקומיקס-קון שנים
    ואף פעם לא היה לי זמן ללכת.
  • 7:50 - 7:54
    זו הייתה הליגה של המקצוענים --
    זו הייתה המכה של התחפושות.
  • 7:54 - 7:56
    אנשים טסו מכל העולם
  • 7:56 - 7:59
    להראות את היצירות המדהימות
    שלהם על הבמה בסאן דיאגו.
  • 7:59 - 8:00
    ורציתי להשתתף.
  • 8:00 - 8:03
    החלטתי שאני ארכיב תחפושת מורכבת
  • 8:03 - 8:05
    שתכסה אותי לחלוטין,
  • 8:05 - 8:09
    ואני אלך ברחבה של סאן דיאגו
    בקומיקס-קון אנונימי.
  • 8:09 - 8:10
    התחפושת שבחרתי?
  • 8:10 - 8:11
    הלבוי.
  • 8:11 - 8:13
    זה לא אני בתחפושת,
  • 8:13 - 8:14
    זה באמת הלבוי.
  • 8:14 - 8:15
    (צחוק)
  • 8:15 - 8:16
    אבל ביליתי חודשים
  • 8:16 - 8:19
    להרכיב את תחפושת ההלבוי
    הכי דומה בדיוק למקורית שיכולתי,
  • 8:19 - 8:21
    מהמגפיים ועד החגורה של המכנסיים
  • 8:21 - 8:22
    עד ליד האבדון המדוייקת.
  • 8:22 - 8:26
    מצאתי בחור שעושה
    תותב של ראש וחזה של הלבוי
  • 8:26 - 8:27
    ושמתי אותם.
  • 8:27 - 8:31
    אפילו היו לי עדשות מגע
    שהכינו לי במרשם.
  • 8:31 - 8:33
    לבשתי את זה ברחבה בקומיקס-קון
  • 8:33 - 8:38
    ואני אפילו לא יכול לומר לכם
    כמה חם זה היה בתוך התחפושת.
  • 8:38 - 8:39
    (צחוק)
  • 8:39 - 8:41
    מזיע! הייתי צריך לזכור את זה.
  • 8:41 - 8:44
    אני מזיע דליים
    והעדשות מכאיבות לי בעיניים,
  • 8:44 - 8:47
    אבל כלום מזה לא משנה
    כי אני לחלוטין מאוהב.
  • 8:47 - 8:49
    (צחוק)
  • 8:49 - 8:53
    לא מהתהליך של להרכיב את
    התחפושת ולהלך ברחבה,
  • 8:53 - 8:56
    אבל גם מהחברה של
    המתחפשים האחרים.
  • 8:56 - 8:58
    זה לא נקרא התחפשות בקון,
  • 8:58 - 9:00
    זה נקרא "קוספליי."
  • 9:00 - 9:03
    עכשיו לכאורה, משמעות המילה קוספליי
    היא אנשים שמתחפשים
  • 9:03 - 9:05
    כדמויות האהובות עליהם
    מהסרטים או טלוויזיה
  • 9:05 - 9:06
    ובמיוחד אנימה,
  • 9:06 - 9:09
    אבל זה הרבה יותר מזה.
  • 9:09 - 9:12
    אלו לא רק אנשים
    שמוצאים תחפושת ושמים אותם --
  • 9:12 - 9:14
    הם מערבבים אותם.
  • 9:14 - 9:15
    הם מכופפים אותם לרצונם.
  • 9:15 - 9:19
    הם משנים אותם להיות הדמות
    שהם רוצים להיות בהפקה הזו.
  • 9:19 - 9:21
    הם מאוד מתוחכמים וגאוניים.
  • 9:21 - 9:24
    הם נותנים לפריקיות שלהם
    להתעופף וזה יפיפה.
  • 9:24 - 9:25
    (צחוק)
  • 9:25 - 9:26
    אבל יותר מכך,
  • 9:26 - 9:27
    הם עושים חזרות
    עם התחפושות שלהם
  • 9:27 - 9:29
    בקומיקס-קון או בכל קון אחר,
  • 9:29 - 9:31
    אתה לא סתם מצלם תמונות
    של אנשים שמסתובבים.
  • 9:31 - 9:33
    אתה הולך ואומר,
  • 9:33 - 9:35
    "היי, אני אוהב את התחפושת שלך,
    אני יכול לצלם אותך?"
  • 9:35 - 9:38
    ואז אתה נותן להם זמן להיכנס לפוזה.
  • 9:38 - 9:39
    הם עבדו קשה על הפוזה שלהם
  • 9:40 - 9:42
    כדי שהתחפושת שלהם
    תראה נהדר למצלמה שלך.
  • 9:42 - 9:45
    וזה כל-כך יפה לראות.
  • 9:45 - 9:47
    ואני לוקח את זה ללב.
  • 9:47 - 9:48
    כקון שבא אחרי,
  • 9:48 - 9:53
    אני לומד את הליכת הבושה של הית'
    לאדג'ר כג'וקר ב"אביר החושך".
  • 9:53 - 9:56
    אני לומד איך להיות רפאי הטבעת
    מ- "שר הטבעות,"
  • 9:56 - 9:58
    ואני למעשה מפחיד כמה ילדים.
  • 9:58 - 10:00
    אני לומד את ה "הרר הרר הרר" --
  • 10:00 - 10:02
    צחוק הראש שצ'ובאקה עושה.
  • 10:03 - 10:06
    ואז אני מתלבש כמו
    חסר-פנים מ "המסע המופלא".
  • 10:06 - 10:09
    אם אתם לא מכירים את "המסע המופלא"
    ואת הבמאי שלו, האיאו מיאזאקי,
  • 10:09 - 10:11
    ראשית כל, אתם מוזמנים.
  • 10:11 - 10:12
    (צחוק)
  • 10:12 - 10:16
    זו היא יצירת מופת, ואחד
    מהסרטים האהובים עלי בכל הזמנים.
  • 10:16 - 10:20
    הוא אודות ילדה צעירה בשם צ'יהירו
    שהולכת לאיבוד בעולם הרוחות
  • 10:20 - 10:22
    בפארק שעשועים יפני נטוש.
  • 10:22 - 10:24
    והיא מוצאת את דרכה החוצה
  • 10:24 - 10:27
    עם העזרה של
    כמה חברים שהיא פוגשת --
  • 10:27 - 10:28
    דרקון שבוי בשם האקו
  • 10:28 - 10:30
    ושד בודד בשם חסר פנים.
  • 10:30 - 10:33
    חסר פנים בודד
    והוא רוצה לעשות חברים,
  • 10:33 - 10:36
    והוא חושב שהדרך לעשות
    זאת הוא על ידי לפתות אותם אליו
  • 10:36 - 10:39
    ולהציע להם זהב מידיו.
  • 10:39 - 10:40
    אבל זה לא עובד כל כך טוב,
  • 10:40 - 10:43
    אז הוא יוצא במעין
    מסע זעם
  • 10:43 - 10:45
    עד שצ'יהירו מצילה אותו,
  • 10:45 - 10:47
    מחלצת אותו.
  • 10:47 - 10:50
    אז הרכבתי תחפושת של חסר-פנים,
  • 10:51 - 10:53
    ולבשתי אותה לבמה של קומיקס-קון.
  • 10:53 - 10:58
    והתאמנתי בזהירות
    על המחוות של חסר-פנים.
  • 10:58 - 11:01
    החלטתי שאני לא אדבר
    בתחפושת הזו בכלל.
  • 11:01 - 11:03
    כאשר אנשים יבקשו לצלם אותי,
  • 11:03 - 11:05
    אני אהנהן
  • 11:05 - 11:08
    ואני אעמוד לצידם בביישנות.
  • 11:08 - 11:09
    הם יצלמו את התמונה
  • 11:09 - 11:12
    ואז אני אוציא בסודיות
    מאחורי הגלימה שלי
  • 11:12 - 11:14
    מטבע זהב משוקולד.
  • 11:14 - 11:17
    ובסוף תהליך התמונה,
    אני אגרום לו להופיע עבורם.
  • 11:17 - 11:20
    אה, אה אה! -- אהבתי את זה.
  • 11:20 - 11:21
    ואנשים השתגעו.
  • 11:21 - 11:24
    "אלוהים! זהב מחסר-פנים!
    אוו אלוהים, זה כל-כך מגניב!
  • 11:24 - 11:28
    ואני מרגיש ואני הולך
    על הרחבה וזה נהדר.
  • 11:28 - 11:31
    ואחרי בערך 15 דקות
    משהו קורה.
  • 11:31 - 11:33
    מישהו תופס את היד שלי,
  • 11:34 - 11:36
    ואז שם מטבע חזרה בתוכה.
  • 11:36 - 11:39
    ואני חושב שאולי הם
    נתנו לי מטבע כמתנה חזרה,
  • 11:39 - 11:42
    אבל לא, זה אחד המטבעות
    שאני נתתי.
  • 11:42 - 11:44
    ואני לא מבין למה.
  • 11:44 - 11:46
    ואני ממשיך ללכת,
    אני מצלם עוד כמה תמונות.
  • 11:46 - 11:47
    ואז זה קורה שוב.
  • 11:48 - 11:51
    תבינו, אני לא יכול לראות
    כלום בתוך התחפושת הזו.
  • 11:51 - 11:53
    אני יכול לראות דרך הפה --
  • 11:53 - 11:54
    אני יכול לראות נעליים של אנשים.
  • 11:54 - 11:57
    אני יכול לשמוע מה הם אומרים
    ואני יכול לראות את רגליהם.
  • 11:57 - 11:59
    אבל בפעם השלישית
    שמישהו מחזיר לי מטבע,
  • 11:59 - 12:01
    אני רוצה להבין מה קורה.
  • 12:02 - 12:05
    אז אני מטה את הראש
    אחורה כדי לקבל זווית טובה יותר,
  • 12:05 - 12:08
    ואני רואה מישהו הולך ממני
    ועושה משהו כזה.
  • 12:10 - 12:12
    ואז זה נופל לי:
  • 12:13 - 12:16
    זה מזל רע לקבל זהב מחסר-פנים.
  • 12:16 - 12:18
    בסרט "המסע המופלא",
  • 12:18 - 12:22
    מזל רע מגיע
    לאלו שלוקחים זהב מחסר-פנים.
  • 12:22 - 12:29
    זה לא יחסי מופיע-קהל;
    זה קוספליי.
  • 12:30 - 12:32
    אנחנו, כולנו על הרחבה,
  • 12:32 - 12:35
    מזריקים את עצמנו לנרטיב
    שאומר משהו עבורנו.
  • 12:36 - 12:38
    ואנחנו עושים אותו לשלנו.
  • 12:38 - 12:42
    אנחנו מתחברים למשהו
    שחשוב לנו בפנים.
  • 12:42 - 12:46
    והתחפושות הן איך שאנחנו
    מגלים את עצמנו
  • 12:46 - 12:47
    אחד לשני.
  • 12:48 - 12:49
    תודה לכם.
  • 12:49 - 12:55
    (מחיאות כפיים)
Title:
מכתב האהבה שלי לקוספליי
Speaker:
אדם סאווג'
Description:

אדם סאווג' יוצר דברים ועושה ניסויים, והוא השתמש בתחפושות להוסיף הומור, צבע ובהירות לסיפורים שהוא מספר. עוקב אחרי אהבת חייו לתחפושות -- מקסדת החלל של הילדות מגיגית של גלידה, ועד תחפושת חסר-פנים שלבש בקומיקס-קון -- סאווג' חוקר את עולם הקוספליי והמשמעות שהוא יוצר עבור הקהילה שלו. "אנחנו מתחברים עם משהו חשוב בתוכנו", הוא אומר. "התחפושות הן איך אנחנו מגלים את עצמנו אחד לשני".

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
13:07
Tal Dekkers approved Hebrew subtitles for My love letter to cosplay
Zeeva Livshitz accepted Hebrew subtitles for My love letter to cosplay
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for My love letter to cosplay
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for My love letter to cosplay
Niv Morgenstern edited Hebrew subtitles for My love letter to cosplay
Niv Morgenstern edited Hebrew subtitles for My love letter to cosplay
Niv Morgenstern edited Hebrew subtitles for My love letter to cosplay
Niv Morgenstern edited Hebrew subtitles for My love letter to cosplay
Show all

Hebrew subtitles

Revisions