Return to Video

מה שראיתי במחאות בפרגוסון

  • 0:01 - 0:03
    אז, אני מפחד
  • 0:04 - 0:05
    ברגע זה,
  • 0:05 - 0:07
    על הבמה הזאת,
  • 0:07 - 0:08
    אני מרגיש פחד.
  • 0:09 - 0:11
    במהלך חיי, לא הכרתי הרבה אנשים
  • 0:11 - 0:13
    שיודו בקלות כשהם מפחדים
  • 0:14 - 0:16
    ואני חושב שזה בגלל שעמוק בפנים,
  • 0:16 - 0:17
    הם יודעים שזה מתפזר בקלות.
  • 0:18 - 0:20
    פחד, הוא כמו מחלה.
  • 0:21 - 0:23
    כשהוא זז, הוא כמו אש בשדה קוצים.
  • 0:24 - 0:25
    אבל מה קורה,
  • 0:26 - 0:27
    כשאתם ניצבים מול הפחד,
  • 0:27 - 0:29
    ואתם עושים את מה שעליכם לעשות?
  • 0:29 - 0:31
    זה נקרא אומץ.
  • 0:31 - 0:33
    וכמו פחד,
  • 0:33 - 0:34
    אומץ הוא מדבק.
  • 0:36 - 0:38
    אני ממזרח סנט לואיס שבאילנוי.
  • 0:38 - 0:39
    זאת עיר קטנה
  • 0:39 - 0:42
    על נהר המיסיסיפי מול סנט לואיס, מיזורי.
  • 0:42 - 0:46
    גרתי בסנט לואיס וסביבתה כל חיי.
  • 0:48 - 0:50
    וכשמייקל בראון ג'וניור,
  • 0:50 - 0:51
    נער רגיל,
  • 0:51 - 0:56
    נורה בידי משטרה ב2014 בפרגוסון שבמיזורי --
  • 0:56 - 0:59
    פרבר אחר, אבל בצפון סנט לואיס --
  • 0:59 - 1:00
    אני זוכר שחשבתי
  • 1:00 - 1:02
    הוא לא הראשון,
  • 1:02 - 1:06
    והוא לא יהיה הילד האחרון שיאבד את חייו
    על ידי רשויות החוק.
  • 1:06 - 1:08
    אבל המוות שלו היה אחר.
  • 1:09 - 1:10
    כשמייק נהרג,
  • 1:10 - 1:14
    אני זוכר את הכוחות שניסו להשתמש בפחד כנשק.
  • 1:15 - 1:19
    התגובה של המשטרה לקהילה האבלה
    היתה להשתמש בכוח
  • 1:19 - 1:20
    כדי לכפות פחד:
  • 1:21 - 1:22
    פחד מהמשטרה הצבאית,
  • 1:23 - 1:24
    ממאסר,
  • 1:24 - 1:25
    מקנסות.
  • 1:25 - 1:28
    המדיה אפילו ניסתה לגרום לנו לפחד אחד מהשני
  • 1:28 - 1:29
    באיך שהם "סובבו" את הסיפור.
  • 1:29 - 1:32
    וכל הדברים האלו עבדו בעבר.
  • 1:32 - 1:34
    אבל כמו שאמרתי, הפעם זה היה שונה.
  • 1:36 - 1:39
    מותו של מייקל בראון וה"טיפול" בקהילה
  • 1:39 - 1:43
    הובילו לשרשרת מחאות בפרגוסון ובסנט לואיס.
  • 1:44 - 1:47
    כשהגעתי למחאות האלו,ביום הרביעי או החמישי.
  • 1:47 - 1:49
    זה לא היה מאומץ,
  • 1:49 - 1:51
    אלא מאשמה.
  • 1:51 - 1:53
    אני שחור.
  • 1:53 - 1:55
    אני לא יודע אם שמתם לב.
  • 1:55 - 1:56
    (צחוק)
  • 1:56 - 2:02
    לא יכולתי לשבת בסנט לואיס, דקות מפרוגוסון,
  • 2:02 - 2:03
    ולא ללכת לראות.
  • 2:03 - 2:05
    אז הזזתי ת'תחת והלכתי לראות.
  • 2:06 - 2:07
    כשהגעתי,
  • 2:07 - 2:09
    גיליתי משהו מפתיע.
  • 2:11 - 2:13
    גיליתי כעס, היה שם המון מזה.
  • 2:14 - 2:16
    אבל דבר שמצאתי יותר היה אהבה.
  • 2:17 - 2:19
    אנשים עם אהבה לעצמם.
  • 2:19 - 2:20
    אהבה לקהילה שלהם.
  • 2:20 - 2:22
    וזה היה יפיפה --
  • 2:22 - 2:24
    עד שהמשטרה הגיעה.
  • 2:25 - 2:28
    ואז רגש חדש נכנס לשיחה:
  • 2:29 - 2:30
    פחד.
  • 2:31 - 2:32
    אני לא הולך לשקר,
  • 2:32 - 2:35
    כשראיתי את הרכבים המשוריינים האלו,
  • 2:35 - 2:36
    את כל הציוד,
  • 2:36 - 2:38
    את כל הרובים
  • 2:38 - 2:39
    ואת כל המשטרה
  • 2:40 - 2:41
    הייתי מפוחד למוות --
  • 2:41 - 2:42
    אישית.
  • 2:44 - 2:46
    ואז כשהסתכלתי מסביב לקהל
  • 2:46 - 2:49
    ראיתי הרבה אנשים שהרגישו כמוני.
  • 2:49 - 2:52
    אבל גם ראיתי אנשים עם משהו אחר בתוכם.
  • 2:52 - 2:54
    זה היה אומץ.
  • 2:54 - 2:55
    האנשים האלו צעקו
  • 2:55 - 2:56
    והם צרחו.
  • 2:57 - 2:59
    והם לא עמדו "לרדת" מהמשטרה.
  • 2:59 - 3:01
    הם עברו את הנקודה הזאת.
  • 3:01 - 3:03
    ואז יכולתי להרגיש שמשהו בתוכי משתנה,
  • 3:03 - 3:05
    אז אני צעקתי וצרחתי,
  • 3:05 - 3:09
    ושמתי לב שכולם מסביבי עשו את אותו הדבר.
  • 3:10 - 3:12
    ולא היה שום דבר כמו ההרגשה הזאת.
  • 3:13 - 3:15
    אז החלטתי שאני רוצה לעשות יותר.
  • 3:16 - 3:19
    הלכתי הביתה,חשבתי:אני אומן.אני מכין דברים.
  • 3:19 - 3:23
    אז התחלתי להכין דברים למחאה,
  • 3:24 - 3:27
    דברים שיהיו נשק במלחמה רוחנית,
  • 3:28 - 3:30
    דברים שיתנו לאנשים "קול"
  • 3:31 - 3:34
    ויתנו להם כוח להמשיך.
  • 3:35 - 3:38
    אז עשיתי פרוייקט בו צלמתי תמונות
    של ידיים של אנשים במחאה
  • 3:38 - 3:42
    ושמתי אותן על הבניינים הסגורים
  • 3:43 - 3:44
    ועל חנויות קהילתיות.
  • 3:45 - 3:48
    המטרה שלי הייתה להעלות את המודעות והמורל.
  • 3:49 - 3:51
    ואני חושב שלפחות לדקה,
  • 3:51 - 3:52
    עשיתי בדיוק את זה.
  • 3:54 - 3:57
    אז חשבתי, אני רוצה להציג את הסיפורים
  • 3:58 - 4:00
    של האנשים שהיו נועזים באותו הרגע
  • 4:00 - 4:04
    ואני וחבר שלי,
  • 4:04 - 4:06
    ויוצר הסרטים והשותף סאבאה פולאיאן
  • 4:06 - 4:08
    עשינו בדיוק את זה
    בעזרת הסרט דוקומנטרי שלנו,
  • 4:08 - 4:10
    "הרחובות של מי?"
  • 4:11 - 4:14
    הייתי כמו תעלה
  • 4:14 - 4:17
    עבור כל האומץ שניתן לי.
  • 4:17 - 4:20
    ואני חושב שזה חלק מהעבודה שלנו כאומנים.
  • 4:21 - 4:25
    אני חושב שאנחנו צריכים להיות מובילי אומץ
    בעבודה שאנחנו יוצרים.
  • 4:25 - 4:30
    אני חושב שאנחנו הקיר בין הנורמלים,
  • 4:30 - 4:33
    לבין האנשים שמשתמשים בכוח כדי להפיץ
    פחד ושנאה,
  • 4:33 - 4:35
    במיוחד בזמנים כאלו.
  • 4:36 - 4:38
    אז אני הולך לשאול אתכם.
  • 4:38 - 4:40
    אתם ה"מזיזים" וה"מנערים",
  • 4:41 - 4:43
    אתם יודעים, מובילי הדעה.
  • 4:43 - 4:44
    מה אתם הולכים לעשות
  • 4:44 - 4:47
    עם המתנה שנתנה לכם
  • 4:47 - 4:49
    כדי לשחרר אותנו מהפחד שקושר אותנו כל יום?
  • 4:50 - 4:52
    בגלל, שאני מפחד כל יום.
  • 4:52 - 4:54
    אני לא יכול לזכור את הזמן בו לא פחדתי.
  • 4:55 - 4:59
    אבל ברגע שהבנתי שהפחד לא בי כדי לשתק אותי,
  • 5:00 - 5:01
    אבל בשביל להגן עלי,
  • 5:02 - 5:04
    ברגע שהבנתי איך להשתמש בפחד,
  • 5:05 - 5:06
    מצאתי את הכוח שלי.
  • 5:07 - 5:08
    תודה לכם.
  • 5:08 - 5:11
    (מחיאות כפיים)
Title:
מה שראיתי במחאות בפרגוסון
Speaker:
דמון דיוויס
Description:

כשהאומן דמון דיוויס השתתף במחאות בפרגוסון, מיזורי, אחרי שהמשטרה הרגה את מייקל בראון ב2014, הוא מצא לא רק כעס אלא גם אהבה לעצמו ולקהילה. הדוקומנטרי שלו "הרחובות של מי?" מספר את הסיפור של המחאות מנקודת המבט של האקטיביסטים שנענו לאתגר נגד אלו שמשתמשים בכוח בכדי להפיץ פחד ושנאה.

more » « less
Video Language:
English
Team:
closed TED
Project:
TEDTalks
Duration:
05:25

Hebrew subtitles

Revisions