Return to Video

מדוע יוצרות תרופות פעמים רבות תופעות לוואי אצל נשים

  • 0:01 - 0:03
    כולנו הולכים לראות רופאים.
  • 0:05 - 0:09
    ואנחנו עושים זאת בביטחון ובאמונה עיוורת
  • 0:09 - 0:13
    שהבדיקה אליה הם מפנים אותנו
    והתרופות שהם רושמים לנו
  • 0:13 - 0:16
    מבוססות על ראיות --
  • 0:16 - 0:19
    ראיות שמתוכננות לעזור לנו.
  • 0:20 - 0:26
    אבל, האמת היא שזה לא תמיד היה כך לכולם.
  • 0:27 - 0:28
    מה אם הייתי אומרת לכם
  • 0:28 - 0:32
    שהמדע הרפואי שנתגלה במהלך
    מאה השנים האחרונות
  • 0:32 - 0:36
    התבסס למעשה רק על חצי מהאוכלוסיה?
  • 0:36 - 0:38
    אני רופאת חירום.
  • 0:39 - 0:42
    אימנו אותי להיות מוכנה במצבי חירום רפואיים.
  • 0:43 - 0:47
    זה הכל על הצלת חיים. לא מדליק?
  • 0:48 - 0:52
    בסדר, אז יש הרבה הצטננויות ובהונות חבולות,
  • 0:52 - 0:55
    אבל בלי קשר למי שנכנס דרך דלת חדר המיון,
  • 0:55 - 0:58
    אנו מורים על אותן הבדיקות,
  • 0:58 - 1:00
    אנחנו רושמים את אותן התרופות,
  • 1:00 - 1:04
    בלי אפילו לחשוב על הזוויג או המין
    של החולים שלנו.
  • 1:05 - 1:07
    למה שנחשוב על זה?
  • 1:07 - 1:11
    אף פעם לא לימדו אותנו שיש הבדלים כלשהם
    בין גברים לנשים.
  • 1:11 - 1:15
    מחקר חשבונות ממשלתי שנערך לא מזמן
    גילה שכ-80 אחוזים מהתרופות
  • 1:15 - 1:18
    שהוצאו מהשוק,
  • 1:18 - 1:20
    הוצאו בשל תופעות לוואי אצל נשים.
  • 1:21 - 1:23
    אז בואו נחשוב על זה לרגע.
  • 1:23 - 1:27
    למה אנחנו מגלים תופעות לוואי אצל נשים
  • 1:27 - 1:31
    רק אחרי שתרופה כבר שווקה?
  • 1:31 - 1:37
    אתם יודעים שלוקח שנים
    עבור תרופה, להפוך מרעיון
  • 1:37 - 1:40
    לניסויים בתאים במעבדה,
  • 1:40 - 1:42
    לניסויים בבעלי חיים,
  • 1:42 - 1:44
    אחר-כך לניסויים קליניים בבני-אדם,
  • 1:45 - 1:48
    ולבסוף לעבור את תהליך האישור הרגולטורי,
  • 1:48 - 1:53
    עד שהיא הופכת זמינה לרופא שלכם לרשום לכם?
  • 1:54 - 1:58
    שלא לדבר על המימון במיליוני
    ומיליארדי דולרים
  • 1:58 - 2:00
    שדרוש כדי לעבור את כל התהליך.
  • 2:02 - 2:05
    אז למה אנחנו מגלים
    תופעות לוואי שאינן מקובלות
  • 2:05 - 2:09
    אצל חצי מהאוכלוסיה אחרי שזה עבר את זה?
  • 2:11 - 2:12
    מה קורה פה?
  • 2:13 - 2:17
    ובכן, מסתבר שהתאים האלה
    בהם השתמשו במעבדה,
  • 2:17 - 2:19
    הם תאים זכריים,
  • 2:19 - 2:22
    ובעלי החיים בהם השתמשו,
    בניסויים בבע"ח, היו זכרים,
  • 2:22 - 2:27
    והניסויים הקליניים בוצעו
    באופן כמעט בלעדי על גברים.
  • 2:29 - 2:35
    איך זה שהמודל הגברי הפך להיות
    המסגרת שלנו למחקר רפואי?
  • 2:35 - 2:39
    בואו נסתכל על דוגמה
    שהפכה פופולרית באמצעי התקשורת,
  • 2:39 - 2:42
    והיא קשורה בגלולת השינה אמביאן.
  • 2:42 - 2:47
    אמביאן יצאה לשוק לפני יותר מ-20 שנה,
  • 2:47 - 2:51
    ומאז מאות מיליוני מרשמים ניתנו,
  • 2:52 - 2:56
    בעיקר לנשים, כי נשים סובלות יותר מגברים
    מבעיות בשינה.
  • 2:57 - 2:59
    אבל רק השנה,
  • 2:59 - 3:03
    מנהל המזון ותרופות האמריקאי המליץ
    להקטין את המנה בחצי
  • 3:03 - 3:06
    לנשים בלבד,
  • 3:06 - 3:08
    כיוון שהם בדיוק הבחינו
    שפירוק התרופה והוצאתה מהגוף
  • 3:08 - 3:11
    קורה לאט יותר אצל נשים מאשר אצל גברים,
  • 3:11 - 3:13
    וזה גורם להן להתעורר בבוקר
  • 3:13 - 3:17
    עם יותר חלקיקים פעילים של התרופה בגופן.
  • 3:17 - 3:21
    ואז הן מנומנמות, ואז הן מתיישבות
    מאחורי ההגה של המכונית,
  • 3:21 - 3:24
    ואז הן בסיכון לתאונות דרכים.
  • 3:25 - 3:29
    ואני פשוט לא יכולה להפסיק לחשוב,
    בתור רופאת חירום,
  • 3:29 - 3:34
    כמה מהחולות בהן טיפלתי לאורך השנים
  • 3:34 - 3:37
    היו מעורבות בתאונת דרכים
  • 3:37 - 3:40
    שיכולה אולי הייתה להימנע
  • 3:40 - 3:45
    אם ניתוח נתונים שכזה היה מתבצע ומוטמע
    לפני 20 שנה
  • 3:45 - 3:47
    כשהתרופה הזו יצאה לשוק לראשונה.
  • 3:49 - 3:52
    כמה עוד דברים צריך לנתח לפי מין?
  • 3:53 - 3:55
    מה עוד אנחנו מפספסים?
  • 3:58 - 4:01
    מלחמת העולם השנייה שינתה הרבה דברים,
  • 4:01 - 4:04
    ואחד מהם היה הצורך הזה להגן על אנשים
  • 4:04 - 4:08
    מהפיכתם לקורבנות של מחקרים רפואיים
    ללא הסכמה מדעת.
  • 4:09 - 4:13
    אז כמה הנחיות או חוקים ממש הכרחיים נכתבו,
  • 4:13 - 4:18
    וחלק מזה היה הרצון להגן
    על נשים בגיל הפוריות
  • 4:18 - 4:21
    מלהכנס למחקר רפואי כלשהו.
  • 4:22 - 4:27
    היה פחד: מה אם משהו ייקרה לעובר
    במהלך המחקר?
  • 4:27 - 4:29
    מי יהיה אחראי?
  • 4:30 - 4:32
    אז המדענים של אותה התקופה בעצם חשבו
  • 4:33 - 4:35
    שמעז יצא מתוק,
  • 4:35 - 4:40
    כי בואו נודה -- הגופים של גברים
    הם די הומוגניים.
  • 4:41 - 4:44
    אין להם את רמות ההורמונים המשתנות תדיר
  • 4:44 - 4:48
    שיכולות להפריע למידע הנקי אותו יכלו לאסוף
    לו היו להם רק גברים.
  • 4:49 - 4:52
    זה היה קל יותר. זה היה זול יותר.
  • 4:54 - 4:56
    שלא לומר, באותו הזמן, היתה הנחה כללית
  • 4:57 - 5:01
    שגברים ונשים הם אותו דבר בכל דרך,
  • 5:01 - 5:04
    למעט איברי הרבייה שלהם והורמוני המין.
  • 5:05 - 5:08
    אז הוחלט:
  • 5:09 - 5:13
    מחקר רפואי נעשה על גברים,
  • 5:13 - 5:15
    ואת התוצאות יישמו אחר-כך על נשים.
  • 5:17 - 5:21
    מה זה עשה לרעיון של בריאות הנשים?
  • 5:21 - 5:25
    בריאות נשים הפך להיות מילה נרדפת להתרבות:
  • 5:25 - 5:30
    שדיים, שחלות, רחם, הריון.
  • 5:30 - 5:33
    זה המונח לו אנחנו
    קוראים כיום "רפואת ביקיני".
  • 5:34 - 5:37
    וזה נשאר ככה עד בערך בשנות ה-80,
  • 5:37 - 5:41
    כשהקונצפט הזה אותגר על ידי הקהילה הרפואית
  • 5:41 - 5:45
    ועל ידי קובעי המדיניות הרפואית הציבורית
    כשהם נוכחו לדעת
  • 5:45 - 5:49
    שעל ידי הוצאת נשים מכלל המחקרים הרפואיים
  • 5:49 - 5:53
    בעצם נתנו להם שירות דוב,
  • 5:53 - 5:55
    בכך שלמעט נושאים קשורים בהתרבות,
  • 5:55 - 5:58
    ממש שום דבר לא היה ידוע
    על הצרכים הייחודיים
  • 5:58 - 5:59
    של האישה החולה.
  • 6:01 - 6:07
    מאז הזמן ההוא, כמות עצומה של עדויות נחשפו
  • 6:07 - 6:12
    שמראות לנו בדיוק כמה שונים גברים מנשים
    בכל דרך שהיא.
  • 6:17 - 6:20
    אתם יודעים, יש לנו את האימרה הזו ברפואה:
  • 6:20 - 6:23
    ילדים הם לא פשוט מבוגרים קטנים.
  • 6:25 - 6:27
    ואנחנו אומרים זאת כדי להזכיר לנו
  • 6:27 - 6:31
    שלילדים יש בעצם פיזיולוגיה שונה
    משל מבוגרים נורמליים.
  • 6:33 - 6:38
    וזו הסיבה שההתמחות ברפואת ילדים נולדה.
  • 6:38 - 6:44
    וכיום אנחנו מבצעים מחקר על ילדים
    בכדי לשפר את חייהם.
  • 6:45 - 6:48
    ואני יודעת שאפשר לומר
    את אותו הדבר על נשים.
  • 6:48 - 6:53
    נשים הן לא פשוט גברים עם שדיים וצינורות.
  • 6:55 - 6:58
    אלא שיש להן אנטומיה ופיזיולוגיה משל עצמן
  • 6:58 - 7:02
    שמגיע לה להיחקר באותה האינטנסיביות.
  • 7:03 - 7:06
    בואו ניקח את מערכת הלב והדם, לדוגמא.
  • 7:07 - 7:11
    התחום הזה ברפואה עשה את המירב
    כדי לנסות ולהבין
  • 7:11 - 7:15
    למה נדמה שגברים ונשים
    חווים התקפי לב שונים לחלוטין.
  • 7:16 - 7:21
    מחלות לב הן גורם המוות מספר אחד
    עבור גברים ונשים כאחד,
  • 7:21 - 7:26
    אבל יותר נשים מתות במהלך השנה הראשונה
    אחרי התקף לב מאשר גברים.
  • 7:27 - 7:31
    גברים יתלוננו על כאב מוחץ בחזה --
  • 7:31 - 7:34
    יושב להם פיל על החזה.
  • 7:34 - 7:36
    ואנחנו קוראים לזה טיפוסי.
  • 7:38 - 7:41
    גם לנשים יש כאבים בחזה.
  • 7:41 - 7:47
    אבל יותר נשים מאשר גברים יתלוננו שהן
    "פשוט לא מרגישות בסדר",
  • 7:49 - 7:52
    "מרגישות שהן לא מקבלות מספיק אוויר",
  • 7:52 - 7:54
    "פשוט כל-כך עייפות בזמן האחרון".
  • 7:55 - 7:58
    ומשום מה אנחנו קוראים לזה לא-טיפוסי,
  • 7:58 - 8:02
    למרות שכפי שציינתי,
    נשים אכן מהוות חצי מהאוכלוסיה.
  • 8:04 - 8:09
    אז אם כך, מה הן העדויות
    שעוזרות להסביר חלק מההבדלים הללו?
  • 8:10 - 8:13
    אם נסתכל על אנטומיה,
  • 8:13 - 8:19
    כלי הדם שמקיפים את הלב
    הם קטנים יותר אצל נשים בהשוואה לגברים,
  • 8:19 - 8:23
    והדרך בה כלי הדם האלה מפתחים מחלה היא שונה
  • 8:23 - 8:25
    אצל נשים בהשוואה לגברים.
  • 8:26 - 8:31
    והבדיקות בהן אנו משתמשים בכדי לקבוע
    אם מישהו הוא בסיכון להתקף לב,
  • 8:31 - 8:36
    ובכן, הן תוכננו במקור ונבדקו
    והובאו לשלמות אצל גברים,
  • 8:36 - 8:39
    כך שהן לא טובות באותה המידה
    בלקבוע זאת אצל נשים.
  • 8:40 - 8:43
    ואז אם נחשוב על התרופות --
  • 8:43 - 8:47
    תרופות רגילות בהן אנחנו משתמשים,
    כמו אספירין.
  • 8:48 - 8:52
    אנחנו נותנים אספירין לגברים בריאים
    כדי לסייע למנוע מהם לעבור התקף לב,
  • 8:52 - 8:57
    אבל אתם יודעים שאם תיתנו אספירין
    לאשה בריאה,
  • 8:57 - 8:58
    זה בעצם גורם לנזק?
  • 9:00 - 9:03
    מה שזה עושה זה פשוט להראות לנו
  • 9:03 - 9:06
    שאנחנו בקושי מגרדים את פני השטח.
  • 9:07 - 9:11
    רפואת חירום היא עסק בקצב מהיר.
  • 9:12 - 9:15
    בכמה תחומי רפואה מצילי חיים,
  • 9:15 - 9:19
    כמו סרטן ושבץ,
  • 9:19 - 9:23
    יש הבדלים חשובים בין גברים לנשים
    אותם אנחנו יכולים לנצל?
  • 9:24 - 9:29
    או אפילו, למה זה שאנשים מסוימים
    חוטפים את הנזלת הזאת
  • 9:29 - 9:31
    יותר מאחרים,
  • 9:31 - 9:35
    או למה משככי הכאבים שאנחנו נותנים
    נגד הבהונות החבולות האלה
  • 9:35 - 9:38
    עובדים אצל חלק אבל אצל אחרים לא?
  • 9:41 - 9:47
    המכון הרפואי אמר שלכל תא יש זוויג.
  • 9:48 - 9:49
    מה הכוונה?
  • 9:51 - 9:53
    זוויג זה DNA.
  • 9:53 - 9:57
    מגדר זה איך שמישהו מציג את עצמו בחברה.
  • 9:58 - 10:00
    ושני אלה לא תמיד תואמים,
  • 10:00 - 10:04
    כפי שאנחנו יכולים לראות
    בקהילה הטרנסג'נדרית שלנו.
  • 10:05 - 10:10
    אבל חשוב להבין שמרגע ההתעברות,
  • 10:10 - 10:12
    כל תא בגוף שלנו --
  • 10:12 - 10:15
    עור, שיער, לב וריאות --
  • 10:15 - 10:18
    מכיל את ה-DNA הייחודי שלנו עצמנו,
  • 10:18 - 10:22
    וה-DNA הזה מכיל את הכרומוזומים שקובעים
  • 10:22 - 10:27
    אם נהפוך להיות זכר או נקבה, גבר או אישה.
  • 10:28 - 10:30
    נהוג היה לחשוב
  • 10:30 - 10:34
    שכרומוזומי המין האלה, שמצולמים כאן --
  • 10:34 - 10:38
    XY אם אתה זכר, XX אם את נקבה --
  • 10:38 - 10:43
    סך הכל קובעים אם תיוולדו עם שחלות
    או אשכים,
  • 10:43 - 10:47
    ואלו היו הורמוני המין שהאיברים הללו יצרו
  • 10:47 - 10:51
    שהיו אחראיים להבדלים
    שאנו רואים בזוויג האחר.
  • 10:53 - 10:58
    אבל כיום אנחנו יודעים שהתיאוריה הזאת
    היתה שגויה --
  • 10:58 - 11:00
    או שהיא לפחות לא לגמרי שלמה.
  • 11:00 - 11:05
    ולמרבה המזל, מדענים כמו ד"ר פייג'
    ממכון ווייטהד
  • 11:05 - 11:07
    שעובדים על כרומוזום ה-Y,
  • 11:07 - 11:09
    וד"ר יאנג מ-UCLA,
  • 11:09 - 11:15
    הם מצאו עדויות שמספרות לנו
    שהכרומוזומים קובעי הזוויג ההם
  • 11:15 - 11:17
    שנמצאים בכל אחד מהתאים בגוף שלנו
  • 11:17 - 11:23
    ממשיכים להיות פעילים לאורך כל החיים שלנו
  • 11:25 - 11:28
    ועשויים להיות הגורם האחראי
    לשוני שאנו רואים
  • 11:28 - 11:30
    במינון של תרופות,
  • 11:30 - 11:33
    או הגורם לשינויים בין גברים ונשים
  • 11:33 - 11:37
    ברגישות ובעוצמה של מחלות.
  • 11:39 - 11:42
    הידע החדש הזה הוא שטורף את הקלפים,
  • 11:45 - 11:49
    וזה תלוי במדענים ההם
    שממשיכים למצוא את העדויות ההן,
  • 11:49 - 11:53
    אבל זו אחריות הרופאים
    להתחיל לתרגם את המידע הזה
  • 11:53 - 11:56
    לצד מיטות החולים, היום.
  • 11:57 - 11:58
    ברגע זה.
  • 12:01 - 12:04
    וכדי לעזור לעשות את זה, אני מייסדת שותפה
    של ארגון לאומי
  • 12:04 - 12:07
    שנקרא ארגון בריאות נשים מין וזוויג,
  • 12:08 - 12:12
    ואנחנו אוספים את כל המידע הזה
    כך שיהיה זמין להוראה
  • 12:12 - 12:14
    ולטיפול בחולים.
  • 12:14 - 12:19
    ואנחנו עובדים על להביא לשולחן אחד
    את מחנכי הרפואה.
  • 12:20 - 12:21
    זו משימה גדולה.
  • 12:22 - 12:27
    היא משנה את הדרך בה לימוד הרפואה
    נעשה מאז ומעולם.
  • 12:29 - 12:31
    אבל אני מאמינה בהם.
  • 12:32 - 12:37
    אני יודעת שהם יראו את הערך
    של שילוב עדשת הזוויג
  • 12:38 - 12:39
    בחומר הלימוד הנוכחי.
  • 12:41 - 12:45
    זה על אימון נותני שירותי הרפואה העתידיים
    בצורה הנכונה.
  • 12:48 - 12:50
    ובאופן אזורי,
  • 12:50 - 12:53
    אני שותפה יוצרת של יחידה
    בתוך מחלקת רפואת החירום
  • 12:53 - 12:55
    כאן באוניברסיטת בראון,
  • 12:55 - 12:58
    שנקראת מין ומגדר ברפואת חירום,
  • 12:58 - 13:03
    ואנחנו מבצעים את המחקרים בכדי לאתר
    את ההבדלים בין גברים לנשים
  • 13:03 - 13:05
    במצבי חירום,
  • 13:05 - 13:10
    כמו מחלות לב ושבץ ואילוח דם ושימוש בסמים,
  • 13:10 - 13:14
    אבל אנחנו גם מאמינים שהחינוך הוא חיוני.
  • 13:15 - 13:19
    יצרנו מודל חינוך של 360 מעלות.
  • 13:19 - 13:25
    יש לנו תוכניות עבור הרופאים, עבור האחיות,
    עבור הסטודנטים
  • 13:25 - 13:27
    ועבור החולים.
  • 13:28 - 13:32
    כי אי אפשר פשוט להשאיר את זה בידי
    מנהיגי הטיפול הרפואי.
  • 13:32 - 13:36
    לכולנו יש תפקיד ביצירת שינוי.
  • 13:37 - 13:41
    אבל עליי להזהיר אתכם: זה לא קל.
  • 13:42 - 13:43
    בעצם, זה קשה.
  • 13:45 - 13:50
    זה, באופן עקרוני, לשנות את הדרך
    בה אנחנו חושבים על רפואה
  • 13:50 - 13:53
    ובריאות ומחקר.
  • 13:54 - 13:57
    זה לשנות את היחס שלנו עם מערכת הבריאות.
  • 13:58 - 14:01
    אבל אין דרך חזרה.
  • 14:01 - 14:05
    אנחנו יודעים כעת בדיוק מספיק
  • 14:05 - 14:07
    כדי לדעת שלא עשינו את זה נכון.
  • 14:10 - 14:12
    מרטין לות'ר קינג ג'וניור אמר,
  • 14:12 - 14:17
    "שינוי לא מתגלגל פנימה
    על גלגלי הבלתי נמנע,
  • 14:17 - 14:19
    אלא מגיע דרך מאבק מתמשך".
  • 14:20 - 14:23
    והצעד הראשון לקראת שינוי זה מודעות.
  • 14:24 - 14:28
    זה לא רק על שיפור הרפואה לנשים.
  • 14:29 - 14:34
    זה על רפואה מותאמת אישית ייחודית לכולם.
  • 14:35 - 14:41
    למודעות הזו יש את הכוח לשנות
    את הטיפול הרפואי לגברים ולנשים.
  • 14:43 - 14:49
    ומעתה והלאה, אני רוצה
    שתשאלו את הרופאים שלכם
  • 14:49 - 14:53
    אם הטיפולים שאתם מקבלים
    מותאמים למין ולמגדר שלכם.
  • 14:54 - 14:57
    ייתכן והם לא יודעים את התשובה --
  • 14:57 - 14:58
    עדיין.
  • 14:59 - 15:03
    אבל השיח החל, וביחד
    אנחנו יכולים כולנו ללמוד.
  • 15:04 - 15:08
    זיכרו, לי ולעמיתיי בתחום הזה,
  • 15:08 - 15:10
    המין והמגדר שלכם חשובים.
  • 15:11 - 15:13
    תודה רבה.
  • 15:13 - 15:17
    (מחיאות כפיים)
Title:
מדוע יוצרות תרופות פעמים רבות תופעות לוואי אצל נשים
Speaker:
אליסון מק'גרגור
Description:

לאורך מרביתן של מאה השנים האחרונות, תרופות שאושרו ושוחררו לשוק נוסו על חולים גברים בלבד, מה שהוביל למינון לא מתאים ולתופעות לוואי בלתי מקובלות אצל נשים. ההבדלים הפיזיולוגיים החשובים בין גברים לנשים החלו להילקח בחשבון רק לאחרונה במחקר הרפואי. רופאת החירום, אליסון מק'גרגור, חוקרת את ההבדלים הללו, ובהרצאה המרתקת הזו היא דנה בהיסטוריה שגרמה למודל הזכרי להיות המסגרת שלנו למחקר רפואי, ואיך ההבנה של ההבדלים בין גברים לנשים יכולה להוביל לטיפול יעיל יותר עבור שני המינים.
more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
15:29

Hebrew subtitles

Revisions

Our website uses cookies for analysis purposes.