איך טראומות ילדות משפיעות על הבריאות במהלך החיים
-
0:01 - 0:02באמצע שנות ה-90
-
0:02 - 0:05המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC),
והקייזר פרמננטה -
0:05 - 0:09גילו גורם שחשיפה אליו
מגבירה באופן דרמטי את הסיכון -
0:09 - 0:14לשבעה מתוך עשרה גורמי המוות המובילים
בארצות הברית. -
0:15 - 0:18במינונים גבוהים הגורם פוגע
בהתפתחות המוח, -
0:18 - 0:22במערכת החיסון,
במערכות ההורמונליות, -
0:22 - 0:27ואפילו בקריאה של הדנ"א שלנו ובשעתוק שלו.
-
0:27 - 0:30לאנשים שחשופים לגורם במינונים גבוהים מאוד
-
0:30 - 0:34יש סיכון גבוה פי שלושה ללקות
במחלות לב ובסרטן ריאות במהלך חייהם, -
0:34 - 0:39ותוחלת החיים שלהם קטנה ב-20 שנים.
-
0:40 - 0:46ובכל זאת, נכון להיום רופאים לא מונחים
לבצע בדיקות לאיתור הבעיה או לטפל בה. -
0:46 - 0:52גורם החשיפה שאני מדברת עליו
הוא לא חומר הדברה או כימיקל שמשמש לאריזה. -
0:52 - 0:54אני מדברת על טראומות ילדות.
-
0:55 - 0:58אוקיי, על איזה סוג של טראומות
אני מדברת? -
0:58 - 1:02אני לא מדברת על כישלון במבחן
או הפסד במשחק כדורסל. -
1:02 - 1:07אני מדברת על איומים שהם כל כך
חמורים ונרחבים, -
1:07 - 1:11שהם פוגעים בנו עמוקות
ומשנים את הפיזיולוגיה שלנו. -
1:11 - 1:14דברים כמו התעללות או הזנחה,
-
1:14 - 1:17או לגדול עם הורה שמתמודד
עם מחלת נפש -
1:17 - 1:19או הורה מכור.
-
1:20 - 1:21במשך זמן רב,
-
1:21 - 1:24התייחסתי לדברים האלה
כמו שלימדו אותי, -
1:24 - 1:29כבעיה חברתית שיש להפנותה
לשירותי הרווחה, -
1:29 - 1:33או כבעיה של בריאות הנפש
שיש להפנותה לשירותי בריאות הנפש. -
1:34 - 1:40ואז קרה דבר שגרם לי
לשנות את הגישה שלי מהקצה אל הקצה. -
1:40 - 1:42כשסיימתי את ההתמחות שלי,
-
1:42 - 1:45רציתי להגיע למקום שבו ארגיש
שאני ממש נחוצה, -
1:45 - 1:49מקום שבו אוכל לחולל שינוי.
-
1:49 - 1:52אז התחלתי לעבוד
בקליפורניה פסיפיק מדיקל סנטר, -
1:52 - 1:55אחד מבתי החולים הפרטיים הטובים ביותר
בצפון קליפורניה, -
1:55 - 2:00ופתחנו ביחד מרפאה בבייוויו האנטרס פוינט,
-
2:00 - 2:04אחת מהשכונות העניות ביותר
והמוזנחות ביותר מבחינה טיפולית בסן פרנסיסקו. -
2:04 - 2:06עד אז
-
2:06 - 2:09היה רק רופא ילדים אחד בכל בייוויו,
-
2:09 - 2:12שהיה אחראי לטיפול
ביותר מעשרת אלפים ילדים. -
2:12 - 2:17תלינו שלט
ויכולנו להעניק טיפול מהמדרגה הראשונה -
2:17 - 2:19שלא היה תלוי ביכולת לשלם עבורו.
-
2:19 - 2:23וזה היה מגניב.
התמקדנו בפערים השכיחים בנושא הבריאות: -
2:23 - 2:28נגישות לטיפול רפואי, שיעורי התחסנות,
שיעורי אשפוז עקב אסתמה, -
2:28 - 2:30ועמדנו בכל היעדים שלנו.
-
2:30 - 2:33היינו מאוד גאים בעצמנו.
-
2:33 - 2:37אבל אז התחלתי להבחין
בתופעה מטרידה. -
2:37 - 2:41הרבה ילדים הופנו אלי
לאבחון ADHD, -
2:41 - 2:44הפרעת קשב וריכוז
עם היפראקטיביות. -
2:44 - 2:48אבל כשערכתי בדיקות פיזיות
והיסטוריות מקיפות, -
2:48 - 2:52גיליתי שאת רוב המטופלים שלי
-
2:52 - 2:55לא יכולתי לאבחן כסובלים מ-ADHD.
-
2:55 - 3:01רוב הילדים שראיתי
חוו טראומות כל כך חמורות, -
3:01 - 3:04שחשתי שמשהו אחר קורה כאן.
-
3:04 - 3:08איכשהו החמצתי משהו חשוב.
-
3:10 - 3:13לפני שהתחלתי את ההתמחות שלי,
למדתי לתואר שני בבריאות הציבור. -
3:13 - 3:16בבית הספר לבריאות הציבור מלמדים אותנו
-
3:16 - 3:18שאם את רופאה
-
3:18 - 3:22ואת רואה מאה ילדים,
שכולם שותים מאותה הבאר, -
3:22 - 3:25ו-98 מהם סובלים משלשול,
-
3:25 - 3:28את יכולה לתת מרשמים
-
3:28 - 3:32למנה ועוד מנה ועוד מנה
של אנטיביוטיקה. -
3:32 - 3:38ולחילופין, את יכולה לקום ולשאול:
"מה, לעזאזל, יש בבאר הזאת?" -
3:38 - 3:42אז התחלתי לקרוא את כל
החומר שהצלחתי למצוא -
3:42 - 3:44על השפעת החשיפה לחוויות שליליות
-
3:44 - 3:48על מוחם וגופם המתפתחים
של ילדים. -
3:48 - 3:52ואז, יום אחד,
חברי לצוות נכנס למשרד שלי -
3:52 - 3:56ואמר, "ד"ר בורק, ראית את זה?"
-
3:57 - 4:01הוא אחז בעותק של מחקר ששמו
-
4:01 - 4:04המחקר על חוויות שליליות בילדות.
-
4:05 - 4:12היום ההוא שינה את השיטות הטיפוליות שלי,
ובסופו של דבר, את הקריירה שלי. -
4:12 - 4:15המחקר של חוויות הילדות השליליות
-
4:15 - 4:18הוא מחקר שכולם צריכים לדעת עליו.
-
4:18 - 4:23ערכו אותו ד"ר וינסנט פליטי מקייזר
וד"ר בוב אנדה מה-CDC, -
4:23 - 4:31שביחד שאלו 17,500 מבוגרים
על היסטוריית החשיפה שלהם -
4:31 - 4:36למה שהם כינו
"חוויות ילדות שליליות" או ACE-ים. -
4:37 - 4:41החוויות האלו כוללות התעללות פיזית,
רגשית או מינית; -
4:41 - 4:42הזנחה פיזית או רגשית;
-
4:42 - 4:48מחלת נפש, התמכרויות או מאסר
של אחד ההורים; -
4:48 - 4:51פרידה של ההורים או גירושין;
-
4:51 - 4:53או אלימות במשפחה.
-
4:53 - 4:58כל סימון של "כן" מקבל נקודה
בדירוג ה-ACE. -
4:58 - 4:59לאחר מכן
-
4:59 - 5:04הם בדקו את ההתאמה בין ציוני ה-ACE
למצב הבריאותי של הנבדק. -
5:05 - 5:08הממצאים שלהם היו מדהימים.
-
5:08 - 5:09שני דברים:
-
5:09 - 5:13הראשון, חוויות ילדות שליליות (ACE-ים)
הן שכיחות מאוד. -
5:13 - 5:20ל-67 אחוז מהאוכלוסייה היה לפחות ACE אחד,
-
5:20 - 5:26ול-12.6 אחוזים, אחד מתוך שמונה אנשים,
היו ארבעה ACE-ים או יותר. -
5:27 - 5:29הדבר השני שהם מצאו הוא
-
5:29 - 5:32שיש קשר מנה-תגובה
-
5:32 - 5:37בין ACE-ים והמצב הבריאותי:
-
5:37 - 5:41ככל שערך ה-ACE גבוה יותר,
כך המצב הבריאותי גרוע יותר. -
5:41 - 5:44לאנשים עם ערך ACE של ארבע ומעלה,
-
5:44 - 5:48הסיכון היחסי למחלת ריאות חסימתית כרונית
-
5:48 - 5:52היה גבוה פי שניים וחצי
מאנשים עם ערך ACE של אפס. -
5:53 - 5:56הפטיטיס - גם כן פי שניים וחצי.
-
5:56 - 6:00דיכאון - פי ארבעה וחצי.
-
6:00 - 6:03נטיות אובדניות - פי 12.
-
6:03 - 6:06לאנשים עם ערך ACE של שבע ומעלה
-
6:06 - 6:11היה סיכון גבוה פי שלושה
לחלות בסרטן ריאות במהלך חייהם, -
6:11 - 6:15וסיכון גבוה פי 3.5 למחלת לב איסכמית,
-
6:15 - 6:18גורם המוות מספר 1 בארצות הברית.
-
6:19 - 6:22וכמובן, הנתונים הגיוניים.
-
6:22 - 6:27כמה אנשים ראו את הנתונים האלה
ואמרו, "נו, בטח, -
6:27 - 6:31מי שעובר ילדות קשה,
יש לו סיכון מוגבר לשתות ולעשן -
6:31 - 6:34ולעשות את כל הדברים האלה
שהורסים את הבריאות. -
6:34 - 6:38זה לא מדע.
זאת בסה"כ התנהגות גרועה." -
6:38 - 6:44מתברר שזה בדיוק המקום
שבו נכנס המדע לתמונה. -
6:44 - 6:48עכשיו אנחנו מבינים טוב יותר
מאשר אי פעם -
6:48 - 6:52איך חשיפה לחוויות שליליות
בשלבים מוקדמים של החיים -
6:52 - 6:55משפיעה על מוחם וגופם המתפתח
של ילדים. -
6:55 - 6:58היא משפיעה על איזורים כמו
גרעין האקומבנס, -
6:58 - 7:00מרכז העונג והגמול של המוח,
-
7:00 - 7:03שמעורב בתלות בחומרים.
-
7:03 - 7:05היא מעכבת את קליפת המוח הקדם-מצחית,
-
7:05 - 7:09שחיונית לשליטה על דחפים
ולתפקודים ניהוליים, -
7:09 - 7:12ומהווה איזור קריטי ללמידה.
-
7:12 - 7:13בסריקות MRI
-
7:13 - 7:17אנחנו רואים הבדלים מדידים באמיגדלה,
-
7:17 - 7:20מרכז התגובות לפחד במוח.
-
7:20 - 7:24יש, אם כך, סיבות נוירולוגיות אמיתיות
-
7:24 - 7:27לכך שאנשים שנחשפו
למינונים גבוהים של חוויות שליליות -
7:27 - 7:31נוטים יותר לפתח
התנהגויות סיכון גבוה, -
7:31 - 7:32וחשוב לדעת זאת.
-
7:32 - 7:38אבל מתברר שגם מי שלא מפתח
התנהגות סיכון גבוה כלשהי, -
7:38 - 7:43נמצא עדיין בסיכון מוגבר ללקות
במחלת לב או סרטן. -
7:44 - 7:50הגורם לכך הוא
ציר ההיפותלמוס-יותרת המוח-יותרת הכליה, -
7:50 - 7:54מערכת התגובה של המוח ושל הגוף
למצבי דחק -
7:54 - 7:57ששולטת על תגובת ההילחם או ברח שלנו.
-
7:57 - 7:59איך זה עובד?
-
7:59 - 8:03דמיינו שאתם הולכים ביער
ואתם רואים דוב. -
8:03 - 8:07באופן מיידי, ההיפותלמוס שלכם
שולח אות לבלוטת יותרת המוח שלכם, -
8:07 - 8:10ששולחת אות לבלוטת יותרת הכליה שלכם,
שאומרת, -
8:10 - 8:13"שחררו הורמוני דחק!
אדרנלין! קורטיזול!" -
8:13 - 8:16וכך הלב שלכם מתחיל לפעום,
-
8:16 - 8:18האישונים שלכם מתרחבים, דרכי הנשימה נפתחות,
-
8:18 - 8:24ואתם מוכנים להילחם בדוב או לברוח ממנו.
-
8:24 - 8:27וזה נפלא
-
8:27 - 8:30אם אתם ביער ופוגשים דוב.
-
8:30 - 8:33[צחוק]
-
8:33 - 8:38אבל הבעיה היא כשהדוב מגיע הביתה
בכל לילה, -
8:38 - 8:44והמערכת הזאת מופעלת
שוב ושוב ושוב, -
8:44 - 8:48והיא הופכת ממערכת מסתגלת
ומצילת חיים -
8:48 - 8:53למערכת לא-סתגלנית ופוגעת בבריאות.
-
8:53 - 8:58ילדים רגישים במיוחד להפעלת הדחק
החוזרת הזאת, -
8:58 - 9:01מכיוון שהמוח והגוף שלהם עדיין מתפתחים.
-
9:02 - 9:08חוויות שליליות במינונים גבוהים
משפיעות על מבנה המוח ותפקודו, -
9:08 - 9:11ובנוסף, הן משפיעות
על התפתחות המערכת החיסונית, -
9:11 - 9:14התפתחות המערכות ההורמונליות,
-
9:14 - 9:19ואפילו על דרך הקריאה של הדנ"א שלנו
והשעתוק שלו. -
9:20 - 9:25כשראיתי את הנתונים האלה
השלכתי מהחלון את ההכשרה הקודמת שלי, -
9:25 - 9:29מכיוון שכשאנחנו מבינים
את המנגנון של מחלה, -
9:29 - 9:34כשאנחנו יודעים לא רק אלו מסלולים משובשים,
אלא גם איך הם משובשים, -
9:34 - 9:38אז כרופאים מוטלת עלינו המשימה
לעשות שימוש במדע הזה -
9:38 - 9:41למניעה ולטיפול.
-
9:41 - 9:43זה התפקיד שלנו.
-
9:43 - 9:47פתחנו בסן פרנסיסקו מרכז בשם
מרכז לבריאות הנוער -
9:47 - 9:52כדי למנוע את ההשלכות של ה-ACE-ים ושל הדחק הרעלני,
לבצע בדיקות לאיתורם ולרפא אותם. -
9:52 - 9:57התחלנו לבצע בדיקות איתור
לכל הילדים שהגיעו אלינו -
9:57 - 9:58לבדיקות תקופתיות,
-
9:58 - 10:03מכיוון שאני יודעת שאם למטופלת שלי
יש ערך ACE של 4, -
10:03 - 10:08אז הסיכוי שלה לפתח הפטיטיס או מחלת
ריאה חסימתית כרונית, גבוה פי שניים וחצי, -
10:08 - 10:10הסיכוי שלה לסבול מדיכאון
גבוה פי ארבעה וחצי, -
10:10 - 10:15והסיכוי שלה לנסות להתאבד
גבוה פי 12 -
10:15 - 10:17מאשר מטופל שלי עם ערך ACE אפס.
-
10:17 - 10:20אני יודעת שכשהיא נמצאת
בחדר הבדיקות שלי. -
10:20 - 10:23עבור המטופלים שבדיקת האיתור שלהם חיובית
-
10:23 - 10:28יש לנו צוות טיפולי רב-תחומי שפועל
כדי להפחית את מינוני החוויות השליליות -
10:28 - 10:34וכדי לטפל בסימפטומים בשיטות הטיפוליות הטובות ביותר,
כולל ביקורי בית, תיאום טיפולי, -
10:34 - 10:38טיפולים בבריאות הנפש, תזונה,
-
10:38 - 10:43התערבות הוליסטית,
וכן, גם תרופות כשיש צורך. -
10:43 - 10:47בנוסף אנחנו מדריכים את ההורים
על ההשלכות של ACE-ים ושל דחק רעלני, -
10:47 - 10:53כמו שאנחנו מדריכים אותם
על כיסוי שקעי חשמל או על הרעלת עופרת. -
10:53 - 10:57אנחנו גם מתאימים את הטיפולים
בחולי האסטמה והסוכרת שלנו, -
10:57 - 11:01שלעיתים זקוקים לטיפול יותר אגרסיבי,
-
11:01 - 11:06עקב השינויים במערכת ההורמונלית
ומערכת החיסונית שלהם. -
11:06 - 11:10דבר נוסף שקורה כשמבינים
את המדע הזה הוא, -
11:10 - 11:13שרוצים לצעוק אותו
מעל גגות העיר, -
11:13 - 11:17כי לא מדובר רק בילדים של בייוויו.
-
11:17 - 11:21חשבתי שברגע שכולם ישמעו על כך,
-
11:21 - 11:24יתחילו לבצע בדיקות איתור,
ויקימו צוותים טיפוליים רב-תחומיים, -
11:24 - 11:29ויתחיל מירוץ לבניית פרוטוקולי הטיפול
היעילים ביותר. -
11:29 - 11:33כן, זה לא בדיוק קרה...
-
11:33 - 11:36וזה היה שיעור גדול מאד בשבילי.
-
11:36 - 11:41מה שחשבתי שהוא פשוט
שיטת הטיפול הטובה ביותר, -
11:41 - 11:44היום אני מבינה שהוא בעצם תנועה.
-
11:45 - 11:47ובמילים של ד"ר רוברט בלוק,
-
11:47 - 11:51הנשיא הקודם של
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, -
11:51 - 11:54"חוויות ילדות שליליות
-
11:54 - 11:59הן האיום הלא מטופל הגדול ביותר
בתחום הבריאות הציבורית -
11:59 - 12:01שהאומה שלנו מתמודדת עימו היום."
-
12:01 - 12:06ועבור אנשים רבים
זהו רעיון מבהיל. -
12:06 - 12:12היקף הבעיה וקנה המידה שלה
נראים כל כך גדולים, -
12:12 - 12:14שהם לא יודעים איך לגשת אליה.
-
12:14 - 12:19אבל עבורי, זהו למעשה
המקום שבו טמונה התקווה. -
12:19 - 12:22מכיוון שכאשר יש לנו את התשתית הנכונה,
-
12:22 - 12:27כשאנחנו מכירים בכך
שזהו משבר של בריאות הציבור, -
12:27 - 12:32אז אנחנו יכולים להתחיל להשתמש
בערכת הכלים הנכונה כדי למצוא פתרונות. -
12:32 - 12:36החל מטבק, דרך הרעלות עופרת ועד לאיידס,
-
12:36 - 12:41לארה"ב יש רקורד חזק
-
12:41 - 12:43של טיפול בבעיות של בריאות הציבור,
-
12:43 - 12:49אבל שכפול של ההצלחות האלה
עם ACE-ים ועם דחק רעלני, -
12:49 - 12:54דורש החלטיות ומחוייבות.
-
12:54 - 12:58וכשאני בוחנת מה היתה התגובה
של האומה שלנו עד עתה, -
12:58 - 12:59אני תוהה,
-
12:59 - 13:03למה לא התייחסנו לעניין
יותר ברצינות? -
13:03 - 13:07בתחילה חשבתי
שאנחנו ממעיטים בערכו של העניין -
13:07 - 13:09כי הוא לא נוגע לנו.
-
13:09 - 13:12הוא נוגע לילדים ההם בשכונות ההן.
-
13:12 - 13:16וזה מוזר, כי הנתונים שונים.
-
13:16 - 13:21מחקר ה-ACE-ים הראשוני נערך באוכלוסייה
-
13:21 - 13:23ש-70 אחוזים ממנה לבנה,
-
13:23 - 13:26ו-70 אחוזים ממנה בוגרי קולג'.
-
13:26 - 13:30אבל ככל שאני מדברת יותר עם אנשים,
-
13:30 - 13:34אני מתחילה לחשוב שאולי
העניין הפוך לחלוטין ממה שחשבתי. -
13:35 - 13:41אם הייתי שואלת
כמה אנשים בחדר הזה -
13:41 - 13:45גדלו עם בן משפחה
שמתמודד עם מחלת נפש, -
13:46 - 13:48אני מאמינה שכמה ידיים היו מורמות.
-
13:48 - 13:54ואז אם הייתי שואלת כמה אנשים גדלו עם
הורה שאולי שתה יותר מדי, -
13:54 - 13:58או הורה שהאמין באמת ובתמים
ש"חוסך שבטו שונא בנו", -
13:59 - 14:02אני מאמינה שעוד כמה ידיים היו מורמות.
-
14:02 - 14:07אפילו בחדר הזה הנושא
נוגע לרבים מאיתנו. -
14:07 - 14:11ואני מתחילה להאמין
שאנחנו ממעיטים בערכו של העניין -
14:11 - 14:13דווקא בגלל שהוא נוגע לנו.
-
14:13 - 14:16אולי קל יותר להבחין בו
באיזור מיקוד אחרים, -
14:16 - 14:19כי אנחנו לא רוצים לראות אותו.
-
14:19 - 14:21אנחנו מעדיפים להיות חולים.
-
14:22 - 14:28למרבה המזל, ההתקדמות במדע,
ולמען האמת, המציאות הכלכלית -
14:28 - 14:32הופכות את האפשרות הזאת
לפחות ופחות מעשית. -
14:34 - 14:35המדע ברור:
-
14:36 - 14:41חוויות שליליות מוקדמות משפיעות באופן דרמטי
על הבריאות במשך כל מהלך החיים. -
14:42 - 14:47היום אנחנו מתחילים להבין
איך לקטוע התפתחות -
14:47 - 14:51של חוויות שליליות מוקדמות
למחלות ולמוות מוקדם. -
14:51 - 14:53ושלושים שנים מהיום
-
14:53 - 14:56ילד עם ערך ACE גבוה,
-
14:56 - 14:59שהסימפטומים ההתנהגותיים שלו לא מזוהים,
-
14:59 - 15:02שהטיפול באסתמה שלו לא מותאם,
-
15:02 - 15:05ושמפתח בהמשך לחץ דם גבוה
-
15:05 - 15:08ומחלת לב מוקדמת או סרטן,
-
15:08 - 15:13יהיה חריג בדיוק כמו
מוות מאיידס תוך ששה חודשים. -
15:13 - 15:17אנשים יבחנו את המצב ויאמרו,
"מה לעזאזל קרה כאן?" -
15:18 - 15:21אפשר לטפל בבעיה,
-
15:21 - 15:24אפשר להביס אותה.
-
15:24 - 15:28הדבר החשוב ביותר
שנדרש מאיתנו היום -
15:28 - 15:31הוא אומץ להישיר מבט
אל הבעיה הזאת ולומר, -
15:31 - 15:36"זאת בעיה אמיתית
וכולנו מעורבים בה." -
15:36 - 15:41אני מאמינה שאנחנו התנועה.
-
15:41 - 15:42תודה.
-
15:42 - 15:46[מחיאות כפיים]
- Title:
- איך טראומות ילדות משפיעות על הבריאות במהלך החיים
- Speaker:
- נדין בורק האריס
- Description:
-
טראומות ילדות לא חולפות מעצמן כשגדלים. רופאת הילדים נדין בורק האריס מסבירה שלדחק מתמשך של התעללות, הזנחה והורים שמתמודדים עם מחלות נפש או בעיות התמכרות, יש השלכות ברורות ומוחשיות על התפתחות המוח. השלכות המתפרשות לאורך כל מהלך החיים. לאדם שחווה רמות טראומה גבוהות יש סיכון גבוה פי שלושה ללקות במחלות לב או בסרטן ריאות. זוהי תחינה נרגשת לקהילת רופאי הילדים להתגייסות מקיפה למניעת הטראומות ולטיפול בהן.
- Video Language:
- English
- Team:
- closed TED
- Project:
- TEDTalks
- Duration:
- 15:59
Ido Dekkers approved Hebrew subtitles for How childhood trauma affects health across a lifetime | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How childhood trauma affects health across a lifetime | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How childhood trauma affects health across a lifetime | ||
Ido Dekkers edited Hebrew subtitles for How childhood trauma affects health across a lifetime | ||
Zeeva Livshitz accepted Hebrew subtitles for How childhood trauma affects health across a lifetime | ||
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for How childhood trauma affects health across a lifetime | ||
Zeeva Livshitz edited Hebrew subtitles for How childhood trauma affects health across a lifetime | ||
Yifat Adler edited Hebrew subtitles for How childhood trauma affects health across a lifetime |