Return to Video

כיצד בלוקצ'יין יגרום לשינוי קיצוני של הכלכלה

  • 0:01 - 0:06
    כלכלנים עסקו בחקר ההתנהגות האנושית
    במשך מאות שנים;
  • 0:07 - 0:08
    האופן בו אנו מקבלים החלטות,
  • 0:08 - 0:12
    אופן הפעולה שלנו כבודדים ובקבוצות,
  • 0:12 - 0:13
    כיצד אנו סוחרים.
  • 0:15 - 0:18
    הם חקרו את המוסדות המאפשרים את הסחר שלנו,
  • 0:18 - 0:20
    כגון מערכות החוקים,
  • 0:20 - 0:21
    התאגידים,
  • 0:22 - 0:23
    זירות הסחר.
  • 0:24 - 0:27
    אבל קיים ממסד טכנולוגי חדש
  • 0:27 - 0:31
    שישנה מהיסוד את האופן בו אנו סוחרים,
  • 0:31 - 0:33
    והוא נקרא ה"בלוקצ'יין".
  • 0:34 - 0:37
    כן, זו אמירה נועזת למדי,
  • 0:37 - 0:40
    אך אם יש דבר אחד שתקחו מהרצאה זו,
  • 0:40 - 0:42
    למעשה אני רוצה שתזכרו
  • 0:42 - 0:46
    שבו בעת שבלוקצ'יין היא טכנולוגיה
    יחסית חדשה,
  • 0:46 - 0:50
    היא גם המשך של סיפור מאד אנושי,
  • 0:50 - 0:52
    והסיפור הוא זה.
  • 0:52 - 0:54
    כבני אדם, אנו תמיד מוצאים דרכים
  • 0:54 - 0:57
    להפחית את חוסר הבטחון שלנו אחד בשני
  • 0:57 - 0:59
    כדי שנוכל לסחור.
  • 1:01 - 1:05
    וכן, אחד מהראשונים שחקרו לעומק את הרעיון
  • 1:05 - 1:08
    של מוסדות ככלי כלכלי
  • 1:08 - 1:10
    להפחתת חוסר הבטחון שלנו אחד בשני
  • 1:10 - 1:12
    ולאפשר סחר
  • 1:12 - 1:15
    היה זוכה פרס נובל בכלכלה דאגלס נורת'.
  • 1:16 - 1:18
    הוא נפטר בסוף שנת 2015,
  • 1:18 - 1:23
    אך נורת' היה חלוץ במה שנקרא
    "הכלכלה המוסדית החדשה."
  • 1:23 - 1:27
    כוונתו היתה שמוסדות הם מערכות כללים בלבד
  • 1:27 - 1:29
    כמו חוקה,
  • 1:29 - 1:32
    ואילוצים לא פורמליים, כמו שוחד.
  • 1:33 - 1:36
    מוסדות אלה הם למעשה רק חומר הסיכה
  • 1:36 - 1:39
    המאפשר את פעולת גלגלי הכלכלה,
  • 1:39 - 1:42
    ואנו יכולים להיווכח בכך
    במהלך ההיסטוריה האנושית.
  • 1:43 - 1:47
    אם נסתכל אחורה לתקופה שהיינו
    כלכלות ציידים-מלקטים,
  • 1:47 - 1:50
    למעשה סחרנו רק בתוך הרקמה הכפרית שלנו.
  • 1:50 - 1:52
    היו לנו כמה אילוצים לא פורמליים,
  • 1:52 - 1:56
    אבל אכפנו את כל הסחר שלנו באמצעות אלימות
  • 1:56 - 1:57
    או השלכות חברתיות.
  • 1:58 - 2:00
    ככל שהאוכלוסיות שלנו הפכו מורכבות יותר
  • 2:00 - 2:04
    ומרחקי ערוצי הסחר גדלו,
  • 2:04 - 2:07
    בנינו עוד מוסדות פורמליים,
  • 2:07 - 2:10
    מוסדות כגון בנקים למטבע,
  • 2:10 - 2:13
    ממשלות, תאגידים.
  • 2:13 - 2:15
    מוסדות אלה עזרו לנו לנהל את הסחר שלנו
  • 2:15 - 2:18
    ככל שאי הוודאות והמורכבות גדלו,
  • 2:18 - 2:21
    והשליטה האישית שלנו פחתה.
  • 2:22 - 2:26
    בהמשך בעזרת האינטרנט,
    יצרנו את אותם המוסדות ברשת.
  • 2:27 - 2:31
    יצרנו זירות סחר מקוונות
    כמו אמזון, איביי ועליבאבא,
  • 2:31 - 2:35
    רק מוסדות מהירים יותר המשמשים מתווכים
  • 2:35 - 2:37
    שמאפשרים פעילות כלכלית אנושית.
  • 2:40 - 2:42
    באופן שדאגלס נורת' ראה זאת,
  • 2:42 - 2:46
    מוסדות הם רק כלים להפחתת אי וודאות
  • 2:46 - 2:50
    כדי שנוכל לתקשר ולסחור
    בסוגי ערך שונים באוכלוסיה
  • 2:51 - 2:53
    ואני מאמינה שאנו בתחילתה
  • 2:53 - 2:56
    של התפתחות קיצונית
  • 2:56 - 2:59
    של הדרך בה אנו מתקשרים וסוחרים,
  • 2:59 - 3:02
    מפני שבפעם הראשונה אנו
    יכולים להפחית אי-ודאות
  • 3:02 - 3:06
    לא רק באמצעות מוסדות פוליטיים וכלכליים,
  • 3:06 - 3:10
    כגון הבנקים, התאגידים והממשלות שלנו,
  • 3:10 - 3:12
    אלא אנו מסוגלים לעשות זאת
    באמצעות טכנולוגיה בלבד.
  • 3:14 - 3:16
    אז מהו ה"בלוקצ'יין"?
  • 3:16 - 3:20
    טכנולוגיית בלוקצ'יין היא בסיס נתונים מבוזר
  • 3:20 - 3:24
    המאחסן מרשם של נכסים ועיסקאות
  • 3:24 - 3:25
    לרוחב רשת עמיתים.
  • 3:26 - 3:28
    בבסיס זהו מרשם ציבורי
  • 3:28 - 3:31
    הכולל נתונים כמו, מי הבעלים של מה,
    ומי סוחר במה.
  • 3:32 - 3:35
    רישום העסקאות מאובטח באמצעות הצפנה,
  • 3:35 - 3:41
    ועם הזמן, היסטוריית העיסקאות
    ננעלת בבלוקים של נתונים
  • 3:41 - 3:44
    המקושרים יחד באופן מוצפן ומאובטחים.
  • 3:45 - 3:50
    כך נוצרות רשומות בלתי ניתנות
    לשינוי או לזיוף
  • 3:50 - 3:53
    של כל העסקאות לרוחב הרשת.
  • 3:53 - 3:58
    רשומה זו משוכפלת לכל מחשב המשתמש ברשת.
  • 3:59 - 4:00
    זו אינה אפליקציה.
  • 4:01 - 4:02
    זו אינה חברה.
  • 4:03 - 4:07
    אני חושבת שהתיאור יהיה דומה
    ביותר לויקיפדיה.
  • 4:08 - 4:10
    אנו יכולים לצפות בכל בויקיפדיה.
  • 4:10 - 4:14
    זו תצוגה מורכבת המשתנה ומתעדכנת בקביעות.
  • 4:16 - 4:20
    אנו יכולים גם לעקוב אחר
    השינויים הללו בויקיפדיה,
  • 4:20 - 4:22
    ואנו יכולים ליצור ויקים משלנו,
  • 4:22 - 4:25
    מפני שבבסיס הם תשתיות מידע בלבד.
  • 4:27 - 4:32
    בויקיפדיה, זו תשתית פתוחה
    המאחסנת מילים ותמונות
  • 4:32 - 4:35
    ואת השינויים בנתונים על ציר הזמן.
  • 4:36 - 4:37
    את הבלוקצ'יין
  • 4:37 - 4:40
    ניתן לראות כתשתית פתוחה
  • 4:40 - 4:43
    המאחסנת סוגי נכס רבים.
  • 4:44 - 4:46
    הוא מאחסן את היסטוריית החזקה,
  • 4:47 - 4:49
    הבעלות והמיקום
  • 4:49 - 4:52
    לנכסים כגון המטבע הדיגיטלי ביטקוין,
  • 4:52 - 4:54
    נכסים דיגיטליים אחרים
  • 4:54 - 4:57
    כמו שטר בעלות על זכות יוצרים.
  • 4:58 - 5:02
    זו יכולה להיות תעודה, חוזה,
  • 5:02 - 5:03
    או מוצרים גשמיים,
  • 5:03 - 5:06
    ואפילו מידע אישי מזוהה.
  • 5:07 - 5:11
    קיימים כמובן פרטים טכניים
    נוספים בבלוקצ'יין,
  • 5:11 - 5:13
    אך בבסיס, כך הוא פועל.
  • 5:13 - 5:17
    זהו מרשם ציבורי המאחסן עיסקאות ברשת
  • 5:17 - 5:22
    ומשוכפל באופן שמאבטח אותו ומקשה על זיופים.
  • 5:23 - 5:25
    מה שמביא אותי לנקודה שלי
  • 5:25 - 5:28
    על האופן שבו בלוקצ'יין מפחית אי-ודאות
  • 5:28 - 5:32
    ואיך כתוצאה, מבטיח לשנות את
    המערכות הכלכליות שלנו
  • 5:33 - 5:34
    באופן קיצוני.
  • 5:36 - 5:38
    אז אי-ודאות הוא מונח נרחב
  • 5:38 - 5:40
    בכלכלה,
  • 5:40 - 5:42
    אך אני רוצה לכסות שלושה סוגים שלה
  • 5:42 - 5:45
    שאנו נתקלים בהם כמעט בכל עסקה יומיומית,
  • 5:45 - 5:47
    בהן בלוקצ'יין יכול למלא תפקיד.
  • 5:47 - 5:51
    אנו עומדים בפני אי-ודאויות כגון
    חוסר הידיעה מול מי אנו סוחרים,
  • 5:51 - 5:53
    כשפרטי העסקה נסתרים מאיתנו
  • 5:53 - 5:56
    ללא דרך חזרה אם דברים משתבשים.
  • 5:58 - 6:01
    אז בואו ניקח את הדוגמה הראשונה,
    חוסר ידיעה מול מי אנו סוחרים.
  • 6:02 - 6:05
    נאמר שאני רוצה לקנות טלפון
    חכם משומש באיביי.
  • 6:06 - 6:09
    הפעולה הראשונה שלי תהיה
    לבדוק ממי אני קונה.
  • 6:10 - 6:11
    האם הם משתמש גדול?
  • 6:11 - 6:15
    האם יש להם ביקורות ודירוגים גבוהים,
    או שאין להם כלל פרופיל?
  • 6:17 - 6:20
    ביקורות, דירוגים, סימולים:
  • 6:20 - 6:23
    אלו ההוכחות על הזהויות שלנו
  • 6:23 - 6:25
    שאנו חולקים היום
  • 6:25 - 6:28
    ומשמשים להפחתת אי-ודאות
    לגבי אלה שאנו סוחרים עימם.
  • 6:30 - 6:33
    אך הבעיה היא שהם מאד מקוטעים.
  • 6:33 - 6:35
    חישבו כמה פרופילים יש לכם.
  • 6:37 - 6:42
    בלוקצ'יינים מאפשרים לנו ליצור
    תשתית גלובלית פתוחה
  • 6:42 - 6:46
    עליה ניתן לאחסן כל עדות על כל אדם
  • 6:46 - 6:48
    מכל מקור.
  • 6:48 - 6:52
    זה מאפשר לנו ליצור זהות ניידת
  • 6:52 - 6:53
    בשליטת המשתמש.
  • 6:56 - 6:58
    יותר מאשר בפרופיל,
  • 6:58 - 7:01
    אתם יכולים לחשוף באופן סלקטיבי
  • 7:01 - 7:03
    את המאפיינים השונים שלכם
  • 7:03 - 7:06
    שיעזרו לאפשר מסחר או אינטראקציה,
  • 7:06 - 7:09
    למשל, שהממשלה הנפיקה לכם תעודת זהות,
  • 7:09 - 7:11
    או שאתם בני 21 ומעלה,
  • 7:11 - 7:14
    ע"י חשיפת ההוכחה המוצפנת
  • 7:14 - 7:17
    שפרטים אלה קיימים וחתומים.
  • 7:19 - 7:21
    משמעות הקיום של זהות ניידת כזו
  • 7:21 - 7:24
    בעולם הממשי ובעולם הדיגיטלי
  • 7:24 - 7:27
    היא שאנו יכולים לסחור ולתקשר
  • 7:27 - 7:29
    באופן חדש לגמרי.
  • 7:31 - 7:33
    אז דיברתי על איך בלוקצ'יינים יכולים
    להפחית חוסר בטחון
  • 7:34 - 7:35
    לגבי אלה שאנו סוחרים מולם.
  • 7:35 - 7:38
    אי-הודאות השניה בה אנו נתקלים לעתים קרובות
  • 7:38 - 7:41
    היא חוסר השקיפות של העיסקאות שלנו.
  • 7:42 - 7:44
    נאמר שאתם מתכוונים לשלוח לי את
    אותו הטלפון החכם בדואר.
  • 7:44 - 7:46
    אני רוצה מידת מה של שקיפות.
  • 7:46 - 7:50
    אני רוצה לדעת שהמוצר שקניתי
    הוא אכן זה שיגיע בדואר
  • 7:50 - 7:53
    וכן שיש רישום על הדרך שבה הוא הגיע אלי.
  • 7:53 - 7:55
    זה נכון לא רק למוצרי אלקטרוניקה
    כמו טלפונים חכמים,
  • 7:55 - 7:59
    אלא לסוגים רבים של טובין ומידע,
  • 7:59 - 8:01
    דברים כמו תרופות, מוצרי יוקרה,
  • 8:02 - 8:06
    כל סוג של נתון או מוצר
    בהם איננו רוצים זיופים
  • 8:07 - 8:09
    הבעיה בחברות רבות,
  • 8:09 - 8:12
    במיוחד אלו המייצרות מוצר מורכב
    כמו טלפון חכם,
  • 8:12 - 8:15
    היא שהם מנהלים את כל ספקי המשנה השונים
  • 8:15 - 8:17
    לרוחב שרשרת האספקה.
  • 8:18 - 8:21
    לכל האנשים הללו השותפים לייצור המוצר,
  • 8:21 - 8:22
    אין בסיס נתונים משותף.
  • 8:23 - 8:25
    הם לא משתמשים באותה התשתית,
  • 8:25 - 8:30
    לכן ממש קשה לראות התפתחות
    מוצר על ציר הזמן.
  • 8:32 - 8:34
    באמצעות שימוש בבלוקצ'יין אנו יכולים ליצור
  • 8:34 - 8:38
    מציאות משותפת בין ישויות שאין ביניהן אמון.
  • 8:39 - 8:40
    בכך אני מתכוונת
  • 8:40 - 8:43
    שכל הצמתים ברשת
    לא חייבים להכיר אחד את השני
  • 8:43 - 8:45
    או לסמוך אחד על השני,
  • 8:45 - 8:47
    מפני שלכל אחד מהם ישנה היכולת
  • 8:47 - 8:50
    לנטר ולתקף את השרשרת לעצמם.
  • 8:51 - 8:53
    חישבו שוב על ויקיפדיה.
  • 8:53 - 8:55
    היא בסיס נתונים משותף,
  • 8:55 - 8:58
    ולמרות שיש לו קוראים מרובים
  • 8:58 - 9:00
    וכותבים רבים בו זמנית,
  • 9:00 - 9:02
    יש לו רק אמת אחת יחידה.
  • 9:03 - 9:05
    אנו יכולים ליצור זאת באמצעות בלוקצ'יינים.
  • 9:05 - 9:11
    אנו יכולים ליצור בסיס נתונים מבוזר
    בעל אותה יעילות של מונופול
  • 9:11 - 9:14
    בלי ליצור למעשה את אותה הרשות המרכזית.
  • 9:14 - 9:17
    כך שכל אותם ספקים, כל מיני חברות,
  • 9:17 - 9:21
    יכולות לתקשר תוך שימוש באותו בסיס נתונים
    בלי לתת אמון אחד בשני.
  • 9:22 - 9:26
    המשמעות לצרכנים היא,
    שיכולה להיות לנו הרבה יותר שקיפות.
  • 9:26 - 9:28
    בזמן שפריט פיזי משונע,
  • 9:28 - 9:33
    אנו יכולים לראות תעודה
    או אסימון שלו זזים בבלוקצ'יין,
  • 9:33 - 9:35
    ואת הערך המוסף בהתקדמותו.
  • 9:36 - 9:40
    זהו עולם שלם חדש במונחים של ניראות.
  • 9:42 - 9:46
    אז דיברתי על האופן שבו בלוקצ'יינים
    עשויים להפחית את אי-הודאות לגבי זהויות
  • 9:47 - 9:50
    ואיך הם משנים את כוונתנו ביחס ל"שקיפות"
  • 9:50 - 9:54
    בעסקאות מורכבות ומרוחקות,
    כמו בשרשרת אספקה.
  • 9:56 - 9:58
    אי-הודאות האחרונה בה אנו
    נתקלים לעתים קרובות
  • 9:58 - 10:00
    היא כזו שאינה סגורה ואינה אמינה מאין כמוה.
  • 10:01 - 10:03
    מה יקרה אם לא תשלחו את הטלפון החכם?
  • 10:03 - 10:05
    האם אוכל לקבל את כספי בחזרה?
  • 10:06 - 10:09
    בלוקצ'יינים מאפשרים לנו לרשום קוד,
  • 10:10 - 10:11
    חוזה מחייב,
  • 10:11 - 10:13
    בין יחידים
  • 10:13 - 10:17
    ובכך להבטיח שהחוזים הללו יקוימו
  • 10:17 - 10:19
    ללא אכיפה של צד שלישי.
  • 10:20 - 10:24
    אז אם נתייחס לדוגמת הטלפון החכם,
    תוכלו לחשוב על הפקדה בנאמנות.
  • 10:24 - 10:26
    אתם משלמים עבור הטלפון,
  • 10:26 - 10:28
    אך אינכם חייבים לשחרר את הכספים
  • 10:28 - 10:31
    בטרם תוודאו שכל התנאים מולאו.
  • 10:31 - 10:32
    קיבלתם את הטלפון.
  • 10:34 - 10:37
    אני חושבת שזו אחת מהדרכים המרתקות ביותר
  • 10:37 - 10:39
    בהן בלוקצ'יינים מפחיתים
    את אי-הוודאויות שלנו,
  • 10:40 - 10:41
    מפני שהמשמעות היא שבמידה מסוימת
  • 10:41 - 10:45
    אנו יכולים למוטט את המוסדות
    ואת האכיפה שלהם.
  • 10:48 - 10:50
    המשמעות היא שפעילות כלכלית רבה
  • 10:50 - 10:55
    יכולה לכלול בטחונות להפוך להיות אוטומטית,
  • 10:55 - 10:59
    ולדחוק לשוליים את רוב ההתערבות האנושית,
  • 10:59 - 11:03
    את המקומות בהם מידע עובר
    מהעולם הפיזי לבלוקצ'יין.
  • 11:05 - 11:07
    אני חושבת שמה שיפיל את דאגלס נורת' מרגליו
  • 11:07 - 11:10
    לגבי השימוש הזה בטכנולוגיה
  • 11:10 - 11:13
    היא העובדה שמה שגורם לה לעבוד,
  • 11:13 - 11:17
    הוא זה ששומר את הבלוקצ'יין מאובטח ומאומת,
  • 11:17 - 11:19
    היא החשדנות ההדדית שלנו.
  • 11:22 - 11:25
    כך במקום שכל אי-הוודאויות שלנו
  • 11:25 - 11:26
    יאטו אותנו
  • 11:26 - 11:29
    ויחייבו מוסדות
  • 11:29 - 11:32
    כגון בנקים, הממשלות והתאגידים שלנו,
  • 11:33 - 11:38
    אנו למעשה רותמים את אי-הוודאות הכללית הזו
  • 11:38 - 11:43
    ומשתמשים בה לשתף פעולה
    ולסחור במהירות ובפתיחות רבות יותר
  • 11:45 - 11:47
    וכן, אין בכוונתי שתקבלו את הרושם
  • 11:47 - 11:49
    שהבלוקצ'יין הוא הפתרון להכל,
  • 11:49 - 11:54
    ולמרות שהתקשורת טענה שהוא
    עומד לשים קץ לעוני בעולם,
  • 11:56 - 11:59
    וגם לפתור את בעיית התרופות המזוייפות
  • 11:59 - 12:01
    ופוטנציאלית להציל את יערות הגשם,
  • 12:02 - 12:06
    למען האמת, טכנולוגיה זו עדיין בחיתוליה,
  • 12:06 - 12:10
    ונצטרך לראות הרבה ניסויים שיתבצעו,
  • 12:10 - 12:11
    וקרוב לוודאי יכשלו
  • 12:11 - 12:15
    לפני שנבין לעומק את כל היישומים
  • 12:15 - 12:16
    לכלכלה שלנו.
  • 12:17 - 12:19
    אך אלפי אנשים עובדים על זה,
  • 12:19 - 12:21
    החל ממוסדות פיננסיים
  • 12:21 - 12:24
    ועד לחברות טכנולוגיות,
    חברות הזנק ואוניברסיטאות.
  • 12:25 - 12:30
    ואחת מהסיבות היא שזו לא רק
    התפתחות כלכלית,
  • 12:30 - 12:34
    זה גם חידוש במדעי המחשב.
  • 12:37 - 12:41
    בלוקצ'יינים מספקים יכולת טכנולוגית
  • 12:41 - 12:44
    ליצור רישום של מסחר בין אנשים,
  • 12:44 - 12:46
    מסחר במטבע,
  • 12:47 - 12:50
    של כל סוגי הקניין, ממשיים ודיגיטליים,
  • 12:50 - 12:53
    אפילו של המאפיינים האישיים שלנו,
  • 12:53 - 12:54
    בדרך חדשה לגמרי.
  • 12:56 - 12:57
    לכן באופנים שונים
  • 12:57 - 13:00
    הם הופכים למוסדות טכנולוגיים
  • 13:00 - 13:02
    שיש להם רבים מהיתרונות
  • 13:02 - 13:05
    של המוסדות המסורתיים אליהם הורגלנו בחברה,
  • 13:06 - 13:09
    אך זה נעשה בדרך מבוזרת.
  • 13:10 - 13:14
    זה נעשה ע"י המרת רבות מאי-הוודאויות שלנו
  • 13:14 - 13:15
    לוודאויות.
  • 13:16 - 13:20
    לכן אני חושבת שאנו צריכים להתחיל להתכונן,
  • 13:20 - 13:22
    מפני שאנו עומדים לפגוש עולם
  • 13:22 - 13:26
    בו מוסדות מבוזרים ואוטונומיים
  • 13:26 - 13:28
    הם בעלי תפקיד משמעותי.
  • 13:29 - 13:30
    תודה.
  • 13:30 - 13:32
    (מחיאות כפיים)
  • 13:38 - 13:40
    ברונו ג'יוסאני: בטינה, תודה.
  • 13:41 - 13:45
    אני חושב שהבנתי שזה מגיע,
  • 13:45 - 13:46
    יש בזה הרבה פוטנציאל,
  • 13:47 - 13:49
    וזה מורכב.
  • 13:49 - 13:54
    מה הערכתך לגבי שעור האימוץ?
  • 13:55 - 13:58
    בטינה ווארבורג: אני חושבת
    שזו שאלה באמת טובה.
  • 13:58 - 13:59
    המעבדה שלי די מתמקדת
  • 13:59 - 14:03
    על מסלולי התאגיד והממשל תחילה,
  • 14:03 - 14:06
    מפני שלמעשה
    בלוקצ'יין היא טכנולוגיה מורכבת.
  • 14:06 - 14:09
    כמה מכם באמת מבינים כיצד האיטרנט פועל?
  • 14:09 - 14:11
    אך אתם משתמשים בו בכל יום.
  • 14:11 - 14:14
    אז אני חושבת שאנו עומדים
    מול אותו רעיון של ג'ון סקאלי
  • 14:15 - 14:18
    שהטכנולוגיה חייבת להיות יפה מאוד
    או בלתי נראית,
  • 14:18 - 14:22
    הבלוקצ'יין אינו אף אחד מהם כעת,
  • 14:22 - 14:26
    לכן הוא מתאים לאלה שמקדימים לאמץ
  • 14:26 - 14:28
    שמבינים בו קצת ויכולים להתעסק עם זה
  • 14:28 - 14:31
    או למצוא את היישומים המיטביים
  • 14:31 - 14:34
    כגון מרשם זהויות, נכסים או חוזים חכמים
  • 14:35 - 14:39
    שיכולים לשמש ברמת תאגידים או ממשלות.
  • 14:39 - 14:40
    ב.ג.: תודה שבאת ל-TED.
  • 14:40 - 14:42
    ב.ו.: תודה.
  • 14:42 - 14:44
    (מחיאות כפיים)
Title:
כיצד בלוקצ'יין יגרום לשינוי קיצוני של הכלכלה
Speaker:
בטינה ווארבורג
Description:

הגידו ברוכה הבאה לכלכלה המבוזרת -- הבלוקצ'יין עומד לשנות הכל. באמצעות הסבר צלול של הטכנולוגיה המורכבת (והמבלבלת), בטינה ווארבורג מתארת כיצד הבלוקצ'יין יעלים את הצורך במוסדות ריכוזיים כגון בנקים או ממשלות המאפשרים סחר, ויגרום למודלים מסחריים המשמשים דורות להתפתח למשהו הרבה יותר מעניין: למערכת מבוזרת, שקופה ועצמאית לסחר בטובין.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
14:57

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.