Return to Video

מדוע צריך לסמוך על מדענים

  • 0:01 - 0:04
    בכל יום אנו נתקלים
    בנושאים כמו שינויי אקלים
  • 0:04 - 0:05
    או בטיחות של חיסונים
  • 0:05 - 0:09
    בהם עלינו להשיב על
    שאלות שהתשובות עליהן
  • 0:09 - 0:12
    נסמכות משמעותית על ידע מדעי.
  • 0:12 - 0:15
    מדענים מספרים לנו שהעולם מתחמם.
  • 0:15 - 0:17
    מדענים מספרים לנו
    שחיסונים אינם מסוכנים.
  • 0:17 - 0:19
    אבל כיצד ניתן לדעת שהם צודקים?
  • 0:19 - 0:21
    מדוע שנאמין למדע?
  • 0:21 - 0:25
    האמת היא שרבים מאיתנו לא מאמינים למדע.
  • 0:25 - 0:27
    סקרי דעת-קהל מוכיחים בעקביות
  • 0:27 - 0:30
    שחלקים גדולים בציבור האמריקאי
  • 0:30 - 0:34
    אינם מאמינים שהאקלים
    מתחמם בגלל מעשי אדם,
  • 0:34 - 0:37
    הם גם לא סבורים שיש
    ברירה טבעית באבולוציה,
  • 0:37 - 0:40
    ואינם משוכנעים בבטיחות של חיסונים.
  • 0:40 - 0:44
    אז מדוע עלינו להאמין למדע?
  • 0:44 - 0:48
    מדענים לא אוהבים לדבר
    על מדע כעניין של אמונה.
  • 0:48 - 0:50
    בעצם, הם רואים ניגוד בין מדע לאמונה,
  • 0:50 - 0:53
    והם יאמרו שאמונה היא תחום של דת.
  • 0:53 - 0:57
    ושדת זה דבר נפרד ונבדל מהמדע.
  • 0:57 - 1:00
    הם יאמרו שדת מבוססת על אמונה
  • 1:00 - 1:04
    או אולי על המתמטיקה של תיאוריית פסקאל.
  • 1:04 - 1:07
    בלייז פסקאל היה מתמטיקאי במאה ה-17
  • 1:07 - 1:09
    שניסה להכניס היגיון מדעי לשאלת
  • 1:09 - 1:11
    האמונה באלוהים,
  • 1:11 - 1:14
    התיאוריה שלו אמרה כך:
  • 1:14 - 1:16
    אם אלוהים לא קיים
  • 1:16 - 1:18
    אבל אני מחליט להאמין בו,
  • 1:18 - 1:20
    לא הפסדתי כלום.
  • 1:20 - 1:22
    אולי בזבוז של כמה שעות בימי ראשון.
  • 1:22 - 1:23
    (צחוק)
  • 1:23 - 1:26
    אבל אם הוא קיים ואני לא מאמין בו,
  • 1:26 - 1:28
    אז אני בצרות.
  • 1:28 - 1:31
    ולכן לפי פסקאל, עדיף להאמין באלוהים.
  • 1:31 - 1:34
    או כפי שאחד המרצים שלי אמר,
  • 1:34 - 1:36
    "הוא לפת את המעקה שמוביל לאמונה."
  • 1:36 - 1:38
    הוא ביצע את הקפיצה האמונית
  • 1:38 - 1:42
    בהותירו את המדע והרציונליות מאחור.
  • 1:42 - 1:45
    האמת היא שעבור רובנו,
  • 1:45 - 1:48
    רוב הטענות המדעיות,
    אף הן קפיצה אמונית.
  • 1:48 - 1:53
    אין אנו באמת יכולים לשפוט
    טענות מדעיות בעצמנו ברוב המקרים.
  • 1:53 - 1:55
    וזה נכון גם לגבי רוב המדענים
  • 1:55 - 1:58
    מחוץ לתחום התמחותם.
  • 1:58 - 2:00
    לכן אם תחשבו על זה,
    גאולוג אינו יכול לומר לנו
  • 2:00 - 2:02
    אם חיסון הוא בטוח.
  • 2:02 - 2:05
    רוב הכימאים אינם מבינים
    בתיאוריית האבולוציה.
  • 2:05 - 2:07
    פיזיקאי לא יכול לומר לנו,
  • 2:07 - 2:09
    למרות ההצהרות של כמה מהם,
  • 2:09 - 2:12
    אם טבק גורם לסרטן או לא.
  • 2:12 - 2:14
    לכן, אם אפילו המדענים עצמם צריכים
  • 2:14 - 2:16
    לעשות קפיצה אמונית
  • 2:16 - 2:18
    בתחומים שמחוץ להתמחותם,
  • 2:18 - 2:22
    אז מדוע הם מקבלים את
    הטענות של מדענים אחרים?
  • 2:22 - 2:24
    מדוע הם מאמינים לטענות
    של מדענים אחרים?
  • 2:24 - 2:27
    והאם עלינו להאמין לטענות הללו?
  • 2:27 - 2:30
    אני מבקשת לטעון שכן,
    אנחנו כן צריכים,
  • 2:30 - 2:33
    אבל לא בגלל הסיבה שרובנו חושבים.
  • 2:33 - 2:35
    רובנו למדנו בבית-ספר שהסיבה בגללה
  • 2:35 - 2:39
    עלינו להאמין במדע היא השיטה המדעית.
  • 2:39 - 2:41
    לימדו אותנו שמדענים פועלים לפי שיטה
  • 2:41 - 2:44
    וששיטה זו מבטיחה
  • 2:44 - 2:46
    את אמיתות טענותיהם.
  • 2:46 - 2:49
    השיטה שרובנו למדנו בבית-ספר,
    ניתן לכנותה
  • 2:49 - 2:51
    שיטת ספר-הלימוד,
  • 2:51 - 2:54
    זוהי שיטת ההיסק הדדוקטיבי.
  • 2:54 - 2:57
    לפי המודל הסטנדרטי, המודל של ספר-הלימוד,
  • 2:57 - 3:00
    מדענים מפתחים תיאוריה,
    הם מסיקים ממנה
  • 3:00 - 3:02
    את התוצאות שהתיאוריה תתן,
  • 3:02 - 3:04
    ואז הם אומרים,
  • 3:04 - 3:06
    "האם התוצאות הללו נכונות?"
  • 3:06 - 3:10
    "האם ניתן לצפות בהן מתקיימות בטבע?"
  • 3:10 - 3:12
    אם הן מתקיימות, המדענים אומרים
  • 3:12 - 3:15
    שהתיאוריה נכונה.
  • 3:15 - 3:17
    יש דוגמאות ידועות מההיסטוריה
  • 3:17 - 3:20
    של המדע שבהן המדענים עשו בדיוק את זה.
  • 3:20 - 3:22
    אחת הדוגמאות הכי מפורסמות
  • 3:22 - 3:24
    היא העבודה שעשה אלברט איינשטיין.
  • 3:24 - 3:27
    כאשר איינשטיין פיתח את
    תיאוריית היחסות הכללית,
  • 3:27 - 3:29
    אחת המסקנות של התיאוריה
  • 3:29 - 3:32
    היתה שמרחב-זמן אינו רק חלל ריק
  • 3:32 - 3:34
    אלא שיש לו ממש מרקם.
  • 3:34 - 3:36
    ושאותו מרקם מתכופף
  • 3:36 - 3:39
    בנוכחות של עצמים כבדים כמו השמש.
  • 3:39 - 3:42
    אם תיאוריה זו נכונה, פירוש הדבר שאור,
  • 3:42 - 3:43
    בעוברו ליד השמש
  • 3:43 - 3:45
    צריך להתכופף לידה.
  • 3:45 - 3:48
    זה היה חיזוי מדהים
  • 3:48 - 3:50
    וזה לקח כמה שנים עד שהמדענים
  • 3:50 - 3:51
    הצליחו לבחון אותו.
  • 3:51 - 3:54
    אבל הם בחנו אותו ב-1919,
  • 3:54 - 3:56
    והפלא ופלא! התברר שהוא מתקיים.
  • 3:56 - 3:59
    אור כוכבים אכן מתכופף בעוברו ליד השמש.
  • 3:59 - 4:02
    זה היה אישרור אדיר של התיאוריה.
  • 4:02 - 4:03
    זה נחשב כהוכחה לאמיתות
  • 4:03 - 4:05
    הרעיון המהפכני החדש,
  • 4:05 - 4:07
    וזה התפרסם בהרבה
  • 4:07 - 4:09
    עיתונים בעולם.
  • 4:09 - 4:11
    לפעמים התיאוריה או המודל הזה נחשבים
  • 4:11 - 4:15
    למודל ההיסק הנומולוגי (תורת החוק),
  • 4:15 - 4:18
    בעיקר בגלל שאנשי אקדמיה
    אוהבים לסבך עניינים.
  • 4:18 - 4:24
    אבל גם בגלל שבמקרה האידאלי,
    זה קשור בחוקי הטבע.
  • 4:24 - 4:26
    נומולוגי פירושו שזה קשור בחוקים.
  • 4:26 - 4:29
    ובמקרה האידאלי, ההיפותיזה היא לא רק רעיון:
  • 4:29 - 4:32
    במקרה האידאלי, זהו חוק טבע.
  • 4:32 - 4:34
    מדוע זה חשוב שזה חוק טבע?
  • 4:34 - 4:37
    כי אם זה חוק, הוא בלתי שביר.
  • 4:37 - 4:39
    אם זה חוק אז הוא תמיד יהיה נכון
  • 4:39 - 4:40
    בכל זמן ובכל מקום
  • 4:40 - 4:42
    לא משנה הנסיבות.
  • 4:42 - 4:46
    וכולנו מכירים לפחות דוגמא
    אחת של חוק מפורסם:
  • 4:46 - 4:49
    המשוואה המפורסמת של איינשטיין: E=mc²,
  • 4:49 - 4:51
    האומרת לנו מהו הקשר
  • 4:51 - 4:53
    בין אנרגיה ומסה.
  • 4:53 - 4:57
    וקשר זה נכון לא משנה מה.
  • 4:57 - 5:01
    כעת מתברר שיש מספר בעיות במודל זה.
  • 5:01 - 5:05
    הבעיה המרכזית היא שהוא לא נכון.
  • 5:05 - 5:08
    הוא פשוט לא נכון. (צחוק)
  • 5:08 - 5:11
    ואני אפרט שלוש סיבות מדוע הוא לא נכון.
  • 5:11 - 5:14
    הסיבה הראשונה היא סיבה הגיונית.
  • 5:14 - 5:17
    זוהי הבעיה של הכישלון באישרור המסקנה.
  • 5:17 - 5:20
    זו דרך יותר מגונדרת
    ואקדמית לומר שתיאוריות
  • 5:20 - 5:23
    לא נכונות יכולות
    לעשות חיזויים נכונים.
  • 5:23 - 5:25
    כך שרק בגלל שחיזוי מתאמת,
  • 5:25 - 5:28
    אין זו הוכחה לוגית שהתיאוריה נכונה.
  • 5:28 - 5:32
    ויש לי דוגמא טובה גם לזה,
    שוב מההיסטוריה של המדע.
  • 5:32 - 5:34
    זוהי תמונה של היקום של תלמי
  • 5:34 - 5:36
    כאשר הארץ היא במרכז היקום
  • 5:36 - 5:39
    והשמש וכוכבי-הלכת חגים סביבה.
  • 5:39 - 5:41
    רבים וחכמים האמינו במודל
  • 5:41 - 5:44
    של תלמי במשך מאות שנים.
  • 5:44 - 5:46
    מדוע?
  • 5:46 - 5:49
    התשובה היא בגלל שרבים מחיזויו התאמתו.
  • 5:49 - 5:51
    המערכת של תלמי איפשרה לאסטרונומים
  • 5:51 - 5:54
    לבצע חיזויים מדוייקים
    של תנועות כוכבי-הלכת,
  • 5:54 - 5:57
    בהתחלה אפילו יותר מדוייקים
  • 5:57 - 6:01
    מאשר התיאוריה של קופרניקוס
    שכיום אנו אומרים שהיא נכונה.
  • 6:01 - 6:04
    לכן זו בעיה ראשונה עם מודל ספר-הלימוד.
  • 6:04 - 6:06
    בעיה שניה היא בעיה מעשית,
  • 6:06 - 6:10
    והיא בעיה של הנחות עזר.
  • 6:10 - 6:12
    הנחות עזר הן הנחות שהמדענים
  • 6:12 - 6:14
    מניחים ושהם עשוייים
  • 6:14 - 6:17
    להיות או לא להיות
    מודעים לכך שהם מניחים.
  • 6:17 - 6:20
    דוגמא בולטת לכך מגיעה
  • 6:20 - 6:22
    מהמודל של קופרניקוס,
  • 6:22 - 6:25
    אשר החליפה בסוף את השיטה של תלמי.
  • 6:25 - 6:27
    לכן כאשר ניקולאוס קופרניקוס אמר
  • 6:27 - 6:30
    שהארץ אינה מרכז היקום,
  • 6:30 - 6:32
    שהשמש היא מרכז מערכת השמש
  • 6:32 - 6:33
    ושהארץ חגה סביב השמש,
  • 6:33 - 6:37
    המדענים אמרו, טוב,
    אם זה נכון, אנו צריכים
  • 6:37 - 6:39
    להיות מסוגלים למצוא את
  • 6:39 - 6:41
    תנועת הארץ סביב השמש.
  • 6:41 - 6:43
    שקופית זו מתארת תפיסה
  • 6:43 - 6:44
    הידועה בתור היסט כוכבי.
  • 6:44 - 6:48
    האסטרונומים אמרו, אם הארץ נעה ואנחנו
  • 6:48 - 6:51
    מביטים על כוכב בולט, נאמר, סיריוס --
  • 6:51 - 6:54
    טוב, אני יודעת שאנו
    במנהטן לא רואים כוכבים,
  • 6:54 - 6:58
    אבל נדמיין שאנו באזור כפרי,
    תחשבו שבחרנו בחיי כפר --
  • 6:58 - 7:00
    ומביטים בכוכב בדצמבר,
    אנו רואים את הכוכב
  • 7:00 - 7:03
    כנגד הרקע של כוכבים מרוחקים.
  • 7:03 - 7:06
    אם נבצע תצפית דומה
    6 חודשים יותר מאוחר
  • 7:06 - 7:10
    כאשר הארץ נע למיקום זה ביוני,
  • 7:10 - 7:14
    אנו מביטים באותו כוכב
    ורואים אותו כנגד רקע אחר.
  • 7:14 - 7:18
    ההפרש, ההפרש הזוויתי, הוא ההיסט הכוכבי.
  • 7:18 - 7:21
    זה הניבוי של המודל הקופרניקאי.
  • 7:21 - 7:24
    אסטרונומים חיפשו את ההיסט הכוכבי
  • 7:24 - 7:29
    ולא מצאו דבר, שום כלום.
  • 7:29 - 7:33
    לכן רבים טענו שזו ההוכחה
    שהמודל הקופרניראי שגוי.
  • 7:33 - 7:34
    אז מה בעצם קרה כאן?
  • 7:34 - 7:37
    במבט לאחור ניתן לומר שהאסטרונומים עשו
  • 7:37 - 7:39
    שתי הנחות עזר, שעל שתיהן ניתן
  • 7:39 - 7:42
    לומר היום שהיו שגויות.
  • 7:42 - 7:46
    הראשונה היתה הנחה לגבי
    גודלו של מסלול תנועת הארץ.
  • 7:46 - 7:49
    האסטרונומים הניחו שהמסלול היה גדול
  • 7:49 - 7:51
    יחסית למרחק מהכוכבים.
  • 7:51 - 7:53
    היום היינו מציירים את התמונה כך.
  • 7:53 - 7:55
    זו התקבלה מנאסא,
  • 7:55 - 7:57
    ובה רואים שמסלול הארץ הוא די קטן.
  • 7:57 - 8:00
    למעשה, הוא אפילו קטן
    עוד יותר ממה שמוצג כאן.
  • 8:00 - 8:02
    על-כן, ההיסט הכוכבי
  • 8:02 - 8:05
    הוא קטן מאוד וקשה מאוד לגלות אותו.
  • 8:05 - 8:07
    וזה מוביל לסיבה השניה
  • 8:07 - 8:09
    בגללה החיזוי לא התאמת.
  • 8:09 - 8:11
    כי המדענים גם הניחו
  • 8:11 - 8:14
    שהטלסקופים שלהם היו מספיק רגישים
  • 8:14 - 8:16
    כדי לגלות את ההיסט.
  • 8:16 - 8:18
    וזה התברר כלא נכון.
  • 8:18 - 8:21
    רק במאה ה-19,
  • 8:21 - 8:22
    המדענים הצליחו לגלות
  • 8:22 - 8:24
    את ההיסט הכוכבי.
  • 8:24 - 8:26
    יש גם בעיה שלישית.
  • 8:26 - 8:29
    הבעיה השלישית נוגעת פשוט לעובדה
  • 8:29 - 8:32
    שרוב המדע אינו מתאים למודל ספר-הלימוד.
  • 8:32 - 8:34
    רוב המדע אינו דדוקטיבי כלל,
  • 8:34 - 8:36
    אלא הוא אינדוקטיבי.
  • 8:36 - 8:39
    פירוש הדבר הוא שהמדענים לא בהכרח
  • 8:39 - 8:41
    מתחילים עם תיאוריות והשערות,
  • 8:41 - 8:43
    אלא לעיתים קרובות הם מתחילים
  • 8:43 - 8:45
    עם תצפיות על התופעות בעולם.
  • 8:45 - 8:48
    הדוגמא הכי ידועה לזה הוא אחד
  • 8:48 - 8:51
    המדענים הכי מפורסמים
    שהיה אי-פעם, צ'רלס דארווין.
  • 8:51 - 8:54
    כאשר דארווין יצא
    כאדם צעיר למסע על הביגל,
  • 8:54 - 8:57
    לא היו לו השערות, לא היתה לו תיאוריה.
  • 8:57 - 9:01
    הוא רק ידע שהוא שואף
    לקריירה בתור מדען
  • 9:01 - 9:03
    והוא החל לאסוף נתונים.
  • 9:03 - 9:05
    בעיקר הוא ידע שהוא שונא רפואה
  • 9:05 - 9:07
    כי מראה של דם החליא אותו
  • 9:07 - 9:09
    ולכן עליו לבחור מסלול אחר.
  • 9:09 - 9:11
    לכן הוא החל לאסוף נתונים.
  • 9:11 - 9:15
    הוא אסף כל מיני דברים כולל
    הפרושים המפורסמים שלו.
  • 9:15 - 9:17
    לאחר שאסף אותם הוא שם אותם בתיקו
  • 9:17 - 9:19
    ולא היה לו מושג מה משמעותם.
  • 9:19 - 9:21
    לאחר שנים רבות, בלונדון,
  • 9:21 - 9:24
    הוא חזר ועבר על הנתונים
  • 9:24 - 9:26
    והחל לפתח הסבר,
  • 9:26 - 9:29
    והסבר זה היה
    התיאוריה של ברירה טבעית.
  • 9:29 - 9:32
    מלבד מדע אינדוקטיבי,
  • 9:32 - 9:34
    מדענים גם בונים מודלים.
  • 9:34 - 9:37
    אחד הדברים שמדענים רוצים לעשות בחייהם
  • 9:37 - 9:39
    זה להסביר את סיבת הדברים.
  • 9:39 - 9:41
    כיצד אנחנו עושים זאת?
  • 9:41 - 9:43
    אחת הדרכים היא לבנות מודל
  • 9:43 - 9:45
    שבוחן רעיון.
  • 9:45 - 9:46
    זוהי תמונה של הנרי קאדל,
  • 9:46 - 9:49
    שהיה גיאולוג סקוטי במאה ה-19.
  • 9:49 - 9:51
    ניתן לראות שהוא סקוטי כי הוא חובש
  • 9:51 - 9:53
    כובע ציידים ומגפיים.
  • 9:53 - 9:55
    (צחוק)
  • 9:55 - 9:57
    קאדל רצה לענות על השאלה,
  • 9:57 - 9:59
    כיצד נוצרים הרים?
  • 9:59 - 10:00
    אחד הדברים שהוא שם לב
  • 10:00 - 10:03
    הוא שאם מסתכלים על
    הרי האפלצ'ים,
  • 10:03 - 10:04
    מוצאים לעיתים שהסלעים
  • 10:04 - 10:06
    בהם מקופלים,
  • 10:06 - 10:08
    והם מקופלים בדרך ייחודית,
  • 10:08 - 10:09
    דבר שרמז לו
  • 10:09 - 10:12
    שהם בעצם היו לחוצים מהצדדים.
  • 10:12 - 10:14
    והבנה זו מילאה יותר מאוחר
  • 10:14 - 10:16
    תפקיד חשוב בויכוחים על נדידת יבשות.
  • 10:16 - 10:19
    הוא בנה מודל זה, מכונה מוזרה זו
  • 10:19 - 10:21
    עם ידיות ומוטות עץ, זו המריצה שלו,
  • 10:21 - 10:24
    מיכלים, קורנס גדול.
  • 10:24 - 10:25
    איני יודעת מדוע יש לו מגפיים.
  • 10:25 - 10:27
    אולי עמד לרדת גשם.
  • 10:27 - 10:30
    הוא יצר מודל פיזי כדי
  • 10:30 - 10:35
    להוכיח שניתן ליצור צורות בתוך סלעים,
  • 10:35 - 10:37
    או לפחות, כמו במקרה זה, בבוץ,
  • 10:37 - 10:39
    שדומות מאוד לאלו של ההרים
  • 10:39 - 10:41
    אם לוחצים אותם מהצדדים.
  • 10:41 - 10:44
    זה היה טיעון לגבי סיבת קיומם של ההרים.
  • 10:44 - 10:47
    בימינו, רוב המדענים מעדיפים
    לעבוד במקומות סגורים.
  • 10:47 - 10:50
    לכן הם לא בונים מודלים פיזיים
  • 10:50 - 10:52
    אלא יותר הדמיות מחשב.
  • 10:52 - 10:55
    אבל גם הדמיית מחשב היא מין מודל.
  • 10:55 - 10:57
    זה מודל שנבנה בעזרת מתמטיקה,
  • 10:57 - 11:00
    וכמו המודלים הפיזיים במאה ה-19,
  • 11:00 - 11:04
    זה מאוד חשוב לתת את הדעת לגורמים.
  • 11:04 - 11:07
    אחת השאלות החשובות
    בנושא שינויי אקלים.
  • 11:07 - 11:08
    יש לנו כמות אדירה של נתונים
  • 11:08 - 11:10
    על כך שהארץ מתחממת.
  • 11:10 - 11:13
    בשקופית זו, הקו השחור מתאר
  • 11:13 - 11:15
    את המדידות שהמדענים עשו
  • 11:15 - 11:17
    במשך 150 שנים אחרונות
  • 11:17 - 11:18
    המעידות שטמפרטורת הארץ
  • 11:18 - 11:20
    עולה בהתמדה,
  • 11:20 - 11:23
    ובמיוחד ניתן לראות
    שבחמישים השנים האחרונות
  • 11:23 - 11:24
    יש עליה דרמטית
  • 11:24 - 11:27
    של כמעט 1 מעלה צלזיוס,
  • 11:27 - 11:29
    או כמעט 2 מעלות פרנהייט.
  • 11:29 - 11:32
    אם כן, מה גורם לשינוי זה?
  • 11:32 - 11:34
    כיצד נוכל לדעת מה גורם
  • 11:34 - 11:35
    להתחממות שאנו רואים?
  • 11:35 - 11:37
    ובכן, מדענים יכולים
  • 11:37 - 11:40
    לבנות מודל באמצעות הדמיית מחשב.
  • 11:40 - 11:42
    תרשים זה מתאר הדמיית מחשב שלקחה
  • 11:42 - 11:44
    בחשבון את כל הגורמים למיניהם
  • 11:44 - 11:47
    הידועים לנו כמשפיעים
    על אקלים כדור-הארץ,
  • 11:47 - 11:50
    כמו חלקיקי גפרית מזיהום אויר,
  • 11:50 - 11:53
    אבק וולקני מהתפרצויות הרי-געש,
  • 11:53 - 11:55
    שינויים בקרינת שמש,
  • 11:55 - 11:57
    וכמובן, גזי חממה.
  • 11:57 - 11:59
    הם שאלו את השאלה,
  • 11:59 - 12:03
    איזה משתנים שנכניס למודל
  • 12:03 - 12:06
    ישחזרו את מה שאנו
    רואים בפועל במציאות?
  • 12:06 - 12:08
    בשחור מתוארת המציאות כפי שהיא.
  • 12:08 - 12:10
    באפור זה המודל,
  • 12:10 - 12:12
    והתשובה היא
  • 12:12 - 12:16
    מודל הכולל -- התשובה היא E --
  • 12:16 - 12:18
    שזה הכל נכון.
  • 12:18 - 12:20
    הדרך היחידה בה
  • 12:20 - 12:22
    ניתן לשחזר את מדידות הטמפרטורה
  • 12:22 - 12:24
    היא עם כל הדברים הללו ביחד,
  • 12:24 - 12:26
    כולל גזי החממה,
  • 12:26 - 12:28
    ובמיוחד ניתן לראות שהגידול
  • 12:28 - 12:30
    בגזי החממה עוקב
  • 12:30 - 12:32
    אחר העליה הדרמטית בטמפרטורה במשך
  • 12:32 - 12:34
    חמישים השנים האחרונות.
  • 12:34 - 12:36
    וזו הסיבה למה מדעני אקלים אומרים
  • 12:36 - 12:39
    שזה לא רק שאנו יודעים
    שמתרחש שינוי אקלים,
  • 12:39 - 12:42
    אלא שאנו גם יודעים שגזי החממה
  • 12:42 - 12:45
    הם הסיבה העיקרית לשינוי האקלים.
  • 12:45 - 12:47
    בגלל שהמדענים עושים דברים שונים
  • 12:47 - 12:49
    כאלה ואחרים,
  • 12:49 - 12:52
    הפילוסוף פול פייראבנד
    אמר את אימרתו הידועה,
  • 12:52 - 12:54
    "העיקרון היחיד במדע
  • 12:54 - 12:58
    שלא מעכב התקדמות הוא: שהכל הולך."
  • 12:58 - 13:00
    ציטוט זה לעיתים מוצא מהקשרו,
  • 13:00 - 13:03
    כי פיירבנד לא אמר למעשה
  • 13:03 - 13:05
    שבמדע הכל הולך.
  • 13:05 - 13:06
    מה שהוא אמר היה,
  • 13:06 - 13:08
    הציטוט המלא הוא,
  • 13:08 - 13:10
    "אם תלחצו עליי לומר
  • 13:10 - 13:12
    מהי השיטה של המדע,
  • 13:12 - 13:15
    יהיה עליי לומר: הכל הולך."
  • 13:15 - 13:16
    מה שהוא ניסה לומר
  • 13:16 - 13:19
    הוא שמדענים עושים כל מיני דברים.
  • 13:19 - 13:21
    מדענים הם יצירתיים.
  • 13:21 - 13:23
    אבל זה מחזיר אותנו לשאלה:
  • 13:23 - 13:27
    אם מדענים לא משתמשים בשיטה אחת ויחידה,
  • 13:27 - 13:29
    אז כיצד הם מחליטים
  • 13:29 - 13:30
    מה נכון ומה לא?
  • 13:30 - 13:32
    ומי קובע?
  • 13:32 - 13:34
    התשובה היא, המדענים קובעים,
  • 13:34 - 13:37
    והם קובעים על-פי שיפוט לגבי ממצאים.
  • 13:37 - 13:40
    מדענים אוספים ממצאים
    בכל מיני דרכים, אבל לא משנה
  • 13:40 - 13:42
    איך הם אוספים אותם,
  • 13:42 - 13:45
    עליהם להעבירם תחת ביקורת קפדנית.
  • 13:45 - 13:47
    וזה גרם לסוציולוג רוברט מרטון
  • 13:47 - 13:49
    להתמקד בשאלה כיצד מדענים בוחנים
  • 13:49 - 13:51
    נתונים וממצאים.
  • 13:51 - 13:54
    הוא טען שהם עושים
    זאת בדרך שהוא כינה
  • 13:54 - 13:56
    "ספקנות מאורגנת".
  • 13:56 - 13:58
    ובכך הוא התכוון שזה מאורגן
  • 13:58 - 13:59
    כי הם עושים זאת במשותף,
  • 13:59 - 14:01
    הם עושים זאת כקבוצה,
  • 14:01 - 14:04
    וספקנות, כי הם עושים זאת מעמדה
  • 14:04 - 14:05
    של חוסר אמון.
  • 14:05 - 14:07
    כלומר, חובת ההוכחה
  • 14:07 - 14:09
    היא על האדם שבא עם טיעון חדש.
  • 14:09 - 14:13
    ומהבחינה הזו, המדענים עקביים ביסודם.
  • 14:13 - 14:15
    די קשה לשכנע את הקהילה המדעית
  • 14:15 - 14:19
    לומר, "כן, אנו מבינים משהו, זה נכון."
  • 14:19 - 14:21
    לכן למרות הפופולריות של התפיסה לגבי
  • 14:21 - 14:23
    שינויי פאראדיגמות,
  • 14:23 - 14:24
    מה שאנו מגלים
  • 14:24 - 14:27
    הוא שלמעשה שינויים מהותיים
  • 14:27 - 14:31
    בחשיבה המדעית הם נדירים
    יחסית בהיסטוריה של המדע.
  • 14:31 - 14:34
    כך שלבסוף זה מוביל אותנו לרעיון נוסף:
  • 14:34 - 14:38
    אם מדענים שופטים ראיות במשותף,
  • 14:38 - 14:41
    הדבר הוביל היסטוריונים להתמקד בשאלה
  • 14:41 - 14:42
    של קוצנזוס,
  • 14:42 - 14:44
    ולומר שבסופו של דבר,
  • 14:44 - 14:46
    המדע הוא --
  • 14:46 - 14:48
    מה שהידע המדעי הוא,
  • 14:48 - 14:51
    זה הקונצנזוס בין מומחי המדע
  • 14:51 - 14:53
    אשר באמצעות התהליך של בחינה מאורגנת,
  • 14:53 - 14:55
    בחינה קיבוצית,
  • 14:55 - 14:57
    שפטו את הממצא
  • 14:57 - 14:59
    והגיעו למסקנה לגביו,
  • 14:59 - 15:02
    שהיא או כן, או לא.
  • 15:02 - 15:04
    לכן ניתן לומר שידע מדעי
  • 15:04 - 15:06
    הוא קונצנזוס בין מומחים.
  • 15:06 - 15:07
    ניתן גם לחשוב על מדע בתור
  • 15:07 - 15:09
    חבר מושבעים,
  • 15:09 - 15:12
    אבל חבר מושבעים מאוד ייחודי.
  • 15:12 - 15:14
    אין זה חבר מושבעים של חבריך למקצוע,
  • 15:14 - 15:16
    אלא של מביני דבר.
  • 15:16 - 15:19
    זה חבר מושבעים של גברים
    ונשים בעלי תואר שלישי,
  • 15:19 - 15:22
    ושלא כמו חבר מושבעים רגיל,
  • 15:22 - 15:23
    שיש לו שתי אפשרויות,
  • 15:23 - 15:26
    אשם או לא אשם,
  • 15:26 - 15:29
    לחבר מושבעים מדעי יש מס' אפשרויות.
  • 15:29 - 15:32
    מדענים יכולים לומר כן, שמשהו נכון.
  • 15:32 - 15:35
    מדעים יכולים לומר לא, זה שגוי.
  • 15:35 - 15:37
    או, הם יכולים לומר, אולי זה נכון
  • 15:37 - 15:40
    אבל עלינו לבדוק עוד ולאסוף עוד נתונים.
  • 15:40 - 15:42
    או, הם יכולים לומר, שאולי זה נכון,
  • 15:42 - 15:44
    אבל אין אנו יודעים מספיק
    כדי לענות על השאלה
  • 15:44 - 15:46
    ואנחנו נשים את זה בצד
  • 15:46 - 15:49
    ואולי נחזור לזה מאוחר יותר,
  • 15:49 - 15:52

    זה מה שהמדענים קוראים לו "סורר".
  • 15:52 - 15:54
    אבל זה מוליך אותנו לבעיה אחרונה:
  • 15:54 - 15:57
    אם מדע זה מה שהמדענים אומרים שהוא,
  • 15:57 - 16:00
    אז האין זו תשוקה למרות או סמכות?
  • 16:00 - 16:01
    האם לא לימדו אותנו בבית-ספר
  • 16:01 - 16:04
    שהתשוקה למרות הינה כשל לוגי?
  • 16:04 - 16:07
    וזהו הפרדוקס של המדע המודרני,
  • 16:07 - 16:10
    המסקנה הפרדוקסלית שלדעתי היסטוריונים,
  • 16:10 - 16:12
    פילוסופים וסוציולוגים הגיעו אליה,
  • 16:12 - 16:16
    שבעצם מדע הוא תשוקה למרות,
  • 16:16 - 16:19
    אבל זו לא מרות של אדם בודד,
  • 16:19 - 16:22
    ולא משנה כמה חכם אותו אדם,
  • 16:22 - 16:26
    כגון אפלטון או סוקרטס או איינשטיין.
  • 16:26 - 16:29
    זו מרות של קהילה באופן קולקטיבי.
  • 16:29 - 16:32
    ניתן לחשוב על זה כמין חוכמת ההמון,
  • 16:32 - 16:36
    אבל המון מאוד מיוחד.
  • 16:36 - 16:38
    מדע אכן משתוקק למרות,
  • 16:38 - 16:40
    אבל היא אינה מתבססת על היחיד,
  • 16:40 - 16:42
    לא משנה כמה חכם אותו אדם.
  • 16:42 - 16:44
    היא מתבססת על החוכמה הקולקטיבית,
  • 16:44 - 16:47
    הידע הקולקטיבי, העבודה הקולקטיבית,
  • 16:47 - 16:49
    של כל המדענים שעבדו
  • 16:49 - 16:51
    על בעיה ספציפית.
  • 16:51 - 16:54
    למדענים יש מין תרבות
    של חוסר אמון קולקטיבי,
  • 16:54 - 16:56
    תרבות של "תוכיח לי",
  • 16:56 - 16:58
    המתוארת על-ידי אישה נחמדה זו
  • 16:58 - 17:01
    המציגה בפני עמיתיה את ממצאיה.
  • 17:01 - 17:03
    אבל אנשים אלה לא ממש נראים
  • 17:03 - 17:05
    כמו מדענים, כי הם נראים מאושרים מדי.
  • 17:05 - 17:09
    (צחוק)
  • 17:09 - 17:14
    עכשיו אני מגיעה לנקודה האחרונה.
  • 17:14 - 17:16
    רובנו קמים בבוקר. רובנו סומכים
  • 17:16 - 17:18
    על מכוניותינו.
  • 17:18 - 17:19
    אני מהרהרת, אני במנהטן,
  • 17:19 - 17:21
    זוהי הקבלה לא מוצלחת,
  • 17:21 - 17:23
    אבל רוב האמריקאים
    אשר אינם גרים במנהטן
  • 17:23 - 17:25
    קמים בבוקר ונכנסים למכוניותיהם,
  • 17:25 - 17:28
    מסובבים את המפתח והמכונית מתחילה לפעול
  • 17:28 - 17:30
    והן פועלות ממש טוב.
  • 17:30 - 17:32
    המכונית המודרנית בקושי מתקלקלת.
  • 17:32 - 17:35
    מדוע זה כך? מדוע המכוניות
    פועלות כל-כך טוב?
  • 17:35 - 17:38
    זה לא בגלל הגאוניות של הנרי פורד
  • 17:38 - 17:41
    או קרל בנץ או אפילו אלון מוסק.
  • 17:41 - 17:43
    זה קורה כי המכונית המודרנית
  • 17:43 - 17:48
    היא תוצר של יותר מ-100
    שנות עבודה של מאות
  • 17:48 - 17:50
    או אלפי או עשרות אלפי
  • 17:50 - 17:51
    אנשים.
  • 17:51 - 17:53
    המכונית המודרנית היא תוצר
  • 17:53 - 17:56
    של העבודה הקולקטיבית והחוכמה והניסיון
  • 17:56 - 17:58
    שכל איש ואישה שעבדו
  • 17:58 - 18:00
    אי-פעם על מכוניות,
  • 18:00 - 18:03
    והאמינות של הטכנולוגיה היא התוצאה
  • 18:03 - 18:05
    של המאמץ המצטבר.
  • 18:05 - 18:08
    אנו לא מרוויחים רק מהגאוניות של בנץ,
  • 18:08 - 18:09
    פורד ומוסק,
  • 18:09 - 18:12
    אלא גם מהחוכמה הקולקטיבית והעבודה הקשה
  • 18:12 - 18:14
    של כל האנשים שעבדו
  • 18:14 - 18:16
    על המכונית המודרנית.
  • 18:16 - 18:18
    וזה גם נכון במדע,
  • 18:18 - 18:21
    אלא שהמדע הוא אפילו יותר ותיק.
  • 18:21 - 18:23
    בסיס האמון שלנו במדע הוא בעצם זהה
  • 18:23 - 18:26
    לבסיס האמון שלנו בטכנולוגיה,
  • 18:26 - 18:30
    והוא בעצם זהה לבסיס
    האמון שלנו בכל דבר,
  • 18:30 - 18:32
    כלומר, הניסיון.
  • 18:32 - 18:34
    אבל זה לא צריך להיות אמון עיוור
  • 18:34 - 18:37
    יותר מאשר שיהיה לנו אותו בכל דבר אחר.
  • 18:37 - 18:40
    האמון שלנו במדע, כמו המדע עצמו,
  • 18:40 - 18:42
    צריך להתבסס על ממצאים,
  • 18:42 - 18:43
    ופירוש הדבר שהמדענים
  • 18:43 - 18:45
    צריכים לתקשר יותר טוב.
  • 18:45 - 18:48
    הם צריכים להסביר לנו
    לא רק מה הם יודעים,
  • 18:48 - 18:50
    אלא כיצד הם יודעים זאת,
  • 18:50 - 18:54
    וזה גם אומר שעלינו להיות
    מאזינים יותר טובים.
  • 18:54 - 18:55
    תודה רבה.
  • 18:55 - 18:57
    (מחיאות כפיים)
Title:
מדוע צריך לסמוך על מדענים
Speaker:
נעמי אורסקס
Description:

רבות מהבעיות המרכזיות בעולם דורשות לשאול שאלות של מדענים -- אבל מדוע עלינו להאמין למה שהם אומרים? היסטוריונית של מדע, נעמי אורסקס, חושבת עמוקות על הקשר שלנו עם אמונה ומציינת שלוש בעיות ביחס המקובל כלפי מחקר מדעי, ונותנת הסבר משלה מדוע אנו חייבים לסמוך על מדע.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
19:14

Hebrew subtitles

Revisions Compare revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.