איך למדתי, כאדם עם אספרגר, לבטא את חיי הפנימיים
-
0:01 - 0:03היום ברצוני לדבר איתכם
על חלומות. -
0:04 - 0:07כל חיי היתה לי חלימה צלולה,
-
0:07 - 0:09וזה מגניב יותר
ממה שרואים בסרטים. -
0:09 - 0:11(צחוק)
-
0:11 - 0:13חוץ מאשר לעוף, לנשום אש,
-
0:13 - 0:16ולגרום לגברים לוהטים
להופיע יש מאין... -
0:16 - 0:18(צחוק)
-
0:18 - 0:21אני יכולה לעשות דברים
כמו לקרוא ולכתוב מוסיקה. -
0:21 - 0:25כעובדה משעשעשת,
את הצהרת הקולג' האישית שלי -
0:25 - 0:26כתבתי בחלום.
-
0:26 - 0:29והתקבלתי. כן.
-
0:30 - 0:32אני חושבת באופן חזותי מאד.
-
0:32 - 0:35אני חושבת בתמונות, לא במלים.
-
0:35 - 0:39בעיני, מלים הן יותר
אינסטינקטים ושפה. -
0:40 - 0:42יש רבים כמוני;
-
0:42 - 0:44ניקולא טסלה, למשל,
-
0:44 - 0:49שיכול היה לדמיין, לתכנן,
לבחון הכל ולתקן תקלות -
0:49 - 0:53בכל המצאותיו,
במוחו ובמדויק. -
0:54 - 0:58במין שלנו, השפה ממילא מגבילה.
-
0:58 - 1:00אני מעט יותר פרימיטיבית,
-
1:00 - 1:03כמו גירסת ביתא של "תרגום גוגל".
-
1:03 - 1:05(צחוק)
-
1:07 - 1:11המוח שלי מסוגל למיקוד-על
בדברים שמעניינים אותי. -
1:11 - 1:14למשל, פעם היה לי רומן
עם תחום החשבון, -
1:14 - 1:17והוא נמשך יותר מנישואיהם
של כמה ידוענים. -
1:17 - 1:20(צחוק)
-
1:21 - 1:23יש אצלי עוד כמה
דברים שונים. -
1:24 - 1:28ודאי שמתם לב שאין בקולי
הרבה שינויי גוון -
1:28 - 1:32ולכן, רבים חושבים שאני
מערכת הגפ"ס. -
1:32 - 1:35(צחוק)
-
1:36 - 1:40זה עלול להקשות על תקשורת בסיסית
עם אדם שלא מבקש הכוונה. -
1:40 - 1:44(צחוק)
-
1:44 - 1:46(מחיאות כפיים)
תודה. -
1:46 - 1:50(מחיאות כפיים)
-
1:51 - 1:54לפני כמה שנים
כשהתחלתי להרצות, -
1:54 - 1:56הלכתי בפעם הראשונה להצטלם לפורטרט.
-
1:57 - 2:00הצלמת אמרה לי להיראות פלרטטנית.
-
2:00 - 2:02(צחוק)
-
2:02 - 2:05ולא היה לי מושג
על מה היא מדברת. -
2:05 - 2:07(צחוק)
-
2:07 - 2:09היא אמרה: "תעשי ככה,
את יודעת, עם העיניים, -
2:09 - 2:11"כשאת מפלרטטת עם בחורים."
-
2:11 - 2:13"לעשות איך?" שאלתי.
-
2:13 - 2:15"את יודעת, לעפעף."
-
2:15 - 2:17ניסיתי, באמת.
-
2:17 - 2:19זה נראה בערך ככה.
-
2:19 - 2:22(צחוק)
-
2:22 - 2:24נראתי כאילו שאני
מחפשת את אֶפִי. -
2:25 - 2:27(צחוק)
-
2:28 - 2:30יש לכך סיבה.
-
2:30 - 2:33כפי שיש סיבה לכך
שאפי מתחבא. -
2:33 - 2:37(צחוק)
-
2:41 - 2:42יש לי אספרגר,
-
2:42 - 2:45צורה של אוטיזם בעל תפקוד גבוה
-
2:45 - 2:48שפוגעת בכישורים החברתיים הבסיסיים
שמצפים שאדם יפגין. -
2:51 - 2:54זה הקשה על חיי בדרכים רבות,
-
2:54 - 2:58וכשגדלתי, נאבקתי כדי להשתלב בחברה.
-
2:58 - 3:02חברי היו מספרים בדיחות,
אך אני לא הבנתי אותן. -
3:02 - 3:07הגיבורים שלי היו ג'ורג' קרלין
וסטיבן קולברט -- -
3:07 - 3:10והם לימדו אותי הומור מהו.
-
3:11 - 3:15האישיות שלי השתנתה;
הייתי ביישנית ומגושמת, -
3:15 - 3:18והפכתי למתריסה ומקללת בלי חשבון.
-
3:18 - 3:21אין צורך לציין
שלא היו לי הרבה חברים. -
3:22 - 3:24יש לי גם רגישות-יתר למרקם.
-
3:25 - 3:28תחושה של מים על עורי
היתה כמו מחטים וסיכות, -
3:28 - 3:31ובמשך שנים לא הסכמתי להתקלח.
-
3:31 - 3:35אבל אפשר להירגע: היום,
שגרת ההגיינה שלי עומדת בתקנים. -
3:35 - 3:37(צחוק)
-
3:38 - 3:43היה עלי לעשות הרבה
כדי להגיע עד הלום, והורי -- -
3:43 - 3:48הדברים יצאו משליטה
כשהותקפתי מינית ע"י בן-גילי, -
3:48 - 3:52ונוסף על הכל זה החמיר
מצב קשה ממילא. -
3:53 - 3:59היה עלי לעבור מעל 3,000 ק"מ
כדי לקבל טיפול, -
3:59 - 4:03אבל תוך ימים ספורים
עם התרופה החדשה שרשמו לי -
4:03 - 4:05חיי הפכו לפרק מתוך
"המתים המהלכים". -
4:06 - 4:09נעשתי פאראנואידית והתחלתי לדמיין
-
4:09 - 4:12גופות נרקבות שמתקרבות אלי.
-
4:13 - 4:16משפחתי הצילה אותי,
בסופו של דבר, -
4:16 - 4:20אבל עד אז איבדתי 8 ק"ג
בשלושת השבועות ההם, -
4:20 - 4:23וגם פיתחתי אנמיה קשה,
-
4:23 - 4:25והייתי על סף התאבדות.
-
4:26 - 4:31הועברתי למרכז טיפולי חדש
שבו הבינו את הרגישויות שלי, -
4:31 - 4:35את הטראומה שלי
ואת החרדה החברתית שלי, -
4:35 - 4:38וידעו איך לטפל בזה,
וסוף-סוף זכיתי בעזרה הנכונה. -
4:38 - 4:41ואחרי 18 חודשים של עבודה קשה,
-
4:41 - 4:44עשיתי דברים מדהימים.
-
4:45 - 4:48אחד הדברים באספרגר הוא
שלעתים קרובות, -
4:48 - 4:50לאנשים האלה יש חיים פנימיים
מורכבים מאד, -
4:50 - 4:53ואני יודעת, מעצמי,
שיש לי אישיות מאד ססגונית, -
4:53 - 4:57רעיונות עשירים,
ושפשוט קורה המון בראש שלי. -
4:57 - 5:00אבל יש פער בין זה,
-
5:00 - 5:03לבין האופן בו אני
מביעה את זה לשאר העולם -
5:03 - 5:07וזה עלול להקשות
על תקשורת בסיסית. -
5:08 - 5:11אין הרבה מקומות שיעסיקו אותי
בגלל העדר כישורים חברתיים, -
5:11 - 5:14ולכן פניתי לעבוד
ב"בית הוופל". -
5:14 - 5:19(צחוק)
-
5:20 - 5:24"בית הוופל" הוא מסעדה נהדרת
שפתוחה 24 שעות -- -
5:24 - 5:26(צחוק)
-
5:26 - 5:29(מחיאות כפיים)
-
5:29 - 5:31תודה --
-
5:31 - 5:33ושם אפשר להזמין תפודים מטוגנים
-
5:33 - 5:36בכל הצורות בהן אפשר
להיפטר מגופה... -
5:36 - 5:38(צחוק)
-
5:38 - 5:42מבותרים, בקוביות, עם פלפל,
בגושים, מצופים, עם רוטב. -
5:42 - 5:44(צחוק)
-
5:44 - 5:46לפי הנורמות החברתיות,
-
5:46 - 5:49חובה ללכת ל"בית הוופל"
רק בשעות משונות בלילה. -
5:49 - 5:51(צחוק)
-
5:51 - 5:55אז פעם, ב-2 בלילה,
פטפטתי עם מלצרית ושאלתי אותה: -
5:55 - 5:58"מה הדבר הכי מגוחך
שקרה לך בעבודה?" -
5:59 - 6:02והיא סיפרה לי שפעם,
גבר אחד נכנס כשהוא עירום כולו. -
6:02 - 6:03(צחוק)
-
6:04 - 6:06אמרתי: "יופי! תרשמי אותי
למשמרת הלילה!" -
6:06 - 6:09(צחוק)
-
6:09 - 6:13אין צורך לומר ש"בית הוופל"
לא קיבל אותי לעבודה. -
6:14 - 6:18אז כשמדובר באספרגר,
אפשר לראות בזה חסרון, -
6:18 - 6:20ולפעמים זה באמת קוץ בתחת,
-
6:20 - 6:22אבל גם ההיפך נכון.
-
6:22 - 6:26זאת מתנה שמאפשרת לי
לחשוב באופן חדשני. -
6:27 - 6:34בגיל 19 זכיתי בתחרות מחקרים
על מחקרי בנושא שוניות אלמוגים, -
6:34 - 6:35והגעתי להרצות
-
6:35 - 6:37בוועידת האו"ם בנושא המגוון הביולוגי,
-
6:37 - 6:39והצגתי שם את המחקר שלי.
-
6:39 - 6:41(מחיאות כפיים)
-
6:41 - 6:42תודה.
-
6:42 - 6:47(מחיאות כפיים)
-
6:47 - 6:51והיום, בגיל 22, אני מתכוננת
לסיים את הקולג', -
6:51 - 6:55ואני שותפה לייסוד חברת ביוטכנולוגיה
בשם "אוטיזם-סיז" -
6:56 - 6:57(מחיאות כפיים)
-
6:57 - 6:58תודה.
-
6:58 - 7:01(מחיאות כפיים)
-
7:01 - 7:04אבל ראו מה היה עלי
לעבור כדי להגיע לכך: -
7:04 - 7:1125 מטפלים, 11 אבחונים שגויים
ושנים של כאב וטראומה. -
7:11 - 7:14זמן רב תהיתי
אם יש דרך טובה יותר, -
7:14 - 7:18ולדעתי, יש:
טכנולוגיית עזר לאוטיזם. -
7:18 - 7:20טכנולוגיה זו יכולה להוות
חלק בלתי-נפרד -
7:20 - 7:25בעזרה לאנשים שנמצאים
על הקשת האוטיסטית. -
7:26 - 7:31היישומון "פודיום", שהושק ע"י
החברה שלי, "אוטיזם-סיז", -
7:31 - 7:37יודע באופן עצמאי להעריך
ולעזור לפתח כישורי תקשורת. -
7:37 - 7:42בנוסף, הוא עוקב בעזרת מצלמה
אחר קשר-עין, -
7:42 - 7:48ומספק הדמיה של דיבור בפומבי
ושל חוויית ראיון עבודה. -
7:49 - 7:51אז יום אחד,
"בית הוופל" אולי יעסיק אותי, -
7:51 - 7:53אחרי שאתרגל את זה עוד קצת.
-
7:53 - 7:55(צחוק)
-
7:57 - 8:03ואחד הדברים הנהדרים הוא
שנעזרתי ב"פודיום" -
8:03 - 8:08כדי להתכונן להרצאה הזאת,
וזה מאד עזר לי. -
8:08 - 8:09אבל זה יותר מכך.
-
8:09 - 8:11אפשר לעשות הרבה יותר.
-
8:12 - 8:15אנשים על הקשת האוטיסטית --
-
8:15 - 8:20הועלתה השערה שלהרבה מדענים,
-
8:20 - 8:25חוקרים, אמנים, ומהנדסים חדשניים
הם כאלה; -
8:25 - 8:30למשל, אמילי דיקנסון, ג'יין אוסטן,
אייזק ניוטון וביל גייטס, -
8:30 - 8:32בתור כמה דוגמאות.
-
8:32 - 8:34אבל הבעיה שבה נתקלים
-
8:34 - 8:38היא שלא ניתן לחלוק
רעיונות מבריקים אלה -
8:38 - 8:40אם קיימים מחסומים תקשורתיים.
-
8:41 - 8:46ולכן אוטיסטים רבים
זוכים להתעלמות מידי יום ביומו, -
8:46 - 8:48ואנשים מנצלים אותם.
-
8:50 - 8:56חלומי עבור האוטיסטים
הוא לשנות מצב זה, -
8:56 - 8:59לסלק את המחסומים
שמונעים מהם להצליח. -
9:00 - 9:02אחת הסיבות לכך
שאני אוהבת חלימה צלולה -
9:02 - 9:05היא משום שהיא מאפשרת לי
להיות חופשיה, -
9:05 - 9:09ללא שיפוט
של היבטים חברתיים ופיזיים. -
9:10 - 9:13כשאני מרחפת מעל נופים
שאני יוצרת בראשי, -
9:13 - 9:14אני שלווה.
-
9:15 - 9:17אני חופשית משיפוט,
-
9:17 - 9:19ואני יכולה לעשות
כל מה שארצה. -
9:19 - 9:24אני מתמזמזת עם בראד פיט,
ולאנג'לינה אין שום בעיה עם זה. -
9:24 - 9:26(צחוק)
-
9:28 - 9:33אבל מטרת טכנולוגיית העזר לאוטיזם
גדולה וחשובה מכך. -
9:34 - 9:38המטרה שלי היא לשנות
את השקפותיהם של אנשים -
9:38 - 9:43ביחס לאוטיזם ולחולי אספרגר
בתפקוד גבוה -
9:43 - 9:47משום שהם מסוגלים להרבה.
-
9:47 - 9:50ראו את טמפל גרנדין, למשל.
-
9:50 - 9:55ובכך נאפשר לאנשים
לשתף את העולם בכשרונותיהם -
9:55 - 9:57ולקדם את העולם הזה.
-
9:57 - 10:01בנוסף, אנו מעניקים להם את האומץ
להגשים את חלומותיהם -
10:01 - 10:03בעולם האמיתי, בזמן אמיתי.
-
10:03 - 10:04תודה לכם.
-
10:04 - 10:08(מחיאות כפיים)
-
10:08 - 10:09תודה.
-
10:09 - 10:13(מחיאות כפיים)
- Title:
- איך למדתי, כאדם עם אספרגר, לבטא את חיי הפנימיים
- Speaker:
- אליקס ג'נרוס
- Description:
-
more » « less
אליקס ג'נרוס היא אישה צעירה עם מיליון ואחד רעיונות: היא השלימה מחקר מדעי נושא פרסים, סייעה בפיתוח טכנולוגיה חדשה ויודעת היטב לספר בדיחות (ראו בעצמכם). יש לה אספרגר, צורה של ליקוי על הקשת האוטיסטית שבכוחו לפגוע בכישורים החברתיים הבסיסיים הנחוצים לתקשורת, ובמשך שנים היא השקיעה עבודה רבה כדי ללמוד איך לשתף את העולם במחשבותיה. בהרצאה משעשעת ואישית זו היא מספרת את סיפורה, וגם חושפת את חזונה בנוגע לעזרים שיסייעו לאנשים להביע את רעיונותיהם הגדולים.
- Video Language:
- English
- Team:
closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 10:26
|
Shlomo Adam approved Hebrew subtitles for How I learned to communicate my inner life with Asperger's | |
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How I learned to communicate my inner life with Asperger's | |
|
|
Ido Dekkers accepted Hebrew subtitles for How I learned to communicate my inner life with Asperger's | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How I learned to communicate my inner life with Asperger's | |
|
|
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How I learned to communicate my inner life with Asperger's | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for How I learned to communicate my inner life with Asperger's | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for How I learned to communicate my inner life with Asperger's | |
|
|
Shlomo Adam edited Hebrew subtitles for How I learned to communicate my inner life with Asperger's |